רקע
ק. א. ברתיני
רֻמְבַּת טְרַנְסְדְּנֶסְטְרִיָּה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 2003

הַפְסֵק!

אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!

נַתֵּץ הַמְנַעַנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם!

אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְזַנֵּק,

אוּלַי גַּם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת —

וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!


הַגֵּף הַתְּרִיס!

כַּבֵּה אוֹרוֹת חַשְׁמַל, כַּסֵּה הוֹד שֶׁמֶשׁ!

בְּעֹצֶם יָד טַשְׁטֵשׁ צִבְעֵי הַחֶמֶד!

אוּלַי לְרֶגַע יִצָּמֵד גַּם רִיס אֶל רִיס,

אוּלַי לְרֶגַע תֵּרָדֵם הָעַיִן הַנֶּעֱצֶמֶת —

וְלֹא אֶחֱזֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!


בְּעֹז נַגֵּן!

הַמְטֵר בִּשְׁלַל קוֹלוֹת מֵרִיעַ וּבוֹקֵעַ!

בְּאַשְׁדוֹתֶיךָ גְּרֹף הָרֹאשׁ הַמִּזְדַּקֵּן —

לְמַעַן יַאֲזִין לְכָל נִגּוּן פּוֹלֵחַ,

מִלֵּב כָּל עַם וְעַם שֶׁדּוֹר אֶל דּוֹר שׁוֹלֵחַ,

אַךְ לֹא אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא!


פְּרֹץ הַקִּירוֹת

לְשֶׁטֶף אוֹר וּמֶרְחָבִים עֲדֵי אַפְסַיִם —

לְמַעַן הִשְׁתַּכֵּר מִנּוֹף, מֵאֹפֶק, מִנְּהָרוֹת,

(וְכָל צִבְעֵי תֵבֵל יַרְהִיבוּ אֶת הָעַיִן)

לִסְפֹּג בְּצִמָּאוֹן סִמְלֵי כָל הַמַּרְאוֹת,

רַק לֹא אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!


*

אַךְ אֹזֶן לֹא תַפְסִיק מִשְּׁמֹעַ

וְעַיִן לֹא תֶחְדַּל מֵרְאוֹת

בְּלִיל קוֹל וְגָוֶן שֶׁנִּבְחֲשׁוּ בַמֹּחַ

הַבָּא מֵעֵמֶק בַּלָּהוֹת.


חָיֹה וְשׁוּב חָיֹה אֵימוֹת הַטֶּבַח,

שׁוּב תָּו שִׁין בֵּית בְּסִיּוּטִים:

סֵאוּב וּרְעָבוֹן שֶׁל קֶבַע,

אַנְחַת גְּוִיעָה שֶׁל פְּעוּטִים.


עָשָׁן שָׁחֹר עַל מַרְבַדֵּי הַשֶּׁלֶג

בְּחֶנֶק מְכַלֶּה גוֹהֵר.

נֻקְשֶׁה נָח שֶׁלֶד עַל גַּב שֶׁלֶד,

עוֹרֵב נוֹקֵר פְּתוֹתֵי הַשְּׁאֵר.


חַיִּים לְלֹא תִקְוָה וְטַעַם,

מִיתָה מִתּוֹךְ תִּקְוָה וַאֲדִישׁוּת,

הוֹשֵׁט הָרֹאשׁ אֶל חֹד הַזַּעַם,

גָּלשׁ בְּקֹר אֶל חֵיק רִשְׁעוּת…


הָהּ, אֶרֶץ נָכְרִיָּה עִם תַּעֲלוּלֵי הַחֹרֶף,

חַיִּים לְלֹא יָמִים, לְלֹא לֵילוֹת,

בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת עַל גַּב בְּלוֹיֵי קִבֹּרֶת,

כִּנִּים בְּפֶרַע זוֹלְלוֹת!


וּסְחִי וּדְוַי וְחֹסֶר דֶּמַע,

גּוּפֵי חַיִּים בֵּין חֲלָלִים,

וְהַבְּרִיאָה שׁוֹתְקָה וְלֹא נִכְלֶמֶת

לִרְאוֹת חַיִּים עִם הַמֵּתִים בָּלִים.


