תולדות פעטערבורג הבירה מיום הוסדה עד היום הזה. תורת היכליה, טירותיה וארמנותיה, מִפְלְאוֹת בתי סגֻלותיה, וִיקר תפארת מַשְׂכִּיוֹתֶיהָ, וכל חָסְנָהּ וְהַרְרֵי עֻזָהּ.

 

1: תולדות העיר מיום הוסדה עד מות פעטער הגדול, הלא הוא משנת 1703 עד 1725.    🔗

תְּהִלַּת עיר המלוכה המתנוססת על נהר נעווא, מודעת היא בכל אפסי איירופא, וכל איש אשר רוח בו יתאוה תאוה לבוא בשעריה להתפלא על צְבִי עֶדְיָהּ וְחוֹסֶן יפעת הודה. כי איפוא תַחַז בת עינו נפלאות גדולות עד אין מספר אם לא בקרית מלך רב כזאת, עיר הבירה בממלכה אדירה ומעטירה מאין כמוה תחת השמש? איפוא נקבצו באו סגולות כל המדינות, וחמדות כל הארצות אם לא בעיר הֶעָרִים, עיר ההיכלים ועיר מלוכה כזאת אשר צפון וימין מנחה לה ישיבו, אלפי ערים וְנָפוֹת אֶשְׁכָּר לה יקריבו, ושמונים מילליאָן בני אדם גם בני איש יובילו לו שַׁי לְהַשְׂגִיב יָפְיָהּ ולהאדיר תפארת גְאוֹן חָסְנָהּ? היא מטרת כל הָרוּסִים, תכלית נצחם ועוזם, היא תהלתם, שְשון ישעם וכל מעינם בה. היא משכן הוד הקיסר, מְעוֹן כְּבוֹד משפחתו הרמה, וּנְאוֹת השרים היושבים ראשונה במלכות. היא השמש השולחת אור וישע לכל ארץ רוסיא, והיא מקור חיים לרבבות אלפי יושבי הארץ הזאת. אוצרות חשֶׁך החבושים בַּטָמוּן בְּקִצְבֵי הָרֵי אוּראַל, בְּכִלְיוֹת גִבְעוֹת אַלטאַיי, ובעמקי תהומות ארץ סיביר, יובלו אל העיר הזאת ויופיעו בראש כל חוצות, מתועפות היכליה הרמים ותלפיות טירותיה הנשאות, וקומת ארמנותיה הנשגבים. פִּרְחֵי הטהעע אשר תפריח השמש בארץ סינים, כל ראשי בשמים אשר נטעה יד הַתּוֹלָדָה בעֵדן עֲרָב, זָהָב סָגוּר, זְהַב שְׁבָא וכתם אופיר, אבני שֹׁהַם וכל אבני חפץ ואבני אש המתנוססים בקצוי ארץ הודו, פנינים יקרים הצפונים בקרקע ימים רחוקים וכל מחמדי בת עין מתחת כל השמים, כֻּלָם נאספו וַיֶאֱתָיוּ אל קריה נשגבה ומקדש מלך הזאת, כלם ינהרו אליה יום יום לבעבור תתפאר עיר רומא החדשה אשר בירכתי צפון, תִּתְהַדַר וְתִתְעַלה וּתְהִי כְלִילַת יוֹפִי וּמְשוֹש כל ערי הַמָשוֹש –. זאת העיר פעטערבורג! זאת עיר הממלכה המתנוססת כאבן נזר בתוך ארץ רוסיא רבתי בתבל ושרתי בכל חוג הארץ! זאת העיר אשר עיני הקיסרים האדירים משוטטות בה כל הימים לְסַלְסְלֶהָ ולהעלות לשמים שִׂיאָהּ! זאת העיר הצעירה לימים ושרביט הוֹדָהּ מגיע עד אפסי יַבֶּשֶׁת וקצוי ימים רחוקים!

האיש החפץ להתענג על הדר כבוד העיר ההֻללה הזאת וזיו תפארתה, יבוא אליה דרך הים באנית קיטור. בין קראָנשטאַדט ובין פעטערבורג, יופיע אז נוֹכַח עיניו היכלי הקיסרים הנקובים בשם אָראַנייענבוים ופעטערהאָף עם הערים היפות הנלוות אליהם ומרהיבות עיני רואיהן. ההיכלים הנפלאים ההם יופיעו מרחוק על שפת הים לפאת ימין, ובטרם תשבע עוד עינו מראות את צפירת תפארתם וּגְאוֹן עֶדְיָם, יִגָלֶה לעיניו חוֹסֶן יְקַר ההיכל הנודע בשם סטרעלנאַ עם הבתים הנחמדים המשתרעים מֵאָראַנייענבוים עד פעטערבורג לאֹרך חוף הים. בכל מקום אשר יעיף הנוסע את עינו יראה בתי משוש, בתי נדיבים הנשקפים בהוד יפים בעד הגנים המעולפים בירקרק חרוץ ומשמחים נפש הרואה, ומרחוק יבריק נגד עיניו נוֹגַה ברק כִּפַּת הזהב אשר לההיכל הנפלא והמהולל הנודע בשם היכל יצחק הדאַלמאַצי. נוֹגַה ברק הזהב ההוא יבשר לו קרבת עיר המלוכה, וכל אשר יקרב אל אֶשֶׁד נְהַר נעווא, כן יגלו לפניו ראשי בתי תפלות הנוצרים הנחפים בכסף וזהב. והנה מהרה קל תעזוב האניה את משברי הים וּתְפַזֵז על פני גלי נהר נעווא המצהירים כלבנת הבדולח. מימין ומשמאל יִגָלוּ לפניו בתי חרֹשת המעשה (פֿאַבריקען) אשר אֲרֻבּוֹתֵיהֶם (שאָרנשטיינע) הארוכות נושאות ראשיהן השמימה. פתאֹם יראו המקומות אשר תִּבָּנֶינָה שם האניות הגדולות וְצִיִים האדירים (שיפֿפֿסווערפֿטע), גם מכונות רבות ושונות לעבודת האדם להוציא כלים מכלים שונים למעשיהם, ואזניו תצלנה ממהלומות הפטישים והקרדומות וְהַכֵּילַפּוֹת. לימינו יראה בתי מושב לְבוֹנֵי האניות, והבתים נָטוֹחוּ בְחוֹמֶר אדום ולבן כבתי ההאָללאַנדים בארץ מולדתם. לשמאלו יופיע אִי וואַסילי עם בתי הספר הנהדרים והרמים וְעִם מִסְגְרוֹת הגראַניט אשר על חֻפֵּי נהר נעוואַ. לאחרונה יֵרָאֶה הַגֶשֶׁר הנפלא אשר כּוֹנְנוּ ידי הקיסר הגדול ניקאָלאַיי הראשון וּשְׁמוֹ נקרא עליו, גם כל ההיכלים המפֹארים והטירות הנשגבות אשר על חוף נהר נעווא יופיעו בהודם והדרם נוֹכַח פניו. אניות שַׁיִט אין מספר תתרוצצנה כברקים על חלקת גלי הנהר, ואניות קיטור עוברות ושבות בקול תרועה להזהיר את הַצִנוֹת וסירות דוּגָה לִנְטוֹת מִנִי אֹרַח פן יבֻלע להן. מחוף הנהר ישמע קול המולת המלחים ורעש עושי המלאכה גם רעם גלגלי העגלוֹת והמרכבות הַמִשְׁתַּקְשְׁקוֹת על מַרְצֶפֶת האבנים, והנה – אנחנו בפעטערבורג!

פֹּה עֲמוֹד אֹרֵחַ! ובטרם תרים פעמיך להתעלס בזיו זהרי עיר הערים הזאת, הט נא אזנך ושמע את תולדותיה וכל העתים אשר עברו עליה למיום הוסדה על ידי הקיסר פעטער הגדול עד היום הזה:

המקום אשר העיר הזאת מיוסדת עליו, היה לפני מאה וששים שנה מָקוֹם שָמֵם וְחָרֵב, תֹּהוּ וָבֹהוּ ואדמתו אדמת כָּבוּל מלֵאה בִצוֹת ואגמי רפש, ואֵד עלה ממנה להניד רגל אדם בל קְרוֹב אליה. נהר נעוואַ ההולך על יד המקום ההוא, יוצא מִבְּרֵכַת לאַדאָגאַ, הולך ממזרח למערב, גליו הַזַכִּים מתגלגלים בהמיה נעימה עד שֶטֶף קִצָם בלשון ים הפינני, ופרסאות אחדות ממקום אֶשֶׁד מֵימָיו, יִפָּרֵד והיה לִזְרוֹעוֹת רבוֹת הַמְחַבְּקוֹת אִיִים שִׁפְלֵי קוֹמָה וּמְמֻלָאִים יְוֵן מצולה, וּמִדֵי יִגְאוּ מי הנהר, כֻּסוּ האיים בהמון גליהם ונדמו כברכת מים גדולה ורחבת ידים. הנהר הזה יפריד בין שני נפות אשר שם האחד קאַרעליען ושם השני אִינגערמאַננלאַנד, הראשון על שפת הנהר הימנית לפאת צפונית, והשני על שפתו השמאלית לפאת דרומית. בטרם הביא יאָאַן השלישי נשיא רוסיא את נאָווגאָראָד תחת ממשלת הרוסים, היו הנפות ההם משועבדים לְהַכְּנֵסִיָה החפשית אשר שָׂמָה מִשְׁטָרָהּ בנאָווגאָראָד. אך השוועדים אשר קנאו מאד בהצלחת נאָווגאָראָד וברוב רְכֻלָתָה, הרהיבו בנפשם עוז ויכוננו להם מושבות על נהר נעוואַ ויאחזו בנפות ההם למרות רוח הנאָווגאָראָדים אדוני הארץ ההיא. וכאשר קצרה יד הנאָווגאָראָדים להדוף אותם ממושבותיהם, החליטו אז לסגור בעדם את מְבוֹא ברֵכת לאַדאָגאַ לבל יפרצו עוד הלאה, ויבנו להם מבצר על אי קטן במקום אשר ישטוף שם נהר נעוואַ מברכת לאַדאָגאַ. שם המבצר ההוא אָרעשעק, והשוועדים קראו לו גאָטעבורג, ואחרי כן קרא לו פעטער הגדול בשם שליסעלבורג, וזה שמו לעולם. בשנת 1737 שבר יאָאַן השלישי את זרוע כנסית נאָווגאָראָד ויספח אותה לארץ רוסיא, וגם שני הנפות ההם אשר על נהר נעוואַ, באו תחת ממשלת הרוסים. מקץ מאה שנה בו השוועדים ויקרעו מחוזות אחדים מאינגערמאַננלאַנד וקאַרליען, אך במאה השש עשרה לקחו הרוסים מידם ראשי הערים מהמחוזות ההם, ובראשית מאה השבע עשרה, בהתחולל מהומות רבות בארץ רוסיא על יד אנשי התרמית אשר נטלו להם שם דימיטריעוו (Самозванчы), שבו הנפות ההם לשוועדען על פי הַפֵּשֶׁר (פֿערטראַג) אשר היה בין הרוסים והשוועדים בשנת 1617, ועד אחרית מאה השבע עשרה שלטו השוועדים על כל נפות נהר נעווא ועל הנפות הנשענים על גבולם. על חוף הנהר בנו להם מצודה הנקראת בשם ניענשאַנץ (מבצר חדש), ועל יד המצודה כוננו גם עיר קטנה רבת המסחור. אולם באחרית שְׁנוֹת המאה ההיא שָׁקַע כוכב שוועדן גם בשני נפות ההם הקרובים לפֿיננלאַנד, כי בשנת 1700 הכה אותם פעטער הגדול מכה אחר מכה אשר לא יכלו להתרפאות מהן כל הימים. בשנת 1702 עלו הרוסים צבאות פעטער הגדול ויצורו את מצודת גאָטעבורג, ושר צבאם היה אז שערעמעטייעוו. עשרים יום הרעישו את חומות המצודה, ובשנים עשר לחֹדש אקטאבער בשנת 1702 לכדו את המצודה ויבואו בשעריה בתרועת הנצח, והקיסר פעטער קרא לה שם חדש “שליסעלבורג”. בשנה הבאה (1703) הביא הקיסר הגדול ההוא במצור גם את ניענשאַנץ ויתפשה ויקרא לה בשם “שלאטטבורג”. לתקופת ימים מעטים הכו הרוסים את צי האדיר (פֿלאָטטע) אשר להשוועדים על יד אֶשֶׁד נהר נעוואַ, והקיסר פעטער בהודו ובכבודו היה שר צבא במלחמה ההיא ויעש נוראות. לזכר הנצחון ההוא (אשר נצחו הרוסים את אויביהם בפעם הראשונה בים הבאַלטי) צוה הקיסר לצקת מטבע (מעדאַיילע) ועליה הַכְּתוֹבֶת הזאת “Небывалое бываетъ” (את אשר לא נִהְיָתָה, הָיָתָה) –. אחרי כן לכד פעטער גם את מבצר יאַמאַ, ואז באה אינגערמאַננלאַנד וכל נפות נהר נעווא תחת ממשלתו. ראשית מגמת פני הקיסר היתה אז לעצור בעד השוועדים מהתפרץ בנפות ההם אשר לכד, ועל כן נסע לאֹרך נהר נעוואַ עד שֶטֶף קִצוֹ לָתוּר את המקום אשר יִבְנֶה עליו מצודה בצורה וְחוֹסֶֶמֶת את האויבים. ובהתבוננו כי פרסאות אחדות ממצודת שלאָטטבורג יפרד הנהר לזרועות רבות וביניהן איים רבים, גָזַר אֹמֶר לבנות את המצודה על אחד האיים ההם הנקרא בשם יענאַייסאַאר (האַזענאינזעל). ובשנת 1703 החלה מלאכת המצודה על פי התבנית אשר הִתְוָה הקיסר בעצם ידו כיד חכמת הבנין הטובה עליו. רוסים, קאַלמיקים, קאָזאַקים, טאַטאַרים, שוועדים (שבויי מלחמה), פיננים, ואִינגערמאַננלאַנדים הוֹגִיעוּ ידיהם בבנין המצודה חמשה חדשים רצופים וַיְכַלוּהָ מֵהַמַסַד עד הַטְפָחוֹת. אך גם אז הוסיף הקיסר לחשוב מחשבות לבנות עוד מצודות ומבצרים במקום ההוא, ובהתבוננו כי הלאה מעט מהמצודה ההיא יפרד נהר נעוואַ לשתי זרועות וביניהן אי גדול אשר נקרא אז בשם אי הצבאים (הירשאינזעל), החליט לכונן שם מבצר חזק. המנצח על מלאכת המבצר היה השר ואַסיל קאָרטשמין, ובכל עת אשר שלח אליו הקיסר ספר על אֹדות הַגִזְרָה וְהַבִּנְיָה, כתב תמיד על גב הספר “Василію на островъ”, ועל כן נקרא שם האִי ההוא “אִי וואַסיל” עד היום הזה. אחרי הדברים האלה החל הקיסר לבנות על שפת נהר נעוואַ גם עיר מלוכה ומקדש מלך, ובשנת 1703 ירה אבן פנתה. ארבעים אלף איש בנו את העיר בידים חרוצות, והקיסר הפקיד ששה שרים גדולים ונכבדים לְנַצֵחַ על עושי המלאכה, והוא בכבודו היה אחד מהם, וחמשה שרים הנותרים היו: מענטשיקאָוו, גאָלאָווקין, סאָטאָוו, טרובעצקאָיי, ונאַרישקין. ויהי כראות השוועדים צָרֵי הרוסים את העיר והמצודה אשר בנה הקיסר, וירע להם רעה גדולה, ויחלצו חושים ויצאו חוֹצֵץ מעיר וויבורג שנים עשר אלף איש תחת פקודת קראָניאָרט שר צבאם גבור החיל להתנפל על בּוֹנֵי העיר ולהפריע אותם מעבודתם. ויודע הדבר לפעטער, ויצא לקראתם ויט חרבו עליהם ויחלישם ויגפם וירדפם בסערת גבורתו, וישב לפעטערבורג. המצודה הבצורה אשר בנה הקיסר בעיר החדשה ההיא, נשאה ראש וַתִּתְנוֹסֵס בְּחוֹסֶן עֻזָהּ, והקיסר בנה לו בית לשבתו על חוף הנהר בקרבת המצודה להשגיח על עושי המלאכה. הבית ההוא בית עץ בתבנית בתי האָללאַנד, ארבעה חדרים לו, ושני תָאִים (קאַממערן), האחד אוּלָם הבית (פֿאָרהאַללע) והשני בית המבַשלות. קירות הבית מכוסות בבד לבן מבית, ומחוץ סָפוּן הוא בְטִיחַ וָחוֹמֶר בתבנית לבנים. זה היה ההיכל הראשון בפעטערבורג, ועד היום יעמוד הבית ההוא על תלו, וכל החפץ לראותו ילך אל אי פעטערבורג על יד גֶשֶׁר טראָייצקי, כי שם הבית הנפלא הזה. אחרי עשות הקיסר את כל הגדולות ההם, עשה לו גם אניות מלחמה, והוא בהודו היה מְנַצֵחַ על עושי המלאכה, ועל אחת האניות ההן נסע ויעבור ארחות נהר נעווא עד פּעטערבורג. ובכל אלה לא נח עוד הקיסר המרומם הזה ויבן עוד מצודה בצורה על אחד האיים הנקרא בשם קאָטלין, גם עשה שם חוף גדול לאניות מלחמה ולאניות סוחר, ומקץ ימים לא כבירים נבנתה על האי ההוא גם עיר מפֹארה, היא קראָנשטאַדט הנודעת לשם ולתהלה.

בשנת 1705 נהרו אנשים רבים מכל עיר ומדינה אל פעטערבורג: פיננים, ליפלאַנדים גם שוועדים, חרשי עץ, חרשי ברזל וחרשי אבן, חַיָטִים ותופרי נעלים, אוריגם וְטֹוִים, בעלי מלאכת מחשבת וכל חרֹשת המעשה, גם סוחרים גדולים באו בשעריה מכל עבר ופנה ויתקעו יתדם בתוכה. עד מהרה נבנו בתים רבים בתוכה על שפת נעוואַ הימנית, ואחרי כן גם על שפתה השמאלית. בעת ההיא יספו עוד השוועדים להקדיש מלחמה על פעטער הגדול, אך גם בפעם ההיא הראם הקיסר הגדול את נַחַת זְרוֹעוֹ, ויכם מכה נחלה מאד ויגרשם, לבל ישביתו את בנין העיר כאשר קִווּ לָמוֹ. אחרי כן הכה אותם גם בפאָלטאַוואַ על מרומי שדה מלחמה, וישימם כעפר לדוש עד כי לא נועזו עוד להרים ראש. גם וויבורג נפלה ביד פעטער בשנת 1704 בארבעה עשר לחֹדש יוני, ואז היה רֹדֶה גם בכל נפות עסטלאַנד וליפֿלאַנד. אחרי כן צוה הקיסר לכל שרי המשנה ולכל שרי המלוכה והאפרתים אשר ברוסיא להעתיק מושבם לפעטערבורג הבירה להרבות כבודה ולהגדיל תפארתה, גם בא במסורת ברית המסחור עם צרפת ועם ערי מסחור הגדולות, הלא הן: האַמבורג, ליבעק, ברעמען ודאַנציג. סופרי הימים ההם יתפלאו מאד על הנפלאות אשר הפליא פעטער הגדול לעשות בעירו הבירה בימים לא כבירים, כי כל עט סופר יֵלא לסַפר ולתָאר לאחד אחד כל המון המעשים הגדולים אשר עשה הקיסר הגדול הזה במצודתו ובעירו הגדולה. אִי וואַסיל אשר הקיסר חפץ ביקרו, התעלה קל מהרה ויהי מִכְלַל יוֹפִי ועיר עליזה. גם בכל פנות פעטערבורג התנוססו בתים רבים גדולים וטובים, חוצות ורחובות, שוקים וחנויות, בתי משוש ובתי ספר, תעלות וצנורות, גם בתי תפלה, בתי נזירים ובתי מקלט, גם כל המחסורים אשר יחסרו לרבבות עם בעיר רבתי כזאת –. בשנת 1724 חלה הקיסר את חליו אשר מת בו, כי עבודתו הרבה והעצומה, מלחמותיו הכבדות, מסעיו הגדולים ועמלו ויגיעו להוציא את מערכי לבבו לאור, החלישו את כֹּחוֹ והקצירו את שנותיו. ובהיותו חולה שמע כי אניה הבאה מקראנשטאדט היא ברעה גדולה ותחשב להשבר, וימהר וישלח אניה גדולה להושיע את האניה הַמְטוֹרֶפֶת בים, אך האניה השניה עברה את המועד, והאניה הַסוֹעֲרָה הוּטְלָה כבר על כנפי רוח עז וַיִתְקָעֶהָ בְחוֹל אחת הָרָמוֹת אשר בים. וַיִכמרוּ נִחוּמֵי הקיסר וירד בכבודו באניה קטנה ויקפוץ במים עד החצי ויצל בשארית כֹּחוֹ את האניה האֹבדת. אך מעשהו הטוב הזה הכביד את חליו וַיְקַפֵּד טְפָחוֹת ימיו. ובעשרים ושמונה לחֹדש יאַנואַר שנת 1725 בשעה הרביעית בבוקר גוע הקיסר הנאור והאדיר הזה בזרועות קאַטאַרינא רעיתו, וכל הרוסים התאבלו עליו אבל כבד מאד.

 

2: מאה שמונה עשרה, ממות פעטער הגדול עד אלכסנדר 1, או משנת 1725 עד שנת 1801.    🔗

פעטער הגדול גוע ויאסף אל עמו, אך רוחו הכביר לא נֶאסף בְּהֵאָסְפוֹ, כי רוחו נחה על הקיסרית קאַטאַרינאַ הראשונה אשר ישבה על כסאו אחריו, והיא חגרה בעוז מתניה להוציא לאור את מערכי לבבו הרמים והנשאים, ולא נבצרה ממנה מזמה לכלות את אשר החל הוא לעשות. וראשית מעשיה היתה לבַצע את מִבְנֵה בית מדרש החכמה (אַקאַדעמיע דער וויסענשאַפֿטען) אשר החל הקיסר ליסד באחרית ימיו, ולא שִׁנְתָה דָבָר מכל תבנית הבית כפי אשר ערך הקיסר בתבונות כפיו וחכמת לבבו. אחרי כן קראה עדת חכמים אנשי שם מארצות נכריות להורות חכמה ודרך תבונות בבית מדרש הגדול ההוא, ומני אז יצאה גם השכלה ממצודת פעטער, ודברי נגידים מבירת רוסיא האדירה. אפס כי האפרתים והאצילים חדלו מִבּוֹא עוד בשערי פעטערבורג לשבת בה כבימי פעטער הגדול, גם שרים רבים ונכבדים אשר ישבו בה כבר בפקודת הקיסר, עזבו אותה במותו וישובו איש איש לעירו, יען כי אוירה רע וְאֵדֶיהָ מְשַׁכְּלִים. פעטער הגדול ראה זאת מראש ביסדו את העיר, ועל כן התאמץ ליבש את האגמים ולעשות צנורות להוביל את מֵי הַבִּצוֹת אל נהר נעוואַ, אך בטרם הִשְׂפִּיק לרפאות את תחלואי העיר ואת אֵדֶיהָ הרעים העולים מהאדמה הַלַחה, הבהילו המות. גם הקיסרית אַננאַ יאָאַנאָוונאַ התאמצה ליבש את הבצות ואגמי הרפש אשר בתוך העיר לבעבור יהי מושב העיר טוב ולא יהי בה עוד מות ומשכלת, אך גם היא לא יכלה לרפא את העיר ואת תחלואיה אשר חלה בה האויר הרע, והעיר לא נרפתה עד ימי המלכה המפוארה קאטארינא השניה, כי היא רק היא הפליאה עשות גם בדבר רפאות העיר עד כי היתה חמדת כל ערי רוסיא ומשוש לכל הארץ. בשנת 1736 בחֹדש מאַי פרצה אש מתלקחת בעיר ותאכל את החלק אשר בין גשר הפאָליציי ובין רחוב וואָזנעסענסק, ובתים רבים אין מספר היו לשרפה מאכולת אש וַיָסוּפוּ ויתמו מן בלהות. אחרי ימים מעטים התלקחה שנית שלהבת אש בתוך העיר ותלהט סביב סביב ואין מכבה, ובשנה הבאה התפרצה תבערה שְׁלִישִׁיָה בעיר ותהפוך בתים רבים לערמות אפר ותשם שמות בכל עברים. אך לתקופת שנים אחדות נבנו בתים גדולים וטובים מהראשונים על מקום אפר המוקד ההוא, והעיר יספה להתפשט ולהתגדל מבתחלה.

בימי הקיסרית עליזאַבעט פעטראָוונאַ (1761–1741) הלכה תפארת עיר המלוכה הלוך וגדול מאד, כי הקיסרית הזאת קראה אליה חכמים ידועים בחכמת הבנין מארצות רחוקות וַתְּמַלֵא את ידיהם לפאר את העיר בבנינים רבים מחמדי בת עין ובהיכלי כבוד מרהיבי נפש כאשר אותה נפש אביה אבי העיר, עָשָׂהּ וְכוֹנְנָהּ. במשך ימי מלכותה נבנה ההיכל המהולל הנקרא בשם היכל הַחוֹרֶף על ידי השר הנודע הגראַף ראַסטרעללי, חכם לבב בחכמת הבנינים, יליד ארץ איטליא, ומני אז היה ההיכל הנפלא ההוא מקום משכן הוד קיסרי רוסיא עד היום הזה. השר החכם ההוא בנה גם את ההיכל היקר אשר שם אַנטישקאָוו נקרא עליו, את היכל השר הגדול סטראָגאָנאָוו, את היכל שר הצבא וואָראָנצאָוו, ועוד היכלים רבים אשר הם לִצְבִי וְלַעֲדִי תפארה בעיר הבירה. גם הוא היה הראשון אשר עשה את תבנית היכל הנזירים הנקרא בשם סמאָלנאַ אשר הוּחַל להבנות בשנת 1736, ומקץ מאה שנה בימי הקיסר ניקאָלאַיי הראשון תמה מלאכת בנינו בשנת 1836. בימי הקיסרית עליזאַבעט הגדילו גם הרוסים לעשות במלאכת הבנינים. בעת ההיא נבנה היכל הדת אשר שם ניקאָלאַיי נקרא עליו, והוא היכל מפואר עם חמש כִּפּוֹת גדולות ונהדרות, גם השוק הגדול (באַזאַר) אשר על שפת נהר מאָייקאַ הימנית ואשר אחרי כן נעתק משם אל המקום אשר הוא כעת על יד נעווסקי פראָספעקט ונודע בשם גאָסטינאָיי דוואָר.

אחרי מות פעטער הגדול נפלגה העיר לחמש פלגות או פֵּאוֹת (Стороны), הלא הן: 1) אִי או פאת פעטערבורג (Петербургская Сторона); 2) אִי האַדמיראַליטאֶט; 3) פאת יאַמסקאָיי ומאָסקוואַ; 4) פאת וויבורג (Выбургская Сторона); אי וואַסילי. ובימי הקיסרית עליזאַבעט נוספה עוד פאה אחת בעיר הנקראת בשם ליטיינאַייאַ. בימי הקיסרית קאַטאַרינאַ השניה נוספו עוד ארבע פאות בעיר, הלא הן: הפאה הראשונה מֵרֶבַע האַדמיראַליטאֶט, פאת ראָזשדענסטווענסקאָיי, פאת קאַרעטנאָיי, והפאה הנקראת כעת בשם אלכסנדר נעווסקאָיי. גם שוקים ורחובות (פלאֶטצע), בתי חולים ובתי כלאים נבנו אז במקומות שונים בתוך העיר. אך בכל זאת לא היה מספר יושביה לפי גֹדל העיר ורב ערכה, כי בשבת קאטארינא השניה על כסאה, היה מספר יושבי העיר רק 110,000 נפש, ולעומת זאת היה אז מספר יושבי מאָסקוואַ 300,000 נפש.

