אל הקוראים    🔗

בספר הזה אשר הננו נותנים לכם הפעם, קוראים נכבדים, יעברו לפניכם דברי ימי עמנו וכל אשר עבר עליו במרוצת אלפים ושלש מאות שנה, מעת חרבן הבית הראשון ועד מות מענדעלזאהן, לא באותיות מתות ומספרים יבשים, לא בדברי מחקר והשערה, כי אם בתמונות חיות וקימות וציורים בולטים ונכונים. בספר הזה תעבור לעיניכם תמצית תולדתנו, קורות אבותינו בכל העתים ובכל הזמנים וההרפתקאות דעדו עליהם, עתותיהם הטובות והרעות, נחמותיהם ותלאותיהם, ששונם ויגונם, וכל אשר סבלו במרוצת ימי נדודיהם; וגם הנצחון הרוחני אשר נצחו את אויביהם בכל פעם, את האמת אשר מסרו נפשם עליה בכל עת ועת, ואת רוחם הטהורה והנעלה אשר גברה על כל. וכל אלה יעברו לפניכם, הקוראים, בספורים נעימים ונחמדים למקרא, בנפשות חיות, פועלות ונפעלות, בשיחות וּוכוחים, מחשבות ורגשות; וראו עיניכם את הדמעות הטהורות והקדושות הנוצצות בעפעפי הנפשות האל, ושמעו אזניכם את האנחות המרות והתמימות היוצאות מלבן, והקשבתם את דבריהן החוצבים להבות אש קדש במסרן נפשן על קדושת האֻמה וסגולותיה היקרות – והיו דברי ימי עמכם חיים לנגדכם וזכרונם לא ימוש מלבכם כל הימים.

עורך הספר אשר לפניכם הלך בעקבות הסופר האשכנזי רעקקענדארף בספרו “Geheimnisse de Iuden”. הרעיון הזה התעורר בקרב רעקקענדארף, לפי דבריו, למקרא הספר "Mystѐre du Peuple, מאת סי, אשר העביר בו הסופר ההוא את תולדות העם הצרפתי בספורים וציורים: “האם לא טוב הדבר כי אנסה לערוך ספר אשר כזה גם על דבר תולדות עמי?” אמר אז בלבו, ובקרב הימים נגש אל העבודה הזאת וידע לבור לו תבנית יפה וסגנון נחמד, סגנון מלא תם וטהר רוח, וחפצו הצליח בידו לנסוך על רבים מספוריו אשר ערך רוח שירה ורוח דמיון נעים לוקח לבבות.

ומי לא יכיר ויודה אשר ספורי־עם כאלה, האוצרים בקרבם תולדות העם וחייו ההסטוריים, צריכים להיות ערוכים גם בשפת העם, בשפת עבר, השפה האחת המביעה את רוח העם העברי במלואה? ומי לא יכיר חסרון ספורים כאלה בספרותנו העברית, ביחוד, למען בני הנעורים אשר בקרבנו, אשר יבקשו להם אכל־ספרותי לנפשם ואין, אשר יבקשו להם ספרים עברים למקרא, תמימים ומועילים, טהורים ונעימים, אשר יתאימו עם הלך רוחם ולא ישגבו מרוח בינתם, ולא ימצאו? מי לא יכיר נחיצות ספורים כאלה בספרותנו העברית, אשר יעוררו בלב בני הנעורים את האהבה לעמם ולכל סגולות־הרוח אשר לו, אשר יפיחו בקרבם את זיקי הלאומיות והיתה ללבת־קדש ושלהבת־יה אשר לא תכבה גם בימים הבאים, בבואם לעולם המעשה ובהתערבם בזרם החיים ההומים? מי לא יכיר כי דרושים לבני הנעורים אשר בקרבנו ספורים כאלה אשר יקשרום אל עמם, אל עברוֹ, אל משאת נפשו ועתידותיו הלאומיות?

אמנם עוד לפני עשרות בשנים נסה אחד הסופרים לתרגם את הספר הזה עברית; ואולם מלבד אשר תרגומו כשהוא לעצמו החטיא את המטרה,כי יחסר לו החן והיופי השפוכים על האריגינאל, הנה אך זה החלו לעשות במלאכה הזאת ויתרגם אך ספורים אחדים ממנו, ואחר חדל מעבודתו עד היום הזה.