כֹּה יוֹם אַחַר יָמִים חוֹרֵק בְּכֹבֶד,

עוֹרָם תִּלֵּי הַבִּלָּיוֹן,

וְיָד זָרָה אַף לֹא תָרִים הַשֹּׁבֶל

לִרְאוֹת בְּמַחֲזֵה הַכִּלָּיוֹן.


אַךְ פַּעַם עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ

אֶחָד נִכְנַס מֵעֵבֶר לַמַּחֲנֶה,

עֵינַיִם גּוֹסְסוֹת נִשְּׂאוּ בְתֵמַהּ:

הֲיֵשׁ עוֹד מִתְהַלֵּךְ פֹּה מְשֻׁנֶּה?


הוֹ כֵן, זֶה הַמְפַקֵּד, סַמָּל מוֹרָרוּ,

שֶׁבָּא לִרְאוֹת “שְׁלוֹם” פִּקְדוֹנוֹ:

כַּמָּה כָלוּ, כַּמָּה מֵהֶם נִקְבָּרוּ,

כַּמָּה עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִקְצִיר זְדוֹנוֹת?


בָּעַט לְכָאן וּלְכָאן בַּמַּגָּפַיִם,

הִצְלִיף כִּלְאַחַר יָד בְּמַגְלְבוֹ.

לֹא נָע אֶחָד, וּמִי שֶׁזָּע עֲדַיִן

עָנָה עָמוּם בְּחֶנֶק יְבָבוֹת.


צָרַח אֲזַי מוֹרָרוּ:

"עַד מָתַי עוֹד

אֶרְאֶה בְהִתְבּוֹסֵס בְּקִיא זְוָעוֹת,

בְּהִתְגּוֹלֵל עַל יַד גִּדְרוֹת הַתַּיִל

מַרְבִּית נִבְלוֹתֵיכֶם הַמְצֹרָעוֹת?


פִּיּוֹתֵיכֶם הַמְסֹאָבִים נָדַמּוּ

וְלַהַג רַבְרְבָן חָלַף, נִשְׁכַּח:

עִלְזוּ מְעַט לִפְנֵי אֲשֶׁר תִּתַּמּוּ,

רִקְדוּ כְבַיָּמִים הָהֵם חִישׁ-קַל!!


אֵין אַף אֶחָד נוֹתֵן קוֹלוֹ בְּזֶמֶר?

אֵין אַף אַחַת אֲשֶׁר תִּתְאַו לִרְקֹד?

אוּלַי אֶמְצָא כָאן צֶמֶד-חֶמֶד,

אֲשֶׁר יַנְעִים אוֹתִי בִמְחוֹל-יְקוֹד?"


וּקְצֵה מַגְלֵב עִם שְׁקַד עוֹפֶרֶת

נָחַת עַל גַּל סְחָבוֹת: “מַהֵרָה קוּם!”

צוּרָה בָלָה שֶׁל נַעַר מִזְדַּקֶּרֶת:

עֵינֵי פְּחָדִים וְאַף עָקוּם.


(אֲהָה! זֶה בְנִי! זֶה בְנִי אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ

אֵי-פַעַם צְלִיל מַתֶּכֶת בְּקוֹלוֹ;

כָּעֵת כְּנֵר שֶׁל יוֹם כִּפּוּר מַבְלִיחַ

יִדְעַךְ בֵּין חֲלָלִים הוֹזֵה תְמוֹלוֹ:


הָיָה זֶה פַּעַם, הָיָה כֹה רַב הַלֶּחֶם,

חַלָּה הִלְבִּינָה עַל שֻׁלְחַן שַׁבָּת,

מְנוֹרָה אוֹר חַם וְצַח נוֹסֶכֶת,

הַכַּר כֹּה רַךְ, צָחוֹר הַבַּד.


