מדור א'
מאתראובן וינטרויב
הָאֲדָמָה הַזֹּאת
מאתראובן וינטרויב
הָאֲדָמָה הַזֹּאת מֻכַּת עֶלְפּוֹן שָׁרָב
סְחוּטַת לֶשֶׁד, גּוֹנחַת בִּדְוַי חַרְבּוֹנֶיהָ,
עוֹד תֵּדַע עֶדְנַה אַחַר בְּלוֹתָהּ
וּכְקֶדֶם תִּשְׂגֶּה בְּטַלְלֵי נְעוּרֶיהָ.
הָאֲדָמָה הַזֹּאת מְעֻלֶפֶת הוֹד־קְדוּמִים
רוֹקֶמֶת בְּחֶבְיוֹנָהּ סוֹד־נֵצַח עַם־עֵבֶר,
מִנִּי אַבְרָם הָעִבְרִי אוֹרֶגֶת הַמַּסֶּכֶת
מַסֶּכֶת הָעִבְרִים גּוֹי גָדוֹל רַב־שֶׁבֶר.
הָאֲדָמָה הַלֵּזוּ בְּצַו אֵל־עֶלִיֹון
אֲחוּזַת עוֹלָם לְגוֹי כַּבִּיר־חָזוֹן,
מִנּי חֲלוֹם אַבִּיר יַעֲקֹב בְּבָרְחוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם
מִנּי אָז עַד עוֹלָם, עַד דּוֹר אַחֲרוֹן.
פֹּה זָרַע זַרְעֵי קֹדֶשׁ, נָבְטוּ אַף הֵנֵצוּ
תְּלָמֶיהָ רִוָּה חֶלְבּוֹ, בְּדַם דִּשֵׁן רְגָבֶיהָ.
פֹּה דָּרַךְ בָּמָּתֵי אוֹיֵב בְּיוֹם תְּרוּעָה
וְנָפַל בַּגִּבּוֹרִים עֲלֵי צוּקֵי סְלָעֶיהָ.
מִי גּוֹי בְּרִית־דָּמִּים לוֹ כָּזֶה גּוֹי סִינַי
עִם הָאֲדָמָה הַלֵּזוּ, עִם זֶה חֶבֶל נַחֲלָתוֹ?
מִי בָּהּ דָּבַק בְּחִשׁוּקֵי אַהֲבָה עַזָּה כִּשׁאוֹל
גַם בְהִנָּתֵק טַבּוּרוֹ מֵאַדְמַת מְכוֹרָה?
וּבְשׁוּב יִשְׂרָאֵל שְׁבוּת שָׁלֵם, שְׁבוּת עוֹלָם
מִשּׁוּט בְּתֵבֵל בּוֹגֵדָה עֲמוּס סֵבֶל דּוֹרוֹת
וְהָיוּ אֵשׁ הַתֹּפֶת וּמוֹקְדֵי הַבְּעֵרָה
מַצְרֵף לְחִשׁוּל מְחָרוֹ רַב־הָאוֹרוֹת.
רִאשׁוֹנִים
מאתראובן וינטרויב
רִאשׁוֹנִים לְצִיוֹן סְלַלְתֶּם מְסִלַּת דְּרוֹר
בְּזֵעַתְכֶם רְוִיתֶּם רְגָבִים,
לָא שַׁתֶּם לִבְּכֶם לִקְטַנֵּי אֱמוּנָה
בְּעֵינֵיהֶם הֱיִיתֶם כַּחֲגָבִים.
עַל שִׁכְמְכֶם עֲמַסְתֶּם כָּל עֳנִי עַמְּכֶם
שָׁחָה קוֹמַתְכֶם מִכֹּבֶד הָעֹל,
בִּיקוֹד לְבַבְכֶם הִצַּתֶּם אֵשׁ־תָּמִיד
וַיַעֲלוּ בְּאִשָּׁהּ כָּל־סִבְלוֹת הַתְּמוֹל.
וְאִם כִּי לֹא רְחוֹקִים הַיָּמִים
בְּהֹלֶם פֶּטִּישִׁים לִבְּכֶם פָּעַם;
אֵם לִבְנָהּ כַּאַגָּדָה תְּסַפֵּר:
הָיֹה הָיוּ חֲלוּצִים… אֵי־פַּעַם.
וְעֵת נְרַנֵן בִּשְׂדוֹת הַקָּצִיר
בָּמֳתֵי אוֹיֵב כִּי נַעַל בְּרֵעַ,
אֲלֵיכֶם נִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ
בְּאָזְנֵינוּ הֵד קוֹלְכֶם אָז יִשָּׁמֵעַ.
וְאַשְׁרֵי אִישׁ יַעְפִּיל הֶרָה
בְּעִקְבֵיכֶם יֵישִׁיר פְּעָמִים…
בְּכֹחֲכֶם זֶה שָׂגָה עַד־מְאֹד
יִדְרֹך עֹז לְעוֹלָמִים.
שָׁרָב
מאתראובן וינטרויב
שָׁלְפָה חַמָּה זֵינָהּ מִנְדּן
חִצֵּי אֵשׁ סְבִיבָהּ הִמְטִירָה,
כִּיקוֹד כִּבְשָׁן לוֹהֵט הָאֲוִיר
שֶׁפַע חֹם לָאָרֶץ הֶעְתִּירָה.
וְרוּחַ זִלְעָפוֹת טְעוּנַת מַשָּׂא־אֵשׁ
מִיּוֹרַת הַמִּדְבָּר קַלַּחַת הַשְׁאוֹל,
תִּשְׁפֹּךְ חַמָּתָה בְּעֶבְרָה זוֹעֶמֶת
חֶרְפַּת הַמִּדְבָּר מֵעָלָיו לָגֹל.
וְיוֹרֵק הַמִּדְבָּר לַהֲבוֹת זַעְמוֹ
וּבְהֶבֶל פִּיו יֵצֵא לַקְּרָב
וְגוֹנַחַת אֲדָמָה, נֶאֱנָח הָאָדָם:
מָתַי כְּבָר יַעֲבוֹר, יַחֲלוֹף הַשָּׁרָב?
אָבִיב
מאתראובן וינטרויב
לְשָׂרָה בּתִּי
צַפְרִיר קַל צַמֶּרֶת יָנִיעַ
יִשָּׂא בְּחֻבּוֹ נִיחוֹחַ אָבִיב,
צִפֹּור כָּנָף רְנָנָה תַשְׁמִיעַ
הָרוּחַ תַּזְלִיף בָּשְׂמָהּ מִסָּבִיב.
הַשָּׁמַיִם יָם שֶׁל בְּדֹלַח
שֶׁמֶשׁ פָּז חֻמָּה תַרְעִיף,
בֵּין טְרָפִים יַסְמִיק נִצָּן
עַל קָמָה אִכָּר חֶרְמֵשׁ יָנִיף.
מַה יָפִיתָ וְנָעַמְתָּ!
לְכֻלָּנוּ – הָאָבִיב,
אַךְ הוֹפַעְתָּ וְזָרִיתָ
בְּשׂוֹרַת תְּחִיָּה מִסָּבִיב.
הַבֹּקֶר זָרְחָה הַחַמָּה
מאתראובן וינטרויב
הַבֹּקֶר מִשְׁנֶה אוֹר זָרְחָה הַחַמָּה
מִשְׁנֶה נֹגַה רַעֲפוּ שְׁמֵי רוֹם,
מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם לֹא אֵדַע לָמָה
כִּי גָמַעְתִּי אוֹרָהּ עַד תֹּם.
וַתָּצֶף הַיְקוּם שִׁפְעַת נְגוֹהוֹת
וְיַמֵּי זֹהַר תַּעַט תֵּבֵל,
הַפָתָח אֱלֹהִים אֶת אוֹצַר הָאוֹרוֹת
מַתַת זִיווֹ עַד בִּלְתִּי הָכֵל?
וַעֲמֻקָּה הַתְּכֵלֶת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם
רַק בַּהֶרֶת לְבָנָה עַל לֶחְיוֹ תָחוּג
כְּסִירָה קְטַנָּה בְּלֵב יַם־הַמָּיִם
בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ תֵּלֵךְ וְתָמוּג.
וְרִבּוֹא נִזְמֵי כֶתֶם אֶגְלֵי סַפִּירִים
מִכָּל בַּד וְטָרָף כַּעֲדִי יִזְהָרוּ,
וְנֵעוֹרוּ מִשְּׁנָת כְּרוּבֵי צַפְרִירִים
אֵי מִזֶּה בָּאוּ וְאָנָה יִנְהָרוּ?
אֶל הַיַעַר וְעֵצָיו הָרָמִים
אֶל הַחֹרֶשׁ דַל אָמִיר,
שָׁם יָעִירוּ שׁוֹכְנָיו הַנָּמִים
כִּי יִפְצְחו בְשִׁירּ.
גַּם הַשָּׂדֶה פָקְדוּ בְלֶטֶף
לִקְרָאתָם יַצְהִיל פָּנִים,
חִישׁ מַהֵר וּבְשֶׁטֶף
וּכְבָר בַּבּוּסְתָּנִים.
כִּי הַשָׁעָה מְאֹד צּוֹחֶקֶת
וְהַמְלָאכָה רַבָּה,
הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר מֵעַל צּוֹחֶקֶת
עַל תֵּבֵל רַבָּה.
וְרֹן צִפּוֹר מֵרֹאשׁ אָמִיר
נִשְׁמַע מֵעֲבָרִים,
וְאִתוֹ פִּצְחוּ בְּשִׁיר
כָּל הַזַּמָרִים.
רִאשׁוֹנָה פָּתַח הַדּרוֹר
בְּזֵמֶר וּרְנָנָה,
וְאַחֲרָיו גַּם הַתּוֹר
בִנְעִימָה יְשָׁנָה.
כָּל עוֹד חַמָּה מֵעַל
מַרְעִיפָה זְהָבָה.
לָשִׁיר לֹא נֶחְדַל
עַל תֹם הָאַהֲבָה.
יְרוּשָׁלָיִם
מאתראובן וינטרויב
מַה שִׁיר לָךְ אָשִׁיר יְרוּשָׁלַיִם
עִיר הַנֵּצַח וְהַהוֹד?
בַּמֶּה אַעַטְרֵךְ וְלֹא עֻטַּרְתְּ
– אַבָרְכֵךְ וְלֹא נִבְרַכְתְּ עוָד?
מְכֻתֶּרֶת הַרְרֵי־אֵל,
סַלְעֵי שֶׂגֶב שׁתוֹתַיִךְ.
אֲפוּפַת אֲוִיר פְּסָגוֹת
שְׁבִילֵי רָקִיעַ חוּצוֹתַיִךְ.
עוֹד לַהַט הֶבֶל־פִּי חוֹזַיִךְ
כֵּס־מַלְכוּת, הֵיכָל וּדְבִיר,
יַלְהִיט, יַרְנִין לְבָבִי
בּתְרוּעָה וּבְמִזְמוֹר שִׁיר.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת – לְוֵיַיִךְ
עוֹד יָשִׁירוּ וִירַנֵּנוּ,
עֵת עַמִי כִּי בָא מוֹעֵד
עֲפָרַיִךְ יְחוֹנֵנוּ.
וְלֹא לָנוּ עֵת הַחֲשׁוֹת עַתָּה
בְהָרִיעַ בְּאַדּיר קוֹל הַשׁוֹפָר,
עֵת בַּצֵּר הַשָּׁתוֹת וְהַרְחֵב יְרִיעוֹת
וְקוֹמֵם הֲרִיסוֹת מֵעָפָר!
