גְּדֵרָה נִבְנְתָה עַל אַדְמַת הַכְּפָר הָעַרְבִי קַטְרָה הַקַּיָּם עַד הַיּוֹם מִצָּפוֹן-צָפוֹן-מַעֲרָב לַמּוֹשָׁבָה. הַשֵּׁם גְּדֵרָה נִזְכָּר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (ט“ו ל”ו) בּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. לְפִי הַמְסֻפָּר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א', (ד', כ"ג) הָיוּ אַנְשֵׁי גְּדֵרָה עוֹבְדִים אֶת עֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ בַּאֲחֻזּוֹתָיו שֶׁל דָּוִד, וְחָנָן הַגְּדֵרִי הָיָה מְמֻנֶּה עַל כַּרְמֵי הַזַּיִת וְעַל עֲצֵי הַשִּׁקְמִים אֲשֶׁר לְדָוִד בַּשְּׁפֵלָה (כ“ז, כ”ח). בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (כִּ-30 שָׁנָה אַחֲרֵי חֻרְבַּן הַבַּיִת) נִזְכָּר יִשּׁוּב יְהוּדִי שֶהָיָה בִּגְדֵרָה. הַתְאָמַת קַטְרָה לִגְדֵרָה אֵינָה נִשְׁעֶנֶת אֵפוֹא עַל דִּמְיוֹן הַשֵּׁם בִּלְבָד. וּבְכָל זֹאת, יֵשׁ חוֹקְרִים הַמְבַקְּשִׁים אֶת גְּדֵרָה הַהִסְטוֹרִית בְּמָקוֹם אֲחֵר בַּשְּׁפֵלָה, קָרוֹב לְעֶקְרוֹן.

הַסְּבִיבָה שֶׁל גְּדֵרָה מְלֵאַָה זִכְרוֹנוֹת הִסְטוֹרִיִּים. מִצָּפוֹן-מַעֲרָב לִגְדֵרָה מִמֶּרְחָק שֶׁל, נִשְׁקֶפֶת יַבְנֶה, הַבְּנוּיָה עַל תִּלָּהּ עַל גִּבְעָה יָפָה, הַמִּתְבַּלֶּטֶת מֵעַל לַסְּבִיבָה. יַבְנֶה הִיא כָּעֵת תַּחֲנַת מְסִלַּת הַבַּרְזֶל הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר לִגְדֵרָה, אֲבָל הַגְּדֵרָתִים אֵינָם מַרְבִּים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, כִּי אֵין הַדֶּרֶךְ לְיָפוֹ בַּעֲקִיפִין שֶׁל לוּד נוֹחָה לָהֶם. אֵין סָפֵק שֶׁאִם יַעֲבֹר קַו הַמְּסִלָּה יָשָׁר לְתֵל-אָבִיב תִּהְיֶה הַתְּנוּעָה בֵּין גְּדֵרָה וּבֵין יַבְנֶה מְצוּיָה וּתְדִירָה יוֹתֵר. מִצָּפוֹן לִגְדֵרָה מֶעֵבֶר לְנַחַל קַטְרָה (הוּא חֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל נַחַל שׁוֹרֵק, הַנִּקְרָא עַל יַד שִׁפְכּוֹ נְהַר רוּבִּין) עוֹמֵד עַל גִּבְעָה הַכְּפָר מג’אר, הִיא כַּנִּרְאֶה, מַקֵּדָה. בָּה הִסְתַּתְּרוּ בַּמְּעָרָה הַמְּלָכִים הַכְּנַעֲנִים אֲשֶׁר נִמְלְטוּ מֵחֶרֶב יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי שֶׁנָּחֲלוּ מַפָּלָה עַל יַד גִּבְעוֹן (יְהוֹשֻׁעַ ו', ט"ז). הַשֵּׁם מג’אר מְצַיֵּן מְעָרוֹת, וְאָמְנָם יֵשׁ מְעָרוֹת בִּסְבִיבוֹת הַכְּפָר, וְיֵשׁ לַהַשְׁעָרָה הַמְקֻבֶּלֶת עַל מַה לְהִשַּׁעֵן. מִצָּפוֹן-מִזְרָח, מֵעֵבֶר לְמִישׁוֹר רָחָב וּפוֹרֶה (כַּ-5, ), עוֹמֵד הַכְּפָר הָעַרְבִי עגיר אוֹ עַקִיר, זוֹהִי עֶקְרוֹן, אַחַת מֵחָמֵשׁ עָרֵי הַסְּרָנִים הַפְּלִשְׁתִּים, הַיְדוּעָה מֵהַסִּפּוּר עַל אֲרוֹן הַבְּרִית (שְׁמוּאֵל א' ב‘, י’). עַל יַד עגיר מִמִּזְרָח עוֹמֵד הַכְּפָר הָעִבְרִי עֶקְרוֹן (מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה). שַׁעֲרַיִם, הַנִּזְכֶּרֶת גַּם בְּמִלְחֶמֶת גָּלְיַת, מְקוֹם שָׁם רָדְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַפְּלִשְׁתִּים (שְׁמוּאֵל א', י“ז, נ”ב), הִיא כַּנִּרְאֶה דּוּרָן, הַשֵּׁם הָעַרְבִי שֶׁל רְחֹבוֹת, הַנִּרְאֵית מֵרָחוֹק כִּ-. גַּם גַּת הָיְתָה בְּלִי סָפֵק בְּחוּג הָרְאִיָּה שֶׁל גְּדֵרָה, אֲבָל מְקוֹמָה לֹא הֻבְרַר עֲדָיִן. בִּימֵי הַבֵּינַיִם הָיוּ חוֹשְׁבִים אֶת רַמְלֶה, הָעִיר הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר לִגְדֵרָה (), לְגַת. אֲבָל כַּיָדוּעַ לֹא נוֹסְדָה זוֹ אֶלָּא בְּרֵאשִׁית יְמֵי הָעַרְבִים. מִגְּדֵרָה אַתָּה רוֹאֶה אֶת מִגְדְּלֵי רַמְלֶה. מִחוּץ לְאָפְקָהּ שֶׁל גְּדֵרָה נִמְצָאוֹת יָפוֹ וְתֵל-אָבִיב הָרְחוֹקוֹת מִמֶּנָּה 25 קִילוֹמֶטְרִים בְּקַו יָשָׁר. גַּם אֶת הַיָּם אֵין לִרְאוֹת מִגְּדֵרָה, אַף כִּי הוּא רָחוֹק מִמֶּנָּה רַק 11 קִילוֹמֶטֶר. הַמֶּרְחָק אֶל גִּבְעוֹת הָהָר קָטֹן מֵהַמֶּרְחַק אֶל הַיָּם, בְּעֶרֶךְ 8 קִלוֹטְרִים¹. אִם נוֹצִיא אֶת הַחוֹלוֹת מֵחֶשְׁבּוֹן הַשְּׁפֵלָה נִמְצָא שֶׁגְּדֵרָה יוֹשֶׁבֶת בְּאֶמְצַע הַשְּׁפֵלָה. שְׁפֵלַת הַחוֹף בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מִישׁוֹר. יֵשׁ בָּהּ גְּבָעוֹת אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן גַּבִּים אֲרֻכִּים הַבּוֹלְטִים עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה עֲשָׂרוֹת מֶטְרִים. הַגַּבִּים הַלָּלוּ הֵן חוֹלוֹת נֻקְשִׁיּם, כְּלוֹמַר חוֹלוֹת עַתִּיקִים, אֲשֶׁר נִתְלַכְּדוּ וְנִתְקַשּׁוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַיָּם נָסוֹג לְצַד מַעֲרָב וְהִתְרַחֵק מֵהֶם. בְּמָקוֹם שֶׁהַגַּב נִפְסָק יֵשׁ לִמְצֹא גְבָעוֹת. עַל גִּבְעָה כָּזוֹ, גְבוֹהָה מֵעַל לַסְּבִיבָה כְּעֶשְׂרִים מֶטֶר וּמֵעַל לַיָּם כְּ-75 מֶטֶר, בְּנוּיָה גְדֵרָה. בְּמַחֲצָבָה בִּקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה מִמִּזְרָח אֶפְשָׁר לְהִתְבּוֹנֵן בְּאַבְנֵי הַחוֹל וְקַל לְהַכִּיר שֶׁנּוֹצְרוּ מֵחוֹלוֹת יָם, כִּי אֵין בָּהֶן מְאֻבָּנִים. לוּ נוֹצְרוּ מִן הַחוֹל שֶׁעַל קַרְקַע הַיָּם, כִּי אָז הָיוּ בָּאֲבָנִים הַרְבֵּה שַׁבְּלוּלִים וְדֶבֶק סִידִי. מֵעַל לְאַבְנֵי הַחוֹל יֵשׁ שְׁכָבָה עָבָה מֶטְרִים אֲחָדִים שֶׁל אַדְמַת טִיט מְעֹרֶבֶת בְּחוֹל. בְּאֶבֶן-חוֹל זֹאת אֵין הַמַּיִם נֶעֱצָרִים וְצָרִיךְ לִנְקֹב וְלַעֲבֹר אֶת כָּל הַשְּׁכָבָה עַד שֶׁמַּגִּיעִים אֶל גִידֵי הַמַּיִם. הַבְּאֵר בִּכְפָר קַטְרָה עֲמֻקָּה 33 מֶטֶר, בִּגְדֵרָה – 48 מֶטֶר. אֵין סָפֵק שֶׁבְּעֹמֶק יוֹתֵר גָּדוֹל, בְּגֹבַהּ פְּנֵי הַמַּיִם בַּיָם הַתִּיכוֹן, יֵשׁ לִמְצֹא שָׁם מַיִם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּשְׁתֵּי הַבְּאֵרוֹת הַקַּיָמוֹת.

מִלְּבַד הַקַּרְקָעוֹת שֶׁעַל הַגַּב וּבַגְּבָעוֹת יֵשׁ לִגְדֵרָה חֵלֶק גַּם בַּמִּישׁוֹר הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד עֶקְרוֹן. אֲדָמָה זוֹ כֵּהָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַדְמַת הַחוֹלוֹת הַקְּדוּמוֹת. שָׁם הָיוּ מִלְּפָנִים בִּצּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַנַּחַל הָיָה עוֹד מָלֵא בִּתְקוּפַת הַדִּילוּבְיוּם (מַבּוּלִית). אֲדָמָה שְׁחוֹרָה מַמָּשׁ אָיִן. הָאִכָּרִים נָטְעוּ עַל הַגְּבָעוֹת בְּמַעֲרָב וּבְדָרוֹם, וְזָרְעוּ עַל הַמִּישׁוֹר מִמִּזְרָח. כָּעֵת הֵחֵלּוּ לִנְטֹעַ עָלָיו פַּרְדֵּסִים.

א. י. ב.

 

א: בְּיוֹם הַחֲנֻכָּה    🔗

בְּאֶרֶץ הַשְּׁפֵלָה. מִקַּטְרָה–גְדֵרָה. הָעֲלִיָּה גְדֵרָתָה. עַל “אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה”. מִיִּחוּסָהּ שֶׁל גְּדֵרָה. בַּעֲלֵי גְדֵרָה וּבְנֵי קַטְרָה. מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבָּיִת

אֶרֶץ הַשְּׁפֵלָה אֲשֶׁר בֵּין יָפוֹ וּבֵין עַזָּה, כַּיָדוּעַ, אֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים הָיְתָה, – זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר הִתְעַשְּׂקוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, מִתְּחִלַּת הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי, מִימֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק בְּנוֹ עַד מַלְכֵי בֵּית הַחַשְׁמוֹנָאִים – וַתְּהִי לְיִשְׂרָאֵל. וּבְיָמֵינוּ אֵלֶּה עָלָה הַגּוֹרָל, כִּי הַתְחָלָתוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי הֶחָדָשׁ (רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן, וָדִי-חַנִּין, עֶקְרוֹן) גַּם הִיא בַּשְּׁפֵלָה תִּהְיֶה – וְגַם הִיא בָּאָה בְּרֹב עִנְיָן וַ“עֲשָּׂקִים” עִם שִׁבְטֵי הַבֶּדְוִים וּמִשְׁפְּחוֹת הַפַּלָּחִים אֲשֶׁר שָׁם, שֶׁאַף הֵם “עַשִּׂיקִים” כַּפְּלִשְׁתִּים בְּשַׁעְתָּם הֵם. יִשּׁוּבָם: הַלָּלוּ “מַחֲנוֹת” בְּאָהֳלֵי קֵדָר יִתְגּוֹרָרוּ, וְהַלָּלוּ – כְּפָרִים לָהֶם, וּבָתֵּיהֶם – קֻבִּיּוֹת שֶׁל טִיט וּצְפִיעֵי בָּקָר, הַמַּקְדִּירִים פֹּה וָשָׁם כְּגַלֵּי חֻלְדּוֹת שֶׁעַל תַּלְמֵי שָׂדֶה. וְכֵן “מְיֻשָּׁבָה” הָיְתָה הַשְׁפֵלָה גַם בִּימֵי הָעֲזוּבָה אֲשֶׁר מֵאָז, כִּי אַדְמָתָה מִמֵּיטַב הָאָרֶץ הִיא מֵעוֹלָם.

הַשְּׁפֵלָה חֹק לַיָּם תָּשִׁית בַּחוֹלוֹת, וְאַחֲרֵי קַו הַחוֹל בְּשִׁמְמָתוֹ מִשְׂתָּרֵעַ מִשְׁטָח שֶׁל “חַמְרָה” וְשֶׁל רַקְבּוּבִית כֵּהָה הַמְגֻבָּלוֹת עַפְרוֹת-חוֹל – וְעָשָׂה זֶה מִישׁוֹר רְחַב-יָדַיִם לְמִרְעֵה עֲדָרִים וּלְמִזְרַע כָּל דָּגָן. גַּם “בִּרְכַּת תְּהֹם רוֹבֶצֶת תָּחַת” בְּחֶבֶל-אֶרֶץ זֶה, כִּי לֹא עֲמֻקִּים שָׁם מֵי הַתְּהוֹם, – וְחָפְרוּ בְּאֵרוֹת כְּדֵי עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה בְּעֹמֶק וּמָצְאוּ מַיִם חַיִּים נֶאֱמָנִים. כִּי עַל-כֵּן טוֹבָה אַדְמָתָהּ גַּם לִשְׁלָחִים, זֹאת אוֹמֶרֶת: לְמִזְרַע יְרָקוֹת וּלְמַטַּע אִילָנוֹת הַזְּקוּקִים לְהַשְׁקָאָה. וּפָרַץ הַמִּישׁוֹר מִזְרָחָה אֶל בֵּין שְׁלוּחוֹת הַגְּבָעוֹת הָאֲפוֹרוֹת, גִּבְעוֹת גִּיר וְסִיד הַנְּפוֹצוֹת כְּמַרְאֵה עֲדָרִים לְרַגְלֵי מְצוּקֵי מִדְבַּר-סֶלַע – הָרֵי יְהוּדָה הַנִּשָּׂאִים. וְהָיָה שָׁם, לִגְבוּל הַשְּׁפֵלָה קֵדְמָה, חֲלִיפוֹת בְּטִיב הָאֲדָמָה; גִּבְעוֹת אֶבֶן וְאַדְמַת טְרָשִׁים עַל שִׁטְחֵי מִישׁוֹר רְפוּדֵי עָפָר, וְלִפְנֵי הַחַקְלָאִי – עִדִּית, בֵּינוֹנִית וְזִבּוּרִית מְעֹרָבוֹת יַחַד.

וּמְקוֹם תַּעֲרֹבֶת שֶׁכָּזוֹ הִיא הָאֲדָמָה אֲשֶׁר קָנָה ר' יְחִיאֵל-מִיכַל פִּינֶס לְמוֹשַׁב הַבִּיל"וּאִים, כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים דּוּנַם מֵאַדְמַת הַכְּפָר קַטְרָה.

וּבְקַטְרָה עַרְבִים מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם נוֹשְׁבוּ לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת שָׁנִים, עַל יְדֵי אִבְּרַהִים פֶּחָה אֲשֶׁר כָּבַשׁ בְּשַׁעְתּוֹ אֶת הָאָרֶץ (בִּשְׁנַת תקצ"א). וְהַכְּפָר בְּבָתָּיו הַצְּפוּפִים – קֻבִּיּוֹת קוֹדְרוֹת מֻקָּפוֹת כָּתְלֵי צַבָּר פֶּרֶא פָּרוּעַ – דּוֹמֶה לִשְׁאָר הַכְּפָרִים סָבִיב, הַבְּנוּיִים עַל תִּלֵּי חֳרָבוֹת מִנִּי קֶדֶם וְנִשְׁקָפִים עַל פְּנֵי יַבְנֶה “הָעִיר”, שֶׁגַּם הִיא כִּכְפָר שׁוֹמֵם נִרְדָּם בָּעֲזוּבָה. יִשּׁוּב עָלוּב, פָּרוּעַ לְמַעֲשַׁקּוֹת, מִתְבַּלֶּה בַּעֲנִיּוּתוֹ וְזֻהֲמָתוֹ לְאֵין תִּקְוָה. חֳלָיִים רָעִים וּמַדְוֵה מִצְרַיִם (הַגַּרְעֶנֶת) יֹאכְלוּהוּ, וְהַמֶּמְשָׁלָה בְּמֻכְסָנֶיהָ וְחַיָּלֶיהָ, הַנּוֹגְשִׂים לַמַּס, וְהָאֱפֶנְדִּים הַמַּלְוִים, בְּרֹב נִשְׁכָּם וּמַרְבִּיתָם, יְרוֹשְׁשׁוּ עוֹד אֶת פַּלָּחָיו אַנְשֵׁי הָאֲדָמָה, וְהֵמָּה יְרוֹשְׁשׁוּ אֶת הָאֲדָמָה מִשָּׁנָה לְשָנָה בַּעֲבוֹדָה פְּרִימִיטִיבִית, הָעוֹשֶׁקֶת וּמְנַצֶּלֶת אֶת הַקַּרְקַע בְּלִי שׁוּם טִיּוּב. – אֵם חוֹרֶגֶת עַל בָּנִים חוֹרְגִים הַמִּתְנַוְּנִים יַחַד בָּרָעָה, זֹאת הָיְתָה צוּרַת הַיִּשּׁוּב בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, בַּשְּׁפֵלָה הַמְהֻלָּלָה.

אַף אוֹתָהּ כִּבְרַת הָאָרֶץ שֶׁקָּנָה פִּינֶס, כְּבָר נִתְרוֹשְׁשָׁה וְעָבְרָה תְּחִלָּה מִכְּפָר קַטְרָה לְיַד אַחַד הָאֱפֶנְדִּים בַּנֶּשֶׁךְ. אוֹתוֹ הָאֱפֶנְדִּי זָכָה בְּשֵׁשֶׁת אֲלָפִים דּוּנַם, וְאֶת חֶצְיָם הַגָּרוּעַ מָכַר לְאִישׁ אֶחָד צָרְפַתִּי (פִילִיבֶּר שְׁמוֹ) וְזֶה נָתַן אֶת אַדְמַת מִישׁוֹרָהּ, אֲשֶׁר מִמִּזְרָחָהּ, לַאֲרִיסִים, – וַיָּמֹצּוּ הֵם אֶת לְשַׁדָּהּ הִיא, וְהוּא אֶת לְשַׁדָּם הֵם שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְאֵין נַחַת וְסִפּוּק גַּם לוֹ, לַצָּרְפַתִּי, מִן הַנַּחֲלָה הַהִיא. וּבְבַקְּשׁוֹ לְמָכְרָהּ לַיְּהוּדִים הַחֲדָשִׁים, שֶׁהִתְחִילוּ מְחַזְּרִים אַחֲרֵי קַרְקָעוֹת, הִבְטִיחַ פִילִיבֶּר לָתֵת אֶת אַדְמָתוֹ לַקּוֹנֶה בְּרֻכְסִיָּה, כְּלוֹמַר, בְּרִשְׁיוֹן מְיֻחָד מִקּוּשְׁטָא לִבְנוֹת עָלֶיהָ בָּתִּים כְּדֵי כְּפָר. וְרִשְׁיוֹן אֲשֶׁר כָּזֶה כִּמְעַט מִן הַנִּמְנָע הָיָה לְקַבֵּל אָז בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְלָאו כָּל אָדָם הָיָה זוֹכֶה לוֹ, – וְהוּא שֶׁמָּשַׁךְ אֶת פִּינֶס בְּיוֹתֵר לִקְנוֹת אֶת הַחֶלְקָה הַזֹּאת. וַיִּקְנֶהָ פִּינֶס וַיְחַלְּקָהּ בְּתָכְנִית כְּדֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ חֲלָקוֹת וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ " גְּדֵרָה " – וְהִיא עַל שֵׁם הָרַב הַבֶּרְלִינִי, ר' עַזְרִיאֵל הִילְדֶּסְהַיְמֶר נִכְתָּבָה, כִּי אֵין לִקְנוֹת אָז אֲדָמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם יְהוּדִי רוּסִי. וַיְהִי הַבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן עַל הַנַּחֲלָה הַהִיא – צְרִיף-קְרָשִׁים אֶחָד, בַּחֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה מֶטֶר, אֲשֶׁר הֵקִים פִּינֶס מַחֲסָן לִתְבוּאַת הָאֲרִיסִים כִּי תּוּבָא בּוֹ, – וְהוּא, כְּסִמַּן יִשּׁוּב חָדָשׁ עָמַד שָׁם בְּגַג אָדֹם שֶׁל רְעָפִים לְצֵלַע גִבְעָה אַחַת, הַנִּשָּׂאָה כְּעֶשְׂרִים מֶטֶר עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר.

וּמֵעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הַחֲלָקוֹת אֲשֶׁר בִּגְדֵרָה קָנוּ אֲגֻדּוֹת מֵחוֹבְבֵי-צִיּוֹן שֶׁבְּעָרֵי רוּסְיָה כְּאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה (וּמֵהֶן לַאֲגֻדַּת הָעִיר חַרְקוֹב, מְקוֹם מוֹלֶדֶת בִּיל"וּ, חָמֵשׁ חֲלָקוֹת) וְנִתְּנוּ בִּידֵי הָרי“מ פִּינֶס, כִּי יוֹשִׁיב עֲלֵיהֶן אֶת הַבִּיל”וּאִים. וְשָׁמָּה גַם בָּאָה שְׁאֵרִית פְּלֵיטַת בִּיל"וּ לְהֵאָחֵז סוֹף סוֹף עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ הִתְעַנּוּ וַיְצַפּוּ לָהּ זֹאת הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית.

וְהַיּוֹם הַהוּא, יוֹם בּוֹאָם גְּדֵרָתָה, שֵׁנִי שֶׁל חֲנֻכָּה הָיָה בִּשְׁנַת התרמ“ה, – הִיא הַשָּׁנָה אֲשֶׁר בָּהּ הִתְלַכְּדוּ כָּל הָאֲגֻדּוֹת שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן (בַּאֲסֵפַת קָטוֹבִיץ ח“י – כ”ג מַרְחֶשְׁוָן) לְהִסְתַּדְּרוּת אֶחָת. וּבִהְיוֹת אָז שְׁנַת הַמֵּאָה לְחַיֵּי הָעַסְקָן הַנָּדִיב, הַשַּׂר ר' משֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי, בִּקְשׁוּ עֲשׂוֹת זִכְרוֹן כָּבוֹד לְאוֹהֵב צִיּוֹן זֶה וַיִּקְרְאוּ אֶת שֵׁם הַחֶבְרָה בִּשְׁמוֹ: “מַזְכֶּרֶת משֶׁה”². וְקִבְּלוּ אָז כָּל הָאֲגֻדּוֹת לַעֲבֹד שְׁכֶם אֶחָד בְּיִשּׁוּב אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי הַלִּשְׁכָּה הַמֶּרְכָּזִית אֲשֶׁר קָבְעוּ בְּאוֹדֶסָה (בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל הַד“ר י”ל פִּינְסְקֶר וְעִמּוֹ מַזְכִּירוֹ רמ"ל לִילְיֶנְבְּלוּם) – וּלְרֵאשִׁית פְּעֻלָּתָן קָבְעוּ אֶת שִׁכְלוּל הַמּוֹשָׁבוֹת שֶׁמִּחוּץ לִתְמִיכַת הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד (וְהֵן “פֶּתַח תִּקְוָה” וִ“יסוּד הַמַּעֲלֶה”) וְגַם לְהוֹשִׁיב אֶת בְּנֵי בִּיל"וּ בִּגְדֵרָה, עַל הַחֲלָקוֹת אֲשֶׁר קָנוּ הָאֲגֻדּוֹת. – וַיַּעֲלוּ הַבִּילוּ”אִים גְּדֵרָתָה בַּיּוֹם הַהוּא.

*

מִדִּבְרֵיהֶם³:

“וַיְהִי בְּאֶחָד בְּכִסְלֵו נִמְנֵינוּ וְגָמַרְנוּ לַעֲלוֹת גְּדֵרָתָה לְהֵאָחֵז בָּה. וּבְשִׁבְעָה בּוֹ שָׁלַחְנוּ שְׁנַיִם מֵאַחֵינוּ לְהָרי”מ פִּינֶס יְרוּשָׁלַיְמָה לְהַגִּיד לוֹ אֶת הַחְלָטָתֵנוּ – וְלִפְנוֹת עֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְחַג הַחַשְׁמוֹנָאִים, יָצָאנוּ בָּרֶגֶל מִיָּפוֹ (מִלְּבַד הָאֶחָד אֲשֶׁר חָלָה וַיִּשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ) וּשְׁלשָׁה חֲמוֹרִים נוֹשְׂאֵי סֵבֶל, צֵדָה וְכֵלִים – לְפָנֵינוּ. וּבַלַּיְלָה בָּאנוּ רִאשׁוֹנָה לְצִיּוֹן. וַנִּשְׁלַח מִשָּׁם שְׁנַיִם מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ גְדֵרָתָה, וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַרְנוּ לָלוּן בְּרִאשׁוֹן. וּבְטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר קַמְנוּ גַם אָנוּ וַנֵּלֵכָה, וּכְאוֹר הַבֹּקֶר בָּאנוּ אֶל מְקוֹם חֶפְצֵנוּ, – וְהִנֵּה הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר הִקְדִּימוּנוּ יוֹצְאִים לִקְרָאתֵנוּ בְּלֶחֶם וּמַיִם וּמוֹרִים בְּרוֹבֶה – וַנַּעַל כֻּלָּנוּ עַל נַחֲלָתֵנוּ בְּשִׁירָה וְזִמְרָה."

וְהָעוֹלִים יַחַד – שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים, וַיַּעַמְדוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר קִוּוּ לָהּ זֶה כַּמָּה… סְבִיבָם בֹּקֶר מְזֻכָּךְ וְחָמִים בְּשִׁמְשׁוֹ, שֶׁמֶשׁ שָׂשׂוֹן בְּהִירָה כְּבִתְחִלַּת הָאָבִיב אֲשֶׁר בְּרוּסְיָה… הַשָּׁמַיִם – כִּפַּת תְּכֵלֶת חֲגוּרָה עַל אָפְקָהּ לֹבֶן סַפִּיר, לֹבֶן זַךְ רוֹפֵס עַל מֶרְחַקֵּי מִישׁוֹר וְעַל חַשְׁרַת הָרִים יָחַד. וְהֶהָרִים – הָרֵי יְהוּדָה מְהֻבָּלִים כַּחֲלוּלִית עֲשֵׁנָה מִטַּל שַׁחֲרִית,– בֹּקֶר בָּהִיר מִבָּקְרֵי הַחֹרֶף אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה. וְהַבַּחוּרִים מוּפַזֵּי שֶׁמֶשׁ עַל הַגִּבְעָה יַעַמְדוּ, וּלְרַגְלֵיהֶם אֶרֶץ מוֹשָׁבָם – הַשְּׁפֵלָה…

בִּשְׁטָחִים, שִׁטְחֵי מִישׁוֹר, שְׁפוּכָה הַשְּׁפֵלָה אֶל תּוֹךְ נוֹף הַגְּבָעוֹת. כְּפָרִים – קֻבִּיּוֹת קוֹדְרוֹת וּצְפוּפוֹת כִּכְבָשִׂים בַּמִּדְבָּר בִּלְהוֹט הַחֹם, – וּמַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת שֶׁל יְרַק-תְּבוּאָה וְקִרְעֵי חָרִישׁ מַשְׁחִיר שְׁטוּחִים בְּקִרְבָתָם. וְכַמָּה שְׁטָחִים וּגְבָעוֹת עֲזוּבִים לִשְׁמָמָה, וְהֵם כִּמְחֻסְפָּסִים בִּטְרָשִׁים וּבְקוֹצִים אֲפוֹרִים חֲרוּכֵי חַמָּה וַחֲשׂוּכֵי צֵל, וּבֵינֵיהֶם רוּחַ הָרִים כְּבִנְשִׁיפַת נְחָשִׁים תְּהַלֵּךְ…

“עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ שָׁמִיר יַעֲלֶה”… פּוֹסֵק אֶחָד בְּקִינַת הַנָּבִיא, וַחֲבֵרוֹ מַמְלִיץ עַל הַשְּׁפֵלָה וְאוֹמֵר: “לֹא קוֹצִים, אֶלָּא הֲדַסִּים הֵם אֵלֶּה, שֶׁכַּיָּדוּעַ מְלֵאָה מֵהֶם הַשְּׁפֵלָה”…

וּמִסְתַּכְּלִים הַבַּחוּרִים עַל עַצְמָם – כַּמָּה נִפְרְמוּ בְּלוֹיֵי בִּגְדֵיהֶם, וְכַמָּה נִסְרַט וְנִצְרַם בְּשָׂרָם עַד דָּם בְּלֶכְתָּם בָּאֲפֵלָה, בֵּין הַ“הֲדַסִּים” הַלָּלוּ…

“יִבְּנֶה זֹאת, וְהִיא – יַבְנֶה… וּרְאוּ נָא מַעֲרָבָה! הֲתִרְאוּ אַחֲרֵי קַו הַחוֹל רְצוּעַת יָם מַכְחִילָה?… וְהִנֵּה עֶקְרוֹן – וְהִנֵּה גַם רִאשׁוֹן – מִשָּׁם, מִשָּׁם הִיא צוֹפִיָּה…”

“עֵינַיִם לָכֶם הַמַּבִּיטוֹת לְמֵרָחוֹק” – מֵשִׁיב אֶחָד צָנוּם קְצַר-קוֹמָה וּקְצַר-רוֹאִי שֶׁעֵינָיו הַמַּבְרִיקוֹת נִצְטַמְצְמוּ בְּסֵתֶר קְמָטִים: “וַאֲנִי בְּעֵינַי לְמִקָּרוֹב אֶתְבּוֹנָן”.

וּכְקִפּוֹד הַמִּתְגּוֹלֵל גָּלַשׁ חִישׁ מִן הַגִּבְעָה. לְאָן? הִנֵּה זֶה הוּא חוֹזֵר וְעוֹלֶה כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא מְלֹא חָפְנָיו עָפָר תָּחוּחַ וְרָטֹב: “הַאֵין זוֹ “טְשׁוֹרְנוֹזְיוֹם”?⁴ שָׁמִיר וְשַׁיִת – אַתֶּם אוֹמְרִים – אֲבָל כְּלוּם אֵין זוֹ אֲדָמָה שְׁחוֹרָה מַמָּשׁ?”

“טְשׁוֹרְנוֹזְיוֹם, טְשׁוֹרְנוֹזְיוֹם!” – מַסְכִּימִים הַכֹּל פֶּה אֶחָד וְלֵב אֶחָד; שֶׁכֵּן הֲרֵי יָדוּעַ וְיָדוּעַ שֶׁאַדְמַת קַטְרָה עִדִּית דְּעִדִּית הִיא לְכָל מִינֵי דָגָן; אֶלָּא – חֲבָל שֶׁאֵין עִמָּם כֵּלִים וּבְהֵמוֹת לַחֲרִישָׁה, וְהַשָּׁנָה – אַדְמָתָם לְנֶגְדָּם אֲרִיסִים יְעַבְּדוּהָ עוֹד…

וְהֵמָּה מַה יַעֲשׂוּ כָּאן? מַעְדֵּר הֲרֵי לְכָל אֶחָד יֵשׁ, וְיַעַדְרוּ אֶת הַגְּבָעוֹת הָעֲזוּבוֹת. הַגְּבָעוֹת הַלָּלוּ, אָמְנָם, גִּבְעוֹת טְרָשִׁים הֵן, אֲבָל בִּמְקֻבָּל וּבְיָּדוּעַ הוּא לַחַקְלָאִים הַלָּלוּ, שֶׁאַדְמַת הַגְּבָעוֹת שֶׁבְּקַטְרָה שׁוּב עִדִּית דְּעִדִּית הִיא לְגַבֵּי נְטִיעוֹת, לִגְפָנִים וּלְזֵיתִים, לְמָשָׁל; וּכְבָר הוֹרוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ: “כָּל שֶׁלֹא אָמַר אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ” – וְאַף לִבָּם אוֹמֵר לָהֶם כָּךְ…

“אִמָּא! אִמָּא אֲדָמָה!” – קוֹרֵא אוֹתוֹ בָּחוּר קָטֹן וְדַל וּמְחוֹנֵן בִּלְחָיָיו אֶת הֶעָפָר שֶׁבְּחָפְנָיו, מְנַשְּׁקוֹ בְּפֶה וּמוֹסֵר לְכָל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו מִקְצָת, מִתְלַהֵב וְאוֹמֵר: “וְאַדְּרַבָּא, מוֹלְלוּ נָא בָּאֶצְבָּעוֹת וְתִרְאוּ אִם אֵין זֶה נִמְרָח כְּחֶמְאָה – חֶמְאָה מַמָּשׁ!” "אָכֵן, יָדַע ר' יְחִיאֵל מִיכַל אֲשֶׁר בָּחָר!

יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ,

אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב!

וּכְלוּם אֵין הַמָּקוֹם הַזֶּה “גְּאוֹן יַעֲקֹב”? הִנֵּה “יִבְּנֶה” – וְהִיא יַבְנֶה, וְקַטְרָה זוֹ – הִיא גְדֵרָה, אוֹ הַגְּדֵרוֹת. כָּךְ הוֹרָה הָרימ“פ שֶׁמָּצָא סְמוּכִין לַדָּבָר; זֹאת הִיא גְדֵרָה מִנַּחֲלַת בְּנֵי שֵׁלָה אֲשֶׁר לִיהוּדָה⁵; וְהַנַּחַל הַלָּז אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ הוּא הוּא נַחַל שׁוֹרֵק, אֲשֶׁר שָׁם הֶרְאָה שִׁמְשׁוֹן אֶת גְּבוּרוֹתָיו לַפְּלִשְׁתִּים וְשָׁם גַּם נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם⁶. וְאֶפְשָׁר שֶׁנַּחַל שׁוֹרֵק זֶה (אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ הָעַרְבִים כָּעֵת: וַדִי צָרָר) עָבַר אָז בְּתוֹךְ הָעִיר וַיְחַלְקֶהָ לִשְׁנַיִם, כִּי עַל כֵּן קָרָא לָהּ גַּם גְּדֵרוֹת, בִּלְשׁוֹן רַבִּים, אוֹ: גְּדֵרוֹתַיִם⁷. כַּנִּרְאֶה עִיר גְדוֹלָה הָיְתָה קַטְרָה זוֹ בַּיָּמִים הָהֵם… הֲלֹא הִיא עִיר הַמִּבְצָר אֲשֶׁר כָּבַשׁ יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, הוּרְקְנוּס הַחַשְׁמוֹנַאי בִּגְבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר קָרָא לָהּ אָז בִּכְתָב הַיְּוָנִים קֶדְרוֹן⁸ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יַבְנֶה… וְיַבְנֶה זוֹ ­– הֲלֹא הִיא הִיא יַבְנְאֵל שֶׁבִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ⁹ וְהִיא יַבְנֶה בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ¹⁰; הִיא יַבְנֶה אֲשֶׁר הִצִּית בָּהּ יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי אֶת לַבַּת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה בְּקִנְאָתוֹ לְאֻמָּתוֹ¹¹; וְהִיא אֲשֶׁר אַחֲרֵי חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ כְּמִגְדָּלוֹר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, בִּמְאוֹר הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְתַלְמִידָיו מִ”כֶּרֶם בְּיַבְנֶה“¹² – וְהִנֵּה הִיא כָּעֵת לְעֵינֵיהֶם שֶׁל שְׁאֵרִית הַבִּי”לוּאִים, לְאַחַר אַלְפַּיִם שָׁנָה, אֲשֶׁר אַךְ כְּיוֹם אֶתְמוֹל הֵן בְּעֵינֵיהֶם…

וְהִנֵּה עַרְבִים, בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּתְנַוְּנוּ וְנִזְדַּהֲמוּ, עוֹמְדִים כָּאן וּמִשְׁתָּאִים לַמַּרְאֶה… מִסְתַּכְּלִים הֵם עַל “הַמּוֹסְקוֹבִים” הַפְּרוּעִים וְהַתְּמוּהִים הַלָּלוּ וּלְכֹל אֲשֶׁר עִמָּם: מִין אֲסַפְסוּף לוֹבֵשׁ מִכְנָסַיִם שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לַשֵּׁנִי, לֹא בְּכִסּוּי הָרֹאשׁ וְלֹא בָּ“עַבָּיוֹת” מְשֻׁנּוֹת שֶׁלָּהֶם… אֶחָד – תַּרְבּוּשׁ שֶׁנִּטְּלָה צִיצָתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְהַשֵּׁנִי – כְּעֵין סַל קַשׁ נֻקְשֶׁה (כּוֹבַע שֶׁנִּקְרְעָה וְנִטְּלָה מַעֲטַרְתּוֹ) טְבוּעָה לוֹ תּוֹךְ עֲרֵמַת תַּלְתַּלִּים פְּרוּעִים; שְׁלִישִׁי – מִצְחָה בְּקוּעָה מְנַצְנֶצֶת עַל פַּדַּחְתּוֹ כְּעֵין פְּלָדָה שְׁחוֹרָה (כּוֹבַע גִימְנַסָאי שֶׁנִּתְמַרְטֵט) וּרְבִיעִי – דַוְקָא סֻדָּר וְ“עַגַל” עַל רֹאשׁוֹ – מַמָּשׁ בֶּן-עֲרָב! זֶה – בְּנַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת יִשְׁמְעֵאלִיּוֹת, וְזֶה – בְּמַגָּפַיִם מְקֻמָּטוֹת וְהֵן, מְטֻלָּאוֹת וּמְרֻפָּשׁוֹת, מַגִּיעוֹת לוֹ עַד לְמַעְלָה מִן הַבֶּרֶךְ; זֶה עָטוּף וּמְהֻדָּק אָפוֹר (בְּשִׁינֶל סְטוּדֶנְטִי) וְזֶה בְּמִין עַבָּיָה הַנִּרְאֵית כְּפַח שָׁחוֹר (מַעֲטֶפֶת גְּשָׁמִים) אֶלָּא שֶׁהוּא קָרוּעַ; זֶה מוּכִין לְבָנִים בּוֹצְצִים מִלְּבוּשׁוֹ הַמְרֻפָּד, וְזֶה כְּתֹנֶת קְצָרָה שְׁלוּפָה לוֹ עַל מִכְנָסָיו, וְהַמִּכְנָסַיִם כְּרוּכִים עַל קַרְסֻלָּיו בְּחַבְלֵי פִּשְׁתָּן, – וּכְלוּם שֶׁל אֻמָּה אַחַת הֵם בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת אֵלּוּ?…

בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַבַּחוּרִים, וְכַנִּרְאֶה גַם בְּאֵין מַסָּרִי (מָעוֹת). אֲבָל, רְאֵה! – פַּח חָדָשׁ מָלֵא נֵפְט הֵבִיאוּ וּפַנָּס גָּדוֹל וַחֲבִילֵי חֲבִילוֹת וְגַם אַרְגְּזֵי עוֹר (מִזְוָדוֹת) עִמָּהֶם… בְּהֵמוֹת וּמַחֲרֵשׁוֹת אֵין לָהֶם, אֲבָל חֲפָצִים – אַלַּהּ אִל עַזִּם! – כַּמָּה מִינֵי חֲפָצִים עִמָּהֶם!

וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּיל"וּ, סוֹף סוֹף, לְאַחַר יַרְחֵי עָמָל וּתְלָאָה וּלְאַחַר אַלְּפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת וּנְדוּדִים עָמְדוּ עַל נַחֲלָתָם… וּכְדִבְרֵי שִׁמְעוֹן הַחַשְׁמוֹנַאי, אֲשֶׁר דִּבֵּר עַל הֶהָרִים הָאֵלֶּה, מִתְלַהֲמִים בְּקֶרֶב לִבָּם:

"הָאָרֶץ אֲשֶׁר שַׁבְנוּ לְרִשְׁתָּהּ אֲחֻזַּת אֲבוֹתֵינוּ הִיא – –

כִּי אוֹיְבֵינוּ שָׁדְדוּ אַרְצֵנוּ וַיֹאחֲזוּ בָּהּ בְּאָוֶן וּבְעָוֶל, וְעַתָּה כִּי

הִצְלִיחַ יְיָ אֶת דַּרְכֵּנוּ, לָקַחְנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ – וְיָשַׁבְנוּ בָּהּ!"

בְּרַם, הַשְּׁכֵנִים הַלָּלוּ – מַה יֹאמְרוּ הֵם לִלְקִיחָה זוֹ?… יוֹדְעִים הֵם בְּנֵי בִּיל"וּ אֵלּוּ, כִּי מִלְּבַד חֹסֶר וְכָפָן וַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, גַם אֲרִיסִים בַּעֲלֵי טַעֲנָה וְגַם בֶּדְוִים שׁוֹדְדֵי דְרָכִים יִמְצָאוּם פֹּה – וְהֵמָּה, הַמְּעַט, זָרִים פֹּה, מֻבְדָּלִים וּרְחוֹקִים מִכָּל יִשּׁוּב יְהוּדִי וּמוֹשָׁבָם מֻפְלָג גַּם מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ… וּבְכֵן, מִלְחֶמֶת קִיּוּם קָשָׁה תִּהְיֶה כָּאן. אֲבָל “בְּרוּחַ נְכֵאָה אֵין יוֹרְדִים לַמִּלְחָמָה” – וְאֵין בְּרֵרָה, אֶלָּא לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”! –

וְאוֹתוֹ נַעַר הַמֵּבִין בִּטְשׁוֹרְנוֹזְיוֹם הִנֵּה זֶה מָחָא כַּף וַיָּרַע, וְאַחֲרָיו כֻּלָּם בְּמַקְהֵלָה בְּשִׁיר מֵ“אַהֲבַת צִיּוֹן” יַעֲנוּ:

הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ, צִיּוֹן, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים,

הִנֵּה זֶה שַׁחֲרֵךְ פָּרוּשׂ עַל הֶהָרִים! – –

*

“בְּאַחַת יָדוֹ עוֹשָׂה בַּמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת בַּשֶּׁלַח” – כֵּן יִחְיוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ בָּהּ! וְהִנֵּה זֶה קוֹל גַּרְזֶן וּפַטִּישׁ וּמַשּׂוֹר עַל מִצְהֲלוֹת זֵרוּז וְעַל נְזִיפוֹת שֶׁל הֲלָצָה יוֹצְאִים בַּשְּׁפֵלָה הַמְנַמְנֶמֶת בַּחַמָּה, – אֶת צְרִיף-הַקְּרָשִׁים לְבֵית דִּירָה מַתְקִינִים הַבַּחוּרִים. וְאוֹתוֹ בָּחוּר מְצֻמָּק, הַנִּרְאֶה כְּנַעַר, מְחַזֵּר כָּאן וְכָאן, מְאַמֵּץ עֵינָיו בַּקְּמָטִים וּבוֹרֵר בְּעִיּוּן שִׁיּוּרֵי קְרָשִׁים, יְתֵדוֹת וּרְעָפִים. בּוֹדֵק וּבוֹרֵר כְּשֶׁשְּׂפָתָיו רוֹחֲשׁוֹת לִצְחוֹק מִפְּנֵי אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה הַמְדַגְדֶּגֶת בְּקִרְבּוֹ…

“מַה אַתָּה בּוֹרֵר שָׁם, יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה? לָמָּה לְךָ אֵלֶּה?”