וְאֵם הָיְתָה וְאָב וּבַיִת, בַּיִת…

מַה טּוֹב הָיָה לְהִתְעַלֵּס, לָשִׁיר!.. )

מֵרֹם הַגֶּבַע נֹגַהּ בֵּין-עַרְבַּיִם

עַל רֹאשׁ הַנַּעַר קֹר פָּזוֹ הִשִּׁיר.


“אַתָּה תָשִׁיר בְּקוֹל, הַנַּעַר!”

וַיְטַלְטְלוֹ בְיָד אַכְזָרִיָּה.

כַּעֲרָבָה בָּרוּחַ מִתְנַעְנַעַת

חִוְּרָה, צְנוּמָה, רוֹעֶדֶת הַגְּוִיָּה.


“הִנֵּה אֶקְרָא לְךָ אֶת הַמְחוֹלֶלֶת!”

שׁוּב הַמַּגְלֵב בְּקוֹל שְׁרִיקָה צָלַף

עַל פִּיחַ שֶׁל גֻּלְגֹּלֶת מְתֻלְתֶּלֶת:

“אֵלַי לָגֶשֶׁת, הֵי! זוֹנָה מְנֻוָּלָה!”


מִמְּקוֹם שִׁכְבָּה הִיא קָמָה מִתְאוֹשֶׁשֶׁת,

פּוֹסַעַת עַל גַּבֵּי מֵתִים דּוּמָם.

מִבֵּין שְׁיָרֵי שִׂמְלָה תְלוּיָה כְרֶשֶׁת

נִבָּט בְּנַוְלוּתוֹ רְזוֹן עֵירֻמָּהּ.


(הוֹי, מִירָה בַּת שְׁכֵנִי מֵאָז, הַאַתְּ הִיא?

מִכָּל עָצְמַת הַקֶּסֶם בְּמַרְאֵךְ,

מִכָּל חֶמְדַּת הַיֹּפִי שֶׁיָּדַעְתִּי

נִגְנַז מְעַט מִזְעָר רַק בִּשְׂעָרֵךְ.

בִּלֵּעַ הָרְעָבוֹן אֶת חֵן הַצֶּבַע,

נִמְחָה קַו הַגִּזְרָה, הָעוֹר קָמוּט,

אֶת רִשּׁוּמָיו עָמֹק חָרַת הַסֵּבֶל

בְּפַרְצוּפֵךְ כַּחֲרֹת אָמָּן פָּמוּט.


כֻּרְסַם הַשְּׁאֵר כֻּלּוֹ. בּוֹלְטָה כָל גֶּרֶם,

שׁוֹקַיִךְ נִתְרוֹקְנוּ מְדֻלְדָּלוֹת.

הָרֶגֶל הַשְּׁדוּפָה תִרְעַד בְּלִי גֶּרֶב,

עַל שֶׁלֶג לַח נָעָה עֲקַלְקַלּוֹת.


כָּבָה אוֹר אִישׁוֹנַיִךְ הַזּוֹרֵחַ

וּבִמְקוֹמוֹ לוֹטְשָׁה עֵינָהּ זְכוּכִית — — — )

צוֹעֶדֶת הִיא כִּצְעֹד מֻכַּת יָרֵחַ

עַל גַּבְנוּנֵי הַלֵּיל לִקְרַאת מַשְׁחִית.


"כָּאן תִּרְקְדִי בְעֹז אַחֲרוֹן מְחוֹלַיִךְ

וּפֹה אַתָּה תָשִׁיר אַחֲרוֹן שִׁירְךָ!

כָּאן הַבָּמָה, —

עַד שֶׁיָּבוֹא הַלַּיִל

וִיכַס עַל הַזּוֹנָה וְהַפִּרְחָח!


אַךְ לֹא קִינִים אֶרְצֶה כָעֵת לִשְׁמֹעַ,

לֹא דּוֹיְנָה עֲצוּבָה, לֹא תַחֲנוּנִים,

כִּי רֻמְבָּה קַלִּילָה תַרְקִיד בְּכֹחַ

רַגְלַיִם יְחֵפוֹת שֶׁל בַּת זְנוּנִים!"


הַשֶּׁלֶג הַתָּכֹל הוּרַךְ כַּדֶּשֶׁא,

הַשֶּׁמֶשׁ הֶאֱרִיךְ אֶת חֹם קַרְנָיו.