עַד נָשִׂימָה יְרוּשָׁלַיִם לְגָאוֹן וְתִפְאֶרֶת
מִשְׁכַּן־אֵל־חַי וַעֲטֶרֶת מַלְכוּת,
לְכוּ וְנִבְנֶינָה! כִּי בְיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹתָהּ
וְלֹא לָאַחֵרִים זֹאת הַמַּלְאֲכוּת!
בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶפְרָתָה
מאתראובן וינטרויב
בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶפְרָתָה
סְכוּכַת גֶּזַע (עַתִּיק) רַב פֹּארוֹת,
דּוּמָם בְּאֵלֶם־דְּוַי נִצֶּבֶת
מִנִּי קֶדֶם דּוֹרֵי דוֹרוֹת –
זוֹ הַמַּצֶּבֶת בְּרֶטֶט וּרְתֵת
בִּידֵי אַבִּיר יַעֲקֹב כּוֹנָנָה,
בְּקֹר אַבְנָהּ חֹם לִבּוֹ הִטְבִּיעַ
בָּהּ אַהֲבַת עוֹלָם נִצְפָּנָה.
וּבַלַּיְלָה, עֵת תֵּהוֹם הָרוּחַ
וִילֵל חֲרִישִׁי נִשְׁמָע בְּרָמָה,
זוֹ רָחֵל אִמֵּנוּ מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ
לְשׁוּבָם תְּפַלֵּל אֶל זֹאת הָאֲדָמָה.
וְדוֹרֵי דוֹרוֹת בְּצוֹק הָעִתִּים
בִּגְבוֹר יַד־הַזָּדוֹן וְהָרֶשַׁע,
תֵּבְךְּ תַּמְרוּרִים מֵאֵנָה הִנָּחֵם
רַחֲמִים תִּשְׁאָל, פְּדוּת וָיֶשַׁע.
וְכֹה תֵתַצַּב בְּתַחַן וָשֶׁוַע
עַד כְּלוֹת, עַד אַחֲרִית הַיָּמִים,
עַד שׁוּב אַחֲרוֹן הַבָּנִים לִגְבוּלוֹ
וְיִטּוֹשׁ לָעַד אֶת נְתִיב הַדָּמִים.
שָׂא בְּרָכָה הַגָּלִיל
מאתראובן וינטרויב
שָׂא בְּרָכָה – הַגָּלִיל
וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי דַי,
שְׂאוּ בְּרָכָה הַרְרֵי קֶדֶם
הַר וּשְׁבִיל, גִבְעָה וָגַּיְא.
שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן – הַגָּלִיל
לְךָ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת,
בָּשָׁן וְגִלְעָד – מִקֶדֶם
גַּם גִלְבֹּעַ וְתָבוֹר לְךָ מִשְׁמֶרֶת.
יָפְיָפִיתָ – הַגָּלִיל
בְּרוּךְ פְּלָגִים, עֵיְנוֹת תְּהוֹם,
צִנַּת שֶׁלֶג, הַדְרַת שֵׂיבָה,
רוּחַ שְׁפָיִים בְּךָ תֵּהוֹם.
בֵּין קְמָטֶיךָ – הַגָּלִיל
אֶבֶן־חֵן תַּבְהִיק, תַּזְהֵר,
זוֹ כִּנֶרֶת זַכַת־עַיִן
תִּתְקַדֵּשׁ וְתִטָּהֵר.
מְאֹד נַעֲלֵיתָ – הַגָּלִיל
חֶמְדַת לֵב אַבִּירֵי חָזוֹן,
מִקְלָט כָּל כּוֹסְפֵי־כֹּסֶף
בְּלַבַּת־יְקוֹד לִבָּם יָרֹן.
תִּתְהַדָּר – הַגָּלִיל
תִּתְעַלֶה וְתִתְהַלָּל,
בְּשָׁמֶיךָ כָּל חוֹלְמֶיךָ
מִבְּשָׂרָם חָזוּ אֵל.
עוֹד נִבְנֶיךָ – הַגָּלִיל
וְנִבְנֵיתָ בִּנְיַן־עַד
וּפָרַחְתָ וְשָׂגִיתָ
מֵעַתָּה וַעֲדֵי־עַד.
שָׂא בְּרָכָה ––– הַגָּלִיל
וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי דַי,
שְׂאוּ בְּרָכָה הַרְרֵי קֶדֶם
הַר וּשְׁבִיל, גִּבְעָה וָגַיְא.
אַגָדַת כִּנֶרֶת וְחוּלָה
מאתראובן וינטרויב
שִׁמְעוּ נָא סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע
בְּכִנֶרֶת הַבְּכוֹרָה וַאֲחוֹתָה הַצְּעִירָה.
יְפַת מַרִאֶה הָיְתָה כִּנֶרֶת
וְאֵין שְׁנִיָה לָה לְתִפְאֶרֶת.
עֵיְנֶיהָ תְכֵלֶת כִּשְׁמֵי טֹהַר
רַבַּת־קֶסֶם כֻּלָּה זֹהַר.
וַיַשְׁכִּימוּ לְפִתְחָהּ אִווּ מִשְׁכָּנָהּ
לֵהָנוֹת מִזִּיוָהּ וִיפִי חִינָּהּ.
וְכִנֶרֶת תַּצְהִיל פָּנֶיהָ
בִּבְרָכָה לְכָל בָּאֶיהָ.
אַךְ בַּסֵתֶר בְּאֵין רוֹאֶה
יַם שֶׁל תּוּגָה בָּה גּוֹאֶה.
עַל אֲחוֹתָהּ אֲשֶׁר כֹּה תֹאהַב
יֵצֵר לִבָּהּ מְאֹד יִדְאַב.
נְגוּעַת מַדְוִים צְמוּקַת פָּנִים
הוֹ! מה יָפְתָה הִיא לְפָנִים.
עַתָּה בוֹדֶדֶת תִּמַּק בְּיִסוּרֶיהָ
וְאֵין אִישׁ פּוֹקֵד שְׁעֶריהָ.
נִדַּחַת שׁוֹמֵמַה תּשָּׂא אַנְחָתָהּ
וְאֵין אוֹסֵף תְּעוּקַת חֶרְפָּתָהּ.
אַךְ יֵשׁ וְתִגְאֶה גַם תַּעֲלֶה אֲרוּכַה
לְעֵת חֹרֶף תִּשְׂגֶה תִרְאֶה אַף בְרָכָה.
תָּשִׂישׂ אָז כִּנֶרֶת תִּמַּח דִּמְעָתָהּ
הֶהָיְתָה הַרְוָחָה לְחוּלָה מֵעַתָּה?
הַתַּמוּ יְמֵי זַעַף לֵילֵי קֶדֶּר חָלָפוּ
וּמֵעַתָּה הַשָּׁמַיִם אַךְ נֹחַם יִרְעָפוּ?
גַּם בַּעֲלֵי כָּנָף נָוֶיהָ פָּקָדוּ
לְהַצְהִיל פָּנֶיהָ עָמְלוּ וְשָׁקָדוּ.
אַךְ עָבַר הַסְתָו חָלְפוּ הַגְּשָׁמִים
כָּבוּ הַבְרָקִים נָדַמּוּ הָרְעָמִים.
וּמִתְכֵלֶת שָׁמַיִם קַרְנֵי זְהָבָהּ
הַחַמָּה פִּזְרָה הַשֶׁמֶשׁ אַלְפֵי רְבָבָה.
בְּרִבּוֹא נְגֹהוֹת שׁוּב הַכִּנֶרֶת
צְלוּלָה וְזַכָּה מִנֹגַה נוֹהֶרֶת.
לֹא כֵן חוּלָה מְנַת גּוֹרָלָה
הַכְקֶדֶם תִּשְׁקַע בִּיוֵן מְצוּלָה?
וְתִתְהַלֵךְ קְדוֹרַנִּית זְעוּמַת פָּנִים
וּפָנֶיהָ עוֹטוֹת חַשְׁרַת עֳנָנִים.
הַלָּנֶצַח בְּחֵיקָהּ תְקַנֵּן הַמְאֵרָה
עַד אַחֲרִית עַד ִיְכֶּבה נֵרָהּ?
הַגְּזֵרַת אֱלֹהִים הִיא צַו גּוֹרָלָהּ
הַלֹא יָקִיץ הַקֵּץ גַּם לְסִבְלָהּ?
וַתִדְרשׁ לָרוֹפְאִים רַבֵּי תוּשִׁיָה
וַיַחֵלוּ בִמְלֶאכֶת לְלֹא שְׁהִיָּה.
וְרַבָּה הַמְלָאכָה וּגְדוֹלָה הַתְכוּנָה
וַיַעֲשׂוּ הַכֹּל בְרֹב חָכְמָה וּתְבוּנָה.
הַיָגְעוּ לָרִיק הֲשָׁוְא עֲמָלָם?
לֹא תֹהוּ עָמָל! כִּי רַב גְּמוּלָם.
כִּי “צַלֶּקֶת הַחֵן” הַשְּׁמוּרָה לְמַזְכֶּרֶת
לְבַדָהּ תוֹכִיחַ כִּי הָיָה פַּעַם אַחֶרֶת.
טֶרֶם שְׂדוֹת בַּר טֶרֶם זְהַב־קָמָה
לִפְנֵי הֶיוֹת בִּצָּה וּמְאֵרַת הַשְּׁמָמָה.
מִיוֵן מְצוּלָה וּמֵי מַדְמֵנָה
לְרִגְבֵי אַדָמָה פּוֹרִיָה וּדְשֵׁנָה.
וְדָגָה לָרֹב בְּאַגְמֵי הַמָיִם
פְּרִי עָמָל וְיְגִיעַ כַּפּים.
עַתָּה אֵין עוֹד לְהַכִּיר פֹּה מְאוּמָה
כִּי נוּחֲמָה חוּלָה וְגַם רוּחָמָה.
וְחוּלָה וְכִנֶרֶת אַחיוֹת הַשְׁתַיִם
יִפְרְחוּ מֵעַתָּה יִשְׂגוּ שִׁבְעָתַיִם.
עֵמֶק יִזְרְעֶאל
מאתראובן וינטרויב
גִּלְבֹּעַ מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ
“וְהַגִּבְעָה” מִיָּמִין תְּחַבְּקֵהוּ,
מִתַּחַת לְחֻפַּת הַתְּכֵלֶת
עַל בִּרְכֶּיהָ תְּיַשְּׁנֵהוּ.
הֵאִיר הַשַּׁחַר בָּעֵמֶק
צִפּוֹר פּוֹרֶשֶׂת כָּנָף,
צִיוּץ פִּלַּח הָאֲוִיר
מְבַשֵׂר יְקוֹד וְשָׁרָב.
רְסִיסֵי לַיְלָה, אֶגְלֵי טַל
נוֹצְצִים כְּפִטְדָּה וְיַהֲלֹם,
הַשֶּׁמֶשׁ מֵעָל בְּחִיוּךְ נָעִים
מְבַרֶכֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם.
רֶגֶב – תֶלֶם, תֶּלֶם – רֶגֶב
יַחֲרוֹשָׁה שִׁבְעָתַיִם,
יַעֲמִיק מַעְנִית עֶד הָעֶרֶב
מָחָר גַּם מָחֳרָתַיִם.
