רקע
ק. א. ברתיני
בַּלָּדָה עַל הַחֲזָרָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: דביר; 2003

נָטְלוּ חַיָּלֵי הַצָּבָא הָאָדֹם,

נָטְלוּ לְרֶבּ דּוּדִי בְנֹעַם:

"הֵי, סַבָּא, הָקִיצָה מִשְּׁנָת, מֵחֲלוֹם,

עִמָּנוּ הַבַּיְתָה לִנְסֹעַ!


בָּרַח אַנְטוֹנֶסְקוּ מֵעֵבֶר לַפְּרוּט

וְהִיטְלֶר נָסוֹג בִּמְלֹא שַׁעַט.

אֲנַחְנוּ בֶּרְלִינָה אַחֲרֵיהוּ נָעוּט,

נִמְחַץ וְנִרְמֹס כְּתוֹלַעַת.


בּוֹא, סַבָּא, אִתָּנוּ, הַבַּיְתָה חֲזֹר,

חֲזֹר אֶל אַרְבַּעַת כְּתָלֶיךָ!"

רֶבּ דּוּדִי הִרְטִיט לִשְׁמוּעָה שֶׁכָּזוֹ

וְחִישׁ נִתְעוֹרֵר, קָם לָלֶכֶת.


הֵטִיל אֶת עֵינוֹ בְשִׁבֹּלֶת הַבּוּג,

אִשְׁתּוֹ נִגְרְפָה שָׁם לָנֶצַח;

הֵטִיל אֶת עֵינוֹ אֶל הַגַּיְא הַסָּפוּג

בִּדְמֵי כָל קְרוֹבָיו, דְּמֵי הָרֶצַח;


הֵטִיל אֶת עֵינוֹ בַחֻרְשׁוֹת, בַּיְעָרִים,

בִּשְׂדֵי הַחִטִּים, הַכֻּסֶּמֶת,

עָלוּ בָרָמָה עַל רְקַב הַפְּגָרִים,

הִזְהִיבוּ בְגִיל אֶל פְּנֵי שֶׁמֶשׁ;


הֵטִיל אֶת עֵינוֹ הַדְּמוּעָה וְנִפְרַד

מִכָּל שֶׁכָּאן תַּמּוּ לִגְוֹעַ;

בְּרֶטֶט נִתְלָה בְגַף טַנְק וְנִצְמַד —

אֶל מֵעֵבֶר לַדְּנֶסְטֶר לִנְסֹעַ!


הַבַּיְתָה…


טֻלְטַל וְטֻלְטַל יוֹם וָלֵיל וְעוֹד יוֹם —

וְהִנֵּה כְבָר הָרֶאוּט בַּדֶּרֶךְ.

אַךְ זָר לוֹ הַנּוֹף, כָּכָה זָר וְאָיֹם

כָּל שַׁעַל קַרְקַע פֹּה, כָּל זֶרֶת.


פָּגְעָה בוֹ חֻרְבָּה שֶׁל בֵּיתוֹ הַנָּפוּל:

קוּרֵי עַכָּבִישׁ בִּמְקוֹם דֶּלֶת,

מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הָרָצוּץ שֶׁקָּפְאוּ,

פּוֹזְלָה חֲלוּדַת הַמְטֻטֶּלֶת.


פָּגַע בּוֹ הַגּוֹי הַשָּׁכֵן וּפָלַט:

“אָכֵן, דּוֹמְנוּ דּוּדִי, אַתָּה הוּא…”

דּוֹמֶה שֶׁהַגּוֹי בִּשְׁאֵלָה זוֹ סָלַד,

עֵינָיו כָּךְ רָגְזוּ וְתָמָהוּ.


פָּגַע בּוֹ הַבַּד הַצָּחוֹר בַּכְּפָרִים,

צָרַב אֶת עֵינָיו כְּלַהֶבֶת.

פָּגַע בּוֹ מַבָּט שֶׁל עֵינֵי אִכָּרִים

עִם אֶרֶס לוֹהֵט בַּתּוֹשֶׁבֶת.


פָּגְעוּ בוֹ הַכָּר, הַשָּׂדֶה, הַקָּמָה,

הִשִּׁיבוּ עָלָיו זַעַם טֶרֶף,

וְדַם נִרְצָחִים שֶׁסָּפְגָה אֲדָמָה

בִּצְבֵּץ בְּגִבְעוֹל וּבְפֶרַח.


פָּגַע בּוֹ רְחוֹב מְהַמֶּה וְעַלִּיז,

מָשָׁל לֹא קָרָה כָאן כָּל רֶשַׁע;

שְׂבֵעִים יְהַלְּכוּ כְּכַלְבֵי הָאִטְלִיז,

כִּי שָׂשׂוּ לִרְצֹחַ, לָרֶשֶׁת.


פָּגְעָה בוֹ שַׁבָּת יְחֵפָה וְעוֹטְיָה,

לוּטַת אַלְמְנוּת וּמְבֻיֶּשֶׁת;

אָבְדוּ מִפָּמוֹט שֻׁלְחָנָהּ נֵרוֹת-יָהּ,

כָּבְתָה בְּפָנֶיהָ אֲרֶשֶׁת.


פָּגַע בּוֹ קִילוֹן שֶׁל בְּאֵר בַּדְּרָכִים,

מֻטֶּה אֶל מִזְרַח הַשָּׁמַיִם.

הֵבִין כִּי תַמְרוּר הוּא לִשְׂרִיד נִדָּחִים:

קָדִימָה עַד יְרוּשָׁלַיִם!


לִחֵשׁ בִּשְׂפָתָיו הַסְּדוּקוֹת מֵרוּחוֹת

תַּחֲנוּן בַּעֲלֶטֶת הָעֶרֶב:

“אַמֵּץ אֶת כֹּחָן שֶׁל רַגְלַי הַתְּפוּחוֹת!”

וְשָׂם פַּעֲמֵיהוּ לַדֶּרֶךְ…


המלצות קוראים
תגיות