מעת אשר ישבה קאטארינא השניה על כסא פעטער הגדול, זרחה שנית שמש ההצלחה על רוסיא המעטירה וגם על עיר פעטערבורג קם אורה וישעה. הקיסרית הגדולה הזאת יצאה בעקבות פעטער הגדול, וכמוהו הגדילה לעשות גם היא. ברוב חכמתה ותבונתה הרימה את כבוד פעטערבורג עד מְרוֹם קץ הכבוד וההוד. אחת ממפלאות פעליה הגדולים היא הַמִסְגֶרֶת (Quai) מאבני גראניט אשר עשתה לשפת נהר נעוואַ השמאלית. ראשית מלאכתה היתה בשנת 1764 ונמשכה עשר שנים רצופות. המסגרת הנפלאה והנשגבה הזאת עלתה על מסגרת נהר טהעמזע בלאָנדאָן, על מסגרת נהר זיינע אצל פאריז, ועל מסגרת נהר ספרעע אצל ברלין. האיש אשר לא ראה בעיניו את המראה הגדולה ההיא, לא יוכל לדמות בנפשו חוֹסֶן יְקַר תפארתה ורוממות הדרת עוזה, ואך שקר עט סופרים לתאר על הגליון אף אפס קצה נפלאותיה. רבים אומרים כי פעם אחת התבוֹנן אחד מִצִירֵי המלכים החיצונים על המסגרת הזאת, ובראותו את הקיסרית קאטארינא נצבת שם, קרא ברגשי תִמָהוֹן: "מי יודע מכסת הכסף אשר אזל על מסגרת כזאת אשר אין על עפר מָשְׁלָהּ! – ". “מכסת הכסף?” השיבה הקיסרית בנחת “רק שנים או שלשה פּוּד שטרי רוסיא” (רוסישע באַנקענאָטען) –. בימי הקיסרית הנאורה הזאת נהרו רבבות עם אל עיר המלוכה, ובתים אין מספר נבנו בתוכה בכל עבר ופנה, גם היכלים וטירות נשגבות נוספו בה וימלאוה הוד והדר. בשנת 1765 היה מספר יושבי העיר 150,000; בשנת 1770 היה מספרם 158,782; בשנת 1780: 174,778; בשנת 1787: 192,446, ובשנת 1789: 217,948.

במאה השמונה עשרה היה גן הקיץ אשר לקיסרי רוסיא מקום אספה לכל יושבי העיר, כי שם הלכו לשוח בין שדרות עצי החמד לשאוף רוח צח ולהתעלס בידידות איש את רעהו. והקיסרית קאטארינא פֵארה את הגן הנחמד ההוא בִשְׂבָכָה (גיטטער) יקרה ונשגבה לא נופלת מהמסגרת אשר עשתה לנהר נעווא. מלאכת הַשְׂבָכָה ההיא נמשכה משנת 1778 עד שנת 1784. אחד מחכמי ענגלאנד אשר ידיו רב לו במלאכת מחשבת כאחד חכמי חרשים הגדולים, נסע מארץ מולדתו לעיר פעטערבורג רק לראות את מעשה השבכה ההיא ולהתבונן אל פליאות מלאכתה, וישמח מאד למראה עיניו, ויאמר כי מצא שכר טוב ועקב רב חלף מסעו בראותו את אשר לא האמין לראות תחת השמש –. עד היום יִוָעֲדוּ יושבי העיר בגן הקיץ לָשׂוּחַ וּלְשׂוֹחֵחַ שם עם אוהביהם ורעיהם. בשנת מאה העוברת היה בגן הזה מחזה יקר ונעים בעיני הרוסים, הלא הוא חֲזוֹן הַכַּלוֹת (ברויט שויא). כי ביום השני לחג הנוצרים הנקרא בשם פפֿינגסטען, התאספו בגן הזה נערי בני הסוחרים עם הנערות אשר הגיעה עת דודים להן. הנערים באו לראות, והנערות לֵרָאוֹת. הנערים באו עם אבותיהם, והנערות עם אמותיהן, ותתיצבנה על יד ערוגות הפרחים אשר בתוך הגן. הנערים לבשו את בגדיהם החמודות אשר ילבשו בימי החגים והמועדים, שערות ראשיהם תלתלות, עדי זהב על לבושיהם ושמחה נצחת על ראשם. והנערות באו עם כל עדי עדיים אשר להן בבית, גלת ראשיהן מפוארה ברקמי זהב, עֲגִילֵי שֹׁהם באזניהן, לוית חן על לבנת צוארן,צמידי אֹדֶם וּבָרֶקֶת על אצבעותיהן, אצעדות בזרועותיהן ואבני יקר בחגורה אשר על מתניהן, ואחדות היו מעולפות ספירים וּמְשֻבָּצוֹת במשבצות זהב ובכל פאר ושכיות החמדה מכף רגל ועד ראש, עד כי כסו בַעֲדִי עֲדָיֵיהֶן את יפעת פניהן וְגִזְרַת בַּדֵי עוֹרָן, ונדמו כפסילים תפושים זהב וכסף וכל חמדה טבעית אין בהן –. לפני העלמות הָאֲדֻמוֹת מִבֹּשֶׁת ועומדות דוּמִיוֹת בלבות נפעמים, עברו הנערים היפים עם אבותיהם, ושר האהבה (אַמאָר) אשר בא בראש כלם, משך בקסמים אשר בידו את לב כל עלם אל העלמה אשר יבחר לו להיות עזר כנגדו, אפס כי בטרם כונן את חץ האהבה על יתר, התבונן על אבני החן ועדי הזהב אשר על העלמות אם לא אבני רְמִיָה וּזְהַב שוא המה –. הנערים, האבות והאמהות התאמצו לקשר מעדנות האהבה, גם נדברו על אודות המֹהר והמתן –. לתקופת שמונה ימים התאספו שנית אל הגן ההוא, ואז חרצו את משפט החתונה לכל פרטיה, ואת יום הכסא ליום חג כלולותיהם ושמחת לבם, וכל עלם התרפק על אהובתו, וישובו איש איש לבית אבותיו –. המנהג הזה מנהג ישן נושן הוא לבני הרוסים גם לכל עמי הסלאווים, אך בעת החדשה הזאת רוח ההשכלה נָשְׁבָה בחזקה וַתְּכַבֶּה את אש האהבה לכל המנהגים הישנים, אין מום עוד גם להמנהג הזה –.

הקיסרית הרוממה קאטארינא השניה, הגדילה את כבוד היכל החורף אשר נבנה עוד בימי עליזאבט, כי היא בנתה על ידו היכל חדש, היכל יפה ומפואר מאד, הוא ההיכל הנודע בשם ערעמיטאַז, ובו נאספו ציורים רבים מעשה ידי חכמי חרשי צירים, מלאכת חרשי אבן ועוד דברים יקרים ונפלאים חדשים גם ישנים מעשה חכמים ואמנים מהוללים, גם אֻספו שם המון ספרים רבים תוצאות לבב חכמי כל עם ועט בכל אפסי תבל, ושם אִוְתָה הקיסרית הנשאה לשבת בסוד חכמים ונבונים בכל עת אשר נחה מעבודתה הרבה. בימיה נבנה ההיכל הנפלא, היכל הטוירי, על פי השר פאָטעמקין, גם היכל הַשַׁיִשׁ, בית מדרש לחרֹשת המעשה (אקאדעמיע דער קינסטע), בית האוצר (דיא באַנק) גם היכל הדת הנקרא בשם נעווסקי על פי התבנית אשר ערך הבונה הנודע סטאַזאָוו ומלאכת בנינו נמשכה עד שנת 1790, ועוד היכלי כבוד ובתי חמד רבים נבנו אז.

לשם כבוד הקיסר פעטער הגדול ולזכר נפלאותיו, הציבה הקיסרית הגדולה קאטארינא השניה מצבה על רחוב העיר אשר שם פעטער נקרא עליו (פעטערפלאַטץ) בין הָאַדמיראַליטאֶט ובין הסענאַט, גם בין היכל יצחק ובין נהר נעוואַ. המצבה הזאת היא תבנית דמות פעטער רוכב על סוס אביר, והיא אחת המצבות הנפלאות בתבל. תבניתה עשה חכם חרשי אבן יליד צרפת ושמו פֿאַלקאָנעט, ובעזרת קאַיילאָוו חכם חרשי הרוסים יצאה לאור והֻצבה על מקומה. בשנת 1782 בשביעי לחֹדש אויגוסט חָנכה הקיסרית את המצבה הזאת לקול רעם כלי תותח ורעש חצוצרות התרועה ושאון הַתֻּפִּים וקול המון חוגג. וזה מעשה המצבה: בנוף קאַרעליען רחוק שנים עשר ווערסט מפעטערבורג, מצאו חרשי אבן, סלע גראַניט גדול ונפלא, סלע אשר עליו הֶעפיל עֲלוֹת פעטער הגדול בהיותו בחיים להתבונן על מְסִבֵּי הנוף ההוא, גם בכל פעם אשר חפץ לראות מרחוק מה יֵעָשֶׂה במקום ההוא, עלה על ראש הסלע הזה. אֹרך הסלע היה שמונים ושלש רגל, עשרים רגל ואחת קומתו וכן רחבו, ומשקלו כארבעה מילליאָן ליטרא. להביא אותו ממקום מחצבתו על עיר המלוכה, נעשתה דרך חדשה מְרֻצֶפֶת באבני חצץ (Chaussee), וארבע מאות איש הסיעו את הסלע בעגלות ברזל בדרך החדשה ההיא. אך חרשי האבן לא טוב עשו בהקטינם את גֹדֶל הסלע בפועל כפיהם, כי בהביאם אותו אל מקום תעודתו, הקציעו אותו במקצועות עד כי לא נשאר מארכו רק 53 רגל, מרחבו 21, וגבהו 17 רגל. ובכל זאת יתפלא עליו כל הרואה גם היום, כי גדול ונשגב הוא. המצבה הזאת תציב לפנינו את צלם דמות פעטער אבי רוסיא רוכב על סוס אביר המעפיל עלות על ראש הסלע, ובפרסותיו ידרוך ירמוס על נחש בריח – סֵמֶל הקנאה והמשטמה –. הקיסר מלובש בבגדי רוסיא וּמְעִיל ארוך עליהם ממעל, ועל ראשו יציץ זר הנצח (לאָרבעערקראַנץ), והוא גם סוסו האביר נוֹצְקוּ מנחֹשת קָלָל (בראָנזע), וְגֹבַהּ להם ויראה להם. הקיסר ירים את ימינו על פני המצודה, על בית מדרש החכמה (אַקאַדעמיע) ועל נהר נעוואַ, כאלו תנוח ימינו הנאדרת בַּכֹּחַ על העיר ועל מצודתה לברך אותן ולהגן בעדן כל הימים –. על הסלע נחצבה כְּתוֹבֶת יפה באותות זהב ובשפת רומאית, לאמר: Petro Primo, Katharina Secunda 1782. הכסף אשר הוציאה קאטארינא על המצבה הזאת, עלה בערך 424,610 רו"כ. בכל ארבע תקופות השנה יתענג הרואה על המצבה הנפלאה הזאת: באביב עת תְּרַחֵפְנָה יוֹנִים הוֹמִיוֹת וצפרי דרור על ראש הגבור הנערץ הזה; בקיץ עת יָפוֹז מצח הקיסר לְנוֹגַהּ ברק שלהבת השמש, ובחורף עת יַשְׁלֵג עליו הרקיע ומראה דמותו מְחֻסְפָּס בכפור וקפאון, והוא ירים ראשו תמיד כעזוז וגבור מלחמה, ובלי הפוגה יהין לעלות על הסלע ולא יעצרוהו סער וסופה, שלג וקרח, מטרות עוז ולהט קרני השמש –.

בשנת 1796 גועה ותמת הקיסרית המפוארה קאטארינא השניה, ולפני שמש יעמוד שם כבודה וְזֵכֶר הוֹדָהּ, כי לא קמה עוד בַּמְלָכוֹת מַלְכָּה חֲכָמָה ורבת עֲלִילִיָה כמוה –. והקיסר פאוויל אשר ישב על כס קאטארינא הורתו, שם גם הוא עיניו ולבו להגדיל את תפארת עיר הבירה ולהאדירה, ויבן בנינים חדשים גדולים וטובים בתוכה, ומה גם את בתי אנשי הצבא, כי משנת 1714 והלאה גרו אנשי הצבא בבתי אזרחי העיר ויהיו עליהם למשא, ועל כן בנה להם הקיסר בתים מיוחדים להקל מהאזרחים ולהיטיב גם לאנשי הצבא.

 

3: מאה תשע עשרה מימי אלכסנדר הראשון עד ימי הדור הזה, או משנת 1801 עד שנת 1868.    🔗

ימים מעטים עמדה העיר מֵהִתְיַפּוֹת וּמֵעֲלוֹת מעלה מעלה כבימים הראשונים, והנה פתאֹם הופיע עליה שמש צדקה בראשית ימי מאה התשע עשרה, כי ישב הקיסר אלכסנדר הראשון על כסא המלוכה, ובימיו החלה העיר לעלות פלאים: בתים רבים והיכלים יקרים ונהדרים נוספו בתוכה, ורבבות ידים התעוררו עוד הפעם ליפות את עיר הבירה, להגדיל את כבודה ולהרבות חסנה והדר יפעתה. זולת אִי וואַסילי, אִי פעטערבורג, וחלק גדול מֵאִי הָאַפָּטעקי אשר בשנת 1714 נטע פעטער הגדול גנת ביתן בתוכו, נשארו יתר האיים אשר מימין לנהר נעווא, במצבם הראשון, ויהיו מלאים אגמי רפש ויון מצולה (מאָראֶסטע), וערפלי עלטה עם אֵדִים רעים עלו מהם לילה ויום ויתפשטו על פני העיר ויוסיפו עוד להשחית את אוירה הלח והרע. אך הקיסר אלכסנדר חשב מחשבות להפוך את איי רפש ובִצָה ההם לְגַנֵי עֲדָנִים ולשום מדברם לנאות שושנים ונצנים, וערבָתם לערוגות הבושם ופרחי ריח ניחוח. ועד מהרה החלה המלאכה הנפלאה ההיא במצות הקיסר. על אִי קאַממענאָיי ועל אִי יעלאַגין שֻפך עפר רב מאד עד כי היה העקוב למישור והרכסים לבקעה, חוף הנהר סֻגַר במסגרת אבנים, צנורות רבים נעשו מהרה קל להגיח אליהם את מֵי מַדְמֵנָה ומי הבצות לבעבור יַבש מעט מעט את אדמת האיים ההם, וכמעט אשר הרימה האדמה את ראשה מעל למי הנהר על ידי העפר הרב אשר שֻפך עליה, צוה הקיסר לטעת שם עצים רעננים ונטעי נעמנים ולחבר את האיים איש אל רעהו על ידי גשרים גדולים, יפים ומוצקים, ולאורך הנהר נבנו בתים רבים, בתי חמד ובתי משוש, היכלי חוסן והיכלי כבוד מוסבים בעצים נחמדים, בשושנים ונצנים ופרחי ריח, ולרגלי הבתים וההיכלים ההם מתגלגלים גלי נהר נעווא בנהמת חסד והמיה נעימה. על האיים ההם בנה הקיסר אלכסנדר שני היכלים מפוארים המפליאים עיני כל רואיהם, את האחד אשר בנה על אִי יעלאַנין נתן להקיסרית רעיתו, והשני אשר על אִי קאַממענאָיי נִתָּן להנשיא הגדול מיכאל פאַוולאָוויטש, וסביבות ההיכלים ההם נבנו עוד בתים רבים גדולים וטובים, כי נִטעו גני פרחים אשר ריח משובב נפש עולה מהם וממלאים את האויר עד מרום רקיע השמים. הטבע העזה אשר משלה בְעוֹצֶם ידה במקום ההוא מימות עולם, נכנעה תחת רצון הקיסר, ותתן ידה למלאכת חכמי החרשים אשר הפכו את המקום השמם ההוא לנאות השמחה והחיים באורח פלא –. גם עוד מקומות רבים מלאים בִּצָה ואגמים הוביש הקיסר הזה ויהפכם למסלות ישרות לתועלת אזרחי העיר וכל עוברי דרך. גם בתוך העיר נבנו בנינים רבים בימי הקיסר הזה בכל עבר ובכל פנה. מסגרת גראַניט נעשתה בחלק הדרומי אשר לחוף אי וואסיל, גם החוף אשר נכחו סֻגר במסגרת נשגבה כזאת. באי ההוא לפאת מזרחית, בקרן אשר מול מצודת העיר, נבנה בית אספה להסוחרים (באֶרזע) על פי התבנית אשר עשה הבונה הצרפתי טהאָמאָן, ומלאכת בנינו נמשכה משנת 1804 עד שנת 1810, והוא אחד הבנינים היפים והמפוארים, רם קומה, מחמד בת עין ונפלא במתכונתו. גם היכל הדת, היכל קאַזאַן נבנה בימי הקיסר הזה על נעווסקי פראָספעקט; היכל מיכאל פאַוולאָוויטש, היכל יקר ונחמד אשר נעשה על ידי הבונה הנודע בשם ראָסי, מלאכת בנינו נמשכה משנת 1819 עד שנת 1825, והוצאותיו עלו בערך שבע עשרה מילליאָן רו“כ, והוא אחד ההיכלים הגדולים והנפלאים באיירופא; בית משחק הגדול; מצבת השר סוּוואָראָוו; שער הנצחון (דיא טריומפף פפאָרטע), ועוד בנינים והיכלים רבים נבנו בימי הקיסר האדיר והנאור הזה, גם סוד חכמי חרשים יסד הקיסר הזה אשר ישימו מעינם לישר את חוצות העיר ורחובותיה, ליפות את הבתים ולעשות משמרת לבל תפרוץ אש בעיר הבירה, גם רצף את קרנות החוצות אצל הבתים (טראָטטאָאַר) בְּמַרְצֶפֶת אבני גראַניט לבל יתבוללו ההולכים ברגל עם העוברים בעגלות ורוכבי סוסים. בשנת 1810 נוסף עוד חלק אחד בתוך העיר ושמו נערווא, ואז היה מספר חלקי העיר שנים עשר עם אי פעטערבורג. גם מספר יושבי העיר היה אז רב ועצום עד כי בשנת 1825 היה מספרם יותר מסך 424,741, ומספר בתיה היו בערך 7976 ומהם 2730 בתי אבנים. אפס כי באחרית ימי הקיסר הזה נפקדה פעטערבורג ברעה גדולה אשר זכרה לא יסוף מלבות יושביה עד היום הזה. כי שֶטף מים רבים שטף ועבר בתוכה וישם בה שמות נוראות. בהדוף רוח ים מפאת מערבית יתגברו תמיד מי נהר נעוואַ עד כי חלקי העיר אשר בַּשִׁפְלָה גם הַשְׁפֵלָה אשר סביבות העיר יכֻסו במים ויושביהם צְפוּיִם אֱלֵי הֶרֶס וְאַבְדָן –. עוד בשנת 1726 ובשנת 1777 פרצו המים בתוך העיר ויפרצו בה פרץ על פני פרץ, אך זִרְמֵי מים כבירים ההם לא הרבו הָרֵעַ ולא נחשבו מאומה מול המבול הנורא אשר היה בעיר ובסביבותיה בשנת 1824 בתשעה עשר יום לחֹדש נאוועמבער. כי אז גָאוּ מי המבול ובתעצומות עֻזם התפרצו סביב סביב לְהַשְאוֹת העיר וּלְהָפְכָהּ. ספרי הזכרונות לעיר הבירה מלאים ספורים איומים על אודות האסון הגדול אשר קרה את יושבי העיר בעת רעה ההיא. המים עלו מעט מעט בחוצות העיר, והיושבים בקצוות הרחוקות לא ידעו את הרעה אשר נגד פניהם, כי רעם כלי התותח המודיע כי רעה בעיר, לא הגיע באזניהם מרחוק ולא נזהרו. למאות ולאלפים שטו עברו בטח בשוקים וברחובות, המונים המונים עברו ברכב בצבים ובכרכרות, ופתאום הִתְגָעֲשׁוּ המים הזידונים, ובטרם מצאו האנשים את ידיהם ואת רגליהם, גְרָפָם זֶרֶם המבול ויהיו למשסות לו –. והמים התגברו ויעלו מעלה מעלה בכח גדול מאד, שטפו וזרמו בכל רחובות קריה, שטפו את העגלות ואת המרכבות העוברות בחוצות, שִׁבְּרוּ את חלונות הבתים ויגיחו בחדרי חדרים, ומבעד הצנורות אשר מתחת לארץ התפרצו ברעם וברעש ויתנשאו ויעמדו כעמודים רמים ונשאים. יותר מבכל חלקי העיר רבתה הרעה באִי וואַסילי ובפאה הפעטערבורגית, בתים רבים נהרסו ויושביהם טֻבָּעוּ, ובתים רבים נִמְחוּ בתגרת יד המים וַיִנָשְׂאוּ עם יושביהם יחד על הגלים הנוראים, וְהַזֶרֶם קָלַע אותם מקצה העיר עד קָצֶהָ. על ראשי העצים השתולים בתוך העיר, ישבו אנשים רבים כצפרים בודדים למלט ממות נפשם, ותהי זעקה גדולה בעיר אשר כמוה לא נהיתה למיום הוסדה. לעת ערב גברו המים ביתר עז, והרוח החליף כח ויגעש וירעש בהמולה עזה מאד עד כי חרדו יושבי העיר לרגעים לבל יסיעו המים והרוח את האניות הגדולות ממקומן ויקלעו אותן על הבתים לפוצצם ולהכותם לרסיסים ובקיעים –. כל הלילה ההוא הלכו המים הָלוֹךְ וְגָבוֹר, והחשכה האיומה סגרה בעד כל מָנוֹס וּמִפְלָט –. לפי עדות סופרים רבים עלה אז הנֵזק בעיר המלוכה לבדה יותר ממאה מילליאָן רו”כ, ואלפי אדם טֻבעו במים או מתו אחרי כן מפחד לבבם וחליים רעים –.

בימי הקיסר הגדול ניקאלאיי הראשון יספה העיר לְהִתְיַפּוֹת ולהתנשא, בתים חדשים נבנו בתוכה בכל פאתי העיר עד כי אפס עוד מקום לבנות בית חדש בראש הומיות קריה רק להוסיף עֲלִיוֹת הבתים וגבוהות עוד עליהן –. בימי הקיסר הזה נוספה עוד פאה אחת בעיר, והעיר רחבה ונסבה במאד מאד. ואם אמרנו לספר בזה פרשת גדולת הקיסר הזה ופעולותיו הנשגבות אשר פעל ועשה רק בעיר הבירה לבדה, יארכו הדברים ולא יכילם הספר הקטן הזה, ורק אפס קָצָן נזכיר בדברים קצרים: בראש הומיות העיר בנה הקיסר האדיר הזה בנין גדול ונשגב למושב שרי הצבא (גענעראַלשטאב), ותבניתו נעשתה על ידי הבונה הידוע ראָסי, וַתֵּכֶל מלאכתו בשנת 1828; גם בנה היכל הדת הנודע לתהלה על פי בנינו המפואר וְכִפָּתוֹ הרמה אשר מראֶהָ כמראה התכלת ומצופה זהב טהור גם זרועה כוכבי זֹהַר; גם הוסיף עוד לבנות בנינים נשגבים כמו היכל שר המשנה, שר הפנים ושר השכלת העם, בית מושב שופטי העיר (דוּמא), בית המשחק אשר שם אלכסנדר נקרא עליו, ובית המשחק הנקרא על שם מיכאל הנשיא הגדול, ועוד היכלים ובתים גדולים כאלה. גם בנה שְׁוָקִים, בתי מָעון לאנשי החיל, בתי חולים ובתי חסד. בימיו היה מאָנטפֿערראַנד הצרפתי, המנצח על בוני ההיכל הנשגב, היכל יצחק אשר הוא אחד הבנינים הגדולים והנפלאים בדורותינו ואשר ימי בִנְיָנוֹ נמשכו כמאה שנה. על אודות ההיכל הזה נדבר במקום שֶׁיְדֻבַּר על כל היכלי עיר הבירה, ופה לא נזכיר רק כי הקיסרית קאטארינא השניה החלה את מלאכת ההיכל ההוא בשנת 1768 על פי התבנית אשר כוננו ידי רינאַלדי הנודע לתהלה בחכמת הבנינים. אך בהבנות ההיכל עד הטפחות, עזבה הקיסרית הגדולה ההיא תבל ארצנו, והקיסר פאַוויל צוה לכלות את בנינו ולעשות טפחותיו מלבנים שרופות. אולם הקיסר אלכסנדר הראשון צוה להרוס את טְפָחוֹת הלבֵנים ולעשות כִּפָּה גדולה ומפוארה לההיכל ההוא, ואז הוּחַל מעשה הַכִּפָּה הנשגבה והנפלאה אשר נעשה על פי חכמת הבונה הצרפתי מאָנטפֿערראַנד. אך בטרם כלו הבונים את מלאכת הכפה ההיא, שכב אלכסנדר הראשון עִם אבותיו, והקיסר ניקאָלאַיי הֵחֵל להגדיל את תפארת הכפה ולהרבות חסנה ויקר יפעתה, והמלאכה הגדולה ההיא נמשכה כל ימי שֶבֶת הקיסר המרומם ההוא על כסא מלכותו. אפס כי גם הוא לא כלה את המלאכה, ורק אדונינו הקיסר המרומם והנעלה אלכסנדר השני יר"ה בצע את המעשה הגדול הזה.

הבונה המהולל מאָנטפערראַנד אשר הרבה לפאר את עיר הבירה בתבונות כפיו, עשה גם את עמוד אלכסנדר, הוא עמוד רם ונפלא אשר הָעמד לכבוד הקיסר אלכסנדר הראשון על כַּר נרחב בין היכל החורף ובין היכל שרי הצבא (גענעראַלשטאַב). העמוד הזה הוא אבן גראַניט אחת מאבני פיננלאַנד, והוא הגדול מכל עמודי התבל החצובים מאבן אחת (מאָנאָליט), כי גבהו 84 רגל, וקוטרו 14 רגל, וּמַסָדוֹ 30 רגל, ועל ראש העמוד כּוֹתֶרֶת נחֹשת קלל, ועל הַכּוֹתֶרֶת צלם דמות מלאך בעל כנפים הנושא ידו אל השמים. בשנת 1832 הוקם העמוד הנשגב הזה על מקומו בעזרת ששים מכונות תנופה (ווינדען) ובגבורת ידי ארבע מאות אנשי מלאכה ושני אלפים אנשי חיל אשר עבדו עבודת הצבא בחיל הקיסר האדיר אשר העמוד הזה הֻצַב לְשֵׁם כבוד מלכותו. גוֹבַהּ העמוד מתחתית מַסָדוֹ עד מְרוֹם קִצוֹ, הוא 154 רגל, ובעט ברזל ועופרת נחצבה בו הַכְּתוֹבֶת הזאת: Александру Благодар I ная Роясіс –.