בָּאֹפֶל אוֹרוֹת נוֹצְצִים
בְּשַׁלְוַת הַדְּמִי,
לְמִי הֵם קוֹרְצִים?
אוּלַי לְךָ וָלִי?
חָלַף יוֹם אָתָא לַיְלָה
הָעֵמֶק בַּחֲלוֹם שׁוֹקֵעַ,
עַל תְּלָמִים וְרֹן חָלִיל
עַל מַעְיָן לְרַגְלָיו בּוֹקֵעַ.
הָעֵמֶק בַּלַּיְלָה
מאתראובן וינטרויב
דּמָמָה,
אֲפֵלָה וּשְׁחוֹר.
הַגִּלְבֹּעַ בְּכָל כָּבְדוֹ
רוֹבֵץ כְּחַיַת בְּרֵאשִׁית
בְּאֵלֶם נְצָחִים
וְנוֹשֵׁם עֲמֻקוֹת.
וּמוּלוֹ “הַגִּבְעָה”
כּוֹרַעַת עַל דַּבְּשׁוֹתֶיהָ,
שׁוֹלַחַת כַּפָתָהּ
אֶל לֵב הָעֵמֶק
הַמִּשְׂתָרֵעָ לְמַרְגלוֹתֵיהם
לָפוּת בּזְרוֹעוֹת עֲנָק.
דְּמָמָה כְבֵדָה.
אוֹרוֹת מֵאֹפֶל
כְּכוֹכָבִים נוֹפְלִים
קוֹרְצִים מֵרָחוֹק.
הֵדִים עֲמוּמִים כְּמוֹ מֵעוֹלָם אַחֵר
מִשֶׁכְּבָר הַיָּמִים
נִשָּׂאִים עַל כַּנְפֵי רוּחַ חֲרִישִׁית.
הַסַּהַר ––––
כְּתִנוֹק שׁוֹבָב
מַסְתִּיר וּמְגַלֶּה עֵינוֹ
חֲלִיפוֹת.
הַכְּבִישׁ –––
כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן
מִתְפַּתֵּל בּוֹדֵד
בְּלֵב הַמֶּרְחָבִים.
מַשַּׁק פְּלָגִים מְפַכִּים
זַכִּים וְצוֹנְנִים
גּוֹלְשִׁים בְּרַחַשׁ מִסְתּוֹרִי
וְלוֹחֲשִׁים שִׂיחָה מִנִּי קֶדֶם.
הָאֲוִיר –––
סָפוּג בֹּשֶׂם חָרִיף
נִיחוֹחַ
שַׁחַת רְטֻבָּה
מְשַׁכֵּר.
יָפֶה הָעֵמֶק
בַּיּוֹם,
שִׁבְעָתַיִם יָפֶה הוּא
בַּלֵּילוֹת!
הקמת עִם שַחַר
מאתראובן וינטרויב
הֲקַמְתָּ עִם שַׁחַר
וְרָאִיתָ בְּהַגִיחַ הָאָרֶץ מִנַּרְתִּיק הָאֹפֶל
עוֹטֶה דֹק חֲוַרְוַר שְׁקוּף רִקְמָה.
בְּהֵחָלְצָה מִנְדַן הַשּׁחוֹר
עֲדויָה כוֹכְבֵי־בֹּקֶר כְּאַבְנֵי־חֵן עַל צַוָּארָה.
הֲקַמְתָּ עִם שַׁחַר
וְרָאִיתָ בִּלְטֹף כְּרוּבֵי צַפְרִירִים בְּרֹךְ
קָדְקֳדֵי הָעֵצִים מְדֻבְלְלֵי רַעְמָה
הַנָּמִים תְּנוּמָתָם הָאַחֲרוֹנָה.
עוֹד קוּרֵי הַחֲלוֹם עַל עַפְעַפֵּי טַרְפֵּיהֶם
וְרוּחַ חֲרִישִׁית תְּלַטֵּף בְּעֶדְנָה אֲמִירֵיהֶם
רְסֻסֵּי טַל שֲׁחֲרִית
כִּפְנִינִים עַל תְּנוּכֵי אָזְנֵיהֶם.
הִנֵּה מֵעֵבֶר לֶהָרִים הַנָּמִים
כְּבָר רוֹתַּחַת יוֹרַת־הָאֵשׁ, קַלַּחַת אַדִּירִים
לִטְבִילַת הָרַךְ הַנּוֹלָד.
יוֹם אֶתְמוֹל בְּיַם הָאֹפֶל –
בְּאוֹקְיָנוֹס הַשְּׁחוֹר שָׁקַע
וְאַנְחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה אֶל אֵין סוֹף נִשָּׂאָה
אֶל חֵיק הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה.
וּבְדִמְמַת טֶרֶם שַׁחַר
עַל כַּנְפֵי הרוּחַ
נִשָּׂא לַחַשׁ טַרְפֵּי הָאִילָנוֹת
הַקָּדִים בַּעֲנָוָה
לִקְרַאת מַלְכַּת הַשָּׁמַיִם וַהֲדַר גְּאוֹנָה
הַדּוֹרֶכֶת בֶּעֱזוּז בָמֳתֵי רָקִיעַ,
הָעוֹלָה בִּמִרְכֶּבֶת אֵשׁ
וְכֻלָּה אֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ
וּבְצֵאתָה תְּשַׁלַּח חִצֵּי זְהָבָה
וַתְפַלַּח קְלִפַּת הַמַחְשָׁךְ, שִׁרְיוֹן הָאֹפֶל.
לְאַט לְאַט יַעֲלֶה הַמָּסָךְ הַגָּדוֹל
הָאָרֶץ נְשִׁימָתָהּ לְרֶגַע תַּעֲצֹר
דְמוּמָה תִשָּׂא אַנְחָתָהּ
וְאֶנְקָתָהּ בְּחֵיקָהּ תִבָּלֵע.
וּכְמוֹ מִשַׁרְווּל קְסָמִים, מִשִּׁלְיַת הָאֲפֵלָה
תִּפְלֹט מִסְתּוֹרֶיהָ וּצְפוּנוֹתֶיהָ תְגַל,
וְיוֹם חָדָשׁ מְזֻקָּק וְטָהוֹר
מִכּוּר הַנֵּצַח יָגִיחַ
וּלַהֲקַת מַרְנִינֵי הַשַּׁחַר
מֵרָאשֵׁי אֲמִירִים יִשְׂאוּ הַבְּשׂוׂרָה
לַחֲלֲל הָעוֹלָם:
יוֹם חָדָשׁ נוֹלָד!
יוֹם חָדָשׁ.
מדור ב
מדור ב'
מאתראובן וינטרויב
וּבְהִשָּׁמַע פַּעֲמֵי מָשִיחַ
מאתראובן וינטרויב
וּבְהִשָּׁמַע פַּעְמֵי מָשִׁיחַ כְּבַד־צַעַד
עֲטוּי טַלִּית קְצוּץ כָּנָף,
חֲסוּי עַרְפְּלֵי טֹהַר וְרַגְלוֹ מֻצָּב אַרְצָה,
וַיַצֵּב גְבוּל יִשְׂרָאֵל מִיַּרְדֵּן מִזֶּה לִפְאַת־יָם
בְּיוֹם מִלְחֶמֶת בֶּן־הָגָר בְּיִשְרָאֵל,
בְּדרֹךְ כוֹכָבוֹ, וַיַךְ כָּל אוֹיְבָיו בְּשַׁעַר
הַקָּמִים עָלָיו.
וַיְחַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרִיתוֹ, בְּרִית־דָּמִים
מִנִּי אַבְרָם הָעִבְרִי, וּסְנֶה וְסִינַי
אֶת הָאֲדָמָה הַלֵּזוּ,
בְּרִית־עוֹלָם, לֹא תוּפָר.
וַיָּקוּמוּ לוֹ לְנַחֲלָה, לַאֲחוּזַת עוֹלָם:
הַגָּלִיל, עֲטוּי הוֹד־נְצָחִים
וְהַנֶּגֶב כְּמֵה־שִׁקוּי לִרְוָיָה
וְיִזְרְעֶאל, בֵּית־שְׁאָן, וְשָׁרוֹן
עִמְקֵי הַבְּרָכָה.
וַיִּוָּתֵר הַר יִשְׂרָאֵל, עֲטֶרֶת גֵּאוּת שׁוֹמְרוֹן,
וּבָשָׁן וְגִלְעָד מִזֶּה לַיַּרְדֵּן
קֵדְמָה מִזְרָח שָׁמֶשׁ,
לִבְנֵי הָאָמָה לְמוֹרָשָׁה,
מִרְבַּץ אָהֳלֵי קֵדר.
וַיַּעַל הָעַיִט וַיִפרוֹשׂ אֶבְרָתוֹ הַשְּׁחוֹרָה
גַּם עַל יֶתֶר בִּתְרֵי מוֹלֶדֶת יִשְׂרָאֵל,
וַיְנַקֵּר גַם עַיִן־בָּבַת הָאֻמָּה,
וּבְגֶלְלוֹ טִמֵּא קָדָשָׁיו
וַיְחַלֵּל נִזְרוֹ.
וְהָיוּ קִבְרוֹת אָבוֹת
מִרְבַּץ לְפִרְאֵי הַמִּדְבָּר וְגֶלְלֵי בְּקָרוֹ.
וְקוֹל יוֹנָה הוֹגָה וּמְנַהֶמֶת
עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה.
וְאַבְנֵי־קֹדֶש בְּאֵלֶם־דְּוַי מַמְתִּיקוֹת סוֹד,
סְפוּגֵי תַּחַן־קֹדֶשׁ, רְטוּטֵי שַׁוְעַת גּוֹי נֶצַח,
אוֹצְרוֹת בְּחֶבְיוֹן עֻזָּן
סוֹד־נֶצַח וֶעֱזוּז יִשְׂרָאֵל.
עַל זֹאת תִּרְגַז הָאָרֶץ חוּל תִּתְחַלְחֵל
עַל הִשָּׁדֵד נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל
וְעַל בִּתְרֵי לְבָבוֹ יַדּוּ גוֹרָל.
אַךְ יֵשׁ יוֹם,
וְשָׁב בֶּתֶר לְבִתְרוֹ!
וְהָיוּ לְאֶחָד כְּבִימֵי דָּוִד
מַצִּיב גְּבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל.
וְאֵרַשְׂנוּךְ מוֹלֶדֶת קְדוּמִים
בְּדַם וּבְדֶמַע, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט,
וְהָיִיתְ לָנוּ לְאֵם
וְהָיִינוּ לָךְ לְבָנִים
עַד עוֹלָם, עַד עוֹלָם…
29.4.1966
וּכְבָר תָּקַע הַשּׁוֹפָר
מאתראובן וינטרויב
וּכְבָר תָּקַע הַשּׁוֹפָר תָּקַע וְהֵרִיעַ
וַיַרְעֵד הַיְּקוּם זִעֲזַע הֶחָלָל,
וַיְבַשֵׂר הַבְּשׂוֹרָה: הַשַּׁחַר הִפְצִיעַ!
וּנְתִיב הַגְּאֻלָּה הוֹלֵךְ וְנִסְלַל.
בְּבֹהַק לָבְנוֹ וְזִיו הַתְּכֵלֶת
כְּטֹהַר שְׁמֵי תְּכוֹל הַמּוֹלֶדֶת,
עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֹז וּמֶמְשֶׁלֶת
נֵס יִשְׂרָאֵל מִתְנוֹסֵס לְתִפְאֶרֶת.
