רקע
נתן אלתרמן
ג. ניצול מעשי מדי
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; תשל"א

פעמים אחדות ביום משדר, כידוע, הראדיו את החדשות רק ברשת בי"ת, שהיא “הגל הקל”. כך גם לגבי מהדורת החדשות של שבע בבוקר, אשר רבים בארץ מחכים לה, מדרך הטבע, במתיחות רבה יותר (אם תיתכן כזאת) מאשר למהדורת־הביניים.

לכאורה, מאי נפקא מינא רשת אל“ף או בי”ת, אך רשת־בי“ת זו היא המשדרת את מודעות הפרסומת, וכדאי היה מאוד שמנהלי הראדיו יכחישו את ההשערה שהם ביטלו את שידור חדשות־הבוקר ברשת אל”ף, כדי להפוך את החדשות לאמצעי של פיתוי, המכריח את הציבור לשמוע את שבחי הפרפומריה והאָפנה והטכסטיל והמשקאות והבידורים, הזוכים על־ידי־כך לשעת־שיא של האזנה.

אם תבוא הכחשה כזאת, או לא תבוא, העובדה בעינה עומדת: כל המחכה לחדשות הבוקר, וכל המחזיק את הראדיו פתוח זמן־מה לפני כן, כדי שלא להחמיץ אותן, נאלץ להקשיב תוך כדי מתח (ואנו יודעים היטב מה טיבו של מתח זה לגבי רבבות משפחות בישראל כיום) לשפע צחקוקים ורינונים וציוצים וחכמות ושאר “פעלולים”, המלווים את הפרסומת, ואם יחליט מישהו לסגור בשל כך את מקלט־הראדיו, ולא לפתוח אותו עד לשניות האחרונות שלפני החדשות, גם אז אין לו מפלט, שכן מנהלי הראדיו יודעים נפש מאזיניהם, ולכן קבעו לכמה חברות מקום של קבע של פרסומת ממש לפני אותו הזמן, כדי שבאמת לא יהא מנוס.

אינני סבור בשום פנים שיש לאסור על פרסומת בראדיו, וכולנו יודעים ש“יש לשמור על המוראל”, ואף־על־פי־כן יש לתת לרבבות המשפחות, המחכות בנקיפת־לב לחדשות, את האפשרות לשמוע אותן ברשת אל“ף, בלי אותו יריד של פיזוז ושל פיזום ושל נאקות עליצות ורינה וגילה על מצרכים ומוצרים העושים את החיים שמחים וששים כל־כך, החל מן האושר המזומן למאזינים על כל מדרך־סף־חנות ועד להצהרות כגון ש”טוב לי, טוב, שבני־הבית כולם בריאים ושלמים"… פירושים למותר. אכן, ניצול זה שמנהלי הראדיו מנצלים את מדור החדשות, בימים אלה של מלחמה, למטרות־עקיפין הוא תופעה פסולה לא רק מצד מריטת עצבים שבה אלא מצד שרירות וחשבון, אשר לא רק שירות ציבורי, אלא גם בעל עסק פרטי, עשוי להיענש עליהם. אם אין אנשי הראדיו מבינים זאת מעצמם צריך שיהא מי שיכריח אותם להפסיק מנהג זה. כל התערבות־מגבוה שתבוא לשם כך תהא מוצדקת וכל כפייה לא תהא פסולה. מה שאנשי הראדיו כופים על הציבור, בענין הזה, פסול שבעתיים.

המלצות קוראים
תגיות