בשנת 1857 פרצה תבערה גדולה בהיכל החורף אשר נבנה בשנת 1754 על ידי הגראַף ראַסטרעללי, וכל עמל אנשי הצבא וכל יושבי העיר לכבות את האש, נשאר מָעַל. במֶשך עשרים וארבע שעות נשרפו החדרים היקרים והנאדרים אשר בהיכל ההוא, חדר שר הצבא עם ארבע מאות הציורים הנפלאים צלמי דמות שרי צבאות רוסיא (פֿעלדמאַרשאֶללען), שרי צבאות הים (אַדמיראַלע) ושרי האלפים (גענעראֶללע) גבורי רוסיא וּמָגִנֶיהָ; כל האוצרות אשר נאצרו בימי הקיסריות עליזאבעט וקאטארינא, ובימי הקיסרים אלכסנדר הראשון וניקאָלאַיי; חדרי הקיסרים עם כל חוֹסֶן יקרם וּצְבִי עֶדְיָם ועֹשר יפעתם; כל חרֹשת המעשה ומלאכת חושב אשר עמלו בהם ידי אלפי חכמי חרשים ימים רבים מאד עם כל הסגולות הנשגבות והמטמונים הנעלים אשר התנוססו בהיכל הכבוד ההוא, וכל אלה היו לשרפה מאכולת אש בזמן קצר במשך יום אחד! אין קץ להנזק הרב והעצום ההוא! כי לא יחקר ואין על עפר מָשְׁלוֹ –. אך לא ארכו הימים וההיכל ההוא חִדֵש כנשר נעוריו, עד כי באחרית שנת 1839 הופיע כבראשונה בצפירת עֲדִי הוֹדוֹ והדרו, גם התעלה עוד בחוסן תועפותיו ובסגולות יקרותיו מאשר היה בתחלה.

בשנת 1838 נבנה היכל כבוד למשכן הגבירה הגדולה מרים ניקאָלאַייעוונאַ, וחכם חרשים הנודע בשם סטאַקענשניידער היה המנצח על עושי המלאכה, גם את תבניתו וכל צורותיו ומוצאיו ומובאיו עשה החכם ההוא בתבונות כפיו ורוחב לבבו.

בשנת 1837 היתה חֲנֻכַּת מְסִלַת הברזל הראשונה בארץ רוסיא, היא מסלת הברזל ההולכת מפעטערבורג לצאַרסקאָייאַ סעלאָ. ובשנת 1851 היתה חֲנוּכַּת מסלת הברזל העוברת מפעטערבורג למאָסקווא. ובשנת 1855 נמתחו קוי הטעלעראַף לראשי מדינות רוסיא גם למדינות ארצות אחרות.

הארמון המשובח והמפואר הנודע בשם ערעמיטאַז החדש, נבנה על ידי קלענצע יליד באַייערן, וַחֲנֻכָּתוֹ היתה בשנת 1850. הארמון הזה יתנוסס כאבן נֵזר בתוך עיר המלוכה, והוא תפארת גאון יושבי האיר, ובמקום שידֻבר על כל היכלי העיר, נדבר עוד גם על אודותיו ונספר כל נפלאותיו.

מצבת פאר למזכרת נצח הציב לו הקיסר ניקאָלאַיי בעיר הבירה בבנותו בתוכה את הגֶשֶׁר הנפלא הנקרא על שמו “גשר ניקאלאיי”, והוא גשר אבנים על נהר נעווא, כי עד הימים ההם חֻבר אי וואסילי עם ראש פנת העיר רק על ידי גשר עץ (אשר שם יצחק נקרא עליו) הנכון על אניות גדולות (והוא נקרא כעת בשם גשר ההיכל). בשנת 1843 הניח הקיסר את אבן הראשה למלאכת גשר אבנים הזה הנשען על כִּפּוֹת ברזל מוצק והכפות מיוסדות על סלעי גראַניט ועליהן יתפוצצו הררי הקרח בימי האביב והבציר. בשנת 1850 בשנים עשר יום לחֹדש נאָוועמבער עשה הקיסר את חֲנֻכַּת הגשר הזה. ישתומם כל רואה את המלאכה הנשגבה הזאת! והגשר הוא עד נאמן על חכמת לבב הקיסר ניקאָלאַיי וֶעֱזוּזוֹ ועוצם ידו הגדולה.

בשנת 1855 עלה אדונינו הקיסר המרומם והנעלה אלכסנדר השני על כסא מלכותו, ובמשך השנים המעטות אשר הוא יושב על כסא כבודו, הגדיל לעשות, פעל ישועות בארצו הכבירה, פִּתַּח חַרְצֻבּוֹת הָעַבְדוּת וַיְשַׁלַח עשרים מילליאָן עבדים מרודים לחפשי, לכד את העמים העזים השוכנים על הררי קאווקאז, הרים קרן ההשכלה, ויעש עוד גדולות עד אין מספר, כי שמים לרום וארץ לָעוֹמֶק וְרוֹחַב לב מושל באדם צדיק הזה אין חקר! בשנת 1859 כלתה מלאכת היכל יצחק אשר נמשכה כמאה שנה, והקיסר יר“ה עם כל משפחתו הרוממה ועם כל יושבי העיר חנכו את ההיכל בקול המון חוגג. בשנת 1860 עשה הקיסר חנוכת המצבה הנשגבה אשר הציב לכבוד אביו הקיסר הגדול ניקאלאיי הראשון. על פיו נבנו היכלי הנשיאים הגדולים ניקאָלאַיי ניקאָלאַייעוויץ ומיכאל ניקאלאייעוויץ אשר הם לעדי עדיים בתוך העיר. גם עוד היכלים ובנינים גדולים נבנו בימי אדונינו הקיסר האדיר יר”ה. בשנת 1862 נפקדה העיר ברעה גדולה אשר זִכרה לא נמחה עוד מלבות יושבי העיר, כי בחֹדש מאי בעשרים ושמונה בו יצאה אש ותלהט את כל החנויות אשר בשוק הסוחרים הנודע בשם אפראַקסין וּטְשוּקין. רבבות אנשים חרדו אל מקום הבערה לכבות את האש המתלקחת, אך ידיהם לא עשו תושיה. אלפי סוחרים אבדו הונם ורכושם, וכעשרה מילליאָן היה הנזק ביום עֲבָרוֹת ההוא, והעיר פעטערבורג נבוכה. אך אדונינו הקיסר יר"ה צוה עוד בשנה ההיא לחדש את בתי מסחור ההם ביתר שאת מבראשונה, ובזה השיב את סחר העיר על כנו כהיום הזה. גם את היכל שר המשנה, שר הפנים, אשר נשרף גם הוא בעת ההיא, בנה הקיסר ביתרון פאר והדר מבתחלה. בשנת 1863 כלתה מלאכת מסלת הברזל ההולכת מפעטערבורג לווארשוי ועד גבול ארץ פרוסיא אצל אֵידוּקוּנען.

עתה נתאר בדברים קצרים את תבנית היכלי העיר וכל שכיות חמדתה, אך בטרם כֹּל נעיף עוד הפעם את עינינו על שלשה עשר חלקי העיר אשר דברנו בם כבר: על צד נהר נעווא השמאלי בנויים ארבעה חלקי העיר אשר שם אַדמיראַליטאֶט נקרא עליהם, והם בין נהר נעוואַ ופֿאָנטאַנקאַ ובין התעלה הנקראת על שם ניקאָלאַיי, ומיום הִוָסֵד העיר הם הם פִּנָתָהּ (צענטרוּם) והמושב הראשי לסחר העיר ולחרֹשת המעשה. כעת הוּסַבּוּ שמותיהם, כי החלק השני יִקָרֵא בשם קאַזאַן, השלישי בשם ספאַס, והרביעי בשם קאָלאָמאַנאַ; 5) חלק העיר הנקרא בשם נאַרוואַ, הוא בין נהר נעוואַ, פֿאָנטאַנקאַ ובין חרוצי העיר (שטאַדטגראַבען); 6) החלק אשר שם מאָסקוואַ נקרא עליו, הוא בין נחל פֿאָנטאַנקאַ, חרוצי העיר ותעלת ליגאָוו; 7) קאַרעטנאָיי ועתה הוסב שמו לשם אלכסנדר נעווסקי, הוא בין נהר נעוואַ, בין חרוצי העיר ובין תעלת ליגאָוו; 8) ליטייני, והוא בין נהר נעוואַ, פֿאָנטאַנקאַ ותעלת ליגאָוו; 9) חלק העיר הנקרא ראָזשדעסטווענסקי, גבולו נהר נעוואַ ותעלת ליגאָוו וחלק אחד מהליטייני; 10) אִי וואַסילי; 11) אִי או הפֵאה הפעטערבורגית; 12) פאת וויבורג; 13) אַכֿטאַ; ארבעה חלקי העיר האחרונים הנזכרים בזה, הם על צד נעווא הימין.

רחובות (פלאֶטצע) גדולים ורחבי ידים נמצאים בעיר הבירה במספר רב, והגדולים בהם הלא המה: רחוב ההיכל, רחוב האַדמיראַליטאֶט, רחוב פעטער, רחוב מרים ורחוב מאַרס. ברחוב מאַרס יְפַקֵד קיסר רוסיא את צבאות אנשי חילו מדי שנה בשנה בראשון לחֹדש מאי, ורוב יושבי העיר ינהרו בכל פעם לראות את המראה הגדול ההוא. והיום ההוא יום חג ויום ששון הוא לעיר המלוכה, כסאות אין מספר גם מִגְדְלֵי צוֹפִים יקיפו את הרחוב ההוא למושב אלפי אדם הבאים להתענג על הַחִזָיוֹן ההוא, וכל ההמון ינהרו שם מאז הבוקר למצוא מקום ומָעמד לכף רגליהם. כל החלונות אשר בבתי מושב אנשי החיל (פוילסקאַזאַרנען) ובהיכלי חמד הסובבים את הרחוב ההוא, יִפָּתְחוּ ביום ההוא, ואלפי אדם נשקפים בעדם על פני הרחוב, גם על הגגות יעלו המונים המונים לחזות בנועם המחזה ההוא. אלף אלפי אנשי הצבא הנמצאים בעיר, נצבים כמו נֵד לאורך הרחוב וִיחַכּוּ על אור פני הקיסר, פה יתיצבו גדודי חֵיל הָרַגְלִי בכובעים ובכלי נשק שונים המבריקים לְנוֹגַהּ בְּרַק שמש האביב, ושם צובאים בעלי נשק הכבדים עם מְחִי קְבֳלָם ועם כלי הַתּוֹתָח הנוצצים כְּעֵין הַבָּזָק; פה יֵרָאוּ אנשי החיל שומר ראש המלך, כלם פרשים רוכבי סוסים, מִשִׁרְיוֹנוֹתֵיהֶם שְׁבִיבֵי זֹהַר יָפוֹזוּ, וּמִכּוֹבְעֵיהֶם ניצוצי זהב יִתְמַלָטוּ, בגדיהם לְבָנִים כְּלִבְנַת השלג, וסוסיהם שחורים כעורב, ושם יעמדו צבא חיל הָאוּלאַנִים ובידיהם דגלים עם שלל צבעים שונים, ועוד הלאה נצבים גדודי הטשערקאַסים שומרי הקיסר, כלם מעולפים בבגדי ארגמן וחמושים בכלי נשק יקרים מאד. כחצות היום יופיע הוד הקיסר רוכב על סוס לבן כשלג וסביב לו כל שרי הצבאות ושרי החילים וְהַשָׁלִישִׁים עם כל נגידי גדודי אנשי המלחמה, ולאחרונה נוסעת הקיסרית במרכבת כבודה עם כל שרות החצר. כקול מים רבים וכקול אלפי רעמים ירעם כל העם קול אחד: “יחי הקיסר!” וכל חצוצרות התרועה עם כל הַתֻּפִּים והצלצלים וכֹל זְנֵי זְמָרָא ישמיעו במרום הוד קולם, והשמש שולחת את יפעת אור יקרתה על כל המחזה הגדולה הזאת, ואז יעברו חיל הרגלי גם בעלי נשק הכבדים לפני אֹהל הקיסר והקיסרית, אחריהם יסעו שומרי ראש הקיסר, ורבבות קרני זֹהַר יפוזרו ויתפוצצו מכלי נשקם סביב סביב, וכן יעברו כל הגדודים בהוד נורא עד כי לאחרונה יחלפו גדודי הקאָזאַקים והטשערקאסים על סוסיהם הדוהרים וְהַסוֹעֲרִים ומרוצצים כברקים, וכלם יחד יעברו לפני הקיסר הנעלה אשר שרביט זהבו מגיע עד אפסי ארץ וימים רחוקים והוד הדר מלכותו פרוש על מאה עמים שונים ועל ערך שמנים מילליאָן נפש אדם –. בין הרחובות הגדולים והמפֹארים יֵחָשב גם רחוב קאַזאַן אשר בראש פנת העיר בנעווסקי פראָספעקט, רחוב בית המשחק אשר שם אלכסנדר נקרא עליו, רחוב בית משחק הגדול, רחוב ניקאָלאַיי, רחוב איזמאַאִילאָוו ורחוב זעמנאָוו אשר כעת נבנו בו חנויות רבות. רחוב פרעאָברעזשענסקי ורחוב אלכסנדר למפקד אנשי הצבא, רחוב רומאַנצאָוו על אִי וואַסילי מוקף בבנינים יפים ונהדר בעמוד פאֵר לזכר השר רומאַנצאָוו.

בצדק תכונה פעטערבורג בשם “עיר ההיכלים”, כי באמת חֻברה לה מהיכלים גדולים וטירות מפוארות, גם כל בתיה דומים להיכלי כבוד גדולים ורחבי ידים מאד, עד כי בבתים רבים יושבים יותר מאלף אנשים ברוח בכל בית ובית. המתבונן בעין פקוחה יראה כל כל חצר וחצר הוא עיר קטנה עם כל החפצים הדרושים לחיי האדם ולתענוגות בשרו ורוחו. והאיש אשר לא ראה בעיניו את החצרים והבתים ההם, לא יוכל לדמות ולשער את גדלם וחסנם, רחבת ידיהם וצבי תפארתם.

ועתה נודיעה בזה בדברים קצרים את תורת היכלי הקיסרים וטירותיהם: הנכבד בכל היכלי כבוד ההם, הוא היכל החורף, מקום משכן הוד הקיסר. מרחב ההיכל הזה הוא שמונים אלף צעדים מְרֻבָּעִים, ארכו ארבע מאות וחמשים רגל, רחבו שלש מאות וחמשים רגל, וגבהו שבעים רגל. בצעדנו בהיכל הזה פנימה, יופיעו נגד עינינו עמודים יפים מאד הספונים באבני שַׁיִשׁ, בזהב טהור וכסף מזוקק, באבני מאַלאַכֿיט, לאַפיס לאַזוּלי, ועוד אבני חפץ יקרי ערך. חָזוֹן יָקָר כהעמודים ההם, יקר הוא בכל היכלי מלך תחת כל השמים, כי בכל עמודים הַיָפִים אין כמוהם ליוֹפִי. המדרגה הגדולה המפנה לפאת הנעוואַ, עשויה במלאכה נשגבה מעשה ידי אמן כיאות להיכל רם ונשא כזה. בחדר גדול ומאד נעלה אשר שֵׁם גרעגאָר נקרא עליו ואשר כֻּלוֹ מאבן שַׁיִשׁ לָבָן וְנֶהדר בכל עדי מלכים, יְקַבֵּל קיסר רוסיא את מלאכי הגוים ושם ידבר עמם. מהחדר הזה נָבוֹאָה אל אוּלָם גדול וּמָלֵא הַדְרֵי מלך הנקרא בשם אוּלָם שרי הצבאות (הם שרי הצבא אשר נלחמו בשנת 1812 עם הצרפתים), אחרי האולם ההוא יופיע נוֹכַח פנינו החדר הנחמד והמהולל בכל חדרי ההיכל, סָפוּן בְּשַׁיִשׁ טָהוֹר המזהיר כלבנת השלג, ופעם אחת בשנה יבואו בו שרי המלוכה לברך את הקיסר בראשית השנה. החדר הנקרא על שם פעטער הגדול, קטן הוא מחדר הַשַׁיִשׁ הלבן, אך גדול הוא ומהולל מאד בגלל צפירת תפארתו, צבי עדיוֹ, מנורות הכסף וַחֲלִי הַכֶּתֶם, צלם דמות הקיסר פעטער ועוד דברים יקרים וּשְׂכִיוֹת חמדה המפליאים נפש כל רואיהם. אחרי החדר הזה יתנוסס חֲדַר נְגִיד שרי הצבאות (פעלדמאַרשאלל) ובו צלמי דמות שרי הצבאות הגדולים והידועים מגני ארץ רוסיא ותפארת עוזה ונצחה, כמו השר רוּמאַנצאָוו, סוּוואָראָוו, פאַסקעוויץ ועוד שרים גבורים גדולים ונכבדים כאלה. החדר אשר שֵׁם ניקאָלאַיי נקרא עליו, הוא הגדול בכל חדרי ההיכל הנפלא והנשגב הזה, ובו יתאספו שרי המלוכה רק בימי חגים ומועדים גדולים אשר יחוגו קיסרי רוסיא. אל החדר הגדול הזה חֻבַּר גן החורף, גן עֲדָנִים אשר בְּעִתּוֹתֵי חוֹרֶף יתן פריו, פרי הלולים עם פרי מגדים, גם נהדר בְּגֻלוֹת עִלִיוֹת (פאָנטאַנען), בְּמַצְבוֹת שַׁיִשׁ ובכל עֲדָיֵי הוד והדר מאין כמוהם. מחדרי מלך ההם, נבוא אל חדרי הקיסרית המהוללה אלכסנדרא פיעדאָראָוונאַ אֵם אדונינו הקיסר יר“ה. החדרים ההם נהדרים בכל הדרי כבוד מלכים כאשר היו בחיי הקיסרית, תִּקְצַר כל לשון להביע ולתָאר את יפעת החדרים היקרים ההם ומשכיות יפעת הודם וְשִׂיא עשֶׁר כבוד הדרם! אחד מהם הנקרא בשם חדר הירוק, קירותיו מאבני מאַלאַכיט, וקערות יקרות מאבני סגולה ההן מתנוססות בתוכו לחמדת עינים. תָּאָיו ויציעיו המלאים אוצרות רבים ומטמונים עם ציורים וכלים מכלים שונים מעשה ידי חכמי חרשים אשר יקר מפנינים מכרם, בית הרחצה, בית אבני שַׁיִשׁ המעולף בכל צבי עדי עדיים וגן החורף אשר בירכתו, גן נחמד ונעים עם גֻלוֹת עִלִיוֹת, עמודי מלך, מדרגות שיש וכל מחמדי בת עין; כל אלה ועוד רבות כאלה ימלאו את בתי נפשנו רגשי תמהון ומבוכות פלא עד כי לא נאמין למראה עינינו, נהיה כחולמים וּכְחוֹזֵי חֶזְיוֹנֵי קֶסֶם המעופפים על כנפי רוח הדמיון –. חדר העגול אשר בהיכל הזה, יקבל שביבי אור השמש דרך הַסִפּוּן העליון אשר לו, ובתוכו צלם דמות אלכסנדר הראשון, ניקאָלאַיי הגדול ואלכסנדרא פיעדאָראָוונאַ. חֲדַר האוצר עם אבני הנֵזר (קראָן יוּוועלען), יפליא את נפש רואיו. שם נזרי הקיסר והקיסרית המשֻבצים באבני שֹׁהַם (בריללאַנטען) יקרים במאד מאד; בראש הנזר הגדול, נֵזֵר הַקֵיזר, מתנוצץ אבן בָּרֶקֶת (קארפֿונקעל) אשר מקרני אורה יפוזו זיקי זֹהַר מפליאים עיני הרואים. בחדר ההוא יִמָצֵא גם שרביט הזהב ובקצהו שֹׁהַם גדול מאין כמוהו בכל ארץ רוסיא, משקלו 194 קאַראַט, ומחירו 500,000 רו”כ. בהיכל הזה חדרים רבים להוד הדר אדונינו הקיסר אלכסנדר השני יר"ה, ולא נזכיר בזה רק את חדר הזהב עם אבני משכיתו (מאָזאַאִיסק) ועם קערות ישפה (יאַספיס וואַזען) ומצבת אבן שַׁיִשׁ צלם דמות הורתו הקיסרית אלכסנדרא פיעדאָראָוונאַ, אשר הם נעלים ונפלאים עד מאד. אחרי חדר הזהב ההוא, חדרים רבים עם ציורים יקרים מעשה ידי הצירים הגדולים וויללעוואַלד, קאָצעביי, אייוואַזאָווסקי, באָגאָלוּבסקי ועוד רבים כמוהם, ואחריהם חדר אלכסנדר, וגם בו ציורים נכבדים תבנית מלחמות הרוסים והצרפתים בשנת 1812. בירכתי ההיכל מתנוססים עוד חדרים גדולים ונפלאים למשכן כבוד הנשיא הגדול יורש העצר. גם שני בתי תפלות בהיכל הזה ובהם יִשְׂאוּ בני משפחת הקיסר רנה ותפלה. הנה זאת תורת היכל החורף בדברים קצרים.

היכל אַנטישקאָוו. ההיכל הזה היה מעון אדונינו הקיסר יר“ה בהיותו עוד יורש עצר, והוא נבנה בשנת 1748 על פי הקיסרית עליזאַבעט פעטראָוונאַ ביד השר גראַף ראַסטרעללי על חוף נחל פֿאַנטאַנקאַ הימין בקרבת גֶשֶׁר אַנטישקאָוו (אשר שמו נקרא על ההיכל הזה) על יד נעווסקי פראָספעקט, והוא בנין מפואר בעל שלש מכפלות (שטאָקקווערקע), וכעת הוכן בַּכֹּל למשכן הוד הנשיא הגדול יורש העצר יר”ה.

היכל השַׁישׁ. בנין ההיכל הזה הוחל בימי קאטארינא השניה בשנת 1770, וַיִכֶל בשנת 1785. הוא נוסד על חוף נעוואַ השמאלי, וּמֵהַמַסַד עד הַטְפָחוֹת הוא מאבני שַׁיִשׁ, מאבני גראניט ומנחֹשת קלל. חצרו מוּסַב בִּשְׂבָכָה יקרה עשויה מברזל ומצופה בזהב.שני מבואות לו, וכעת ישכון בו כבוד הנשיא הגדול קאָנסטאַנטין ניקאָלאַייעוויץ.

היכל מיכאל החדש. ההיכל הזה נבנה עוד בימי הקיסר אלכסנדר הראשון משנת 1819 עד שנת 1825 על ידי הבונה הנודע בשם ראָסי, והוצאותיו עלו עד שבע עשרה מילליאָן רו"כ. ההיכל הזה כֻּלוֹ נחמד אף נעים, כֻּלוֹ אומר כבוד, רָצוּף יִפְעָָה וָיוֹפִי ומעולף הוד והדר מבית ומחוץ. עֶדְיוֹ וְחֶלְיָתוֹ הַפלא וָפֶלֶא בטוב טעם ודעת הצרפתים, וביחוד נאוה תהלה להחדר הלבן אשר בתוכו ולהציורים הנפלאים אשר על קירות החדר המציבים נגד עינינו כל המעשים הגדולים אשר נעשו בארץ בימים הראשונים. בחצר ההיכל הזה מחוברת גנת ביתן כתבנית גני ענגלאנד, ובה פלגים יבלי מים, מעברות וגשרים, בתי משוש (פאַווילאָנס), עצי חמד, פרחים ושושנים גם זרועי גן הירק לחמדת עינים. ההיכל הזה הוא נְאוֹת הנשיאה הגדולה העלענאַ פאַוולאָוונאַ.

היכל הנשיאה הגדולה מרים ניקאָלאַייעוונאַ על יד גשר התכלת, נבנה בשנת 1838 על ידי סטאַקענשניידער ונהדר בכבוד עמודיו היפים המשתרעים עד למרחוק.

היכל הנשיא הגדול ניקאָלאַיי ניקאָלאַייעוויץ, נבנה בשנת 1862, והוא עֲדִי חדש בעיר ההיכלים. שְׂבָכָה מפוארה מאד להיכל הזה, וכל חדריו, תָּאָיו, אֵילָיו ויציעיו הם בטוב טעם ודעת חכמי הבונים החדשים.

היכל הנשיא הגדול מיכאל ניקאָלאַייעוויץ, בין היכל החורף ובין היכל השיש, נבנה בשנת 1863 על ידי האמן המהולל סטאַקענשניידער. ישמח לב כל רואהו, כי כֻלו מחמדים וכליל יוֹפִי.

היכל מיכאל, היכל ישן אשר כעת הוא בית מדרש לחכמת המדידה (אִינזענירשוּלע) מטעם הקיסר, נוסד בשנת 1797 בפקודת הקיסר פאַוויל הראשון, ומלאכתו נמשכה עד שנת 1800. תעלות רבות מקיפות אותו, ומחוץ יפארוהו עמודים יפים, מצבות ומעשה צעצועים, ומבית הוא מָלֵא הַרְרֵי יוֹפִי וְלִוְיוֹת חן. ברחוב אשר לפני ההיכל הזה, נִצֶבֶת מַצֶבֶת פעטער הגדול אשר דברנו בו כבר. כלי ההיכל וכל עדיו ושכיות חמדתו, הם הפלא ופלא, וּמִכְרָם הוא ששה מילליאָן רו"כ. חדרי ההיכל, אֵילָיו ואילמיו, לִשְׁכוֹתָיו, תָּאָיו ויציעיו וַעֲלִיוֹתָיו, הַכֹּל כאשר לַכֹּל נעשו במלאכה מפוארה ונשגבה על פי הקיסר ביד הבונה המהולל ברעננאַ איש רומי, ועד היום יפאר ההיכל הזה בכבוד את חלק העיר אשר הוא מתנוסס בו.

היכל הטאוירי נוסד בשנת 1784 בימי הקיסרית קאטארינא השניה, והיא אָצְלָה אותו לכבוד השר הגדול פאָטעמקין לאחוזת עולם. ההיכל הזה כונן על חוף נעוואַ השמאלי בחלק העיר הנקרא בשם ליטייני, והוא בנין ארוך עם כִּפָּה גדולה וחצר רחב ידים אשר שְׂבָכָה יְפֵה־פִיָה תְסֻבֵּהוּ, ובירכתו גן נחמד צומח עצי הדר כתבנית גני האנגלים. בימי הקיסר פאַוויל הראשון הִתְעַתֵּד ההיכל הזה למושב אנשי הצבא אשר בעיר, ובשנת 1802 הרחיב הקיסר אלכסנדר הראשון את תפארתו וישימהו לבית אֹסֶף דברים עתיקים.