וּבְלַהַב־יְקוֹד שֶׁל סוֹלְלֵי הַמְּסִלָּה
רִשְׁפֵי־אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת־יָהּ,
כֹּסֶף־דּוֹרוֹת, תַּחַן וּתְפִלָּה
מִמֵּצַר – לְמֶרְחַב־יָהּ.
וּבִמְנוֹרַת יִשְׂרָאֵל הָאֵשׁ כְּבָר יוֹקֶדֶת,
בִּשְׁלַל גּוֹנֶיהָ תַּזְהֵר וְתָהֵל,
לְנֹגַהּ־זַרְחָהּ אֶל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת
יָשׁוּבוּ לִגְבוּלָם נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל.
וּמִדָּן וְעַד אֵילַת הַלְמוּת עֲמֵלִים
וְשִׁירַת הַתְּחִיָּה קוֹלַחַת בְּאוֹן,
בְשַׁדְמוֹת יִזְרְעֶאל גְּדָיִים וּרְחֵלִים
רֹן חֲלִילִים וְעַשְׁתְּרוֹת הַצֹּאן.
וּכְאֵם רַחֲמָנִיָה בְּרֶטֶט וָגִיל
אִמָּא מוֹלֶדֶת בְכִלְיוֹן עֵינַיִם מְיַחֵלָה,
לְגוֹרַל בָּנֶיהָ מַה תֵּחַת, תָּחִיל
כִּי רַבִּים מֵהֵמָּה כְּבָר שִׁכֵּלָה.
אַךְ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵיהֶם, בּוֹשְׁשׁוּ עִקְבוֹתָם
נְטוֹש הַסִיר, כְּלוּב־זָהָב לָהֶם יֵצַר,
הֵרָתֵם בְּרִתְמָה, מָלֵא חוֹבוֹתָם
מִרְכֶּבֶת הַגְּאֻלָּה חַלֵּץ מִמֵּצַר.
וְנֵעוֹרוּ מֵרִבְצָם כָּל בַּהֲמוֹת הַיְּאוֹר
וּפְרִיצֵי חַיוֹת מִגְּדוֹת הַפְּרָת יִרְעָמוּ,
בְּנַחֲלַת יִשְׂרָאֵל בְּזֶה מִגְדַּלוֹר –
יַכֵּם בְּסַנְוֵרִים, בְּיֶלֶל יִזְעָמוּ.
אַךְ אֵיתָן מוֹשָׁבוֹ, אַדְנֵי סֶלַע שְׁתוֹתָיו
כְּסַלְעֵי יְרוּשָׁלַיִם עֲטוּרֵי גֵּאוּת וָהוֹד,
יִצְעַד בַּטּוּחוֹת כַּאֲבוֹת אֲבוֹתָיו
לִקְרַאת יִעוּדוֹ עֲטוּי נֶצַח וָסוֹד.
בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְּלַמֵּד יָדַי לַקְרָב
אֶצְבְּעוֹתַי לַמִלְחָמָה.
(תְּהִלִים קמ"ד – א')
לְצַהַ"ל מִזְמוֹר!
מאתראובן וינטרויב
לְצַהַ"ל מִזְמוֹר! לַמְּנַצֵחַ בַּקְּרָב!
הַמַּדְבִּיר תַּחְתָיו כָּל צִבְאוֹת עֲרָב,
הַמּוֹחֵץ בִּזְרוֹעוֹ רַהַב מִצְרָיִם
וְאֵת בֶּן־בְּרִיתוֹ מֵאֲרָם־נַהֲרָיִם.
הַמַּכֶּה רוֹמְמוּת שַׁחַץ אֲרָם
הִבְקִיעַ מִבְצָרָיו כַּמֹץ פְּזָרָם,
הֵפֵר זְמָמוֹ, רִסֵּק מִשְׂגָבָּיו
זִנֵּב נֶחֱשָׁלָיו וַיִכְבֹשׁ שְׁעָרָיו.
הַדּוֹרֵךְ בָּמֳתֵי אוֹיֵב בְּהָרֵי אֶפְרָיִם
וְכוֹבֵשׁ בִּסְעָרָה שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם,
הַמַּצִּיב גְּבוּלֵנוּ מִסִּינַי עַד יַרְדֵּן
בְּאֶבְרַת חָסְנוֹ הוּא לָנוּ מָגֵן.
לְצַהַל מִזְמוֹר! לַמְּנַצֵחַ בַּקְּרָב!
הַמַּדְבִיר אוֹיְבָיו הַקָּמִים עָלָיו,
וַד' צְבָאוֹת הַהוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ
יִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
אִמָּא אַל תִּבְכִּי
מאתראובן וינטרויב
אִמָּא, אַל תִּבְכִּי! וּמְחִי דִמְעוֹתַיִךְ!
אַל נָא תִּבְכִּי, תַזִילִי דְמָעוֹת,
הֵן לֹא מַתְנוּ, כֻּלָּנוּ חַיִּים אָנוּ
נִצָּבִים פֹּה אִתְּכֶם עֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת.
זוֹכֶרֶת אִמָּא, בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים
עוֹדֶנוּ יְלָדִים קְטַנִּים שׁוֹבָבִים!
זוֹכֶרֶת הַלֵּילוֹת וַאֲגָדוֹת הַפְּלָאִים
עַל גִּבּוֹרֵי קֶדֶם וּפְנֵיהֶם לְהָבִים?
לֹא כַךְ לִמַדְתִּינִי אִמָּא, הֵן וַדַּאי תִּזְכְּרִי
לְאַהֲבָה זֹאת הָאָרֶץ וּלְדָבְקָה בָּהּ.
בִּתְּכֵלֶת שָׁמֶיהָ וּנְקִיקֵי סְלָעֶיהָ
בְּזוֹ פִּנַּת יִקְרַת עַל פְּנֵי תֵבֵל רַבָּה.
כֹּה רָקַמְתְּ בְּלִי דַּעַת זוֹ מַסֶכֶת פְּלָאִים
עַל זֶה הָעָם, בְּצַעֲדוֹ בִּישִׁימוֹן מִדְבָּר.
בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, לִקְרַאת סִינַי בַּקֹּדֶשׁ
אֱלֵי כְּנַעַן הַמּוֹלֶדֶת בְּיָמִים מִשֶּׁכְּבָר.
מֵהַרָרֶיהָ חָצַבְנוּ צוּר לְבָבֵנוּ
מִמִּשְׁעוֹלֵי שְׂדוֹתֶיהָ תַעֲצוּמוֹת וָעֹז.
מִמֶּגֶד גַּפְנָה, מֵעָסִיס רִמּוֹנֶיהָ
חִשַׁלְנוּ הַזְרֹעַ, דַּרַכְנוּ עֹז!
מִלַהַט יְקוֹד רוּחוֹת הַשָּׁרָב
מִטְרוֹת זַעַף בְּסוּפָה וָסַעַר.
מִמַּשַׁק פְּלָגֶיהָ בְאֹן מְפַכִּים
נִחוֹחַ חָצִיר וּפִרְחֵי הַבָּר.
וּבְהִשָׁמַע זַעֲקַת מוֹלֶדֶת הַקּוֹרֵאת
קַמְנוּ וְהָלַכְנוּ! לֹא יָכוֹלְנוּ אַחֶרֶת,
צָעַדְנוּ אֱלֵי קְרָב בְּרֶנֶן עַל שְׂפָתַיִם
וְנִּשְׁקֵנוּ בַּיָּד, נָפַלְנוּ עַל מִשְׁמֶרֶת.
לֹא בָּכִית אָז אִמָּא! רַק דִמְעָה זַכָּה –
כַּבְּדוֹלַח, נִצְנְצָה בְזָוִית עֵינַיִךְ,
רַק נְשִׁיקָה לוֹהֶטֶת הִצְמַדְתְּ אֶל מִצְחִי
וְרַפוֹת בְּלַחַשׁ מִלְמְלוּ שְׂפָתַיִךְ.
"הֶיֵה אַמִיץ בְּנִי! וְשוּבָה בְשָׁלוֹם,
לְשׁוּבְךָ יוֹם־יוֹם אֲצַּפֶּה, אֲיַחֵלָה.
רַק הִזָּהֵר, כִּי מְאֹד לִי יָקָרְתָּ"
וְחָמַקְתִּי מִזְרוֹעוֹתַיִךְ בְּאִישוֹן לַיְלָה.
פָּשׁוּט הָלַכְנוּ לֹא יָכוֹלְנוּ אַחֶרֶת
קַמְנוּ וְהָלַכְנוּ עִם תַּרְמִיל עַל הַגַּב.
נָטַשְנוּ בַּיִת וְאִמָּא אוֹהֶבֶת
הָיָה זֶה יוֹם חֹם שֻלֶ לַהַט וְשָׁרָב.
הֱיִי גֵאָה אִמָּא! הֵן חַי אָנֹכִי!
בִּתְּכֹל שְׁמֵי מוֹלֶדֶת עֵינִי נִבֶּטֶת,
סֹמֶק לֶחְיִי בְּכָל פֶּרַח מַדְמִים
בְּלַהַט שָׁרָב נִשְׁמָתִי לוֹהֶטֶת.
בְּכָל צִיץ וְנִיצָן בְּכָל עֵץ מְלַבְלֵב
בְּשִׁבּוֹלֶת דָּגָן תָּנוּעַ עִם רוּחַ.
בִּצְחוֹקוֹ הַמַּרְנִין שֶׁל יֶלֶד תָּמִים
בְּצִלְלֵי עַרְבַּיִם עֵת יוֹם יָפוּחַ.
אִמָּא, אַל תִּבְכִּי! מְחִי דִמְעוֹתַיִךְ!
הֲלֹּא כָּך לִמַדְתִּינִי. כָּל סֵבֶל וָצַעַר –
לְמַעַן יִעוּד, שְׂאֵת בְּאֵלֶם – דוּמִיָה
לִזְקוֹף הַקּוֹמָה בְּהִתְחוֹלֵל הַסָּעַר.
הָלַכְתִּי לְלֹּא שׁוּב אִמָּא!
פָּשוּט לֹא יָכוֹלְתִּי אַחֶרֶת.
אָנָא סִלְחִי לִי אמא!
שִׂימִינִי עַל רֹאשֵׁךְ עֲטֶרֶת…
הַגִּידוּ בְּגַת
מאתראובן וינטרויב
הַגִּידוּ בְּגַת
בַּשְׂרוּ בְּאַשְׁקְלוֹן,
כִּי הָיְתָה הַתְּשׁוּעָה
בְּעֵמֶק אַיָלוֹן.
הָרִיעוּ בְּקוֹל
בְּתֵל־אָבִיב וְחוּצוֹתֶיהָ,
כִּי נְפִקְדָה
גַּם עַזָּה וּבְנוֹתֶיהָ.
כִּי שָׁבוּ הַבָּנִים
לִיהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן,
כִּי נִגְאֲלוּ מִידֵי צָר
גּוּשׁ עֶצִיוֹן וְחֶבְרוֹן.
כִּי שֻׁבְּצָה בְכֶתֶר
אֶבֶן־הַחֵן,
יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁלֵמָה
וּגְאוֹן הַיַּרְדֵן.
כִּי הִצַּבְנוּ הַגְבוּל
עַל גוֹלָן הָרָמָה,
מֵחֶרְמוֹן הַמַּלְבִּין
עַד מַעְיְנוֹת אֶל־חַמָּה.