“וְדִירָה לְר' יִשָּׂשׂכָר שְׁכַחְתֶּם?…”

‘יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם’ כְּתִיב; וְיַעֲקֹב שְׁלֹמֹה זֶה אֻרְוָה לַחֲמוֹר הוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת:

“דֹּפֶן אַחַת”–הוּא אוֹמֵר: "הֲרֵי מוּכָנָה וַעֲשׂוּיָה לוֹ כְּבָר מִבַּחוּץ (כָּאן, בְכֹתֶל הַמִּזְרָח נוֹשִׁיב אֶת ר' יִשָּׂשׂכָר שֶׁלָּנוּ) וְשׁוּב אֵין הוּא נִצְרָךְ אֶלָּא לְשָׁלשׁ דְפָנוֹת – וְאֶעֱשֵׂן לוֹ וְלִכְבוֹדוֹ! – חַיֶּיךָ, עוֹד קַנֵּא תְּקַנֵּא בּוֹ, בְּר' יִשָּׂשׂכָר זֶה שֶׁיִּחְיֶה, עַל הַחֶדֶר הַמְיֻחָד שֶׁיְּהֵא לוֹ וְלִיחִידוּתוֹ בִּלְבָד בְּלִי שׁוּם “קוֹמְמָנִיּוּת!”…

יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה חַזָּנוֹב, שֶׁכְּבָר נִצְטַמֵּק בַּבִּיל“וּאוּת – הוּא אָמְנָם סִתּוּת אֲבָנִים לָמַד בְּ”הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר", אַךְ לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ גַּם לְנַגֵּר בָּעֵץ יָדַיִם לוֹ – וַהֲרֵיהוּ מְנַגֵּר.

וּלְעֵת עֶרֶב נַעֲשָׂה כְּבָר ר' יִשָּׂשׂכָר “חָתָן הַסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹבְבֵי צִיּוֹן”, וְחַזָּנוֹב הִכְנִיס בְּמַזְמוּטִין אֶת “הַבָּחוּר הֶחָתָן לְתוֹךְ חֻפָּתוֹ”, לְאֻרְוָה זוֹ שֶׁהִתְקִין וְהִסְמִיךְ עַל צֵלַע הַצְּרִיף קֵדְמָה.

וּבְתוֹךְ הַצְּרִיף – הֲרֵי אִצְטַבָּאוֹת לִשְׁכִיבָה וַהֲרֵי שֻׁלְחָן לִסְעֻדָּה – הַכֹּל מוּכָן לַחֲנֻכַּת הַבָּיִת. וּבְנֵי בִּיל"וּ – אֵיךְ לֹא יָשִׂישׂוּ וְלֹא יִרְקְדוּ עַל נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה, לִמְנוֹרָה זוֹ שֶׁזָּכוּ לְהַדְלִיק בְּבֵיתָם הֵם וְעַל נַחֲלָתָם שֶׁלָּהֶם, נַחֲלַת אָבוֹת מִימֵי חַשְׁמוֹנָאִים? –

"מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי,

לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ!"

 

ב: בַּמֶּשֶׁק הַמְשֻׁתָּף    🔗

הַבִּיל"וּאִים וּרְכוּשָׁם. שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנָם. “כִּי תָבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ–וּנְטַעְתֶּם.” בַּעֲבוֹדָה וּבִתְמִיכָה. תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר. תַּנּוּרָהּ שֶׁל גְּדֵרָה. לֶחֶם, מַיִם וְתַבְשִׁילִין. בִּשְׁמִירָה וּבְוִכּוּחִים–וּבְתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת!

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי בִּיל“וּ לְעָרֵיהֶם, הַבָּאִים הָרִאשׁוֹנִים אֶל הַצְּרִיף אֲשֶׁר בִּגְדֵרָה וַיֵּשְׁבוּ בּוֹ: בְּנֵי מִינְסְק: שְׁלֹמֹה צוּקֶרְמַן, צְבִי הוּרְבִיץ, יַעֲקֹב מוֹהִילַנְסְקִי, יוֹסֵף לִיס , וּמִפֶּלֶךְ מוֹהְלֵיב אֶחָד – יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה חַזָּנוֹב, וּמִפּוֹנֵיבֶז אֶחָד – דֹּב לֵיבּוֹבִיץ, וּבִנְיָמִין פוּקְס מֵחֶרְסוֹן. וְעִמָּהֶם עוֹד אֶחָד, אֲשֶׁר לֹא מִבִּיל”וּ, וַיֹּאמֶר לִקְנוֹת חֵלֶק בִּגְדֵרָה מִכַּסְפּוֹ, אוֹדְלִיבַנְקִין שְׁמוֹ, וַיַּעַל אִתָּם. אֵלֶּה הֵמָּה אֲשֶׁר בָּאוּ גְדֵרָתָה בַּשֵּׁנִי לַחֲנֻכָּה; וּבְעוֹד יָמִים מִסְפָּר נוֹסְפוּ בָּאוּ עוֹד שְׁנַיִם מֵחַבְרֵי בִּיל“וּ: אֵלִיָּהוּ סְבֶרְדְּלוֹב, וְאַחֲרָיו מְנַחֵם מוֹהִילֶבְסְקִי – וּשְׁנֵיהֶם מִפּוֹלְטָבָה. וַיִּהְיוּ יַחַד עֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִּגְדֵרָה, וְתִשְׁעָה מֵהֶם בִּיל”וּאִים.

תִּשְׁעָה בִּיל"וּאִים וְלָהֶם תִּשְׁעָה מַעְדְּרִים וְרוֹבֶה אֶחָד וַחֲמוֹר אֶחָד (“הֶחָכָם”) וְכֶלֶב אֶחָד (“דַּשׁ” שְׁמוֹ) וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד נַפּוֹלְיוֹן זָהָב – אֲשֶׁר מָצָא פִּינֶס לָתֵת בְּיָדָם לְיוֹם עֲלוֹתָם גְּדֵרָתָה. וְאִם תּוֹסִיף גַּם אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת וְאֶת הַשְּׂמִיכָה הַמְשֻׁתֶּפֶת (“בַּת דּוּנַם אֶחָד” הִיא) וְהַדּוּד, הוּא “הַיָּם הַגָּדוֹל”, וְהַמֵּחָם “הַפּוֹלְטָבִי” – מֵחָם גַּמְלָנִי עָשׂוּי פַּח-אָבָץ – וְהָיָה זֶה כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אִתָּם אֶל “הַמֶּשֶׁק הַמְשֻׁתָּף” שֶׁבִּצְרִיף הַקְּרָשִׁים. – וְכַמּוּבָן, גַּם סְפָרִים אֲחָדִים וְקֶסֶת הַסּוֹפֵר לֹא שָׁכְחוּ מִקַּחַת אִתָּם אֶל הַמֶּשֶׁק הַמִּדְבָּרָה.

וְהַכֹּל נַעֲשָׂה יָפֶה וְנָעִים לְשֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד! הַצְּרִיף חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה מֶטֶר – וַיַּעֲשׂוּ לוֹ, לְשָׁלשׁ דָּפְנוֹתָיו מִבַּיִת שָׁלשׁ אִצְטַבָּאוֹת, כָּאָמוּר, אִצְטַבָּאוֹת רְחָבוֹת שֶׁל לְוָחִין, לִישׁוֹן עֲלֵיהֶן לָיְלָה. וּבַתָּוֶךְ לָהֶן צֵרְפוּ שֻׁלְחַן-קְרָשִׁים אֶחָד אָרֹךְ לִסְעֻדָּה, לִקְרִיאָה וְלִכְתִיבָה וְגַם לִ“ישִׁיבוֹת” בַּמּוֹעֵצָה, לִשְׁאֵלוֹת יוֹם בְּיוֹמוֹ. וּלְיַד הַכֹּתֶל הָרְבִיעִי, אֲשֶׁר בּוֹ הַפֶּתַח, מַעֲרֶכֶת מַדָּפִים אֲשֶׁר שָׁם אוֹצַר הַמָּזוֹן וּכְלֵי הַכִּירַיִם (וְהַכִּירַיִם – שָׁלשׁ אֲבָנִים מִבַּחוּץ) – וְנִשְׁאַר עוֹד מִקַּרְקַע הַבַּיִת רְצוּעוֹת צָרוֹת אֶל בֵּין הָאִצְטַבָּאוֹת וּבֵין הַשֻּׁלְחָן לְמִצְעֲדֵי גֶבֶר אֶחָד כִּי יַעֲבֹר. אוּלָם אִם לְהִתְהַלֵּךְ אֵין מָּקוֹם בַּבַּיִת, אֲבָל לִרְקֹד בּוֹ אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר. רוֹקְדִים, כָּאָמוּר, עַל הָאִצְטַבָּאוֹת, וְהַלָּלוּ – קוֹל דָּפְקָם תֶּבֶל וְקֶצֶב הוּא נוֹתֵן לָרִקּוּדִים!

וְהָרִקּוּדִים לָמָּה? שְׁנֵי טְעָמִים לְרִקּוּד: רֵאשִׁית, מֵרֹב שִׂמְחָה, שֶׁהֲרֵי כֵּן קִבְלוּ עַל עַצְמָם לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”; וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי הַצִּנָּה, שֶׁכֵּן רוּחוֹת הַסְּתָו הַמְצַפְצְפוֹת בַּצְּרִיף מִן הַחֲרַכִּים, מְנַשְּׁבוֹת קָרָה לֹא נְעִימָה בְּיוֹתֵר עַל שׁוֹכְבָיו לַיְלָה, וְגַם מִתַּחְתָּם בְּעַד מִזְרוֹנֵי הַחִילְפָא, מְצַנְנוֹת הֵן הָרוּחוֹת, – כִּי עַל כֵּן מְפִיגִים אֶת הַצִּנָּה בְּרִקּוּדִים…

הָאָדָם מִטִּבְעוֹ – חַי הַמִּתְרַגֵּל; וְהִנֵּה אַף הַמָּעוֹן הַזֶּה נִרְאָה כְּבָר לְיוֹשְׁבָיו “בַּיִת” כְּהִלְכָתוֹ… וְלֹא עוֹד אֶלָּא גַם חַיּוֹת בֵּיתִיּוֹת לֹא חָסֵרוּ: לְטָאוֹת חוּמוֹת יְרַקְרַקּוֹת וְחַרְדוֹנִים שְׁחוֹרִים מַסְרִיקֵי-גַב-וְזָנָב יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים דֶּרֶךְ הַחֲרַכִּים בְּיוֹם הַחַמָּה, רָצִים בִּסְּרִיטָה עַל הַדְּפָנוֹת, וּמֵרַעֲפֵי הַגַּג הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּעֵינַיִם מֻבְלָטוֹת מִתְּמִיהָה. וְיֵשׁ שֶׁגַּם נָחָשׁ נִכְנָס וּבָא לפְקֹד אֶת מְעונָם וְלִטְעֹם מִמְּזוֹנָם, – וּבְדֹק בַּנַּעַל קֹדֶם הַנְּעִילָה, שֶׁמָּא עַקְרָב בָּא לְהִתְאַכְסֵן בּוֹ… אַף בְּהֵמָה בֵּיתִית מַמָּשׁ עִמָּהֶם–“הֶחָכָם” הַחֲמוֹר הָרוֹעֶה בְּסָמוּךְ לַבָּיִת, וְהַכֶּלֶב “דָּשׁ” שׁוֹמְרֵהוּ, – מֶשֶׁק בְּלִי עַיִן הָרָע!

מֶשֶׁק מְשֻׁתָּף וְחַיִּים בּוֹ בְּשֻׁתָּפוּת גְמוּרָה בַּכֹּל, בֵּין בּחֹדֶשׁ מָלֵא, שֶׁהרי"מ פִּינֶס מֵבִיא אוֹ שׁוֹלֵחַ בּוֹ שְׁלשִׁים פְרַנְק לְאִישׁ, וּבֵין בְּחֹדֶשׁ חָסֵר – שֶׁל עֶשְׂרִים פְרַנְק לְחָבֵר. הַכֶּסֶף, אָמְנָם, כָּל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת חֶלְקוֹ לְכִיסוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא תָּלוּי בַּכֹּל לְהַחְלָטַת הָרַבִּים, – אֶלָּא מִיָּד לַקַּבָּלָה הוּא פּוֹרֵשׁ לַקֻּפָּה הַכְּלָלִית לִמְזוֹנוֹת הַחֹדֶשׁ; וְעַל הַנִּשׁאָר אֵין אִישׁ מְקַנֵּא חָלִילָה בַּחֲבֵרוֹ… בַּיִת אֶחָד וּקְדֵרָה אַחַת לְכֻלָּם – וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וִישֵׁנִים וְרוֹקְדִים וְיוֹשְׁבִים וּמִתְוַכְּחִים הַכֹּל בְּיַחַד, בַּחֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה מֶטֶר אֵלּוּ שֶׁתַּחַת מַחֲסֵה הַקְּרָשִׁים. יִלְלַת רוּחוֹת וּגְשָׁמִים זוֹעֲפִים מִתְחוֹלְלִים בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, גְּשָׁמִים מְתוֹפְפִים עַל הָרְעִפים וְהַקְּרָשִׁים וּמטַפְטְפִים וְנִתָּזִים גַּם לְתוֹךְ הַבַּיִת בִּמְשׁוּבָה – “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”! –

וּמוּבָן, כִּי לֹא רַק לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַנֵּג בָּאוּ לְכָאן, אֶלָּא גַם לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַמֶּשֶׁק. כֵּלִים וּבְהֵמוֹת לַחֲרִישָׁה וְזֶרַע לִזְרֹעַ, אָמְנָם, אֵין לָהֶם עוֹד, וּשְׂדוֹת הַמִּזְרָע, כָּאָמוּר, אַף הֵם עֲדַיִן בְּיַד הָאֲרִיסִים שֶׁל אֶשְׁתַּקֵּד,–אֲבָל גִּבְעוֹת הַטְּרָשִׁים הָעֲזוּבוֹת הֲרֵי “טוֹבוֹת” הֵן, כַּיָּדוּעַ, לִנְטִיעָה. וּבְכֵן, יוֹם יוֹם עוֹבְדִים בְּמַעְדֵּר אֶת שְׁתֵּי הַגְּבָעוֹת, גִּבְעַת “משֶׁה” וְגִבְעַת “יְהוּדִית” שֶׁהֻקְצוּ לְמַטָּעֵי כֶּרֶם, – וְנִקְרְאוּ כֵּן עַל שֵׁם בֶּן-הַמֵּאָה, ר' משֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי וְעַל שֵׁם אִשְׁתוֹ הַמְּנוֹחָה, בַּת-צִּיוֹן הַנֶּאֱמָנָה, מָרַת יְהוּדִית ז“ל. וְהַגֶּפֶן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנָּטְעוּ בַּכֶּרֶם הַמְשֻׁתָּף – הִיא “פִּינֶס” שְׁמָהּ. וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה שֵׁמוֹת יְקָרִים תָּקְעוּ וְנָטְעוּ לָהֶם בַּכֶּרֶם הַהוּא אֲשֶׁר עַל גִּבְעַת יְהוּדִית… עוֹבְדִים, וְהָעֲבוֹדָה לֹא קַלָּה בְּיוֹתֵר, כִּי לֹא אֲדָמָה הֵם עוֹדְרִים לִנְטִיעָה אֶלָּא טְרָשִׁים, שִׁכְבוֹת סֶלַע הֵם חוֹצְבִים לִמְצֹא אֲדָמָה… וְהָעֲבוֹדָה הַמְשֻׁתֶּפֶת – צָרִיךְ לְהוֹדוֹת – אַף הִיא לֹא תָּמִיד יֵשׁ בָּהּ מִ”שִּׂמְחַת הַיְצִירָה": כָּל אֶחָד תָּלוּי בְּדַעַת הָרֹב וְאֵין הָאֶחַד יָכֹל לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצוֹ וּלִנַסּוֹת כְּבִינָתוֹ, אֶלָּא הַכֹּל נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ מַשָּׂא-וּמַתָּן שֶׁל דְּבָרִים מְרֻבִּים; וְנִמְצָא, זְרִיזִים אֵין דַּעְתָּם נוֹחָה מִן הַמְּתוּנִים, וְדַיְקָנִים מִתְרַעֲמִים עַל הַפַּחְזָנִים, – אַךְ בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שֶׁל עַרְבִית הַכֹּל מִתְפַּיְּסִים וּמַשְׁלִימִים עַל נָזִיד חָם.

זֶה הַנָּזִיד, אִם כִּי מְשֻׁתָּף הוּא, הֲרֵיהוּ מֵיטִיב אֶת הַלֵּב וּמַצְהִיל כָּל פָּנִים לְאַחַר יוֹם שֶׁל עֲבוֹדַת מַעְדֵּר עַל פַּת חֲרֵבָה עִם צְנֹון אוֹ בָּצָל – וְיִתְבָּרֵךְ הַיּוֹם שֶׁגַּם דָּג מָלוּחַ אוֹ זַיִת כָּבוּשׁ נִתָּן בּוֹ עַל הַפַּת! אַךְ בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ הוּא “לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא” – הַנָּזִיד הַחַם שֶׁל עַרְבִית! אוֹכְלִים וְשׂוֹרְפִים לְתֵאָבוֹן עַד שֶׁמַגִּיעִים לְתַבְלִין שֶׁל דִּבְרֵי בְּדִיחָה; וּלְאַחַר שִׂיחַת הַסְּעֻדָּה – יְשִׁיבָה.

יוֹשְׁבִים בַּמּוֹעֵצָה עִם יוֹשֵׁב-רֹאשׁ כְּהִלְכָתוֹ, – וְלֵיְבּוֹבִיץ בְּאִלּוּ נוֹלַד לֵישֵׁב בָּרֹאשׁ!–דָּנִים עַל הָעִנְיָנִים הָעוֹמְדִים לֹא רַק עַל הַפֶּרֶק שֶׁבִּגְדֵרָה, אֶלָּא גַם עַל פִּרְקָהּ שֶׁל הַקּוֹלוֹנִיזַצְיָה בִּכְלָל. לְמָשָׁל: מֶה עָדִיף לַיִּשּׁוּב? אִם אִינְטֵלִיגֶנְט רַוָּק בַּעַל אִידֵיאֲלִים וּמְסִירַת נֶפֶשׁ, אוֹ “יִשּׁוּבְנִיק”, עַם-הָאָרֶץ מִיִּשְׂרָאֵל סְתָם שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא פַּרְנָסָה לְבֵיתוֹ וְלֶחֶם לְפִי הַטָּף?… אוֹ: מַה קֹדֶם? קְנִיָּה אוֹ עֲלִיָּה? – כְּלוֹמַר, אִם תְּחִלָּה צְרִיכִים חוֹבְבֵי צִיּוֹן לִהְיוֹת קוֹנִים וּמְכִינִים שִׁטְחֵי קַרְקַע, כַּמָּה שֶׁיִמְצְאוּ, וְאַחַר כָּךְ מִמֵּילָא יַעֲלֶה וְיָבוֹא הָעָם לַעֲבוֹדָה, אוֹ מִתְּחִלָּה יַעֲלוּ-נָא וְיָבוֹאוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֵם מֵאֲלֵיהֶם יְבַקְּשׁוּ וְיִמְצְאוּ בְּעֶזְרַת חוֹבְבֵי צִיּוֹן קַרְקַע לַעֲבוֹדָתָם וּלְיִשּׁוּבָם?–הַדְּבָרִים יֵשׁ לָהֶם פָּנִים לְכָאן וּלְכָאן, וּבְהַנְהָלָתוֹ שֶׁל לֵיְבּוֹבִיץ מַמָּשׁ תַּעֲנוּג הוּא לְהִתְוַכֵּחַ כְּשֶׁהַכּוֹס, אוֹ הַפַּךְ, חוֹזֶרֶת מִן הַמֵּחָם עִם טֵה שֶׁל עַרְבִית מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ כְּסֵדֶר… וְכֵן נַעֲשָׂה הַלַיְלָה שִׁלּוּמִים לְעִצְבוֹן הַיּוֹם בַּעֲבוֹדָה,–עֲבוֹדָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ קָרוֹב בְּיוֹתֵר… וְלָמָּה?

הָעֲבוֹדָה בִּנְטִיעַת הַכְּרָמִים וַדַּאי תִּשָּׂא פְּרִי הִלּוּלִים, אֶלָּא אֵימָתָי? בְּעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים… וְעַד שֶׁיִּקְצְרוּ בְּרִנָּה אֶת תְּבוּאַת הַזֶּרַע שֶׁיִּזְרְעוּ בִּשְׁעַת הַזְּרִיעָה הַבָּאָה – אִם יִרְצֶה ה' וְיִתְּנוּ חוֹבְבֵי צִיּוֹן,–תְּהֵא כָּל פַּרְנָסָתָם וּפַרְנָסַת חֲמוֹרָם אַךְ “תְּמִיכָה”; הֲלֹא הִיא “הַחֲלֻקָּה” הַחָדְשִׁית הַמִּתְקַבֶּלֶת מִיַּד חוֹבְבֵי צִיּוֹן לְיַד הָרי“מ פִּינֶס, וְכָאָמוּר, לֹא כָּל חֹדֶשׁ בְּשָׁוֶה… וְאַף עַל פִּי כֵן, הוֹאִיל וְהֵם חַיִּים בְּחֶשְׁבּוֹן, הִנֵּה כּוֹנְנוּ גַם קֻפָּה מְיֻחֶדֶת–”אֲגֻדַּת אַחִים" שְׁמָהּ – לִתְמִיַכת חָבֵר בִּשְׁעַת חָלְיֹו, שֶׁכֵּן הֲרֵי אֶפְשָׁר לְהִצְטַנֵּן, לְמָשָׁל, גַּם בִּגְדֵרָה, וְאִם כִּי “אֲוִיר אַרְצָהּ חַיֵּי נְשָׁמוֹת”…

תְּמִיכָה – עוֹבְדִים, וּשְׂכָרָם רַק תְּמִיכָה… וְהַחֲמוֹר הַלָּז שֶׁבְּכֹתֶל הַמִּזְרָח, הַיּוֹשֵׁב בָּאֻרְוָה עַל הַכֵּלִים, לָמָּה הוּא לָהֶם שֶׁיְּהֵא תָּמוּךְ גַּם הוּא עַל שֻׁלְחַן חוֹבְבֵי-צִיּוֹן? אֲבָל, בְּרִיָּה זוֹ הֲרֵי הִיא, אַךְ הִיא, הַמְקַשֶּׁרֶת אֶת גְּדֵרָה לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהַיִּשּׁוּב הַדָּרוּשׁ לַגְּדֵרָתִים הוּא – רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן: שֶׁכֵּן רִאשׁוֹן מְבִיאָה אֶת צְרָכֶיהָ מִיָּפוֹ, וּגְדֵרָה מְבִיאָה מֵרִאשׁוֹן עַל גַּבּוֹ שֶׁל חֲמוֹר זֶה אֶת הַצְּנוֹן וְהַבָּצָל, אֶת הַנֵּפְט וְהַבֻּלְבּוּסִין וְאֶת הַגְּרִיסִין וְהַ“שִּׁירֶס” (שֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין) וְאַף אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם שֶׁלְּכָל שַׁבָּת. כֵּן, תְּחִלָּה מֵרָחוֹק הֵבִיאוּ הַגְּדֵרָתִים אֶת לַחְמָם – עַד שֶׁעָמְדוּ וְרָאוּ כַּמָּה גְדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ: “וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים מִנֶּגֶד – זֶה הַקּוֹנֶה פַּת מִן הַפְּלָטֵר”. כִּי בִּהְיוֹת הַגֶּשֶׁם נִתְמַלֵּא הַוַּדִי, נַחַל שׁוֹרֵק שֶׁלָּהֶם, מַיִם – וְחָתַךְ אֶת יִשּׁוּבָם מִן הָעוֹלָם. אַף הַשְּׁפֵלָה נֶעֶשְׂתָה בִּצָּה אַחַת טוֹבְעָנִית שֶׁהַחֲמוֹר לֹא יַעַבְרָהּ כַּמָּה יָמִים… וּלְפִיכָךְ עָמְדוּ וְנִמְלְכוּ וְשָׁלְחוּ אֶחָד מֵהֶם, אֶת יוֹסֵף לִיס, עִם הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה לְרִאשׁוֹן, לִלְמֹד שָׁם עַל מַעֲשֵׂה הַפַּת. – וְכָאן עָמְדוּ וְהִתְקִינוּ תַּנּוּר לַאֲפִיָּה.

תַּנּוּר זֶה הֵיכָן? מָקוֹם בַּצְרִיף, כַּמוּבָן, אֵין בִּשְׁבִילוֹ; הֱוֵה אוֹמֵר: בַּחוּץ יַעֲמֹד. וְלֹא יְמוֹגְגוּהוּ שָׁם הַגְּשָׁמִים? מָצְאוּ עֵצָה: חָפְרוּ בּוֹר רָחָב מְרֻבָּע וְחָתְרוּ בְּרִבְעוֹ הָאֶחָד וְחָצְבוּ לְצַלְעוֹ בַּסֶּלַע כְּעֵין כּוּךְ – וַהֲרֵי זֶה תַּנּוּר; וְעַל הַבּוֹר עָשׂוּ סְכָכָה מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וְתַחְתָּהּ הַנַּחְתֹּם עוֹמֵד. הַהַסָּקָה – בְּאֵין עֵצִים, מַדְלִיקִים בְּסִירִים וּבְנַעֲצוּצִים שֶׁכָּל הַגְּבָעוֹת מְלֵאוֹת מֵהֶם; וּמִתְכַּסֶּה הַנַּחְתֹּם בַּעֲתַר עֲנַן עָשָׁן כָּבֵד, מִתְחָרֵךְ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ–וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת תּוֹךְ הַתַּנּוּר. וְהַתַּנּוּר הַזֶּה סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת בּוֹ: עוּגוֹת הַלֶּחֶם שֶׁרוֹדִים הֵימֶנּוּ חֶצְיָן פֶּחָם וְחֶצְיָן עִסָּה מִדַּבֶּקֶת… וְאוֹכְלִים הַבִּיל"וּאִים וּשְׂמֵחִים עַל אִצְטוּמְכָא טוֹבָה שֶׁלָּהֶם הַמְעַכֶּלֶת גַּם פַּת שֶׁלֹא מִן הַפְּלָטֵר!

שְׂמֵחִים עַל הַפַּת גַּם כְּשֶׁהִיא אֲפוּיָה מִקֶּמַח שֶׁהִתְלִיעַ, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַל הַמַּיִם… כִּי זֶה דְבַר הַמַּיִם בִּגְדֵרָה:

בְּאֵר מַיִם, בְּאֵר קְדוּמִים עֲמֻקָּה, יֵשׁ בִּכְפָר קַטְרָה וּמִמֶּנָּה מִסְתַּפְּקִים כָּל בְּנֵי הַכְּפָר. וְהוֹאִיל וְאַדְמַת גְּדֵרָה הִיא כְּשִׁשִּׁית מֵאַדְמַת הַכְּפָר – הַדִּין נוֹתֵן, שֶׁהַגְּדֵרָתִים שִׁשִּׁית לָהֶם גַּם בַּבְּאֵר, וִיכֹלִים הֵם לִשְׁאֹב הֵימֶנָּה מַיִם בְּשָׂשׂוֹן וּלְהָבִיא כְּדֵי צָרְכָּם לִגְדֵרָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּימוֹת הַחַמָּה אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלָמָּה כָּךְ? אוֹתָהּ בְּאֵר עֲמֻקָּה הִיא מִכְּדֵי שְׁאִיבָה בִּידֵי אָדָם, וּלְפִיכָךְ חֶבֶל מִצְרִי (כְּלוֹמַר, קָלוּעַ חִילְפָא) – שֶׁנַּטְלוֹת שֶׁל חֶרֶס תְּלוּיוֹת בּוֹ מְשֻׁלְשָׁל לְתוֹךְ הַבְּאֵר, וּמוּכְנִי עָשׂוּי לַדָּבָר, גַּלְגַּל עֵץ בַּעַל שְׁגָמִים (שִׁנַּיִם) הַמְסוֹבֵב אֶת הַחֶבֶל וְנַטְלוֹתָיו לִשְׁאִיבָה. וְהַגַּלְגַּל – כָּבֵד הוּא מִכֹּחַ אָדָם, וְלָכֵן קַבְּלָן אֶחָד עִם גְּמַלּוֹ מְחַזְּרוֹ בְּשָׂכָר בִּימוֹת הַחַמָּה; וְשׁוֹפְעוֹת הַנַּטְלוֹת מַיִם לְשֹׁקֶת שֶׁל אֶבֶן לְהַרְווֹת אָדָם וּבְהֵמָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, יָמִים שֶׁהַוַּדִי (נַחַל שׁוֹרֵק) מִתְמַלֵּא אָז מַיִם, וְלָמָּה יַטְרִיחוּ אֶת הַקַּבְּלָן וּגְמַלּוֹ וְהוּא עוֹלֶה בְּדָמִים? מִסְתַּפְּקִים אָז הַקַּטְרָתִים מִן הַוַּדִי בְּחִנָּם. וְהַוַּדִי, בִּהְיוֹת הַגֶּשֶׁם, כְּנָהָר זוֹעֵף יִהְיֶה; שׁוֹטֵף הוּא בְּמֶרֶץ זִרְמוֹ וּמֵימָיו גּוֹרְשִׁים רֶפֶשׁ וְטִיט,–אוּלָם אָז נְאוֹתִים מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם טְהוֹרִים מַמָּשׁ, שֶׁכּוֹנְסִים אֶת מֵי הַמָּטָר לְכֵלִים. חָלַף הַמָּטָר–נָשְׁתוּ הַמַּיִם מִן הַנַּחַל, אֲבָל בִּגְבָאָיו הֵם נִשְׁאָרִים וְעוֹמְדִים. בְּרֵכוֹת בִּידֵי שָׁמַיִם–וְשׁוֹאֲבִים מֵהֶן וּנְאוֹתִים מֵהֶן עַד לִימוֹת הַחַמָּה בִּגְבוּרָתָהּ. אֶלָּא זוֹ עָקָה, אֶל הַגְּבָאִים בָּאוֹת עַרְבִיּוֹת גַּם לְכַבֵּס אֶת כְּלֵיהֶן, וְכוֹבְסוֹת הֵן מִינֵי כְּבָסִים שֶׁנִּסְתָּאֲבוּ וְנִזְדַּהֲמוּ כַּמָּה וְכַמָּה חֳדָשִׁים; וְעוֹבְרֵי אֹרַח אַף הֵם רוֹחֲצִים שָׁם אֶת רַגְלֵיהֶם מֵעַבְטִיט וְרֶפֶשׁ דְּרָכִים, וּפָרוֹת אַף הֵן מִדַּרְכָּן לְהִכָּנֵס בְּרַגְלֵיהֶן אֶל תּוֹךְ הַבְּרֵכָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אוֹ לְצֹרֶךְ… בְּרַם בְּנֵי קַטְרָה דַעְתָּם יָפָה וְשׁוֹתִים גַּם בְּכָךְ, אוּלָם בְּנֵי גְדֵרָה, שֶׁעֲדַיִן אֲנִינָה דַעְתָּם, מַה יַעֲשׂוּ הֵם? יַטְרִיחוּ וְיִשְׁאֲבוּ מִן הַבְּאֵר בַּאֲשֶׁר יוּכְלוּ? – אוּלָם בְּאֵר זוֹ, הוֹאִיל וּבְנֵי הַכְּפָר אֵינָם שׁוֹאֲבִים מִתּוֹכָהּ, אֵין מֵימֶיהָ מִתְחַלְּפִים, וְאֵינָם מִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים אֶלָּא מִתְעַפְּשִׁים בַּעֲמִידָתָם וּמַעֲלִים יְרוֹקָה סְרוּחָה, – וּלְפִיכָךְ, נוֹחַ לָהֶם גַּם לַגְּדֵרָתִים שֶׁיִּשְׁאֲבוּ אַף הֵם מִן הַגְּבָאִים–וְשׁוֹאֲבִים, אֶלָּא הֵם בְּאִסְטְנִיסוּתָם יוֹצְאִים פַּעַם בְּפַעַם לְבַקֵּשׁ גֶּבֶא שֶׁלֹא נִרְפַּשׁ עוֹד, וְאִם מוֹצְאִים בַּנַּחַל בִּצְעָה שֶׁכָּזוֹ, הֵם מְבִיאִים מִתּוֹכָהּ בְּהַסְתֵּר שֶׁלֹּא יִמְצָאוּהָ הַשְּׁכֵנִים הַמַּדְלִיחִים… וּבִכְלָל אֵין הַגְּדֵרָתִים שׁוֹתִים אֶת הַמַּיִם אֶלָּא לְאַחַר סִנּוּן וּרְתִיחָה. וְכֵן רוֹתֵחַ הוּא “הַפּוֹלְטָבִי”, הַמֵּיחָם הַגַּמְלָנִי הֶעָשׂוּי פַּח אָבָץ, וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם טֵה-תָּמִיד שֶׁמַּרְאֵהוּ – מַרְאֵה שְׁמָרִים…

וּמַרְתִּיחוֹ – כָּל מְבַשֵּׁל בְּתוֹרוֹ. שֶׁכֵּן הַכֹּל שָׁוִים לְחוֹבוֹת וְלִזְכֻיּוֹת, וַעֲבוֹדַת נָשִׁים זוֹ שֶׁבַּבַּיִת וּבַמִּטְבָּח אִישׁ אִישׁ בְיֹומוֹ יַעֲשֶׂהָ. הִגִּיעַ יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם–חֲבֵרָיו יוֹצְאִים אֶל הַשָּׂדֶה, וְהוּא נִשְׁאָר וּמְכַוֵּן אֶת הַבָּיִת, רוֹחֵץ אֶת הַכֵּלִים, מַרְתִּיחַ, אוֹפֶה וּמְבַשֵּׁל – אִישׁ כִּידִיעָתוֹ הַטּוֹבָה עָלָיו; וְהוֹסָפָה לוֹ לַטַּבָּח – הַשְּׁמִירָה בְּאוֹתוֹ לָיְלָה; וְהֲנָחָה לוֹ עַל כָּךְ, שֶׁלְּמָחֳרָת הוּא נִשְׁאָר לִישׁוֹן וְלָנוּחַ עַד הַצָּהֳרִים, וְרַק בַּחֲצוֹת הַיּוֹם הוּא חוֹזֵר וְיוֹצֵא לַעֲבוֹדָה בַּכֶּרֶם.

בְּרַם, לֹא כָּל הַטַּבָּחִים שָׁוִים בְּמַעֲלָה. יֵשׁ מְבַשֵּׁל שֶׁעִסָּנִיּוֹתָיו, לְמָשָׁל, שֶׁבַּמָּרָק קְטַנּוֹת הֵן כְּלוּזִים וּמִתְבַּשְּׁלוֹת יָפֶה, וְיֵשׁ הָעוֹשֶׂה עִסָּנִיּוֹת בְּיָד רְחָבָה וּבְשִׁעוּר כְּבֵיצַת הָאַוָּז, אֶלָּא שֶׁהֵן נִמּוֹחוֹת וְנַעֲשַׂה הַמָּרָק מֵעֵין מִשְׁאֶרֶת קְלוּשָׁה וּתְפֵלָה… וּכְנֶגְדָּן – הֲרֵי חַזָּנוֹב בְּתוֹרוֹ שֶׁעִסָּנִיּוֹתָיו הֵן בִּבְחִינַת מָן, שֶׁכָּל אֶחָד טוֹעֵם בָּהֶן כְּטַעְמוֹ. וְאֵיךְ? מִין תַּבְלִין יֵשׁ לוֹ לְחַזָּנוֹב זֶה בְּאִמְרוֹתָיו, – מוֹשִׁיט הוּא לַלִּיטָאִי וְאוֹמֵר: “בְּצַלְצָלִים מְטֻגָּנִים וְשִׁנֵּי שׁוּמִים בִּגְרִיסְךָ, חֲבִיבִי!” לַדְּרוֹמִי: “רְאֵה כַּמָּה חֲתִיכוֹת ‘קוֹדָה’ (אַלְיָה מְתֻבֶּלֶת) בִּמְרָקְךָ, אָחִי!” לַפּוֹלָנִי: “צְלִיּוֹת שֶׁל קְדֵרָה צָפוֹת בְּשׁוּמָן שֶׁל אַוָּז לְךָ, מַחֲמַדִּי!” – וְכָךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִמֵּיטַב מַטְעַמֵּי מְדִינָתוֹ מַעֲלֶה זֶה בְּפִנְכָּה זוֹ שֶׁל נְזִיד פּוֹלִין וְעִסָּנִיּוֹת,–וְהַכֹּל שׂוֹרְפִים וְאוֹכְלִים וְחוֹזְרִים וּמְבַקְשִׁים מִלּוּאִים, וְאַחַר כָּךְ גַּם “תּוֹסֶפְתָּא” וּלְאַחַר הַתּוֹסֶפְתָּא “תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב”–וְהַנָּזִיד עִם כָּל פִּנְכָּה וּפִנְכָּה שֶׁהוּא חוֹזֵר וְעוֹלֶה בָּהּ, מַאֲכָל אַחֵר הוּא נַעֲשֶׂה לְתֵאָבוֹן בְּפִלְפּוּל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל טַבָּח זֶה, עַד שֶׁמּגִּיעִים לַחֲטִיפַת שִׁירַיִם גַּם מִקַּעֲרָתוֹ שֶׁלּוֹ!

*

וְכֵן גַּם בַּשְׁמִירָה. מִן הַדֶּרֶךְ וְהַטֶּבַע הוּא, שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר רוֹצֶה שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ עֵרִים עִמּוֹ בַּלָּיְלָה; אֲבָל אֵין מַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ זֶה כְּחַזָּנוֹב בְּתוֹרוֹ. לֵילוֹ “לֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא” הוּא לְכָל הַחֲבוּרָה, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ הוּא בָּחוּר מְצֻמָּק זֶה לְהַעֲסִיקָם שֶׁלֹא יִישָׁנוּ. כִּלְאַחַר יָד הוּא מֵטִיל לִפְנֵיהֶם שְׁאֵלוֹת לְפִתְרוֹנִים וַהֲרֵי הֵם נִמְשָׁכִים בְּוִכּוּחַ עַד לְאַחַר חֲצוֹת. לְמָשָׁל, שְׁאֵלָה אֲרִיתְמֵטִית: “כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לוֹמַר: הִנֵּה עָם עַל אַדְמָתוֹ יוֹשֵׁב…” מִתְוַכְּחִים וּמַעֲרִיכִים. “כָּךְ וְכָךְ אַתֶּם אוֹמְרִים? טֹוב! עַכְשָׁו, יְלַמְּדֵנוּ, רַבֵּנוּ, כַּמָּה בְּעֵרֶךְ דּוּנָמִים אֲדָמָה יְכֹלָה לִתֵּן לָנוּ הָאָרֶץ לְשֵׁם יִשּׁוּב?” מְשַׁעֲרִים וּמַעֲרִיכִים. “כָּךְ וְכָךְ אַתֶּם אוֹמְרִים?” טוֹב וּמוּטָב! עַכְשָׁו צְאוּ וְחִשְׁבוּ – וְיַעֲלֶה לָכֶם אַרְבָּעִים דּוּנָם לְמִשְׁפָּחָה; זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַמְצִיא מִין מֶשֶׁק עַל שָׁלשׁ וָחֵצִי דִיסָטִינוֹת אֲדָמָה שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְכַלְכֵּל מִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל, – עַכְשָׁו טִיבוֹ שֶׁל מֶשֶׁק זֶה, אֵיךְ אַתֶּם מְשַׁעֲרִים לָכֶם?"… מִתְרַגְּזִים וּמִתְוַכְּחִים–וְיַעֲקֹב שְׁלֹמֹה זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ לוֹ עַל הַשְּׁמִירָה. אוֹ שְׁאֵלַת “הַדָּת וְהַחַיִּים” הוּא מַצִּיג בְנֻסַּח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל: “וּמַה יֹאמְרוּ, לְמָשָׁל, הָרַבָּנִים בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כְּשֶׁתָּבוֹא עָלֵינוּ לְטוֹבָה?” – וּוִכּוּחַ חָדָשׁ מֵאֵלָיו עוֹלֶה וּמַעֲלֶה רְתִיחָה יַחַד עִם הַמֵּחָם הַגָּדוֹל שֶׁשָּׁפַת יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה. מִתְנַצְּחִים – וְהַשּׁוֹמֵר עִם הָרוֹבֶה הוּא זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ עַל הַכְּרָמִים הָעֲתִידִים וּמְאַמֵּץ אֶת רְאִיָּתוֹ הַכֵּהָה שֶׁלֹא יִסְתַּכְסֵךְ בְּקוֹצִים וּבַרְקָנִים, וְאֶת שְׁמִיעָתוֹ הַחַדָּה – כְּדֵי לְהַקְשִׁיב כָּל רַחַשׁ שֶׁבַּסְּבִיבָה… שֶׁכֵּן, יֵשׁ וָיֵשׁ מַזִּיקִים שֶׁדַּרְכָּם לִשְׁלֹחַ רֶגֶל בְּהֵמָה עַל הַנְּטִיעוֹת הָרַכּוֹת, וְגַם אוֹרְבִים סְתָם, לִשְׁלֹחַ יַד אָדָם לַאֲנָשֶׁיהָ וְלַחֲפָצֶיהָ שֶׁל גְּדֵרָה–וְשֵׁנָה בְּלִי שְׁמִירָה מֵעֵין סַכָּנָה יֵשׁ בָּהּ…

"חָשַּׁבְתִּי יָמִים הָיִיתִי גְבֶרֶת

בְּיַד יְיָ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת…"

בְּסֵרֵנָדָה זוֹ שֶׁל תִּקּוּן חֲצוֹת מִשְׁתַּפֵּךְ קוֹל בְּעָגְמַת נֶפֶשׁ עַל הַשְּׁפֵלָה–זֶה קוֹלוֹ הַנִּלְבָּב שֶׁל הַשּׁוֹמֵר כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר אֶל הַצְּרִיף. נִכְנָס–וּכלְוּם זֶהוּ הַמְקוֹנֵן? עֵינָיו הַקְּטַנּוֹת דּוֹלְקוֹת מִתּוֹךְ מְשׁוּבָה וּשְׂפָתָיו רוֹחֲשׁוֹת מֵאֲלֵיהֶן בְּחִיּוּךְ עָצוּר כְּשֶׁאֶצְבָּעוֹ נְתוּנָה עַל מִצְחוֹ כְּמִתּוֹךְ עִיּוּן עָמֹק; מְחַיֵּךְ וּמְהַרְהֵר עוֹד, עַד שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בִּשְׁאֵלָה חֲדָשָׁה: “מְהַלֵּךְ אֲנִי וּמְחַשֵּׁב, רַבּוֹתַי: מַהוּ מַהֲלַךְ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרֵנוּ הַפִּילוֹסוֹף, ‘הֶחָכָם’ שֶׁיִּחְיֶה, בִּיחִידוּתוֹ? עוֹמֵד הוּא לוֹ בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח מִבַּחוּץ, מִחוּץ לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל יִשּׁוּב אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל–וּמַה הוּא מְהַרְהֵר עָלֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁתֵּי אָזְנָיו מִתְנַעַנְעוֹת מִקּוֹל רַעַשׁ הַוִּכּוּחִים שֶׁל שְׁכֵנָיו אֵלּוּ הַלּוֹעֲזִים וּמַהְגִּים שֶׁלֹא בְּעַרְבִית?…” הוּא שׁוֹאֵל וְהוּא מַתְחִיל בִּתְשׁוּבָה, וּמִתּוֹךְ קְמִיטַת מֵצַח כִּבְסוּגְיָא דִגְמָרָא הֲרֵיהוּ מְהַלֵּךְ וּמְפָרֵשׁ וּמַעֲמִיק מַהֲלָכָן שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת חֲמוֹרִיּוֹת עַד שֶׁגַּם הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ לֵיְבּוֹבִיץ, זֶה שֶׁהוּא מְיֻשָּׁב אֲפִילוּ בְּדִבְרֵי בְּדִיחָה, וְגַם צוּקֶרְמַן הַשַּׁתְקָן תּוֹמְכִים אֶת צַלְעוֹתֵיהֶם מִצְּחוֹק…

וְחַזָּנוֹב–שׁוּב מִבַּחוּץ. הַשָּׁעָה כְּבָר שְׁעַת חֲצוֹת, וּמֵרָחוֹק תַּרְנְגוֹלִים שֶׁבְּקַטְרָה קוֹרִין כְּבָר זֶה לָקֳּבָל זֶה. אוֹתָהּ שָׁעָה–כָּל הַשּׁוֹמֵר בָּהּ נִשְׁאָר נִשְׁעָן עַל רוֹבֵהוּ בִּשְׁתִיקָה, וְאִישׁ כְּמַרְאֵה חֲלוֹמוֹ יֶחֱזֶה בָּהּ: זֶה בְּסִירָה עַל חֶלְקַת הַמַּיִם עִם בַּת דּוֹדָתוֹ הַשּׁוֹבֵבָה יָשׁוּט בֵּין שְׁנֵי כָּתְלֵי יֶרֶק שֶׁל יַעַר עָבוֹת לִיטָאִי; זֶה – עַרְבַת שֶׁלֶג מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק לְעֵינָיו וּצְלִילֵי “טְרוֹיְקָה” נִמְרָצָה לְאָזְנָיו תָּבוֹא, וְזֶה – הוֹ מִי יִתְּנֵהוּ בְּחוּצוֹת פּוֹלְטָבָה שֶׁלּוֹ צוֹעֵד עַל הַמַּדְרֵכוֹת הַמְרֻצָּפוֹת, מִלִּפְנֵי חַלּוֹנֵי-הָרַאֲוָה הַמְצֻחְצָחִים!.. וְיַעֲקֹב שְׁלֹמֹה עַל מִשְׁמַרְתּוֹ אַף הוּא–עוֹמֵד נִשְׁעָן בְּשָׁעָה זוֹ עַל רוֹבֵהוּ; עוֹמֵד וּמִתְנוֹדֵד כְּעַל דַּף גְּמָרָא שֶׁבַּיְשִׁיבָה… וּפֶתַע הוּא חוֹזֵר וְנֵעוֹר לְקוֹל, – זֶה קוֹל הַיָּם מֵרָחוֹק בְּרֶטֶן יָבוֹא:

"הָמוּ גַלִּים בְּרוּץ גַלְגַּלִּים

וְעָבִים וְקַלִּים עַל פְּנֵי הַיָּם!"