גם מצבות רבות ונשגבות מתנוססות בראש הוֹמִיוֹת קריה נשגבה הזאת, ואנחנו לא נזכיר בזה רק את הגדולות והמהוללות בהן וּנְתָאֵר אותן באמרים קצרים: 1) הנפלאה והרוממה מכולן, היא מצבת פעטער הגדול על הרחוב הנקרא גם כן על שם פעטער על יד נהר נעווא, אשר כבר ספרנו כבודה והודה. כי במתכונתה ותועפות חוֹסֶן יפעתה, לה משפט הבכורה על כל מצבות זִכָּרוֹן אשר נודעו לנו עד היום. 2) עמוד אלכסנדר על רחוב ההיכל, וגם הוא יחיד במתכונתו, כאשר דברנו כבר גם על אודותיו. 3) מצבת הקיסר ניקאָלאַיי הראשון הנצבת ברחוב מרים בין היכל יצחק ובין היכל הנשיאה הגדולה מרים. המצבה הזאת עטרת תפארת היא לראש פנת העיר, והיא תציב לעינינו דמות הקיסר הגדול ההוא רוכב על סוס אביר, מעשה ידי החרש המהולל הפראָפעסאר הנודע בשם קלאָדט. הדום המצבה (פיעדעסטאַל) הִתְלַכֵּד משלשה חלקים שונים: החלק התחתון הוא אבן גראַניט מְמוֹרָט מאבני ארץ רוסיא, התיכון הוא מאבן פראָפיר אֲדֻמָה, וארבעה ציורים יעדוהו: הציור העליון נעשה במלאכה נשגבה (Basrelief) ובו תמצא הַכְּתוֹבֶת הזאת: Николаю 1 Императру Всероссійскому. הציור השני מול פני המצבה יציב לפנינו את אֹמֶץ לב הקיסר ועזוזו ונצחו בשנת 1825 בחֹדש דעצעמבער. אשר בעים רוחו הנערץ הִשְׁבִּיחַ שְאוֹן המתקוממים וְהַשׁוֹנִים וַיַפֵּל את יראת כבודו והודו הנורא. הציור השלישי יַרְאֵנוּ את אור פני הקיסר בהופיעו בהדר גאון מלכותו על השוק הגדול (היימאַרקט) בתוך סערות רבבות עם בעת שלטון החלי־רע, וברוח חן ושכל טוב הקים את הסערה לדממה –. ועוד מראות נחמדות וּפִתֻּחִים יקרים תראינה עינינו על הֲדוֹם המצבה הזאת אשר הֻצבה בשנת 1860. 4) הָעַמוּד הגדול אשר הָעמד לכבוד שר שרי הצבא (פעלדמאַרשאלל) הגראף רומאַנצאָוו הזאַדוּנאַייסקי. העמוד הזה הוא על אִי וואַסילי בין האַקאַדעמיע לחרֹשת המעשה ובין בית הספר לחניכי בני הצבא. העמוד נעשה על ידי ברעננאַ הנזכר בזה, והוא תבנית פיראַמיד מאבן גראַניט שְׁחַרְחוֹרֶת מְמוֹרָטָה וּמַבְרֶקֶת, הֲדוֹמוֹ אבן שַׁיִשׁ אֲדַמְדֶמֶת על ראשו כדור עם נשר מעופף יצוקים מנחֹשת קלל וּמְצֻפִּים זהב טהור. על פני העמוד המפנים לפאת הנעוואַ חצובה הַכְּתוֹבֶת הזאת: לפנים הֻצב העמוד Румяанцова Побѣдамъ הזה ברחוב מארס, וזה כארבעים שנה נעתק משם אל המקום אשר הוא נצב כעת לגאון ולתפארת מקומו. 5) עַמוּד זִכָּרוֹן לשם כבוד שר שרי הצבאות, נשיא איטאַלייסקי, הגראַף סוּוואָראָוו גבור רוסיא וחרב גאותה. הֲדוֹם העמוד עָגוֹל ועליו צילינדער מאבן גראניט, ועל הצילינדער מצבת השר יצוקה מנחשת קלל, והיא צלם דמות תבניתו בלכתו רגלי וחגור כלי מלחמה. 6) מַצְבוֹת שרי הצבא קוּטוּזאָוו ובערקלאַיי דע טאָללי, והן נצבות לפני בית תפלת קאַזאַן על נעווסקי פראָספעקט. המצבות ההן נעשו על ידי האמן הנודע אָרלאָווסקי בשנת 1836, ונוצקו מנחֹשת מברקת. 7) זולת מצבת פעטער הגדול אשר דברנו כבר על אודותיה, הֻצבה לכבודו עוד מצבה אחת ברחוב אשר לפני היכל מיכאל הישן, וגם היא צלם דמות פעטער רוכב על סוס, אך בגדיו כבגדי הרומאים ועל ראשו יציץ זר הנצח (לאָרבעער קראַנץ) וביד ימינו מַטֵה עוז כמטה מְפַקֵד צבא מלחמה, ועל הדום המצבה חרותה בעט ברזל ועופרת הכתובת הזאת: Прадѣду правнукъ, 1800 (דעם אוּרגראָספאַטער דער אוּרענקעל) –. המצבה הזאת נוצקה כבר בשנת 1744 ביד האמן הנודע בשם צאַרטעללי, והציורים הבולטים הנעשים במלאכה נשגבה, הם נחמדים למראה ומציבים לפנינו את פרשת מלחמת פאָלטאַוואַ ואת נצחון שליסעללבוּרג. אך להמצבה הגדולה אשר ברחוב פעטער, יתר שאת ויתר הוד על המצבה הזאת –. 8) אחת המצבות החדשות אשר בעיר, היא מצבת הַמְמַשֵׁל מְשָׁלִים (פאַבעלדיכטער) הנודע למשגב בפי כל הרוסים הנאורים, הלא הוא הסופר המהיר קרילאָוו. המצבה הזאת הֻצבה בגן הקיץ אשר להוד הקיסר. ומה נאוה המקום ההוא למצבת אֲבִי מְמַשֵׁל משלים הזה ידיד בני הנעורים ומחמל נפשם! כי בגן ההוא מפזזים תמיד בני הנעורים ומכרכרים בקול המון חוגג בין שדרות עצי תפארה, אֵלִים וְאַלוֹנִים עֲבֻתֵּי עפאים וחרשי מֵצַל אשר שם צפרים יְקַנְנוּ וִירַנְנוּ, המצבה הזאת היא מלאכת חֲכַם חרשים המשובח והמפואר פראָפעסאָר קלאָדט, ומאד מאד שכל את ידיו לחצוב בה תבנית כל החיות והצפרים אשר שָׂם המושל הנפלא ההוא את דברי משליו בפיהם –. המתבונן במצבה ההיא יראה עין בעין את צהלת פני קרילאָוו ואת זהרי עיניו אשר בעדם נשקפת טובת לבבו, והוא יושב על כסא כבחיים חיתו. המצבה הזאת היא לַעֲדִי תפארת בגן הנחמד והנעים ההוא. 9) שער הנצחון אשר שם ריגא נקרא עליו (דיא ריגאַער טריומפף פפאָרטע), והיא שער גדול אשר לשני עבריו מוּצָבִים שנים עמודים הנושאים מרכבת הנצח (טריוּמפפוואַגען) רתומה לששה סוסים: על הָאַתִּיק (Attika) נצבים צלמי דמות מלאכים (געניען) נהדרים בְּזֵרֵי לאָרבעער ואותות נצחון. לרגלי העמודים תבנית אנשי חיל מלֻבשים בבגדי סלאַווים ונושאים מגן וצנה ובידיהם זֵרי לארבעער. ממעל להם כְּתוֹבֶת בלשון רוסיא ורומי כדברים האלה: “ארץ מולדת לכבוד לגיוני רוסיא גבורי הנצחון, (1834) –”. 10) עוד שער נצחון כזה ימצא על יד מסלת מאָסקוואַ בנוי בטוב טעם היונים על ידי סטאַסאָוו בשנת 1838, שנים עשר עמודים גבוהים עשר קומות נושאים את הָאַתִּיק עִם צלמי שנים עשר מלאכים, וממעל להם הכתובת הזאת: “לזכר גבורי רוסיא ונצחם בפרס, טירקאַיי ופאָלען משנת 1826–1831”. במסלה התיכונה אשר בשער הזה, תעבורנה המרכבות ועגלות צָב, ושתי מסלות החיצונות הן לאנשים העוברים ברגל.

עתה נתאר בדברים קצרים את אוצרות המדעים וחרֹשת המעשה ומלאכת חושב גם בתי אוצר הספרים ויתר סגולות החכמה וּשְׂכִיוֹת התבונה אשר בעיר הבירה ומקדש מלך הזאת. בטרם כֹּל נָשִׂים מַבָּטֵנוּ על הארמון המהולל הנודע בשם עראַמיטאַז הבנוי על יד היכל החורף, מודעת זאת כי עוד פעטער הגדול חשק במלאכת מחשבת מעשה ידי אמנים חכמים ויאסוף אליו ציורים רבים מִמִבְחַר צַיָרֵי האָללאַנד ופלאַנדערן. גם קאטארינא השניה אשר טוב טעמה ודעתה בחרֹשת המעשה נודע לַכֹּל, אספה המוֹן ציורים ודברים עתיקים גם חדשים מקרוב באו מעשה ידי חכמים ותשימם בבית האוצר אשר אצל היכל החורף, ובית אוצר ההוא רָחַב וְנָסַב ברבות הימים עד כי יֵחָשֵב בין כל בתי האוצר הגדולים והנכבדים באיירופא אשר חמדת כל דברים עתיקים וציורים נפלאים אצורים בתוכם. בכל עת אשר שבתה הקיסרית הגדולה ההיא ותנפש מעבודת המלוכה, אִוְתָה את בית האוצר ההוא לְשִׁבְתָּה ושם לקחה דברים עם חכמים ידועים אנשי רוח, סופרים, מליצים ומשוררים, חכמי חרשים ובעלי מלאכת מחשבת, בְּנוֹת נדיבים חכמות לב, שרי מלוכה ושרי צבאות, ועל כל דבר חכמת בינה גם על חכמת המדינה והליכות עולם נדברה עם סוד חכמים ההם. בית אוצר ההוא הנהו כעת הארמון הנעלה הנקרא בשם עראַמיטאַז, והוא בנוי לתלפיות בראש פנת העיר, וְיִפְעָה לו וְחוֹסֶן לו כאחד הארמונות הגדולים והנפלאים. שלש פְּלַגוֹת להארמון ההוא: האחת נבנתה בשנת 1765 על ידי הבונה הצרפתי דע לאַ מאָטטע והיא מחֻברת עם היכל החורף על ידי מִסְדְרוֹן (גאַללעריע) גדול ורחב ידים אשר בתוכו אֻספו כל צלמי דמות בני משפחת הקיסר, משפחת בית ראָמאַנאָוו, גם היא מחוברת אל ההיכל ההוא על ידי חדר גדול וְרָחָב מאד אשר שם פאָלטאַוואַ נקרא עליו, לפנים נקרא החדר הזה בשם אפאָללאַ, והבונה הנודע סטאַקענשניידער אִזן תִקן והִגדיל את תפארתו בטוב טעם ודעת, וכעת הוא בית משוש ובית משתה (באַללזאַלל). הפלגה השניה נבנתה עשר שנים אחרי הפלגה הראשונה על ידי הבונה וועלטען, ובה אספת ציורים רבים מחמדי בת עין מעשה ידי הצרפתים. הקיסרית קאטארינא השניה הגדילה את כבוד הפלגה ההיא על ידי חדר התמונות אשר ספחה אליה. על החדר ההוא נקרא שֵׁם רפאל אֲבִי הצירים ובו העתקות נאמנות מהציורים הנשגבים אשר בהיכל וואטיקאן בעיר רומא. בשנת 1780 מִלאה הקיסרית הזאת את ידי הבונה המהולל הנודע בשם ריטטער קוואַרענגהי לבנות עוד פלגה שְׁלִישִׁיָה להארמון הגדול ההוא הנקראת כעת בשם חֲצַר הארמון ומחוברת אליו על ידי כִּפַּת חומה נשגבה. אחרי ימים מעטים היה הארמון הגדול ההוא קטן מהכיל את המון מעשה ידי חכמים אשר נאספו לתוכו אחרי מות קאטארינא השניה, ועל כן צוה הקיסר אלכסנדר הראשון לבנות עוד מסדרונה גדול ויפה לאֹרך גן המלך אשר כעת ימצא בו בית חרֹשת המעשה (קונסטקאַממער) או חדר פעטער הגדול. אמנם יתר הרבה מאשר עשו קאטארינא השניה ואלכסנדר הראשון, פעל ועשה הקיסר ניקאָלאַיי הגדול לפאר את הארמון הזה ולהרים קרנו בכבוד. כי הוא מלא ידי הבונה הידוע קלענצע יליד ארץ באַייערן לִבְנוֹת אותו מֵחָדָש מִמַסָדוֹ ועד טפחותיו בְּגְאוֹן כל צְבִי וְהַדְרֵי חוֹסֶן יתר הרבה מאשר היה בתחלה. חנוכת הארמון החדש הזה היתה בשנת 1850.

הארמון הזה הוא בתבנית מרֻבַּעַת (פאַראַללעלאָראַם), ארכו חמש מאות וחמש עשרה רגל, ורחבו שלש מאות ושבעים וחמש רגל, ומעשהו כמעשה היכלי היונים. כְּתָלָיו מפֹארים מבחוץ במצבות רבות מעשה ידי חרשי אבן גדולים ומהוללים בני הדור החדש הזה. פני הארמון פונים מול פני העיר, ועל יד מְבוֹאוֹ נצבים צלמי ענקים חצובים מאבני גראניט שְׁחַרְחוֹרֶת, מלאכת ידי חרשי הרוסים, והם מפליאים את עיני רואיהם. יפה מאד ורחב ידים הוא הָאוּלָם (אַטְרִיוּם) הנשען על עמודים חזקים, עמודי גראניט מאבני פיננלאַנד; אך יותר מהמה נפלאת היא המדרגה הנפלאה אשר להארמון הזה, כי שְׁלַבֵּי המדרגה הם מאבני שַׁיִשׁ טהור המזהיר כזֹהר רְאִי מלֻטש, והם גדולים ורחבים, יפים ונחמדים מאד. חֲדַר המדרגה (טרעפפענהויז) יפה גם הוא עד להפליא, וקירותיו הם מאבני שִׂיד קָלָל (גיפס) אשר מראהו כמראה לבנת הַשַׁיִשׁ מצופה בירקרק זהב. בַּעֲלוֹתְךָ על המדרגה הנשגבה ההיא, יפחד וירחב לבבך בצעדך בְּמִִסְדְרוֹן מְפֹאָר וְנֶאדר בַּיוֹפִי, בנוי בטוב טעם חכמי חרשי היונים ונכון על עשרים עמודי גראַניט, ובתוכו מעשה צעצועים וּפִתֻּחֵי אבן מעשה ידי אמנים גדולים בני הדור החדש.

קאטארינא השניה קנתה ציורים רבים יקרים ומהוללים בעיר רומא ובעיר פאַריז ותפאר בם את המסדרונה ההוא וחדרי משכיותיה, עד כי גם אז היו שם המון ציורים רבים יפים ונפלאים כבאחד חדרי משכיות (בילדערגאַללעריען) אשר בהיכלי מלכי איירופא. אלכסנדר הראשון הוסיף עוד לאסוף ולכנוס ציורים רבים יקרי ערך במסדרון ההוא. בימי הקיסר ניקאַלאַיי הראשון נוספו עוד עליהם המונים המונים, ובימי אדונינו הקיסר אלכסנדר השני יר"ה אֻספו אל הארמון ההוא עוד המון ציורים יקרים מאד גם פִּתּוּחֵי אבן במספר רב מעשה חכמים כֻּלָם ויקר מפנינים מכרם, מספר הציורים אשר נאספו על ידי הקיסרים האדירים ההם, הוא ארבעת אלפים, ומהם אלף ושש מאות ושלשים בחדרי משכיות הארמון. לפי עדות החכם וואַאגען דומים חדרי משכיות האלה ביקרותיהם לחדרי משכיות אשר בעיר המלוכה ווין, בעיר הבירה מינכען ובערלין, ורק לחדרי משכיות פאַריז, דרעזדען, מאַדריד ופלאָרענץ יתר שאת עליהם –. ואם אמרנו לספר בזה כל תהלות הציורים הנפלאים ההם, יארכו מאד הדברים ונחטיא את המטרה אשר הצבנו בספר הזה לְהָעִיף רק עין מְהִירָה על סגולות עיר הממלכה הזאת ולתאר רק בדברים קצרים את ראשי נפלאותיה, והקוראים המשכילים אשר נפשם אִותה לדעת כל פרטי הציורים ההם וחין ערכם, יקראו נא את אשר כתב על אודותם הבאַראָן החכם קאֶהנע בספרו המכונה: Calalogue de la galerie des tableaux St. Petersbourg, 1863 גם בספר היקר והנאמן אשר כתב החכם דר' וואאגען, הלא הוא: דיא געמאֶלדעזאַממלונג דער ערעמיטאַזע. מינכֿען, 1864.

אחרי חדרי משכיות ההם, יופיע חדר גדול מאד האוצר בתוכו דברים עתיקים אשר הובאו שם מעיר קערטש ואין ערוך לחין ערכם ומחיר יקרם. לפי עדות החכם וואאגען יתר שאת להסגולות היקרות אשר בחדר הזה על כל הסגולות אשר בכל חדרי הארמון הזה, יען כי ככל הדברים הנשגבים והנעלים אשר בכל חדרי הארמון נמצאים גם ביתר ערי הממלכות באיירופא, לא כן המטמונים הנפלאים אשר בחדר הזה, כי בכל בתי הָאֹסֶף לדברים עתיקים (מוּזעאוּם) אשר בכל אפסי התבל, מאין כמוהם, ולא יֵרָאוּ ולא יִמָצְאוּ דברים עתיקי ימים כמוהם מעשה ידי חכמי חרשי היונים בְּעֶצֶם תֻּמָם ושכולה אין בהם כביום צאתם מתחת ידי עושיהם –. החלק הגדול מהסגולות ההן נמצאו במדינת קרים אשר היונים כוננו שם מושבות (קאָלאָניען) בדורות הראשונים. בשנת 1831 מצאו שם החופרים על פי מקרה קבר גדול אשר בו נקבר אחד ממלכי הסקיטים עם רעיתו המלכה וְעִם שַׂר הָאֻרָוָה (שטאַלמייסטער) אשר לו, עם סוסו האביר אשר רכב עליו במלחמה, עם מִצְנַפְתּוֹ (Tiara), בגדי מלכותו, כלי תפארתו, עֶדְיוֹ וחליתו, קערות יקרות עשויות מנחשת קלל ומצופות זהב, ועוד כלים מכלים שונים. זולת כל אלה נמצאו שם גם זֵרֵי לאָרבעער עשוים מזהב טהור, מחטים, ענקים (האַלזבאֶנדער), שרשרות, טבעות, נזמים ואצעדות ועוד כלי חמדה במספר רב העשוים מנחשת קלל גם מכסף וזהב. מספר כל הדברים העתיקים הנאצרים בחדר הגדול הזה, הוא יותר משני אלפים.

בתוך הארמון ימצאו כעת מאתים אלף ציורים מעשה פִּתֻּחֵי חוֹתָם (קופפֿערשטיכֿע), ובכל עת ירב עוד מספרם.

גם קערות יקרות עתיקות ונחמדות מֻצָבוֹת בחדרי הארמון, ומספרן חמש מאות וששים ושש, והן לעדי ולצבי בתוך הארמון. גם עוד קערות ושולחנות מאבני מאַלאַכֿיט, לאַפיס לאַזוּלִי, פראָפֿהיר, יאַספיס, שַׁיִשׁ ועוד אבני חפץ כאלה, מפוזרים ומפורדים בכל חדרי הארמון במספר רב. במכפלה התחתונה ימצא גם בית אוצר ספרים (ביבליאָטהעק) ובו כמאת אלף כרכים (באֶנדע). בית אוצר ספרים הזה נוסד עוד בימי קאטארינא השניה, כי היא קנתה בכסף מלא את כל הספרים אשר אספו החכמים והסופרים המהוללים דידעראָ, וואָלטער, גאַלליאָני, ציממערמאַנן, בישינג, טשערבאַטאָוו ועוד חכמים וידועים כאלה, ותשימם בבית אוצר ההוא להיות פתוחים לרוחה לכל צמאי חכמה ושוחרי תושיה.

במכפלה העליונה אשר להארמון הזה, בית אֹסֶף למטבעות כל העמים מימי קדם ועד היום הזה, ואדונינו הקיסר אלכסנדר השני יר"ה שָׂם עליהן נוספות בהמון מטבעות רבות ויקרות אשר מחירן רב ועצום.

זולת האוצרות היקרים ההם, יֵאָצְרוּ וְיֵחָסְנוּ בארמון הזה גם אספות אבנים יקרות וּמְלֻטָשׁוֹת, אבני שֹׁהַם (געממען) ואבני פטדה וברקת, אבני אש ואבני חן אשר עוד בימי קאטארינא השניה היה מספרם יותר מעשרת אלפים, ומאז ועד עתה נוספו עוד עליהם ומחירם לא יחקר.

המסדרון אשר שם פעטער הגדול נקרא עליו, הוא אסֵפה למלאכת חושב בזהב ובכסף, בפנינים ואבני חפץ, גם הוא בית אוצר לחרֹשת המעשה מעשה ידי הקיסר פעטער הגדול אשר עשה בברזל ונחֹשת, בְּשֵׁן (עלפֿענביין) וּבָעֵץ. כל הרואה את מפעלות הקיסר הגדול הזה אשר פעל ועשה בתבונות כפיו, ישתומם על רוחב לבבו ותעופת שכלו והגיון רוחו, כי יקר למצוא חֲזוֹן חֲכַם חרשים כזה גם בימינו בין חכמי חרשי צרפת וענגלאנד ומה גם בין מלכים ורוזנים! במסדרון הנפלא ההוא מתנוסס ביקרו מורה שעות גדול אשר תבניתו כעץ השדה וגלגליו מתגלגלים ומנצחים בנגינות נעימות להשמעות אזנים, ואותו הוביל הנשיא פאָטעמקין שַׁי לקאטארינא השניה, גם ימצא בה צלם דמות פעטער הגדול, ודמות סוסו אשר רכב עליו במלחמת פאָלטאַוואַ, גם דמות שני כלביו. הנה זאת תורת הארמון הנשגב הנודע בשם ערעמיטאַז, ואלה קצות סגולותיו ואוצרותיו ומשכיותיו ושכיות חמדתו.

זולת חדרי משכיות אשר בארמון הקיסר הזה, נמצאים בפעטערבורג עוד חדרים רבים האוצרים בתוכם אוצרות כלי חמדה והמון סגולות עתיקות ימים גם חדשות מקרוב באו, מלאכת חכמי חרשים וחושבים, ציורים ופתוחי נחֹשת מעשה ידי אמנים. חדרים כאלה ימצאו גם ביתר היכלי הקיסרים ומה גם בהיכל הנשיאה הגדולה מרים ניקאָלאַייאָוונאַ אשר טוּב טעם ודעת לה בכל מלאכת מחשבת וחרֹשת המעשה ואשר היא גְבֶרֶת (פראֶזידענטין) בבית האקאדעמיע לחרֹשת המעשה (קינסטע). גם בהיכלי השרים והעשירים נמצאים חדרי משכיות כאלה, ומהם בהיכל הגראַף סטראָגאָנאָוו, בהיכל הנשיא יוּסוּפאָוו, בהיכל הנשיא גאָרטשאַקאָוו, בהיכל הגראַף שוּוואַלאָוו, נאַרישקין, לאַזאַראָוו, ועוד רבים כמוהם.

בית אוצר הספרים להקיסר (דיא קייזערליכֿע אֶפֿפֿֿענטליכֿע ביבליאָטהעק), הוא בית גדול ורחב ידים בנוי לתלפיות במלאכה נשגבה. פני הבית (Facade) מָפנים אל הרחוב אשר לפני בית משחק אלכסנדר וְצַלְעוֹ יקביל מוּל נעווסקי פראָספעקט. בימי קאטארינא השניה נוסד הבית הגדול הזה, ובעתים החדשות נוספו בו דברים רבים. בין העמודים אשר לפני הבית, נִצָבוֹת מצבות רבות צלמי דמות הפילוסופים הגדולים אשר היו בארץ יון בימי קדם וראשי חכמיהם אנשי השם מעולם. על המדרגה הרחבה החצובה מאבני גראניט, אבני גזית, נעלה ונבוא אל חדרי הבית פנימה, חדרים מְרֻוָחִים ומפוארים עד מאד אשר אליהם ינהרו תמיד אנשים חכמים חוקרים לכל תכלית לשאוב מים בששון ממעיני הישועה. חדר גדול ונחמד נועד לאנשים וחדר מפואר לנשים לבדנה, ועוד חדר מיוחד לאוהבי חדשות וקורות העתים ובו מְאֻסָפִים ספרי זכרונות דברי הימים (פעריאָדישע צייטשריפֿטען) הפתוחים תמיד לכל יבוא. בבית אוצר הספרים הזה נמצאים בערך 500,000 כרכים נדפסים, ובערך 20,000 כתבי ידות (מאנוסקריפטען). בתוך כתבי ידות ההם נמצא כתב יד המלך רענע; מכתבים אשר כתב פֿיליפ השני מלך ספרד ועליזאבעט המלכה רעיתו על דבר גלות ארץ החדשה אמעריקא; מכתבי קאטארינא המעדיצית, מכתבי המלך היינריך IV, לודוויג XIV, המלכה עליזאבעט מלכת ענגלאנד, מרים שטוּארט ועוד מכתבים נכבדים כאלה אשר כתבו מלכי ארץ ורוזנים בעֶצם ידם. גם ספר דת הישמעאלים (אַלקאָראַן) אשר לפי המסורה נכתב בידי פֿאַטימאַ בת מחמד, מֶלְתַּחַת המכתבים (Portefeuille) להחכם הנערץ וואָלטער, ועוד דברים יקרי ערך כאלה. דלתות הבית הזה פתוחים בכל יום לפני קהל הקוראים משעה העשירית בבוקר עד השעה התשיעית בערב, ובימי החגים והמועדים גם בכל יום ראשון בשבוע רק משעה שתים עשרה עד השעה השלישית ביום. כל החפץ לבקר את חדרי הבית הזה ולהתבונן בצורותיהם ותכונותיהם, יבוא ביום הראשון בשבוע גם ביום השלישי, וכל יקר תראינה עיניו בלי מחיר ובלי כסף.

בית מדרש המדעים (דיא אַקאַדעמיע דער וויססענשַאפֿט) אשר הֱכִינוֹ גם חֲקָרוֹ פעטער הגדול, וקאטארינא השניה הוציאתו לאור, בנוי הוא לתלפיות בקרבת גשר ההיכל על אי וואסילי על שפת הנעווא. בו בית אוצר ספרים ומספרם יותר ממאה אלף כּרכים נדפסים גם כתבי ידות רבים ונכבדי ערך. בו גם בית אֹסֶף לדברים עתיקים אשר מוֹצָאָם מאזיה (דאַס אַזיאַטישע מוּזעאוּם), ובתוכו אצורים ספרים רבים בכתב ולשון חינעזית, מאָנגאָלית, ערביאית, טירקית וְיאַפאַנִית, גם צלמי אלילים ופסילי העמים הקדמונים, בגדים מבגדים שונים, כלים יקרים ועוד דברים רבים עתיקי ימים כאלה אשר הובאו מארץ אזיה, גם בערך 15,000 מטבעות עוברים לסוחר בארצות המזרח (אָריענטאַלישע מינצען). בו גם בית אֹסֶף גְוִיוֹת בעלי החיים (דאַס זאָאָלאָגישע מוּזעאוּם), אשר נאצרו בקרבו כל חַיְתוֹ גוֹי וכל עוף השמים ודגי הים בצלמם וכדמותם כאשר היו בהיותם בחיים חיתם. נפלאת מכל הדברים הנפלאים ההם, היא מפלגת בעלי החיים אשר התהלכו בארץ לפני דורות עולמים ונהפכו לְחוֹמֶר מִקְשֶׁה כאבן, והנפלא גם בהם הוא גַל עַצְמוֹת חיה גדולה ונוראה אשר דמותה כדמות הַשֶׁנְהַב (Мамутъ). החיה ההיא נמצאה בארץ סיביר בשנת 1803 ומשם הובאה אל הבית הגדול הזה. גם נמצאו שם פלגות מיוחדות לידיעות חכמת הַנִתּוּחַ (אַנאַטאָמיע), חכמת המינעראַלאָגיע וחכמת הבאָטאַניק, גם מְכוֹנוֹת וכלים למלאכת הכֿעמיע והפֿיזיק.