כִּי גַם עִם סִינַי
חִדַּשְׁנוּ הַבְּרִית,
לֹא תוּפַר לָעַד
עַד אַחֲרִית.
כִּי הוּבָס הָאוֹיֵב,
זְמָמוֹ לָאַל
יִשְׂרָאֵל בְּדָמוֹ
אַדְמָתוֹ גָאַל.
מַתַּת הַקֹּדֶשׁ
קַבְּלִי מְכוֹרָה,
כִּי אֵין מִמֶּנָּה
זַכָּה וּטְהוֹרָה.
קַבְּלִי נָא בָּנַיִךְ
הַשָּׁבִים לִגְבוּלָם
לְחוֹנֵן עֲפָרַיִךְ
מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת
מאתראובן וינטרויב
בְּהַעֲלוֹתְךָ הַנֵּרוֹת בְּרֶטֶט וָחִיל
שַׁלְהֲבוֹת הַקֹּדֶשׁ נִצוֹצוֹת נִשְׁמָתָם
וְדִמְעָה רוֹתַחַת עַל לְחִי תִּיגָר
לְזִכְרָם הָאַלְמָוֶת בְּמוֹרָא וּדְחִיל.
זְכֹר טֹהַר חַיֵּיהֶם וְשֶׂגֶב מוֹתָם
שֶׁל בָּנִים וּבָנוֹת בַּאֲבִיב עֳלוּמִים,
כֹּה פְּשׁוּטִים וּצְנוּעִים בְּיוֹם פְּקֻדָּה
הָלְכוּ וְלֹא שָׁבוּ אֶל בֵּית אֲבוֹתָם.
וּבְהָלכָם אֱלֵי קְרָב הֶרָה הֶעְפִּילוּ
בְּפִיהֶם רֶנֶן־קֹדֶשׁ וּבְלִבָּם יְקוֹד־אֵשׁ,
עָלוּ בָמָתֵי אוֹיֵב, הִצִיבוּ גְבוּל־עַד
פְּדוּת וּמוֹלֶדֶת לְעֲמָּם הִנְחִילוּ.
וְהֵם נָפְלוּ בַּגִּבּוֹרִים, וּבְנָפְלָם
זָקְפוּ בְגָאוֹן קוֹמָתוֹ הַשְּׁחוּחָה,
לֹא עוֹד קָלוֹן וּמְּאֵרַת הַנֵּכָר!
מוֹלֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם!
וּלְאֵם הַשַּׁכּוּלָה! בְזֶה יוֹם זִכָּרוֹן
בְּהַעַלֹתֵךְ הַנֵּר בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ וּדְוַי,
הִנָּחֲמִי הִנָּחֲמִי! אִמָּא, לֹא שָׁוְא קָרְבָּנֵךְ!
נֵר תָּמִיד הֵם בְּלִבֵּנוּ עַד דּוֹר אַחֲרוֹן.
דּוּמִיַּת הַתְּהִלָּה
מאתראובן וינטרויב
דִּמְעָה עַל לֶחְיִי לֹא תִּיגַר
רַק נַפְשִׁי בִּי הוֹמִיָּה,
דוּמָם אַרְכִּינָה רֹאשִׁי
וַאֵאָלֵם דוּמִיָּה.
לֹא אַעֲלְכֶם עַל דַּל שְׂפָתַי
הַשֶּׁגֶר לֹא אֲמַלֵּלָה,
בַּמִּסְתָּרִים אֶתְעַטֵּף בִּיגוֹנִי
קְדוּשַׁתְכֶם לֹא אֲחַלֵּלָה.
לֹא אֶפְרוֹט לִפְרוּטוֹת דִינַרְכֶם
פֶּן יוּעַם זְהָבוֹ בְּהֶבֶל פִּי,
בְּהֵיכָל לְבָבִי אֶצְפְּנֵהוּ
עַד אַחֲרוֹן נִשְׁמַת אַפִּי.
כִּי לֹא מֵחֹמֶר קוֹרַצְתֶּם
אַחַי גִבּוֹרֵי הַתְּהִלָּה!
מִזֶּה חֹמֶר נִבְרָא הָאוֹר.
מִזֶּה חֹמֶר נוֹצְרָה הַתְּהִלָּה.
נַעֲלַי מִרַגְלַה אֶשָּׁלָה
וְדוּמָם בִּיגוֹן אֶתְיַחֵדָה,
אַדְלִיק הַנֵּר בִּלְבָבִי
רְטוּט חִיל וּרְעָדָה.
וְתַעֲלֶה הַשַּׁלְהֶבֶת
לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד
לְזֵכֶר הָעֲקֵדָה
נוֹרֵאת הַהוֹד.
אֱלֹהַי, נְצוֹר מוֹלַדְתִּי!
מאתראובן וינטרויב
אֱלֹהַי נְצוֹר מוֹלַדְתִּי!
שָׁמְרָהּ כְּבָבַת בַּת־עָיִן!
כִּי הִיא בֵית חַיִּינוּ
וְזוּלָתָהּ לָנוּ אָיִן.
כִּי עָלֶיהָ הוֹרַגְנוּ
שָׁפַכְנוּ דָּמֵינוּ,
הִיא תִקְוָתֵנוּ
וְנִשְׁמַת אַפֵּנוּ.
פִּרְחֵי אֲבִיבִים – מֵיטַב אוֹננֵוּ
פְּרִי תְנוּבַת שַׁדְמוֹתַיִּךְ,
נָסְכוּ בְעוֹרְקַיִךְ טַלְלֵי תְּחִיָה
דִּשְׁנוּ בְּדָמָם רִגְבוֹתַיִךְ.
אֱלֹהַי נְצוֹר מוֹלַדְתִּי!
וּפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶיךָ.
כִּי כִתְּרוּנוּ זְאֵבִים רַבִּים
מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ!
גּוֹנְנָה בְּאֶבְרַת חֹסֶן.
שָׁמְרָהּ, רְצֵה קָרִבָּנָהּ.
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אֵם,
שִׁכְּלָה אֶת בְּנָהּ יְחִידָהּ.
אַמֵּץ לְבָבֵנוּ בְּעָמָל וּבַקְרָב
אָזְרֵנוּ חַיִל כִּי דַּלוֹנוּ מְאֹד,
כִּי רַבַּת שָׂבַעְנוּ בּוּז וְקָלוֹן
אַמֵּץ רַגְלֵינוּ בַּל תִּמּוֹט!
אֱלֹהַי נְצוֹר מוֹלַדְתִּי!
שִּׂימֶנָה כחוֹתָם עַל לֵב,
לְמַעַן שְׂרִידֵי עוֹלָלַי
הָבֵס כָּל צָר וְאוֹיֵב.
נָדַמּוּ זַעֲקוֹת הַקְּרָב
מאתראובן וינטרויב
נָדַמּוּ זַעֲקוֹת הַקְּרָב
נָדַמּוּ.
אַךְ אֶנְקוֹת הַדְּוַי
לְעוֹלָם לֹא יִתַּמּוּ.
וַאֲנָחָה יְתוֹמָה
אֵי שָׁם בְּחָלָל,
עַד־עוֹלָם תְּנַסֵּר
וּלָעַד לֹא תֶחְדַּל.
וּבִאִישׁוֹן לַיְלָה
בְּהִדֹם הָעוֹלָם,
הָרוּחַ תִּשָּׂא
לְאֵין סוֹף אֶת קוֹלָם.
וִיְבָבָה חֲרִישִׁית
קוֹרַעַת שְׁחָקִים,
תַּרְתִּיחַ הַמְּצוּלָה
וּדְכִי מַעֲמַקִּים.
וְאֵי הַנּוֹד
אֵי הַקַלַּחַת
תֶּאֱסֹף לְקִרְבָּהּ
זוֹ דִמְעָה רוֹתַּחַת?
וְזוֹ בְּאֵר הָעֶצֶב
תּוּגַת הַתְּהוֹם
שֶׁל אֵם שַׁכּוּלָה
שֶׁל יֶלֶד יָתוֹם?
וְאַחַת רַק נִשְׁאָלָה
חֲזֹר וְשָׁאֹל
הֲיְהִי קֵץ לַקֶטֶל
– וְאֵימֵי הַתְמוֹל?
מדור ג'
מאתראובן וינטרויב
תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל
מאתראובן וינטרויב
תְּפִלַת יִשְׂרָאֵל – מַנְגִינַת פְּלָאִים
זַכָּה וּמְלַבֶבֶת.
כְרִנְנַת צִפּוֹר בֵּין עֳפָאִים
אֶל כָּל-לֵב דוֹבֶרֶת.
כִּתְכֵלֶת שָׁמַיִם, זֹהַר רָקִיעַ
כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים,
כְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מַפְצִיעַ
כִּצְחוֹקוֹ שֶׁל יֶלֶד תָּמִים.
כְּרַעַד מֵיתָר עֲלֵי כִנוֹר
הֶמְיַת יוֹנָה לָתֹם
כצפריר צח לעת ערב
ביום שרב וָחֹם.
אך יש ותרעים בְּאַדִּיר
כגעשׁ הים בזעפו,
בשאג ונהם תהום ויסעיר
ירתיח המצולה בְּאַפּוֹ.
תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל – תְּפִלָּה-בַת-שָׁמַיִם
בָּהּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּקֹדֶשׁ מְקַדְשִׁים,
גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה כַּיָּם רְחַב-יָדַיִם
כְּרֹן כּוֹכָבִים, בְּלַחַשׁ מְלַחֲשִׁים.
בָּהּ מָזוֹר וָיֶשַׁע, שִׁקּוּי לָעֲצָמוֹת
אוֹר, תִקְוָה וְתוֹחֶלֶת
מַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ, אֲוִיר נְשָׁמוֹת
בָּהּ כָּל נֶפֶשׁ נוֹחֶלֶת.
ובהתעטף עלי נַפשי וְלָאוֹר תַּעֲרֹג
בתמוּרוֹת הָעִתִים בִיגונִי וּשְשׂוֹנִי,
מִמַעְיָן תְפילותי ומימיו הזכים
אֵשְׁתְ וַאֲרַוֶה צִמְאוֹני.
הָאוֹר הַגָּנוּז
מאתראובן וינטרויב
מִמִּדְבָּר מַתָּנָה מִגִּנְזֵי מְרוֹמִים
מִקַּדְמַת דְּנָא טֶרֶם סְנֶה וְסִינַי,
שַׁבָּת מַלְכְּתָא וְיִשְׂרָאֵל תְאוֹמִים
מִיּוֹם הֲרַת-עוֹלָם צוּר שַׁדַּי.
בַּעֲטֶרֶת-מַלְכוּת-לִבְנַת סַפִּיר
יִפְעַת-קֶסֶם, לִוְיַת-חֵן,
לְתֵּבֵל רַבָּה נֵזֶר-הוֹד
צוּר יִשְׂרָאֵל לָעַד תִכֵּן.
וּשְׁבִיב אוֹר אֶחָד מֵהָאוֹר הַגַּנוּז –
שָׁמוּר לְעֵת קֵץ עֵת עוֹלָם יִגָּאֵל,
הִקְרִין עַל שַׁבָּת נֵזֵר קָדְשׁוֹ
וַיַּאֲצֵל בִּרְכָתוֹ לִבְחִירוֹ יִשְׂרָאֵל.