הַנַּעֲרָה עוֹד רֶגַע מִתְאוֹשֶׁשֶׁת

יָדֶיהָ מְפַשְּׂקָה כִּפְרֹשׂ כָּנָף.


וּכְבָר דְּרוּכָה הָרֶגֶל הַמּוּרֶמֶת

וּמִתְמַתְּחָה הַשּׁוֹק כְּמִלְּפָנִים,

וְאֵשׁ כְּמוֹ זִנְּקָה מִתּוֹךְ הָרֶמֶץ

לִשְׂרֹף חַיֵּי אֱנוֹשׁ בִּמְחוֹל שְׂטָנִים


וְשִׁיר פִּתְאוֹם פָּרַץ מִגְּרוֹן הַנַּעַר,

לֹא שָׁר וְלֹא שְׁמָעָהוּ מֵעוֹלָם,

אַךְ עֲבָרוֹ כָעֵת כְּרוּחַ סַעַר,

מָסַךְ קִרְבֵּהוּ כֹּחַ נֶעְלָם.


וְכֹה זָרַם הַשִּׁיר כְּפֶלֶג

לְפִי קִצְבֵי הַמְחוֹלֶלֶת:


גַּגֵּנוּ שָׁבוּר,

רִצְפַּת-שֶׁלֶג מִתַּחַת:

הַכֹּתֶל עָכוּר

מֵעָשָׁן וּמִטַּחַב.


רֻסְּקוּ אֲבָרִים,

הַקֵּבָה מִצְטַמֶּקֶת;

וְלֹעַ קְבָרִים

מְחַכֶּה כְבָר בְּשֶׁקֶט.


וּבְכָל זֹאת נְבַלֶּה —

עֲדֵי אֵגֶל אַחֲרוֹן

מִדָּמֵנוּ יִכְלֶה!

רֻמְבַּת-טְרַנְסְדְּנֶסְטְרִיָּה,

רֻמְבַּת-הַכְּאֵב!

רָצוּץ וְקוֹדֵר

עָרֹם וְיָחֵף —

וּבְכָל זֹאת זַמֵּר!


מְזַת רְעָבוֹן,

רִקְדִי לְפִי הַקֶּצֶב,

רִקְדִי בְּכָל אוֹן

אֶת רֻמְבַּת-הָעֶצֶב!..


עָזוּב וְיָתוֹם,

כָּחוּשׁ וְחִוֵּר —

זַמֵּר כֹּה עַד תֹּם,

זַ-מֵּ-ר!


לִקְרשׁ אַט-אַט הֵחֵל כְּבָר תְּכוֹל הַשֶּׁלֶג,

רוֹטֵט מִקֹּר צוֹרֵב קוֹל הַזַּמָּר;

קָפְאוּ כַפּוֹת רַגְלֵי הַמְחוֹלֶלֶת,

אַךְ עוֹד אַחֲרוֹן מְחוֹלֶיהָ לֹא נִגְמַר.


נִדְמֶה כִּי יְפַגֵּר לָבוֹא הָעֶרֶב

עֲדֵי הַנַּעַר אֶת שִׁירוֹ כִלָּה,

וְכֶתֶם נֹגַהּ מִשְּׁקִיעַת הַחֶרֶס

עוֹטֶה אֶת הַמְחוֹלֶלֶת בְּהִלָּה — —


הַפְסֵק:

אֶת נִגּוּנְךָ עַל הַפְּסַנְתֵּר חַנֵּק!

נַתֵּץ הַמְנַעַנְעִים וְאֶת צְלִילֵי הַקֶּסֶם —

אוּלַי יִדְעַךְ לְרֶגַע הַדִּמְיוֹן הַמְזַנֵּק,

אוּלַי גַּם תִּסָּתֵם הָאֲפַרְכֶּסֶת —

וְלֹא אֶשְׁמַע אֶת הַנִּגּוּן הַהוּא,

וְלֹא אֶחֱזֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַהוּא!

המלצות קוראים
תגיות