בְּשִׁיר הַלֵּוִי כָּכָה יִנְהַם וְלֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר גְּדֵרָה זֶה. וְעַד שֶׁהַחֲבוּרָה שֶׁבַּצְרִיף מַצִּיעָה לְעַצְמָהּ, הוּא זֶה בָּא וּבְיָדוֹ עָלֶה אֶחָד שֶׁמָּצָא (וּבֶאֱמֶת, הֵכִין אֶת זֶה מִבְּעוֹד יוֹם) “אַדְּרַבָּא!” – הוּא קוֹרֵא: “הוֹצִיאוּ נָא סֵדֶר זְרָעִים שֶׁלָּכֶם–וְנֵדָעָה! עַיְּנוּ בְּמַסֶּכֶת בּוֹטָנִיקָה וְאִמְרוּ נָא, בֹּשֶׂם זֶה מַהוּ וּמִי הוּא?” – הַלָּלוּ בּוֹדְקִים וְחוֹקְרִים, מְעַיְּנִים וּמְדַיְּנִים בְּבוֹטָנִיקָה, וְהַלָּלוּ כְּבָר עַל הָאִצְטַבָּא מִתְמוֹדְדִים לִישׁוֹן – וְשׁוּב זֶה חָזַר יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה, – “דַּשׁ” לְפָנָיו מְרַקֵּד, וְהוּא, הַבָּחוּר, בְצַעֲדֵי אוֹן יִצְעַד כְּשֶׁרוֹבֵהוּ נִשָּׂא עַל כְּתֵפוֹ וּבְפִיו שִׁיר צְבָאִי אֵיתָן, זֶה שִׁירוֹ שֶׁל ר' יְחִיאֵל מִיכַל:

חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ

נָרִימָה פְּעָמֵינוּ!

וְהִנֵּה זֶה כָּל שָׁלשׁ הָאִצְטַבָּאוֹת מְרַקְּדוֹת וּמַרְקִידוֹת בְּעֹז לְפַעֲמֵי כָּל הַמִּנְיָן הַמְחוֹלֵל יַחַד בַּמַּקְהֵלָה:

טוּשׁוּ, אַחִים, טוּשׁוּ

לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ!

וּמַשְׁפֵּךְ כַּחֲצוֹצְרָה יַעֲנֶה, וּפַח הַנֵּפְט כְּתֹף וּמְצִלְתַּיִם יָרִיעַ, וְאַף הַפַּנָס מִתְּלִיָּתוֹ מְרַקֵּד וּמְצַלְצֵל עִמָּהֶם!

… אוֹתָם הַלֵּילוֹת עַל הַוִּכּוּחִים וְהַחֲקִירוֹת וְעַל הַשִּׁירוֹת וְהַמְּחוֹלוֹת יַחַד – עֲדַיִן זִקְנֵי גְדֵרָה מְסַפְּרִים עֲלֵיהֶם, עֲלֵיהֶם וְעַל יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה חַזָּנוֹב, זֵכֶר חָבֵר לִבְרָכָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה!

 

ג: בִּשְׁאֵלַת הַקִּיּוּם    🔗

בַּאֲבִיבָהּ שֶׁל גְּדֵרָה. בִּזְרֹחַ הַתִּקְוָה וּבְהוֹפִיעַ הַגְּבִיר. בִּנְיָנִים מוּכָנִים – וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל סוֹחֵר. דִּבְרֵי וִכּוּחַ וּמַעֲשֵׂה סוֹחֵר – וּבָתִּים אָיִן.

מִסְתַּגֵּל אָדָם וּמִתְרַגֵּל, וְאִם הוּא רוֹצֶה יָכֹל הוּא לְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ” וַאֲפִילוּ בִּגְדֵרָה הַנִּדָּחָה. אֶלָּא אֲפִילוּ בִּגְדֵרָה יֵשׁ שֶׁהַמַּצָב גּוֹרֵם לִידֵי הִרְהוּרִים מַעֲצִיבִים… כָּךְ נִרְאֶה מִדִּבְרֵיהֶם–מִתּוֹךְ אִגַּרְתָּם בְּ“הַצְּבִי” מֵרֹאשׁ נִיסָן תרמ"ה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ לֵאמֹר:

“י”ד אֲדָר גָּמַרְנוּ נְטִיעַת הַכֶּרֶם עַל הַר “יְהוּדִית”¹³ כִּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה דוּנָם. בַּשָּׁבוּעַ הֶעָבַר כִּסִּינוּ אֶת הַבּוֹרוֹת וּבְיוֹם ו' הֶעָבַר נִגְמְרָה הַחֲרִישָׁה שֵׁנִית. עַתָּה אָנוּ עוֹשִׂים חָרִיץ מִסָּבִיב לְכַרְמֵנוּ, עָמְקוֹ מֶטֶר וְרָחְבּוֹ מִלְמַעְלָה מֶטֶר. אֶת אֲשֶׁר הָיָה לְאֵל יָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת – עָשִׂינוּ. עַתָּה, כְּפִי הַנִּרְאֶה, נִצְטָרֵךְ לַחְפֹּר בּוֹר לָנוּ לְבַדֵּנוּ–כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבַר, יְמֵי הַחֹם הוֹלְכִים וּבָאִים וְעוֹד אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּבֵית קְרָשִׁים צַר וּבְכָל יוֹם נֶאֱנָחִים אֲנַחְנוּ מִכֹּבֶד-רֹאשׁ. וְזוּלַת זֶה–שָׁלוֹם לָנוּ מִכָּל סְבִיבוֹתֵינוּ" – – –

“כֹּבֶד-רֹאשׁ” זֶה שֶׁ“נֶּאֱנָחִים” עָלָיו מִנַּיִן הוּא לָהֶם? מִסִּבַּת הַחֹם. וְלֹא חֹם סְתָם שֶׁבָּאָבִיב, אֶלָּא הַחַמְסִין הַפּוֹקֵד אֶת הָאָרֶץ לְיָמִים בְּאוֹתָהּ עוֹנָה.

גָּבַר הַחַמְסִין, הָאֲוִיר שֶׁבַּחֲלַל הָעוֹלָם הוּא כָּזֶה שֶׁבַּחֲלָלוֹ שֶׁל תַּנּוּר מֻסָּק, וְכָל נְשִׁיבָה קַלָּה שֶׁבּוֹ – כְּאֵשׁ נֻפָּח. שָׁרָב מַחֲרִיךְ אֶת הָעוֹר, מַחֲרִיב אֶת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם וּמַחֲלִישׁ גַּם אֶת גּוּפָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה. הוּא מַכְהֶה אֶת הָעֵינַיִם וּמְבַקַּע אֶת הַשְּׂפָתַיִם וּמַכְאִיב אֶת הָרֹאשׁ וּמַכְבִּידוֹ כְּעוֹפֶרֶת. חֲלַל הָעוֹלָם כְּאִלּוּ נִתְמַלֵּא רֶמֶץ, וְנִתְכַּסּוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבַאֲבַק פִּיחַ דַּק, – חַמְסִין שֶׁגַּם הָעַרְבִים יְלִידֵי הָאָרֶץ מִתְחַבְּאִים וְנִכְלָאִים מִפָּנָיו תּוֹךְ קֻבּוֹתֵיהֶם בְּסָגְרָם וּבְסָתְמָם כָּל חָלָל שֶׁבַּכְּתָלִים, שֶׁלֹּא לִשְׁאֹף בְּלַהַט הַגָּפְרִית שֶׁבַּחוּץ. וְכַמָּה הִקְשָׁה חַמְסִין זֶה עַל יוֹשְׁבֵי בֵּית הַקְּרָשִׁים, הַצְּרִיף הַסָּדוּק וּמְנֻקָּב וּמַחֲסֶה אֵין בּוֹ מֵרוּחַ כָּל-שֶׁהִיא… הַקְּרָשִׁים חַמִּים, פּוֹקְעִים וּמִתְבַּקְעִים בְּקוֹל נֵפֶץ, כְּאִלּוּ עוֹד מְעַט וְלֶהָבָה תִּבְעַר בָּהֶם. הַמִּדְבָּר חֲסַר-הַצֵּל כְּמוֹ הֻצַּת כֻּלּוֹ עַל אֲבָנָיו וְעַל -עֲפָרוֹ, כָּל שְׁאִיפָה מַכְנִיסָה קִלּוּחַ אֲוִיר קָלוּשׁ וְחֹרֶב הַמְיַבֵּשׁ חֵךְ וְלָשׁוֹן וְגָרוֹן כַּחֶרֶס – שָׁרָב. אָנָּה לָבוֹא? אֵין מִסְתּוֹר לַבִּיל"וּאִים בְּמוֹשַׁבְתָּם – וּמִי יִתֵּן עֹמֶק בּוֹר וָדוּת, כִּי יֶחֱסוּ בּוֹ מֵרוּחַ שַׁלְהֶבֶת זוֹ!… גַּם בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה הַקַּרְקַע תַּחְתָּם כְּתַנּוּר מֵאֹפֶה הוּא. כְּעֻלְפִּים יִשְׁכְּבוּ לַיְלָה בַּצַּר לָהֶם, וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי… בֹּקֶר – וְכָל אֶחָד נֶחְפָּז כִּמְטֹרָף אֶל הַכַּד–מַיִם! מַיִם! – אֵין מַמְתִּינִים לִרְתִיחַת הַטֵּה וְשׁוֹתִים פּוֹשְׁרִים סְרוּחִים… וְהִנֵּה–בַּלָּהָה! הָאֶחָד הִתְחִיל רוֹקֵק דָּם… כָּל רְקִיקָה וּרְקִיקָה כֻּלָּהּ דָּם… פָּנָיו הִסְמִיקוּ, עֵינָיו בֹּולְטוֹת, מִתְחַבֵּט הוּא וְיָדָיו עַל צַוָּארוֹ, גוֹחֵן הוּא וְגוֹנֵחַ – וּגְרוֹנוֹ שׁוֹפֵעַ דָּם – – וְשׁוּב דָּם…

“הַחֲמוֹר חִבְשׁוּ! – לָרוֹפֵא! – לְמִקְוֵה אוֹ לְיָפוֹ – אֶל הֶחָבֵר שְׁטֵין!”

אֲבָל אֵיכָה יֵלְכוּ וְאֵיכָה יְטַלְטְלוּ אֶת הַחוֹלֶה בָּאֵשׁ הַזֹּאת? הֵן בַּדֶּרֶךְ יִפְּלוּ גַם הוּא גַם מוֹלִיכָיו מִמַּכַּת שָׁמֶשׁ…

“אֲנִי נֶחֱנָק!” – נֶאֱנָק הַחוֹלֶה הַנּוֹאָשׁ; קָפַץ וְגָחַן וְנִרְתַּע– וּפָרְצָה הֲקָאָה מִפִּיו, וְכֻלָּהּ – שֶׁפֶךְ דָּם…

הַכֹּל קָפְאוּ וְנִדְהֲמוּ בְּתִמָּהוֹן – – וּפָרַץ צְחוֹק פֶּתַע מִתּוֹךְ הַחֲבוּרָה: “עֲלוּקָה!”

וְהַחוֹלֶה גוּפוֹ, מִתּוֹךְ קִיא דָמוֹ שֶׁעַל הַקַּרְקַע, מֵרִים בְּאֶצְבְּעוֹתָיו עֲלוּקָה וְהִיא עָבָה-נְפוּחָה וּמְפַרְכֶּסֶת: “זֹאת הָיְתָה בְּלוֹעִי!” – הוּא מְחַיֵּךְ וְאוֹמֵר כְּשֶׁעֵינָיו עֲדַיִן מַדְמִיעוֹת…

הָעֲלוּקָה כַּמּוּבָן זְעִירָה דְקִיקָה הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְלְעָה מִתּוֹךְ גְּמִיאָה, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁמָּצְצָה וְסָפְגָה מִדַּם הַוֵּשֶׁט גָּדְלָה כְּאֶצְבַּע…

מַשְׁמַע עֲלוּקוֹת יֵשׁ בַּמַּיִם – וּמֵאֵימָתָי? בְּרַם מִשֶּׁהִתְחִילוּ יְמוֹת הָאָבִיב מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים – הִתְחִילוּ הַגְּבָאִים שֶׁבְּנַחַל-שׁוֹרֵק שׁוֹרְצִים נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ; רָאוּ שָׁם יַתּוּשִׁים וְיַבְחוּשִׁים וּשְׁאָר מִינֵי שְׁרָצִים קְטַנִּים, כְּגוֹן תּוֹלָעִים דַּקּוֹת וְגַם גַּסּוֹת,–אַךְ לַעֲלוּקוֹת לֹא פִּלְלוּ כְּלָל… וּפוֹרֵשׂ אִישׁ-הַתּוֹר לִפְנֵי חֲבֵרָיו אֶת הַמַּטְלִית שֶׁסִּנֵּן בָּהּ מַיִם לַטֵּה וְאוֹמֵר: “וּבוֹאוּ וּרְאוּ כַּמָּה גְדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ בְּרָכָה עַל הַמַּיִם בְּ‘שֶׁהַכֹּל נִהְיָה’ וּבְ‘בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת’!” – בְּאֶמְצָעוּתָהּ שֶׁל הַמַּטְלִית אָמְנָם “נְפָשׁוֹת רַבּוֹת” מִתְחַבְּטוֹת וּמִתְלַבְּטוֹת. “מַיִם חַיִּים”–קוֹרֵא הַשֵּׁנִי: “וְלֵךְ הֲוֵי טוֹלְסְטוֹנִי-צִמְחוֹנִי בִּגְדֵרָה שֶׁמֵּימֶיהָ מְלֵאִים חַיִּים…”

אֲבָל – בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שֶׁנִּגְמְרָה הַבֶּהָלָה בְּכִי טוֹב! וּבֵינָתַיִם רוּחַ יָם הִתְחִילָה נוֹשֶׁבֶת, וּגְדֵרָה – הֶאָח! – שׁוּב חַיֵּי נְשָׁמוֹת אֲוִיר אַרְצָהּ! עָבִים צוֹנְנִים עוֹלִים וּמִשְׁתַּעַשְׁעִים בְּרִמְזֵי בְּרָקִים, וּבְרֶטֶן עָמֹק שֶׁל חָתוּל מְשַׂחֵק רְעָמִים מֻפְלָגִים תּוֹךְ מַאֲפֵל יִתְלַהְלְהוּ – – וְהִנֵּה זֶה הַמַּלְקוֹשׁ זוֹלֵף! עַל מַטָּעֵי הַכֶּרֶם, עַל הַגְּפָנִים הָרַכּוֹת יַעֲרֹף:

"לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה!

לְחַיִּים – וְלֹא לַמָּוֶת!"

כָּךְ עוֹנִים כֻּלָּם בְּשִׁיר וּמִתְבַּדְּחִים עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע. נִחֲשָׁה הַחֲבוּרָה וְלָמְדָה כְּבָר מִן הַנִּסָּיוֹן, כִּי סוֹף כָּל צָרָה–הֲלָצָה וּבְדִיחָה לִגְדֵרָה תִּהְיֶה…

*

מִתְבַּדַּחַת גְּדֵרָה, שֶׁכֵּן אִם אֵין לִשְׂמֹחַ בְּיוֹתֵר עַל גּוֹרָלָם שֶׁבַּהֹוֶה – הֲרֵי הֶעָתִיד הַקָּרוֹב לָבוֹא מַזְהִיר וּמַבְטִיחַ כַּמָּה יֵעוּדִים לְטוֹבָה. גְּדֵרָה בְּקַטְנוּתָהּ – שֵׁם גָּדוֹל בְּכָבוֹד יָצָא לָהּ בְּעוֹלַם הַחוֹבְבִים; וּלְאַחַר אֲסֵפַת קָטוֹבִיץ הִתְחִילוּ חוֹבְבֵי צִיּוֹן מִתְהַלְלִים שׁוּב בַּסְּטוּדֶנְטִים שֶׁלָּהֶם בִּבְנֵי בִּיל"וּ; וּמוֹשַׁבְתָּם–חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהּ, וְעוֹמְדִים לְשַׁכְלְלָהּ בִּזְמָן קָרוֹב. אַף בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֵׁם טוֹב יָצָא לִגְדֵרָה, וְהַחֲבֵרִים שֶׁנִּבְדְּלוּ בְּשַׁעְתָּם וְנִשְׁאֲרוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּרִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן הִתְחִילוּ כִּמְעַט מְקַנְּאִים בְּאַנְשֵׁי גְדֵרָה. וְלָמָּה?

“אַדְמַת זֶרַע, אוֹמְרִים, יֵשׁ לָהֶם מְשֻׁבָּחָה, עִדִּית שֶׁתּוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עוֹבְדֶיהָ בִּרְוָחָה; גְּבָעוֹת לִנְטִיעָה – נֶהְדָּרוֹת; וְהָאַקְלִים–אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ. וְהַבִּיל”וּאִים יַעַמְדוּ אֵפוֹא בְּקָרוֹב עַל רַגְלֵיהֶם, – כִּי חֶבְרַת חוֹבְבֵי צִיּוֹן אָסְפָה כְּבָר סְכוּמִים הֲגוּנִים לְיִשּׁוּב אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל¹⁴, וּבְקָרוֹב יָבוֹא בָּא-כֹּחָהּ לְבַסֵּס אֶת הָאִכָּרִים הַנִּצְרָכִים“–וּבְעוֹד שֶׁבְּרִאשׁוֹן וּבִשְׁאָר הַמּוֹשָׁבוֹת הַנִּתְמָכוֹת עַל יְדֵי הַבָּרוֹן, יַד הַפְּקִידוּת הָיְתָה בָּהֶן לְרַסֵּן אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן “הַמּוֹרְדִים” וּלְהַכְנִיעָם הַכְנָעָה מַחְפִּירָה¹⁵ – הִנֵּה בִּגְדֵרָה “רֹאשׁ הָאֲגֻדָּה, פִּינֶס, מִתְנַהֵג עִם הַבִּיל”וּאִים בְּטַקְט בִּלְתִּי רָגִיל – וְהַבִּיל”וּאִים רוֹחֲשִׁים לוֹ כָּבוֹד רַב וְאַהֲבַת נֶפֶשׁ. לִפְנֵי כֹּחַ הֶגְיוֹנוֹ הַמֻּצָּק וְלִפְנֵי שִׂכְלוֹ הַמַּעֲמִיק וְאִישִׁיּוּתוֹ הַמַּקְסִימָה – כָּל רוּחַ מַרְדוּת מֵאֵלֶיהָ וּמֵרְצוֹנָהּ תִּכָּנַע לוֹ. יוֹם בּוֹאוֹ לִגְדֵרָה הוּא יוֹם חַג לַבִּיל“וּאִים; לִכְבוֹדוֹ מִשְׁתַּדְּלִים אָז לִגְמֹר כָּל עֲבוֹדָה לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, לְבַלּוֹת שָׁעָה יְתֵרָה בְּהַקְבָּלַת פָּנָיו. בְּחֶבְרָתוֹ נָחִים וּמְחַדְּשִׁים כֹּחַ לִסְבֹּל. הַכֹּל מִתְּבָּרֵר עִמּוֹ בְּמוֹעֵצוֹת וָדָעַת וּבָא לִידֵי הַסְכָּמָה אֶחָת; וְאֵין פִּינֶס עוֹשֶׂה דָבָר לִגְדֵרָה אֶלָּא בְּהַסְכָּמַת הַחֲבֵרִים.” וְאִם כִּי מֵיטַב רְצוֹנוֹ שֶׁל פִּינֶס הוּא, שֶׁגְּדֵרָה תִּהְיֶה בַּכֹּל כַּמִּצְוָה וּכְדָת יִשְׂרָאֵל–וְהִיא עֲדַיִן אֵינָהּ כָּךְ – הֲרֵיהוּ אוֹמֵר: “יֹודֵעַ אֲנִי שֶׁהַבִּיל”וּאִים מְרַמִּים אוֹתִי מִקְצָת בְּנִדּוֹן זֶה. אַךְ מֻבְטָחְנִי שֶׁסּוֹפָם לְהִתְרַגֵּל, וְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה לֹא יִהְיֶה עֲלֵיהֶם לְמַשָּׂא אֶלָּא לְחֵפֶץ לִבָּם הֵם…" וּבְקִצּוּר: “אֶת גְּדֵרָה מְנַהֵל פִּינֶס, וְהַנְהָלָתוֹ עֲרֻבָּה נֶאֱמָנָה הִיא שֶׁהַמּוֹשָׁבָה תֵּלֵךְ וְתִתְפַּתַּח בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם וְחֵרוּת” –

כָּךְ הֵעִיד אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנָאִים שֶׁנִּבְדְּלוּ מִבִּיל“וּ¹⁶ וּמִשֶׁבִּקֵר אֶת הַגְּדֵרָתִים וּמְצָאָם “מְלֵאִים הִתְלַהֲבוּת” שֶׁל יְצִירָה מְתֻקָּנָה, חָזַר וְנִסְפַּח אֶל חֲבֵרָיו אֵלּוּ. וְגַם שְׁאָר צְעִירִים שֶׁבְּרִאשׁוֹן, שֶׁתַּעֲלוּלֵי הַפְּקִידוּת הַפָּריזָאִית הִכְעִיסוּם, הִתְחִילוּ מְבַקְּשִׁים לְהִסָּפַח לִגְדֵרָה. שֶׁכֵּן הַבִּיל”וּאִים – בְּחֶבְרָתָם כְּאִלּוּ אֵין מִשְׁקָל לַסֵּבֶל, וְכָל מַחְסוֹר אַךְ מִשְׂחָק הוּא עִמָּם.

רַק מַחְסוֹר אֶחָד יְצִיקֵם – בָּתִּים לִגְדֵרָה אַיִן, וּבְאֵין בָּתִּים הֲרֵי אֵין עוֹד מוֹשָׁבָה… וְלָכֵן מְצַפִּים הֵם בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבִיאַת שְׁלִיחָם שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן, לְמַעַן תִּבָּנֶה גְדֵרָה מִמֶּנּוּ.

וְזֶה דְבַר הַבִּנְיָן בִּגְדֵרָה: פִּינֶס, כָּאָמוּר, בִּקְנוֹתוֹ אֶת אַדְמַת גְּדֵרָה, קָנָה מִיַּד הַמּוֹכֵר גַּם רֻכְסִיָּה – רִשְׁיוֹן הַמֶּמְשָׁלָה, לִבְנוֹת עָלֶיהָ בָּתִּים; וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ מֵאָז זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים, הִתְחִילוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁכְּבָר בָּטֵל כֹּחוֹ שֶׁל רִשְׁיוֹן זֶה, וְרִשְׁיוֹן חָדָשׁ לֹא יֻשַּׂג עוֹד, – הוֹאִיל וְחָזְקָה אָז פְּקֻדַּת הַפֶּחָה לְבִלְתִּי תֵּת לַיְּהוּדִים לִבְנוֹת בִּכְפָרֵיהֶם. וּמֶה עָשָׂה פִּינֶס? הָלַךְ וְלָקַח עֵצִים וּרְעָפִים בְּהַקָּפָה וְנָתַן לְנַגָּר אֶחָד בְּיָפוֹ שֶׁיָּכִין חֲמִשָּׁה בָּתִּים מִתְפָּרְקִים, לְמַעַן הֲבִיאָם מוּכָנִים בַּכֹּל לִגְדֵרָה – וּבִן לַיְלָה אֶחָד יוּקְמוּ שָׁם; וַאֲזַי, אֲפִילוּ אִם יָבוֹאוּ פְּקִידֵי הָרָשׁוּת לְעַרְעֵר עַל כָּךְ–הַבִּנְיָנִים יִשָּׁאֲרוּ בְּתֹקֶף הַחֹק. – שֶׁכֵּן אֵין לִסְתֹּר אֶת הַבָּנוּי וְעוֹמֵד, וַאֲפִילוּ נִבְנָה שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת. וְהִנֵּה זֶה נַעֲשׂוּ הַבָּתִּים–וְלֹא הָיָה הַדָּבָר חָסֵר אֶלָּא כֶּסֶף-מְחִירָם שֶׁהֻבְטַח מִוַּעַד חו"צ שֶׁבְּאוֹדֶסָּה. וְהַוַּעַד מִכֵּיוָן שֶׁהִתְעַתֵּד לִשְׁלֹחַ אֶת צִירוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, דָּחָה אֶת הַמִּשְׁלוֹחַ וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף בְּיַד הַצִּיר לְעֵת לֶכִתּוֹ – וּמָתַי זֶה יָבוֹא?

וְהִנֵּה זֶה בָּא! עִם הָאָבִיב בָּא – וְהוּא הוּא הַגְּבִיר הַמּוֹסְקְבָאִי, הַנָּדִיב ר' קְלוֹנִימוּס זְאֵב וִיסוֹצְקִי בַּעַל הַטֵּה הַמְפֻרְסָם בָּעֵת הַהִיא…

*

וְהַרק“ז וִיסוֹצְקִי – יְהוּדִי מוֹקִיר תּוֹרָה וְחוֹבֵב צִיּוֹן וְיַהֲדוּת, חָרוּץ וּמְמֻלָּח בְּמִסְחָר וּבַעַל חֶשְׁבּוֹן גַּם בְּעִנְיְנֵי צְדָקָה. וְהוּא, מִשֶּׁרָאָה אֶת הַבִּיל”וּאִים בַּמּוֹשָׁבָה וּבָכָה מַמָּשׁ בִּדְמָעוֹת עַל עֱנוּתָם, וּמִשֶּׁשָׁמַע לִפְנֵי רְאִיָּה וּלְאַחַר רְאִיָּה גַם דַּעַת “בְּקִיאִים” שׁוֹנִים (מִינֵי בְּרִיוֹת הַמּוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת מֵאָז בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל) וּבְיִחוּד אֶת דִּבְרֵי מַזְכִּירוֹ לִנְסִיעָה, א" רוֹקֵחַ, שֶׁאַף הוּא “בָּקִיא” גָדוֹל הָיָה וְלֹא נָשָׂא אֶת כְּבוֹד פִּינֶס וּשְׁמוֹ, – מִשֶּׁרָאָה וְשָׁמַע וִיסוֹצְקִי אֵת כָּל אֲשֶׁר הֶרְאוּהוּ וְהִשְׁמִיעוּהוּ הַ“בְּקִיאִים”, עָמַד אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה הַלָּזֶה וְעָשָׂה “חֶשְׁבּוֹן” וּמָצָא, שֶׁמּוּטָב לְוַתֵּר לְגַמְרֵי עַל קְבוּצַת הַבִּיל“וּאִים, וִיהֵא קִמּוּץ בִּכְסָפִים וְרֶוַח בִּנְפָשׁוֹת… כֵּיצַד? צֵא וּלְמַד: רַוָּק וּבַעַל אִשָּׁה וּבָנִים – מִי קֹדֶם לִ”צְדָקָה“? וְהַבִּיל”וּאִים כֻּלָּם הֲרֵי אֵינָם אֶלָּא רַוָּקִים. תֹּאמַר: בַּחוּרִים חֲשׁוּבִים הֵם? וְאֵינוֹ כֵן! שֶׁכֵּן בָּדַק הָרק“ז וּמָצָא שֶׁאֵינָם כְּלָל סְטוּדֶנְטִים… וְאִם כֵּן, אִם סְתָם בַּחוּרִים הֵם, הֲרֵי אֶפְשָׁר לְחַלְּקָם בֵּין הָאִכָּרִים הַנִּתְמָכִים בְּפֶתַח-תִּקְוָה וְיִהְיוּ אֶצְלָם פּוֹעֲלִים הַבָּאִים עַל שְׂכָרָם – וְסָרָה חוֹבַת שִׁכְלוּלָם מֵחוֹבְבֵי צִיּוֹן! אוֹ, לְכָל הַיּוֹתֵר, יְצָרְפוּ אֶת תִּשְׁעַת הַבִּיל”וּאִים מֵהַיּוֹשְׁבִים זֶה כִּמְעַט שָׁנָה וּ“מְקַבְּלִים תְּמִיכָה בְּתוֹר לֶחֶם עַצְלוּת” וִיסַדְּרוּם בְּתוֹרַת שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת עַל שְׁתֵּי חֶלְקוֹת אֲדָמָה – וְיַעֲלוּ בְּזוֹל. וְחוֹבְבֵי צִיּוֹן יוֹשִׁיבוּ עַל שְׁאָר חֶלְקוֹתֵיהֶם כַּמָּה בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, הָרוֹצִים לְקַבֵּל בַּאֲדָמָה רַק “חֵלֶק קָטֹן” עִם “תְּמִיכָה קְטַנָּה” שֶׁבִּקְטַנּוֹת – וְיַעֲלוּ אַף אֵלּוּ לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן בַּחֲצִי חִנָּם¹⁷…

כָּךְ נַעֲשָׂה הַחֶשְׁבּוֹן עַל יְדֵי וִיסוֹצְקִי וּמַזְכִּירוֹ. אוּלָם לְאַחַר שֶׁלֹּא בָּאָה הַהַסְכָּמָה לְהַצָּעָה “סוֹחֲרִית” זֹו (פִּינְסְקֶר וְלִילְיֶנְבְּלוּם דָּאֲגוּ וְעָשׂוּ לְכָךְ) בִּקֵּשׁ בַּעַל הַחֶשְׁבּוֹן לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב לְפָחוֹת בִּפְקִידוּת, כְּלוֹמַר, לְהַעֲמִיד “אַדְמִינִיסְטְרַצִיָה” הֲגוּנָה לְשֵׁם “אוֹרְגָנִיזַצְיָה נֶאֱמָנָה”, מֵעֵין זֹו שֶׁל הַבָּרוֹן, וּפָקִיד מְיֻחָד יָפְקַד לְמַעַן הַדְרִיךְ אֶת “צְעִירֵי הַיָּמִים” הַלָּלוּ שֶׁבִּגְדֵרָה. וּפָקִיד “בָּקִי” הָיָה לוֹ לְרק"ז מִן הַמּוּכָן – רוֹקֵחַ מַזְכִּירוֹ…

אוּלָם “צְעִירֵי הַיָּמִים” הַלָּלוּ הֵעֵזּוּ מֵצַח לְסָרֵב: אֵין הֵם מַסְכִּימִים לְפָקִיד מְיֻחָד שֶׁיְהֵא מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, הוֹאִיל וְהֵם עַצְמָם נֶאֱמָנִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם. אוֹמֵר לָהֶם וִיסוֹצְקִי: “וּמִפְּנֵי מַה, בָּנַי, אַתֶּם עוֹלִים לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן בְּיֹקֶר שֶׁכָּזֶה?” וּמְדַבֵּר הוּא לָהֶם בְּדִבְרֵי כִּבּוּשִׁים שֶׁל חֶשְׁבּוֹן וְאֹומֵר: “הַתְּמִיכָה, יְלָדִים – כַּמָּה שִׁעוּרָהּ? אֲפִילוּ אִישׁ סוֹחֵר, יוֹרֵד חָלִילָה, מִידִידַי לְמָשָׁל, אִלּוּ הָיָה בָּא לְפָנַי, – בְּכַמָּה, אַתֶּם מְשַׁעֲרִים, הָיִיתִי תּוֹמֵךְ בּוֹ?ֹ בִּשְׁלשִׁים, בַּחֲמִשִּׁים – בְּמֵאָה רֻבָּל! וְאַתֶּם בְּתַקְצִיבְכֶם – הֲרֵי אֲלָפִים אַתֶּם דּוֹרְשִׁים? וּכְלוּם אֶפְשָׁר?” דְּבָרִים שֶׁל טָעַם. אַךְ “צְעִירֵי הַיָּמִים” הַלָּלוּ מְשִׁיבִים וְאוֹמְרִים: “הַתַּקְצִיב – מַה נַעֲשֶׂה? וְהַדָּבָר שֶׁאַתֶּם וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֵינוֹ נִקְנֶה כָּאן בְּפָחוֹת מִכֵּן… וְ’הַתְּמִיכָה' שְׁנֵי צְדָדִים כָּאן שֶׁהֵם מִתְנַדְּבִים לְדָבָר אֶחָד, לְשִׁיבַת צִיּוֹן, אַחֵינוּ שֶׁבְּחוּץ-לָאָרֶץ – בִּפְרוּטוֹת, וְאָנוּ כָּאן – בְּדָמִים; וּמִי כָּאן תּוֹמֵךְ וּמִי כָּאן נִתְמָךְ? אֵין אָנוּ אֶלָּא שֻׁתָּפִים עִמָּכֶם בְּעֵסֶק זֶה, מַר וִיסוֹצְקִי! יַצְלִיחַ הַדָּבָר, אָז אֶפְשָׁרוּת שֶׁל חַיִּים חֲדָשִׁים תִּוָּצֵר לְעַמֵּנוּ, וּמִמֵּילָא יֻחְזְרוּ כָּל הַכְּסָפִים שֶׁהִשְׁקִיעַ הַצַּד שֶׁבְּחוּץ-לָאָרֶץ; אַף אֲנַחְנוּ, הַצַּד שֶׁבָּאָרֶץ, יְגִיעֵנוּ נֹאכַל אָז, וְנִשְׂבַּע רָצוֹן. וְאִם חָלִילָה לֹא נַצְלִיחַ בְּשֻׁתָּפוּתֵנוּ זוֹ – רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמֹד לַיְּהוּדִים אוּלַי מִמָּקוֹם אַחֵר, אַךְ אֲנַחְנוּ, הַצַּד שֶׁבָּאָרֶץ, בְּכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ אָבֹד אָבַדְנוּ לְכָל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְשֻׁתָּפֵינוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ – חֶשְׁבּוֹן צוֹדֵק יְקַבְּלוּ עַל הַכְּסָפִים שֶׁהוֹצִיאוּ…”

בְּקִצּוּר: “שְׁקָצִים” הֵם הַצְּעִירִים, וּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם הֵן שֶׁלֹא מִמִּין הַטַּעֲנָה, וְאוֹתוֹ זָקֵן, הָרק"ז וִיסוֹצְקִי – בָּחֳרִי אָף!…

אֲבָל הַבָּתִּים שֶׁהוּכְנוּ מַה יְהֵא עֲלֵיהֶם? צָרִיךְ לְשַׁלֵּם – וְשִׁלֵּם הָרק“ז וְגַם הוֹאִיל לִפְקֹד עַל הַ”בְּקִיאִים" שֶׁלּוֹ, לְהָבִיא אֶת הַבָּתִּים וְלַהֲקִימָם בִּגְדֵרָה. אוּלָם “הַפְּקִידוּת” שֶׁלּוֹ לֹא נֶחְפְּזָה בְּיוֹתֵר לִפְקֻדָּתוֹ זוֹ, – הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי הוֹצָאַת עֲצָתוֹ שֶׁל פִּינֶס אֶל הַפֹּעַל, – וְהִתְחִילוּ מְבִיאִים אֶת פִּרְקֵי הָעֵצִים בִּמְעַט מְעָט,–עַד שֶׁזִּקְנֵי קַטְרָה הַכְּפָר עָמְדוּ עַל הַדָּבָר וְהָלְכוּ וְסָחוּ לַקַּיְמַקַם שֶׁבְּעַזָּה (קַטְרָה לִמְחוֹז עַזָּה הִיא) שֶׁהַיְּהוּדִים עוֹמְדִים לִבְנוֹת בְּעָרְמָה, – וּמוּבָן, שֶׁמִּיָּד נִתְּנָה פְּקֻדַּת אִסּוּר גָּמוּר; וְעִם זֶה נִצְטַוּוּ זִקְנֵי קַטְרָה לְהַשְׁגִּיחַ עַל יְהוּדֵי גְדֵרָה, שֶׁלֹא יוֹצִיאוּ אֶת עָרְמָתָם לַפֹּעַל…

כָּעֵת – אָמְרוּ בְּנֵי קַטְרָה – יִלְאוּ הַיְּהוּדִים הָאֻמְלָלִים הַלָּלוּ מִשֶּׁבֶת עוֹד בְּאֵין מָעוֹן, וְיַעַזְבוּ אֶת נַחֲלָתָם – וְעָלִינוּ אָנוּ עָלֶיהָ – –

וְהָרק"ז וִיסוֹצְקִי, לְאַחַר שֶׁסִּלֵּק אֶת פִּינֶס מִכָּל עִנְיְנֵי גְדֵרָה–חָזַר מִמַּלְאֲכוּתוֹ בְּתָכְנִית וּבְתַקְצִיב וּבְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל סוֹחֵר עַל כָּל מַעֲשֵׂה הַיִּשּׁוּב וְהַבִּנְיָן,– –אֶלָּא הַקְּרָשִׁים וְהָרְעָפִים שֶׁבִּגְדֵרָה נִשְׁאֲרוּ לִשְׁמִירָה בִּלְבָד: שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם הָעַרְבִים שֶׁלֹא יִבְנוּ בָּהֶם הַיְּהוּדִים, וְהַיְּהוּדִים – שֶׁלֹא יִגְנְבוּ מֵהֶם הָעַרְבִים.

וּבְכָךְ פָּרָשַׁת “הַשִּׁכְלוּל” הִתְחִילָה בִּגְדֵרָה.

 

ד: בּשְׁעַת שִׁכְלוּל    🔗

מוֹיַאל הַמְפַקֵּח – וְצִפֳּרִים חֲדָשׁוֹת בְּקַן הַבִּילוּ"אִים. לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים – וּגְזֵרָה עַל הַמָּיִם. אֻרְוָה לְסוּסִים בְּמַעֲשֵׂה נִסִּים. בָּתֵּי אָבוֹת לִמְעוֹנָתָם. זְרִיעָה שֶׁלֹא בְּעִתָּה, וּנְטִיעָה שֶׁל חֲרִיּוֹת יְבֵשׁוֹת. יְמוֹת הַגְּשָׁמִים עִם נָשִׁים וָטָף. אֶפִּיזוֹדָה קְטַנָּה בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה. בְּפִּקּוּחוֹ שֶׁל הִירְשׁ.

אָכֵן, שְׁנֵי דְבָרִים הִסְפִּיק וִיסוֹצְקִי לְתַקֵּן בִּגְדֵרָה, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה לִהְיוֹת בִּיל“וּאִית: א) הוּא הִפְקִיד מֻרְשָׁה לְעִנְיְנֵי חוֹבְבֵי צִיּוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶת אַבְרָהָם מוֹיַאל – יְהוּדִי סְפַרְדִי-מָרוֹקָנִי, זָרִיז וּפִקֵּחַ הַיּוֹדֵעַ אֶת עַם הָאָרֶץ וּבַעַל הַשְׁפָּעָה בְּחוּגֵי הַמֶּמְשָׁלָה, וְהוּא שָׂשׂ לַעֲשׂוֹת לַיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ וּמְבַקֵּשׁ לְהִתְכַּבֵּד בּוֹ – וַיְהִי מוֹיַאל מְפַקֵּח רָצוּי גַּם לִגְדֵרָה. ב) בַּעֲצַת וִיסוֹצְקִי נוֹסְפוּ מִתְיַשְּׁבִים בַּקַּיִץ הַהוּא לִגְדֵרָה, עַל הַחֲלָקוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן, צְעִירִים אֲחָדִים מֵרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן; וְאִם כִּי אֵלּוּ לֹא כֻלָּם הָיוּ לִרְצוֹן הַבִּיל”וּאִים, מִטְּעָמִים “פּוֹלִיטִיִּים”, הִנֵּה הַמּוֹשָׁבָה גָדְלָה וְחָזְקָה עִמָּהֶם. וְהַנּוֹסָפִים הֵם: יִשְׂרָאֵל בֶּלְקִינְד מְיֻדָּעֵנוּ, זֶה שֶׁהִנְהִיג אֶת קְבוּצַת בִּיל“וּ עַד רִאשׁוֹן, וְהוּא גֹרַשׁ מֵרִאשׁוֹן בְּחֶטְאוֹ בַּלָּשׁוֹן הַצָּרְפַתִּית, – כִּי תִּרְגֵּם וְכָתַב צָרְפַתִּית אֶת קִבְלַת רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן אֶל הַבָּרוֹן עַל הַפְּקִידוּת, וְלָכֵן נִשְׁלַח בְּפִשְׁעוֹ זֶה מְנֻדֶּה וּמֻחְרָם מֵעֲבֹר אֶת גְּבוּל הַמּוֹשָׁבָה פְּנִימָה… וְהִנֵּה כָּעֵת לְאַחַר יִסּוּרֵי נְדוּדִים שָׁב אֶל הַבִּיל”וּאִים שֶׁמִּן “הַצַּד” הַשֵּׁנִי,–וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ גַם אָבִיו ר' מֵאִיר וּבֵיתוֹ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ בִּגְדֵרָה. וְעִם בֶּלְקִינְד בָּאוּ עוֹד שְׁלשָׁה מִן הַחוֹטְאִים לַפְּקִידוּת שֶׁבְּרִאשׁוֹן, וְהֵם: בְּנֵי חַנְקִין, (יְהוֹשֻׁעַ, יַעֲקֹב וּמְנַחֵם) וְעִמָּהֶם גַּם הַפּוֹשֵׁעַ פַיְנְבֶּרְג יִשְׂרָאֵל–הוּא “לוּלִיק” (וִיהוֹשֻׁעַ וְלוּלִיק הֲלֹא הֵמָּה שְׁנֵי “בְּכוֹרֵי הַשַּׁיְטָנִים” שֶׁבְּרִאשׁוֹן). וַאֲגֻדַּת פּוֹלְטָבָה הוֹשִׁיבָה עַל חֶלְקָתָה אֶת בֶּן-עִירָהּ שִׁמְעוֹנִי – וְהוּא “אֲבִי כָּל תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר” בִּגְדֵרָה, כִּי הוּא עִם כִּנּוֹרוֹ בָּא שָׁמָּה לְעַנֵּג שָׁם לְעַנּוֹת אָזְנַיִם עַד לְהַרְקִיד רַגְלָיִם! וּבְכֵן נוֹסְפוּ דַיָּרִים לְבֵית הַקְּרָשִׁים – וְאֵיךְ יְכִילֵם זֶה? וְכָאן קְרָשִׁים וּרְעָפִים הָעֲשׂוּיִים לְבִנְיָן מוּטָלִים בַּחַמָּה… אָז יָזְמוּ הַגְּדֵרָתִים לְהַתְחִיל בְּבִנְיָן גַּם בְּאֵין רִשְׁיוֹן, – וּלְשֵׁם נִסָּיוֹן הֶחֱלִיטוּ לְהָקִים אַךְ לוּל לִמְדוּרַת תַּרְנְגוֹלִים, וְיִרְאוּ אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. הַלּוּל הוּקַם כִּסְנִיף “לַבַּיִת הַגָּדוֹל”, אֵצֶל פִּתְחוֹ – וּמִיָּד גַּם נָפַל דָּבָר… כִּי יוֹסֵף לִיס מָצָא אֶת אֶחָד מִבְּנֵי קַטְרָה בִּגְנֵבָתוֹ לַיְלָה מִן הַגֹּרֶן – גֹּרֶן הָאֲרִיסִים אֲשֶׁר חֵלֶק הָרְבִיעִי בָּהּ לַגְּדֵרָתִים – וּבְיָד נְדִיבָה וּבַשּׁוֹט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נָתַן לִיס לַגַּנָּב חֶלְקוֹ. וַיִּבְרַח הַמֻּכֶּה אֶל הַכְּפָר בִּצְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה: “קִטְּלוּנִי אַל יַהוּד!” (הֲרָגוּנִי הַיְּהוּדִים) – – וַיַּעֲלוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר כַּעֲלוֹת הַבֹּקֶר – וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף רָצִים אַחֲרֵיהֶם לִרְאוֹת “נָקָם” – וְהַשֵּׁיךְ בְּרֹאשָׁם:

“עֲלֵיהוּם! עֲלֵיהוּם!” –

וְהִנֵּה שְׁנֵים עָשָׂר בַּחוּרִים יוֹצְאִים עִם מַעְדְּרֵיהֶם וְהַמֵּלִיץ “חֲוַגָּ’ה לוּלוּ” לִפְנֵיהֶם: “לָמָּה נִזְעַקְתֶּם?”–“לָמָּה הִכִּיתֶם אֶת אָחִינוּ!?”