וּבְהִצָּמֵד יִשְׂרָאֵל בִּבְרִית אֵיתָנִים
לְזוֹ חֶמְדָה גְנוּזָה בְחֶבְיוֹן אֵל,
יִתְגַל זֶה הָאוֹר בְּשִׁפְעַת גּוֹנָיו
וְעוֹלָם יִגָּאֵל בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל.
נֵרוֹת שַׁבָּת
מאתראובן וינטרויב
לֵיל שַׁבָּת נֵרוֹת יָהֵלוּ
נֵרוֹת שְׁנָיִם,
אַךְ מַה-רַב אוֹרָם?
זֹהר שִׁבְעָתָיִם.
וַעֲתֶרֶת הַנֹגַהּ
יַמָּה זוֹהֶרֶת,
אֵי מְקוֹרָה?
וְאָנָה נוֹהֶרֶת?
וְיִפְעַת הַצְחוֹר
וְזוּ נְהָרָה,
הַמֵּאוֹר הַגָּנוּז
כֹּה זַכָּה וּבָרָה?
שַׁלְהֲבוֹת הַקֶסֶם
רַבֵּי הַזֹּהַר,
אֵין כְּמוֹכֶם
לזֹךְ וָטֹהַר.
בלֵילוֹת אֹפֶל
וְסוּפוֹת מָגּוֹר
אוֹרְכֶם יִזְרַח
כְּמִגְדָלוֹר.
וּבִדְעֹךְ כּוֹכָבִים
בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה
תָאִירוּ שְׁבִילִי
בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה.
לֵיל הַסֵּדֶר
מאתראובן וינטרויב
לֵיל הַפֶּסַח, לֵיל הַסֵּדֶר
הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ כַּדִין,
וּבַבַּיִת רַב הַהֶדֶר
בֶּן-נֵכַר זֹאת לֹא יָבִין.
הִנֵּה פֹּה בְהֲדָּרָהּ
קַעֲרַת פְּאֵר נִצֶבֶת,
לְיָדָה מַצָּה שְׁמוּרָה
וּצְלוֹחִית כֻּלָּה לוֹהֶבֶת.
וְזוֹ כַבְּדֹלַח מַבְהֶקֶת
בּכוֹסוֹת הַדוּרָה,
חַכְלִילִית וְסוֹמֶקֶת
לְאֵלִיָהוּ שְׁמוּרָה.
וְהַבַּיִת – מַעֲשֶׂה קְסָמִים
מַחֲלָצוֹת כֻּלּוֹ עָטָה,
וּמֵאַרְמוֹן פְּלָאִים
מַרְאֵהוּ יִיף עַתָּה.
הַמֶּלֶךְ צְחוֹר מַעֲטֵהוּ
גְּבִיעוֹ עַד שְׂפָתוֹ מִלֵּא,
יְרִימֵהוּ וִיקַדְּשֵׁהוּ
יִגְמְאֵהוּ עַד כַּלֵּה.
דִמְמַת רֶגַע, וְנֵעוֹרוּ
נְסִיכֵי חֲלוֹם קְטַּנִּים,
פְנֵיהֶם מַה יֵאוֹרוּ
וְעֵינַיִם – תֹּם יוֹנִים.
“מַה נִשְׁתַּנָּה” יִצְטַלְצֵל
קוֹל הַיֶּלֶד בִּדְמִי הַלֵּיל,
– “הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת”?
עֲנֵנִי סַבָּא עַל הַשְּׁאֵלוֹת!
“עֲבָדִים הָיִינוּ” בְמִצְרָיִם
וַתַעַל שַׁוְעָתֵנוּ לַשָׁמָיִם.
וד' גְּאָלָנוּ בִזְרוֹעַ נְטוּיָה
בְּיַד משֶׁה עָשָׂה תוּשִׁיָה.
עַתָּה בְנֵי חוֹרִין הִנֵּנוּ
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ,
עַל-כֵּן בְּנִי, נָגִיל נִשְׂמַח!
כִּי אֲבִיבֵנוּ עוֹד יִצְמַח!
גַּם אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא
לָנוּ בִּרְכָתוֹ יָבִיא,
וּבְתוֹך כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
גַּם אֲנַחְנוּ נִגָּאֵל.
וּבִזְכוּת זֶה לֵיל הַפְּדוּת
בּוֹ נֻתְקוּ כַבְלֵי עַבְדוּת,
ובִזְכוּת הָאוֹר, זֶּה זֹהַר-אֵל
יָשׁוּבוּ לְאַרְצָם נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל.
אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא
מאתראובן וינטרויב
עוּרָה בְּנִי! אַל תִּישַׁן!
אֶת עֵינֶיךָ אָנָא פְּקַח!
הֲלְאֵלִיָהוּ הַנָּבִיא
לֹא תָּשִׂישׂ תִּשְּׂמַח?
כָּל הַלַּיְלָה כִּי יִפְקוֹד
בֵּיתֵנוּ הֵן כֹה צִפִּיתָּ,
לִרְאוֹתוֹ בַהֲדָרוֹ
מַה מְאֹד אִוִּיתָּ.
לִפְנֵי שָׁנָה הֲתִּזְכּוֹר?
מַה קָרְנוּ פָנָיו נָהָרוּ
וְהַלַּיְלָה בְנִי חֲמוּדִי,
שִׁבְעָתַיִם הֵן יִזְהָרוּ.
עוֹד מִעַט בְּנִי הַקָּט
יִפְקֹד גַּם אֶת נָוֵינוּ,
יָצִיץ לְרֶגַע וִיְבָרֵךְ
עַל כּוֹס גְּאֻלָּתֵנוּ.
וְכוֹסוֹ מַה הֲדוּרָה
רְאֵה נָא בְּנִי הַבִּיטָה!
מֵאֹדֶם יֵינָהּ בְּלָגְמוֹ
אִם תִּזְכֶּה וְרָאִיתָּ.
וּמַרְאֵהוּ מַה הָדוּר!
כֻּלּוֹ זִיו וְנֹגַהּ אוֹר,
רֵיחַ אָבִיב בִּכְנָפָיו
נִיחוֹחַ שָׂדֶה וּצְרוֹר הַמּוֹר
עַל כַּנְפֵי רוּחַ יְרַחֵף
אֵלִיָהוּ הַטּוֹב הָרַחוּם,
צַפֵּה כָּל רֶגַע, בֵּן יַקִּיר!
אַל נַא בְּנִי, תָנוּם…
שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה
מאתראובן וינטרויב
מֵרָחוֹק קוֹל צַהַל הִגִיעַ
זֶמֶר רוֹנֵן קוֹלֵחַ בְּאוֹן
זָקֵן וָטַף רוֹקֵד וּמֵרִיעַ
וְרַבָּה הַשִּׂמְחָה וְרַב הַשָׁאוֹן.
וּמֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד בֵּין רֵעוֹתֶיהָ
סְמוּקַת לֶחִי יוֹשֶׁבֶת עַלְמָה,
עֲטוּרָה כְּמַלְכָּה לְיּוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ
כֻּלָּה תַבְהִיק בִּצְחוֹר הַשַׂלְמָה.
וּלְקוֹל הַתְּרוּעָה הִתְעוֹרְרוּ הַכֵּלִים
כְּנוֹר תֹּף וּמְצִלְתַּיִם,
וּמִתְרוֹמְמוֹת הָרַגְלַיִם קַלוֹת כִּיְעֵלִים
וְהַזֶּמֶר – עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.
מִשְׁתַּלְבוֹת הַזְּרוֹעוֹת כְּחוֹמָה בְּצוּרָה
בְּלַהַט הַנֶגֶן וְהַזֶּמֶר,
מִקְלַעַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם שְׁזוּרָה
נִשָׂא הַמָּחוֹל בְּלִי גֶמֶר.
וּכְיַם שִׁבָּלִים בְּסוּפָה נִסְעֶרֶת
יִגְעַשׁ הַמָחוֹל הַדוֹהֵר
וּקְהַל הָעֵדָה קַלַחַת חוֹמֶרֶת
בְּלַהַט הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר.
פֶּתַּע הָשְׁלַךְ הַס. וּבִדְמִי הַלֵּיל
יִנָּשֵׂא בְחָלָל נִגוּן חֲרֵישִׁי
וְרוֹשְׁפוֹת הָעֵינַיִם וְהַלֵּב מַה-יָגֵל
הוֹ! צָמְאָה, “צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי”.
עֲשֶׂה נָא לְמַעַנְךָ אָבִינוּ שֶׁבֶּשָׁמָיִם
בְּרֹב נֹעַם רַנֵּן יְרַנֵּנוּ,
כֹּה יְפַזְמוּ עֲצוּמֵי עַפְעַפָּיִם
“לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ”.
רֹן כּוֹכָבִים טֶרֶם שַׁחַר
וְנִגוּן מְבִקיַע שְׁחָקִים.
מִי יִדְמֶה לָהֶם לְצַחַר?
וּמִי – לָרוֹם וּמַעֲמַקִּים?
תִּקוּן חצוֹת
מאתראובן וינטרויב
דממת לילה ליל חצות
שלהבת נר רועדת
בדמי הליל עד כְּלוֹת
דמות אדם צועדת
תֵכֶל, תערוג ממעמקים
למשיח בושש מתמהמה
כי יבוא יגיה מחשכים
אך צל, צלו בו מתעתע.
מבחוץ בכי תינוק
אל אזנו יגיע
מר יבכה וממרר
מורת רוחו יביע
אולי? אולי גם הוא כמוהו
על מר גלות יְשֲוֵעַ
אולי על כי יהודי הוא
נפשו מי יודע?
תהום הרוח תְּיַלֵל
עץ צמרתו יניע
אולי רבוני בזה הליל
יבוא הוא ויגיע
כה דומם כפוף שחוח
יפלל יזיל דמעות
בחוץ תשרוק תהום הרוח
היודע הוא קץ הפלאות?
בכי התינוק הולך גובר
כי כן גברו צרותינו
את לבו ממיס שובר
אל –! אֶסוֹף נא חרפתנו
אדמו עיני כבר עָשֵׁשׁוּ
מבכי ותמרורים
גם כהתה נָס לֵחִי
מצער ויסורים.
נדם הרוח אין קול יבבה
התינוקות יישנו יִדוֹמוּ
הכוכבים אלפי רבבה
מה הם יִקְרְצוּ יִרְמוֹזוּ?
היודעים הם סוד-שיח
סודות רזי רזים
היש שבר תקוה עוד
וְלוּ רק סִמָנים רְמָזִים?
עבר הלילה ליל חרדות
בכי מר ותמרורים
הפציע שחר בשדות
נעור גם צפור רננים
היבקע גם השחר
שחר גאולתנו
אולי כבר מחר
תשיב גם שְׁבוּתֵנוּ.
לוּחוֹת שְׁבוּרִים
מאתראובן וינטרויב
נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת –
וַיִתְבַקְעוּ מִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ רְסִיסִים רְסִיסִים.
וְרוֹקֵד הָאָדָם רִקוּדוֹ הַפָּרוּעַ
מִסָּבִיב לְעֵגֶל הַזָּהָב
וְנִכְלָמִים מִתְגַּלְגְלִים שִׁבְרֵי שִׁבְרֵיהֶם
בֵּין רַגְלֵי שְׁטוּפֵי מְחוֹל עִוְעִים
רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר מֵעֲתַר עֲנַן-הַקְּטֹרֶת
מֵאֵשׁ הַזָּרָה תָאִיר עַל מִזְבְּחוֹ.