בית מדרש חרֹשת המעשה (אקאדעמיע דער קינסטע) בקרבת גשר ניקאָלאַיי, נוסד בשנת 1764 על פי קאטארינא השניה ביד הבונה הרוסי קאָקאָרינאָוו, ועד היום הוא אחד מהבנינים היפים בעיר הבירה ועודנו בעֶצם חָסְנוֹ ויפעת גִזְרָתוֹ כביום הִבָּנוֹתוֹ. ארכו ארבע מאות רגל וכן רחבו, וקומתו שבעים רגל. פני הבית מפוארים בעמודי פאר ומצבות הערקוּלוּס ראש גבורי היונים ופֿלאָראַ מלכת הפרחים. כל חדרי הבית, לִשְׁכּוֹתָיו, יְצִיעָיו, תָּאָיו, וְאֵילַמָיו, מְרֻוָחִים ורחבים, יפים ונחמדים, מעשה ידי אמן. המדרגה היפה והרחבה העשויה מאבני גראַניט, מְקֻשֶׁטֶת במצבות אבן צלמי דמות אנשי הַשֵׁם. על החדר הראשון הנקרא בשם חדר העגול (דער רוּנדע זאַאַל), נשענות מסדרונות (גאַללעריען) ארוכות המָפנות אל מול נהר נעוואַ ובהן נמצאות העתקות נאמנות מציורים מהוללים מעשה חכמי חרשי צירים. גם בו בית אוצר ספרים, חדרי כבוד הפתוחים לכל שואפי חכמה, ומורים גדולים יעריפו שם לִקְחָם על אֹזֶן כל מֵבִין ותלמיד, וחדרים גדולים, חדרי הלמודים (קלאַססען) להתלמידים הלומדים שם חרֹשת המעשה וכל מלאכת מחשבת. בחצר הבית וּבְגַנוֹ בנינים רבים לתועלת התלמידים. מֵהַמִסְגֶרֶת (Quai) אשר לפני בית מדרש הזה, נֵרֵד במדרגה יפה מאבני גראניט עד הנעווא, ושם תראינה עינינו שני ספֿינקסים גדולים כענקים אשר הובאו שם בשנת 1832 מעיר נֹא אָמוֹן אשר במצרים העתיקה.

על אי וואסילי עוד בית מדרש גדול ונכבד אשר בו ילמדו תלמידים רבים את ידיעות מחצב ההרים (בערגאִינזענירקאָרפס). עוד בימי פעטער הגדול נוסד הבית הזה, אך לא בא עד תכליתו עד ימי שר האוצרות (פֿינאַנץ מיניסטער) הגראַף קאַנקרין, כי הוא הרים קרן הבית הזה בכבוד כאשר הוא כעת. בבית מדרש הזה מִפְלַגָה אחת לאספת אבני סגולה, ובה נאצרו סגולות רבות המסולאות בפז: כסף טהור, זהב סגור, נחֹשת קלל ומבחר כל אבני חפץ ואבני אש אשר היו חבושים בָּטָמוּן בְּכִלְיוֹת הרי אוּראַל, בְּקִצְבֵי סַלְעֵי קאַווקאַז, וּבְמִסְתְרֵי צוּרֵי פֿיננלאַנד וסיביר. הדברים היקרים והנעלים בכל מחמדי בת עין ההם אשר כל חפצים לא יִשְׁווּ בם, הלא המה: 1) סלע מאַלאַכֿיט כּבד אשר מוֹצָאוֹ מהררי אוראל ומשקלו תשעים וששה פוד, והוא מתנת הקיסרית קאטארינא השניה אשר אָצְלָה לְפָאֵר את הבית הזה בסגולה מפוארה ונפלאה כזאת; 2) אבן סמאַראַגד אין ערוך אליה ומכרה לא יחקר; 3) אבן בָּרֶקֶת (אַקוואַמאַרינקריסטאַלל) מפיצה קרני זֹהַר ושביבי אור עד להפליא, חמשה ווערשאָק וחצי ארכה, ששה וחצי היקפה, וששה פפֿונד ורבע משקלה; 4) גֶזַע עֵץ אשר התהפך לאבן וּמְשֻבָּץ באבני בדולח (אַמעטהיסטקריסטאַלל) נכבדי הערך וְרֻבֵּי המחיר; 5) אבן פִּטְדָה (טאָפאַז) אשר מראהו נאוה ומכרו רב מאד; 6) זהב רב אשר חֻצב מהרי סיביר ותמונות רבות ושונות לו: תמונת אבק (גאָלדשטויב), תמונת חול (גאָלדזאַנד), תמונת ביצים (גאָלדאייער), תמונת ברד (גאָלדהאַגעל), תמונת גרש (גאָלדגריצע), גם מְטִיל זהב סגור משקלו כשלשה פפֿונד, מתנת הקיסר אלכסנדר הראשון; 7) מְטִיל פְּלאַטִין עשרה פפֿונד וחצי משקלו, והוא הגדול בכל מְטִילֵי הַמַתֶּכֶת היקרה הזאת אשר הוציאו החוצבים בהרים עד היום הזה; 8) כסף מְרֻקָע המכונה בשם עֲצֵי כסף (זילבערביימע), יען כי ממנו יוצאים ענפים כענפי עץ, והוא נחמד אף נעים למראה עינים ויקר מפנינים מכרו; 9) אבן מאַגנעט גדולה מאד, ובכח המושך אשר הָטְבַּע בה תמשוך אליה כִּכַּר ברזל וְתִשָׁאֵהוּ בנקל כאשר ישא איש ראש שִׁבּוֹלֶת. ומבלעדי כל אלה יִמָצְאוּ בבית אוצר הזה עוד דברים רבים אשר חָזוֹן כמוהם יקר מאד ויוכלו לְהִתְחָרוֹת בכל סגולות בתי אוצר כאלה הנודעים לתהלה ולתפארת בכל אפסי איירופא.

מהיכלי כבוד אשר כוננה הממשלה הרוממה יר“ה בעיר המלוכה, זכרנו כבר את היכל החורף מקום משכן הוד הקיסר; היכל שרי הצבא (גענעראַלשטאַב) הבנוי לתלפיות נוכח היכל החֹרף; היכל הסענאַט והסינאָד ושר המלחמה (קריגסמיניסטעריום); היכל שר הפנים (מיניסטעריום דעס איננערן) והיכל שר ההשכלה על יד גשר טשערניטשעוו; היכל שר האוצר (פֿינאַנץ מיניסטעריום) אצל נחל מאָייקאַ; בית וַעַד הסוחרים (באֶרזע) על אִי וואַסילי; חצר אלכסנדר ומרים ברחוב הַגָן (Садовая улица) אשר שם מקום הראשי להמסחור הקטן בעיר הבירה. ועתה נזכיר בזה גם את בית האסופים (פֿינדעלהויז), בית גדול מאד אשר יסדה הממשלה יר”ה לאסוף בתוכו את הילדים האובדים אשר אביהם ואמותיהם עזבום –; בית היתומים; בית החנוך לאלמים וחרשים (טויבשטוממענאינסטיטוּט); בית ספר הטעכֿנאָלאָגיע; בית נשק הגדול; בית הספר לנערי בני הצבא; בתי מושב לאנשי החיל; בתי חולים; בתי עניים; בתי מלאכה בעד עניי עם, ועוד בתים רבים גדולים וטובים כאלה אשר הקימה הממשלה הרוממה בעיר המלוכה להחיות עם רב, ועוד נרחיב דברים על כל הבתים האלה במקום שֶיְדֻבַּר בם.

מהגשרים המפוארים אשר בעיר, זכרנו כבר את גשר ניקאָלאַיי, את גשר ההיכל, גשר טראָייצקי, גשר ליטייני, גשר טוּטשקאָוו, וגשר סטראָגאָנאָוו. אולם עוד גשרים נאדרים בעיר הזאת אשר מספרם כמאה וחמשים, ואנחנו נדבר בזה רק אודות הגדולים והמהוללים ביתר שאת. בראש כֻּלם נזכיר את הגשר הנחמד אשר הוא לצפירת תפארה לנעווסקי פראָספעקט, הלא הוא גשר אַנטישקאָוו הבנוי על נחל פֿאָנטאַנקאַ וכולו יפה אף נשגב. על הגשר הזה מתנוססת מצבה יקרה ומפוארה יצוקה מנחשת קלל הַמַצֶבֶת נגד עינינו את צלם דמות הפראָפֿעסאָר הנודע בּאַראָן קלאָדט רוכב על סוס כביר. הקיסר ניקאָלאַיי הגדול נתן לפֿרידריך ווילהעלם IV מִשְנֶה מלך פרייסען את דמות (קאפיע) המצבה הזאת לְמִנְחָה, והיא נצבת בעיר ברלין על יד היכל המלך עד היום הזה –. גם לשני גִשְׁרֵי שַׁרְשֶׁרֶת (קעטטענבריקקע) אשר נעשו בימי הקיסר ניקאלאיי, נאוה תהלה, כי שניהם נחמדים ונעלים, האחד הוא אצל גן הקיץ ובו יעברו המון העם לרחוב פּאַנטעליימאָן, ועל כן נקרא שֵם הרחוב הזה עליו, והשני יכונה בשם גֶשֶר מצרים (דיא אֶגיפטישע בריקקע), והוא בין גשר אִיזמאַאִילאָוו ובין גשר קאַלינקין בַּתָּוֶך. בִּצְבִי עֶדְיוֹ (אָרנאַמענטע) וּבְטוּב טעמו ובתבניתו כתבנית גִשְׁרֵי מצרים, אחד הוא בין הגשרים היפים והנפלאים אשר בעיר המלוכה. עוד ארבעה גִשְׁרֵי שַׁרְשֶׁרֶת בעיר, אשר קטנים הם משני הגשרים הנזכרים, אך יפים ונחמדים גם הם עד להפליא, והם נועדו להולכי רֶגֶל (פֿוסגאֶנגער) וַאֲרָיִים בעלי כנפים יעדו אותם ויוסיפו להם חֶמדה וָחֵן.

אצילי הרוסים ואפרתיהם העתיקו מְעוֹנוֹתֵיהֶם מארבעת חֶלקי האַדמיראַליטאֶט (אשר הם ראשי פִּנַת העיר), כי בעלי המסחור בהמולתם, ובעלי מלאכת עבודה בקול שְׁאוֹנָם גרשו אותם מראשי הוֹמִיוֹת ההם, ויבחרו להם את כִּכַּר הפֿאָנטאַנקאַ למושב למו, ויותר עוד בחרו להם את קצה הנחל ההוא המזרחי ואת חלק העיר הנקרא בשם ליטייני. על חֻפֵּי נחל פֿאָנטאַנקאַ מתנוססים כָּעֵת היכלי שערעמעטייעוו, שוּוואַלאָוו, קאָטשוּביי, בראַניטצקי, נאַרישקין, גם היכלי שרי מלוכה, היכלי נגידים וּמְצַוִים רַבֵּי הַמִשְׂרָה והיכלי נשיאים ורוזנים מתגאים שם בְּשִׂיא חוֹסֶן יפעתם, תחת אשר לפני מאה וחמשים שנה התנודדו שם מלונות דַיָגִים וְסֻכּוֹת צַיָדִים יַלְדֵי פֿיננלאַנד. ואם אמרנו לִמְנוֹת בזה מספר כל ההיכלים כְּלִילֵי הַיוֹפִי אשר יִכְלְלוּ את הֲדַר העיר הזאת, לא יכילם הספר הזה.

לפי עדות הסופר קאַראָנוויץ ימָצאו בעיר המלוכה 159 היכלות לְדַת הנוצרית, ויותר ממאה בתי תפלות בבתי אנשים פרטים. 15 בתי תפלות קטנים (קאפפעלען) לרוסים־יונים, 16 ללוטהערים וקאַלווינים, 6 לקאטולים, 2 לאַרמענים־מַחמדים, 3 לרוסים־יונים הנקובים בשם ראַסקאָלניקים, 3 בתי תפלות ליהודים.

בין היכלי התפלה אשר לקהל הרוסים בעיר המלוכה, דּגוּל ונשא ההיכל הנודע אשר שֵׁם יצחק נקרא עליו, הוא יצחק הדאַלמאַטשי אשר הרוסים קדוש יאמרו לו. ההיכל הזה נוסד עוד בשנת 1716 לכבוד יום הוּלֶדֶת הקיסר פעטער הגדול. אך אז היה רק היכל עץ וידי חֲכַם חרשים לא חלו בו. והנה כבר דברנו על היכל הזה בקצרה, ופה נוסיף עוד כי תחת היכל עץ ההוא נבנה היכל אבנים יקרות, אבני גזית מְמוֹרָטוֹת, ובשנת 1859 כִּלָה הבונה הגדול מאָנטפֿערראַנד את מלאכת בִּנְיָנוֹ. מֵהַמַסַד עד הַטְפָחוֹת נבנה ההיכל מאבני שַׁיִשׁ ואבני גראַניט ועוד אבנים יקרות כאלה, וְגוֹבַה לוֹ וְחוֹסֶן לוֹ, וכֻלו יפה ונשגב במאד מאד. עדים נאמנים על תועפות רוּם קוֹמָתוֹ הם ארבעים ושמונה עמודיו, עמודי גראניט מאבני פֿיננלאַנד, אשר כל אחד הוא אבן אחת שלֵמה (מאָנאָליט) וגבהו חמשים ושש רגל, והם נצבים פתח הבית. העמודים ההם מפליאים את לבות כל רואיהם, ואין חֵקר לְיִקְרַת עֶרכם וּמִכְרָם. על העמודים ההם נשענת החומה הַמְשֻׁלָשָׁה התומכת את גג ההיכל (גיעבעל אָדער פֿראָנטאָן), אורך החומה ההיא 112 רגל, וציורים נשגבים יצוקים מנחשת קלל יְפָארוה וִייַפּוּהָ, ומעל להציורים ההם גג ההיכל (דאָם) מצופה בזהב ונהדר בעשרים וארבעה עמודי גראניט גם במַעקה נהֶדרה וִיפֵה־פִיָה, וממעל לכולם כִּפָּה גדולה יפת מראה עד מאד וּסְפוּנָה בזהב טהור אשר יפיץ קרני זֹהַר עד למרחוק לאור השמש ביום ולנוגה הירח בלילה, ועל ראש הכפה מגדל חן מצופה בזהב, ועל קצוי ההיכל עוד ארבעה מגדלים עם כִּפּוֹת זהב. שערי ההיכל גדולים ורחבים ומפוארים בכל פאר עד כי אין בכל היכלי איירופא מָשְׁלָם. הקירות ספונים מִבַּיִת באבני בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסוֹחֶרֶת. ומארץ איטליה, צרפת, פֿיננלאַנד וסיביר הוּבְאוּ אבני שַׁיִשׁ לָרוֹב לפאר את ההיכל וְלִסְפּוֹן את כּתליו ואת רִצְפָּתוֹ. משקל השיש ההוא חמש מאות אלף פוד, גם שלושים פּוּד ואחד זהב טהור נעשו לצפוי הקורות ההם. ציורים גדולים ונפלאים יַעדו את הקירות סביב סביב, ואין ערוך להוד יפים ותפארת חמדתם. אוֹר עַרְבָּיִם (דאֶממערנדעליכֿט) פָּרוּש בתוך ההיכל פנימה גם בַּצָהֳרָיִם, וּבְמִגְרְעוֹת הבית (נישען) כמעט אוֹר קָרוֹב לְחשֶׁךְ. אמנם לפי משפט חכמי הבונים עשה כן מאָנטפֿערראַנד בְּשׂוֹם שֶׂכֶל לבעבור הפליא את כֹּחַ הדמיון באור יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן כזה אשר כמו קסמים בידו להפיל רגשי תִמָהוֹן וּמְבוּכַת פלא על כל הנגש אל תוך ערפלי טֹהר כמוהם –. הקיר המבדיל בין ההיכל החיצון והפנימי, מעשה פלאים הוא, כי כֻלוֹ מאבני שַׁיִשׁ לָבָן ויפה עד מאד, גם נאדרי הוא בצבי עדי עדיי זהב, בשמונה עמודי חוֹסֶן כלילי יוֹפִי חצובים מאבני מאַלאַכֿיט, ובשני מִסְעָדִים (פילאַסטער) העשוים גם כן מאבני מאַלאַכֿיט, גבהם 43 רגל, וַהֲדוֹמָם (באַזיס) וראשיהם (קאַפיטאֶלער) מצופים בזהב רב מאד. העמודים והמסעדים ההם נעלים על כל עמודי פאר בכל היכלי התבל, ואין כמוהם בכל חוג הארץ ליוֹפִי. עוד שני עמודים כאלה נצבים פתח השער הגדול אשר להיכל הזה, והם מאבני Lapis Lazuli אשר עינם כעין התכלת וזָהרם רב מאד. בין העמודים ההם ימָצאו ציורים יקרים, ציורי־מַשְׂכִּית (מאָזאַאִיקבילדער) גדולים מעשה ידי בחירי הַצַיָרִים, וְעֶרְכָּם רב ועצום מאד. בתוך ההיכל ימָצא עוד חָזוֹן נפלא, הלא הוא תבנית (מאָדעלל) ההיכל מִמַסָדוֹ ועד טפחוֹתָיו יצוקה מזהב טהור מעשה ידי אמן, ומחיר הזהב ההוא בערך חצי מילליאן רו"כ. המעקה אשר לכפת ההיכל, גבוהה היא מאד מכל המקומות הגבוהים אשר בעיר, והעולה שמה יראה את כל העיר עם היכליה וטירותיה ומגדליה וכל יקרותיה, גם עוד מֵעַל לגבול העיר עיניו לְמֵרָחוֹק יביטו. הן אלה קצות דרכי ההיכל המהולל הזה, ולספר כל תכונותיו ויקרותיו, יקצר הספר הזה מהכיל, גם הָעֵט ינהג בכבדות מבלתי יְכוֹלֶת לתָאר את חָסְנוֹ ותועפת הַדְרָתוֹ.

ההיכל אשר שֵם פעטער פאַוויל נקרא עליו, הוא אחוזת קבר לקיסרי רוסיא מימות פעטער הגדול. ההיכל הזה היה בית תפלה הראשון בעיר המלוכה, ונבנה עם מצודת העיר יחד בשנת 1703. בתחלה היה בנין עץ עִם מִגדל חַד כתבנית בניני ההאָללאַנדים, ועל ראש המִגדל פֹּרַש נֵס גם נִתְלוּ הפעמונים. בשנת 1712 הוּחַל לְהִבָּנוֹת תחתיו היכל אבנים, ומלאכת בנינו כָלתה בשנת 1732. בשנת 1723 נשלם מגדלו הגבוה 53 קומות ומצֻפה זהב ובשנת 1720 ¹ נִתלו עליו 35 פעמונים גדולים אשר הוצאותיהם עָלוּ עד 45,000 רו"כ. בתוך ההיכל הזה נִצפנו דִגלי מלחמה (פֿאַהנען) אשר לקחו גבורי רוסיא מעמים שונים בעת קרב ומלחמה, וביחוד מהטורקים, הפרסים והצרפתים, ובתוכם גם מפתחות מִבְצְרֵי פאַריז, ווארשוי וקאָרפֿוּ ועוד מצודות רבות אשר לכדו הרוסים בגבורתם. בהיכל הזה ינוח על משכבו הקיסר פעטער הגדול (אשר בנה את ההיכל), גם הקיסרים אשר ישבו על כסאו אחריו עם נשיהם ובניהם, ורק פעטער השני קֻבַּר במאָסקוואַ. כל מי אשר ראה את קִברי מלכי פאָלען בקראַקוי, קברי מלכי ענגלאנד וצרפת, ומה גם את קבר נאפאלעאן הראשון, ואשר התבונן על תפארת הקברים ההם וַעֲדִי זהבם וְעשֶׁר כבוד מצבותיהם, יתפלא בראותו את קברי הקיסרים האדירים, קיסרי רוסיא: פעטער הגדול, קאַטאַרינאַ הגדולה, אלכסנדר הראשון וניקאָלאַיי הראשון, כי ארונותיהם אינם מצֻפים בזהב וּסְפוּנִים בפנינים ואבני חֵפץ, וכל עֲדִי תפארתם הוא רק מטפחת מרֻקמת חוּטֵי זהב עִם תבנית נִשרי המלוכה, כי מה לקיסרים רוֹמֵמִים ונעלים כמוהם וְלַעֲדִי עֲדָיִים? שֵם כְּבוֹדָם יָקָר הוא מכל סגֻלות המדינוֹת, וְזֶכֶר רב טוּבָם מְרוֹמָם על כל צְבִי תפארה וּמַשְׂכִּיוֹת עינים! –.

היכל אלכסנדר נעווסקי נוסד בשנת 1710 בפקודת פעטער הגדול, והוא מושב הכֹהן הראשי לבני הרוסים (מעטראפאליט), והקיסרית קאטארינא השניה בנתה לו גם בית תפלה בידי הבונה הגדול סטאַסאָוו, והוא בנין יפה מאד. ההיכל הזה מוקף בחומה נשגבה, ובתוכו קוברו עצמות אלכסנדר נעווסקי בַאֲרוֹן זהב, גם תִּמָצֵא בו הַמִטָה אשר בה נֶאנח פעטער הגדול את אנחתו האחרונה, גם קברי גדולי הרוסים נמצאים בתוכו, כמו קבר הגראף פאנין, קבר שר שרי הצבאות סוּוואָראָוו, קבר הסופר הראשון להרוסים הנודע בשם לאָמאָנאָסאָוו, קברי משפחת נאַרישקין, רוּמאַנצאָוו, קוּשעלעוו, ועוד רבים כאלה. בבית הסימינאַר והאקאדעמיע אשר להיכל הזה נמצא בית עקד ספרים ובתוכו בערך 35,000 כרכים. וזולת היכלי דת האלה, בנוים לתלפיות עוד היכלים רבים בעיר המלוכה אשר הם נפלאים במעשה בִניניהם ואין קִצבה להכסף הרב והעצום אשר הוציאו עליהם קיסרי רוסיא. בתי מדרש חכמה ובתי ספר ללמודים שונים וחרֹשת המעשה, נמצאים בעיר המלוכה במספר רב יותר מבכל ערי רוסיא, ומהם תצא השכָּלה לבני הנעורים ילדי העיר ולכל ההמון הרב מיַלדי ערים אחרות הנוהרים אליה לקנות חכמה ומדע. מורים גדולים חִקרי לב ואנשי שֵׁם יַעריפו לקח בבתים ההם לתלמידים מקשיבים עד כי יִמָלְאוּ רוח חכמה ויהיו למורים בערים שונות. וכאשר נִקבצו באו חמדות כל סגֻלות המדינות ואוצרות כל כלי חמדה וכל חרֹשת מעשה חרש וְחשֵׁב אל עיר הממלכה הזאת, כן ינהרו אליה גם כל החכמות והידיעות בממלכות הַטֶבַע, כי היא לֵב רוסיא אשר אליה ירוצו כל שביבי אור החיים והחכמה וממנה ישובו להאיר לכל ארץ רוסיא ולהחיותה –.

בתי חסד ובתי צדקה, רבים מאד בעיר הזאת, ומהם תוצאות חיים לאדם רָב. מימי הקיסרית הגדולה קאטארינא השניה רבו ויעצמו בתים כאלה בכל פִּנוֹת העיר. סוחרי העיר ועשיריה הזילו זהב מכיס להציב מַצֶבֶת כָּבוֹד להקיסרית הכבודה ההיא, אך היא כגֹדל נפשה לא קִבלה את הכבוד ההוא וַתִּבְחַר לעשות מכסף הַמְאֻסָף לְמַצַבְתָּהּ, בָּתֵּי חסד לעניי עָם, ומהכסף הרב ההוא נִבנו מַרבית בתי החולים בעיר הממלכה. הקיסרית מרים פֿיעדאָראָוונאַ, אשר הקיסר פאַוויל, הִגדילה את בתי חולים ההם והִרחיבה בידה הנדיבה, ועד היום הזה עיני הממשלה יר“ה על הבתים ההם להגדילם ולהאדירם להַחיות עֲנִיֵי עָם ואביוני אדם. כל המתבונן על בתי החסד הרבים אשר בעיר, יִוָכח כי הרוסים אנשי חסד הם, נדיבי לב ורודפי צדקה. ותמיד תשמענה אזנינו בעיר הזאת כי אחד מבית דעמידאָוו, מבית יאַקאָוולעוו, מבית קוּשעלעוו, מבית טשערבין, מבית עליזעייעוו או מבתי עשירים אחרים התנדבו אלפי רו”כ לְיַסֵד בתי חסד ובתי חולים, ועוד רבים כאלה. בשנת 1863 היו ששים ושנים בתי חולים בעיר, ומספר החולים 74,000, מהם יצאו 62,000 בריאי אולם, ובערך 7000 מֵתוּ, ויתרם בערך 5000 נשארו שם גם בשנה הבאה להתרפאות מֵחָלְיָם, ומספר הרופאים היה אז בערך 395.

עשרים בתי חולים בעיר לְחוֹלֵי אנשי הצבא (מיליטאֶרהאָספיטאֶלער). אך מכל בתי החולים אשר בעיר, לא נזכיר בזה כי אם את הגדולים והמהֻללים ביתר שאת: 1) הבית אשר שֵם אַבוּחאָוו נִקרא עליו ונוסד בימי קאטארינא השניה בשנת 1784. הבית הזה בנין מפֹאר הוא מאד, שש מאות וחמשים רגל ארכו, ושתי מַכְפֵּלוֹת לו. פני הבית נהדרו בששה עמודים, וְכֻלוֹ אומר כבוד. בו גם בית תפלה, בית מרקחת (אַפאָטהעקע), בתי מעוֹן למשרתי החולים, בתי אופה, בתי מבַשלות, בתי כוֹבֵס על פי מכונות קִיטוֹר (דאַמפפֿמאַשינען), וחמש מאות מִטות לחולים. בחצר הגדול אשר לבית חולים הזה, בנוים בתי עץ בעלי מכפלה אחת הנקראים בתי הקיץ, יען כי בהם יושבים החולים בימי הקיץ להשיב נפשם לרוח היום. גם גנים נחמדים נטועים בחצר ההוא להחיות רוח החולים בצללי העצים ובריח הפרחים והנצנים. בשנת 1838 נוסף בו גם בית גדול ויפה בעד הנשים החולות ובו מאתים מִטוֹת עִם כל המחסורים. 2) בית החולים לאנשי הצבא הנוסד בימי אלכסנדר הראשון בשנת 1803, וְאֵם הקיסר מרים פֿיעדאָראָוונאַ השגיחה עליו לבל יחסר כֹּל בו. הבית הזה נבנה ברחוב ליטיינאַייאַ הגדול ועליו הכתבה הזאת: “בית מרים בעד חולי בני העם, שנת 1803”. כעת נמצאות בו 410 מִטוֹת ברזל בעד החולים. ועשרים רופאים בו. 3) בית החולים אשר שֵׁם מרים מִגדלה נקרא עליו, בנוי באִי וואַסילי ונמצאות בו 160 מִטוֹת בעד החולים ושמונה רופאים בו. 4) בית החולים הנקרא בשם קאַלינקין על נחל פֿאָנטאַנקאַ בקרבת גשר קאַלינקין, נוסד בשנת 1779, ובימי הקיסר ניקאָלאַיי נהרס ונבנה אחר תחתיו ביתר שאת. שלש מכפלות לו עִם חדרים מְרֻוָחִים ונפלג לשתי פלגות, אחת לאנשים ואחת לנשים, ושלשה עשר רופאים בו להעלות ארוכה להחולים. 5) בית החולים בעד בעלי מלאכה עניים, נבנה על יד טראָייצקי פראָספעקט, בו 350 מִטוֹת לחולים גם 26 רופאים. 6) בית החולים הנקרא על שֵׁם פעטער פאוויל, נבנה בפֵאה הפעטערבורגית ובו 252 מִטוֹת ועשתי עשר רופאים. 7) בית החולים אשר שֵם אָלגאַ נִקרא עליו, והוא ברחוב טווער, ורופאים גדולים בתוכו. 8) בית חולים הנקרא בשם מאַקסימיליאַן בפִנת הרחוב המכונה וואָזנעסענסקי פראָספעקט ורחוב גלוּחאָיי תחת חָסוּת הנשיאה הגדולה העלענאַ פאַוולאָוונא, ושעריו פתוחים תמיד לכל ידועי חולי מכל בעלי דתות שונת, ושמונה עשר רופאים בו, 9) מכל בתי החולים לאנשי הצבא, הכי נכבד בית חולים הראשון לצבאות חיל היבשה (לאנד טרופען) בקרבת בית המקלט הנקרא בשם סמאָלנאַ, גם בית חולים השני בפנת חלק העיר הנקרא בשם וויבורג. בבית הראשון 1500 מִטוֹת, ובבית השני בערך 1800 מִטוֹת בעד החולים, ורופאים רבים בהם העושים מעשיהם באמונה. וזולת אלה נמצאים עוד בתי חולים רבים בעיר.