נִפְתַּח וִכּוּחַ עַז,–אַךְ בִּפְנֵי לְשׁוֹן לוּלִיק מִי יַעֲמֹד בַּמִּשְׁפָּט וּלְשׁוֹנוֹ–תַּעַר מְלֻטָּשׁ גַּם בְּעַרְבִית. “וְלָמָּה בְּנִיתֶם אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ הַזֶּה?” – הִפְסִיקוֹ הַשֵּׁיךְ בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הַלּוּל. אַךְ לוּלִיק מָצָא מַעֲנֵה-לָשׁוֹן גַּם לָזֹאת, עַד כִּי הִתְמַרְמֵר הַשֵּׁיךְ, הִשְׁלִיךְ אַדַּרְתּוֹ מֵעַל כְּתֵפוֹ וַיִּקְרָא: “יַאלַא, יַא וְלַד, אִקְסָרוּ!” (הָבוּ, יְלָדִים, שְׁבֹרוּ!) – אַךְ כַּחֲשׂף לוּלִיק אֶת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת וַיַּעַן: “וְנִרְאֶה–מִי יִגַּשׁ רִאשׁוֹנָה”, וּשְׁנֵים-עָשָׂר הַמְעַדְּרִים אַף הֵם הוּרְמוּ,–לֹא הִגִּיעַ הַדָּבָר עַד כְּדֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ, כִּי הַשֵּׁיךְ וַאֲנָשָׁיו הִפְנוּ עֹרֶף וַיַּעַזְבוּ אֶת גְּדֵרָה בְּעוֹד מוֹעֵד…

אוּלָם מַיִם מִן הַבְּאֵר הַקַּטְרָאִית שׁוּב לֹא נִתְּנוּ לַגְּדֵרָתִים.

וְהַיָּמִים – שִׁלְהֵי הַקַּיִץ, וְהַגְּדֵרָתִים הֻכְרְחוּ לְהָבִיא מֵעַתָּה אֶת מֵימֵיהֶם בְּכֶסֶף מִכְּפָר אַחֵר, מִן בֵּי-שִׁיד, וְהוּא רָחוֹק מִקַּטְרָה. רָחֲקוּ הַמַּיִם, וְאִם בַּחֹרֶף נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם בִּגְדֵרָה: מִי יִתֵּן קַיִץ; כָּעֵת, בְּקַיִץ זֶה יֹאמְרוּ: מִי יִתֵּן חֹרֶף,–לְמַעַן יָשׁוּבוּ לִשְׁתּוֹת מִן הַנַּחַל אֶת מֵי רִפְשׁוֹ, הֵם וְסוּסֵיהֶם לָרְוָיָה…

כִּי עַתָּה גַם סוּסִים לָהֶם; סוּסִים וּמַחֲרֵשׁוֹת נִתְּנוּ לָהֶם מִטַּעַם חוֹבְבֵי צִיּוֹן לְעֵת הֶחָרִישׁ כִּי קָרֵב. וְעִם הַסּוּסִים תָּקְפָה גַם שְׁאֵלַת הַדִּירָה בְּיוֹתֵר. אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא יִמְצָא לוֹ מְקוֹם לִינָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן סוּסִים, – וְאֵיכָה יִבְנוּ אֻרְוָה לַסּוּסִים, וְרִשְׁיוֹן אָיִן? וּבְנֵי קַטְרָה כַּאֲשֶׁר קִבְּלוּ כֵּן יַשְׁגִּיחוּ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם אֲשֶׁר לֹא יַעַבְרוּ הַגְּדֵרָתִים וְיִבְנוּ חָלִילָה אֻרְוָה כַּאֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הַלּוּל; וְעַכְשָׁו – בֹּאוּ וּרְאוּ תַּחַת הַתַּרְנְגוֹלִים בָּאָה לָדוּר בּוֹ בַּלּוּל אֲחוֹתוֹ שֶׁל סְבֶרִדְּלוֹב, אֲשֶׁר הֱבִיאָהּ גְּדֵרָתָה, וּבַלּוּל הִיא יוֹשֶׁבֶת וְגַם אָחִיהָ עִמָּהּ שָׁם.–

אָכֵן אָדָם גַּם בְּמֵצָר וְגַם בְּלוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים יָכֹל לְהִסְתַּפֵּק, אֲבָל סוּסִים בְּאֵין אֻרְוָה–אֵיךְ יִהְיוּ?… אָמַר לָהֶם מוֹיַאל: “לִבְנוֹת אָסוּר, אַךְ לַחְפֹּר הֲרֵי מֻתָּר…” וְהִתְחִילוּ חוֹפְרִים אֻרְוָה… הַכֹּל חוֹפְרִים, וַיַּחְפְּרוּ בּוֹר גָּדוֹל, שִׁיחַ אֲשֶׁר עֶשְׂרִים מֶטֶר אָרְכּוֹ וְאַרְבָּעָה רָחְבּוֹ וְכִשְׁנַיִם עָמְקוֹ; וּבְרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הֵכִינוּ עֵצִים לַגַּג וַיְבִיאוּם, עוֹד מְעַט וְאֻרְוָה תִּהְיֶה – וְהִנֵּה חַיָּלִים בָּאוּ מֵעַזָּה וְעִמָּהֶם הֲמוֹן בְּנֵי קַטְרָה: “אָסוּר”! – וְכָל הַקָּהָל הַקַּטְרָתִי גוֹרְפִים חֲזָרָה אֶל הַבּוֹר, וַיִּסְּתְמוּהוּ בַּעֲפָרוֹ…

שׂוֹחֲקִים הַשְּׁכֵנִים וּמַלְעִיבִים עַל מִשְׁבַּתֵּי הַיְּהוּדִים… אַךְ הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ לֹא אָמְרוּ לִשְׁבּוֹת, וְכַעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר, קָמוּ הַגְּדֵרָתִים לַיְלָה וַיַּעַבְדוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, אַף הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי כָּכָה. חוּשִׁים עָבְדוּ וַיְפַנּוּ אֶת הַבּוֹר מֵחֻלְיָתוֹ, וּכְאוֹר הַיּוֹם הַשֵּׁנִי הָעֳמַד גַּם גַּג עַל הַבּוֹר. גַּג מְכֻסֶּה רְעָפִים, וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה וַתְּהִי הָאֻרְוָה,

---

אֻרְוָה גְדוֹלָה וְרַחֲבַת יָדַיִם, וּשְׁנֵים-עָשָׂר סוּסִים עוֹמְדִים בָּהּ בֶּטַח מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים – וַיְהִי הַדָּבָר לְנֵס בְּכָל הַסְּבִיבָה!

בְּרַם, נֵס גָּדוֹל זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה, לֹא אֵחֲרוּ הַקַּטְרָאִים מֵהוֹדִיעוֹ, כַּמּוּבָן, לְעַזָּה. אוּלָם בְּבוֹא הַחַיָּלִים–לֹא יָכְלוּ עוֹד לַהֲרֹס אֶת הַבָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל, וַיָּשׁוּבוּ–וּבַקְשִׁיש בְּיָדָם… הֵמָּה שָׁבוּ, וְהַגְּדֵרָתִים יַחַד שָׁבוּ לַחְפֹּר וַיּוֹסִיפוּ עַל הַחֲפִירָה עוֹד ד' עַל ד' מֶטֶר, וַיְכַסּוּ בִּרְעָפִים – וְאָדָם בִּזְכוּת הַבְּהֵמָה נוֹשַׁע! כִּי הָיָה זֶה חֶדֶר מְיֻחָד לְאַרְבָּעָה מִן הַבַּחוּרִים – וּשְׁנַיִם מֵהֶם חֲדָשִׁים, סוֹלוֹמְיַאק וְהֶנְקִין.

בְּרַם, עִקּוּף חֹק זֶה גָרַם לִקְנַס-מָמוֹן וְגַם לְאַזְהָרָה רַבָּה וַחֲמוּרָה לֶעָתִיד מִצַּד הַמֶּמְשָׁלָה, מִלְּבַד הַבַּקְשִׁישׁ לִשְׁלִיחֶיהָ הַחַיָּלִים, – אַךְ גַּם לָאָדָם הָיְתָה הָרְוָחָה; כִּי עַכְשָׁו גַּם אֻרְוַת הַחֲמוֹר, שֶׁנִּתְפַּנְּתָה, נֶעֶשְׂתָה גַם הִיא לְדִירַת אָדָם, דִּירָה שֶׁנִּתְּנָה לְבֵית-אָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר בָּא לְהֵאָחֵז בִּגְדֵרָה–הֲלֹא הוּא הֶחָבֵר חַיִּים חִיסִין, – בָּחוּר חֲמוּדוֹת פִּקֵּחַ וְשָׂמֵחַ, שֶׁגַּם הוּא הִקְנִיט אֶת הַפְּקִידוּת בְּרִאשׁוֹן, וְחָזַר “לְחֵיק הַבִּיל”וּיוּת" עִם פַנְיָה (פְרִיזֶר) הַטּוֹבָה וְעִם בִּתָּם הַתִּינֹקֶת יְהוּדִית הַקְּטַנָּה–וַתְּחִי גְדֵרָה בִּגְלָלָם!

בְּשִׂמְחָה וּבִמְשׂוֹשׂ חֲתֻנָּה הֱבִיאוּם אֶל אוֹתוֹ “חֶדֶר מְיֻחָד” שֶׁל הַחֲמוֹר – וַיִּהְיוּ שָׁם. וְיַעֲקֹב חַנְקִין וְשִׁמְעוֹנִי הַפּוֹלְטָבִי אַף הֵם הֵבִיאוּ אֶת נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם מֵרִאשׁוֹן, וַיְהִי מְעוֹן הַחַנְקִינִים עַל קַרְשֵׁי הַתִּקְרָה אֲשֶׁר תַּחַת גַּג הָאֻרְוָה, עַל יַד בֵּית-הַתֶּבֶן וְהַמִּסְפּוֹא אֲשֶׁר שָׁם, וְשִׁמְעוֹנִי נָטָה לוֹ “בֵּית שֵׂעָר” – אֹהֶל קֵדָר לְשִׁבְתּוֹ בַּחֹרֶף.

וְהַשֵּׁיכִים הַקַּטְרָתִים מַה הֵם אוֹמְרִים? רָאוּ כִּי תַּחַת לְהוֹצִיא מֶגִ’ידָה בִּנְסִיעָה לְעַזָּה לְשֵׁם הַלְשָׁנָה, מוּטָב לָהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ בְּשִׁבְתָּם בַּיִת בַּקְשִׁיש מֵאֵת הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ – וְהֶעֱלִימוּ עָיִן. וּמִשֶּׁהִשְׁלִימוּ חָזַר גַּם הַהֶתֵּר לִשְׁאִיבַת מַים מִבְּאֵר קַטְרָה. – הִנֵּה כִּי כֵן “בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ” וְעִם זֶה “נִשְׁתַּכְלְלָה” גְדֵרָה. נִשְׁתַּכְלְלָה בְּנָשִׁים וְטַף וְדַי מְעוֹנוֹת לְכֻלָּם יָחַד! וְאָז גַּם הָאֲדָמָה נֶחְלְקָה, כִּי אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּחֶלְקוֹ יֵצֵא, וְלֹא נִתְּנָה עוֹד הָאֲדָמָה לָאֲרִיסִים.

לְאִישׁ אִישׁ בְּחֶלְקוֹ שָׁלשׁ כִּבְרוֹת אֶרֶץ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּשָׁוֶה; אַחַת עִדִּית, “טְשׁוֹרְנוֹזְיוּם” לִזְרִיעָה, וְאַחַת בֵּינוֹנִית הַ“טּוֹבָה” לִנְטִיעָה, וְאַחַת – מִמֵּילָא מוּבָן, כִּי גַם זִבּוּרִית לֹא חָסְרָה בִּגְדֵרָה… וַיֵּצְאוּ לֶחָרִישׁ. בְּסוּסֵיהֶם חָרְשׁוּ הַגְּדֵרָתִים אִישׁ חֶלְקוֹ לִזְרֹעַ, וְעֵת הַזֶּרַע הִגִּיעָה.

אֲבָל, הַזֶּרַע לֹא בְּעִתּוֹ בָּא. מוֹיַאל, בָּא-כֹּחָם הַזָּרִיז שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן, נָפַל לְמִשְׁכָּב, כִּי חָלָה אֶת רַגְלוֹ, וְרוֹפֵא אֱלִיל כְּרָתָהּ, וּבְשַׂר הַחוֹלֶה נִדְלַק; וּבִהְיוֹת הָעֲזוּבָה וְהָאִחוּר בְּכָל מַעֲשֵׂי חוֹבְבֵי צִיּוֹן, אֵחֲרוּ גַם הַגְּדֵרָתִים וַיִּזְרְעוּ בָּאָפִיל. זָרְעוּ בַּאֲנָחָה מִתּוֹךְ פִּקְפּוּק. וַאֲחֵרִים פִּקְפְּקוּ גַם עַל הַנְּטִיעָה, עַל הַזֵּיתִים שֶׁנָּטְעוּ הַשָּׁנָה חֲמִשִּׁים נְטִיעוֹת לְאִישׁ. וְלָמָּה? הוּכחַ, כִּי הָעַרְבִים מָכְרוּ לָהֶם שְׁתִילִים לֹא רַק בְּיֹקֶר רַב, אֶלָּא גַם חֲרִיּוֹת יְבֵשׁוֹת נָתְנוּ לָהֶם תַּחַת נְטִיעוֹת – וְהֵמָּה לֹא יָדָעוּ…

וְקָשִׁים הַחַיִּים בִּגְדֵרָה, קָשִׁים בְּיִחוּד לְנָשִׁים וְטַף וְקָשִׁים בְּיוֹתֵר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. חֹרֶף קָשֶׁה. עִם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים–שׁוּב אֵין הָרִקּוּדִים תְּרוּפָה לְקֹר כְּבַחֹרֶף שֶׁל אֶשְׁתַּקַּד… וְהַצִּנָּה וְהַגְּשָׁמִים וְהָרֶפֶשׁ טוֹרְדִים הָשַׁתָּא גַם אֶת הָרַוָּקִים. לַיְלָה בִּילֵל רוּחַ וְגִשְׁמֵי זַעַף נִסְעָרִים יִשְׁכָּבוּ. וּמִשְׁכָּבְךָ – טַחַב מַחֲלִיא, כְּרִקְבוֹן הַקֶּבֶר בִּבְשָׂרְךָ הַקָּרוּשׁ יִשְׁלַח. וְיוֹמָם – עַצְלוּת שֶׁל רָעָב וּמַחְסוֹר עַל בְּרִיּוֹת מְנֻדּוֹת וְגַלְמוּדוֹת תַּחַת שָׁמַיִם קוֹדְרִים. וּבַבַּיִת – דֶּלֶף טוֹרֵד שָׁם בַּאֲשֶׁר תֵּשֵׁב, דֶּלֶף וְרֶפֶשׁ. הַנַּעֲלַיִם מְצַיְּצוֹת כְּעַכְבָּרִים, וְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם נִקְרָשׁוֹת תּוֹכָן, כִּבְתוֹךְ רֹטֶב קַר וּמְזֻהָם… נִמְאָס אֲפִילוּ לְהַבִּיט אִישׁ אֶת פְּנֵי רֵעֵהוּ; וְהַנָּשִׁים – הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ לְמַרְאֵיהֶן, וּבוֹכֶה הַטַּף–בּוֹכֶה וּמִשְׁתַּעֵל –

מַר וְרַע… כִּמְעַט אָמְרוּ הַבִּיל"וּאִים לְהִוָּשַׁע בְּמוֹיַאל עֶזְרָם וּמָגִנָּם, כַּאֲשֶׁר קִוּוּ לִפְנֵי נֶטֶר בְּשַׁעְתּוֹ – וַיָּמָת גַּם הוּא…

וְכָעֵת הִנֵּה נִכְנַס הִירְשׁ, מְנַהֲלָהּ שֶׁל מִקְוֵה וְשֶׁל מוֹשְׁבוֹת הַבָּרוֹן, לִהְיוֹת מְפַקֵּחַ גַּם עַל מוֹשְׁבוֹת חוֹבְבֵי צִיּוֹן, תַּחַת מוֹיַאל,–וְלֹא יָעִיר זֶה עֲלֵיהֶם אֶת יְמֵי מִקְוֵה הָאַחֲרוֹנִים? –

הַכֹּל כְּמוֹ לְהַכְעִיס נַעֲשָׂה…

*

מְחַכִּים, וְהִנֵּה זֶה בָּא הַקָּצִין גְּדֵרָתָה לִרְאוֹת,–וְהַגְּדֵרָתִים לֹא הִכִּירוּהוּ: הֲזֶה הִירְשׁ?…

אָכֵן, הַקָּצִין הַלָּז, כַּנִּרְאֶה, הִסְכִּין כִּמְעַט עִם חוֹבְבֵי צִיּוֹן, וְכִרְאוֹתוֹ עַתָּה אֶת הַבַּחוּרִים הַלָּלוּ שֶׁבִּגְדֵרָה נִשְׁתַּנְּתָה דַעְתּוֹ גַם עֲלֵיהֶם… מַשְׁמַע, עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה, וְסוֹף סוֹף גַּם גְּדֵרָה – “מוֹשָׁבָה לְמוֹפֵת” זֹו – כִּשְׁאָר כָּל הַמּוֹשָׁבוֹת תִּהְיֶה עוֹד… וְהִנֵּה גַם פֶּלֶא עַל פֶּלֶא! וַעַד מוֹעֵצָה שֶׁל חֲמִשָּׁה בָּחַר לוֹ הִירְשׁ מִטַּעַם חוֹבְבֵי צִיּוֹן–וְאֶת מִי לָקַח אֶל הַוַּעַד מֵאַנְשֵׁי גְדֵרָה? דַּוְקָא אֶת “הָאֲנַרְחִיסְט”, אֶת “הַסְּטוּדֶנְט הָרוּסִי הַלָּז”–אֶת בֶּלְקִינְד!… אָכֵן, הַפַּעַם עָמְדָה לֹו לְבֶלְקִינְד זְכוּת הַצָּרְפַתִּית לְהוֹשִׁיבוֹ בַּמוֹעַצָה לִפְנֵי הִירְשׁ,–וְהַאִם לֹא יָשׁוּב זֶה לְנַהֵל וּלְהִשְׂתָּרֵר כְּבִימֵי מִקְוֵה?…

אָכֵן עִם הִירְשׁ אֵין לַאֲחֵרִים שְׂרָרָה. הוּא עַצְמוֹ הַשַּׂר וְכַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הוּא כֵּן יַעָשֶׂה. וְהִירְשׁ עוֹשֶׂה רַק בְּתוֹרַת נְדָבָה לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן אֵלּוּ שֶׁקֻּפָּתָם – פְּרוּטוֹת; אֲבָל עוֹשֶׂה וּמֵכִין לַעֲבוֹדָה עַד כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ סִפּוּק בַּכְּסָפִים שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן הַלָּלוּ…

וּמִשֶּׁבָּאוּ יְמֵי הֶחָרִישׁ לְזֶּרַע הַקַּיִץ יָצְאוּ לַעֲבוֹדָה בְּעוֹנָתָהּ.

בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם בְּהִתְבַּהֵר הַיָּמִים, יָמִים נָאִים וּמְבֹרָכִים אֵלּוּ שֶׁבְּחָרְפָּה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מוֹצִיאִים הַגְּדֵרָתִים אֶת סוּסֵיהֶם מִן הַבּוֹר אֶל הַמַּחֲרֵשָׁה – וְאִישׁ אֶל נַחֲלָתוֹ וְאִישׁ עַל חֶלְקָתוֹ כְּדַרְכּוֹ לַחָפְשִׁי יַעֲבֹדוּ. לַיְבּוֹבִיץ מָתוּן מָתוּן עִם סוּסוֹ יִתְנַהֵל, וּכְנֶגְדּוֹ פוּקְס כְּפֶלְדְפֶבֶּל הוּא נוֹזֵף גְּבוּרוֹת וּמַצְלִיף, לְמַעַן יֵדַע הַסּוּס אֶת בְּעָלָיו… וְהוּרְבִיץ בִּשְׁתִיקָה יֵלֵךְ עִמּוֹ, כְּאָב אֶת בְּנוֹ כֵּן יְנַהֵל אֶת סוּסוֹ, וּשְׁנֵיהֶם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעַזְרוּ–וְיַעַבְדוּ וְיַעַבְדוּ. וְנֻסָּח אַחֵר לְגַמְרֵי אֵצֶל חַזָּנוֹב! הִנֵּה הוֹצִיא יַעֲקֹב שׁלֹמֹה “אִישׁ הָאֲדָמָה” אֶת סוּסוֹ, אֶת יָקְטָן, וּכְדַבֵּר אִישׁ אֶל יְדִידוֹ–הוּא עִם הַסּוּס הֲלָצוֹת יָשִׂיחַ: “בּוֹא, בָּחוּר”–הוּא אוֹמֵר לוֹ: “בּוֹא–וְחַג כְּלוּלוֹת אֶעֱשֶׂה לְךָ הַיּוֹם עִם כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה, עִם קַרְקַע בְּתוּלָה – מְקוֹם טְרָשִׁים שֶׁמַּסְמֵר עַרְבִי לֹא נִתְקַע עֲדַיִן בּוֹ!” – וּרְאֵה, אֵיזוֹ חֻפָּה נָאָה פְּרוּשָׂה עַל כָּל הָאָרֶץ הַיְרַקְרֶקֶת וּמַעֲלָה חֵן! – – וְיַעֲקֹב-שְׁלֹמֹה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת יַעֲנֶה:

"שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה,

בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ…"

וְכֵן בְּשִׁיר אַחֲרֵי הַמַּחֲרֵשָׁה בִּכְפִיפָה יִתְנַהֵל. הוּא כֻּלּוֹ דְבֵקוּת בְּמַחֲרַשְׁתּוֹ, דְּבֵקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲקֹר וּלְפָרֵק אֲבָנִים וּלְהָפְכָן מִשֹּׁרֶשׁ בְּכֹחוֹ!–רוּחַ שׁוֹבֵבָה וְחָרִיפָה מְחַדֶּשֶׁת כֹּחוֹת כְּכוֹס שֶׁל יֵין-שָׂרָף, וְכָל הַיְגִיעָה אַךְ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לְבָחוּר-יְשִׁיבָה צָנוּם זֶה! הָעֵינַיִם קִצְרוֹת-הָרְאִיָּה נוֹצְצוֹת, וְהַפֶּה מֵאֵלָיו הוּא מִתְרוֹנֵן וּמְמַלֵּל, – אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתָיו לַחֲבֵרוֹ בַּעֲבוֹדָה, לְסוּסוֹ יָשִׂיחַ… אַשְׁרֵיהוּ! הוּא וְסוּסוֹ שֶׁלוֹ עַל אַדְמָתוֹ שֶׁלוֹ,–אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, אֲשֶׁר בָּהּ וּבְקָדְשָׁהּ חַיֵּי רוּחוֹ הָיוּ עוֹד מֵרֵאשִׁית יַלְדוּתוֹ, – מֵאָז, בְּעוֹדוֹ שָׁם, בָּאֶרֶץ הַהִיא – שֶׁל זְשָׁרְבִּיץ הַמְעֻרְפֶּלֶת… וְהִנֵּה כָּעֵת – זֹאת הָאָרֶץ,–גְּדֵרָה בְּחָרְפָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְעֵינָיו וְאֶל נַפְשׁוֹ תּוֹפִיעַ!

שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר זוֹרַחַת וְשׁוֹפַעַת נֹעַם חֲמִימוּת וּמְקַטֶּרֶת אֶת הָרֵי יְהוּדָה כְּבַעֲשַׁן-תְּכֵלֶת מְזֻכָּךְ. זֹהַר וְהוֹד שֶׁבִּקְדֻשָּׁה חוֹפִים עַל כָּל הַיְקוּם, וְגַם עָלָיו, עַל יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה וְעַל סוּסוֹ זֶה הַסּוֹחֵב וְחוֹרֵשׁ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ וּבִתְמִימוּת בַּהֲמִית אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל… וְהִנֵּה זֶה פּוֹלַחַת הַמַּחֲרֵשָׁה וְעוֹבֶרֶת בְּלִי מִכְשׁוֹל, חוֹתֶרֶת הִיא “בַּאֲדָמָה שְׁחוֹרָה” וְרַכָּה – וְאוֹתוֹ יְהוּדִי קָטֹן מִתְכּוֹפֵף בְּקֹצֶר רְאִיָּתוֹ, כֻּלֹּו עִיּוּן וְדִיּוּק שֶׁלֹא תְּעַבֵּט הַמַּחֲרֵשָׁה דַרְכָּהּ: “וְדוֹק!”–הוּא קוֹרֵא לְעַצְמוֹ וּלְסוּסוֹ יָחַד: “עַיֵּן וְדוֹק, שֶׁיְּהֵא הַתֶּלֶם עָשׂוּי כִּבְסַרְגֵּל!” – וּמִי זֶה שֶׁעִכֵּב וַיַּעֲמֵד אֶת הַסּוּס קוֹמְמִיּוּת?!–שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסוּסוֹ – וּמֵהֵיכָן צָצוּ? – “מַה לָכֶם, אַחַי, וּלסְוּסִי?!” – וְהֵם, שְׁנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, מְשִׁיבִים שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, – תְּשׁוּבָה בְּאַלָּה הַחוֹבֶטֶת עַל גַּבּוֹ, עַל רֹאשׁוֹ וְעַל זְרוֹעוֹתָיו – וְהוּא בְּכָל כֹּחוֹ, בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמַאֲמַצֵּי כַּפּוֹתָיו רֵאשִׁית כֹּל בְּסוּסוֹ שֶׁלּוֹ יַחֲזִיק! אַךְ הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַסּוּס הַזֶּה! – “לֹא אֶתֵּן! לֹא אֶתֵּן!” – הוּא קוֹרֵא, וּמִתְכַּוֵּן דַּוְקָא לִהְיוֹת קָרוֹב אֶל בַּעַל הָאַלָּה – מִשְּׁנֵי טְעָמִים: רֵאשִׁית, מִקָּרוֹב אֵין קֶשֶׁת הַנְּפִילָה שֶׁל רֹאשׁ-הָאַלָּה גְדוֹלָה וּמְסֻכָּנָה בַּמַּכָּה; וְשֵׁנִית, מִקָּרוֹב הֲרֵי רַגְלָיו שֶׁלּוֹ מַגִּיעוֹת בְּבַר-פְּלֻגְתֵּיהּ, פַּעַם זוֹ בִּבְעִיטָה לְבֶטֶן וּפַעַם זוֹ–לְשׁוֹק וְיָרֵךְ… וּבְעוֹדוֹ מַחֲזִיק וּבוֹעֵט וְנֶאֱבָק מִן הַמַּכּוֹת, קוֹלוֹ כַּשּׁוֹפָר יֵלֵךְ:

“חֲבֵ-רִים, לְעֶזְרָה! עֶ-עֶזְ-רָ-ה-הָה!!”

בֶּהָלָה–חָבֵר אֶל חָבֵר מֵרָחוֹק יִקְרָא–בָּאִים בִּמְרוּצָה,–וְהָעַרְבִים עוֹד אֵינָם – בָּרְחוּ, וְאֵין שָׁם אֶלָּא יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה לְבָד…מָחוּץ וְזָב-דָּם הוּא תָּלוּי בְּיָדָיו עַל סוּסוֹ, אֶת צַוָּארוֹ יַחְבֹּק כְּשֶׁהוּא מִתְנַשֵּׁם כְּמַפּוּחַ וּמְלַחֵשׁ: “וְלֹא נְתַתִּיו!…”

מְפַיֵּס לֵיְבּוֹבִיץ וְטוֹפֵחַ רַכּוֹת עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל חַזָּנוֹב וְאוֹמֵר לוֹ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת: “וּבְכָל זֹאת, יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה… דּוֹמֶנִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָצֵאת מִן הָעִנְיָן גַּם בְּלִי דָמִים…” אַךְ יַעֲקֹב-שְׁלֹמֹה בְּאַחַת יַעֲנֶה: “וְלֹא נְתַתִּיו!…” סוּסוֹ וּמַחֲרַשְׁתּוֹ בְּיָדָיו הֵם, כִּי עַל כֵּן הִנֵּה זֶה גַם יִצְחַק יַעֲקֹב שְׁלֹמֹה, וַהֲרֵיהוּ חוֹפֵף אֶת רַעֲמַת סוּסוֹ עַל פַּדַּחְתּוֹ, וּבִנְשִׂיאַת עַיִן מִתּוֹךְ לְחִי תְּפוּחָה כְּלַפֵּי לֵיְבּוֹבִיץ הוּא מַמְלִיץ עַל הַסּוּס וְעוֹנֶה בְּנִגּוּן שֶׁל שַׁבָּת:

“וְלֹא נְתַתּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת!” –

*

הִנֵּה כִּי כֵן, אִישׁ אִישׁ וַעֲבוֹדָתוֹ, אִישׁ אִישׁ וְסוּסוֹ, וְאִישׁ אִישׁ עַל חֶלְקוֹ הַמְיֻחָד בִּגְדֵרָה. וְהַשַּׁתְּפָנוּת? הוֹ! דַּי לָהֶם בְּדִין וּדְבָרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וּבֵין “גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת”, וְעוֹד בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם בְּשֻׁתָּפוּת יִרְגָּזוּ?

אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עָזֹר יַעַזְרוּ, אַךְ אִישׁ עַל חֶלְקוֹ כְּחֶפְצוֹ וּכְדַרְכּוֹ עַל אַחֲרָיוּתוֹ יַעֲשֶׂה–וּלְוַאי שֶׁיַּצְלִיחוּ!

 

ה: בַּמְּצִיאוּת הַגְּדֵרָתִית    🔗

תְּבוּאַת הַשָּׁנָה – שׁוּב תְּמִיכָה… “לַזֶּבֶל, אַחִים!” מַזָּל טוֹב עַל מַזָּל טוֹב – וּמִשִּׁתּוּף לְיִחוּד גָּמוּר. אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּצִיאוּת. תִּגְרָה בִּ“לְמַעַן יֵדְעוּ”. פְּרָט לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל מַתַּן תּוֹרָה לִגְדֵרָה וּשְׁאָר סִמָּנִים לְטוֹבָה.

וְהָעִנְיָן כֻּלּוֹ מֻקְשֶׁה: הָאָרֶץ קָשָׁה, וְ“גוֹיֵי הָאֲרָצוֹת” הַלָּלוּ גַם הֵם קָשִׁים וְרָעִים, וְקָטֹן יַעֲקֹב וּמְעַט הוּא בָּאָרֶץ, וְדַל הוּא בְּיוֹתֵר בִּגְדֵרָה, וּתְנָאֵי הָעֲבוֹדָה וְהַיִּשּׁוּב וְדָתֵיהֶם עִם הַתּוֹגָר קָשִׁים וַאֲרוּרִים, וְהָעֲבוֹדָה, בְּחֹסֶר יְדִיעָה וְנִסָּיוֹן – אֵין לָהּ פְּרִי, וְכָל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה בִּגְדֵרָה – אַךְ תֹּהוּ… כִּי הִנֵּה הַקָּצִיר הָרִאשׁוֹן בָּא – וְהַשְּׂעוֹרָה וְהַחִטָּה רַק כְּדֵי הַזֶּרַע בִּלְבָד הֵשִׁיבוּ בְּשִׁבֳּלֵיהֶן הַצְּנוּמוֹת… וְשׁוּב שָׁנָה שֶׁל תְּמִיכָה תִּהְיֶה. לֹא מֵאֲסִיף יְגִיעָם יִחְיוּ, אֶלָּא בְּקִצְבַת הַוַּעַד הָאוֹדֶסָּאִי יְכַלְכְּלוּ אֶת נַפְשָׁם וְנֶפֶשׁ סוּסֵיהֶם יַחַד,–חֶשְׁבּוֹן מֻקְשֶׁה… מִקֵּץ שְׁנָתַיִם תְּלָאָה וְעָמָל עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת, וּלְאַחַר עֲשֶׂרֶת יַרְחֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה מֵחָרִישׁ עַד אָסִיף, הוּכַח לָהֶם, כִּי “בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה” זוֹ שֶׁבִּגְדֵרָה, אֵין לְאִישׁ מִמֵּאָה וְעֶשְׂרִים דּוּנַם אֵלּוּ שֶׁבְּחֶבְלֵי נַחֲלָתוֹ רַק כִּשְׁלשִׁים דּוּנַם הָרְאוּיִים לִזְרִיעָה… וְאַף אֵלּוּ, עִם הֱיוֹת בָּהֶם, כַּיָּדוּעַ, כָּל הַסִּמָנִים שֶׁל עִדִּית, אֵין עִדִּית זוֹ מוּכָנָה כְּלָל לְהַצְמִיחַ, שֶׁכֵּן נִתְדַּלְדֵּל כֹּחָהּ עַד תַּכְלִית… כִּי עַל כֵּן –

לַזֶּבֶל, אַחִים!

הָאָרֶץ הַטּוֹבָה – מֵאוֹת בַּשָּׁנִים בָּזְזוּ בָּנִים חוֹרְגִים אֶת טוּבָהּ, חִטְטוּ וְקָרְעוּ אֶת עוֹרָהּ לָמֹץ אֶת לְשַׁדָּהּ בְּלִי טִיּוּב כָּל שֶׁהוּא; עַתָּה, בְּשׁוּב בָּנֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים אֵלֶיהָ לְבַקֵּשׁ לַחְמָם מִמֶּנָּה, יַבְרִיאוּ תְּחִלָה אֶת אִמָּם זוֹ שֶׁחָלְשָׁה, עַד כִּי תִּצְלַח לַעֲבוֹדָה. – תָּשׁוּב הָאָרֶץ לִתְחִיָּה וְהֶחְיְתָה גַם אֶת בָּנֶיהָ עָלֶיהָ וּתְנִיקֵם כִּימֵי קֶדֶם. זֶבֶל יִהְיֶה, וִיחַיּוּ הַבִּיל“וּאִים אֶת מְקוֹמָם! וְהֵמָּה – הֲלֹא שֵׁשׁ עֲגָלוֹת שָׁלַח לָהֶם הַבָּרוֹן כָּעֵת, וּבָהֶן הֲלֹא יוּכְלוּ לְהָבִיא דֵי מִחְיָה לְאַדְמָתָם הָרְעֵבָה. יָבִיאוּ מִנָּיִן? אַשְׁפָּה, הֲרֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים מִצְטַבֶּרֶת זוֹ עַל כְּפָרֵי הָעַרְבִים בְּמִזְבָּלוֹת – וּפִנוּ אוֹתָן הַבִּיל”וּאִים וְנִקּוּ אֶת הַכְּפָרִים חִנָּם!

נָתְנוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּמִזְבַּלְתָּה שֶׁל קַטְרָה הַקְּרוֹבָה. – אֲבָל גַּם אֶת הַמֻּפְקָר הֵן לֹא יִתֵּן הָעַרְבִי בְּלִי מְחִיר, וְזִקְנֵיהֶם יְסָרְבוּ לְהַסְכִּים בְּלִי בַּקְשִׁישׁ נוֹסָף עַל הַמְּחִיר. וַיִּתְּנוּ בְּנֵי גְדֵרָה לִבְנֵי קַטְרָה אֶת מְחִיר אַשְׁפָּתָם אַרְבָּעָה נַפּוֹלְיוֹן, כַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְתִקּוּן בֶּדֶק בֵּית מִסְגָּדָם, וּפִי כַּמָּה עַל הַמְּחִיר – בַּקְשׁישׁ לַשֵּׁיךְ וּלְכַתִּיבוֹ (הַסּוֹפֵר) הוֹסִיפוּ; וְהַמִּזְבָּלָה, שֶׁשִּׁמְשָׁה לַכְּפָר עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים כְּבֵית-הַקָּהָל וּכְבָמַת הַמּוֹעֵצָה לִזְקֵנָיו, קָמָה לִבְנֵי גְדֵרָה לְמִקְנֶה, כִּי יְפַנּוּהָ לָהֶם.

כִּבְסַעֲרַת מִלְחָמָה הִסְתָּעֲרוּ הַבִּיל"וּאִים עַל הָאוֹצָר הַטּוֹב הַלָּזֶה! כְּחוֹפְרֵי זָהָב הָיוּ בָּהּ, בַּמִּזְבָּלָה, וְכָל אֶחָד נִזְדָּרֵז לְהָבִיא בְּיוֹמוֹ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר יוֹתֵר בָּעֲגָלוֹת מִן הַבְּרָכָה הַזֹּאת עַל אַדְמָתוֹ. יָמִים וְלֵילוֹת נֶחְפְּזוּ בַּעֲבוֹדָה כְּמַצִּילִים מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה. גַּם בַּלַּיְלָה לֹא נָחוּ, כִּי מִסּוֹף הָאַשְׁמוּרָה הַשְּׁלִישִׁית לִפְנוֹת בֹּקֶר עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה בַּלַּיְלָה הִזְדָּרְזוּ בַּעֲבוֹדָה. גוֹרְפִים וּמַעֲמִיסִים, וְכָל הָעוֹמְדִים עַל הַמִּזְבָּלָה נִרְאִים בַּעֲנַן אֲבַק הָרָקָב כִּבְעַד עֲשַׁן-הַכִּבְשָׁן. יוֹצְאִים מִשָּׁם שְׁחוֹרִים וּמְפֻחָמִים כְּמִתּוֹךְ אֲרֻבַּת עָשָׁן. כָּל הָרֵיאוֹת מִתְמַלְּאוֹת אָבָק, מִשְׁתַּעֲלִים וְרוֹקְקִים – רֶפֶשׁ שָׁחוֹר… מִזְדָּרְזִים – וְכָל עֲגָלָה כְּעֶשְׂרִים פַּעַם בְּיּוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּקַטְרָה וְחוֹזֶרֶת וּמִתְרוֹקֶנֶת חֳמָרִים חֳמָרִים עַל אַדְמַת גְּדֵרָה: הֵא לָךְ, אֶרֶץ! וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה – עַל דִּשְׁנֵךְ וְחֵילֵךְ, וְלֹא עַל הַתְּמִיכָה, חָיֹה נִחְיֶה!

כְּמָאתַיִם עֲגָלוֹת זֶבֶל הֵבִיא כָּל אֶחָד עַל אַדְמָתוֹ,–וְכֻלָּם כִּלְאַחַר זְכִיָּה בְּגוֹרָל הָיוּ בְּטָמְנָם בֶּחָרִישׁ אֶת הָעשֶׁר הַזֶּה בְּחֵיק הַקַּרְקַע.

*

“כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְיָ לָנוּ וּפָרִינוּ בָּאָרֶץ…” כָּךְ הִתְחִילוּ מְקַוִּים וְאוֹמְרִים, וְלָכֵן: מַזָּל-טוֹב! קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה בִּגְדֵרָה! – נָשָׂא לֵיְבּוֹבִיץ אֶת אֲחוֹת סְבֶרְדְּלוֹב – וְהִנֵּה הוּא אִתָּה בַּ“שָׁם”, כְּלוֹמַר, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, בַּלּוּל יָדוּרוּ, וּפוּקְס בַּת אָבוֹת (נַיְמַן) מֵעֶקְרוֹן נָשָׂא. וְהוּרְבִיץ מִמֶּרְחָק הֵבִיא אֶת בַּת-זוּגוֹ הָעֲנוּגָה, בַּת חוֹבֵב צִיּוֹן (בֵּינִיסוֹן) מִמִּינְסְק נָשָׂא וַיָּבִיא גְדֵרָתָה. – נִתְקַנְּאוּ כֻּלָּם בְּ“אשֶׁר-מִשְׁפָּחָה” זֶה שֶׁלְּחִיסִין חֲבֵרָם מֵעֵבֶר לְכֹתֶל הַמִּזְרָח, בְּסֻכַּת הַחֲמוֹר, כִּי עַל כֵּן “עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד” יִהְיֶה: עוֹד צוּקֶרְמַן אֶת אֲחוֹת חַנְקִין יִשָּׂא, אַף חַזָּנוֹב–אֲחוֹת לִיס הַקְּטַנָּה וְהַתַּמָּה נִרְאֵית לוֹ כִּי “יְהוּדִינָה” כְּשֵׁרָה וְטוֹבָה תִּהְיֶה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם: “בַּחוּרִים!” – הוּא קוֹרֵא מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת: “כְּצֹאן מִשְׁפָּחוֹת וּבָתֵּי אָבוֹת שׂוֹם נָשִׂים אֶת גְּדֵרָה!”… וְנִמְלַךְ מָרְדְּכַי הֶנְקִין וְעָשָׂה לוֹ בֵּית-אֵם בַּמּוֹשָׁבָה, כִּי הוּא, עִם אָחִיו יִצְחָק, הֵבִיא גַם אֶת הָאֵם – אִשָּׁה עֵירָנִית חַכְמָנִית שֶׁלִפְנֵי שֵׂיבָה וְגִיטְל שְׁמָהּ, וְאֶת שָׂרָה אֲחוֹתוֹ – בַּת-וְרֻדָּה נֶעֱלָסָה בַּאֲבִיב נְעוּרֶיהָ. וּבַמּוֹשָׁבָה – כָּל בַּת חַוָּה הֲרֵי נְעִימָה חֲדָשָׁה הִיא מְבִיאָה אִתָּהּ, וְתִקְוָה עִמָּן לִגְדֵרָה, כִּי גַּם הִיא “לֹא לְתֹהוּ בְּרָאָהּ”… הַבַּחוּרִים – יְשִׂישֵׂם מִדְבָּר, וְגַם הַמָּחוֹל לֹא אַלְמָן עוֹד בִּגְדֵרָה! בֶּלְקִינְד – רַק בִּשְׁעַת שְׁמִירָה בְּלֵילוֹ רוֹקֵד וַלְסִין וּפוֹלְקוֹת יְחִידִי, אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁמְעוֹנִי בְּכִנּוֹרוֹ לְכָל הַקָּהָל יְנַגֵּן – זוּגוֹת זוּגוֹת בִּמְחוֹלוֹת עַל אַדְמַת גְּדֵרָה יֵצֵאוּ!

הַקִּצּוּר: בָּתֵּי אָבוֹת בִּגְדֵרָה, וְזִקְנָה וּבַחֲרוּת וְיַלְדוּת בָּהּ נִפְגָּשִׁים – כִּמְעַט מוֹשָׁבָה. וּבָתִּים “לְבָתֵּי-הָאָבוֹת” אֵיךְ יִבְנוּ, וְרֻכְסִיָּה עוֹד אֵינָהּ? וּבָתֵּי הָאָבוֹת הֵן לֹא בַּצְּרִיף הָאֶחָד יַחַד יִסְתּוֹפָפוּ… וְלָכֵן הוֹלְכִים וְסוֹמְכִים דְּפָנוֹת עַל “הַבַּיִת הַגָּדוֹל” מִבַּחוּץ (שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִרְאִים כִּמְקִימִים בִּנְיָנִים נוֹסָפִים) – וְקִנִּים יַעֲשׂוּ אֶת גְּדֵרָה כְּתֵבַת נֹחַ זוֹ. כָּל בֵּית-אָב קִנּוֹ שֶׁלּוֹ לְיִחוּדוֹ, עַל צֵלַע מִצַּלְעֵי הַצְּרִיף הַמְשֻׁתָּף יִבְנֵהוּ לְפִי שָׁעָה. וּכְשֶׁתִּקְוַת הִשְׁתַּדְלוּתָם, אוֹתָהּ הַיְשׁוּעָה בְּצוּרַת רֻכְסִיָּה – בּוֹא תָּבוֹא, כִּי אָז “מוֹשָׁבָה לְמוֹפֵת” גְּדֵרָה בְּחֹדֶשׁ אֶחָד תִּהְיֶה!