כִּנְשׂא נֵס נִשָּׂא אַפִּרְיוֹן אֱלִילוֹ
וַיְחַרְצוּ לָשׁוֹן כָּל עָרְלֵי לֵבַב וַאֲטוּמֵי נֶפֶשׁ
וַיְחַלְלוּ צֶלֶם הָאָדָם.
וַתִּתְגַּל תֵּבֵל עֵרוֹם וָעֶרְיָה
חֲשׂוּפַת שׁוֹבֶל וְטֻמְאָתָהּ בְשׁוּלֶיהָ.
וַיְמַלֵּא הָאָדָם בֵּיתוֹ כָּל שְׂכִיוֹת הַחֶמְדָה
וְגַאֲוָה וְשַׁחַץ כַּעֲדִי יַעַט
וַיְתַבֵּל פַּת-בַּגוֹ בְּלַהַג הַרְבֵּה
וּבִזְבוּבֵי מָוֶת מַבּוּעוֹ יַבְאִישׁ.
וַיֵרֶד פְּלָאִים הָאָדָם וּמוּסָרוֹ
וְאֵין מוֹחֶה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים.
וַתְּשַׁח קוֹמַת הָאָדָם
מֵעֹמֶס מַשָּׂא תַרְבוּת לַעֲיֵפָה.
וְתֵבֵל רַבָּה עַל בְּלִימָה יִתְלֶה
עַל הוֹן-רְמִיָה וְעַלְמוֹת-חֵן
וְתִפְאֶרֶת שָׁוְא וְתָפֵל.
מִי בָּכֶם וְיָבִין
סוֹד צִיוּצֹו הַמְּיֻתָּם שֶׁל גּוֹזָל?
וְאָף כִּי תֵבֵל רַבָּה וּצְפוּנוֹתֶיהָ
מְעֻלֶפֶת רָזֵי-רָזִין
אֵין חֵקֶר.
וּבְאַחוֹת הָאָדָם קִרְעֵי לְבָבוֹ
בִּתְרֵי לוּחוֹתָיו הַשְּׁבוּרִים
וְשָׁב וְרָפָא לוֹ.
גשם בסכה 13.10.70
מאתראובן וינטרויב
הוי הביטו איזו סכה
לתפארת פה בנינו
יום שלם עבדנו יחד
ועזרנו לאבינו
קיר אחד ועוד שני
וכבר שלישי איתן עומד
פתע קדרו השמים
ומטר שוטף החל יורד
השמים נא הגידו
למה דוקא עתה
ממרומים זה האורח
שלחתם כאן למטה
עוד מעט היום יחלוף
תשקע חמה עם ערב
ואתה מזעיף פנים
ותמטיר בלי הרף
למה גשם כה תזעם
לנו כה תפריע
אנא סורו עננים
ושמש שוב תופיע.
תיבש יריעות הבד
עלי הסכך מעל
וסכתנו שטופת מטר
בהדרה תתגל
ובלילה כוכבי קסם
כרובי אור, עינים
יברכונו ברכת חג
ממרומי שמים
ובין אלפי רבבותיו
אֶבֹר לי כוכבי
לי בדמות הליל
אגל רזי לבבי
מדור ד'
מאתראובן וינטרויב
הָבָה נָשִׁירָה
מאתראובן וינטרויב
הָבָה נָרֹנָה וְנָשִׁיר
עַל חַכְלִילֵי שְׁקִיעָה בֶּהָדָר,
נָשִׁירָה עַל שָׂדֶה וָנִיר
עַל מִדְּבָּר וְאָהֳלֵי קֵדָר.
נָשִׁיר עַל פֶּרַח, צֶבַע וּצְלִיל
עַל שֶׁמֶשׁ וּתְכֵלֶת שָׁמָיִם,
עַל רוֹעֶה וְהֶמְיַת חָלִיל,
עַל חֶדְוַת עֲמַל כַּפָּיִם.
עַל סַהַר חִוֵּר בָּדָד יְשׁוֹטֵט
בְּטִיוּל לֵילִי בָּרֹם
עַל רֹן כּוֹכָבִים, זֶמֶר רוֹטֵט,
עַל אַהֲבָה יְדִידוּת וְשָׁלוֹם.
עַל יַלְדֵי חֶמֶד שׁוֹבָבִים
וּכְלַבְלַב חָתוּל וְדֻבּוֹן,
עַל טָלֶה וּגְדִי רִנַּת צִפֳּרִים,
עַל לֵיצָן מַצְחִיק וְקוֹפוֹן.
עַל פַּרְפָּרִים וַחֲרִיצוּת נְמָלָה
וּדְבוֹרָה זַמְּזָמִית עוֹקְצָנִית,
עַל אַרְנֶבֶת קַפְצָנִית זְרִיזָה וְקַלָּה
עַל חֲתוּלָה נַמְנְמָנִית בַּטְלָנִית.
עַל יַם אֵין סוֹף וְקֶצֶף גַּלִּים
עַל מִפְרָשׂ בָּאֹפֶק מַלְבִּין,
עַל רַחַשׁ־לַחַשׁ עֵצִים וְעָלִים
עַל זַאֲטוּטִים וּצְחוֹקָם הַמַּרְנִין.
עַל יַם דָּגָן וּזְהַב־קָמָה
מַשַּׁב צַפְרִיר וְקֶרֶן פָּז,
שְׁמֵי טֹהַר וְזִיו חַמָּה
וְדִמְמַת קֹדֶשׁ עוֹטָה רָז…
מִי לֹא הִבִּיט בַּכוֹכָבִים?
מאתראובן וינטרויב
מִי לֹא הִבִּיט בַּכוֹכָבִים
לֹא חִפֵּשׂ בַּמְּרוֹמִים מַזָּלוֹ?
– הֻקְסָם מִנֹּגַהּ אוֹרָם
– נִחֵשׁ לְפִיהֶם גוֹרָלוֹ?
לְמִי לֹא קָרְצוּ עֵינַיִם
רָמְזוּ רְמִיזוֹת מִסְתוֹרִין?
מִגָּבְהֵי מְרוֹמֵי שָׁמַיִם
– מִלְאוּ לִבּוֹ כִּסוּפִין?
וְהַיָרֵחַ זוֹ עֵין הַשָּמַיִם
חִוֵּר בָּדָד בָּרֹם,
לֹא הֶחֱנִיף לָאֲהֻבִים
גַּם הַיּוֹם כִּתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
כַּשׁוֹבָב בְּמִשְׂחַק מַחֲבוֹאִים
מְשַׂחֵק זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים,
וּבְמַעֲשֵׂי תַּעְתּוּעִים
מִתְעַלֵּל בִּרְגָשׁוֹת עֲדִינִים.
בִּרְצוֹתוֹ יָאִיר, פָּנָיו יַגִּיהַּ
יְחַיֵךְ אָז חִיוּךְ מָלֵא,
יִזְעַם – רק לִשְׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ
אוֹ – בִּצְעִיף עֲנַן יִתְכַּסֶּה.
מִי בְהֶמְיַת גַּלִּים חֲרִישִׁית בַּלֵּילוֹת
לֹא הֶאֱזִין גַּם לְהֶמְיַת לִבּוֹ?
וּבִלְטִיפוֹת הָרוּחַ הַקְּלִילוֹת
לֹא חָשׁ נֹעַם לֶטֶף אִמּוֹ בְּאִבּוֹ?
וּבִסְעֹר, בִּגְעֹשׁ הַיָּם בְּזַעְפּוֹ
וּבַחֲרוֹנוֹ מְצוּלָה יַרְתִּיחַ,
רוּחַ אֱלֹהִים נִשְׁמַת אַפּוֹ
כָּל רוּחַ סוֹעֶרֶת תַּשְׁבִּיחַ.
בְּרַנֵּן צִפֳּרִים רִנְנָתָם הַתַּמָה
וּזְמִירוֹת בְּרֹב נֹעַם תַּשְׁמַעְנָה
לְהֶמְיָתָן הַזַּכָּה לֵב מִי לֹא הָמָה?
נִימֵי נִשְׁמָתוֹ לֹא תְּנַעְנָה?
הִנֵּה כִּי כֵן, גַּם גִּילַת וְרַנֵּן
גַּם עֶצֶב וְכִלְיוֹן עֵינָיִם,
גַּם אוֹר הַתּוֹחֶלֶת בְּךָ מְקַנֵּן
הֵדֵי לִבְּךָ הֵם, בַּת קוֹל מִשָּׁמָיִם.
עֵץ הַזַּיִת הַבּוֹדֵד
מאתראובן וינטרויב
בֶּחָצֵר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת
בְּפִּנָּה לְיַד הַגָּדֵר,
בּוֹדֵד עוֹמֵד לוֹ עֵץ זַיִת
בְּלִי אָח וָרֵעַ, בְּלִי חָבֵר.
עַתִּיק־יוֹמִין וּשְׂבַע תְּמוּרוֹת
בְּשַׂרְעָּפָּיו שָׁקוּעַ,
מֵצֵל, סוֹכֵךְ הוּא בַּפֹּארוֹת
כִּי בְּנֵס נוֹתַר לֹא גָדוּעַ.
זוֹכֵר הוּא יָמִים עָלָיו עָבָרוּ
לֹא בּוֹדֵד וַעֲרִירִי פֹה עָמַד
חֲבֵרָיו מִזְּמַן נִכְרְתוּ־נִגְדָעוּ
גַּם הוּא מִגְּדוּלָתוֹ כְּבָר יָרַד.
צַמַּרְתּוֹ אָז סְבוּכָה, רַעֲנָנָּה
בְּגַאֲוָה אֶל־עָל מִתְקַמֶרֶת,
בּוֹטַחַת גֵאָה וְשַׁאֲנַנָּה
בִּיפִי פֹּארוֹתֶיהָ מִתְפָאֶרֶת.
צִפֳּרֵי רֹן בֵּין עָפָאָיו אָז קִנֵּנוּ
תִּנּוּ אֲהָבִים, הִשְׁמִיעוּ זְמִירוֹת
עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר זִמְּרוּ – רִנֵּנוּ
עַל מֶרְחַב־יָהּ וְעוֹלָם הַפְּלָאוֹת.
גַּם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְגִשְׁמֵי נְדָבוֹת
פְּקָדוּהוּ אַף דָּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹמוֹ,
צַמַּרְתּוֹ הֵפִיזוּ בִּשְׁלַל נְגוֹהוֹת
הֶעִירוּהוּ, פִּעְנְחוּ חֳלוֹמוֹ.
גַּם חַרְבוֹנֵי־קַיִץ וְרוּחַ זִלְעָפוֹת
בִּימֵי חֶלְדוֹ אוֹתוֹ פָּקָדוּ,
גִּזְעוֹ לֹא פַּעַם לָחֲכוּ לֶהָבוֹת
לְעָקְרוֹ עָמְלוּ אַף שָׁקָדוּ.
גַּם רוּחַ מְצוּיָה וּשֶׁאֵינָה מְצוּיָה
צַמַּרְתּוֹ בְּעֹז הֵנִיעָה,
בְּכֹחַ הִסְעִירַתְהוּ, רַעְמָתוֹ דִּבְלְלָה
רַק כֹּחוֹ עָמַד לוֹ הוֹשִׁיעַ.
קָרְחָה לֹא יָדַע תּוּגַת הַשַּׁלֶכֶת
עוֹד יָנוּב בְּשֵׂיבָה דָּשֵׁן וְרַעֲנָן,
כְּאֶרֶז יִשְׂגֶּה, עַלְוָתוֹ מְבֹרֶכֶת
בְּאוֹנוֹ יִבְטַח שָׁלֵיו וְשַׁאֲנָן.