גם מבתי חסד הרבים והעצומים אשר בעיר המלוכה, לא נזכיר בזה רק את הגדולים והנודעים לשם ולתהלה, הלא הם: 1) הבית הגדול אשר תְּעוּדָתוֹ לְרַפְּאוֹת מֻכֵּי שִגָעוֹן, נוסד בימי הקיסר ניקאָלאַיי הראשון בשנת 1836. בו חדרים רבים רחבי ידים, גם שני בתי תפלות ובתי מָעוֹן להרופאים והפקידים, 2) בית העניים אשר בו יֵאָסְפוּ עניי העיר וכל איש מָצוֹק אשר נשבר לו מטה לחם, זקנים אשר אין בהם כֹּחַ לעבוד עבודה, גם חולים אשר מַחלתם מֵאֲנָה לְהֵרָפֵא. שערי הבית הזה פתוחים גם לבני הנכר בעלי דתות שונות. הבית הזה בנוי בקִרבת בית מקלט סמאָלנאַ, והוא גדול מאד עד כי יכיל בתוכו 1200 עניים וחולים, גם 400 אנשים בעד מחיר מִצְעָר. 3) בית האלמנות והעניים אשר יסדו סוחרי פעטערבורג בשנת 1833, והוא בית יפה בעל שתי מכפלות וגן נחמד בחצֵרו וארבע מאות עניים ימצאו בו מחסה וּמִחְיָה. 4) בית חסד בעד בְּנוֹת נדיבים אשר מָטָה ידן להחיות את נפשן כפי כבודן, והוא בקִרבת בית מקלט סמאָלנאַ. 5) בית מלאכה בעד עניים ובעד אנשים ההולכים בָּטֵל, וגם הוא בקרבת בית מקלט סמאָלנאַ. 6) בית העניים אשר יסדה הקיסרית אלכסנדרא פֿיעדאראוונא על אִי וואַסילי. 7) בית מוּסָר לאנשי מִרמה אשר לָווּ כסף וִימָאנו לְשַלֵם או אשר יפַזרו כסף לריק (פֿערשווענדער) ובו גם בית אסורים לפושעים וחטאים, נבנה בשנת 1838 בחלק העיר הנקרא בשם קאָלאָמנאַ על נחל מאָייקאָ. 8) בית מחסה לעניים הנקרא על שֵם עליזאַבעט, נבנה על אִי וואַסילי על פי האדון עליסייעוו בעד עניי בני האזרחים. 9) בית הספר הנקרא בשם פאַטריאָטישער אינסטיטוט על אִי וואַסילי, לחנך בו שלש מאות נערות. 11) בית חנוך הנערות הנקרא בשם עליזאַבעט, בו 250 נערות, ומורים משכילים יחנכו אותן ללכת בארחות ישֶׁר. 12) בית יתומים הנקרא על שֵם אלכסנדר, והוא אצל הפראספעקט הגדול. 13) בית יתומים אשר שֵם אַננאַ נקרא עליו עם בית ספר הנוסד בשנת 1784, והוא ברחוב קיראָטשנאַייאַ. 14) בית הרחמים אשר בו תֵאָסַפְנָה נערות בתולות קלות דעת אשר הֵמִירוּ כְּבוֹדָן בְּקָלוֹן, גם נשים אומללות אשר הֶעוו דרכן ונִחמו על עַוָתָתָן –. 15) בית חסד לאוהבי מלאכת עבודה, על חוף מאָייקאַ, יסוד האדון דעמידאָוו, גם ששה בתי אֹכל לעניים רעבים אשר יסד גם כן האדון ההוא. 16) בתי מחסה לילדים קטנים, והם רבים בכל חֶלקי עיר הבירה.

מרומם ונעלה על כל בתי חסד ההם, הוא בית האסופים (פֿינדעלהויז) אשר יסדה הממשלה הרוממה יר“ה. הבית הזה גדול הוא ומהולל מאד, ואין כמוהו גם בלאנדאן גם בפאריז גם בכל רחבי התבל, ובצדק יתפארו בו בני הרוסים, כי הוא לְגָאוֹן ולתפארת רוסיא בכלל ופעטערבורג בפרט. קאטארינא השניה אשר עשתה גדולות ונצורות עד אין חקר, הכינה גם יסדה את הבית הנִפלא הזה בשנת 1770, ובימי הקיסר פאוויל הראשון נֶאְדַר הבית הזה ביתר שאת וְנֶעתק ממקומו אֶל כַּר נִרחב אשר על חוף נחל מאָייקאַ השמאלי בין גשר האדום וגשר הפאליציי. הבית הזה נדמה בגדלו ורחבת ידו לעיר קטנה וְיִשְׂתָּרֵעַ מנחל מאָייקאַ עד רחוב מעשטשאַנסקי הגדול. מִשְטְרֵי הבית פנימה וכל הֲליכותיו, כּוֹנְנוּ ידי הקיסרית המהֻללה מרים פֿיעדאָראָוונאַ, אשת הקיסר פאַוויל הראשון. הקיסרית המפוארה אלכסנדריא פֿיעדאראוונא, אשת ניקאלאיי הראשון, הִגדילה עוד את הבית הגדול הזה וְהֶאְדִירָה את מִשְטָרָיו הישרים, והקיסרית היקרה מרים אלכסנדראוונא, רעית אדונינו הקיסר אלכסנדר השני יר”ה, הוסיפה עוד לְפָאֵר את מִשְטְרֵי הבית הזה להגדילו ולהרחיבו. בימים האלה יִמָצאו בבית הזה בערך 25,000 ילדים, בערך 2000 נשים מיניקות, גם 500 משגיחים ומשגיחות. יונקי שדים הַמְאֻסָפִים אל הבית הזה, ישֻלחו מִקֵץ חמשה או ששה שבועות אל הכפרים הקרובים והרחוקים וְיִנָתְנוּ לנשים מיניקות להניק אותם ולגדלם, ופקידי המקומות ההם ישגיחו עליהם לבל תאונה להם רעה, ויודיעוּ לחדשים לפקידי בית האסופים מה יֵעָשֶׂה בהם. כאשר יגדלו הנערים ההם, יִשָאֲרוּ רבים בכפרים ההם ויהיו אִכָּרִים עובדי אדמה עבדי הממשלה (קראָנסבויערן), ורבים מהם יובאו אל בעלי מלאכה לְלַמֵד ידיהם מלאכות שונות. הנערות תהיינה לנשים לאנשי הצבא או לבעלי מלאכה, ורבות מהן תשובנה אל בית האסופים ושם תהיינה לרקחות ולטבחות ואופות, למשרתות, למיניקות וכובסות, ואחדות מהן תבואנה אל בית הספר אשר הנשים תִּלְמַדְנָה שם את מלאכת הַמְיַלְדוֹת (ענטבינדונגס אדער העבאַממענאִינסטיטוּט). בית הספר ההוא הוא תחת פקודת פקידי בית האסופים, גם הוא בית חולים עִם 50 מִטוֹת וחדרים מיוחדים לנשים הָרוֹת אשר תַּסְתֵּרְנָה את הֵרוֹנָן –. אל בית האסופים חֻבַּר גם בית החִנוך לנערות רַכּוֹת בשנים אשר שֵם ניקאָלאַיי נקרא עליו. גם עוד בית חִנוך חֻבּר אל בית האסוּפים. הלא הוא בית חִנוך לאִלמים וחרשים (טויבשטוממענאִינסטיטוּט) ברחוב Гороховая על יד נחל מאָייקאַ, נוסד בשנת 1810 על ידי הקיסרית מרים פֿיעדאראוונא, ובשנת 1835 חֻדַש מִשְטָרוֹ וְנִרְחַב מְקוֹם חדָריו. האלמים והחרשים ילֻמדו בבית ההוא להיות אנשים אשר יִסְכְּנוּ לחברת האדם. ורבים מהם יֵצאו מהבית הזה ויובאו לבתי מלאכות שונות, ורבים מהם יַעבדו גם עבודת בית הדפוס בידים חרוצות.

לפי ידיעת הסטאַטיסטיק משנת 1863 ידענו כי שטח העיר הוא 81 ווערסט מרֻבעים והיקפה 35 ווערסט, ובתוכה 19,432 בנינים גדולים ורחבי ידים, הלא הם: 3,944 בתי אבן, 4,660 בתי עץ המתנוססים ברחובות קריה לעיני כל עובר, ובתוך החצֵרות פנימה 4,683 בתי אבן, 6,145 בתי עץ, ובסך הכל הם 19,432 בנינים גדולים. מהבנינים הבנוים ברחובות קריה יִמָצְאוּ 2,929 בעלי מכפֵלה אחת, 3,037 בעלי שתי מכפלות, 1,672 בעלי שלש מכפלות, 815 בעלי ארבע מכפלות, 151 בעלי חמש מכפלות. מכל הבנינים הרבים ההם ימָצאו 17,465 בנינים אשר הם אחֻזות אנשים פרטים, 382 אחֻזות קהל (געמיינדעהייזער), 159 אחֻזות חֲצַר הקיסר, 296 אחֻזות הַכְּנֵסִיָה הַדָתִית, 1,130 אחוזות המדינה (שטאַאטסגעביידע).

מספר יושבי העיר לא יֵחָָקֵר, אך על פי השערות הסטאַטיסטיק מספר יושביה הוא בערך 539,475 נפש, זולת רבבות עָם אשר ינהרו אליה יום יום מכל קַצְוֵי תבל ואין מספר להמה.

המסחור גָדוֹל עָצום ורב בעיר המלוכה, וממנה תוצאות בִגדי חֹפֶש, גלומי מֶשִׁי, מַעטפות ומִטפחות, מוֹרֵי שעות, ועוד רבות כאלה המובאות למרבית ערי רוסיא הפנימית. וכל אשר תּוֹבַלְנָה ערי ריגא, וואַרשוי ואָדעסאַ לרוסיא פנימה, הם כְּמַר מִדְלִי מוּל הסחורות הרבות והשונות אשר תוביל פעטערבורג אליה. מְחִיר הסחורה אשר הובאה לתוך העיר בשנת 1863, היה יותר מִמִכְסַת 59,603,861 רו“כ. ראשי הסחורות הַמוּבָאוֹת אליה, הם: גלומי צמר גפן במחיר 11,620,672 רו”כ; שמן זית במחיר 4,170,853 רו“כ; אינדיגאָ במחיר 2,660,415 רו”כ; קאַפֿפֿעע במחיר 2,409,034 רו“כ; צבעים מצבעים שונים 2,406,256 רו”כ; טהעע 1,800,364 רו“כ; מַטוה צמר 2,553,265 רו”כ; ברזל 1,437,766 רו“כ; טאַבאַק 1,273,644; יין גפן בחביות 1,251,607, ומַטוה צמר גפן 1,012,551 רו”כ. מחיר הסחורות אשר הוּצְאוּ מעיר המלוכה, הוא יותר מִמִכְסַת 47,384,592 רו“כ. חֵלֶב (טאַלג) הוּצָא ממנה במחיר 8,557,816 רו”כ; קַנְבּוּס (האַנף) במחיר 5,832,073 רו“כ; בָּר (געטריידע) 5,132,839 רו”כ; פשתים 4,726,172 רו“כ; שַׁעֲרוֹת סָמָר (באָרסטען) במִכסת 2,515,904 רו”כ; פאָטטאַשע במחיר 1,332,488 רו"כ. מספר האניות הבאות לפעטערבורג שנה שנה, הוא בערך 1936, והאניות היוצאות ממנה 1972.

בתי מלאכות (פֿאַבריקען) רבים וגדולים מאד בעיר הזאת. בשנת 1863 היו בה 376 בתי מלאכה, ומהנכבדים בהם: חמשה בתי מלאכת צוקער, ששה בתי מַטוה, ששה עשר בתי מלאכה למכונות ברזל, יותר מארבעים בתי מלאכת טאַבאַק וציגאַרען, עשרים בתי מלאכת עוֹר, עשרים וארבעה בתים למלאכת הַבֹּרִית והנֵרות, שלשה בתי מלאכת קאטוּן, בתים רבים למַצרף יין שרף ולמעשה השֵכר, למלאכת הנייר, חֹמר חֹתם (זיגעללאַק), מנורות, כלים מכלים שונים, ועוד בתי מלאכה רבים. וביחוד בתי מלאכת הזכוכית להקיסר, גם בתי מלאכת זכוכית לבָנה (פאָרצעלאַן) אשר בהם יֵעָשוּ כלי חמדה וכלי יקר מחמדי בת עין וְרַבֵּי המחיר.

טבור המסחור הגדול בעיר הוא בית אֲסֵפַת הסוחרים (בּאֶרזע) אשר נבנה בשנת 1810, ומקום מִמְכַּר כל הסחורות הרבות והשונות הם החנויות הגדולות והרבות עד אין מספר אשר בנעווסקי פראספעקט, ברחוב החנויות הנודע בשם פּאַשאַזע, ברחוב מאָרסקאָיי הגדול והקטן, ברחוב מעשטשאַנסקאָיי, ברחוב הגן וברחוב גאָראָחאָוואַיאַ, ומה גם חֲצַר סוחר הגדול (גאָסטינאָיאַ דוואָר) בטבור נעווסקי פראָספעקט. החצר הזה הוא בנין גדול מאד בעל שתי מכפֵּלות ובו שלש מאות וחמשים חנויות. עוד חֲצַר מסחור כזה בעיר, אך הוא מקום המסחור הקטן (Толкучйі Рынокъ, טראֶדעלמארקט), אשר לפני התבערה הנוראה בשנת 1862 נקרא בשם חֲצַר טשוּקין ואַפראַקסין, ועתה יִקָרֵא בשם חצר מרים ואלכסנדר, והוא בנין רחב ידים מאד, בנין חדש ונכבד כיד הקיסר, ובו כאלף וחמש מאות חנויות. כַּהֲמוֹן ימים יהמו פֹה רבבות אדם בלי הפוגה: עבדים ואמהות, טַבָּחוֹת, רַקָחוֹת, מבַשלות וְאוֹפוֹת, נַעֲרוֹת בְּנוֹת נדיבים (קאַממעריוּנגפֿרויען), סֹכְנֵי הבתים, בעלי ובעלות בָּתֵּי אֹרְחִים, אזרחים ונשיהם וכל איש אשר יֶחסר לחם חֻקוֹ וְטֶרֶף לביתו, כֻּלָם יבואו הֵנה בעגלות ובמרכבות, יבואו, ירוצו, יִתְנַגְשוּ, יִשְתַּקְשְקוּן, ירעשו ויתגעשו עד כי תהימינה החצֵרים ותחרשנה כל אזנים. גם אלפי בני נֵכר יבואו למכור בגדיהם וכלי בתיהם הישָנים, ואחרים יבואו לאלפים לקנות את הבגדים ואת הכלים ההם, ועוד לאלפי אלפים ינהרו אל המקום הזה למכור או לקנות ולמלא כל מחסורם אשר יחסר להם. מכל החנויות יִשָמְעו קולות מקולות שונים אשר יקראו נערי החנויות אל כל עובר לסור אליהם לקנות את אשר תשאל נפשם [ו]יקראו בלי הפוגה: извольтесь нзвольтесь! чте Вамъ уроднось?, וימנו מִסְפַּר הסחורות אשר בחנויותיהם גם יְהָלְלוּם וִירומְמוּם וִישַבְּחוּם. מֵחֲצַר המסחור ההוא תשתרענה החנויות וסחר העם עוד הלאה הלאה דרך רְחוֹב הגן הגדול (Большая садовая улица) עד השוּק הנקרא בשֵם שוּק הֶחָצִיר (היימאַרקט) אשר הוא מקום אֲסֵפַת הסוחרים (באֶרזע) לְדַלַת העם עובדי מלאכת עבודה הנקובים בשם חֲשֻכִּים. בְּשוּק ההוא מתגודדים תמיד המונים המונים ואיש את רעהו ידחקו עד אפס מקום למעבר המרכבות, עד כי בחָזקה יעשו אנשי החיל מַעבר צר למרכבות האפרתים העוברות שמה. זולת חצרות הסוחרים והשוָקים ההם, נמצאים עוד חצרות ושוקים רבים בעיר הבירה, כמו הַשׁוּק אשר שֵם ניקאלאיי נקרא עליו, שוּק אַנדרעייעוו באִי וואַסילי, שוּק העגול (круглый рынокъ) ועוד רבים כאלה.

מעת אשר נתנה הממשלה רשות לכל איש ואיש להקים בית דפוס, נמצאים בסט' פעטערבורג 77 בתי דפוס גם 50 ליטהאָגראַפֿיען, ומהם יוצאים ספרים לאור, לאור העמים היושבים ברוסיא. תשעה עָלִים המודיעים יַלְדֵי יום (טאַגעס בלאֶטטער) יוצאים שמה מִדֵי יום ביום לאור, הלא הם: 1) “המודיעים מפעטערבורג”, (סט' פ"ב וויעדאמעסטי) והוא ספר זכרונות היוצא לאור זה כמאה וחמשים שנה, וְכָעֵת מִסְפַּר חתומיו (אַבאָגענטען) הוא כשבעת אלפים, ומוציאיו הם חכמי אַקאַדעמיע הַמַדָעִית. 2) “אִינוואַליד הָרוּסִי” אשר רוח שר המלחמה דובר בו ומספר חתומיו כחמשת אלפים. 3) דברי הימים להפאָליציי, מספר חתומיו כתשעת אלפים. 4) “הַקוֹל” (גאלאס) יוצא לאור על ידי החכם קראַייעווסקי, ומספר חתומיו ז' אלפים. 5) “רָץ הַצְפוֹנִי” (נאָרדפאָסט) אשר רוח שר הפנים דובר בו, וחתומיו כשני אלפים. 6) “דברי הימים אשר שֵם באֶרזע נִקרא עליו” (באֶרזעצייטונג), יוצא לאור על ידי החכם טרוּבינקאָוו, ומספר חתומיו בערך חמשת אלפים. 7) “בן ארץ מוֹלֶדֶת” (סין אטיעצעסטווא), לפנים היה מספר חתומיו כ"ה אלף, ועתה רק אלף וחמש מאות. 8) מכתב עתי בלשון צרפת הנקרא בשם (Journal de St. Petersbourg) אשר רוח שר הַחִיצוֹן (מיניסטעריום דעס אייסערן) דובר בו, ומספר חתומיו בערך אַלְפַּיִם וחמש מאות. 9) דברי הימים בלשון אשכנז היוצא לאור זה מאה וארבעים שנה, ומוציאו לאור בעת הזאת הוא החכם דר' מאיר, ומספר חתומיו שני אלפים. חמשה עשר עלים המכלכלים ענינים שונים ומועילים, יוצאים מדי שבוע בשבוע בעיר הזאת, הנבחרים מהם והנקראים יותר מכֻלם, הם: מכתב העתי המכונה בשֵם “ניצוץ” (פֿוּנקע) היוצא לאור על ידי החכם קוּראטשקין, ומספר חתומיו כששת אלפים; מכתב העתי לבני העם; מכתב עתי המכונה בשם “כַּפַּת תְּמָרִים” (פאַלם בלאַטט); המכתב הנודע בשם (современній листокъ), ובו ענינים מדיניים (פאָליטישע) ועניני חכמה. גם מכתבים רבים כאלה יוצאים שתי פעמים או שלש פעמים בכל שבוע, והנודע מכלם הוא הנקרא בשם (Петербургскій листокъ). זולת המכתבים האלה היוצאים בכל יום ובכל שבוע, ימָצאו עוד רבים מהם ונכבדים היוצאים לאור מִדֵי חֹדֶש בּחָדשׁוֹ, ומספרם משלשים עד ארבעים. מכתבי חֹדֶש ההם יקרים בעיני כל הרוסים הנאורים, יען כי כותביהם הם גדולי המליצים והמשוררים, החכמים והסופרים אשר בממלכות רוסיא, ועניניהם נִכבדי ערך וְרַבֵּי התועלת לכל קוראיהם.

בעיר הזאת חברות רבות להפיץ חכמה ומדע ולהַרבות הצלחת העם, והנכבדות בהן היא חֶבְרַת האַקאַדעמיע הַמַדָעִית אשר הֵאִירָה אוֹר ההשכלה והמדע בכל הארץ, וכבר מוּדַעַת היא לְשֵׁם ולתהִלה בין כל חכמי לב החוקרים לכל תכלית. גם לחֶברת חוֹקְרֵי הארץ (געאָגראפֿישע געזעללשאַפֿט) נָאוה יְקָר ותהלה. החברה הנכבדה הזאת נוסדה בשנת 1845, ומטרתה להרחיב את ידיעת מֶחְקְרֵי ארץ בממלכות רוסיא האדירה, והיא נפלגה לארבע פלגות: 1) לידיעת הגעאָגראפֿיע המאַטהעמאַטית, 2) לידיעת משפטי העמים השונים היושבים בארץ, דרכי חייהם, מִשלח ידיהם וכל הֲלִיכוֹתֵיהֶם מקדם ועד הימים האלה, 3) ולידיעת הסטאַטיסטיק. ראש החֶברה הזאת (פראֶזידענט), הוא הוד הנשיא הגדול קאָנסטאַנטין ניקאָלאַייעוויץ, וּמִשְנֵהוּ (וויצע־פראֶזידענט) הוא שר אניות הצבא (אַדמיראַל) הנודע בשם ליטקע. מספר אנשי החברה הוא כאלף איש. יקרה ונכבדה היא גם החברה אשר תכליתה להגדיל את עבודת האדמה וחרשת המעשה, להרחיבן ולהאדירן להחיות עַמִים רבים (דיא קייזערליכֿע פֿרייע אֶקאָנאָמישע געזעללשאַפֿט). החברה הזאת נוסדה בשנת 1765, ומאז ועד עתה גָברה גם עשתה חיל. ראש החברה הוא הוד הנשיא הגדול ניקאלאיי ניקאלאייעוויץ, ומשנהו השר הגדול קאָוואַלעווסקי. עוד חברה נִכבדה בעיר אשר תכליתה לדרוש ולחקור קדמוניות הרוסים, ובידים חרוצות יעמלו לאסוף ולכנוס ספרים ומכתבים עתיקים הדרושים לחפצם לדעת את דברי ימי הרוסים וכל עלילותם בימי קדם, גם את דרכי העמים הרבים והשונים היושבים בארץ הזאת וכל מעשיהם בדורות הראשונים. ועוד חברות רבות גדולות ונכבדות בעיר הזאת אשר מהן תצא תועלת גדולה לבני הרוסים ולכל העמים החוסים בצִלם.

 

הַחֹרֶף בפעטערבורג.    🔗

יתגאה הָאִיטאַלְיאַנִי ביפעת אֲבִיב ארצו ובחמדת פרחיו אשר יפזר מסלסלות זהבו על פני ארץ וחוצות, יתהלל בפרי הִלוּלִים אשר יושיט לו הקיץ גם הבציר בִּמְלוֹא חפנים ובפנים צֹהלים – אך ימי החֹרף ימים אין חפץ בם הם בארצו, ימים אשר בפנים נִזְעָמִים יביא עֶצֶב וּגְשָׁמִים וכל הגיוני החיים נִרְדָמִים. ולעֻמת זאת יוכל הרוסי להתגאות בצדק על החֹרף השורר בארצו, אשר יביא לו אֱיָל וְעָצְמָה, שְׂמָחוֹת וָגִיל וכל עצמותיו יחליץ. ויותר מבכל ערי רוסיא ייטיב החֹרף בעיר המלוּכה פעטערבורג, כי בבואו יִזַך האויר, ייבש הַלֵחַ, תזרח שמש צדקה ומרפא בכנפיה, גם יבואו ימי עֹז וְחֶדְוָה, ימי משתה ושמחה, ימי רנה וזמרה.

נצא נא לשוח בבֹקר לא עָבוֹת מִיְמֵי החֹרף בצאת השמש מִמִפְלְשֵי עָב ויופיע בהודו על תַּלְפִּיוֹת המִגדלים הרמים ועל כִּפּוֹת ההיכלים הנפלאים המצֻפות זהב טהור, נצא נא אז לשוח על יד מִסְגֶרֶת נהר נעוואַ, ואז לא תִשְׂבַּע עיננו לראות ונפשנו לא תִמָלֵא להתענג על כל ההוד וההדר, היקר והתפארת אשר יופיעו נֹכַח פנינו. לִבְנַת השלג פרושה על התּוֹלָדָה (נאַטוּר) הַיְשֵנָה שנת מַרְגֵעָה, נְסוּכָה על שרשי נהר נעוואַ אשר כאבן מֵימָיו הִתְחַבָּאוּ, על קוֹמַת ההיכלים ועל תועפות הטירות והארמנות, על הרחובות ועל השוָקים ועל העצים השתולים בעיר. מתחת לרגלינו יִרְפַּד השלג יריעה רַכָּה כיריעת מֶשִי חטובה אטון דמשק, וּבְצעדנו עליה יִשָׁמַע קול כקול להב אשׁ אוכלה קש, ועל כל סביבותינו יפֻזְרו כוכבי זֹהַר המַבריקים כאבני בָרֶקֶת וִימַלאו את עינינו אור יקרות עד כִי תִכְהֶינָה מֵרְאוֹת. כְּפוֹר דק מחֻסְפָּס יְשַבֵּץ את זכוכית החלונות השקופים, בְּפִרְחֵי הוד ושושנים מחמדי בת עין. על מכסה הַקֶרַח אשר על מֶרְחבי הנעוואַ נשמע קול הָמוֹן שָלֵו מרוב אדם: חֶבֶל נערים, בחורי חמד, גם נערות ועלָמות עִם דוֹדֵיהֶן יַחליקו על חֶלְקַת הקרח על פני הנהר. גם בנות נדיבים ובנות אפרתים היושבות ספונות בהיכלי כבוד על יד מִסְגֶרֶת האנגלית אשר לנהר נעוואַ, תתעוררנה לקול מִצהלות עִלְזֵי לב ההם וְתִכְסוֹפְנָה להתענג בּחלקוּת גם הן, ומהרה קל תעזובנה את חדרי מַשכיתן, והנה הן מעופפות כצפרים עָפוֹת על מִפְרְשֵׂי הקרח על פני הנהר. לפָנים לא התעלסו בחלקלקות רק תלמידי בית הספר ובחורי האזרחים גם דַלַת עַם הארץ, אך בשָנים האחרונות האלה פָרַץ שְחוֹק שעשועים זה בעיר המלוכה, עד כי גם גבירות עֲדִינוֹת ושרים ורוזנים רגליהם יַחליקו וְיִתְעָרְבוּ בשמחת כל עַם הארץ, כי השחוק הזה מַבְרִיא את הַגֵו גם מְשַׂמֵחַ את הַלֵב. הלאה מדרך חלקלקות ההיא בקִרבת גֶשֶר ההיכל יִתְרָאוּ גדודי בני הַצָפוֹן הנקובים בְשֵם עסקימאָס, מלֻבשים בְּעוֹרוֹת חַיוֹת ובהֵמות. הלאַפפלאַנדים ההם יקומו וִישַחֲקוּ עִם חַיוֹת המֵרוץ (רעננטהירען) אשר להם, גם ירתמו אותם לעגלת הַחֹרֶף (שליטטען) וִירוֹצְצוּ עמהם כברקים על פני הַקִפָּאוֹן. עוד הלאה משם בקרבת היכל החֹרף, מְסִלָה רחָבה על נהר נעוואַ, מְסִלַת קֶרַח הנכונה לְמַחֲלִיקֵי רגל, ושם יִתְחָרוּ כל בָּאֵי שער העיר בשחוק שעשועים הזה, מבני משפחת הקיסר עד הנשיאים והרוזנים ועד האכרים והעגלונים, וממוצא דָבָר ידענו כי נהר נעוואַ מְקוֹר חיים וּמַעְיַן שְׂמָחוֹת הוא גם בעתות הַחוֹרֶף, ובדבר הזה יתר שאת לו גם על יאור מצרים, כי אור שָשוֹן וְקִפָּאון כזה לא יֵרָאֶה ולא יִמָצֵא בו כל ימי עולם –.