לְמוֹפֵת בַּמֶּה? בְּסִדְרָהּ הַחֶבְרוּתִי-שֻׁתָּפִי? – וְהָאֲדָמָה הֲרֵי נֶחְלְקָה וְיָצְאָה כְּבָר מִכְּלָל “כְּלָלִיּוּת”; אַף הַתַּמְחוּי הַמְשֻׁתָּף גַּם הוּא בָּטֵל, – שֶׁכֵּן “הַמִּשְׁפָּחוֹת” מִטִּבְעָן אוֹהֲבוֹת “יִחוּד” הֵן בְּכָל דָּבָר… אֲבָל מֵעַתָּה לֹא בְּשַׁתְּפָנוּת הַמּוֹפֵת יִהְיֶה, אֶלָּא בְּמוֹשָׁבָה עִבְרִית עוֹבֶדֶת, שֶׁתִּפְרַח כָּאן עַל מְקוֹם טְרָשִׁים זֶה וּבֵין “גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת” הַלָּלוּ. “הֲקָמַת מוֹשָׁבָה אַחַת הֲגוּנָה, כְּדֻגְמָא לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַחוֹשְׁבִים לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּשִׁמֲמוֹת אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה – חֲשׁוּבָה כְּכִבּוּשׁ מִבְצַר עַז וְחָזָק שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמָיִם” – אוֹמֵר גַּם זֶה הַקָּצִין הִירְשׁ! כִּי עַל כֵּן, כָּאן, דַּוְקָא בִּמְקוֹם טְרָשִׁים וּמְסֻכָּן זֶה, מוֹשָׁבָה עִבְרִית תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּתֵּן לֶחֶם וְיַיִן וְשֶׁמֶן לְעוֹבְדֶיהָ, עַל אַף כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהַמְּדָנִים, וְלַמְרוֹת כָּל הַמַּלְעִיגִים עַל יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – וּבָזֶה “הַמּוֹפֵת” יִהְיֶה! – –

אוּלָם בַּמְּצִיאוּת – כַּמָּה רָחוֹק עוֹד “הַמּוֹפֵת” מִבּוֹא!…

*

הַמְּצִיאוּת הַגְּדֵרָתִית – הִנֵּה מִקְצָת עֵדֻיּוֹת שֶׁעָלֶיהָ מִן הַיָּמִים הָהֵם.

מִכְתָּב חוֹזֵר שֶׁל “הַגַּבַּאִי הָרִאשׁוֹן” בְּחוֹבְבֵי צִיּוֹן, הַד“ר ל. פִּינְסְקֶר, – מִסּוֹף סִיוָן תרמ”ז¹⁸: “מַצַּב בְּנֵי גְדֵרָה מוֹרָה… הַתְּמִיכָה שֶׁקִּבְּלוּ הָיְתָה מְצֻמְצֶמֶת מְאֹד, מִלְּבַד זֶה מָעֲטָה אַדְמָתָם לְהַסְפִּיק לָחֶם דֵּי מִחְיָתָם, כִּי מִסַּךְ 120 דּוּנַם שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, מֵהֶם כַּחֲמִשִּׁים דּוּנַם – זִבּוּרֵי זִבּוּרִית שֶׁלֹּא יִצְלָחוּ… אַחֲרֵי שֶׁזָּרְעוּ שְׂדוֹתֵיהֶם וַיִּרְאוּ כִּי אֵין תִּקְוָה לָהֶם מֵחוֹבְבֵי צִיּוֹן, נָפוֹצוּ לִנְטֹר כַּרְמֵי אֲחֵרִים וְנִשְׂתַּכְּרוּ לְלֶחֶם בְּרִאשׁוֹן לְצּיּוֹן… הַנִּשְׁאָרִים לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהַפִּיל פַּחְדָּם עַל שִׁכְנֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לִרְעוֹת בַּהֲמוֹתֵיהֶם עַל שְׂדוֹת הַקּוֹלוֹנִיסְטִים וּלְהַסִּיג גְּבוּלוֹתֵיהֶם… הִתְגַּלַּע רִיב בֵּין אַרְבָּעָה מִבְּנֵי גְדֵרָה וְהָעַרְבִים שִׁכְנֵיהֶם. בְּנֵי גְדֵרָה הֻכּוּ.”

וּפֵרוּשׁ מַסְפִּיק לְסַךְ הַכֹּל זֶה נוֹצִיא מִדְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד מִן הָאַרְבָּעָה הַמֻּכִּים – וְהוּא חִיסִין¹⁹ – וַהֲרֵי הֵם בְּקִצּוּר:

“זָכֹר נִזְכֹּר אֶת הַחֹרֶף הֶעָבָר בְּשֶׁל הָרָעָב… גַּם פַּת חֲרֵבָה בִּלְבָד לֹא הָיְתָה לָשׂבַע. וְכוֹס תֵּה אוֹ כַּף תַּבְשִׁיל – בְּמוֹתָרוֹת כָּאֵלּוּ לֹא זָכִינוּ אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת…”

“וּשְׁכֵנֵינוּ הָעַרְבִים בִּרְאוֹתָם אוֹתָנוּ קְרוּעֵי בְּגָדִים, מְחֻסְּרֵי בָּתִּים וִידוּעֵי מַחְסוֹר – הִתְחִילוּ מַלְעִיבִים אוֹתָנוּ עַל כָּל צָעַד. הֵם מַסִּיגִים אֶת הַגְּבוּלִים וְגוֹזְלִים שְׁטָחִים מֵאַדְמָתֵנוּ – וְאֵין אָנוּ יְכֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הֵם – הָמוֹן, וַאֲנַחְנוּ יְחִידִים”… “אֲנוּסִים עַל פִּי הָרָעָב הוֹלְכִים לְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה מִן הַצַּד,” “מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹרִים אוֹ קְרוֹבִים בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן יוֹשְׁבִים שָׁם.” “נִלְאוּ מֵהִתְגּוֹלֵל תָּמִיד בְּגֶשֶׁם וּבְרֶפֶשׁ וּבְזֻהֲמָה שֶׁל גְדֵרָה”… “וְאָנוּ הַנּוֹתָרִים, מִשִּׁבְעָה עַד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, צְרִיכִים לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַמּוֹשָׁבָה, לִשְׁמֹר בַּלֵּילוֹת וּלְהַקִּיף אֶת הַגְּבוּלִים – וְכֹחַ אָיִן…” “חֻצְפַּת הָעַרְבִים הִגִּיעָה כְּבָר לִידֵי כָּךְ שֶׁהִתְחִילוּ גַם לְהַכּוֹת אוֹתָנוּ, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לְהַחֲנִיק אֶת מַר כַּעֲסֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ”…

“לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר שָׁב אֶחָד מֵחֲבֵרֵנוּ כְּשֶׁהוּא מֻכֶּה וּפָצוּעַ, וְלָמָּה? הוּא בִּקֵּשׁ לְגָרֵשׁ אֶת הַמִּקְנֶה שֶׁהַפַּלָּחִים הָעוֹמְדִים עַל גְּבוּלֵנוּ שִׁלְּחוּ בְּקָמָתֵנוּ, בַּחִטָּה, – וְעָמְדוּ עָלָיו הָעַרְבִים וְכִמְעַט שֶׁהֲרָגוּהוּ בְּאַלּוֹתֵיהֶם… עֲלוּבִים וּנְבוּכִים יָשַׁבְנוּ אִישׁ בְּהַרְהוֹרָיו הַמָּרִים. לְבַסּוֹף הֶחְלַטְנוּ: לָצֵאת מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר לִשְׂדֵה הָעַרְבִים וְלִתְגָּר מִלְחָמָה בָּהֶם… יָדַעְנוּ כִּי גְדוֹלָה הַסַּכָּנָה, אַךְ אָמַרְנוּ: אַדְּרַבָּא, יִפֹּל נָא דָבָר אֲשֶׁר יְזַעֲזַע אֶת עַסְקְנֵי הַיִּשּׁוּב – יִרְאוּ כִּי כָלְתָה הָרָעָה וְלֹא יִקְפְּאוּ עוֹד עַל שִׁמְרֵיהֶם… וּשְׁלשָׁה יָצָאנוּ בַּבֹּקֶר עִם חֲבֵרֵנוּ הַמֻּכֶּה.”

“נֶשֶׁק לֹא לָקַחְנוּ עִמָּנוּ, כִּי מַה יוֹעִיל לָנוּ זֶה? לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ – הֲרֵי שִׁגָּעוֹן מֵמִיט אָסוֹן יִהְיֶה עַל כָּל הַיִּשּׁוּב; וְלֹא לָקַחְנוּ אֶלָּא אֶת הַמַּגְלְבִים. חֲבֵרֵנוּ הַמֻּכֶּה, בְּקשִׁי עָמַד עַל רַגְלָיו, הֶרְאָה לָנוּ אֶת מַכָּיו. וְהֵמָּה שִׁשָּׁה הָיוּ, וְלֹא חִכּוּ עַד גִּשְׁתֵּנוּ, כִּי עָזְבוּ אֶת הַמַּחֲרֵשׁוֹת, תָּפְסוּ מוֹטוֹת וְאַלּוֹת, וּכְשֶׁהֵם מְנַפְנְפִים וּמְסוֹבְבִים אוֹתָם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם, הִסְתָּעֲרוּ עָלֵינוּ בְּקוֹל עֲנוֹת זַעַם… עַכְשָׁו רָאִינוּ כִּי אֵין לַעֲמֹד עוֹד, אֶלָּא – אוֹ לִבְרֹחַ אוֹ לְהִתְנַפֵּל בְּעוֹד זְמָן, וּמוּבָן, כִּי הִתְנַפַּלְנוּ עֲלֵיהֶם. בְּרֶגַע הַכּשֶׁר הִתְנַפַּלְתִּי אֲנִי עַל הָרִאשׁוֹן הַבָּא לִקְרָאתִי, תְּפַסְתִּיו בִּגְרוֹנוֹ וּבְאַלָּתוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַחֲבֵרִי אַחֲרַי – וּכְהֶרֶף עַיִן הָיוּ פְּנֵי הָעַרְבִי בְּדָם… מַרְאֵה הַדָּם הֵבִיא אֶת חֲבֵרָיו לִידֵי שִׁגָּעוֹן – וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה.”

"אֵלַי נִטְפַּל הָרִאשׁוֹן; וַאֲנִי כַּמָּה פְּעָמִים אַךְ הוֹצֵאתִי אֶת הָאַלָּה מִיָּדוֹ וָאַשְׁלִיכֶנָּה, כִּי לֹא בִּקַּשְׁתִּי הַכּוֹתוֹ עוֹד; אַךְ הוּא חָזַר וּתְפָסָהּ – וְשׁוֹתֵת דָּם הִתְנַפֵּל עָלַי בַּחֲמַת רֶצַח. הִתְאַבַּקְתִּי עִמּוֹ בְּלִי פַּחַד, וְכִמְעַט בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, כִּי לֹא נְקָמָה הִרְגִּיזַתְנִי, אַךְ הַדְּרִישָׁה הַהֶגְיוֹנִית שֶׁבַּהַכָּרָה אִמְּצַתְנִי – וּבְכָל זֹאת בִּתְקֹף הַמִּלְחָמָה לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בְּעֵץ וּבְאֶגְרוֹף. שְׁנֵי חֲבֵרַי רָתְחוּ וְהִתְמַרְמְרוּ וְלָחֲמוּ בְּעֹז, וְאִם כִּי מִסְפַּר הַפַּלָּחִים הָיָה פִּי שְׁנַיִם מִמֶּנּוּ – יָדֵנוּ הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְעָמַדְנוּ בַּקְּרָב, עַד שֶׁפָּרַץ עָלֵינוּ בְּקוֹלוֹת בֶּהָלָה וּצְוָחָה הֲמוֹן-עָם מִן הַכְּפָר…

"סַבּוּנוּ פַּלָּחִים עִם נְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם, וְאִם כִּי אַרְבַּעַת חֲבֵרֵינוּ הַנּוֹתָרִים הִסְפִּיקוּ לָבוֹא אַף הֵם לְעֶזְרָתֵנוּ דֻּכֵּאנוּ אֲנָחְנוּ. הַנָּשִׁים זָרְקוּ בָּנוּ, מִתּוֹךְ צְוָחָה וִיבָבָה נוֹרָאָה, אֲבָנִים וְרִגְבֵי עָפָר כְּבָרָד, וְהַגְּבָרִים הִכּוּ בַּאֲשֶׁר רַק הִגִּיעָה יָדָם… וַאֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר נוֹאַשְׁנוּ מִצֵּאת עוֹד בַּחַיִּים מִן הַתִּגְרָה הָאַכְזְרִיָּה–עָמַדְנוּ עוֹד עַל נַפְשֵׁנוּ בַּאֲשֶׁר יָכֹלְנוּ. אָמַרְנוּ, – נִגְזָרְנוּ… אַךְ בָּרֶגַע הַמַּכְרִיעַ נִבְהֲלוּ בָּאוּ זִקְנֵי הַכְּפָר, הַשֵּׁיכִים. הֵם זָכְרוּ כִּי “בְּנֵי קוֹנְסוּלִים” אֲנַחְנוּ וְאָסוֹן צָפוּי לַכְּפָר, אִם רַק הָאֶחָד מֵאִתָּנוּ יוּמַת – וְהֵחֵלוּ לַעֲצֹר בִּגְעָרָה אֶת אַנְשֵׁיהֶם, לְהָדְפָם אָחוֹר וְלִקְרֹא לָנוּ, כִּי נִמָּלֵט עַל נַפְשֵׁנוּ…

"נִבְדַּלְנוּ מִן הָעֵדָה הַנִּזְעָמָה, וּבַחֲזִירָתִי הִרְגַּשְׁתִּי לְתִמְהוֹנִי, כִּי שְׂמֹאלִי תְּלוּיָה כְּבוּל-עֵץ לְצַלְעִי וְאֵין לְהֲזִיזָהּ, רַגְלַי כּוֹשְׁלוֹת בִּרְעָדָה וְכָל גּוּפִי – מַכְאוֹבוֹת… וַאֲנִי הֵן בְּעֵת הַקְּרָב לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כִּמְעַט אַף בְּמַכָּה אַחַת… אַף חֲבֵרַי כֻּלָּם – פְּנֵיהֶם נְפוּחִים וְנִכְתָּמִים כָּחֹל…

"מֻכִּים וְכוֹאֲבִים יָשַׁבְנוּ בַּיִת וְחָבַשְׁנוּ אֶת פְּצָעֵינוּ. הָיוּ גַם שֶׁעֵינֵיהֶם זָלְגוּ דְמָעוֹת, דִּמְעוֹת צַעַר וּבשֶׁת…

“אוּלָם הָאֶמְצָעִי הֶחָזָק הַזֶּה שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בּוֹ מֵחֲמַת יֵאוּשׁ–עוֹרֵר עַל סְבִיבֵנוּ אֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ: טִלְגְּרְפוּ עַסְקְנֵי יָפוֹ יְרוּשָׁלַיְמָה וְשָׁם נִכְנְסוּ בִּקְבָלָה לַפֶּחָה; הַפֶּחָה טִלְגְּרֵף לַקַּיְמַקַם שֶׁבְּעַזָּה – וּבָאָה וַעֲדָה מְיֻחֶדֶת. חוֹקֵר דִּין עִם רוֹפֵא וְחַיָּלִים. בְּתֹקֶף פְּקֻדָּתוֹ הַנִּמְרָצָה שֶׁל הַפֶּחָה וּבְכֹחַ שְׁלשָׁה נַפּוֹלְיוֹנִים בַּקְשִׁישׁ לַוַּעֲדָה – נֶאֶסְרוּ עַל פִּי הוֹרָאָתֵנוּ תִּשְׁעָה פַּלָּחִים וְנִשְׁלְחוּ עַזָּתָה לְבֵית הַסֹּהַר”…

וְאַחֲרֵי “הַנִּצָּחוֹן” הַזֶּה שָׁקְטוּ הַשְּׁכֵנִים, וּבַמּוֹשָׁבָה – כְּשֶׁהָיָה. כְּלוֹמַר, “אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם, אֵין בְּאֵר, אֵין נְטִיעוֹת, אֵין בְּהֵמוֹת – וַאֲדָמָה אֵין כְּדֵי מִחְיָה לֶעָתִיד, וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְבִנְיַן בָּתִּים”…

כָּךְ הוּא בִּכְלָל, וּבִפְרָט אֵיךְ? – “לְשֵׁם פַּרְנָסָה הֶחֱלַטְתִּי לַעֲסֹק בְּהוֹבָלַת נוֹסְעִים מִיָּפוֹ לִירוּשָׁלַיִם” – “וּמִכֵּיוָן שֶׁבַּעֲגָלָה כְּעֶגְלָתִי לֹא יִסְעוּ אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, הִתְקַנְתִּי אוֹתָהּ לְהוֹבָלַת עֲנִיֵּי אָדָם; לְצַלְעוֹתֶיהָ קָבַעְתִי שְׁנֵי קְרָשִׁים – וַתְּהִי כְּעֵין אַרְגָּז וְנָתַתִּי לְהַתְקִין לָהּ בַּלָּם, שֶׁבִּלְתּוֹ אֵין לִנְסֹעַ בֶּהָרִים” – בָּאתִי בְּמַּשָּׂא וּמַּתָּן עִם סַרְסוּר וְהִבְטִיחַ לְהַמְצִיא לִי נוֹסְעִים כְּעֶרְכִּי"… וּלְאֶחָד מִיְדִידָיו כּוֹתֵב אָז בַּעַל הָעֲגָלָה הַזֶּה: “קָשֶׁה מִשֵּׂאת עוֹד אֶת הָרַעְיוֹן כִּי הֶחְלַטְתִּי אֶת עַצְמִי לְמַחְסוֹר עוֹלָם; מַחְסוֹרִים מוּסָרִיִּים וּמַחְסוֹרִים גּוּפָנִיִּים לְכָל יָמַי – וּכְלוּם לֹא הוֹעַלְתִּי בְּכָךְ… בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחִי אֲנִי מְגָרֵשׁ עוֹד מֵעָלַי אֶת רַעְיוֹן הַשִּׁגָּעוֹן לָשׁוּב לְרוּסְיָה. אָנָּה אָשִׂים אֶת מִשְׁפַּחְתִּי, אִם אֶלָּקַח שָׁם לַצָּבָא? לְהַשְׁלִיךְ אֶת אִשְׁתִּי וּבִתִּי עַל אַחַד הַקְּרוֹבִים לֹא אַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי לֹא אוּכַל לְקַבֵּל שׁוּב לֶחֶם תְּמִיכָה”… וְהָאִשָּׁה הַצְּעִירָה, פַנְיָה, אַף הִיא עוֹנָה חֶלְקָהּ בְּאוֹתוֹ מִכְתָּב: “כַּמָּה מַאֲמַצִּים, כַּמָּה כֹּחוֹת-נְעוּרִים רַעֲנַנִּים הוּצְאוּ עַל עִנְיָנֵנוּ זֶה – וּמַה הִשַׂגְנוּ? לְאַחַר חָמֵשׁ שְׁנוֹת יְגִיעָה וּתְלָאָה, לְאַחַר חַיֵּי עָמָל וְיִסּוּרִין כָּאֵלֶּה, הִנְנוּ שׁוֹאֲפִים – לְרוּסְיָה”…

וְכִכְלוֹת הַקַּיִץ, כַּחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים אַחַר זֶה, בִּתְחִלַּת שְׁנַת תרמ"ה – רָשַׁם לוֹ הָעֶגְלוֹן הַלָּז לְזִכָּרוֹן בְּסֵפֶר²⁰ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “בִּימֵי נְסִיעָתִי לִירוּשָׁלַיִם הָיִיתִי מִשְׁתַּדֵּל שָׁם בְּכָל כֹּחִי לִמְצֹא עֵסֶק כָּל-שֶׁהוּא לְפַרְנָסָתִי – וּכְלוּם לֹא עָלָה בְּיָדִי – – וּגְדֵרָה עֲדַיִן הִיא נְתוּנָה בְּמַצָּבָהּ הֶעָלוּב; וְהַבָּרוֹן הָיָה בָּאָרֶץ – וְלֹא סָר אֵלֶיהָ גַם לְשִׂימַת עַיִן כָּל שֶׁהִיא… בְּרַם, בָּטוּחְנִי, כִּי לֹא תֹּאבַד גְּדֵרָה שֶׁלָּנוּ. עוֹד יִבְנוּ בָּהּ בָּתִּים, הָרֶיהָ יַעַטְפוּ נְטִיעוֹת, אַף יִקְנוּ עוֹד אֲדָמָה לְהַרְחִיבָהּ – אֲבָל עַד הַיּוֹם הַהוּא עוֹד הַרְבֵּה מַיִם יֵלְכוּ אֶל הַיָּם. וַאֲנִי אֵינִי יָכֹל לְהַשְׁפִּיל אֶת נַפְשִׁי עוֹד: חָמֵשׁ שָׁנִים הָיִיתִי אוֹכֵל, שׁוֹתֶה וְלוֹבֵשׁ “תְּמִיכָה”. נֹורָא הַדָּבָר! בִּימֵי הָעֲלוּמִים בִּגְאוֹן כֹּחַ הַחַיִּים הִשְׁלַכְתִּי כָּל יְהָבִי עַל אֲחֵרִים, כִּי יִדְאֲגוּ הֵם לְגוֹרָלִי!… הַכֹּל נִתַּן לִי, וַאֲנִי בְּכָל עֲמָלִי לֹא הִרְוַחְתִּי כְּלוּם… כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיִיתִי מְקַבֵּל תְּמִיכָה זוֹ מִתּוֹךְ גֹּעַל בַּנֶּפֶשׁ, אֶלָּא דוֹמֶה הָיִיתִי, כִּי סוֹף סוֹף אֵצֵא לְדֶרֶךְ הַחַיִּים – וְסָבַלְתִּי כָּל הַתְּלָאָה לְשֵׁם הַיִּשּׁוּב אֲשֶׁר נִטַּל עָלֵינוּ לְטַפֵּל בּוֹ וּלְטַפְּחוֹ בְּעוֹדוֹ כָּרַךְ הַמּוּטָל בַּעֲרִיסָתוֹ. אַךְ עַתָּה אֵין עוֹד צֹרֶךְ בַּחֲלוּצִים. וּלְתִקְוָתִי וְטוֹבָתִי שֶׁלִּי בִּלְבָד, אֵינִי יָכֹל וְאֵינִי רוֹצֶה עוֹד לְקַבֵּל צְדָקָה. – אֲנִי יוֹצֵא מִן הָאָרֶץ, וְרַק אָז אָשׁוּב לְכָאן כְּשֶׁאוּכַל לִבְנוֹת חַיַּי פֹּה בְּיָדַי²¹. וְאֵין אֲנִי מִתְחָרֵט עַל חָמֵשׁ שְׁנוֹת עֲמָלִי פֹּה. – בָּאתִי לִידֵי הַכָּרָה כִּי מַטָּרָה גְדוֹלָה לְעַמֵּנוּ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ” – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

דַּעְתָּן שֶׁל בְּרִיּוֹת – אַף אִם “הַכָּרָה” אַחַת לָהֶן, אֵין זוֹ עוֹשָׂה עֲדַיִן מַסְקָנָה אַחַת לְכֻלָּן. אִישׁ אִישׁ וְהֶגְיוֹנוֹ שֶׁלּוֹ. זֶה עִם הַהַכָּרָה שֶׁל “הַמַּטָּרָה הַגְּדוֹלָה” רְאִינוּהוּ יוֹצֵא וְעוֹזֵב אֶת הָאָרֶץ עַד הֱיוֹתוֹ “לְאִישׁ”; וַאֲחֵרִים, מִתּוֹךְ הַכָּרָה זוֹ, בּוֹחֲרִים לְהִשָּׁאֵר וְלַעֲמֹד בָּאָרֶץ מִתּוֹךְ הַחְלָטָה לָשֵׂאת עוֹד בְּסֵבֶל שֶׁל יִסּוּרֵי גוּף וָנֶפֶשׁ, וּלְהִתְעַנּוֹת גַּם בְּצַעַר וּבשֶׁת שֶׁל תְּמִיכָה, וְגַם – לָשִׂישׂ וְלִשְׂמֹחַ לְעִתִּים עַל כָּל נִצְנוּץ שֶׁל סִמָּן טוֹב, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַמַּטָּרָה…

*

דֻּגְמָה שֶׁל סִמָּן טוֹב – מַתַּן תּוֹרָה שֶׁחָל בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד סֻכּוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. אַנְשֵׁי גְדֵרָה – אִלּוּ שָׁאֲלוּ מֵהֶם אָז שֶׁיִּרְשְׁמוּ מַה הֵם חֲסֵרִים לְיִשּׁוּבָם, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיוּ מַכְנִיסִים עֲדַיִן בָּרְשִׁימָה תּוֹרָה כְּתוּבָה עַל גַּבֵּי קְלָף. אֲבָל זְקֵנָה אַחַת בְּפוֹלְטָבָה, אִמּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹנִי, הִיא מִמְּקוֹמָהּ שָׁם, הִרְגִּישָׁה בְּחִסָּרוֹן זֶה–וְלֹא מָצְאָה מָנוֹחַ לְנַפְשָׁהּ, שֶׁכֵּן, אִם בַּעֲוֹנוֹת נִטְרַד בְּנָהּ לְמִדְבַּר שְׁמָמָה, וְאִם גַּם בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, הֲרֵי דַיּוֹ שֶׁהוּא מִצְטַעֵר שָׁם בְּעֹנִי וּבְחֹסֶר כֹּל (וְכַמָּה, אוֹי לַסַּבְתָּא, מִתְעַנִּים שָׁם הָאִשָּׁה עִם יְלָדֶיהָ!) וְלָמָּה לֹא תְּהֵא לוֹ, לַבֵּן, גַּם מִקְצָת נֶחָמָה זוֹ שֶׁלְּכָל יְהוּדִי בְּשַׁבָּת וּמוֹעֵד גַּם בְּאֶרֶץ הָעַמִּים – שֶׁיְהֵא שׁוֹמֵעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר?… דָּוָה לֵב הָאֵם עַל כָּךְ וְלֹא נָתַן מָנוֹחַ לָהּ, כֵּיצַד? מִנְיָן שֶׁל יְהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – וְתוֹרָה אֵין לָהֶם? הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה מִשְׁתַּדֶּלֶת עַל הַדָּבָר. עוֹשָׂה וּמַעֲשָׂה בְּפוֹלְטָבָה עִם אֲגֻדַּת חוֹבְבֵי צִיּוֹן שָׁם מְנַדֶּבֶת מִשֶּׁלָהּ לִכְתִיבַת תּוֹרָה – –

וּבָאָה הוֹדָעָה לַבִּיל"וּאִים, לֵאמֹר: אֲגֻדַּת פּוֹלְטָבָה שָׁלְחָה סֵפֶר תּוֹרָה לִגְדֵרָה…

סֵפֶר תּוֹרָה?! – וִיהֵא זֶה בְּסִמָּן טוֹב לַמּוֹשָׁבָה שֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת בְּיִשְׂרָאֵל וְרוֹצִים בְּיִשּׁוּבָהּ וּבְשִׁכְלוּלָהּ! – וּמוּבָן, שֶׁצְּרִיכִים עַכְשָׁו לֵילֵךְ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מִן הַגּוּמְרוּק (בֵּית הַמֶּכֶס) שֶׁבְּיָפוֹ וּלְהַכְנִיסָהּ כְּמִנְהַג יִשְׂרָאֵל בְּכָבוֹד וּבְדֵמוֹנְסְטְרַצְיָה לַמּוֹשָׁבָה. וְהַיָּמִים יְמֵי הֶחָג – וּמִי בֶּן גְּדֵרָה אֵינוֹ רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּחֹל הַמּוֹעֵד לְיָפוֹ הָעִיר? וָכֵן נִדְבְּרוּ וְהִשְׁכִּימוּ כָּל אַנְשֵׁי גְדֵרָה, הַגְּבָרִים, וְיָצְאוּ לִפְנוֹת בֹּקֶר בְּסוּסִים וּבִקְרוֹנוֹת. וַיִּסְעוּ וַיָּבוֹאוּ וַיִּרְדוּ בְּעוֹד בֹּקֶר לִנְמֵלָהּ שֶׁל יָפוֹ. – קִבְּלוּ – וּבְיָדָם תּוֹרָה מְקֻשֶּׁטֶת נָאָה בִּמְעִיל מְרֻקָּם מָגֵן-דָּוִד שֶׁל זָהָב…

אוֹמְרִים מִן הַכָּבוֹד לְהַכְנִיס אֶת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה לְאַכְסַנְיָה הוֹגֶנֶת לָהּ שֶׁבָּעִיר, לְמָקוֹם קָדוֹשׁ – וְהוֹלְכִים עִמָּהּ בַּחֲבוּרָה לְ“מִנְיַן” הָאַשְׁכְּנָזִים שֶׁבְּיָפוֹ. תּוֹרָה בָּאָה – וְיָצְאוּ לִקְרָאתָהּ כָּל חַבְרוֹתֶיהָ שֶׁבַּ“הֵיכָל”: כָּל הַסְּפָרִים הוּצְאוּ מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּשִׁיר, לְקַבֵּל בְּכָבוֹד אֶת פְּנֵי חֲבֶרְתָּם שֶׁבָּאָה מֵעֵבֶר לַיָּם… רָאָה שָׁם אֶחָד, אַבְרָהָם הַחַיָּט, שֶׁנִּתְנָה תּוֹרָה לַסְּטוּדֶנְטִים – וְקָפְצָה עָלָיו שִׂמְחָה רַבָּה וְחָפַז וְהֵבִיא “כְּלֵי זֶמֶר” –

וְעוֹשִׂים לְוָיָה בִּנְגִינוֹת לַבִּיל“וּאִים וְתוֹרָתָם! נִכְבַּדֵּי יָפוֹ אַף הֵם הוֹלְכִים אַחֲרַיהֶם; וְיֵּשׁ מֵהֶם שֶׁנִּלְווּ לָהֶם, לִמְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה, עִם כְּלֵי הַזֶּמֶר, וְהָלְכוּ עַד רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן… רוֹאִים רִאשׁוֹנָאִים: בִּיל”וּאִים בָּאִים בְּשִׁיר וּבַחֲגִיגָה – וְיַעֲמֹדוּ? מִיָּד נִתְאַסְּפוּ וְיָצְאוּ אַף הֵם בְּשִׁיר וְגַם בְּבַקְבּוּקֵי יַיִן, יַיִן חָדָשׁ מִגַּפְנֵיהֶם שֶׁעָשׂוּ כְּבָר פְּרִי-הִלּוּלִים, – וְעוֹשִׂים יַחַד קִּדּושׁ וּמִשְׁתֶּה בְּרִאשׁוֹן לָאוֹרְחִים. גַם נְאוּמִים נִשָּׂאִים,–שֶׁכֵּן כְּבָר הִתְחִילוּ לִלְמֹד נְאוּם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ נֶהֱנִים בִּפְרָט אִם פָּסוּק שֶׁל נָבִיא נֶאֱחָז בּוֹ בַּנְּאוּם כְּדָבָר בְּעִתּוֹ –

וַתְּהִי הַשִּׂמְחָה שִׂמְחַת תּוֹרָה עִם פְּסוּקֵי פְּסוּקִים!

וּבִגְדֵרָה גוּפָהּ–שָׁם בֵּינָתַיִם רַבָּה הַתְּכוּנָה. נִזְדָּרְזוּ הַנָּשִׁים לַעֲשׂוֹת מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת זוֹ שֶׁזָּרְקוּ בָּהֶן שְׁתֵּי הַקְּשִׁישׁוֹת שֶׁבַּמּוֹשָׁבָה, מָרַת שִׁפְרָה בֶּלְקִינְד וְסַבְתָּא גִיטֶל הֶנְקִין, הַמְשַׁמֶּשֶׁת מְיַלֶּדֶת בַּמּוֹשָׁבָה. נִשְׁמְעוּ הַצְּעִירוֹת וְהֵכִינוּ וְהֶעֱמִידוּ בַּחוּץ שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכֵי מַטְעַמִּים; עוּגוֹת מְתוּקוֹת עִם יֵין-שָׂרָף חָרִיף כַּמָּה שֶׁמָּצְאוּ לְהָבִיא, וְזֵיתִים כְּבוּשִׁים וְגַם “דָּגִים” מְבֻשָּׁלִים–(שֶׁל דַּיְסָא מְפֻלְפֶּלֶת וּמְבֻצֶּלֶת הָיוּ “הַדָּגִים” עֲשׂוּיִים) וּבְיוֹתֵר הִפְלִיאוּ לַעֲשׂוֹת הַנְּעָרוֹת, צֶמֶד הָעֲלָמוֹת שֶׁבִּגְדֵרָה–חַיָּה-פֵיגָה לִיס וְשָׂרָה הֶנְקִין. שְׁתֵּי הָעֲלָמוֹת–שִׂמְחָה מְפַזֶּזֶת בְּגוּפָן וּמַחֲרִידָה אֶת לִבּוֹתֵיהֶן הַתְּמִימוֹת… וַהֲרֵי הֵן חָשׁוֹת וּמְמַלְלוֹת וְעוֹשׂוֹת בִּרְעָדָה כֹּה וָכֹה: קִשְּׁטוּ חֻפָּה וּקְשָׁרוּהָ עַל אַרְבַּע כְּלֻנְסָאוֹת כְּרוּכוֹת צִבְעוֹנִין, גַּם “קוּרָאֵי” (שִׂיחֵי סִירִים) אָסְפוּ בִּידֵיהֶן וְהֵבִיאוּ וְעָשׂוּ חֳמָרִים חֳמָרִים לְהַדְלָקָה שֶׁל כָּבוֹד–הַכֹּל מוּכָן לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁיָּבִיאוּ הַבַּחוּרִים הַטּוֹבִים לַמּוֹשָׁבָה! וּכְבָר יָצְאוּ כָּל הַנָּשִׁים מִקִּנֵּיהֶן כְּשֶׁהֵן עֲטוּפוֹת בְּמֵיטַב שַׂלְמוֹתֵיהֶן – וְעָמְדוּ מְצַפּוֹת לַדֶּרֶךְ…

וְהֵם, הַגְּבָרִים, טֶרֶם יָבוֹאוּ – –

הֶעֱרִיב הַיּוֹם–וְהֵם אֵינָם עוֹד. מְצַפּוֹת הַנָּשִׁים וְדוֹאֲגוֹת… מַקְשִׁיבוֹת לַדֶּרֶךְ – מַדּוּעַ אֵחֲרוּ פַּעֲמֵי הַקְּרוֹנוֹת?… חָשַׁךְ הַלַּיְלָה – וְהַנָּשִׁים לְבַדָּן בַּמּוֹשָׁבָה… וַהֲרֵי אַחַת וְגַם שְׁנִיָּה פָּתְחוּ כְּבָר בִּבְכִיָּה: “מִי יוֹדֵעַ, מַה קָרָה אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ עִם הַתּוֹרָה שֶׁבְּיָדָם?…”

מְצַפּוֹת וּמַקְשִׁיבוֹת בַּחשֶׁךְ – אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב… וָהוֹי – יְרִיּוֹת! אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ, וְכִשְׁאוֹן-יָם אַחֲרֵיהֶן בָּא – הֵם בָּאִים!

הֵם נוֹסְעִים וּבָאִים בְּשִׁיר!

מִיָּד הֻדְלְקוּ וְנִתְלַקְּחוּ מְדוּרוֹת – וְהֵאִיר הַלַּיְלָה חֲגִיגָה! יוֹצְאוֹת הַנָּשִׁים לִקְרַאת הַגְּבָרִים בְּנֵרוֹת וּבַאֲבוּקוֹת, וְנִשֵּׂאת עֲלֵיהֶן הַחֻפָּה הַפְּרוּשָׂה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה.

– הֶאָח, כַּמָּה קְרוֹנוֹת בָּאִים לִגְדֵרָה! – וְצוֹהֲלוֹת וּמַקְדִּימוֹת בְּרִיצָה זוּג הָעֲלָמוֹת הַגְּדֵרָתִיּוֹת, שָׂרָה וְחַיָּה פֵיגָה הַנִּרְגָּשׁוֹת – כְּלֵי זֶמֶר בָּאִים לִגְדֵרָה וְשִׁמְעוֹנִי עֲלֵיהֶם בְּכִנּוֹרוֹ יְנַצֵּחַ!… וְגָדוֹל הַקָּהָל הַבָּא, גָּדוֹל וָרַב מֵאֲשֶׁר פִּלֵּלוּ! יוֹרְדִים מִן הַקְּרוֹנוֹת – וְאִישׁ אִישׁ נֵרוֹ בְּיָדוֹ: אַיְזֶנְבֶּרְג, נֵיְמַן, ד"ר שְׁטֵיְן, מֵאִירוֹבִיץ וְגַם חִיסִין וּפַנְיָה!–הֶאָח! יָפוֹנִים וְרִאשׁוֹנִים וְעֶקְרוֹנִים–אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְגַם טַף הֱבִיאוּ עִמָּהֶם! – “אַף הַקְּטַנּוֹת יְהוּדִיתֵלִי וְשׁוֹשַׁנְתָּה פֹּה! וְהִנֵּה הִיא–הִיא!…”

“הִנֵּה הִנֵּה הַתּוֹרָה!” וּזְקֵנִים וּבַחוּרִים יַחַד קָהָל גָּדוֹל עִמָּהּ בְּשִׁיר יֵלֵכוּ:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ!

וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, מְאֻשָּׁר! –

הִכְנִיסוּ אֶת הַתּוֹרָה לַחֻפָּה–וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת שְׁתֵּי הַזְּקֵנוֹת הַגְּדֵרָתִיּוֹת וְזוֹ לָקֳבָל זוֹ יוֹצְאוֹת קוֹזָקִית, מְרַקְּדוֹת, בּוֹטְשׁוֹת וְסוֹבְבוֹת כְּגַלְגַּל לִמְחִיאַת כַּפַּיִם וּלְשִׁירָה, שִׁירָה עַזָּה מְעֹרֶבֶת בַּסִּית וְסוֹפְּרָנִית,–הַגְּבָרִים וְהַנָּשִׁים יַחַד גְּבוּרוֹת יַעֲנוּ:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ!

וְאוּרִים סָבִיב יִרְקֹדוּ, לַיְלָה וּמִדְבָּר שָׂשׂוֹן יָרִיעוּ, – וּכְעֻלְפָּה נוֹפֶלֶת הִיא סַבְתָּא הֶנְקִין בִּנְשִׁיקָה וּבְכִיָּה לַתּוֹרָה: “תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וִיקָרָה! גַּם בַּמִּדְבָּר מְצָאתִינוּ וְעִמָּנוּ כָּאן תִּהְיִי!…”–

נוֹאֵם לֵיְבּוֹבִיץ, דוֹרֵשׁ עַל הַמַּאֲמָר: “קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל” כִּי “חַד” הֵם גַּם בִּגְדֵרָה וְעַל הַמְּדוּרוֹת בַּחוּרִים כְּגוּרֵי אֲרָיוֹת בִּמְשׂוֹשׂ נְעוּרֵיהֶם דּוֹהֲרִים דּוֹלְגִים סְבִיב הַלֶּהָבוֹת…

נִתְלַקְּחָה מְדוּרָה אַחַת גְּדוֹלָה וְנִשָּׂאָה–וְהִנֵּה זֶה לוּלִיק הָאָרֹךְ, כְּמִן שָׁמַיִם מֵעַל הַשַּׁלְהֶבֶת קָפַץ וַיַּעֲמֹד נִצָּב, אַדִּיר וְנָאוֹר לְכָל קוֹמָתוֹ, וְאַחֲרָיו–רְאוּ!–כְּחַרְגֹּל זֶה חַזָּנוֹב הַקָּטֹן מְנַתֵּר–אַחַת, שְׁתַּיִם–וּבְעַד הַלֶּהָבָה הַגְּדוֹלָה דָלַג אָף הוּא–וְעַל הַסַּפְסָל נִצַּב – הָס!

"תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה –

מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב!"

וּמִקְלַעַת שֶׁל דִּבְרֵי נְבִיאִים וְדִבְרֵי רז"ל יוֹצֵאת וּמְעַטֶּרֶת אֶת הַקָּהָל וּמְקַשֶּׁרֶת אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ… אִמְרוֹת קְדוּמִים, מִלִּפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים, בְּפִי הַבָּחוּר הַמְצֻמָּק הַזֶּה נֵעוֹרוּ, וּבְהַטְעָמָה חֲדָשָׁה נִהְיוּ כְּדִבְרֵי נְבוּאָה חֲדָשָׁה לַלַּיְלָה הַזֶּה וְלַמָּקוֹם הַזֶּה! נִתְלַהֵב הַדּוֹרֵשׁ, עֵינַיִם וְלֵב מַתִּיזִים בַּדְּרוּשׁ זִיקוּקִין דִי נוּר – וְקוֹלוֹ כָּאֵשׁ יַחֲצֹב מִתּוֹךְ מְסִירַת נֶפֶשׁ,–צַעַר וְיִסּוּרִין מַה הֵם?! – לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת שְׁבוּעָה יוֹצֵאת בַּקֹּדֶשׁ, שְׁבוּעָה רַבָּה מִפִּיו כְּקוֹל שׁוֹפָר תְּהַלֵּךְ עַל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי עִמָּהּ פֹּה יִחְיוּ!– “כָּל הָרוּחוֹת לֹא יְזִיזוּנוּ עוֹד מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה!” – – – – – –

וְהַשֶּׁמֶשׁ מֵהָרֵי יְהוּדָה יָצִיץ, מִתּוֹךְ פַּזּוֹ שֶׁל בֹּקֶר פְּנִינִי יַבִּיט – וְאַף הוּא רוֹאֶה עֲדַיִן בַּשִּׂמְחָה הַזֹּאת, שִׂמְחָה אֲשֶׁר לֹא נִרְאֲתָה עוֹד כָּמוֹהָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה מֵאָז – מִיָּמָיו שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֲשֶׁר בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה,–יַבְנֶה זוֹ אֲשֶׁר מִנֶּגֶד מֵאָז וּמֵאָז… שִׂמְחָה וְשִׁירָה, – כָּל הַקָּהָל מַעְגָּל אֶחָד, מָחוֹל אֶחָד וְשִׁיר אֶחָד הָיוּ. שִׁיר מִתְעַלֶּה, מִתְלַקַּח וּמְרוֹמָם – וּבְטֶרֶם יִדּוֹם יָצָא כְּרוּז: “תְּנוּ כָּבוֹד לַתּוֹרָה!” –

הָס… הִנֵּה הִיא נָגֹלָּה, “מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב”; עַל הַשֻּׁלְחָן לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ נִפְתְּחוּ נִפְרְשׂוּ גְוִילֶיהָ… וְאֶחָד אֶחָד, אִישׁ גַּם אִשָּׁה, אֶל זֶה הַשֻּׁלְחָן יִגָּשׁוּ… מְקַבְּלִים אֶת הַקֻּלְמוּס מִיָּדוֹ שֶׁל סוֹפֵר וָתִיק, וְכָל אֶחָד וְכָל אַחַת בְּיָד רוֹעֶדֶת, מִזְּהִירוּת עֲצוּרָה, מְמַלְּאִים בִּדְיוֹ אוֹת אַחַר אוֹת בַּשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְסִיּוּם הַתּוֹרָה…

אוֹתָיוֹת זוֹרְחוֹת בִּדְיוֹ חֲדָשָׁה לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ מְאוֹר הָעוֹלָם,–וּפְסוּקִים מַזְהִירִים, שׁוֹפְעֵי הוֹד נְצָחִים, – הוֹד הַחַיִּים וְהַמָּוֶת שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה – לְעֵינֵי כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה בְּזִיו הַבֹּקֶּר לִמְקֻטָּעִים יְנַצְנֵצוּ:

“וַיַּעַל משֶׁה מֵעַרְבַת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ” –

“וַיַּרְאֵהוּ יְיָ אֶת כָּל הָאָרֶץ” – –

“זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי” – –

“וַיָּמָת שָׁם משֶׁה עֶבֶד יְיָ” – –

“לְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים”–

וְהַכֹּל מִסְתַּיֵּם “לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל” – וַחֲסָל!

הַכֹּל תַּם וְנִשְׁלַם – וּכְרַעַם הֶחֱרִיד אֶת זִיו הַבֹּקֶר עַל הַמִּדְבָּר סָבִיב בַּעֲנוֹת כָּל הַקָּהָל יָחַד: "חֲזַק! חֲזַק, חֲזַק!"

