רקע
נתן אלתרמן
א. תבוסת ביאפרה

 

1    🔗

לֹא, אֵין הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת לֶקַח,

אוֹ דִיּוּן עַל נוֹשֵׂא “מִי אָשֵׁם”?

רוֹצָה לִהְיוֹת רֶגַע-וָנֶצַח

שֶׁל קְלָלָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁם.


רוֹצָה לִהְיוֹת רֶגַע אֶחָד-וְיָחִיד

בּוֹ הֵיכַל-הָאֻמּוֹת הָרַב

בְּנֵפֶץ אַדִּיר שֶׁל זְכוּכִית

נוֹפֵל, כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו.


נִסְתַּיְּמָה מִלְחָמָה כְּחֶתֶף

וּלְאוֹר מִבְרָקִים אַחֲרוֹנִים

מִי מֵקִיץ? מִי קוֹפֵץ מִמִּשְׁכָּבוֹ לְפֶתַע?

מַצְפּוּן-הַמַּמְלָכוֹת

עוֹמֵד, בּוֹהֶה, בְּתַחְתּוֹנִים.


מְגַשֵּׁשׁ, מְחַפֵּשׂ מִכְנָסָיו,

גַּרְבָּיו, שִׁנָּיו הַתּוֹתָבוֹת.

יֵשׁ לְמַהֵר. לְפָחוֹת עַכְשָׁו.

אֵין גֵּיהִנּוֹם בְּלִי כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת.


יֵשׁ לְמַהֵר. תּוֹךְ שָׁבוּעַ

לִשְׁלֹחַ מָזוֹן. אִם לָאו –

עוֹד שְׁנֵי מִילְיוֹן נֶפֶשׁ, לְפִי הַדִּוּוּחַ,

יָמוּתוּ. נָחוּץ חָלָב.


שְׁפוּיוֹת הַמִּלִּים בָּעִתּוֹן

וְרַק בִּהְיוֹתָן לְבַדָּן

הֵן צוֹפוֹת זוֹ בָּזוֹ פִּתְאֹם

וְרוֹאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִדַּעְתָּן.


שֶׁקֶט. הָעֵת נִגֶּרֶת.

לְרֶגַע, בֵּין יֶרִי לְיֶרִי,

נִגְלֵית מוֹעֶצֶת בִּטָּחוֹן נִיגֶרִית,

שׁוֹמֶרֶת עַל עוֹלָם נִיגֶרִי.

 

2    🔗

זוועת ביאפרה אינה בכך שהיא משל, או התראה, או חומר למסקנות. לא זה עיקרה.

אך פרט אחד, מתוך כל מה שהתרחש שם בימים אלה, יכול להיות מועתק כמו שהוא אל תוך “האיזור שלנו”.

שכן, בשמענו בראדיו את השידור ההוא, בו קרא מפקד צבא ביאפרה לחייליו להניח את נשקם ולהסגיר עצמם לאויב, ובשמענו לאחר מכן את צלילי ההימנון הביאפרי המנוגן בפעם האחרונה, ידענו כי אין מדינה בעולם – פרט לישראל לבדה – אשר שליטי המדינות השוכנות מסביבה מבקשים לשמוע ממנה רק זאת בלבד: את נאום-הפרידה של המפקד מחייליו ואת ההימנון המנוגן בפעם האחרונה ולא עוד. אם הם דוחים כל נאומים אחרים שלנו, נאומי רצון-טוב ושאיפות שלום ואחווה ונכונות לוויתורים, הרי הם עושים כן לא מפני שאין הם מאמינים לנו, אלא מפני שאין זה תחליף ראוי לאותו שידור אחרון ומיוחל של תבוסה ישראלית עם הוראות לצה"ל להפסיק את ההתנגדות.

כל חמתם מקורה בכך שעוד אין הם רוצים להודות בכורח העליון הכופה עליהם ויתור על משאת-נפש זו, על מנגינתה העריבה של “התקוה” הנפרדת מן המלים “ארץ ציון וירושלים”.

ועוד פרט אחד אפשר להעתיק אל תוך אזורנו זה מן המסכת הביאפרית הנוראה. אהדה זו שהעולם מביע כיום לשבט המובס באפריקה היא אותה אהדה עצמה שעמדה הכן על סף מלחמת-שש-הימים לשטוף אותנו ולהתגלגל עלינו ברחמיה ובמשלוחי הסעד שלה, אילו נסתיימו הדברים אחרת. רק הנצחון אשר הדף והרחיק את צבאות האויב מגבולותינו הוא שהדף את גל-אהדה הזה.

האֶמבּרגו והגינויים ותכניות-הלחץ השונות באו במקומו.

אך המקח שעשינו הוא מקח טוב.

וגם הלקח.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47912 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!