זולת שחוק תענוגים ההוא, יתענגו יושבי עיר המלוכה גם על המחזות היקרות והמראות הנפלאות אשר תחזינה עיניהם בבתי הַמִשְׂחָק (טהעאַטער) הגדולים והמהוללים מאד. ואנחנו לא נַרחיב דברים על אֹדותיהם, כי האיש אשר לא ראה אותם בעיניו ולא חזה את חזיונות חכמי החזיון בתוכו, לא יֵדַע ולא יבין זאת, גם אם נַרבה כחול דברים על יקרותיהם ועל חִין עֶרְכָּם, ורק את שמות הבתי ההם ותולדותיהם נזכיר בזה בדברים קצרים. בתי משחק הגדולים והנכבדים בעיר המלוכה, הם: 1) בית משחק הגדול (דאַם גראָסע טהעאַטער), נבנה על המקום אשר הוא כָעֵת בשנת 1784 על ידי הבונה הנודע טישביין. בשנת 1810 היה לשרֵפה מאכֹלת אש, ואחרי כן נִבנה על תִּלוֹ ביד הבונה הנודע בשם מאָדוּיי, ובשנת 1836 הגדיל הבונה המהֻלל קאַוואָס את תפארת גדולתו כאשר הוא נגד עינינו עד היום הזה. הבית הזה יכיל בקרבו ארבעת אלפים איש, והוא תאוָה לעינים ונחמד למראה, ושלש פעמים בשבוע תראינה שם עינינו מַראות נִשגבות אשר הרו והגו גדולי חוזי חזיונות מִיַלְדֵי האיטאַליאַנים, גם שלש פעמים בשבוע תֵּלֵכְנָה שם מחוללות במחולות מחנים. כל הרואה את החזיונות ההן ואת המחולות, ישתומם למראה עיניו, ונפשו תִמָלֵא תִמָהוֹן ושעשועים עד כי יהי כחולם וכחוזה חזיון רוח בעולם הדמיון –. 2) בית משחק אלכסנדר, בית רם ונפלא, נבנה בשנת 1832 ביד הבונה הגדול ראָסי, ובו מקום רחב ידים בעד שני אלפים איש. אליו ינהרו הרוסים בתאוַת נפש, ובו ראשי חכמי החזיון מאין כמוהם בכל ארץ רוסיא –. 3) בית משחק מִיכַֿאִיל, נבנה על ידי הבונה הידוע ברילאוו, ובו משחקים הצרפתים והאשכנזים חליפות. 4) בית משחק אשר שֵׁם מרים נקרא עליו, הלא הוא נֹכַח בית משחק הגדול ובו משחקים הרוסים וִישַמחו לִבּוֹת בני עַמָם בחזיונות נעימים ויקרים. אחרי התבערה אשר פרצה בו בשנת 1859, נִבנה על תִּלוֹ בידי הבונה קאַוואָס ביתר פאר מבראשונה, עד כי בחֶמדתו וְעֶדְיוֹ וכבודו פנימי נעלה הוא גם על בית המשחק הגדול. 5) בית המשחק המיועד לחצר הקיסר ונבנה על יד היכל החֹרף גם חֻבַּר אל חדריו, אך הוא לא יִפָּתֵחַ רק בְּחַגֵי ששון אשר להוד הקיסר יר"ה. זולת בתי משחק ההם, נמצאים עוד בתים כאלה בעיר אשר אף אם נופלים הם מהבית הגדולים ההם, יקרים ונכבדים גם הם, והמונים המונים ינהרו גם אליהם יום יום.

מהחל לֵיל הָצוֹם להנוצרים עד חג פִּסְחָם, יסֻגרו דלתות בתי המשחק בעיר וְנִסְתַּם כל חָזוֹן (שוישפיל) וְיִשָבֵת מְשוֹש מָחול, אך אז יָחֵלוּ תחתיהם מועדי שעשועים אחרים, כי אז ישמיעו נעימי זמירות את הוד קולם ומיטיבי נַגֵן את מנגינתם (קאָנצערטען). אוהבי מלאכת הַמוּזִיק יוֹקִירוּ מאד את הימים ההם, כי אז יתאספו בחירי המנַגנים ומַנעימי זמירות אל עיר המלוכה להחליף את צִלְצְלֵי כִנוֹרוֹתֵיהֶם בשקלי זהב, והוד קולם רב הַקֶשֶב ברב כסף –.

זולת בתי המשחק ובתי הזמרה, יִמְצְאוּ יושבי העיר עונֶג וּמָשוֹש לנפשם בבתי הַוַעַד (קלוּבס) אשר בעיר, ומה גם האנשים אשר יֶארכו להם לֵילוֹת החורף הארוכים מאד בפעטערבורג. ואנחנו נזכיר פֹה בדברים קצרים את ראשי בתי וַעַד ההם: 1) בית וַעַד הגדול לאפרתים (דער גראָסע פֿעראיין דעס אדעלס) ברחוב מיכֿאַיילאָוו. 2) בית וַעַד האנגלי (דער ענגלישע קלוּב) על יד נחל פֿאנטאנקא נכח היכל שערעמייעטעוו. חברי הועד הזה רֻבָּם נשיאים ורוזנים (פֿירשטען אונד גראפֿען), בני מְרוֹם האצילים, ראשי העשירים הנכבדים ונשואי פנים. 3) בית וַעַד האצילים (דע אַדעליגא קלוּב) בחצר עליסעייעוו על יד גשר הפאליציי, בו יבואו האצילים מהמדרגה השניה, גם שרי חילים וכל בעלי פקודות שונות, ומספר חבריו רב הוא מבכל יתר בתי הועד אשר בעיר. 4) בית וַעַד הסוחרים (דער קאָממערץ קלוּב), כָּעֵת הוא בבית השר רוּמיאַנצאָוו על יד מִסְגֶרֶת האנגלית, ובו יִוָעֲדוּ עשירי הסוחרים, הבאַנקירים הגדולים והַפֿאַבריקאַנטים המהוללים ורֻבם אנגלים, אשכנזים וצרפתים. 5) בית וַעַד האשכנזים ברחוב דעמידאָוו בקִרבת נחל מאָייקאַ, בו יתאספו עשירי האשכנזים אשר בעיר חכמים וסוחרים וכל נכבדי בני עדתם. 6) בית וַעַד האזרחי (בירגער קלוב), בו יבואו בעלי מלאכה עשירים גם אשכנזים רבים מִמַצָבִים שונים. 7) בית וַעַד לסוחרי הָרוּסִים (דער רוּסישע קויפֿמאננסקלוּב) אשר בנעווסקי פראספעקט בקרבת גשר אַנטישקאָוו. 8) בית וַעַד לְעֵזֶר דַלִים אשר כוננו הרוסים על יד גשר ניקאלאיי, ועוד בתי ועד רבים כאלה.

מבלעדי כל אלה חגים יִנְקוֹפוּ וּמוֹעֲדֵי שמחה וּמְחוֹל מְשַׂחקים יֶאֱתָיוּ בימי החֹרף, ובהם כל בני העם למגדול ועד קטן שָׂשִׂים ושמחים, חוגגים ועושים הִלוּלִים, והעיר פעטערבורג צהלה ושמחה. האיש אשר לא ראה שמחת הימים ההם בעיר המלוכה, לא ראה מִיָמָיו שמחת עַם עִזוּז וּמְאֻשָׁר, עַם רב ועצום בעיר ממלכתם ומִקדש מַלְכָּם. ואם אמרנו לתָאר בזה את עֵץ השמחה עם כל ענפיו הרבים והשונים המתפשטים בעיר בימי החגים והמועדים ההם, תקצר החוברת הקטנה הזאת מֵהָכִיל.

 

הַקַּיִץ וּמְסִבֵּי הָעִיר.    🔗

כבוא קץ החורף בעיר המלוכה וחם השמש, יתקדש פתאֹם חג האביב והתולדה תחדש כנשר נעוריה. ירחי אפריל ומאַי, הם חָדשי האביב בפעטערבורג. במֶשך ימי אפריל יִתְפַּתְּחוּ גַלֵי נהר נעוואַ מוֹסְרוֹת הקור והכפור, וּמֵימֵיהֶם ישובו יִזַכּוּ כְּזֹךְ לִבְנַת הכסף, ועל גַבֵּיהֶם אֳנִיוֹת יהלכון, אניות שַיִט ואניות קיטור, צִנוֹת וסִירות דוּגָה. בחֹדש מאַי ישובו הֶעָלִים לָעֵצִים, ישוב הֶחָצִיר לָאָחוּ, וִירקרק דשא לִנְאוֹת שָׂדַי, ושושנים וּפִרְחֵי תפארה עִם שְלַל צֶבַע רִקְמָתַיִם יַעדו את האדמה כבימי נעוריה וכיום צאתה מעל הָאָבְנָיִם מיד עושה מעשה בראשית. בחדשי יוּנִי וְיוּלִי יֶאתה הקיץ בעיר המלוכה בלַהבות חֹם ונשמת רוחו בֹעֵר כאש, ואז יעזבו בני מְרוֹם העיר את היכליהם וארמנותיהם וְיֵצאו השדה לָשוּם מִשְכָּנָם בְּאִיֵי המאֻשרים אשר סביבות עיר משוֹשם, שם ישאפו רוח צחצחות, רוח מַבְרִיא שְאֵר וּמְדַשֵן עֶצֶם, ושם יתענגו על רוב טוב וְשֹבַע שמָחות שמונה שבועות מֶשך ימי הקיץ בפֶלך ההוא. בחדשי אויגוסט וסעפטעמבער יבוא הבציר וְיָשית קָצִיר לכל מחמדי בת עין, יָבֵש חציר, נָבֵל צִיץ ופני הָעָלים יֵהָפְכוּ לְיֵרָקוֹן; רוח סער ייליל, מָטָר סוחֵף נִתך ארצה, ובני פעטערבורג יֵעוֹרוּ מִמֶתֶק שְנָתָם, וחזיון הקיץ יֻדַד כחזיון לָיִל. בחדש אקטאבער יפרוץ החורף בעיר עִם צִבאות גבוריו: רוח עוז, כפור, שלג וקרח. ששה חדשים רצופים ישלוט שם החרף וְיֵרְדְ בְּעֻזוֹ, אך יושבי העיר יכַפרו פני הזקן בעל החֵמה והמתאונן הזה, את יִקְהַת פניו יַחליקו, את אֶבְלוֹ יהַפכו לְשָשוֹן, ואת אכזריות קָרָתוֹ וחמָתו לשעשועים ותענוגות בני אדם.

כתם החרף, חגים ינקופו, גם ימי האביב חיש יחלופו, ובני פעטערבורג יִכּוֹנוּ לצאת השדה ולשום משכנם בנאות השלום ובאיים המאושרים אשר סביבות העיר כל ימי הקיץ. האזרחים אשר יפלסו ארחות חייהם ויכלכלו דרכיהם במשפט, יבחרו להם את מְעוֹנוֹתֵיהֶם בכפרים הנקובים נאָוואַייאַ וּסטאַראַייאַ דערעווניאֶ, טשאָרנאַייאַ־רעטשקאַ, וַחֲצַר השר קוּשעלעוו־בעסבאָראָדקאָ, בְּאִיֵי אַפאָטהעקי, קרעסטאָווסקי, פעטראָווסקי גם פאַרגאָלאָוואַ; העשירים ובני מְרוֹם עַם הארץ אשר כסף לא יחשובו, ישימו מִשְכָּנָם בְּאִי קאַמענאָיי, פעטערהאָף, אָראַנייענבוים, צאַרסקאָייע־סעלאָ ופאַוולאָווסק. בתי מושב האזרחים בנאות השלום וּמְעוֹן הששון ההם, יפים הם ונעימים, אך בלי תפארת וַעֲדָיֵי זהב, ולעֻמתם יתגאו בתי העשירים והאפרתים בכל יקר תפארת ושכיות החמדה, לוקחות נפשות וּמַרְהִיבוֹת עיני הרואים עד להפליא.

להבין ולהודיע להקוראים את גְאוֹן צְבִי מְסִבֵּי עיר המלוכה, נֵפן לראשונה אל המקומות הנחמדים והנעימים הנקובים בשם אִיִים. יותר מארבעים איים מתנוססים סְבִיב עיר המלוכה ובתוך העיר. הגדולים והנכבדים בהם, הם בתוך העיר, גם מחוצה לה לפאת צפונית מערבית נמצאים עוד חמשה איים, הלא הם: אִיֵי קרעסטאָווסקי, פעטראָווסקי, קאַמענאָיי־אָסטראָוו, יעלאַגין וְאִי אַפּאָטהעקי.

כבר ספרנו את המעשה הגדול אשר עשו הקיסרים האדירים אלכסנדר הראשון וניקאלאיי הגדול בהפכם את אִיֵי תֹהוּ ואגמי רֶפֶש וּמֵי מַדְמֵנָה אשר סביבות העיר לִנְאוֹת הַיֹפִי, לְגַנֵי עֲדָנִים, לְיַערי חֶמֶד, לְמִבְנֵה בָתֵי מָשוֹש וְלִמְעוֹן חֶדְוָה וכל שעשועי החיים. כל איש אשר טוּב טעם ודעת לו להשכיל וְלָחוּש נעימות הַיוֹפִי וְהַדְרֵי כבודו, יִמָלֵא עוֹנֶג וָגִיל בראותו את האיים ההם עִם שדֵרות חרשי מֵצַל, עֲצֵי הָדָר עֲבֻתִּים, גנים נחמדים, כָּרִים זרועים פִרְחֵי בֹשֶׂם ושושני הוד, וביניהם בתים מחמדי בת עין בתבנית בתי השוויצאַרים, הצרפתים, החינעזים, הגאָטהים, המויערים והרוסים. בתי קַיִץ ההם משתרעים פרסאות אחדות לָאֹרֶך במשטר יפה ונעים, וכל רואיהם יתפלאו הפלא ופלא עד מה הגיע יְגִיעַ האדם ותבונות כַּפיו ושִכלו הכביר להפוך תֹהוּ וְשׁוֹאָה וּמְשוֹאָה לעֵדן וגן ה'.

לכל אחד מֵאִיֵי חמד ההם מַטָרָה שוֹנָה מֵרְעוּתָהּ, גם יושביהם שונים בְּמַצָבָם ובהליכות חייהם בתבל. אִי יעלאַגין נִקדש רק למשפחת הקיסר וְשָׂרֵי חֲצֵרוֹ, והם יושבים שם תמיד במועד האביב, ואז יתרומם הָאִי וְיִנָשֵׂא ברוב הֲדָרוֹ. באי הזה לא יִמָצְאוּ בתי קיץ לאנשים פרטים אשר לא מחצר הקיסר המה, כי רק היכלי מלך וגני חמדתו מתנוססים על אדמתו, ובני פעטערבורג יבואו בו רק לָשׂוּחַ, וימצאו מַעדנים לנפשם בהתהלכם בין שדֵרות עֲצֵי הָדָר השתולים פה בנָוה, ובכל מחמדי עינים המופיעים בִנְוַת מלך הכבוד הזה. בְּקֶרָן בן יֹפִי אשר באי הלז (Pointe), יתאספו כל אצילי פעטערבורג ונכבדיה בַּסוסים וּבָרֶכֶב, בַּצַבִּים וּבַכִּרְכָּרוֹת, ויעברו ברגל להתעלס בתענוגים בין צללי סבכי היערים לקול צלצלי תרועה ונגינות להקות המנגנים, ופֹה תחזינה עיניהם מַחזה נשגבה ונפלאה: מחזה שֶׁמֶש האביב בצָללה עִם רִבבות נַהרי נַחלי קַרני אוֹרָהּ בתוך מְצוּלוֹת גַלֵי הים –.

קאַמענאָיי־אָסטראָוו הוא מקום משכן העשירים וראשי הסוחרים, אולם בתי הקיץ אשר הם יושבים בהמה, אף כי הם בתי חֶמֶד אבל בלי גְאוֹן צְבִי וַעֲדָיי הוֹד, לא כן הנשיאים והרוזנים הגדולים, כי הם יושבים ספונים בחצריהם ובטירותיהם והיכליהם הבנוים לתלפיות ומלאים סגֻלות המדינות וכל שְׂכִיוֹת החמדה, מאין כמוהם בכל בתי הקיץ אשר להשרים הנכבדים בשאר ערי הממלכה. בחדשי יוּנִי וְיוּלִי יֵהָפֵך כל האי לגן פרחים גדול ורחב ידים, וריח ניחוח ומשובב נפש יזיל עוֹנֶג לרוח כל בְּשַׂר איש.

אי קרעסטאָווסקי גדול הוא משני איים הראשונים, ובו היכל הקיץ להנשיאה ביעלאָזיעלסקי־ביעלאָזיערסקי בעלת האי הזה. עצים רעננים וַעֲבֻתֵּי עפאים מתפשטים הֵנָה וָהֵנָה ובעדם נשקפים גַלֵי לְשוֹן יַם הפֿינני. באי הזה בָחרו הרוסים אזרחי פעטערבורג למושב בימי הקיץ, והסוחרים עם בני מֶשֶק בתי מסחרם יבואו הֵנה באניות קִיטוֹר או אניות שַיִט ויִתהלכו לשוח בין עצי היערים הנטועים בזה, או יַטוּ אזנם לזמרת מַקהלות המזמרים, ולהוד קול המשוררים והמנַגנים.

אי פעטראָווסק אִווּ האשכנזים ביחוד למושב למו בימי הקיץ, בו גִנַת עֵדן (לוּסטגאַרטען) אשר שעריו פתוחים תמיד להאֹרחים הבאים להתענג על טובו ויפיו, גם בו בית הקיץ אשר בנה פעטער הגדול, הבית הוא בֵית עֵץ, ובתוכו ערוכים עוד ושמורים כל כלי הָאֹכֶל גם השֻלחנות והכסאות, התנורים וכלי המבַשלים אשר הביא פעטער לתוכו.

אי אַפאָטהעקי נחמד בעיני הפעטערבורגים גם הוא, והמונים המונים ינהרו אליו בימי הקיץ בגלל יָפיוֹ וחמדתו, ויותר עוד בגלל גִנַת הַבִּיתָן (באָטאַנישער גארטען) הנטוע בתוכו ודלתותיו פתוחות תמיד לכל יָבוֹא. באי הזה גַנֵי חורף (אָראַנזעריען) להוד הקיסר, גנים נפלאים מאד אשר גם בימי החורף העז ישאו ענף ויעשו פרי הלולים, ונפלא מכולם הוא הבית המפואר במאד מאד הנקרא בֵית הַתְּמָרִים (פאַלמענהויז) ובו יִגְדְלוּ עֲצֵי תמָרים רָמֵי קומה ועוד עֲצֵי פרי רבים אשר אדמת מכורתם היא אזיא ואמעריקא, וִילִיד פעטערבורג בצַעדו על סַף הבית הזה, יָעוּף כרגע על כנפי רוח מִשַדְמוֹת השלג והקרח הנורא אל יערי אמעריקא עתיקי הימים כימי עולם,ואל הארצות אשר תחת קַו המשוה (עקוואַטאָר). בגַני עֵדן ההם יֶהמו ירעשו מֵי גֻלוֹת עִלִיוֹת (שפרינג ברוּננען), וערוגות צִמחי גַנָה מְשַמְחוֹת לב תּוֹפַענה על כל מדרך כף רגל, גם יופיעו שם אֵילַמִים ויציעים (גאַללעריען), גשרים וּמַעְבָּרוֹת, תהלוכות ארוכות וּמְסִלוֹת רבות.

אחרי אשר הודענו דברים מעטים אֹדות האיים ההם מְקוֹם שֶבֶת הפעטערבורגים בחָדשי הקיץ, נֵפן נא אל היכלי הָעוֹנֶג (לוּסט שלאֶסער) אשר להקיסר על חֻפֵּי לשון ים הפֿינני סביבות פעטערבורג. לראשונה נָעִיף נא עינינו על היכל העונג הנקרא בשם פעטערהאָף, רחוק 26 ווערסט מפעטערבורג. אם נִסַע במסִלת הברזל נגיע במֶשך שעה אחת מעיר המלוכה לפעטערהאָף, ובאנית קִיטור נגיע במֶשך 3/4 שעה. כל הבא לראות את פעטערבורג בימי הקיץ, תמריצהו תשוקה עזה להרים את פעמיו גם אל פעטערהאָף להתפלא על מִפְלְאוֹת ההיכל הנכבד והנעלה הזה, ולשבוע עוֹנֶג ושעשועים מהמראה הגדול והנפלא אשר תראינה עיניו. הקיסר פעטער הגדול עשה את תבנית ההיכל הזה בתבונות כַּפָּיו, וַיְמַלֵא את ידי חֲכַם חרָשים הנודע בשם לע בלאָנד לִבְנוֹת את ההיכל על פי התבנית אשר עָרַך בחכמת לבבו. הקיסרית עליזאַבעט הרחיבה את ההיכל הזה וְהִגְדִילָה את תפארתו וִיפִי הודו, והקיסרית קאַטאַרינא השניה כִּלְתָה את מלאכת בִּנְיָנוֹ, עד כי היה כְלִיל יֹפִי וְנֶאדר בהַדרי כל פְּאֵר. אך גם הקיסר פאַוויל הראשון, הקיסר אלכסנדר הראשון והקיסר ניקאָלאַיי הראשון, הוֹסִיפוּ עוד לְיַפּוֹתוֹ וּלְהָרִים קֶרֶן יפעתו, עד כי היה להיכל רָם ונשא, נִשגב ונעלה עד מאד.

בטבור פעטערהאָף יופיע ההיכל הַיָשָן אשר נבנה בטוּב טעם פעטער הגדול, וְחֹתַם הבנינים אשר נִבנו בימים ההם, נראה בו עד היום הזה, ולא שֻנָה דָבָר בו, עד כי גם צֶבַע הירקרק (געלבע פֿאַרבע) אשר היה לו בְהִבָּנוֹתוֹ, יחֻדש בכל פעם אך לא ישֻנה. נחמד ונעים הוא המַראה אשר תראינה עיני הרואה בעד חלוני ההיכל הזה, הלא הוא מראה הים אשר יֵרָאֶה כִרְאִי גדול ורחב ידים המעֻלף בְּצֶבַע תכֵלת הרקיע, ואניות מלחמה גם אניות סוחר על חֶלְקַת מֵימָיו יְהַלֵכוּן. מַרבית עֲדִי ההיכל פנימה, לִשְכוֹתָיו, חדריו, תָּאָיו ואילמיו, הם בטוב טעם הימים הראשונים, וּזְהַב עֲדָיֵיהֶם וכסף צִפּוּיֵיהֶם רבים הם יותר מִדָי. אחד מִלִשְכוֹת ההיכל, יְכַלְכֵּל שלש מאות וששים ושמונה דברים יקרים ונחמדים אשר אָסַף הגראַף ראָטאַלי במסָעיו ברחבי ארץ רוסיא בעד הקיסרית קאטארינא השניה. חדרי ההיכל הזה בכלל, מלאים הם יְקָר תפארת וסגֻלות מלכים, ועד היום יעשה בהם הקיסר יר"ה משתה ושמחה בימי הקיץ לשריו ועבדיו בימי החגים והמועדים הגדולים. לרגלי ההיכל לפאת הים תתנוסס רָמָה נִשָאָה וִיפֵה־פִיָה (טערראַסע), אשר מַדְרֵגוֹתֶיהָ, אַגַן מֵימֶיהָ (באַסין) וְגֻלוֹת עִלִיוֹתֶיהָ (פֿאָנטאַינען) מקצתם מאבני גראַניט ומקצתם מאבני שַיִש לָבָן וּנְחֹשֶת וברזל מצֻפים זהב. בְּאֵרוֹת מים חיים, גֻלוֹת עִלִיוֹת, תעָלות וברֵכות עליונות ואפיקים רבים ושונים העשוים במלאכת מחשבת מעשה ידי אמן, יזילו מֵי זָהָב בכל עֵבר וּפִנָה, יֶהמו, יָשֹׁקוּ, ירעשו ויתגעשו בהמולה נעימה וְיָקֵלוּ את לַהַב חֹם הקיץ גם ישַמחו לבב אנוש במראיהם הנעימים והנחמדים. בָּרָמָה ההיא בַתָּוֶך תִּמָצֵא באֵר מים נוזלים, באר גדולה וּרְחָבָה אשר שש מַעלות לה מצֻפּוֹת זהב, וּלְרַגְלָהּ בְּאַגַן הגדול אשר יִשְתַּפּכוּ מֵימֶיה בתוכו, יֵרָאֶה צלם דמות שִׁמְשׁוֹן הגבור נוֹצָק מנחֹשת אשר יְשַסַע את כְּפִיר האריות בידו וּמִמַלְתְּעוֹתָיו יזובו מים. גם כל הבאֵרות הרבות והגדולות אשר בפעטערהאָף בתמונות שונות, נשגבות הן ונפלאות, וכל רואיהן ישתוממו עליהן, ואנחנו לא נזכיר בזה רק את הבאֵר הגדולה אשר בין יערים גדולים וַעֲבֻתִּים וסביב לה ארבעה עשר עמודים. המים הרבים השוטפים בין העמודים ההם וּמִפִּיוֹת ארבעה אֲרָיים הנצבים על ארבע פִנוֹת הבאר, יפליאו את עיני הרואים וביותר עת תזרח השמש ביפיה עליהם.