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ!

וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, מְאֻשָּׁר! –

כִּי בַּבֹּקֶר הַהוּא, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַחַג, הָיְתָה גְדֵרָה קְהִלָּה לְיַעֲקֹב בְאַרְצוֹ; קְהִלַּת בִּיל“וּ – וּ”מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" גַּם בְּיָדָהּ נִתָּנָה! –

*

וּבְסִמָּן טוֹב! הַכֹּל הִתְחִילוּ מַאֲמִינִים כִּי גַם לִגְדֵרָה הָעֲלוּבָה בָּאָה שְׁעַת פְּקֻדָּתָהּ. שְׁמוּעוֹת לְטוֹבָה עוֹבְרוֹת בַּמַּחֲנֶה: מִפָּרִיז פְּקֻדַּת הַנָּדִיב בָּאָה לַחְפֹּר וְלִבְנוֹת בְּאֵר בִּגְדֵרָה!.. בְּאֵר כָּזוֹ שֶׁבְּרִאשׁוֹן, תַּחְפֹּר גַּם גְדֵרָה וְתִבְנֶה. וְרִשְׁיוֹן לַבְּנִיָּה הֲיִנָּתֵן לָהּ? כֵּן, בְּסִמָּן טוֹב! כְּבָר צִוָּה הַבָּרוֹן, וּמִשְׁתַּדְּלִים עַל כָּךְ גַּם בְּקוּשְׁטָא. הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה מַה-שֶׁהוּא מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד, וְאִם כִּי עוֹד קָשָׁה הַשָּׁעָה… וּבְעוֹד כְּחֹדֶשׁ יָמִים חָזַר רַבָּם וִידִידָם שֶׁל הַבִּיל“וּאִים, הָרי”מ פִּינֶס, לְפַקֵּחַ מִטַּעַם חוֹבְבֵי צִיּוֹן עַל גְּדֵרָה – וְזֶה וַדַּאי סִמָּן טוֹב וּמֵיטִיב הוּא לָהֶם!

 

ו: בְּקִטְרוּגִים וּבְתִגְרוֹת    🔗

שִׁיבַת פִּינֶס לְהַנְהָלַת גְּדֵרָה. עִנְיְנֵי גְדֵרָה וּצְרָכֶיהָ. מִדִּינֵי הַקַּרְקָעוֹת שֶׁלַּפַּלָּחִים – וְהָעִרְעוּר עַל נַחֲלַת גְּדֵרָה. הָרֻכְסִיָּה וּתְחִלַּת בִּנְיָן וַחֲפִירַת הַבְּאֵר. תַּקְצִיב לְשִׁכְלוּל מָלֵא – וְקִטְרוּג חֲרֵדִים. תִּקּוּן גְּדֵרָה לֵ“אלֹהִים וְאָדָם”. הַמְצָאָה לְבִנְיַן בָּתִּים. מִתְּלוּנַת יִשְׂרָאֵל לְרִיב יִשְׁמָעֵאל. הַבִּרְיוֹנִים וְהָעֲבַרְיָנִים שֶׁל גְּדֵרָה עוֹצְרִים אֶת הַשָּׁמַיִם…

נִשְׁאֹל נִשְׁאַל פִּינֶס – וְשָׁב לְכַהֵן מִטַּעַם הַוַּעַד הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבְּאוֹדֶסָּה, לִהְיוֹת מְפַקֵּחַ עַל הַמּוֹשָׁבוֹת הָעוֹמְדוֹת לִתְמִיכַת חוֹבְבֵי צִיּוֹן, וְעִם זֶה נַעֲשָׂה הוּא שׁוּב הַמְנַהֵל “בְּיִחוּד לִגְדֵרָה” אֲשֶׁר יָסַד. וּבַעֲצָתוֹ שֶׁל מִי? – שִׁמְעוּ וְהִתַּמָּהוּ! – בַּעֲצַת הַקָּצִין הִירְשׁ נִתְבַּקֵּשׁ פִּינֶס לְכָךְ… אָכֵן, נִשְׁתַּנָּה הִירְשׁ – וּבָרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת וְהָעִתִּים יָחַד!

מֵעַתָּה הַבִּיל“וּאִים עִם רי”מ פִּינֶס שֶׁלָּהֶם יַעֲשׂוּ.

וְנִכְנַס פִּינֶס לַעֲשׂוֹת בִּגְדֵרָה בְּשָׁעָה “שֶׁכַּלְכָּלַת הַבְּהֵמוֹת אָפְסָה, וּמִחְיַת הַנְּפָשׁוֹת אָיִן”, וּבְשָׁעָה שֶׁיְּמוֹת הַגְּשָׁמִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים – “וְזֶרַע לַשָּׂדוֹת שֶׁזִּבְּלוּ אֵין עוֹד, וְגַם נְטִיעוֹת לֶהָרִים אָיִן”. וְאִם לֹא יוּכְלוּ לִנְטֹעַ הַשָּׁנָה – “הִנֵּה שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה (תרמ"ט) תָּבוֹא”, וְלֹא יוּכְלוּ לִנְטֹעַ גַּם בָּהּ, וְכֵן יֹאבְדוּ עוֹד שְׁנָתַיִם לְעיָמְדָּם עַל פְּרִי עֲבוֹדָתָם… וִ“הַתְּמִיכָה” – אַחֲרִיתָהּ מִיְשׁוּרֶנָּה?…

וְהַמּוֹשָׁבָה – כַּיָּדוּעַ בָּתִּים אֵין בָּהּ, וְעַכְשָׁו אַף הַקַּרְקַע עַצְמָהּ נֶעֶשְׂתָה רַק מֵעֵין “צִיּוּר מַחֲשַׁבְתִּי” בִּלְבָד… כְּלוֹמַר: מִדָּה יְדוּעָה שֶׁל קַרְקַע, 3000 דּוּנַם, יֵשׁ וָיֵשׁ לַגְּדֵרָתִים, אַךְ אֲדָמָה זוֹ שֶׁנִּתחֲמָה לָהֶם מֵאֲחֻזַּת קַטְרָה, אֲדָמָה זוֹ שֶׁהֵם עוֹבְדִים זוֹ הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, זוֹ שֶׁחָרְשׁוּ, נִכְּשׁוּ, נָטְעוּ וְזִבְּלוּ וְעָשׂוּ עָלֶיהָ גַם מָדוֹר לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה שֶׁעִמָּהֶם – הִיא לָאו דַּוְקָא שֶׁלָּהֶם בְּיִחוּד, אֶלָּא שֶׁל אֲחֻזַּת קַטרָא בִּכְלָלָהּ הִיא; וְלָכֵן אוֹמְרִים לָהֶם עַכְשָׁו: עִזְבוּהָ וּלְכוּ מִכָּאן לְצַד אַחֵר אֲשֶׁר יַרְאוּכֶם… כֵּיצַד? אֵיךְ זֶה? –

כָּךְ הַדִּין בְּקַרְקָעוֹת שֶׁל פַּלָּחִים עַרְבִים:

כָּל כְּפָר אֲחֻזָּה כְּלָלִית מְתֻחָמָה לוֹ, אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמְיֻחָד שֶׁלְּכָל בַּעַל שֶׁבַּכְּפָר אֵינוֹ אֶלָּא מִדָּה שֶׁל קַרְקַע, הַנִּתֶּנֶת לוֹ לְעָבְדָהּ שְׁנָתַיִם בְּצַד זֶה וּשְׁנָתַיִם בְּצַד אַחֵר. וְלָמָּה כָּךְ? קַרְקַע הֲרֵי אֵין טִיבָהּ דוֹמֶה בְּכָל מָקוֹם, כָּאן עִדִּית הִיא וְשָׁם זִבּוּרִית; וְלָכֵן נָהוּג בַּכְּפָרִים שֶׁבְּכָל שְׁנָתַיִם מַחֲלִיפִים אֶת הַקַּרְקָעוֹת לַבְּעָלִים: מִי שֶׁעָבַד כָּאן נוֹתְנִים לוֹ מִדָּתוֹ לַשְּׁנָתַיִם הַבָּאוֹת בְּמָקוֹפ אַלֵר שֶׁיְּעַבְּדֵהוּ – וְחוֹזֵר חֲלִילָה; וְנִמְצָא שֶׁהַכֹּל שָׁוִים, כִּבְיָכֹל, לִזְכוּת. בְּרַם חֲלִיפִין אֵלּוּ הֵם הַגּוֹרְמִים שֶׁלֹּא יְזַבְּלוּ וְלֹא יַשְׁבִּיחוּ הַפַּלָּחִים אֶת נִכְסֵיהֶם – כִּי לָמָּה יְטַיֵּב פַּלָּח אֶת מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה אַחֵר יָבוֹא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ? – אֲבָל הַכֹּל כַּדַּאי, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְהֵא חֶלְקוֹ שֶׁל פַּלָּח אֶחָד טוֹב מֵחֲבֵרוֹ… כָּךְ הַצֶּדֶק וְהַדִּין הַקַּרְקָעִי נוֹתֵן לַפַלָּחִים! בְּרַם הָרְשׁוּת נִתֶּנֶת, כִּי מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה כְּלָלִית בֵּין הַבְּעָלִים, בְּאֵין מְעַרְעֵר מִשׁוּם צַד, יְכֹלִים הֵם בְּנֵי כְפָר לְהַפְרִישׁ נִכְסֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ קַרְקָעוֹת נְיֻחָדוֹת וּקְבוּעוֹת לְבַעֲלֵיהֶן לִצְמִיתוּת; וְאָז עוֹשִׂים “מַפְרוּשׁ” וְכוֹתְבִים אוֹתוֹ בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁל הַטַּבּוּ (מִשְׂרַד הַקַּרְקַע שֶׁבְּאוֹתוֹ מְחוֹז) – וְכֵן יָקוּם אִישׁ עַל נַחֲלָתוֹ הַקְּבוּעָה לוֹ לַחֲלוּטִין. – וִהִנֵּה, כִּבְרַת אֶרֶץ זוֹ שֶׁקָּנָה פִּינֶס בְּשַׁעְתּוֹ מֵאֵת פִּילִיבֶר הַצָּרְפַתִּי, מֻפְרָשָׁה וּמֻבְדָּלָה הָיְתָה בִּמְצָרֶיהָ מֵחֶלְקוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, הָאֱפֶנְדִּי חוּסְנֵי בֶּק, וּכְתוּבָה כָּהֲלָכָה בַּפִּנְקָס שֶׁלִּפְנֵי הַמַּאֲמוּר אֶל טַבּוּ (רֹאשׁ הַמִּשְׂרָד הַקַּרְקָעִי) שֶׁבְּעַזָּה. אוּלָם מִשֶּׁסִּלְּקוּ אֶת הַמַּאֲמוּר הַלָּז בְּחֶטְאוֹ מִמִּשְׂרָתוֹ, עָמַד זֶה וְהֶאֱבִיד כַּמָּה תְּעוּדוֹת וְדִפְתְּרָאוֹת שֶׁבַּטַּבּוּ, וְגַם הַמַּפְרוּשׁ שֶׁל גְּדֵרָה בְּתוֹכָן… וְעַכְשָׁו, מִשֶּׁהִשְׁבִּיחוּ הַגְּדֵרָתִים אֶת נַחֲלָתָם וְנָטְעוּ בָּהּ – בָּא חוּסְנֵי בֶּק וְאָמָר; הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַחֲלִיף, – הוֹאִיל וְאֵין מַפְרוּשׁ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. – הִתְחִיל הִירְש מְאַיֵּם עַל חוּסְנֵי בְּדִין – וְהַלָּז אֵינוֹ נִפְחָד כְּלָל. שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ הוּא זֶה, כִּי דִּין שֶׁל קַרְקָעוֹת בְּעַרְכְּאוֹתֶיהָ שֶׁל תֻּרְכִּיָּה אֵין לוֹ סוֹף, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַנְשֵׁי קַטְרָה, הַכְּפוּפִים לוֹ, עֵדוּת-תָּמִיד יְשַׁמְּשׁוּ בַּדִּין כְּכֹל אֲשֶׁר יָשִׂים הוּא בְּפִיהֶם…

וְכֵן נִמְצְאָה קַרְקָעָהּ שֶׁל גְּדֵרָה מֵעֵין “צִיּוּר מַחֲשַׁבְתִּי” בִּלְבָד, וְהַגְּדֵרָתִים נְבוּכִים מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת…

מְבוּכָה זוֹ, הֵבִין פִּינֶס, שֶׁאֵין לַהֲסִירָהּ אֶלָּא בְּ“מִנְחָה” לְחוּסְנֵי – וְהִפְסִיק אֶת הַדִּין, וּבָא בִּדְבָרִים עִם אֱפֶנְדִי זֶה לַעֲשׂוֹת מַפְרוּשׁ שֵׁנִית, וְסוֹף סוֹף בָּא עִמּוֹ “לְעֵמֶק שָׁוֶה”… וְאָז נִגַּשׁ פִּינֶס לִקְבֹּעַ גַּם מָקוֹם לְבִנְיְנֵי הַמּוֹשָׁבָה, בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הָרֻכְסִיָּה, שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים עָלֶיהָ, – שֶׁכֵּן אֵין רֻכְסִיָּה מִתְבַּקֶּשֶׁת אֶלָּא עַל מָקוֹם מְסֻיָּם וְעַל תָּכְנִית מְסֻיָּמָה בִּמְצָרֶיהָ. וּלְאַחַר שֶׁנִּמְלְכוּ בְּנֵי גְדֵרָה בָּחֲרוּ בַּגִּבְעָה הַגְּבוֹהָה, אֲשֶׁר כְּרָמַת מִצְפָּה הִיא נִשְׁקָפָה עַל כָּל עֶבְרֵי הַמּוֹשָׁבָה. תִּחֲמוּ בַּגִּבְעָה כַּחֲמִשָּׁה דוּנָמִים לְבִנְיָנִים – וּבָזֶה יָצָא פֵּינֶס לְהָאִיץ אֶת מַתַּן הָרֻכְסִיָּה בְּשִׁדּוּלִים וּבְדוֹרוֹנוֹת, כַּנָּהוּג בְּמִשְׂרְדֵי הַתּוֹגָר…

תִּחֲמוּ אֶת מְקוֹם הַבְּנִיָּה, וְאָמְרוּ: זֶהוּ. אֲבָל אֲמִירָה אֵינָהּ כְּלוּם, וְלָכֵן כְּסִמָּן בְּמַעֲשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁאֵין לְהַחֲלִיפוֹ עוֹד בְּאַחֵר, – עָמְדָה מִשְׁפַּחַת בֶּלְקִינְד-פַיְנְבֶּרְג, בְעֶזְרַת אֲבִיהֶם הַיָּשִׁישׁ ר' מֵאִיר, לִבְנוֹת לָהֶם יַחַד בֵּית עֵץ אֶחָד, בַּיִת מְרֻוָּח, בֵּית חֲדָרִים מַמָּשׁ. וְגַם צוּקֶרְמַן, אֲשֶׁר לָקַח אֶת אֲחוֹת חַנְקִין, עָמַד וּבָנָה אַף הוּא בַּיִת חָדָשׁ, בֵּית קְרָשִׁים הָרָאוּי לְדִירָה מַמָּשׁ. וּלְבַל יֶחֶרְצוּ הַקַּטְרָתִים לָשׁוֹן בְּעַזָּה, כִּפְּרוּ אֶת פְּנֵי הַשֵׁיכִים וְכַתִּיבָם בְּמִנְחָה, וַיֶחֱשׁוּ – וְהַבָּתִּים הוּקְמוּ.

בָּתִּים לְשִׂמְחָה וּלְחַג חֲנֻכָּה לְכָל הַגְּדֵרָתִים, בִּרְאוֹתָם סוֹף סוֹף מְעוֹנוֹת אָדָם, בָּתֵּי-מוֹשָׁבָה מַמָּשׁ גַּם עַל נַחֲלָתָם!

וּפִינֶס שֶׁעָשָׂה אֵת אֲשֶׁר לַעֲשׂוֹת בָּרָשׁוּת שֶׁל יִשְׁמָעֵאל וּלְאַחַר שֶׁ“עִתְּמֵן” אֶת בְּנֵי גְדֵרָה וַיַּעֲשֵׂם חוֹסֵי תּוֹגַרְמָה כִּדְרִישַׁת הַפֶּחָה – הִשִּׂיג בְּעוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, בְּיַד פַּחַת יְרוּשָׁלַיִם וְקַיְמַקַמָּהּ שֶׁל עַזָּה, רֻכְסִיָּה לִשְׁמוֹנָה עָשָׂר בָּתִּים וְחַצְרוֹתָם וְאֻרְוָתָם וְרִפְתֵיהֶם וְאַסְמֵיהֶם, כִּי יִבְנוּ הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל כְּכָל תָּכְנִיתָם בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה אֲשֶׁר בָּחָרוּ. וְגַם הַהַרְשָׁאָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ, אַף הִיא שָׁבָה אֻשְּׁרָה, לְמַעַן יִבְנוּ בִּמְקוֹמָהּ שֶׁבְּשִׁפּוּלֵי הַגִּבְעָה בִּנְיְנֵי צִבּוּר וְאֶת הַבְּאֵר לַמּוֹשָׁבָה. אַף רִשְׁיוֹן לִנְטִיעַת שֶׁטַח הָגוּן בַּכְּרָמִים הִשִּׂיג אָז פִּינֶס וַיָּבֵא; וְלֹא הָיָה הַדָּבָר חָסֵר עוֹד אֶלָּא – כֶּסֶף בִּלְבָד.

וְהַכֶּסֶף מֵאַיִן יִמָּצֵא?… לַבְּאֵר נוֹתֵן הַנָּדִיב הַיָּדוּעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר, וְהִתְחִילוּ כְּבָר לְחָפְרָהּ וִלִבְנוֹתָהּ, – וְהָעֲבוֹדָה רַבָּה, כִּי עָמְקוּ הַמַּיִם בְּקַטְרָה כַּחֲמִשִּׁים מֶטֶר בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה וּסְלָעֶיהָ, וְחוֹפְרִים וְחוֹצְבִים בְּאַבְנֵי הַשְּׁתִיָּה. וּבְעוֹד שֶׁהַלָּלוּ עוֹסְקִים בַּבְּאֵר, מִתְעַסֵּק פִּינֶס עִם “חוֹבְבֵי צִיּוֹן”, שֶׁקֻּפָּתָם אֵינָהּ שׁוֹפַעַת כְּלָל כְּקֻפַּת הַבָּרוֹן, – וּשְׁמוּעוֹת לֹא טוֹבוֹת הַבָּאוֹת עַל אַנְשֵׁי גְדֵרָה שָׁתוּ יַחַד עַל קֻפָּה דַלָּה זוֹ לְסָגְרָהּ וּלְנַעֲלָהּ לְגַמְרֵי בִּפְנֵי הַבִּיל"וּאִים, וְלָמָּה? שֶׁכֵּן לֹא בָּדְקוּ וּמָצְאוּ, שֶׁהַלָּלוּ אֵינָם רְאוּיִים בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם לְיִשּׁוּב הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה…

קִטְרוּג נִתְפַּשֵּׁט עֲלֵיהֶם מֵאַנְשֵׁי יְרוּשׁוּלַיִם, וַתָּבוֹא דִבָּתָם רָעָה לִפְנֵי הָרַבָּנִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ לֵאמֹר: כּוֹפְרִים הֵם הַבַּחוּרִים הַלָּלוּ, מֻפְקָרִים “מִבַּעֲלֵי אֶפֶס וָתֹהוּ” (נִיהִילִיסְטִין בְּלע"ז) מְחַלְלֵי שַׁבָּת בְּכָל מְלָאכָה אֲשֶׁר בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה ”וּבְכָל הַמּוֹשָׁבָה לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא גַם זוּג אֶחָד תְּפִלִּין“, – אֲבָל רוֹקְדִים הֵם בְּ”זוּגוֹת“, בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת יַחַד – וְנִמְצָא שֶׁחוֹבְבֵי צִיּוֹן “מַחֲזִיקִים יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וּמְטַמְּאִים אֶת הָאָרֶץ”, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא: “נוֹחַ לָהּ לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לִהְיוֹת מְעוֹן תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנה מִלִּהְיוֹת מְעָרַת פָּרִיצִים כָּאֵלֶּה”!… וְהַרְבֵּה לְבָטִים הִתְלַבֵּט אָז הַוַּעַד הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן – “הַגַּבַּאי הָרִאשׁוֹן” ד”ר פִּינְסְקֶר וּמַזְכִּירוֹ הָרמ“ל לִילְיֶנְבְּלוּם – עִם הָרַבָּנִים, שֶׁבֵּין הַ”גַּבָּאִים הַיּוֹעֲצִים" לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִים עַל כָּל תְּמִיכָה וּתְמִיכָה שֶׁלִּגְדֵרָה… כָּל פָּרָה שֶׁלִּבְנֵי גְדֵרָה עָלְתָה בְּכַמָּה וְכַמָּה מִכְתָּבִים שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, בְּשִׁדּוּלִים וּבְעִרְעוּרִים שֶׁבִּכְתָב וּבְוִכּוּחִים שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהַסְּכוּמִים הַדַּלִּים שֶׁהָיוּ נִתָּנִים טִפִּין טִפִּין לִגְדֵרָה, הֵמָּה (כְּדִבְרֵי הָרימ"פ) “אַךְ כְּנֵטָף מַיִם עַל בַּרְזֶל רוֹתֵחַ נָפְלוּ, הֵמָּה יָבְשׁוּ וְהַבַּרְזֶל לֹא נִצְטַנֵּן,” – וְאַנְשֵׁי גְדֵרה נֶאֱכָלִים בְּעֹנִי וְגַם בְּעֶלְבּוֹן קוֹדֵחַ…

וְעַכְשָׁו, מִשֶּׁבָּאָה הַצָּעַת פִּינֶס עַל שִׁכְלוּל מַמָּשׁ, בְּתַקְצִיב לִבְנִיַּת בָּתִּים וּלְתוֹסֶפֶת אַדְמַת זְרִיעָה וּלְהַרְחָבַת הַנְּטִיעָה (כִּי רָאָה פִּינֶס שֶׁאֵין לְהִתְקַיֵּם בִּגְדֵרָה הַטְּרָשִׁית עַל פַּלְחָה בִּלְבָד) – נִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִים וְקָמוּ הָרַבָּנִים עַל בְּנֵי בִּיל"וּ בְּקִנְאַת הַקֹּדֶשׁ: “אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵמָּה מְאַבְּדִים טוֹבָה הַרְבֵּה”! – קָרָא הָאֶחָד בְּתֹם לֵב – שֶׁכֵּן “בְּכַמָּה קְהִלּוֹת קֹדֶשׁ מֻנָּח צְרוֹר כֶּסֶף וְאֵינָם רוֹצִים לִשְׁלֹחַ עַד אֲשֶׁר נְטַהֵר הָאָרֶץ מִבָּנִים מַשְׁחִיתִים”, וְלָכֵן עֲצָתוֹ: “לְפַזֵּר כַּמָּה אֲלָפִים פְרַנְק וְלִתֵּן לָהֶם לָשׁוּב לְחוּץ לָאָרֶץ, וּלְהוֹשִׁיב בִּגְדֵרָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם הַחֲפֵצִים בַּעֲבוֹדַת הָאָרֶץ בֶּאֱמֶת”²²…

וּפִינֶס יָדַע אֵת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה – וְאִלְמָלֵא הוּא שֶׁעָמַד אָז לִגְדֵרָה כְּ“מַשְׁגִּיחַ דָּתִי” וְעִמּוֹ רשׁ“י פִין מִוִּילְנָא – שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ כִּמְעַט נֶאֱמָנִים עַל הָרַבָּנִים, – אִלְמָלֵא הַשְׁפָּעָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם, וַדַּאי הָיוּ מְנַשְּׁלִים אָז אֶת שְׁאֵרִית בִּיל”וּ מֵעַל אַדְמַת גְּדֵרָה…

*

וְעַד שֶׁפִּינֶס מְדַיֵּן וּמְשַׁדֵּל עִם הָרַבָּנִים – הֲרֵיהוּ גַּם הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה בִּגְדֵרָה כְּכֹל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְפִי שָׁעָה, עוֹשֶׂה וּמַעֲשֶׂה לְהַמְשִׁיךְ אֶת קִיּוּמָהּ שֶׁל “מוֹשָׁבָה” זוֹ וּלְהֵטִיב גַּם אֶת פָּנֶיהָ לְעֵינֵי הָרַבָּנִים “בְּיוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ” לְשִׁכְלוּלָהּ הַגָּמוּר.

נִזְרְעָה בְּאוֹתָהּ שָׁנָה כָּל אַדְמַת הַזֶּרַע שֶׁנִּזְבְּלָה מֵאֶשְׁתַּקַּד, וְכְשְׁלֹשֶת אֲלָפִים גְּפָנִים מִזְּמוֹרוֹת חֶבְרוֹן וְצָרְפַת נָטַע כָּל אֶחָד בְּחֶלְקוֹ, וְאֶת הַצְּרִיפִים שֶׁסִּנְּפוּ אֶל “הַבִּנְיָן הַגָּדוֹל” פֵּרְקוּ כַּעֲבֹר הַחֹרֶף וַיַּעְתִּיקוּם הָהָרָה וְצֵרְפוּ מֵהֶם שָׁם בִּמְקוֹם הָרִשְׁיוֹן “בָּתִּים חֲדָשִׁים” שֶׁנִּתְכַּסּוּ בְּרַעֲפֵי הַגַּג שֶׁל הָאֻרְוָה-הַבּוֹר (בִּימוֹת הַחַמָּה הֲרֵי לֹא יֵרְדוּ גְשָׁמִים עַל הַסּוּסִים) וְאֶת הַבִּנְיָן “הַגָּדוֹל” גוּפוֹ הֶעֱבִירוּ כְּמוֹת שֶׁהוּא וְהֶעֱמִידוּהוּ בְּמַעֲלֵה “הַמּוֹשָׁבָה” לִהְיוֹתוֹ “בֵּית וַעַד” לְצָרְכֵי הַצִּבּוּר וּבֵית כְּנֶסֶת לִתְפִלָּה לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר.

אַף עֵרוּבִין תִּקֵּן פִּינֶס וְהִקִּיף בְּחוּט בַּרְזֶל אֶת הַמּוֹשָׁבָה כֻּלָּהּ לְמַעַן תֵּת צוּרַת יִשּׁוּב כָּשֵׁר לִגְדֵרָה; וּלְשֵׁם “הַשְׁלָמַת הַצּוּרָה” הִזְמִין פִּינֶס גַּם שו“ב לִגְדֵרָה. וְאִם כִּי בִּבְשַׂר תַּאֲוָה – שֶׁלָּאו בְּכָל שַׁבָּת עָלָה עַל שֻׁלְחַן הַבִּיל”וּאִים, הָיוּ יְכֹלִים לְהִסְתַּפֵּק עוֹד מֵעֶקְרוֹן; אֶלָּא בִּשְׁבִיל “לְהָסִיר לְזוּת שְׂפָתַיִם” – הַכֹּל כַּדַּאי. וְהִנֵּה הוֹאִיל וְהָרַב הַנצי“ב דָּרַשׁ בְּכָל תֹּקֶף לְמַנּוֹת שו”ב לְבַעֲלֵי גְדֵרָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם “אֵינָם יוֹדְעִים לְהִזָּהֵר”, וְיִהְיֶה זֶה עֲלֵיהֶם “לְמוֹרֵה דֶרֶךְ אִם בִּרְצוֹנָם וְאִם בְּעַל כָּרְחָם”… עָמַד פִּינֶס וּבָחַר בְּאָבִיו שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה, בְּר' יְחֶזְקֵאל אֲבִי דֹב לֵיְבּוֹבִיץ, מִפּוֹנֵיבֶז, (זָקֵן נְבוֹן-דָּבָר וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת וִירֵא שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת) וְצִוָּה עָלָיו, שֶׁלִּפְנֵי צֵאתוֹ לָאָרֶץ, יָבוֹא לְהִתְיַצֵּב דַּוְקָא בִּפְנֵי הַנצי"ב בְּווֹלוֹזִין, וּלְקַבֵּל הֵימֶנּוּ סְמִיכָה נוֹסֶפֶת, כִּי אוּלַי מֻסְמָךְ זֶה בִּזְכוּתוֹ יָגֵן עַל גְּדֵרָה…

אֶת הַכֹּל עָשָׂה פִּינֶס כְּדֵי לָתֵת חִנָּהּ שֶׁל גְּדֵרָה “בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם”, – וַעֲדַיִן לֹא שָׁכְכָה הַתְּלוּנָה מֵעָלֶיהָ וַעֲדַיִן הָיָה קִיּוּמָהּ מֻטָּל בְּסָפֵק: כִּי סוֹף סוֹף בְּאֵין בָּתִּים אֵין מוֹשָׁבָה – וּצְרִיפֵי לְוָחִים סְדוּקִים אֵינָם בָּתִּים כְּלָל…

אָז נִסָּה פִּינֶס לַעֲשׂוֹת בְּדִיפְּלוֹמַטְיָה כִּי תִּבָּנֶה גְדֵרָה שֶׁלֹּא עַל חֶשְׁבּוֹן קֻפָּתָהּ שֶׁל הַלִּשְׁכָּה הַמֶּרְכָּזִית, הַתְּלוּיָה בְּדַעְתָּם שֶׁל הָרַבָּנִים הַמִּתְנַגְּדִים לְבִיל"וּ. וּלְפִי שֶׁלֹּא מִן הַשּׁוּרָה הוּא לְבָא-כֹּחוֹ שֶׁל הַוַּעַד הַמֶּרְכָּזִי שֶׁיְּהֵא הוּא גוּפוֹ מִשְׁתַּדֵּל מִחוּץ לַמֶּרְכָּז, – כִּי עַל כֵּן יָעַץ פִּינֶס אֶת בְּנֵי גְדֵרָה, כִּי הֵמָּה יַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר: וְהוּא, כִּי יִפְנוּ בְּמִכְתָּב חוֹזֵר לַאֲגֻדּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁלְּחוֹבְבֵי צִיּוֹן לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן, בְּהַצָּעָה שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן תִּבְנֶה בַּיִת לְאִישׁ בִּגְדֵרָה לְזִכָּרוֹן עַל שְׁמָהּ, וּפִינֶס לֹא בָּא אֶלָּא כְּמַסְכִּים לְהַצָּעָתָם, בְּסוֹף מִכְתָּבָם… כָּתְבוּ וְנַעֲנוּ: מֵאֲגֻדַּת מוֹסְקְבָה – בִּנְזִיפָה (עַל בּוֹאָם “לְהַפְרִיד עֲלֵיהֶן כָּל הָאֲגֻדּוֹת”) וּמֵאֲגֻדַּת לִיבֵּוִי – בְּהַבְטָחַת סְכוּם שֶׁל שְׁלֹשֶת אֲלָפִים פְרַנְק. וּפִינֶס, – עַל הַנְּזִיפָה עָנָה לְמוֹסְקְבָה בִּדְבָרִים כְּבוּשִׁין; וּבְהַבְטָחַת שְׁלֹשֶׁת הָאֲלָפִים מִלִּיבַּוִי – הֵחֵל לִבְנוֹת שְׁלֹשָה בָּתֵּי אֶבֶן לִשְׁלֹשָה גְדֵרָתִים אֲשֶׁר גַּם צְרִיף שֶׁל קְרָשִׁים לֹא הָיָה לָהֶם כְּדֵי מַחֲסֶה.

*

וּבְעוֹד שֶׁפִּינֶס עוֹמֵד לְהַכְשִׁיר אֶת גְּדֵרָה שֶׁלֹּא תְּהֵא לְ“סֶלַעַ הַמַּחֲלֹקֶת” בְּחוֹבְבֵי צִיּוֹן הַשׁוֹנִים, נִתְלַקְּחָה מַחֲלֹקֶת אַחֶרֶת – מִצַּד הַשְּׁכֵנִים שֶׁמִּכְּפָר מַסְמִיָּה, וְאַף זוֹ נָתְנָה עִנְיָן לַעֲנוֹת בּוֹ כַּמָּה חֳדָשִׁים; וְעִם מִי? עִם פְּקִידֵי הָרָשׁוּת הַיִּשְׁמְעֵאלִית וְעַרְכְּאוֹתֵיהֶם.

וְזֶה הַדָּבָר: מִכָּל הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים שֶׁן בְּהֵמוֹת בִּשְׂדוֹת גְּדֵרָה, בְּנֵי מַסְמִיָּה הִרְבּוּ לְהַקְנִיט בְּיוֹתֵר, בְּתִתָּם יוֹם יוֹם אֶת כַּרְמֵי גְדֵרָה הַצְּעִירִים מִרְמָס לְרֶגֶל שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים. הִתְחִילוּ בְּנֵי גְדֵרָה כּוֹלְאִים אֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תָּפְסוּ וְדוֹרְשִׁים “פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים” עַל הַנֶּזֶק – וַתְּהִי עֶבְרַת מַסְמִיָּה שְׁמוּרָה לִגְדֵרָה. וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת זִיו אֶחָד בַּבֹּקֶר (ג" אִיָּר) בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּמִנְיָן – בָּא בִּזְעָקָה הָעַרְבִי הָרוֹעֶה אֶת בֶּהֱמַת גְּדֵרָה, – קְטָלוּהוּ" בְּנֵי מַסְמִיָּה~ – יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ הַמָּחוּץ וְהוּא בּוֹכֶה וְנֶאֱנָק עַד רַחֲמִים וְעַד חֲמַת קִנְאָה: נָפְלוּ עָלָיו בַּשָּׂדֶה וַיַּכּוּהוּ וְאַרְבָּעָה שְׁוָרִים גָּזְלוּ מִיָּדוֹ וַיּוֹלִיכוּם עִם עֶדְרָם הֵם… מִיָּד קָפַץ “הַמִּנְיָן” וַיַּעֲלוּ עַל הַסּוּסִים, וַיִּפָּרְדוּ אֶל סְבִיבוֹת גְּדֵרָה לִמְצֹא אֶת הַחוֹסְמִים; וּשְׁנַיִם, לוּלִיק וְהֶנְקִין, אֲשֶׁר דָּלְקוּ בַּדֶּרֶךְ הַנֶּגְבָּה, מְצָאוּם וַיִּפְּלוּ עַל הַגַּזְלָנִים וַיִּלָּחֲמוּ בָּם, וּכְגָבְרָם עֲלֵיהֶם מִלְּטוּ אֶת הַשְׁבִי וְגַם מִבֶּהֱמַת בַּעֲלֵי רִיבָם לָקְחוּ וַיּוֹלִיכוּ גְּדֵרָתָה. הָעִנְיָן לִכְאוֹרָה “מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע” הוּא בֵּין כְּפָר לִכְפָר. אוּלָם כַּף יָדוֹ שֶׁל לוּלִיק לֹא “מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע” הָיְתָה: זוֹ כְּשֶׁתָּפְסָה זְרוֹעוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל שֶׁבַּחַמְסָנִים – פָּקְעָה הַזְּרוֹעַ וְנִשְׁבָּרָה… הוּבָא הַדָּבָר בִּפְלִילִים, וּבְנֵי מַסְמִיָּה לֹא קִמְּצוּ גַם בְּעֵדוּת שֶׁקֶר עַל בְּנֵי גְדֵרָה, לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם עָוֹן וָפֶשַׁע – וְהִנֵּה חֲקִירַת הַדִּין וְעִנּוּי הַדִּין, וְאוֹי לוֹ לַנִּתְבָּע בַּיָּמִים הָהֵם עַד שֶׁיִּצְדַּק בְּדִינָהּ שֶׁל תֻּרְכִּיָּה בִּכְלָל וּבְעַרְכְּאוֹתֶיהָ שֶׁל עַזָּה בִּפְרָט… וְהָיוּ צָרוֹת שֶׁל “מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם” כַּמָּה וְכַמָּה חֳדָשִׁים.

וְאִלּוּ מָצְאוּ הָעֲלוּבִים נֶחָמָה לְפָחוֹת בִּיגִיעַ כַּפֵּיהֶם, אֲבָל הַשָּׁנָה – שׁוּב שְׁנַת בַּצֹּרֶת הִיא לָהֶם… הַשָּׂדוֹת הַמְטֻיָּבִים בְּכָל כָּךְ עָמָל וִיגִיעָה, לֹא הוֹעִילוּ בְּזִבְלָם אֶלָּא לַקַּשׁ כִּי יִשְׂגֶּה וְיִגְדַּל לְגֹבַהּ, אַךְ הַשִּׁבֳּלִים – שְׁדוּפוֹת וּצְנוּמוֹת. שָׁנָה שְׁחוּנָה הָיְתָה, וְהָאֲדָמָה הַמְחֻמֶּמֶת בְּזֶבֶל מֵפִיק הֶבֶל – לֹא הִכְנִיסָה בְּצִמְאוֹנָהּ יוֹתֵר מִשֶּׁלִּפְנֵי זִבּוּלָהּ…

וְאוֹמְרִים יְרֵאִים: הַבַּרְיוֹנִים שֶׁבִּגְדֵרָה, הוֹאִיל וְאֵינָם זְהִירִים בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ הֵם גּוֹרְמִים לַעֲצִירַת גְּשַָׁמִים²³.. וְהוּא הוּא הַגּוֹרֵם גַּם לַעֲצִירַת הַתְּמִיכָה, שֶׁהַרְבֵּה מְעַרְעֲרִים וְאוֹמְרִים: אֵין הֵם כְּשֵׁרִים לְכָךְ.

*

 

ז: בִּשְׁנַת תרמ"ט    🔗

הַשְּׁמִטָּה לַהֲלָכָה בַּתּוֹרָה וּלְמַעֲשֶׂה בַּזְּמָן הַזֶּה. הַהֶתֵּר וְהָאִסּוּר – וְ“שַׁבַּת הָאָרֶץ” לְמִלְחָמָה. הַקֶּצֶף עַל גְּדֵרָה וְעַל מְנַהֲלָהּ הָרימ"פ. תִּקּוּנֵי שִׁכְלוּל בַּמּוֹשָׁבָה וּבִצוּרָה . מִלְחֶמֶת גְּדֵרָה וְעֶזְרַת אַחִים.

וּבְעוֹד שֶׁתְּלוּנַת הַיְרֵאִים לֹא שָׁקְטָה מֵעַל גְּדֵרָה, בָּאָה שְׁנַת שְׁמִטָּה (תרמ"ט) וְהָפְכָה אֶת פְּנֵי “הַמִּלְחָמָה” – לִהְיוֹתָהּ עַל גְּדֵרָה מִצַּד “הַנְּאוֹרִים” שֶׁבְּחוֹבְבֵי צִיּוֹן, – כֵּיצַד? הַדָּבָר צָרִיךְ בֵּאוּר אָרֹךְ, וּלְפִי שֶׁאֵין לְהִתְעַלֵּם מִמְּאֹרָע זֶה בְּחַיֵּי גְדֵרָה מִתְּחִלָּתָהּ, עַל כֵּן יִכָּתֵּב לְפָחוֹת עִם פֵּרוּשׁ קָצָר, זִכָּרוֹן לַיָּמִים הָהֵם. –

דְּבַר הַשְּׁמִטָּה – קוּם קְרָא בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא, פָּרָשָׁה “בְּהַר”:

“כִּי תּבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם – וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבַּת לַיְיָ; שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ, וּבַשָׁנָה הַשְׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ – שַׁבָּת לַיְיָ. שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶיךָ לֹא תִבְצֹר – שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.” “שְׁנַת שַׁבָּתוֹן” “שְׁנַת שַׁבָּתוֹן לָאָרֶץ” וְהוֹסֵף עַל זֶה גַם מַה שֶׁנֶּאֱמַר עוֹד (דְּבָרִים ט"ו, ב'):

“שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵׁה יָדוֹ כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַיְיָ” – וּפֹרַק אָז מִן הָאָדָם עֹל הָעֲבוֹדָה עִם מַשַּׂא הַמּוֹתָרוֹת יָחַד;

נִפְרְצוּ לְשָׁעָה גִדְרֵי הַקִּנְיָן וְהָרְכוּשׁ הַמְשַׁעְבֵּד, וְאָדָם כְּצִפּוֹר שָׁמַיִם וּכְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה שֻׁלַּח לַחָפְשִׁי וְלִמְנוּחָה, לְשַׁבָּתוֹן וּלְהַרְהוֹרֵי לְבָבוֹ עַל אֶרֶץ רַבָּה הַשְּׁרוּיָה לְמַרְגֵּעָה בְּשַׁבָּת לַיְיָ…

כָּךְ הוּא חֲזוֹנוֹ הַנֶּאְדָּר שֶׁל שַׁבָּת הַגָּדוֹל זֶה, שְׁמִטַּת הַקַּרְקַע שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמִשֶּׁגָּלָה יִשְׂרָאֵל וּבָטְלָה עֲבוֹדָתוֹ הַחַקְלָאִית מֵעַל אַדְמָתוֹ, שׁוּב לֹא עָמְדָה הֲלָכָה זוֹ לְמַעֲשָׂה כַּמָּה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, וְלֹא חָשְׁבוּ לִשְׁמִטּוֹת עַד שֶׁנִּשְׁכַּח סִדְרָן שֶׁל שְׁנוֹת שְׁבִיעִית וְחָשְׁבּוֹנָן נַעֲשָׂה מְסֻפָּק וּמְפֻקְפָּק. וְהִנֵּה בְּיָמֵנוּ, מִשֶּׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת מֵעֵין “אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה”, בְּשׁוּב יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתוֹ לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ כְּקֶדֶם, עָלָה, עִם תְּחִלַּת שִׁיבָה זוֹ, לִשְׁנַת תרמ“ט שֶׁתְּהֵא “שְׁבִיעִית” לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ”ם, – וְאֵיךְ יְהֵא דִין שְׁבִיעִית זוֹ לַעֲבוֹדָה בַּזְמָן הַזֶּה?…

עָמְדוּ “אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה” לְבַקֵּשׁ תַּקָּנַת הֶתֵּר עַל הָעֲבוֹדָה (כְּשֵׁם שֶׁתִּקֵּן הִלֵּל בְּשַׁעְתּוֹ פְּרוֹזְבּוּל עַל “שָׁמֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ” כְּדֵי שֶׁלֹּא לִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַלּוֹוִין). אָמְרוּ: בְּיָמֵינוּ אֵלּוּ לֹא יְצֻיַּר שֶׁתּוּכַל הַחַקְלָאוּת לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְפַרְנֵס אֶת הָעוֹסְקִים בָּהּ עִם אִסּוּר עֲבוֹדָה לְשָׁנָה תְּמִימָה. וְלָכֵן בְּעוֹד שְׁנַת תרמ“ז עוֹרְרוּ אֶת שְׁאֵלַת הַשְּׁבִיעִית שֶׁבְּתרמ”ט, וְהִצִּיגוּהָ בָּעִתּוֹנִים לְעֵינֵי רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, בְּיִחוּד, וְעַל יְדֵי הָעִתּוֹן הַשָּׂנוּא עֲלֵיהֶם בְּיִחוּד, “הַצְּבִי” שֶׁל א' בֶּן-יְהוּדָה…

וּמִשֶּׁנִּתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה, בָּאָה גַם הַפְּקִידוּת שֶׁעַל מוֹשְׁבוֹת הַבָּרוֹן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁאֹל הֶתֵּר מִפִּי רַבָּנֵי יְרוּשָׁלָיִם. וְהִנֵּה רַבָּנֵי הַסְּפַרְדִים נַעֲנוּ וְהִתִּירוּ אֶת הָעֲבוֹדָה בְּהַעֲרָמָה, עַל יְדֵי שְׁטָר מְכְירָה לְנָכְרִי עַל הַקַּרְקַע בִּמְנָת לְהַחֲזִיר וְכוּ'; אוּלָם רַבָּנֵי הָאַשְׁכְּנָזִים לֹא נַעֲנוּ לַדָּבָר וְהֶחֱרִישׁוּ לְפִי שָׁעָה… אֲבָל סוֹפְרִים שֶׁבָּעִתּוֹנִים לֹא הֶחֱרִישׁוּ, וְכָתְבוּ מַאֲמָרִים וְהֵבִיאוּ הוֹכָחוֹת לִמּוּדִיּוֹת, שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁבִיעִית חָל בַּזְּמָן הַזֶּה. וְהוֹאִיל וּבְנֵי הַמּוֹשָׁבוֹת אָז הָיוּ כֻּלָּם מִ“נֻּסַּח אַשְׁכְּנַז”, בִּקְּשָׁה הַלִּשְׁכָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן, הַלִּשְׁכָּה הָאוֹדֶסָּאִית, לְהַשִּׂיג הֶתֵּר מֵרַבָּנִים אַשְׁכְּנָזִים, וְנִכְנְסָה בְּשִׁדּוּלִים לִפְנֵי גְדוֹלֵי הוֹרָאָה שֶׁבְּרוּסְיָה שֶׁיַּמְצִיאוּ הֵם צַד הֶתֵּר לַדָּבָר.