לֹא הוֹבִישָׁה זִקְנָתוֹ שַׁחֲרִיתוֹ
כְּכֹחוֹ אָז כֹּחוֹ גַּם הַיּוֹם,
שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּעֲלֵי־בְרִיתוֹ
עֲלֵיהֶם בְּסֵתֶר יַחֲלוֹם וְיִדֹּם.
כָּכָה בָּדָד בְּיַרְכְּתֵי הֶחָצֵר
רָחוֹק מִשְׁאוֹן הֶמְיַת אֲמִירִים,
עֵינוֹ יְשֵׁנָה וְלִבּוֹ בּוֹ עֵר
יֶאֱרֹג חֲלוֹמוֹ – חֲלוֹם אַבִּירִים…
הַיָּם הוּא מָלוּחַ
מאתראובן וינטרויב
הַיָּם הוּא מָלוּחַ
וּמְלוּחוֹת הַדְּמָעוֹת,
כָּמוֹהוּ גַּם הֵמָּה
מִמַּעֲמַקִים נוֹבְעוֹת.
יֵשׁ דִּמְעַת גִּיל
וְיֵשׁ דִּמְעַת אֵבֶל,
שְׁתֵּיהֶן גַּם יַחַד
רְעוּת רוּחַ וָהֶבֶל.
גַּם צָהֳלַת הַיּוֹם
וּסַעֲרַת הַתְּמוֹל,
הֵדָן יֵעָלֵם
כְּגֶשֶם בַּחוֹל.
כִּי גַּם הַשֶּׁמֶשׁ לַבַּת־הַיְּקוּם
אַף כִּי תַצְהִיל, תַּרְנִין לְבָבוֹת,
וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב עֵת יוֹם יָפוּחַ
שָׁקֹע תִּשְׁקַע בְּיַמֵּי לֶהָבוֹת…
הֶמְיַת יוֹנָה
מאתראובן וינטרויב
אֵי מִשָּׁם קוֹל נְכָאִים
יְבָבָה חֲרִישִׁית אֵשְׁמָעָה –
הֶמְיַת יוֹנָה מִתְחַטְּאָה
בְּנִקְרַת סֶלַע נֶחְבָּאָה?
הֶמְיַת מִי נִשֵּׂאת פֹּה בָּרוּחַ
וְנִימֵי לְבָבִי כֹּה תַרְעִיד
מַה בְּשׂוֹרָה תִּשָּׂא בּחֵיקָה?
מַה תִּקְוָה בְּפִיהָ לֶעָתִיד?
הַנֹּחַם תַּרְעִיף לִנְכֵאֵי־רוּחַ
וְצֳרִי לְמַדְוֵי אֱנוֹשׁ?
אוֹ אוּלַי עֲלֵי זַיִת בְּפִיהָ
מָרִים כַּלַעֲנָה וָרוֹשׁ?
אוֹ שֶׁמָּא דָּבָר אֵין בְּפִיהָ?
וּלַשָׁוְא נְצַפֶּה, נְיַחֵלָה,
וּלְלֹא בְּשׂוֹרָה לְמָחָר
בִּסַּעֲרַת הַיָּמִים נִטַּלְטֵלָה…
בַּחוֹרְשָׁה
מאתראובן וינטרויב
כִּנפִילִים עֲנָקֵי בְרֵאשִׁית
זְקוּפִים רָמִים וְגֵאִים,
רַעֲנָנִים כְּטַל שַׁחֲרִית
לָאֲוִיר, לַשֶּׁמֶשׁ צְמֵאִים.
כְּכֹהֲנִים פְּרוּשֵׂי כַּפַּיִם
יִשְׂאוּ אֶל־עָל הַפֹּארוֹת
וְהַשֶּׁמֶשׁ בֵּינוֹת הַכַּפֹּרֶת
תְּשַׂחֵק מִשְׂחַק הָאוֹרוֹת.
וּמִתַּחַת הַחֻפָּה הַיְרֻקָּה
זִמְזוּם פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים
וְעוֹלֶה בִּדְמָמָה הָעֲמֻקָּה
צִיוּץ לַהֲקַת הַדְּרוֹרִים.
וְהַחוֹרְשָׁה אוֹמֶרֶת שִׁירָה
מְנִיעָה צַמַּרְתָּהּ בִּדְמָמָה,
בֹּשֶׂם־נִיחוֹחַ אֲוִירָהּ
מַרְפֵּא לַגוּף וְלַנְּשָׁמָה.
אַפְלוּלִית נְעִימָה בִּכְנָפֵיהָ
מַרְגֹעַ לְנֶפֶשׁ עֲמֵלָה,
בִּירַק כִּפָּתָהּ וּצְמָחֶיהָ
מִתַּחַת אַלּוֹן וְאֵלָה.
רָחוֹק מֵהֲמוּלָה וְשָׁאוֹן
בְּלֵב הַחוֹרְשָׁה הַמְּצִילָּה,
הַחְלִיפָה כֹּחַ וָאוֹן
נֶפֶשׁ יְגֵעָה, עֲמֵלָה.
הַאֲזִינָה לְרַחַשׁ הֶעָלִים
לְרֹן צִפֳּרִים הַקְשִׁיבָה,
וּבְאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים
נַפְשְּׁךָ תַּקְסִים, תַּרְהִיבָה.
אֲנִי יוֹדֵעַ חוֹרֶשׁ
מאתראובן וינטרויב
אֲנִי יוֹדֵעַ חוֹרֶשׁ
חוֹרֶשׁ קָטָן עַל גִּבְעָה,
כֻּלּוֹ שֹׁוֵפַע חַיִּים
הֶדֶר וְיִפְעָה.
לַיְלָה וָיוֹם
לֹא יִישַׁן וְיָנוּם,
מְנוּחָה לֹא יֵדַע
לֹא תִּרְאֵהוּ רָדוּם.
לֹא תִּפְקְדֵהוּ הַשֶּׁמֶשׁ
קֶרֶן פָּז לוֹ אוֹרֵחַ,
לֹא פַּעַם וּפַעֲמַיִם
גַּם זֹאת הוּא שׁוֹכֵחַ.
לְרֶגַע תָּצִיץ
בַּלָּאט תִּסְתַּנֵּן,
וּבְחִיוּךְ מְשׁוֹבֵב
דַּיָירָיו תְחוֹנֵן.
תּוֹפִיַע וְתָצִיץ
תִּשְׁאַל לְשָׁלוֹם,
כָּעֵת חַיָּה
אָשׁוּבָה הֲלוֹם.
הַחוֹרֶשׁ רֹאשׁוֹ אַט יָנִיעַ
קִידָה יַחֲוֶה בַּעֲנָוָה,
בַּלָּאט נָעִים בַּדָּיו
בְּשֶׁקֶט, בְּשַלְוָה.
בְּנֹעַם לוֹטְפָה הָרוּחַ
קָדְקֳּדוֹ בְּרֹךְ,
מַשַּׁב קַל יָפִיחַ
רַעֲנַנּוּת וָזֹךְ.
בֵּין טְרָפָיו צִפֳּרֵי כָּנָף
יְזַמְרוּ וִישׁוֹרֵרוּ,
וּמִבַּד לְעָנָף
נָתֹר יְנַתֵּרוּ.
וִימַלְּאוּ הֶחָלָל
בְּלַהַג רִנְנָתָם,
שִׁיר מִזְמוֹר וְהַלֵּל
יַרְעִיפוּ מִגְרוֹנָם.
שִׁיר תּוֹדָה עַל גַּרְגִּיר
רִמָּה וְתוֹלֵעָה,
סוֹד שִׂיחָם מִי יָבִין?
מִי יוֹרֶה־דֵעָה?
לָמָה זֶה יְעוֹפֵפוּ
פֶּתַע בַּד יִנְטוֹשׁוּ
יִתְפָרְדוּ, יִצְטוֹפֵפוּ
יָחֹגוּ וְיִתְלַחֵשׁוּ?
מִי הֶחֱרִידוּם מֵרִבְצָם
מַהֵר, חִישׁ נֶעְלָמוּ
פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם וּבִיעָף
גּבוֹהִים הִתְרוֹמָמוּ.
עוּף וְחוֹלֵל וְרַנֵּן
בִּמְחוֹלוֹת הַמַחֲנָיִם,
בְּשִׁיר שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן
יַרְנִינוּ הַשָּׁמָיִם.
וּכְהֶרֶף בִּיעָף יָשׁוּבוּ
כִּילָדִים פּוֹחֲזִים, שׁוֹבָבִים,
עַל בַּדָיו יִתְנַדְנְדוּ
יִסְתּוֹדְדוּ וִיתַנּוּ אֲהָבִים.
יָדַעְתִּי
מאתראובן וינטרויב
יָדַעְתִּי, כִּי יוֹם זֶה שֶׁחָלַף
לֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם עֲלֵי חֶלֶד,
לֹא יִסֹּב הַגַּלְגַּל אֲחוֹרָה
זֶה מוּבָן אֲפִילוּ לַיֶּלֶד.
לָמָה זֶה אֵיפֹא אֲבַכֶּנוּ
עָלָיו דְּמָעוֹת אַזִּיל?
אֶסְחוֹב עַל גַּבִּי אֶתְמוֹלִי
יַשְׁבִּית שְׂשׂוֹנִי וְגִּילִי.
שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵינֶנָּה
וְאִתָּה חֲלוֹמוֹת הָאֶתְמוֹל,
בְּטַח, אֶחָא, בְּמָחָר
לְמֶעֲנוֹ עֲבוֹד וַעֲמוֹל!
הִנֵּה חָלַף גַּם הַלַּיְלָה
בָּאֹפֶק הַשַּׁחַר דָּרַךְ,
צַפֵּה לְאוֹר, אֶחָא,
גַּם מָחָר הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח!
אל האור לא הגיע חצות ליל 28/2.71
מאתראובן וינטרויב
אֶל חֶלְקֶת הַשְׁמָשָׁה
נוֹגַהַת בְּחֶשְכַת לַיִל
מִיַם הָעֲלָטָה נִשָׂא צְמֵא אוֹר,
אֶל הָאוֹר,
לִגְמֹעַ מְלֹא פֶּה נְהָרָה
לִטְבּוֹל בְּיַמַת דִינוּר
וּפַזֵז סְחוֹר סְחוֹר
הָלֹךְ וּפַזֵז בִרְקִיעָה וּמְשִׁיכָה
שִכוֹר זְהָרָהּ עָלוּף נְגְהָהּ
יַךְ כָנָף הַכֹּה וְהַכֹּה
כְמִי שֶתְקֶפַתְהוּ בוּלמוּס הָאוֹר
כְעוֹלֶה עַל מִבְצָר לְלָכְדו בְסָעַר,
כָּל הַלַילָה עִם הַחֹשֶׁךְ כֹה שָׂרָה
פַרְפָר קָטן וּלְבֶן־כָנָף,
בָדָד בְחֶשְׁכַת לַיל בְּפִרְפורָיו אוֹנוֹ כִּלָּה,
וְעִם שַחַר טָלוּל עַל אֶדֶן חַלוֹן
מְכֻוָוץ, וּנְטול־רוּחַ עַל גַבו שָׁכָב
כִמְנוּצָח בַקְרָב.
אֶל הָאוֹר לֹא הִגִיעַ…
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.