ואולם לא נכחד ממנו, כי לא יצליח כל מתרגם בעבודתו זאת, אם אמר יאמר לתרגם את כל ספורי רעקקענדארף כמו שהם מבלי הוסיף וגרוע מאומה, - כמו שעשה המתרגם ההוא ב“התחלתו” – כי נמצאים בהם גם ספורים כאלה המלאים חטאים להאמת ההסתורית ושגיאות בדברי הימים לבני ישראל; ויש בהם גם ספורים רבים אשר יחסר להם כל יֹפי וחן, והמה ספורי מעשים הסתוריים יבשים, בלי כל שירה ורגש, כדרוש לספורים ממין זה, ולא ימשכו אפוא את לב הקורא; וגם תחסרנה בקובץ ספוריו תקופות נכבדות בדברי ימי ישראל אשר פסח אליהן המחבר לגמרי. ובחפצנו אפוא להוציא מתחת ידנו דבר מתוקן כראוי, מצאנו לטוב לנו, בגשתנו אל הוצאת הספר הזה בעברית, לבחר לעורך ומתרגם את הסופר המהיר והמליץ הנודע לשם, ה' א"ש פריעדבערג, בדעתנו כי מומחה הוא לדבר הזה ויודע את אשר לפניו; ואמנם תוחלתנו לא נכזבה, כי ידע הסופר הנכבד והשכיל: איזה ספורים מקבוצת הספורים האלה ראוים להתרגם כמו שהם, ואיזה דרושים להשנוֹת ולהערך מחדש, ובמקום הדרוש – לעזוב כלה את החמר אשר לפניו ולערוך ספורים חדשים בתכלית, אם כי נקראים הם בשמות אשר נקב רעקקענדארף לספורים ההם; וגם לחבר ספורים חדשים בדברי ימי התקופות החסרות בהאריגינאל לגמרי. והספורים שערך מלאים יֹפי וחן נעים ומביעים רוח העם וחייו הפנימיים בימים ההם, כאשר תחזינה עיני הקוראים מישרים בספור הראשון ובספור השלישי וברוב ספורי הקובץ הזה שהם חדשים מעיקרם.

ובדבר שפת המתרגם אין מן הצורך לנו לדבר, כי כבר אתמחי האי גברא בספרותנו, ומעטים הם בין הסופרים העברים אשר יוכלו להתחרות אתו בטהרת השפה, יפיה ונעמה. ושפת הספורים אשר לפניכם עוד מצטינת ביחוד בצחותה וקלותה, והיא נוחה ונעימה והולכת כמי השלוח ההולכים לאט.

את הספורים המקוריים שערך המתרגם נצַיֵן בכל פעם בפנים הספר, להבדילם מן הספורים המתרגמים.

ובהיות דברי הימים עם יצורי הדמיון מעורבים בספורים האלה ביחד, מצא המתרגם הנכבד לטוב לפניו לצין את כל הדברים ההסתוריים, ברשמו את המקורות אשר שאב אותם מהם, וידעו הקוראים להבדיל בין המעשים האמתים ובין יצורי הדמיון, הערוכים עם זה לפי רוח הימים ההם.

את עבודת תרגום השירים הבאים בקרב הספורים האלה פה ושם מסרנו למשוררים אמנים, היודעים את אשר לפניהם, אשר נקרא את שמותיהם בפנים הספר, כל אחד על מעשי ידיו, וגם המה הצליחו, לפי טעמנו ודעתנו, בעבודתם ושיריהם נחמדים ויפים מאד.

הספורים יודפסו בפורמט גדול וגם באותיות גדולות כראוי להיות בספורים הנועדים ביחוד למקרא בני הנעורים.

כל הקובץ הזה יצא בחוברות, חוברות – חוברת בכל שני שבועות – עד תם כל הקובץ הזה לצאת.

רשימת הספורים תבוא בסוף הספר.

והננו מציעים אפוא את הקובץ הזה אל כל בני הנעורים בקרבנו הקוראים עברית ותאבים לדעת חיי עמנו ההסתוריים מני אז ועד היום, בתקותנו כי יהי להם למקור ענג ותועלת כל הימים.

המו"ל