שָׁמְעוּ רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם כִּי פָּסְעוּ חוֹבְבֵי צִיּוֹן מֵעַל רֹאשָׁם לְהָבִיא הֶתֵּר מִבַּחוּץ – וְנִתְעוֹרְרוּ וְהִקְדִּימוּ הֵם וְהִכְרִיזוּ מִבִִּפְנִים אִסּוּר מָחְלָט בְּלִי שׁוּם הַעֲרָמָה לִשְׁבִיעִית, אִסּוּר כָּל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה “הֵן עַל יְדֵי עַצְמוֹ, הֵן עַל יְדֵי נָכְרִי” “בְּלִי שׁוּם הוֹרָאַת הֶתֵּר כְּלָל וּכְלָל”. וּמִשֶּׁבָּא “הַהֶתֵּר” מִצַּד רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ – נִמְצָא זֶה כְּ“חַסְפָּא בְּעַלְמָא”.

וְלָמָּה? רַבָּנֵי חוּץ לָאָרֶץ נִזְהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיהֶם שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְנָתְנוּ אֶת הֶתֵּרָם, שֶׁהֻגְבַּל בְּכַמָּה תְּנָאִים, וּבְיִחוּד עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה עַל דַּעְתָּם וְהַסְכָּמָתָם שֶׁל “הַבֵּית דִּין בִּירוּשָׁלַיִם” דַּוְקָא… אֶחָד הָיָה הַגָּאוֹן ר' מָרְדְּכַי אֶלְיַאשְׁבֶּרְג, ז"ל, מִבּוֹיְסְק שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַתִּיר לְגַמְרֵי, בְּהוֹרוֹתוֹ שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁבִיעִית נוֹהֵג בַּזְמָן הַזֶּה, – וְעוֹרֵר עַל עַצְמוֹ כַּעַס וְקִטְרוּג גָּדוֹל, וּבִפְרָט בִּירוּשָׁלָיִם.

וְהָאִכָּרִים גּוּפָם? יִרְאֵי שָׁמַיִם שֶׁבָּהֶם לֹא מָצְאוּ שׁוּם דֶּרֶךְ אֶלָּא לְצַיֵּת לְאִסּוּרָם שֶׁל רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, וּמֵהֶם הָיוּ (כְּר"י שְׁטַמְפֶּר מִפֶּתַח תִּקְוָה) שֶׁהֵבִיאוּ גַם טְעָמִים “מִטֶּבַע הָאָרֶץ”, כִּי מוּטָב לוֹ לַמֶּשֶׁק חַחַקְלָאִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתֵּן שְׁבִיתָה לַקַּרְקַע, לְבַיֵּר אֶת הַשָּׂדוֹת פַּעַם בְּשֶׁבַע שָׁנִים, – וְהִשְׁפִּיעוּ אֵלּוּ גַם עַל אֲחֵיהֶם שֶׁיִּשְׁבֹּתוּ. וְהִנֵּה בְּנֵי פֶּתַח תִּקְוָה, עֶקְרוֹן וּבְאֵר טוֹבִיָּה, כֻּלָּם, לַמְרוֹת רֻגְזוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן שֶׁבִּתְמִיכָתוֹ נִתְלוּ, הֶחֱלִיטוּ שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, – וְכָל הַיִּשּׁוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחוֹבְבֵי צִיּוֹן שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הָעִתּוֹנִים וְעַל הָרַבָּנִים מֵהָתָם וּמֵהָכָא הָיוּ כְּמֶרְקָחָה! אֲגֻדּוֹת מֵחוֹבְבֵי צִיּוֹן מְחָרְפִים עַתָּה אֶת הָאִכָּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשְׁמָם דָּגָלוּ, וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם: נִרְפִּים הֵם, מַמְרִים הֵם…

וּגְדֵרָה? – “מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל” שֶׁגְּדֵרָה זוֹ, הַמְפֻרְסֶמֶת לַכֹּל כְּ“חָפְשִׁית”, מָעוֹז יִהְיֶה בָּהּ לְאִסּוּר שְׁמִטָּה?!… אוּלָם “אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה”, וְאַהֲבָתָם שֶׁל בְּנֵי גְּדֵרָה לִמְנַהֲלָם הָרי“מ פִּינֶס לֹא נָתְנָה לָהֶם לִהְיוֹת חוֹלְקִים עַל רַבָּם בְּגָלוּי – וְשָׁתְקוּ. וְרַק פִּינֶס הוּא שֶׁדִּבֵּר בִּשְׁמוֹ וְגַם בְּשֵׁם גְּדֵרָה… וְהוּא, הרימ”פ, לְשִׁטָּתוֹ הָלָך. תְּחִלָּה בִּקֵּשׁ לְהַבְלִיעַ אֶת הַשְּׁאֵלָה “בַּחֲשַׁאי”, שֶׁלֹּא לְהָעִיר שׁוּם הַכְרָזוֹת לֹא לְהֶתֵּר וְלֹא לְאִסּוּר, בְּאָמְרוֹ: “דַּעְתִּי מֵאָז בְּנוֹגֵעַ לְתַקָּנוֹת בַּדָּת, כִּי תֵּעָשֶׂינָה לְאַט לְאַט וּבַחֲשַׁאי, וְאַחֲרֵי שֶׁהֻרְגַּשׁ הַצֹּרֶךְ, – אוֹ אָז לֹא יַזִּיקוּ לְגוּף הַיַּהֲדוּת. אַךְ בְּהֵעָשׂוֹתָן בְּרַעַשׁ וְרַעַם וְקֹדֶם שֶׁהֻרְגַּשׁ הַצֹּרֶךְ בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהָרוֹאִים אֶת הַנּוֹלָד יִרְאוּ מֵרֹאשׁ כִּי הַצֹּרֶךְ יָבוֹא, בְּכָל זֹאת תַּזֵּקְנָה מְאֹד לְהַדָּת. “וְהַפַּעַם, לְאַחַר שֶׁ”הָרַעַשׁ וְהָרַעַם” כְּבָר יָצָא קוֹלָם מִשְּׁנֵי הַמַּחֲנוֹת, וּלְפִי שֶׁ“הַצֹּרֶךְ” בְּהֶתֵּר זֶה, (אֲפִילוּ לְדִבְרֵי לִילְיֶנְבְּלוּם רֹאשׁ הַמְעַרְעֲרִים) לֹא הִגִּיעַ בִּשְׁנַת תרמ“ט אֶלָּא בִּכְדֵי “לְהוֹצִיא עַל הַתְּמִיכָה אֵיזֶה אֲלָפִים פְרַנְק יְתֵרִים”, – כִּי עַל כֵּן הִתְמַרְמֵר פִּינֶס עַל הַ”פְּתָאִים", אוֹתָם “הָרַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים אֲשֶׁר חָמְלוּ עַל הַקּוֹלוֹנִיסְטִים, בְּלִי שְׁאֹל פִּיהֶם, וַיַּרְעִישׁוּ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ” “לְהַתִּיר הַדָּבָר בְּפַעַם אַחַת” “וְלִכְרוֹת הָאֵבֶר הַזֶּה מֵהַיַּהֲדוּת” לַחֲלוּטִין, בְּעוֹד שֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ נוֹגֵעַ עֲדַיִן אֶלָּא בִּמְתֵי מְעָט, בַּעֲשָׂרוֹת אֲנָשִׁים בִּלְבָד. וַיְהִי הוּא נֶגֶד הַהֶתֵּר שֶׁבְּצוּרַת “מְכִירָה לְעַכּ”וּם, וּבִמְרִי רוּחוֹ צִחְצַח אַף הוּא אֶת עֵטוֹ לִשְׁנִינָה בַּמִּכְתָּבִים שֶׁכָּתַב גַּם לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן מֵחֲבֵרָיו וְגַם לָרַבָּנִים הַמַּתִּירִים וְגַם אֶל שֶׁאֵינָם מַתִּירִים. –

וּכְנֶגְדּוֹ לִילְיֶנְבְּלוּם אַף הוּא לֹא דִבֵּר הַפַּעַם עִם פִּינֶס מְכֻבָּדוֹ בְּנַחַת וְהִתְמַרְמֵר עַל אֵלּוּ אֲשֶׁר “בִּהְיוֹתָם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחַן אֲחֵרִים הִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹת זְרִיזִים בְּמִצְווֹת…” וְאָמַר: “אִם יִשְׁבְּתוּ הַקּוֹלוֹנִיסְטִים בַּשְּׁמִטָּה הָרִאשׁוֹנָה הַזֹאת, יִתְּנוּ בָּזֶה לַמַּחְמִירִים פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר גַּם לַדּוֹרוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָעֲבוֹדָה בִּשְׁמִטָּה מֻתֶּרֶת בַּזְּמָן הַזֶּה, בְּכָל זֹאת רָאוּי לְאָסְרָהּ מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ לִשְׁבּוֹת, וּמִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה” – וְכוּ'²⁴.

כָּךְ עָמְדוּ הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת בִּכְתָב, וּלְמַעֲשֶׂה עָמְדָה לִפְנֵי פִּינֶס הַשְּׁאֵלָה הַמַּטְרִידָה: מַה לַעֲשׂוֹת לִגְדֵרָה שֶׁלֹּא יֵצֵא עָלֶיהָ הַקֶּצֶף אִם מִצַּד זֶה וְאִם מִצַּד זֶה? עָמַד (וְכַנִּרְאֶה, בְּהַסְכָּמַת רַבּוֹ הַגָּאוֹן ר' גִּימְפֶּל יָפֶה שֶׁאִקְלַע אָז לָאָרֶץ) וְהִתִּיר לִבְנֵי גְדֵרָה אֶת מְלֶאכֶת הַטִּיּוּב (חֲרִישָׁה, זִבּוּל, עִדּוּר וְנִכּוּשׁ בִּשְׁבִיל הַשָּׁנָה הַבָּאָה, וְכֵן גַּם אֶת הַנְּטִיעָה, הוֹאִיל וְהַלָּלוּ אֵין אִסּוּרָן אֶלָּא מִדְרַבָּנָן; וּזְרִיעָה וּקְצִירָה, שֶׁאִסּוּרָן מִדְּאוֹרַיְתָא, לֹא הִתִּיר אֶלָּא עַל-יְדֵי גוֹי…

וּבְנֵי גְדֵרָה שָׁתְקוּ; לְמַעֲשֶׂה עָבְדוּ הַשָּׁנָה כִּמְעַט כִּבְכָל שָׁנָה, אֶלָּא מִשְּׁתִיקָתָם נִרְאוּ כְּמַסְכִּימִים עִם רַבָּם – – וַ“חֲלוּצֵי הַיִשּׁוּב”, אֵלֶּה בְּנֵי בִּיל“ו אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְיַמְּרוּ חוֹבְבֵי צִיּוֹן הַמַּשְׂכִּילִים, נַעֲשׂוּ מֵעַכְשָׁו אַךְ “מַטָּרָה לְחִצֵּי חֲרָפוֹת וְדִבַּת עָם” לֵאמֹר: “נִרְפִּים הֵמָּה נִרְפִּים, עַל כֵּן הֵם אוֹמְרִים נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֶת ה' בִּשְׁמִירַת שְׁבִיעִית, בְּחָשְׁבָם שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם לְהוֹכִיחַ כִּי רוֹצִים הֵם בַּעֲבוֹדָה – וְעַתָּה בָּאָה הָעֵת לְהִנָּפֵשׁ, וְעַל חֶשְׁבּוֹן הַתְּמִיכָה רוֹצִים הֵם לְהִתְפַּנֵּק…” וְעַל פִּינֶס הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: “אִם כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה, אֲבָל מַעֲשָׂיו תָּמִיד מַשְׁחִיתִים וּמְקַלְקְלִים אֶת הַיִּשּׁוּב…” כָּךְ הֵבִינוּ הַמַּשְׂכִּילִים, וְכָאן דַּוְקָא הִסְכִּימוּ עִמָּם גַּם הָרַבָּנִים שֶׁבְּחוֹבְבֵי צִיֹוֹן, שֶׁכֵּן הִתְאוֹנֵן אָז הָרה,ג ר”שׁ מוֹהְלִיֶר (שֶׁהָיָה מִבַּעֲלֵי “הַהֶתֵּר”) וְאָמַר: “כָּל הַכֶּסֶף הַנִּקְבָּץ הוֹלֵךְ לְטִמְיוֹן עַל יְדֵי הָעֲצֵלִים הַלָּלוּ וְהָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם”. –

הַקִּצּוּר: הִתְלַבֵּט פִּינֶס וְהִתְנַצַּח בַּהֲלָכָה שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהִתְקַיֵּם לְמַעֲשֶׂה, וּבְבַקְּשׁוֹ לְקַיֵּם זֵכֶר לְתִקּוּן סוֹצְיַאלִי שֶׁבַּתּוֹרָה וּלְהַרְאוֹת גַּם אוֹת לִשְׁמִירַת עִקָּרֵי הַדָּת בִּבְנֵי בִּיל"וּ, לֹא הֶעֱלָה אֶלָּא קִטְרוּג גָּדוֹל, וּבְיוֹתֵר עַל עַצְמוֹ. נֶאֱמָן הָיָה פִּינֶס לְדֵעוֹתָיו בַּעֲמִידָתוֹ עַל עִנְיַן הַשְּׁמִטָּה, וְזוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לְהַפְסִיד סַמְכוּתוֹ בְּעֵינֵי חוֹבְבֵי צִיּוֹן עַד כְּדֵי לְהַשְׁמִיטוֹ סוֹף-סוֹף (בִּשְׁנַת תרג"א) מֵחוּג פְּעֻלָּתָם בְּיִשּׁוּב הָאָרֶץ וּלְסַלְּקוֹ לַצָּד…

אַךְ אִם לְעַצְמוֹ קִלְקֵל פִּינֶס לְאֵין תַּקָּנָה, הִנֵּה עַל תַּקָּנַת גְּדֵרָה הָיָה עֲדַיִן שׁוֹקֵד גַּם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְפַּקְפְּקָה עֶמְדָּתוֹ, וְדָרַשׁ אֶת בִּסּוּסָהּ שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה בְּכָל עֹז מֵחוֹבְבֵי צִיּוֹן; וְעוֹד בַּשָּׁנָה הַהִיא, שְׁנַת מַחֲלֹקֶת הַשְּׁמִטָּה, הִסְפִּיק לְבַצֵּר כִּמְעַט אֶת עֶמְדָּתָהּ.

הַנָּדִיב הַיָּדוּע סוֹף סוֹף נִתְפַּיֵּס לְמוֹשְׁבוֹתָיו וְקִבֵּל אָז לִתְמִיכָתוֹ גַם אֶת בְּנֵי “פֶּתַח תִּקְוָה”; לֹא נִשְׁאַר עוֹד לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן אֶלָּא לַעֲשׂוֹת בִּגְדֵרָה לְבָד – וְדָחַף עֲלֵיהֶם פִּינֶס לְטַפֵּל בְּשִׁכְלוּלָּה. וְכֵן הָלְכוּ וְנִתְקְנוּ בָּתֵּי הָעֵץ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְדִירָה בַּחֹרֶף, וּלְכָל בַּיִת הֻתְקְנָה גַם כִּירָה מְיֻחֶדֶת שֶׁלּוֹ, אִשָּׁה אִשָּׁה וּמִטְבָּח שֶׁלָּהּ, וְתַנּוּר-אֹפֶה אֶחָד גָּדוֹל לְכָל הַמּוֹשָׁבָה. הִתְחִילוּ אָז מְגַדְּלִים עוֹפוֹת וְנִקְנוּ גַם פָּרוֹת חוֹלְבוֹת. וּרְפָתִים וְאֻרְווֹת-אֶבֶן נִבְנוֹת מֵאֲחוֹרֵי בָּתֵּי הָעֵץ, – מַה שֶׁאֵין כֵּן לְבָתֵּי הָאֶבֶן, כִּי בַּעֲלֵיהֶם אִישׁ מִשְּׁנֵי חֲדָרָיו הִקְצָה חֶדֶר אֶחָד לִבְהֶמְתּוֹ. וְכָל מְדוֹרֵי הַבְּהֵמָה נִבְנוּ לְפִי תָּכְנִיתוֹ שֶׁל פִּינֶס בְּשׁוּרָה מֵאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים בִּקְצֵה הַחֲצֵרוֹת וְחֻבְּרוּ יַחַד בְּקִיר אֲבָנִים אֶחָד לְעֶבְרָם חוּצָה, וְעָשׂוּ לַמּוֹשָׁבָה חוֹמָה מִזֶּה וְחוֹמָה מִזֶּה מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ – מֵעֵין “מִבְצָר” לְשָׁעָה רָעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה…

מִתְבַּצֶּרֶת גְּדֵרָה לַיּוֹם “כִּי תִּקְרֶאנָה מִלְחָמָה” – וּמִלְחָמָה אָמְנָם לֹא אֵחֲרָה מִבּוֹא, כִּי בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף, בְּעוֹד שֶׁפֻּלְמוּס הַשְּׁמִטָּה מִתְגַּבֵּר וּמְאַיֵּם מֵרָחוֹק בְּמִכְתָּבִים וּמַאֲמָרִים, עָלוּ עַל גְּדֵרָה מִקָּרוֹב בַּמִּלְחָמָה מַמָּשׁ, מִלְחָמָה מְטֻכְסֶסֶת מִצַּד הַשְּׁכֵנִים, לַהֲרוֹס וּלְהַשְׁמִיד הַכֹּל לַיְלָה אֶחָד! –

וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה.

לְבִנְיַן “הַחוֹמָה” הָיְתָה גְדֵרָה לוֹקַחַת סִיר בְּהַקָּפָה מִבַּעֲלֵי הַכִּבְשָׁנוֹת שֶׁבִּכְפָר אֲגוּרִי. נֶעֶשְׂתָה רַגְלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם רְדוּפָה בְּיוֹתֵר לַמּוֹשָׁבָה; רָאָה אֶת “הַחֲוַגַּ’ת” (הָאֲדוֹנִים שָׁם, שֶׁהֵם מִסְכֵּנִים וּמוּעָטִים וְנִדָּחִים בַּנֵּכַר – וְהֵגִיס דַּעְתּוֹ כְּנֶגְדָּם וְהִתְחִיל בָּא בִּתְבִיעוֹתָיו בִּזְמַנָּן וְשֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן לִהְיוֹת כְּנוֹגֵשׂ; עַד שֶׁלּוּלִיק – זֶה שֶׁלֹּא הָיָה מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים – גֵּרְשׁוּ לַאֲגוּרַאי זֶה בִּנְזִיפָה כְּיַד הַמְּלִיצָה הָעַרְבִית הַטּוֹבָה עָלָיו. מֶה עָשָׂה הָאֲגוּרַאי? יוֹם אֶחָד יָצָא הַפּוֹעֵל יִשְׂרָאֵל קָלוּגַאי, שֶׁנִּסְפַּח לְמִשְׁפַּחַת בֶּלְקִינְד-פַיְנְבֶּרְג, לְהָבִיא אֲבָנִים בַּעֲגָלָה מִן הַמַּחֲצָבָה – קָפְצוּ עָלָיו מִן הַמַּאֲרָב אוֹתוֹ אֲגוֹרַאי עִם שְׁנֵי רֵעָיו, וּבְמַכּוֹת פִּתְאֹם הֲמָמוּהוּ וְאֶת צֶמֶד הַסּוּסִים לָקְחוּ וַיָּנוּסוּ. הַדָּבָר נוֹדַע בַּמּוֹשָׁבָה וַיֵּצְאוּ מִיָּד רוֹכְבִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַשּׁוֹדְדִים, וּכְמַהֲלַךְ שְָׁתַיִם מִגְּדֵרָה הִדְבִּיקוּם, תָּפְסוּ אֶת הָאֲגוּרַאי וְהֵשִׁיבוּ אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים שֶׁגָּזַל. חֲבֵרָיו בָּרְחוּ, וְאוֹתוֹ הֵבִיאוּ אָסוּר אֶל הַמּוֹשָׁבָה וּנְתָנוּהוּ בַּמִּשְׁמָר, בְּבֵית-הַוַּעַד, הוּא בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁהִקְצוּ בּוֹ פִּנָּה לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, – וְהוּא הוּא הַצְּרִיף שֶׁהָיָה מְשֻׁתָּף בְּשַׁעְתּוֹ בְּעוֹדוֹ מִתַּחַת הָהָר. וַיְהִי “הָאוֹרֵחַ” הַלָּז אָסוּר וְיוֹשֵׁב בָּאַכְסַנְיָה זוֹ כָּל אוֹתוֹ הַיֹוֹם וּמָחֳרָתוֹ, עַד שֶׁיָּבוֹא פִּינֶס וְנוֹעֲצוּ מַה לַעֲשׂוֹת עִם הַשּׁוֹדֵד לְהַצִּיגוֹ לִפְנֵי הָרָשׁוּת שֶׁל עַזָּה, – כִּי יָרְאוּ לְהוֹלִיכוּ שָׁמָּה בְּדֶרֶךְ כְּפָרֵי הָעַרְבִים.

וּפִינֶס בָּא עַל חֲמוֹרוֹ לִפְנוֹת עֶרֶב גְּדֵרָתָה. וּכְנוּחוֹ תָּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר – כִּי כֵּן יִסַּד פִּינֶס לְמִקְרָא הָעֵדָה בִּגְדֵרָה, שׁוֹפָר וְלֹא פַּעֲמוֹן! – וְנִתְכַּנְּסוּ הַגְּדֵרָתִים לְמוֹעֵצָה לִפְנֵי מְנַהֲלָם.

וּבְנֵי גְדֵרָה מִדֵּי סוּר פִּינֶס אֲלֵיהֶם לָלוּן, הָיוּ מְאַחֲרִים לֵיֹשֵׁב עִמּוֹ בִּמְסִבָּה גַם לְאַחַר גָּמְרָם אֶת בֵּרוּר הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁעַל הַפֶּרֶק, כִּי עָרֵב עֲלֵיהֶם שִׂיחָם יַחַד, – וְאַף הַפַּעַם יָשְׁבוּ כֵּן עִם מְנַהֲלָם. חֲצוֹת לַיְלָה הִגִּיע וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ, יוֹשְׁבִים בְּשִׂיחָתָם – וּפִתְאֹם קוֹל עֲנוֹת עוֹלֶה מִן הָעֵמֶק, מִמְּקוֹם הַבְּאֵר, שֶׁהָיְתָה עוֹד בִּשְׁעַת חֲפִירָה וּבְנִיָּה וְהַבּוֹנִים אֲשֶׁר מִיָּפוֹ הָיוּ לָנִים שָׁם. מִיָּד יָצְאוּ שְׁנַיִם בִּמְרוּצָה אֶל הָעֵמֶק וְרוֹבֶה בְּיָדָם. וְלַנִּשְׁאָרִים אָמַר פִּינֶס: “אַל תֵּחָפְזוּ עוֹד שָׁמָּה, הִתְבּוֹנְנוּ וּרְאוּ אִם אֵין בָּאִים גַּם מִצַּד אַחֵר…”

וְהַלַּיְלָה לֵיל בָּהִיר מְצֻחְצָח, וּלְבָנָה מְלֵאָה שֶׁל אוֹר לְי"ד חֶשְׁוָן מַבְהִירָה מִלֵּב הַשָּׁמַיִם אֶת כָּל הָאֹפֶק הַזָּכוּךְ. וְהִנֵּה מִמְּקוֹם הַבְּאֵר נִרְאוּ כִּשְׁמוֹנָה עַרְבִים נָסִים בִּזְעָקָה מִפְּנֵי הַיְרִיָּה אֲשֶׁר יָרוּ שְׁנֵי הַגְּדֵרָתִים בְּרוּצָם שָׁמָּה – וּכְבָרְחָם נִגְלֹה נִגְלָה מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי לִַּבְעָה קָהָל בָּא מִן הַשְּׁפֵלָה בִּתְרוּעַת מִלְחָמָה בְּטַכְסִיס עֲרוּכָה עֲלֵיהֶם; כִּי אָמַר הָאוֹיֵב לְהַבְהִילָם פֶּתַע מִשְּׁנָתָם אֶל הָעֵמֶק, וְכַאֲשֶׁר יִנָּתְקוּ מִן הַמּוֹשָׁבָה – יַעֲלֶה הַקָּהָל מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי אֶל גִּבְעַת גְּדֵרָה (כְּמַעֲשֵׂה הָעַי בְּשַׁעְתָּהּ!) וְיַעֲשׂוּ בָּהּ כְּחֶפְצָם, בִּהְיוֹתָם הֵם לְמַעְלָה וְיוֹשְׁבֵי גְדֵרָה מָטָּה.

“חֲַזַק וֶאֱמַץ!” – קָרָא פִּינֶס: “וּמִן הַגִּבְעָה לֹא נֵרֵד, – מִפֹּה אֶת פְּנֵיהֶם תְּקַדֵּמוּ!” וְהָאֲגוּרַאי מִמַּאֲסָרוֹ נֵעוֹר וְהוּא דוֹפֵק בְּקַרְשֵׁי הַצְּרִיף, מְתוֹפֵף וּמֵרִיעַ נוֹרָאוֹת לִקְרַאת הַבָּאִים: “הַצִּילוּ, אַחַי הַצִּילוּ! הַיְּהוּדִים מְבַקְּשִׁים לְשַׁחֲטֵנִי!” –

וּבִגְדֵרָה אָז, מִלְּבַד הַזְּקֵנִים וְהַנָּשִׁים, אַךְ כִּשְׁנֵים-עָשָׂר אִישׁ – וּמִתּוֹךְ חַלְחָלָה וּבֶהָלָה שֶׁקָּמָה הֵמָּה נֶחְפָּזִים לְהִזְדַּיֵּן בְּכֹל אֲשֶׁר מָצְאוּ וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִקְרְאוּ “חֲזַק”! לֹא נִתֵּן לָהֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּבָתֵּינוּ!" – “הִתְחַזְּקוּ! כִּי טוֹב לָנוּ נְפֹל בַּמִּלְחָמָה מִהְיוֹת קַלָּסָה לַשְּׁכֵנִים!” – “חַיֵּינוּ בְּעַד מוֹשָׁבֵנוּ, נָשֵׁינוּ וְטָפֵּנוֱּ!” – וַיִּנְעֲלוּ אֶת דַּלְתוֹת הַבָּתִּים עַל הַנָּשִׁים הַנִּרְעָדוֹת אֲשֶׁר חָרְדוּ מִמִּשְׁכְּבוֹתָן: “הָס! אַל תַּפְרִיעוּ וְאַל תַּטְרִיפוּ דַעְתֵּנוּ בִּזְעָקָה וּבְכִיָּה!” – וְהַגְבָרֵים כֻּלָם הִתְיַצְּבוּ בַּמַּעֲרָכָה, כִּי קָרַב הַצָּר, בַּהֲרִיעוֹ פְחָדִים: “עֲלֵיהוּם, עֲלֵיהוּם!…”

וְר' יְחִיאֵל-מִיכַל פִּינֶס עוֹבֵר מֵחַלּוֹן אֶל חַלּוֹן לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנָּשִׁים הַכְּלוּאוֹת, וְהַלָּלוּ סוֹפְדוֹת מִבַּיִת, קוֹרְאוֹת: “לֹא! כִּי גַם אֲנַחְנוּ לְיַד בְּעָלֵינוּ בַּמִּלְחָמָה נַעֲמֹדָה!” – עַד כִּי גָעַר בָּהֶן הַמְנַהֵל: “שָׁמֹר עַל הַטַּף, אִמּוֹת! שָׁמֹר וְהִכּוֹן לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר יְצֻוֶּה, – שְׁעַת חֵרוּם!”… וְקִבֵּל רַק אֶת שְׁתֵּי הָעֲלָמוֹת, כִּי תֵּצֶאנָה בַּקֻּפָּה לִלְקֹט אֲבָנִים וְהָבִיא אֶל מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה. וְהִתְנַדְּבוּ עִמָּהֶן גַם שְׁנֵי הַזְּקֵנִים, ר' מֵאִיר בֶּלְקִינְד וְרק יְחֶזְקֵאל הַשו"ב, לִלְקֹט וּשְׂאֵת בַּקֻּפָּה אַף הֵם אַבְנֵי מִלְחָמָה…

וְכָל הַגְּבָרִים נִצָּבִים נִפְרָדִים, אַךְ מַעֲרָכָה אַחַת, הָכֵן לִקְרַאת הָאוֹיֵב “חֲזַק וֶאֱמַץ!”

וְהָאוֹיֵב עָצוּם הוּא מִגְּדֵרָה, כְּמֵאָה אִישׁ בַּהֲמוֹנוֹ, וְהֵמָּה צוֹעֲקִים: “אֶת אָחִינוּ הוֹצִיאוּ לָנוּ, יְהוּדִים!”

“הַשּׁוֹדֵד – אַךְ לַמִּשְׁפָּט נוֹצִיאוֹ וְלֹא לָכֶם!”

וַתְּהִי עֲנוֹת שְׁרֵקָה עַל נִבְחַת חֲרָפוֹת וּצְרִיחַת נְקָמָה וְעִמָּהֶן בְּרַד אֲבָנִים בְּנֵפֶץ יַכֶּה… בָּרָד – אַךְ הוּא רַק לְצֵלַע הַגִּבְעָה יִפּוֹל וְעַד הַמַּעֲרָכָה טֶרֶם יַגִּיעַ; אוּלָם הָאֲבָנִים הַנִּקְלָעוֹת מֵעַל הַגִּבְעָה – בִּיעָף אֶל קְהַל הָאוֹיֵב יִפְּלוּ וְלֹא יַחֲטִיאוּ. –

“הַצִּילוּ! הַצִּילוּ! הַיְּהוּדִים יִשְׁחָטוּנִי!” – יִפְעֶה הָאַסִּיר כְּיוֹלֵדָה, וְעַד זְוָעָה בַּקְּרָשִׁים יַרְעִישׁ כְּמִתְחַבֵּט בִּידֵי הוֹרְגִים: “חוּשׁוּ, הַצִּילוּ!” – וְהָעֲלָמוֹת וְהַזְּקֵנִים שְׁחוֹחַ יָרוּצוּ, יִזְחֲלוּ, יִלְקְטוּ וּכְפוּפֵי קוֹמָה בִּשְׁנַיִם קֻפָּה אַחַר קֻפָּה יִשְׂאוּ לַמַּעֲרָכָה; וּמִשּׁם בִּתְנוּפָה וּבִקְפִיצוֹת עֹז יָשְׁלְכוּ בִּיעָף.

“אֲבָנִים לֹא גְדוֹלוֹת לְקֹטְנָה, בָּנוֹת! – כְּדֵי אֶגְרוֹף וְאֶגְרוֹפָיִם.” –

וְלָמָּה נֶאֱנַק ר' מֵאִיר? אֶבֶן אַחַת מוּעָפָה מִלְּמַטָּה פָּגְעָה וּמָחֲצָה יָדוֹ: “חֲזַק וֶאֱמַץ, כִּי קָרְבוּ עוֹד!” – וְר' מֵאִיר עִם ר' יְחֶזְקֵאל חֲבֵרוֹ עוֹד לָקֹט יִלְקֹטוּ וְנָשֹא יִשְׂאוּ – וִירִיַּת הָאֲבָנִים מִן הָהָר אֶל הָעֵמֶק גָּבְרָה תָּכְפָה עוֹד וַתִּגְבַּר שָׁם הַמְּהוּמָה…

הַקָּהָל אֲשֶׁר בָּעֵמֶק נִלְאָה מִבְּרֹד עוֹד אֲבָנִים חִנָּם – וְהִתְחִילוּ בּוֹקְעוֹת מִשָּׁם יְרִיּוֹת אֵשׁ תְּכוּפוֹת, וְאַלּוֹת מִתְנוֹפְפוֹת חוֹזְרוֹת כְּגַלְגַּל מִתּוֹךְ מְרוּצָה וּנְבִיחָה גְדוֹלָה: “עֲלֵיהוּם! עֲלֵיהוּם!” –

מִתְפָּרְצִים לְהַעְפִּיל הֶהָרָה –

אַךְ בִּרְקֵי רַעֲמֵי רוֹבִים שְׁלוּחִים מִן הַגֹּבַהּ הִבְרִיחוּם – –

נְסוֹגִים אָחוֹר, רָצִים וּנְפוֹצִים –

אַךְ הַמַּעֲרָכָה אֲשֶׁר מִמַּעַל לֹא תָּמוּשׁ מִמְּקוֹמָהּ, מִן הַגִּבְעָה לֹא תִּנָּתֵק לִרְדֹּף, אוּלָם אֲבָנִים אַחֲרֵי הָאוֹיֵב שָׁלֹחַ תִּשְׁלַח לְדָלְקוֹ בַּבְּרִיחָה…

וְהִנֵּה זֶה נָמוֹג הֶהָמוֹן עַד תֻּמּוֹ, נָפַץ – וְאֵינֶנּוּ.

“שְׁתוּ לְחַיִּים, בָּנִים – וְיֶאֱמַץ לְבַבְכֶם!” – אוֹמֵר פִּינֶס בְּשֵׂאתוֹ בַּקְבּוּק יַיִן שָׂרוּף, שֶׁכִּנֵּס מִקְצָת מִקְצָת מִן הַבָּתִּים בַּאֲשֶׁר מָצָא וַיְמַלְּאֵהוּ: “שְׁתוּ וְהִתְחַזְּקוּ, כִּי עוֹד שׁוֹב יָשׁוּבוּ”…

“יָשׁוּבוּ – וְיִכָּשְׁלוּ בְּעֶזְרַת ה'!” – עוֹנֶה ר' יְחֶזְקֵאל מִתְנַשֵּׁם מִיגִיעוֹ: “לָמֶד-אָלֶף הַמְּלָכִים בְּשַׁעְתָּם רַבִּים וַחֲזָקִים הָיוּ מֵעֲדַת מִתְנַפְּלִים זוֹ… שְׁבוּרֵי עֹרֶף יִבְרְחוּ וְיִפֹּלוּ!”

“עָמֹד וְצַפֵּה לְכָל הָעֲבָרִים! לְאוֹרָהּ שֶׁל לְבָנָה זוֹ גַּם בְּעוֹדָם מֵרָחוֹק נִרְאֵם, אִם יָשׁוּבוּ עוֹד.”

וְהֵמָּה גַם שָׁבוּ! מִצַּד אַחֵר נִגְלוּ הַפַּעַם בְּקָרְבָם אֶל הַגִּבְעָה רָצִים בִּתְרוּעָה וּבִתְנוּפַת אַלּוֹת וּבְנֵפֶץ יְרִיּוֹת אֵשׁ; וְזַעֲקַת הַנָּשִׁים פּוֹלַחַת רֹאשׁ וָלֵב: “אָבַדְנוּ! אָבָדְנוּ!”.. וְהָאֲגוּרַאי קוֹלוֹ כְּיִלְלַת תַּנִּים יַחֲרִיד: “הַצִּילוּ! שָׁחֹט יִשְׁחָטוּנִי!”

וְהַמִּתְנַפְּלִים אַךְ בְּרָחוֹק מִמְּטַחֲוֵי אֶבֶן עָמְדוּ, מִתְרַעֲשִׁים מִתְגָּעֲשִׁים, גָּבְרָה צִוְחָתָם מִבָּרִאשׁוֹנָה, יָרִיעוּ יַצְרִיחוּ נוֹרָאוֹת, יְנוֹפְפוּ בָּאַלּוֹת וְיִתְרוֹצְצוּ וְקָרֵב לֹא יִקְרְבוּ עוֹד, אַךְ לִרְגָעִים יָרֹבּוּ, וְרוֹבֵיהֶם הַנּוֹשָׁנִים – קוֹלָם כִּרְעָמִים!

“טַכְסִיס! טַכְסִיס! לְהַעֲסִיקֵנוּ חִנָּם הֵם עוֹשִׂים בְּרַעַשׁ!” – קָרָא פִּינֶס: “הִסְתַּכְּלוּ לִצְדָדִים!”

“כִּשְׁלֹשָה אוֹ אַרְבָּעָה נִדְמוּ לִי רָצִים מֵרָחוֹק מִמּוּל הַחוֹמָה מִזֶּה…”

“וּמִי יֵצֵא לָתוּר מִשָּׁם?” –

“אָנֹכִי לְיַד הַפֶּתַח אֶאֱרֹבָה” – אָמַר הֶנְקִין וַיִּשָּׂא אֶת אֶקְדֹּחוֹ, גָּחַן וּבִזְחִילָה נִשְׁמַט, לְבַל יֵרָאֶה מִן הָעֵמֶק כִּי הוֹלֵךְ הוּא שָׁמָּה.

וְקִיר הַחוֹמָה אָז עוֹדֵהוּ בְּהִבָּנוֹתוֹ וְהַפִּיגָם עוֹד עָלָיו פְּנִימָה, וְדֶלֶת לְפֶתַח הַקִּיר לֹא הֻצְּבָה עוֹד – וַיִּכְרַע הֶנְקִין תָּחַת הַפִּיגָם, מִתְחַבֵּא וְצוֹפֶה לְיַד הַפָּתַח. – וְהִנֵּה כְּנוּפְיָה מֵרָחוֹק מִתְלַקֶּטֶת וְנֶאֱסֶפֶת, חֶרֶשׁ שְׁחוֹחַ יַעֲלוּ, אֶל הַפֶּתַח יִתְגַנְּבוּ – וְהֶנְקִין מַמְתִּין. קָרְבוּ בַּחֲבוּרָה צְפוּפָה עֲשָׂרָה מֵהֶם – וּשְׁתֵּי יְרִיּוֹת שֶׁפִּלְּחוּ קִרְבָּם זוֹ אַחַר זוֹ, עָקְרוּ זְעָקָה וַאֲנָקָה מִתּוֹכָם – וְהֵמָּה נָפוֹצוּ בִּבְרִיחָה.

נָסִים וְצוֹעֲקִים וּמַכְרִיזִים – וְגַם הֶהָמוֹן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הָהָר מִזֶּה לְקוֹל יְרִיּוֹת וִיעָף אֲבָנִים לִתְפוּצוֹת יִבְרַח…

הַשַּׁחַר מַפְצִיעַ מִן הֶהָרִים – וְהֵם עוֹד אֵינָם.

עָבְרָה הַזְּוָעָה, נָמוֹג הַפַּחַד, מֵאִיר הַבֹּקֶר – וּמַה לְסַבְתָּא הֶנְקִין שֶׁהִיא נֶחְפְּזָה מִבַּיִת אֶחָד לַשֵּׁנִי וְחוֹזְרָה מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן וּבְלֶכְתָּהּ תְּפָרֵק כַּפֶּיהָ: “הוֹשַׁע נָא, אֵל! עָזְרֵנִי – הוֹרֵנִי נָא!” – מַה שָׁם? שְׁתַּיִם הָרוֹת צְעִירוֹת נֶעֶקְרוּ וְלָדוֹתֵיהֶן מִבִּעוּתֵי הַלַּיְלָה וְהֵן מִתְהַפְּכוֹת בְּצִירֵיהֶן… וְסַבְתָּא זוֹ יָדֶיהָ עַל רֹאשָׁהּ: "עָזְרֵנִי, הוֹרֵנִי, אֵל!… " וּפָרָשׁ דּוֹהֵר יוֹרֵד בְּטִיסָה מִגִּבְעַת גְּדֵרָה – לְאָן? הָעִירָה יָפוֹ שְׁלָחָהוּ פִּינֶס: לִקְרֹא לָרוֹפֵא, לְטַלְגְּרֵף עַזָּתָה וְגַם לִקְנוֹת אֶקְדֹּחִים בַּאֲשֶׁר יִמְצָא, כִּי אֵין נֶשֶׁק כְּדֵי הָאֲנָשִׁים בִּגְדֵרָה – וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יָשׁוּבוּ הַצּוֹרְרִים לְהַרְעִישׁ אֶת גְּדֵרָה עוֹד. בְּכָל אֹפֶן, אֵין לַגְּדֵרָתִי צֵאת עַתָּה שֶׁלֹּא בְּנֶשֶׁק. וַיְצַוֵּהוּ פִּינֶס עוֹד, כִּי בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ רִאשׁוֹן יוֹדִיעַ לִבְלוֹךְ, פְּקִיד הַבָּרוֹן אֲשֶׁר שָׁם, אֶת הַסַּכָּנָה אֲשֶׁר עַל גְּדֵרָה. וְדוֹהֵר טָס הַפָּרָשׁ בְּדֶרֶךְ הַשְּׁפֵלָה –

הַאִם לֹא יִמְצָאוּהוּ אוֹיְבִים? הַאֵין הֵם אוֹרְבִים כָּעֵת עַל דַרְכֵי גְדֵרָה? –

… דּוֹהֵר טָס הַפָּרָשׁ וְנַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. בָּא רִאשׁוֹנָה וְהַפָּקִיד בְּלוֹךְ לֹא נִבְהַל לַשְּׁמוּעָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר – גְּדֵרָה הֵן לֹא לִפְקִידוּתוֹ הִיא… אַךְ צְעִירֵי רִאשׁוֹן כְּשָׁמְעָם נֵעוֹרוּ – וְרוֹכְבִים בַּסּוּסִים יְמַהֲרוּ גְדֵרָתַָה כְּעֶשְׂרִים אִישׁ.

הֵם בָּאוּ וּבָאוּ עִמָּם בַּעֲגָלָה גַּם כַּעֲשָׂרָה עֶקְרוֹנִים, יְהוּדִים בַּעֲלֵי פֵּאוֹת – וְכֻלָּם גַּם נֶשֶׁק עִמָּם וְגַם צֵידָה לְיוֹם הַשַּׁבָּת הֵבִיאוּ – הַיּוֹם שִׁשִׁי בְּשַׁבָּת הָיָה – וְכֻלָּם נְכוֹנִים לִקְרָב וְלִמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל נְקֻדָּה יִשּׁוּבִית דַּלָּה, “קְהִלַּת יַעֲקֹב” קְטַנָּה זוֹ אֲשֶׁר עַל הַגִּבְעָה נֹכַח יַבְנֶה…

הָיוּ שֶׁיָּרְדוּ בַּחֲבוּרָה לִכְפָר קַטְרָה לִשְׁאֹל, לָמָּה רָגְשׁוּ נוֹעֲדוּ עַל שִׁכְנֵיהֶם לָיְלָה? וְהִנֵּה הַקַּטְרָתִים מִשְׁתַּחֲוִים וְנִשְׁבָּעִים, כִּי לֹא הֵמָּה, אַךְ אַנְשֵׁי כְּפָר אֲגוּרִי הָרָחוֹק, אַךְ הֵם לְבַדָּם בָּאוּ לְהוֹצִיא אֶת אֲחֵיהֶם הֶחָבוּשׁ. – אָכֵן, גּוֹאֲלֵי הַשּׁוֹדֵד וַדַּאי בָּאוּ, אוּלָם לֹא אֶחָד חֲבוּשׁ זְרוֹעַ, שְׂרוּט פָּנִים וְנוֹשֵׂא חַבּוּרָה וָשֵׂאת נִרְאָה גַם מִבְּנֵי קַטְרָה… לַיְלָה לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה יָצָאוּ, וְיוֹמָם אַךְ שָׁלוֹם עִם גְּדֵרָה יְדַבֵּרוּ…

וּגְדֵרָה הִתְעוֹדְדָה בְּאוֹרְחֶיהָ, הָאַחִים אֲשֶׁר חָשׁוּ אֵלֶיהָ בַּצָּרָה, וּכְהִתְפָּקְדָם לִפְנוֹת עֶרֶב הָיוּ אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ מְזֻיָּנִים נֶשֶׁק אֵשׁ כֻּלָּם. וְהִנֵּה יָצָא קוֹל הַשּׁוֹפָר – לְקַבָּלַת שַׁבָּת:

“לְכוּ נְרַנְנָה לַייָ, נָרִיעַ לְצוּר יִשְׁעֵנוּ!”

אֵלֶּה בִּתְפִלָּה בְּמִנְיָן יַעַמְדוּ, וְאֵלֶּה שְׁלֹשָה שְׁלֹשָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַמּוֹשָׁבָה לַמִּשְׁמָר נִצָּבִים, וּבְטֶרֶם יַעֲלֶה הַיָּרֵחַ יָרְדוּ בַּחוּרִים אֲחָדִים לָשִׂים אוֹרֵב בְּדֶרֶךְ הַמּוֹשָׁבָה.

עָלָה הַיָּרֵחַ, וְהָעוֹמְדִים לַמִּשְׁמָר יִרְאוּ מִן הָהָר עַרְבִים בָּאִים וּמִתְלַקְּטִים אֶל בֵּין כַּרְמֵי קַטְרָה. כַּנִּרְאֶה, יִרְבֶּה קָהֳלָם הַלַּיְלָה מִלֵּיל אֶתְמוֹל. אוּלָם גְּדֵרָה רַק זְהִירָה הִיא וְנִשְׁמֶרֶת, אַךְ כָּל פַּחַד גֹּרַשׁ מִקִּרְבָּהּ; וּבְקוֹל יְרִיּוֹת מַתְרָה הִיא בָּאוֹיֵב: “נְכוֹנִים אֲנָחְנוּ…”

וְהָאוֹרֵב אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בְּסִתְרוֹ יוֹשֵׁב – וְהִנֵּה צְעָדָה בָּאָה, שַׁעֲטַת סוּסִים קָרְבָה… הִשְׁקִיפוּ – וְהֵמָּה שִׁשָּׁה פָּרָשִׁים, חַיָלִים רוֹכְבִים. לְאָן? גְּדֵרָתָה. וּמֵאָן? מִיָּפוֹ. אָכֵן, לְבַקָּשַׁת פִּינֶס שֻׁלְּחוּ אֵלֶּה!

שִׁשָּׁה חַיָּלִים בָּאוּ; וְגִבּוֹרֵי קַטְרָה אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ אַךְ הֵרִיחוּ זֹאת – וּכְלֹא הָיוּ. אַף נֶפֶשׁ מֵהֶם לֹא נִרְאֲתָה עוֹד מִסָּבִיב, כִּי הָלְכוּ לִישׁוֹן שְׁנַת יְשָׁרִים…

וּבִגְדֵרָה – מַחֲנֶה. מַצַּב חֵיל רוֹכְבִים וְסוּסֵיהֶם, וּסְעֻדָּה מְשֻׁתֶּפֶת בַּמַּחֲנֶה לְאוֹר הַיָּרֵחַ בַּחוּץ, וְשִׂיחַת רֵעִים וּזְמִירוֹת לְשַׁבָּת – עַד לְאַחַר חֲצוֹת.

רַק לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּאָה מִשְׁלַחַת חַיָּלִים אֲשֶׁר נִקְרְאָה מֵעַזָּה טֵלֶגְרָפִית. וְאֵלֶּה לָקְחוּ אֶת הָאֲגוּרַאי, וְהֶעֱלוּ עִמּוֹ גַם אַרְבָּעָה מִדַּבָּרֵי קַטְרָה – וַיּוֹלִיכוּם יַחְדָו עַזָּתָה.

וּמֵאָז חָדְלוּ “מִלְחָמוֹת” מִגְּדֵרָה חָדְלוּ, כִּי עַתָּה נוֹדַע שֶׁם בְּנֵי גְדֵרָה, כִּי יֵדְעוּ לְהָשִׁיב מִלְחָמָה, וַאֲחֵיהֶם אַף הֵם עִמָּהֶם, נְכוֹנִים תָּמִיד לְעֵת מְצוֹא.

 

ח: הַפְטָרָה לְבִיל"וּ    🔗

מוֹשָׁבָה כְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת. בִּשְׁנוֹת תר“ג וְתרנ”א. הִתְפֵּטְרוּתוֹ שֶׁל פִּינֶס. שַׁבָּת חֲזוֹן בִּגְדֵרָה – וַחֲזוֹן בִּיל“וּאִי. אִכָּרֵי גְדֵרָה. הָאַגָּדָה הַבִּיל”וּאִית וְתוֹלְדוֹתֶיהָ.

שָׁבְתוּ מִלְחָמוֹת מִגְּדֵרָה וְאַף הַשְּׁמִטָּה, מִשֶּׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, נִשְׁתַּקְּעָה שְׁאֵלָתָהּ וְנִשְׁתַּתְּקָה לְכָל הַשָּׁנִים. וּבִכְלָל, אוֹתָן “מִלְחֲמוֹת יְיָ”, שֶׁמֵּשְׂכִּילִים מְבַקְּשֵׁי “תִּקּוּנִים בַּדָּת” חָשְׁשׁוּ לָהֵן וְשִׁעֲרוּן מֵרֹאשׁ, עִם הַתְחָלַת הַתְּנוּעָה הַיִּשּׁוּבִית, – לֹא תָּקְפוּ עַל הַיִּשׁוּב הֶחָדָשׁ לְהַכּוֹתוֹ “חֵרֶם” חֲלִילָה. יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂהוּ אַךְ נִתְחַבֵּב וְנִתְקַדֵּשׁ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל טוּבֵי הָאֻמָּה – “וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ”, – וְכֵן חָדַל “חִפּוּשׂ חֲטָאִים” אֲפִילו עַל גְּדֵרָה; וּגְדֵרָה אָף הִיא מִשֶּׁקִּבְּלָה צוּרַת “מִשְׁפָּחוֹת” שֶׁל אִישׁ וּבֵיתוֹ, לֹא בִּקְּשָׁה אֶלָּא לִהְיוֹת “כְּכָל הַיְּהוּדִים” שֶׁבַּיִּשּׁוּב וּלְהִכָּנֵס לַחַיִּים כְּסִדְרָן שֶׁל שְׁאָר מוֹשָׁבוֹת. וְסוֹף סוֹף גַם נֶעֶשְׂתָה כָּךְ, – מוֹשָׁבָה כְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת, אַךְ בְּלִי “פְּקִידוֹת” פָּרִיזָאִית – כְּלוֹמַר, בְּלִי מוֹתָרוֹת שֶׁל פַּזְרָנוּת וּבְלִי הַכְנָעָה שֶׁל שִׁעְבּוּד. גְּדֵרָה בִּרְשׁוּת עָצְמָהּ, עַל יְדֵי אֲסֵפָה שֶׁלָּהּ הִיא מִתְנַהֶגֶת, וְרֹאשׁ אֲסֵפוֹתֶיהָ דֹב לֵיבּוֹבִיץ הַמָּתוּן וְהַנָּבוֹן; וּבְעֶזְרַת “הַוַּעַד הָאוֹדֶסָּאִי” שֶׁל חוֹבְבֵי צִיּוֹן הִתְחִילוּ בְּתוֹכָהּ חַיֵּי בִּנְיָן וְהִתְפַּתְּחוּת אִטִּית מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה מַתְמִידָה הַמִּתְגַּבֶּרֶת עַל הָעֲנִיּוּת. הַמֶּשֶׁק הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה מְפַרְנֵס בִּתְבוּאַת הַזֶּרַע וְנוֹתֵן תִּקְוָה טוֹבָה בַּכְּרָמִים שֶׁנִּטְעוּ; אַף עֶזְרַת חוֹבְבֵי צִיּוֹן לֵשֵׁם הַ“שִּׁכְלוּל” הִתְּחִילָה בָּאָה, מִסּוֹף שְׁנַת תר"ן וְאֵילָךְ, כִּמְעַט כְּדֵי הַצֹּרֶךְ.

שְׁנַת תר“ן – אוֹתָהּ שָׁנָה בְּחִבַּת צִיּוֹן שְׁעַת הַהִתְגַּלּוּת הָיְתָה לִתְנוּעָה זוֹ. בָּהּ בַּשָּׁנָה נַעֲשָׂה מֵעֵין “נֵס” לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן, שֶׁחֶבְרָתָם נִתְאַשְׁרָה (בִּתְשִׁיעִי לְפֶבְרַל 1890) מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית!… וּבַשֵּׁם הָאָרֹךְ שֶׁנִּתַּן לָהּ רִשְׁמִית – “הַחֶבְרָה לִתְמִיכַת עוֹבְדַי אֲדָמָה וּבַעֲלֵי מְלָאכָה בְּסוּרְיָה וּפַלֶּשְׂטִינָא” – הִתְחִילָה עוֹשָׂה בְּגָלוּי וּבְפִרְסוּם מַה שֶׁעָשְׂתָה תְּחִלָה בְּהֶסְתֵּר וּבְאֵימָה מִפְּנֵי הָרָשׁוּת. מָתוֹךְ תִקְוָה חֲדָשָׁה וּמֶרֶץ נוֹסָף עַל הָרִאשׁוֹן וּמִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁלֹּא יָדְעָה עַד אָז, נִגְּשָׁה הַחֶבְרָה לִפְעֻלָּה נִרְחָבה בִּשְׁנֵי הַוְּעָדִים שֶׁלָהּ: “הַוַּעַד הָאוֹדִיסָאִי” שֶׁלְּהַנְהָלָה וְהַחְלָטָה, וְ”הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶבְּיָפוֹ", שֶׁנִּתְמַנָּה לְמַמֵּשׁ בַּיִּשׁוּב אֶת הַהַחְלָטוֹת הַבָּאוֹת מֵאוֹדֶסָּא. וּבְרֹאשׁ הַוַּעַד שֶׂבְּיָפוֹ הוּקַם אָז אִישׁ דָּגוּל שׁוֹאֵף גְּדוֹלוֹת – הָאִינְגֵ’נֵר וְלָדִימִיר טְיוֹמְקִין.

צָעִיר הָיָה טְיוֹמְקִין, אַךְ נִכְבָּד לַמַּרְאֶה וּמַקְסִים לְמִשְׁמָע, אִישׁ בַּעַל קוֹמָה וְשֶׁכֶם הָרָאוּי לִסְמִיכָה, בַּעַל צוּרָה הֲדּוּרָה בִּשְׁחוֹר תַּלְתַּלִים וּבְזָקָן אַשּׁוּרִי מְגֻדָּל, וּבְנָאֳמוֹ יִקַּח לְבָבוֹת, כִּי לִבּוֹ הוּא מָלֵא הָיָה אֱמוּנָה וּבִטָחוֹן תְּמִימִים וִישָׁרִים. וְהוּא, לְמַרְאֵה כְּבוֹדוֹ וְהַדְרַת פָּנָיו וְנִמּוּסָיו – אַךְ בָּא וּמִיָּד הִכְתִּירוֹ עַם הָאָרֶץ בְּשֵׁם “רַאשׂ אִל יַהוּד”… וְזָרְחוּ “יְמֵי טְיוֹמְקִין” עַל הַיִּשׁוּב בְּהוֹד תְּחִלָּתָם!

הֻתְחַל “מַהֲלָךְ” חָדָשׁ שֶׁל “הַתְחָלוֹת רְחָבוֹת” לִקְרַאת “הַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה” שֶׁהִתְרַגְּשָׁה לָבוֹא. – וּבַמַּהֲלָךְ הֶחָדָשׁ פָּנִים חֲדָשׁוֹת הוֹפִיעוּ, “צְעִירִים” שֶׁהִתְחִילוּ פּוֹסְעִים מֵעַל לָרָאשֵׁי הַזְּקֵנִים", כְּדֵי לְהוֹלִיךְ אֶת הַתְּנוּעָה בְּלִי פִּקְפּוּקִים שֶׁל מְחַשְּׁבֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּהִתְלַהֲבוּת שֶׁל מֶרֶץ חָדָשׁ כָּפוּל וּמְכֻפָּל, מֶרֶץ הַהוֹלֵךְ לְאֵין מַעֲצוֹר שֶׁל “דַּעַת זְקֵנִים”, וְעוֹשֶׂה מֵחָדָשׁ וּבְמִדָּה יוֹתֵר רְחָבָה – אֶת שְׁגִיאוֹת הָרִאשׁוֹנִים… וְאָז נִסְפְּחָה עַל טְיוֹמְקִין גַּם מִשְׁפָּחָת בֶּלְקִינְד-חַנְקִין-פַיְנְבֶּקג. מִשְׁפָּחָה זָוֹ מָסְרָה אֶת חֶלְקוֹתֶיהָ שֶׁבִּגְדֵרָה לַאֲחֵרִים, שֶׁבָּאוּ מֵחָדָשׁ, וְהִיא יָצְאָה לְיָפוֹ לַעֲמֹד לִימִין הַוַּעַד הַפּוֹעֵל לִפְעֹל וּלְהַפְעִיל, – וּמִתּוֹךְ כָּךְ עָמְדָה גְּדֵרָה עַל אִכָּרִים סְתָם, שֶׁלֹּא הַגְּבוּרָה וְהָעַסְקָנוּת אֶלָּא הָעֲבוֹדָה לָהֶם עִקָּר.

וּבְיָפוֹ גָּדְלָה הַתְּנוּעָה וְעָצְמָה הָעַסְקָנוּת. הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָה בָּאָה בְּיֶתֶר שְׂאת וּבְיֶתֶר עָז מִן הָרִאשׁוֹנָה בְּשַׁעְתָּהּ, בִּשְׁנַת תרמ“ב. שׁוּב נִתְמַלְּאָה יָפוֹ “צִירִים” בַּעֲלֵי “אֲגֻדּוֹת לְקוֹלוֹנִיזַצְיָה”, וּסְתָם “קוֹלוֹניִסְטִים” וּסְתָם “חֲלוּצִים” בָּאִים בְּכָל שָׁבוּעַ לְמֵאוֹת. “דְּמֵי קְדִימָה” נִתָּנִים וְנִשְׁלָחִים אֶל הַוַּעַד הַפּוֹעֵל בַּשְּׁבִיל קְנִיַּת אֲדָמוֹת, וְהַוַּעַד, שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהוּל וְלָהוּט לִגְאֻלָּה, לֹא נָשָׂא עוֹד אֶת חֲבֵרוֹ פִּינֶס, עַל נְבוּאוֹתָיו לְרָעָה וְעַל אַזְהָרוֹתָיו שֶׁהוּא מַזְהִיר מִפְּנֵי “נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת”. וּפִינֶס הֲרֵי עוֹד מִשְּׁנַת הַשְּׁמִטָה סָר צִלּוֹ, וּמִי יִשְׁמָע כָּעֵת לְ”זָקֵן" זֶה?…

הִגִּיעָה שַׁעְתוֹ שֶׁל פִּינֶס לְהִסְתַּלֵּק מִן הַוַּעַד. אוּלָם עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק רָאָה לִגְמֹר אֶת אֲשֶׁר הֵחֵל בִּגְדֵרָה, לְהַעֲמִידָהּ לְקִּיּוּם. וּבְעוֹד שֶׁהַוַּעַד עָסוּק וְטָרוּד בִּגְדוֹלוֹת, הָיָה הוּא מְטַפֵּל בְּמוֹשָׁבָה קְטַנָּה זוֹ, שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ מֵהֶסַּח הַדַּעַת, –וְעַד לִכְלוֹת שְׁנַת תרנ"א נִבְנְתָה גְּדֵרָה בָּתֵּי אֶבֶן לְכָל חֲלוּצֶיהָ הַנִּשְׁאָרִים, וְעַל אַדְמָתָהּ הַשּׁוֹמְמָה נוֹסְפוּ שִׁטְחֵי כְּרָמִים נְטוּעִים, נוֹסְפוּ בְהֵמוֹת חָלָב לָרְפָתִים (עֲגָלוֹת נַעֲשׂוּ פָּרוֹת) וְנוֹסְפוּ גַם אִכָּרִים חֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ וְנִתְיַשְּׁבוּ עַל הַחֲלָקוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת שֶׁקָּנוּ, – וּגְדֵרָה עִם חֲנוּתָהּ נַעֲשֵׂית מוֹשָׁבָה שֶׁל עֶשְׂרִים מִשְׁפָּחוֹת בְּעֵרֶךְ, וְהֲרֵיהִי דוֹאֶגֶת כְּבָר לְבֵּיִת סֵפֶר לְפִי הַטָּף הָרָבֶה, וְגָדֵל וּפוֹרֵחַ לִבְרִיאוּת בַּאֲוִירָהּ הַטּוֹב וְעַל מֵימֵי בְּאֵרָהּ הַצְּלוּלִים וְהַטּוֹבִים.

*

מוֹשָׁבָה קְטַנָּה נִתְמֶכֶת – וּמַה נֶחֱזֶה בָּהּ עוֹד? אֲבָל עוֹד שְׁאָר חָזוֹן בִּיל"וּאִי נִשְׁאַר בָּהּ – לִימוֹת הַשַּׁבָּת…

שַׁבַּת חָזוֹן שֶׁל תרנ"א; שַׁבָּת שֶל פִּינֶס בִּגְדֵרָה כַּיּוֹם – רַבָּם בָּא. הַלְּהִפָּרֵד מִבַּת אוֹנוֹ זוֹ אֲשֶׁר אָהַב וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ בְּטֶרֶם יֵלֵךְ מִן הַוַּעַד הַפּוֹעֵל, הוּא בָּא הַפַּעַם?… אוֹ סְתָם לָנוּחַ כִּמְעַט מֵהֲמּוֹנָהּ וּמִמְּהוּמָתָהּ שֶׁל יָפוֹ הוּא סָר לְפִנָּה מֻבְדָּלָה זוֹ? שֶׁכֵּן שָׁם, בָּעִיר יָפוֹ, הִתְחִילָה כְּבָר הַמְּנוּסָה שֶׁל הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָה… הַתְּנוּעָה הַמְבֹהֶלֶת הֶעֶלְתָה בְּרַעֲשָׁהּ – גְּזֵרַת גֵּרוּשׁ חָדָשׁ וְכַמָּה “דְּמֵי קְדִימָה” אָבְדוּ אָז לְלֹא קְנִיָּה… בּוֹרְחִים. אֲמִידִים הִקְדִּימוּ וּבָרְחוּ, וַעֲנִיִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מוּטָּלִים הֵם בְּקַדַּחַת וּבְטִיפוּס, וּמְמַלְּאִים “חֲלוּצִים” אֶת בָּתֵי הַחוֹלִים וְגַם – אֶת אַדְמַת בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת… גְּדוֹלָה הַחֶרְפָּה וְגָדוֹל הַכְּאֵב – וּזְעָקָה גְדוֹלָה נִזְעֶקֶת עַל טְיוֹמְקִין שֶׁלֹּא נִזְהַר בַּבֶּהָלָה… וּפִינֶס – אַחֲרִית כָּזֹאת הֵן חָזָה מֵרֹאשׁ וְצָעַק אָז, כִּי עַל כֵּן עַכְשָׁו – אֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹתֵק.

יוֹשְׁבִים אַנְשֵׁי גְדֵרָה עַל סַפְסָלִים אֵצֶל צְרִיף בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם לִשְׁעַת מִנְחָה, וּפִינֶס בְתוֹכָם, – וְאֵין הַשִּׂיחָה עוֹלָה בֵּינֵיהֶם… מִתְיַפָּה גְּדֵרָה עַל גִּבְעָתָהּ בִּשְׁנֵי צִדֵּי “”הָרְחוֹב" שֶׁלָּהּ; בִּנְיָנֶיהָ הַקְּטַנִּים וְהַחֲדָשִׁים עִם הַנְּטִיעוֹת הָרַכּוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם מַבְהִיקִים בְּאוֹר שֶׁל שַׁבָּת לִפְנֵי הַחַמָּה הַנּוֹטָה יָמָּה, כָּל בַּיִת קֵן טָהוֹר הוּא וְצֵל צוֹנֵן וְנָעִים בּוֹ לְמִשְׁפָּחָה צְעִירָה בְּאַהֲבָתָהּ, וּמִסָּבִיב הַכְּרָמִים הַצְּעִירִים בְּשׁוּרוֹתָם הָרַעֲנַנּוֹת עַל חָרִישָׁם יַצְהִירוּ, נִתְקַיֵּם הַשָּׁנָה בִּגְדֵרָה: “וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִּיר”. עוֹד עֲרֵמוֹת זָהָב בַּגֹּרֶן לָדוּשׁ, וְזֶה הַכֶּרֶם שֶׁעַל גִּבְעַת “יְהוּדִית” כְּבָר הִבְשִׁילוּ בִּכּוּרָיו. וְהִנֵּה יְלָדִים: רָץ אֲבִיגְדוֹר הַמְפֻטָּם, (בֶּן לֵיבּוֹבִיץ) זֶה בְּכוֹרָהּ שֶׁל גְּדֵרָה, עִם תִּינוֹקוֹת שֶׁכְּמוֹתוֹ, וּבְיַד כָּל אֶחָד אֶשְׁכֹּל הִלּוּלִים, עֲנָבִים – תַּאֲוָה לָעֵינַיִם: “לְאָן”? – אֶל הַגֹּלֶן!"…

גְּדֵרָה – טְלַאי קָטֹן זֶה שֶׁלְּתִקּוּן הַשְּׁמָמָה – בְּכַמָּה עָמָל וִיסּוּרִין הִיא עוֹלָה, אֲבָל סוֹף סוֹף יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתָהּ!… הִנֵּה עֵת “צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת” – וְעַרְבִיּוֹת מֵרָחוֹק אֶת כַּדֵּיהֶן לִבְאֵרָהּ שֶׁל גְּדֵרָה תִּשֶּׂאנָה, – שֶׁכֵּן הַיְּהוּדִים נוֹתְנִים לִשְׁאֹב חִנָּם מִן הַמַּיִם הַזַּכִּים וְהַמְּתוּקִים, – וּכְלוּם אֵין בְּכַךְ שָׂכָר נָאֶה לִגְדֵרָה לְאַחַר שְׁנוֹת שְׁתִיָּה מִבְּאֵרוֹת קַטְרָה וּבֵי-שִׁיד בְּכֶסֶף, וּמִגִּבְּאֵי וַדִי-צְרָר בְּהוֹסָפַת תּוֹלַעִים וַעֲלוּקוֹת חִנָּם אֵין כֶּסֶף? אָכֵן מִי כִּגְדֵרָה יוֹדֵעַ טַעְמָם שֶׁל מַיִם טוֹבִים מַה הוּא… יֵשׁ מַיִם טוֹבִים – וְדוֹמֶה: הָרוּחַ עַל כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר יָפֵחַ לְתִקְוָה וְּלְשִׂמְחָה שֶׁל הֶשֵּׁג, אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ עוֹד. – אוּלָם הַפַּעַם אְיךְ תְּשַׁעֲשֵׁעֲךָ הַתִּקְוָה, וּגְדוֹלָה הָאַכְזָבָה הַכְּלָלִית וּמַחְפִּירָה?… שׁוֹתְקִים… אַךְ חַזָּנוֹב לֹא יִתְאַפֵּק עוֹד, – סָפַק אֶגְרוֹפָיו זֶה לָזֶה כְּשֶׁזִּקֵּי כַּעַס מֵעֵינָיו יִתְמַלְּטוּ, וּפִיו – קֶצֶף עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רָאשָׁיו יִשְׁפֹּךְ: עַל “הָרוֹעִים הָרָעִים”, הָעַסְקָנִים הַמַּנְהִיגִים הָעוֹשִׂים רַק “לְמַעַן הַשֵּׁם”, לְמַעַן שְׁמָם שֶׁיְּטַרְטֵר בְּיִשְׂרָאֵל – וָלֹא רָאוּ שֶׁהָאִידֵאַל נַעֲשֶׂה “עֵסֶק” שֶׁל סַרְסָרוּת; וְעַל הָעָם “קַשׁ נִדָּף”, “חֲשַׁשׁ מִתְלַהֵב” זֶה, הֶעָשׂוּי לַבֶּהָלָה וְלֹא לִגְּאֻלָּה; “נֹעַם הַיִסּוּרִים שֶׁל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת – הֲיָבִינוּ זֹאת חֶנְוָנִים?… ומַה לְהַם גְּאוּלָּה? דָם עֹבְדִים נוֹזֵל בְּעוֹרְקֵיהֶם – לֹא יֵצְאוּ לַחָפְשִׁי!” – וְכוּ' וְכוּ'… מְבַקְּשִׁים מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל פִּינֶס, לַעְצֹר כִּמְעַט בְּשֶׁטֶף חֵרוּפָיו שֶׁל זֶה – אַךְ הוּא כֻּלּוֹ רִיב וְתוֹכֵחָה, יִתְגַּעֵשׁ כִּי חָרָה לוֹ; נוֹאָשׁ הוּא – וְלִפְנֵי חֲמָתוֹ מַי יַעֲמָד? –

רַק בַּת זוּגוֹ בִּלְבָד!

וְהִיא, הִנֵּה הִיא בָּאָה, וּבְעוֹד הוּא צוֹעֵק הֲרֵיהִי מְנַשְׂאָה כְּנֶגְדּוֹ אֶת מַתְּנַה אָשְׁרָהּ – תִּינוֹק מְסֻלְסָל וּמְטֹהָר הַמַּרְהִיב עֵינַיִם עַל הַקָּהָל, וְהָאָב, בְּעוֹדוֹ מְקַטְרֵג, חוֹטֵף אֶת הַבֵּן לִזְרוֹעוֹתָיו בִּקְרִיאָה: “עַמְרָם בְּנִי! – עַם רָם, אֲשֶׁר גֹּבַהּ לוֹ, אֲשֶׁר אֶרֶץ וּמוֹלֶדֶת לוֹ, אָנוּ רוֹצִים, בְּנִי! וְהָרֵם נָרִים אֶת הַשָּׁפָל הַזֶּה – וַאֲפִילו שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ!…” וּמְחַבֵּק הוּא אֶת הַתִּינוֹק בִּרְעָדָה שֶׁל כַּוָנָה, מִתּוֹךְ עֲצִימַת עֵינַיִם שֶׁהִתְחִילוּ דוֹמְעוֹת – וַהֲרֵי זֶה צְחוֹק! צְחוֹק תִּינוֹקִי מִתְעַלֵּס כְּבָר גַּם עַל פְּנֵי הָאָב הַמְּצֻמָקִים…

קוֹפֵץ וּמֵשִׁיב אֶת הַבֵּן אֶל חֵיק אִמּוּ הַנּוֹהֶרֶת וְטוֹפֵחַ טְפִיחָה שֶׁל מְשׁוּבָה עַל יֶרֶךְ עַצְמוֹ: דָּבָּר טוֹב יֵשׁ לוֹ לוֹמַר עַכְשָׁו לִפְנֵי חֲבֵרָיו:

“שִׁמְעוּ נָא, רַבּוֹתַי! רוֹאֶה אֲנִי אֶת בַּחוּרִי זֶה, אֶת עַמְרָמְקִי, וְחָזוֹן מְשֻׁנֶּה מְלַפְפֵנִי… שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה!” –

וְעִם שִׁנּוּי הַקּוֹל וְהַדַּבּוּר הֲרֵיהוּ מִתְיַשֵּׂב לִפְנֵי הַחֲבוּרָה עַל גַּבֵּי אֶבֶן וּפוֹתֵחַ: "זֶה יִהְיֶה לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה, מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר מִיַּד ר' יִשְׁמָעֵאל-טֶרְקַיְלָא… וַאֲנִי אָז – מָה? שֵׂיבָה זָרְקָה בִּי, זָקֵן – וּבִמְקוֹם הָרֶגֶל שֶׁאָבְדָה לִי בְּאוֹתָהּ “מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג”, קַב שֶׁל עֵץ נִתַּן לִי, וַאֲנִי מִדַּדֶּה וְדוֹפֵק בּוֹ – כָּךְ, כָּךְ וָכָךְ!… הַמֶּשֶׁק, בָּרוּךְ הַשֵּׁם – מֶשֶׁק, אֲבָל בְּעָלָיו קִטֵּעַ לֹא יִצְלַח…

“וְעַמְרָמְקִי בְּכוֹרִי הֵיכָן? הִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ לֵילֵךְ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, וַהֲרֵיהוּ הוֹלֵךְ – – כֵּן, כֵּן רַבּוֹתַי! לֹא “מוּזְשִׁיקִים” רוּסִים אֶלָּא אִכָּרִים בַּעֲלַי הַשְׂכָּלָה אוּנִיבֶרְסִיטָאִית נָקִים מִילִידֵי הָאָרֶץ! – - אַגַּב, הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּקָרוֹב לִגְדֵרָה הִיא; כָּאן בָּעִיר הַגָּדוֹלָה הַזֹּאת, עִיר הַחֲרֹשֶׁת הַהוֹמִיָּה – בְּיַבְנֶה זוֹ שֶׁלָּנּוּ… שׁוּב “כֶּרֶם בְּיַבְנֶה” לָנוּ! – – אוּנִיבֶרְסִיטָה לְתַלְפִּיוֹת שָׁם, וּפְרוֹפֵסוֹרִים מְסַפֵּק הוּא עַם יִשְׂרָאֵל לְ”שֶׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי" זֶה שֶׁלּוֹ מִן הַמֻּבְחָר שֶׁבָּעוֹלָם! –

“וְהִנֵּה אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיך, אֲבָל נִדְבְּרוּ שָׁם עִם הָרֶקְטוֹר וְאָמְרוּ” הֵנֵּה אָבִיו שֶׁל הַסְּטוּדֶנְט חַזָּנוֹב, אוֹתוֹ הַחַיָּל הַקִּטֵעַ שֶׁבִּגְדֵרָה – בִּילּ"וּאִי הָיָה בְּשַׁעְתּוֹ, גַם בְּ“שִׂיבַת הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר” גַּם בְּ“מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל” עָבַד, וְאִכָּר טוֹב הָיָה, שֶׁעָבַד אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת הַמִּלְחָמָה בָּאֱמוּנָה… עַכְשָׁו – אִינְבָלִיד הוּא, וְאֵין עָלוּב זֶה יָכֹל עוֹד לְטַפֵּחַ אֶת מִשְׂקוֹ כְּקֹדֶם, – שֶׁמָּא נַעֲשֵׂהוּ שׁוֹעֵר, לְמָשָׁל, בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה?…

“מֵילָא, הַפְּרוֹטֶקְצְיָה הוֹעִילָה, – וַהֲרֵי אֲנִי חַיָּל זָקֵן בַּעַל מוּם יוֹשֵׁב בְּפֶתַח הַשַּׁעַר וְשׁוֹמֵר אֶת הַסָּף… יוֹשֵׁב וְזוֹכֵר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ בְּיִסּוּרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעֲשִׂינוּהָ שׁוּב מוֹלֶדֶת לָּנוּ וּלְבָנֵינוּ… וְהִנֵּה הֵם, צוּרְבֵי דְּרַבָּנָן שֶׁלָּנוּ, יוֹצְאִים וּפּוֹרְצִים בְּצָּהֳלָה! – הוֹי, כַּמָּה אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַ”סְּטוּדֶנְטְלִיךְ" הַלָּלוּ! – בְּרַם, אַף הֵם אוֹהֲבִים לְלַגְלֵג עִם הַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן שֶׁלָּהֶם; וְעוֹמְדִים הֵם לְהִתְבַּדֵּחַ קְצָת עִם קִטֵּעַ זֶה, וְגַם אֶת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ תְּאֵבִים הֵם לִשְׁמֹעַ: “אִי, גּוּצָנִים!” – אוֹמֵר אֲנִי: “רוֹצִים אַתֶּם? וַאֲסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל מִבְּרֵאשִׁית – וִידַעְתֶּם הַגְּדֵרָתִים מִי הֵם!” – “וַהֲרֵי אֲנִי מְסַפֵּר לָהֶם עַל גְּדֵרָה זוֹ הַגְּדוֹלָה הַפּוֹרַחַת, לְכָל מֶרְחָבֶיהָ בִּכְרָמִים וּבְפַרְדֵּסִים, בִּשְׂדֵי חֶמֶד וּמַטָּעוֹת וּמִקְשָׁאוֹת, וַאֲשֶׁר יְקָבִים, בָּתֵּי-בַּד, טְחָנוֹת וּמַחֲלָבוֹת בָּהּ, – עַל גְּדֵרָה רְחָבָה וַעֲשִׁירָה זוֹ בִּהְיוֹתָהּ עוֹד שׁוֹמְמָה וְנִדָּחָה בִּצְרִיפֶיהָ וּקְטַנָּה וַעֲלוּבָה כְּסִירָה מְנֻדָּה וַעֲזוּבָה זוֹ שֶׁבְּלֵב יָם סוֹעֵר – וְהֵם שׁוֹמְעִים… שׁוֹמְעִים פְּקוּחֵי עֵינַיִם וּפְעוּרֵי פֶּה אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ… שׁוֹמְעִים – וּמִתּוֹךְ שְׁמִיעָה, רַבּוֹתַי! – שָׁכְחוּ סְעֻדַּת צָהֳרָיִם שֶׁלָּהֶם כְּשֵׁם שֶׁשָּׁכַחְנוּ אָנוּ עַכְשָׁו “שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת”” שֶׁלָּנּוּ!!"

הַשּׁוֹמְעִים – מַמָּשׁ צַר לָהֶם שֶׁכָּךְ הִפְסִיק זֶה בָּאֶמְצַע… וְהוּא זֶה קָפָץ – וּצְחוֹק שׁוֹבָב תּוֹקְפֵהוּ: “חִי חִיחִיחִי!” – הוּא מְחַיֵּךְ אֶל קִרְבּוֹ מִתּוֹךְ פַּלָצוּת שֶׁל תַּעֲנוּג: “גַם ר' יְחִיאֵל מִיכַל שׂוֹחֵק? – וּמַה? – “יַעֲקֹב לֹא מֵת”, “נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר” – וְנֵלֵךְ לְקַיֵּם מִצְוַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בִּזְמִירוֹת, רַבִּי” –

וְהִנֵּה זֶה קוֹלוֹ עַל הַמּוֹשָׁבָה יֵצֵא, מֵרָחוֹק לְחַיָּה-פֵיגָה יִקְרָא: “יְהוּדִינָה שֶׁלִי! כַּד הַזֵּיתִים כֻּלּוֹ לַשֻּׁלְחָן שִׂימִי! שֶׁכֵּן קְהִלַּת גְּדֵרָה כֻּלָּה מֻזְמֶנֶת לְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁלָּךְ!” – מַכֶּה בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה וּכְלַפֵּי הַקָּהָל שֶׁנִּתְבַּדֵּחַ הוּא מִתְהַלֵּל: “זֵיתִים לִי, רַבּוֹתַי – מֵעֲדָנֵי מְלָכִים! יֹאכַל רַבֵּנוּ פִּינֶס וְיֹאמַר: דָּא הִיא סְעֻדָּתָא דְדָוִיד מַלְכָּא! – – קוּמוּ, וְנוֹלִיךְ נָא אֶת הָרַב לַשֻּׁלְחָן בְרִנָּה!” –

וּקְהִלַּת גְּדֵרָה כֻּלָּה מוֹלִיכָה אֶת רַבָּה בְּזֶמֶר חֲסִידִי:

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם! –

חַי וְקַיָּם!!

וְכֵן יֵשׁ עוֹד שְׁאָר חָזוֹן בִּילוּ"אִי בִּגְדֵרָה לְהַחֲיוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת… וּבִימוֹת הַחֹל עוֹבֶדֶת גְּדֵרָה וּמִתְכַּשֶּׂרֶת לִהְיוֹת מוֹשָׁבָה כְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת. עוֹבֶדֶת וְחַיָּה בְּדַחֲקוּת יְתֵרָה וּמְצַפָּה לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְטוֹבָה.

*

וְהַשָּׁנִים הַבָּאוֹת הָיוּ, כַּמּוּבָן, לֹא רַק לְטוֹבָה בִּלְבָד… מוֹשָׁבָהּ – וְהַרְבֵּה נתלבטו בָּהּ עַל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהִצְלִיחוּ לְפִי שָׁעָה וְעַל נִסְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ כְּלָל… וְעַל חוֹבוֹת וּפִרְעוֹנוֹת וְעַל חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת לַעֲלִיוֹת וִירִידוֹת, לְהַרְחָבַת גְּבוּלִים וּלְהַכְנָסַת שִׁכְלוּלִים, לִנְטִיעָה וְלַעֲקִירָה וְכוּ' וְכוּ' עַד בּוֹא הַמִּלְחָמָה הַגָּדוֹלָה, הַאֲרֻכָּה וְהַמַּחֲרִיבָה, וְעַד לַהַתְחָלוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ…

וּבְכָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ נִשְׁאֲרָה שְׁאֵרִית בִּיל“וּ הָאַחֲרוֹנָה, מֵאַנְשֵׁי גְדֵרָה הָרִאשׁוֹנִים, עוֹמֶדֶת בַּמּוֹשָׁבָה יַחַד עִם אֲחֵיהֶם הַחֲדָשִׁים שֶׁנּוֹסְפוּ וְנִתְחַלְפוּ עֲלֵיהֶם פַּעַם בְּפַּעַם – וְכֻלָּם יַחַד אִכָּרִים הַחַיִּים עַל מֶשֶׁק מְעֹרָב, שֶׁל זְרִיעָה וּנְטִיעָה. וּמֵהֶם, גַּם מִן הָרִאשׁוֹנִים גַם מִן הָאַחֲרוֹנִים, נַעֲשׂוּ אִכָּרִים מֻבְהָקִים וְחָרוּצִים – כְּהוּרְבִיץ, סְבֶרְדְלוֹב, שָׁכֵבִיץ²⁵ וְכַדּוֹמַיהֶם. וְהֵם גַּם שֶׁהִשִּׂיגוּ בַּתְבוּאוֹת “שְׁעָרִים” אֲשֶׁר לֹא שְׁעָרוּם עוֹד בָּאָרֶץ: עַד שְׁלֹשִׁים בִּשְׂעוֹרָה וְעַד עֶשְׂרִים בְּחִטָּה! וּמִן הַגְּפָנִים – עַד חֲמִשָּׁה קַנְטֶר עֲנָבִים מִדּוּנָם אֶחָד בָּצְרוּ, וְכֵן גַם מִן הַשְּׁקֵדִים. כִּי יְדֵי חָרוּצִים הִפְרִיחוּ וְהֶחֱיוּ אֶת הָאֲדָמָה שֶׁנֻּצְּלָה וְנִדַּלְדְּלָה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, וְגִבְעוֹתֶיהָ הַשּׁוֹמְמוֹת וְהַנְּשַׁמּוֹת אָף הֵן מָלְאוּ תְּנוּבָה. וְעַל כֻּלָּם – שׁוּב חַזָּנוֹב! הוּא, ז”ל²⁶ יָדַע אֶת סוֹד הָאֲדָמָה, הֵבִין אֶת נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה וְהַצֶּמַח, תִּכֵּן אֶת מַהוּתָהּ שֶׁל הָאִכָּרוּת וַיֶּאֱהָבֶהָ כְּמַעֲשֵׂה אֳמָנוּת שֶׁל יְצִירָה, וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ נִתְמַסֵּר לָהּ, אַךְ לָהּ בְּכָל יָמָיו. הוּא גַם כָּל שִׂיחָתוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל הָאֲדָמָה וַעֲבוֹדָתָהּ, – וְכַךְ הָיָה אוֹמֵר:

“אִכָּר! בֶּן חוֹרִין הֱוֵי בָּאָדָם וְעֶבַד נִרְצָע לָאֲדָמָה… כְּרַע וְהִשְׁתַּחֲוֵה לָהּ כָּל הַיּוֹם, לְטֹף אֶת רְגָבֶיהָ – וְאָז גַּם טְרָשֶׁיהָ יִשְׂאוּ לָךְ בְּרָכָה! וּבְעַבְדוּתְךָ זוֹ זְכֹר כִּי אִכָּר אַתָּה! אִכָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שֵׁם הַכָּבוֹד הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאָמֻּה!”

וּבָאֱמֶת חָדְלוּ הוּא וַחֲבֵרָיו מֵהִתְגַּנְדֵּר עוֹד בַּשֵּׁם “הַבִּיל"וּאִים שֶׁבִּגְדֵרָה”, וְשׁוּב לֹא אָמְרוּ אֶלָּא “אִכָּרֵי גְדֵרָה”. אִכָּרִים סְתָם…

*

וַאֲגֻדַּת בִּיל“וּ בָּטְלָה? – כֵּן, בָּטְלָה הָאֲגֻּדָּה… אֶלָּא אַגָּדָתָהּ, הָאַגָּדָה הַבִּיל”וּאִית עֲדַיִן הִיא קַיֶּמֶת וּפוֹעֶלֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאַרְצוֹ. שֶׁכֵּן כֹּחָהּ שֶׁל אַגָּדָה גָדוֹל לִפְעָמִים מִכֹּחָהּ שֶׁל אֲגֻדָּה…

עִם הַשְּׁאֵרִית הַמִּצָעָרה שֶׁל בִּיל“וּ, זוֹ שֶׁהִצִּיל פִּינֶס מִן הַפִּזּוּר וְהַכְּלָיָה וּנְטָעָהּ עַל אַדְמַת גְּדֵרָה – נִסְתֵּיְמָה אַגָּדָה נָאָה; לֹא נִפְסְקָה בָּאֶמְצַע וְנִשְׁלְמָה עַד כְּדֵי שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לִהְיוֹת מְסֻפֶּרֶת וְנִזְכֶּרֶת לַדּוֹרוֹת. וּצְעִירי כָּל דּוֹר הֲרֵי אוֹהֲבֵי אַגָּדָה הֵם, לֹא רַק לְשָׁמְעָהּ אֶלָּא גָם לַעֲשׂוֹתָהּ… וְאִם בְּנֵי בִּיל”וּ בִּתְחִלָּתָם יָצְרוּ אַגָּדָה עַל “בַּעֲלַי תְּשׁוּבָה” שֶׁבַּסְּטוּדֶנְטִים וּבָזֶה, הוֹעִילוּ שֶׁהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית בְּמַהוּתָהּ, הַדָּתִית-לְאֻמִּית תְּקַבֵּל גַּם צִבְיוֹן פְּרוֹגְרֶסִּיבִי עִם דֵּעוֹת חֲדָשׁוֹת הַמּוֹשְׁכוֹת אֶת צְעִירֵי הַדּוֹר, – הִנֵּה שְׁאֵרִית בִּיל"וּ הָאַחֲרוֹנָה, בְּמִעוּט אַחַר מִעוּט זֶה שֶׁנִּשְׁאַר עוֹמֵד עַל קַרְקַע גְּדֵרָה, הוֹעִילָה לְסַיֵּם אֶת הָאַגָּדָה בְּמוֹפֵת, מוֹפֵת נָאֶה שֶׁחִזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה בְּחִבַּת צִיּוֹן…

שְׁאֵרִית מִצְעָרָה זוֹ לֹא יָכְלָה עֲשׂוֹת אֶת “הַמּוֹשָׁבָה לְמוֹפֵת” שֶׁחָזְתָה לָהּ הָאֲגֻּדָּה מֵרֹאשׁ, אוּלָם טִפּוּס לְמוֹפֵת – מִעוּט זֶה יָצַר לָנוּ! טִפּוּס שֶׁל צְעִירִים מַשְׂכִּילִים הָעוֹמְדִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמַתְמִידָה וּבְיִסּוּרֵי יוֹם יוֹם הָאוֹכְלִים כַּחֲלֻדָּה – וְאָף עַל פִּי כֵן עוֹמְדִים הֵם וּמַמְשִׁיכִים אֶת הָאַגָּדָה הַגְּדוֹלָה אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְהַבִּיל"וּאִים אֲבוֹת גְּדֵרָה –מוֹפֵת לְכֻלָּם הֵם!

אוֹתָם הַבִּיל"וּאִים עַל הַכֹּל וִתְּרוּ. גַם עַל חֶזְיוֹנֵי רוּחָם הַסּוֹצְיַאלִיּים לֹא עָמְדוּ; אַךְ עַל חָזוֹן אֶחָד לֹא וִתְּרוּ, עָמְדוּ וַיַּצִּילוּהוּ לָהֶם, וְהוּא חָזוֹן שִׂיבַת צִיּוֹן – וַּתְּחִי הָאַגָּדָה בִּגְלָלָם!

וַעֲדַיִן הוֹלֶכֶת הִיא הָאַגָּדָה הַבִּילוּ"אִית וְיוֹצֶרֶת כִּדְמוּתָהּ וּכְצַלְמָהּ בַּנֹּעַר הָעִבְרִי. – וְהִנֵּה דוֹר דּוֹר וּצְעִירָיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲלוּצָיו לְצִיּוֹן, דּוֹר דּוֹר וּמַהֲלָכָיו לִשִׁטוֹתָיו – וְכָל הַצְּעִירִים הַלָּלוּ הַמִּתְאַמְּצִים לָשֵׂאת בַּסֵּבֶל וּלְהַעְפִּיל, אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים לִסְבֹּל וְגַם לְוַתֵּר בִּשְׁבִיל הָעִקָּר הַצִּיּוֹנִי – כָּל אֵלֶּה יַד הָאַגָּדָה הַבִּיל"וּאִית הָיְתָה בָּהֶם, –

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת בִּיל"וּ.