בפעטערהאף בנוים עוד שני היכלים הנקובים בשׁם מאַרלי ומאָנטפלאיזיר, והם נעימים למראה ומרחיבי לבב רואיהם. היכל מאָנטפלאיזיר נִבנה בְכִכָּר נאוה מאד אשר גלי ים הקדמוני יְנַשְקוּ את הֲדוֹם רגליו. ההיכלים הקטנים והנחמדים ההם, בנוים בטוב טעם הקיסר פעטער הגדול, ובחבלי אהבה ועבותות חֵן, ימשכו אחריהם את נפש רואיהם.

בככר הזה אשר על שפת ים הקדמוני, כוננו ידי הקיסר ניקאָלאַיי הראשון גנים, ברֵכות ושדֵרות עֲצֵי הָדָר המשתרעים פרסאות אחדות וִימָלאו את לבות הרואים רגשי פלאים וְתִמְהוֹן נוֹעַם. פֹּה במקום אשר לפני שנים מעטות הִתְפַּשֵט אֲגַם מֵי בִצָה וְאֵד עלה ממנו להשחית כל הַנְשָמָה, פֹּה תופיע כָעֵת בְּרֵכַת מֵי שָחו אשר עצים ירקרקים יְסֻבֻּהָ ועליה שְנֵי אִיֵי חֶמד הנקובים בשם צאַריצין ואָלגאַ, ועל האיים ההם בנוים בתים נחמדים בטוב טעם האִיטאַליאַנים מוקפים בְּגַנֵי מָשוֹש, גֻלוֹת עִלִיוֹת, בארות מים חיים, מצבות שַיִש, עמודי גראַניט וכל שכיות הַיוֹפִי. כל הדברים יגעים וכל עֵט סופר יֵלא לסַפר וּלְתָאֵר את ההוד והיפעה, את הַיְקָר והתפארת וּגְאוֹן כל עֲדִי עֲדָיִים המתנוססים בחדרי הבתים ההם פנימה! כל רואיהם לא יאמינו למראה עיניהם, וידַמוּ בנפשם כי רוח הדמיון נְסוּכָה עליהם, ובחלום חֶזְיוֹן דִמיונם יֶחזו גדולות עד אין חֵקר ונפלאות עד אין קֵצֶה; –. מראשי הבתים ההם, תִּתְעוֹפֵף עֵין הרואה עד למרחוק, וְתִתְעַנֵג על מראה הגנים והיערים, על כל הַכִּכָּר סביב ועל הים. הלאה משם מִתנוסס עוד בֵּית קַיִץ נָאוֶה מאד וְנֶהדר בכל הדרי כָבוֹד עד להפליא.

במרחק ארבעה וחמשה ווערסט מההיכל הגדול אשר בפעטעראף, יופיע ההיכל הנפלא בּאַבּיגאָן אשר בנה הקיסר ניקאלאיי הראשון על גבעה נשאה מכל גבעות פעטערהאף, וַיְיַפֵּהוּ בכל הוד והדרי חוֹסֶן כיד קיסר אדיר כמוהו, ויתנהו לרעיתו הקיסרית הכבודה אלכסנדרא פֿיעאָדאָראָוונאַ לַאֲחֻזַת נַחלה. לא יֵאָמֵן כי יסֻפר הוד ההיכל הזה ורוממות יפעת חֶמְדָתוֹ. כָּתְלֵי ההיכל מבית הם מאבני שַׁיִשׁ לָבָן, ומחוץ יסובבוהו עמודי שיש יפים, ומבעד החלונות תצפינה עיני הרואים ארץ מרחקים, את כל הָרָמות והגבעות אשר בפעטערהאָף, את היערים והגנים וההיכלים אשר בכל הַנוֹף ההוא, את מִפְרְשֵׂי תכֵלת הים הקדמוני, את קראָנשטאַדט עִם סוללותיה ומצודותיה והאניות אשר בְּחֻפֶּיהָ, גם את פעטערבורג עיר המלוכה עִם תַּלְפִּיוֹת מִגְדָלֶיהָ וְכִפּוֹת הֵיכְלוֹתֶיהָ הנֶחפות בכסף וזהב – כל המַראות הגדולות והנשגבות ההן, תראינה עיני הרואה מההיכל הזה ונפשו תִּמָלֵא שעשועים וְשׂבַע שְׂמָחוֹת.

ההיכל הגדול אשר בפעטערהאָף עִם כל היכלי הגנים אשר לו, פתוחים כל ימי הקיץ בעד כל איש חנם אין כסף, ורבבות אדם ינהרו בכל יום להתענג ולהתפלא על כל מחמדי נפש ההם, ויותר עוד ביום ראשון בשבוע ובימי החגים, אשר אז יזרמו כל גֻלות עִלִיוֹת את שִפְעַת מֵימֵיהֶם, ולהקות מזַמרים ומנַגנים יריעו ויזַמרו לְהַרְנִין כל לב וּלְהַצְהִיל כל פנים.

במרחק תשעה ווערסט מפעטערהאָף, בָנוי על שפת הים היכל עונג להנשיאה הגדולה העלענאַ פאַוולאָוונאַ, ונקרא בשם אָראַניענבוים. ההיכל הזה נִבנה עוד בימי פעטער הגדול ביד מענטשיקאָוו, ובימים החדָשים הִגדילו הקיסרים את תפארתו וירחיבוהו ויאדירוהו. הקיסרית קאטארינא השניה בנתה אצלו בית קיץ יפה מאד ומראש יציעיו נשקף הים בהדר גאונו, קראָנשטאַדט ופעטערבורג עִם תפארת עֻזָן. בהיכל הזה גִנַת עֲדָנִים עִם עצים רעננים וְרָמֵי קומה, ובתוכה הֵיכַל גַנִים נחמד ונעים אשר כעת הוא משכן בת הנשיאה הגדולה העלענאַ, הלא היא קאַטאַרינא מיכֿאַיילאָוונאַ עם בעלה ההערצאָג ממעקלענבורג.

לפאת פעטערהאָף השניה, במרחק 17 ווערסט מהעיר, יתנוססו עוד שני היכלי עוֹנֶג הנקובים בשם אלכסנדריא וסטרעלאַן. בהיכל הראשון ישכון הוד כבוד הקיסר יר"ה, ובשני הנשיא הגדול קאָנסטאַנטין ניקאָלאַייעוויץ בחָדשי הקיץ. בקרבת המקום ההוא יִמָצֵא הכפר הנקרא בשם קראַסנאָייא־סעלאָ, אשר זה יותר ממאה שנה יפַקדו בו קיסרי רוסיא את צִבאות אנשי חילם מדי שנה בשנה במועד הקיץ, ועל ידו מתנשאים הררי חֶמֶד נעימי מַראה כהררי ארץ שווייץ.

הגדול והנכבד בכל היכלי עוֹנֶג ואשר בו יִנְוֶה קיסר רוסיא בימי הקיץ, הוא ההיכל הנקרא בשם צאַרסקאָייע־סעלאָ (Црское-Село). פעטער הגדול בָנה שם את הבית הראשון גם נָטַע שם שדֵרות עצים רעננים אשר יַטוּ צִלְלָם לכל עוברי דרך עד היום הזה. בִּתּוֹ הקיסרית עליזאַבעט פעטראָוונאַ מִלְאָה את ידי הגראַף ראַסטרעללי לבנות שם בתים גדולים וטובים, גם בָחרה לָשֶבֶת שם בימי הקיץ. קאַטאַרינאַ השניה אִוְתָה גם היא לִשְכוֹן שם במועד הקיץ, וברוב גאונה הִרְבְּתָה לְהַדֵר את המושב הנעים ההוא. והקיסר אלכסנדר הראשון בָּנַָה שם כְּמוֹ רָמִים היכל גדול ומהולל מאד כיד קיסר רם כמוהו. בשנת 1820 פרצה אש מִתִלקחת ותאכל חֵלק גדול מההיכל, אך אחרי שָנִים לא כבירות נִבנה החֵלק ההוא ביתר כָּבוֹד וְהָדָר מבראשונה. אין אֹמֶר ואין דברים להביע ולסַפר אף קְצוֹת מִפְלְאוֹת ההיכל הזה, כי כל שִׂפְתֵי נֶאמנים תִּקְצוֹרְנָה לְתָאֵר בשֶרד המליצה את חוֹסֶן יְקָרוֹ, עֹשֶר כְּבוֹד אוצרותיו, וִיקָר תפארת סגֻלותיו, וכל איש אשר לא ראה בעיניו את חדרי מַשְׂכִּיתוֹ לא יאמין למִשמע אזניו, וגם כֹּחַ דמיונו לא יכיל את הנפלאות הגדולות ההן! ברחבי ההיכל הגדול והנעלה הזה יופיעו חדרים מְרֻוָחִים מאד הסְפוּנִים באבני אֶקְדָח (בערנשטיין זאֶלע), חדרים רצופים פְּנִינֵי זֹהַר (פערלמוטטער ציממער), עמודים חצובי מאבני ישפה (יאַספיס), בַּהַט (אַכֿאַט) וָפוּךְ (פראָפֿהיר), בתים בנוים בתבנית בתי חינעזים, פרסים וטירקים, טוּרֵי עמודים (קאָלאָנאַדען), חדרי רַחצה (באֶדער) מאבני שַיִש לָבָן, כלי זהב וַחֲלִי כֶתֶם אין עֲרוֹך אליהם, כלי חמדה מאין כמוהם לְיוֹפִי ופאר, מטמונים וכל שכיות החמדה עִם כל מַשכיות לבב המַפליאים נפש ומַרעישים מוֹרָשֵי לב רואיהם. וכל הגדולות והנפלאות ההנה, מְפֻזָרוֹת וּמְפוֹרָרוֹת בהיכל הזה לאין ספורות! –.

הגנים והפרדסים (פאַרקאַנלאַגען) נטועים בתבונות כפים וחריצות ידים מכל גַנֵי התבל ופרדסיה. בתוכם שדֵרות עֲצי הָדר, חרשי מֵצל, נחלי מים וְאַשְׁדוֹת נחָלים (קאַסקאַדען), שדות עוטפים שושנים ופרחי ריח, מעָרות וּמִנְהָרוֹת (גראָטטען), היכלי שעשועים עִם אוצרות כלי חמדה, וּשְׂכִיוֹת סגוּלוֹת מלכים (ערעמיטאַזען), מעבָּרות וגשרים בנוים בטוב טעם החינעזים, סֻכּוֹת גנים בדמות סֻכּוֹת הטירקים בגניהם (Kisks), בתי חמד בתבנית בתי השווייצאַרים, כפרים נהדרים בדמות כפרי החינעזים, שערי נַצח (טריומפפֿבאגען), מצבות נחֹשת קלל, פֶּלֶג מים חיים עִם אִיים קטנים מחמדי בת עין, ועל מֵי הַפֶּלֶג משוטטות אניות קטנות עם דגלים ותרנים קטנים אשר בהן ישתעשעו יַלְדֵי הקיסר ובני הנשיאים הגדולים, גם אַוָזוֹת לבָנות (שוואֶנע) תשוטטנה בְמֵי זָהָב ההם, ואחריהן יאיר נָתִיב כְּעֵין רַצֵי כסף, וסביבות האיים הנעימים תְּרַחֵפְנָה צִפֳּרֵי המים (וואַסערפֿאֶגעל) אשר כנפיהן נֶחפות בכסף ואברותיהן בירקרק חרוץ, וַעמוּד מפֹאר לכבוד הגראַף אָרלאָוו, יִכְלוֹל את יְפִי הפלג ההוא. הן אלה קְצוֹת הסגולות החמודות אשר בגני עדָנים ההם, ואם אמרנו לסַפר כל משכיות יקרותיהם וחִין ערך תפארתם, תקצר המחברת הזאת מהכילם. בקרבת היכל הקיסר תִּמָצֵא מסִלת האבן, מסִלה רמה העולה לשער ההיכל, הנקראת בשם קאַפריצע, וראשה נֶעטר בְּבַית יפה, בֵּית שַׁיִשׁ טהור הבנוי בדמות בתי החינעזים. ועל יד המסלה ההיא בית משחק גדול הספון בַעֲדִי עַדָיֵי החינעזים. רחוק מהמקום ההוא בנוי לתלפיות בית נשק מהולל אשר נקבצו בו כלי נשק עתיקים ויקרים במאד מאד.

על יד ההיכל הנשגב ההוא תשתרע העיר הקטנה וְהַיְפֵה־פִיָה הנודעת בשם צאַרסקאָייע־סעלאָ כשם ההיכל. העיר הזאת נבנתה פֹה ברבות הימים כיתר הערים הקטנות על יד יתר היכלי הקיסרים: פעטערהאָף, פאַוולאָווסק ואָראַנייענבויים.

כשלש ווערסט מצאַרסקאָייע־סעלאָ בדרך העולה לגאַטשינאַ, בנה הקיסר פאַוויל פיעטראָוויץ בהיותו עוד יורש עצר, היכל עוֹנֶג, היכל נִכבד ויקר, וַיְסוֹבבנהו בגנים ופרדסים גדולים ורחָבים, ויקרא את שֵׁם המקום ההוא פאַוולאָווסק (בשנת 1777). בימים האלה ישכון שם כבוד הנשיא הגדול קאָנסטאַנטין ניקאָלאַייעוויץ בחָדשי הקיץ, גם הוא המקום הראשי לתענוגות בני מְרוֹם עַם פעטערבורג. ההיכל בנוי בטוב טעם ודעת, ושלשה טוּרֵי עֲצֵי אַלוֹנִים ישתרעו מדרך המלך עד ההיכל. ועוד טוּר עצים כאלה שָתוּל לפני מְבוֹא השער (פאָרטיקוּס), מָבוֹא מפֹאר הנשען על ששה עשר עמודים בתבנים עמודי היאָנים, ומראשו יִצֶף הרואה את יפעת המקום ההוא וכל הדרי כבודו. הגנים הנטועים בתבנית גני האנגלים, גם הפרדסים הגדולים ורחבי הידים, ממולאים הם בשכיות חמודות: בהיכלות, עמודי חוֹסֶן, מצבות, רָמוֹת (טערראַסען), עמקים (טהעֶלער), בית רחצה, מגדל יפה בטוב טעם הגאָטהים ועוד רבות כאלה, אצל ההיכל יִמָצֵא בית רחצה נחמד למראה עִם אֶשֶׁד מים (וואַסערפֿאַלל), ועל ראש ההר אשר שם, יופיע חוּג עַמוּדים יפים וּבַתָּוֶך מצבת אַפאָללאָ. על גבעה רמה אצל נחל מים בקרבת ההיכל, בנויה המצודה הנודעה בשם מצודת פאַוולאָווסק גם העיר הקטנה הנקראת גם כן בשם פאַוולאָווסק. הפרדסים והיערים הנהדרים אשר בפאַוולאָווסק, הם נחמדים ונעימים מאד לההולכים שם לשוח בימי הקיץ, וסופרי הרוסים גם מליציהם ומשורריהם הגדולים, הודיעו וישירו הודם והדרם.

ההיכל האחרון להקיסר יר"ה סביבות פעטערבורג הוא היכל גאַטשינאַ על יד העיר הנקראת גם היא בשם הזה, ורחוקה ארבעים וארבעה ווערסט מפעטערבורג. המקום אשר ההיכל הזה מתנוסס בהדר גאונו, גדול הוא במאד מאד ויכיל בתוכו את העיר עם בית החולים ובתי התפלות גם את בתי חרשת המעשה אשר בה. ההיכל עם מגדליו נדמה בתבניתו למצודות הגאָטהים; בניניו התיכונים הם בעלי שלש מכפלות ונבנו בשנת 1770. וברבות השנים נבנו שתי אֲגָפָּיו הַמָפְנוֹת לרחוב ההיכל (האָפֿפלאַטץ), גם הבנינים האחרים בעלי מכפלה אחת. בקצה ההיכל בנוים שני בנינים מרֻבעים רָמֵי הקומה ונחמדים למראה, ועל כל אחד ארבעה מגדלים יפים, וטוּר עמודי שַׂיִשׂ הוא אוּלָם מִשְׁנֶה (איין דאָפפעלטער קאָררידאָר) לההיכל הגדול הזה ובו צלמי דמות קיסרי רומא. על ארבע פִנוֹת ההיכל בנוים בתי מושב לשרי החיָלים, בית משחק, בית נשק, בית ספר לידיעות טכסיסי מלחמה ובית תפלה.

לאחרונה נזכיר בזה גם את המקום אשר יבחרו רבים מאזרחי פעטערבורג לָשֶבֶת בו בימי הקיץ, הלא הוא המקום הנודע בשם פאַרגאָלאָוואַ הרחוק מפעטערבורג שמונה עשר ווערסט מפאה הוויבורגית. בו בנוי בית גדול ומפואר אחוזת הגראַף שוּוואַלאָוו, וסביב לו פרדס רחב ידים עם חרשי מֵצל ובתוכו יתנשא ההר הגבוה בכל ההרים אשר במסבי פעטערבורג ומכונה בשם פַרְנַס, כעשרים ווערסט מפאַרגאָלאָוואַ, תתנשא ארץ הררי הנקראת בשם טאָקסאָוואַ, וגם בה יבחרו בני פעטערבורג למושב למו בימי הקיץ, כי היא ארץ חמדה עד כי תכונה בשם שווייץ הרוסית.

בראשון לירח מאַי ינהרו מַרבית יושבי פעטערבורג אל קאַטאַרינענהאָף להשתעשע שם ולשמוח אֱלֵי גיל. קאַטאַרינענהאָף הוא מבצר עִם פרדס אשר כוננו ידי הקיסר פעטער הגדול לזֵכר הנצחון הגדול אשר נצח שם את השוועדים, ואת המבצר ההוא אשר בנה בשנת 1711 קרא בשם קאַטאַרינענהאָף, כי בו ישבה קאטארינא רעיתו בחדשי הקיץ. ואל המקום ההוא ינהרו מַרבית בני העיר לָחוֹג שם את חג האביב, דַלת העם ילכו ברגל, בחורי חמד ירכבו על סוסים, הנשים הכבודות והאפרתים הזקנים יסעו ברכב, בעגלות צָב וּבַכִּרְכָּרוֹת, ואף כי מַרבית עֲצֵי השדה עודם אז בְּשַׁלֶכֶת, אך הכָּרים והאחים מעֻלפים כבר בירק דשא ופרחי אביב משובבי נפש יְלִיד ארץ הצָפון, אשר הַסְכֵּן הִסְכִּין לראות אך שלג וקפָּאון ששה חדשים רצופים, וּבְהַצְהִיל אליו התולדה (דיא נאַטור) את אור פניה, ישוב רוחו לֵאוֹר באור החיים, ורגשי יֶשַׁע ותקוה יפעמוהו וישעשעוהו –. להקות מנַגנים בכל כלי זמרה, ישמיעו בַמָרוֹם הוד מַנגינותיהם וצלצלי זִמרתם, לשַמח את לב ההמון הרב והעצום, ואזרחי פעטערבורג אשר כל ישעם וכל חפצם כי יתערב הקיסר בראש שמחתם, כי הוא רוח אפם וחיי רוחם נשמת שמחת גילם, יופיע גם פֹה בהודו וכבודו וסביביו בניו הנשיאים הגדולים ושרי צבאותיו הרמים והנשאים, וִיעַטֵר גם את ראש שמחתם הלזו באור פניו ותפארת עוּזוֹ.

עוד חג גדול לכל יושבי פעטערבורג, הוא יום כ“ב לחֹדש יוּלִי, יום קְרוֹא שֵם (נאַממענסטאַג) להוד הקיסרית מרים יר”ה. היום ההוא יָחוֹגוּ הפעטערבורגים בְּאִיֵי המאושרים אשר סביבות עיר המלוכה, וביחוד בְּאִי הקיסר, אִי יעלאַגין. והעת ההיא חמדת הָעִתּוֹת בנוף ההוא: הקיץ יחשוף כל צפירת תפארתו וּצְבִי עֶדְיוֹ, האיים יַעדו יֹפִי וָחֵן ודמיונם כגַני עדָנים אשר בֵרכם ה' ויאצל מהודו עליהם. ביום חג ההוא רָצוֹת אניות קיטור רָצוֹא וָשׁוֹב על פני המים להביא את יושבי העיר אל האיים ההם ההומים מקול המון חוגג. גם בנאות שדה הנקובה בשם נאָוואַיאַ־דערעווניא, יבואו אז המונים המונים על יום טוב ההוא, ומה גם בְּאִי קרעסטאָווסקי, כי אליו ינהרו יושבי העיר לאלפים, ואין מספר לעגלות צָב, לָרֶכֶב וְלַכִּרְכָּרוֹת הנושאות שרים, אפרתים ואצילים אל המקום הנחמד ההוא לָשׂוּשׂ שם מָשוֹש ביום שמחת לבם. שם ביער המפֹאר ירבצו תחת השיחים עֲבֻתֵּי הָעֲפָאים גדודי בני העם ועל כל סביבם מזַמרים, משוררים, מחוללים ונערים משחקים לשַמח לבבם ולהצהיל רוחם, ומרחוק יִשָמְעוּ צִלְצְלֵי תרועה אשר ישמיעו המנַצחים בנגינות וּמֵיטִיבֵי נַגֵן בְּאִי הקיסר, אי יעלאַגין. אמנם מקום אֲסֵפָה הראשי ביום חג ההוא לעת ערב, הוא בְאִי יעלאַגין, כי שם יתאספו בני מְרוֹם העם ואצילי עיר המלוכה, ושם יֵרָאוּ בכל פְּאֵרָם וְעשֶׁר כבודם. באי ההוא ישאפו רוח חיים מֵשִׁיב נפש המרַחף שם בחָדשי הקיץ, ועל סביבותיהם עצים נחמדים למראה, אַחִים מעֻלפים פרחים ונצנים, גנים מִתְכַּסִים בכתנות פסים וּמְעִילֵי תַשְׁבֵּץ, ושדות מלאים הוד והדרת יוֹפי. אפיקי נהר נעוואַ ופלגיה מלאים אז אניות שַׁיִט וספינות, וכל האי מָלֵא הוא שמָחות וגיל, שירי זמרה ותרועת מלך, קול רִנָה וְצָהלה, חוֹסֶן וִיקָר, יפעת הוד ושכיות חמדה עִם כל מַשכיות לבב. לפנות ערב יופיע שם חזון נעלה ונשגב, חזוֹן מפליא רוח ונפש, הלא הוא שֶׁמֶש הָעֶרֶב מעֻלפת ארגמן וזהרי זהב עִם נוֹגַהּ אש כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה, ובהדרת קדשה היא יורדת וצוללת בתוך גַלֵי ים הקדמוני המכֻסים ירקרק חרוץ וּנְגֹהוֹת פָּז, אך כמעט אשר תסתיר השמש את קרני אור פניה וערפלי טֹהַר ישתרעו על פני תכֵלת הרקיע, והנה מַחֲזֶה חדש ימשוך אחריו את עיני הרואים, וִימַלֵא נפש כל ההמון חֶדְוָה ועליצות: מעֵבר לְאִי יעלאַגין, על עֵבר אפיק הנהר השני המלא יערי חמד, יְבַשֵר עַמוּד אש נוֹגַהּ (ראַקעטע) כי הֵחֵלוּ האורים הגדולים (פֿייערווערקע) לשמחת לבב הרואים. בין כֹּה וָכֹה ישים הנשף מַאֲפֵל על פני השמים וּמֵאֹפֶל וחֹשך יֵרָאו כַדורי אור, גלגלי אש, עמודי להבה, גֻלוֹת עִלִיוֹת מְאַזְרֵי זיקות, היכלי שביבי זֹהר וטירות שלהבות, ולאחרונה יִשָמַע קול אדיר וחזק כקול רעם בגלגל, ואחריו יאירו עמודי אש רבים ועצומים עִם מִזְבַּח אורח יְקָרוֹת ועליו יאיר אות M (מרים), ואלפי קולות יקראו: האח! הידד! וכל להקות המשוררים המזַמרים והמנַגנים ישירו יריעו ויזמרו את שיר הִלוּלִים (הימנע) “אֵל מֶלֶךְ נְצוֹר” (Боже царя храни!).

גם האנשים אשר מִשלח ידם לא יִתְּנֵם לעזוב את עיר המלוכה בעתּוֹת שעשועים האלה להרים פעמיהם אל האיים המאֻשרים, גם הם לא יחסרו כל טוב וָעוֹנֶג, כי גם בתוך העיר ימצאו מקום להתעלס בחמדת האביב והקיץ. עוד פעטער הגדול נטע גן וּפַרְדֵס גדול בתוך העיר וכמאה וחמשים שנה היה הוא המקום האחד לָשוּחַ בו ולהתענג על טוּבוֹ ועל יָפְיוֹ, וגם עתה ישחרו אותו בני מְרום העם בימי הקיץ, ובני הנעורים מפַזזים ומכַרכרים שם בקול מצהלותיהם סביבות מַצֶבֶת קרילאָוו דודם וידיד נפשם. בימים האלה יִמָצְאוּ עוד שני גנים אשר דלתותיהם פתוחות תמיד לכל יבוא: גן יוּסוּפאָוו, וגן דעמידאָוו, הגנים האלה גדולים הם ויפים עד מאד, מלאים זיו ומפיקים עוֹנג. וזה מעט נִטַע עוד גן נחמד בעיר, הלא הוא גן הזאָאָלאָגי, אשר ברבות הימים הָיֹה יהיה לחמדת עינים ושמחת לבב גם לתועלת גדולה ליושבי העיר. אפס כי בכל רחבי אִי וואַסילי גם ביתר חֶלקי העיר הרחוקים, לא יִמָצֵא עוד אף גן אחד לְהִסָתֵר בו מפני חרבוני קיץ ולהט קרני השמש. והנה דעת לנבון נקל כי הגנים המעטים ההם לא יכלכלו את רבבות אנשי העיר, ועל כן ינהרו יושבי פעטערבורג אל מקומות השעשועים אשר מחוץ לעיר, המלאים גני עדנים וכל תענוגות בני האדם, ומה גם אל אִי קרעסטאָווסקי ואל הַפַּרְדֵס המהולל והנהדר אשר בפעטערהאף, גם אל המקום הנחמד והנעים הנודע בשם נאָוואַיאַ־דערעווניא. המון מֶרְכָּבוֹת ביבשה והמון אניות קיטור במים, תרוצצנה כל הימים רָצוֹא וָשׁוֹב להביא את אצילי העיר ובני תענוגיה אל המקומות ההם, ויותר עוד אל נאוואייא־דערעווניא, כי שם ימצאו כל משאלות לבבם וּמַאֲוַיֵי נפשם. עינם לא תשבע לראות את הֲדַר הגן הַשָׁתוּל שם בנוה, ואזנם לא תִמָלֵא משמוע נְעִים צִלְצְלֵי שָמַע וצלצלי תרועה אשר ישמיעו שם מיטיבי נגן. לבבם ירחב ויעלוץ להוד קול להקות המשוררים אשר ישירו שם שירי עָם, שירי זמרה ושירי אהָבים, ורוחם יתפלא על פִּלְאֵי מַעללי הנערים המשַחקים אשר יִתְפַּתְּלוּ נַפְתּוּלִים רבים ושונים במעשה להטים (גימנאַסטיסע קינסטע), ואין דומה להם במהירותם הנפלאה ובלהטיהם בכל אנשי גילם –. ובבית המשחק הגדול אשר שם, תחזינה עיניהם חזיונות נפלאים אשר יַרְאוּ חכמי הַחִזָיוֹן (שוישפילער) בני צרפת, רוסיא ואשכנז. בפרוש הלילה מֻטוֹת כנפיו על פני הרקיע, יאירו רִבּוֹ רבבות אורים יקרים את הגן הנחמד אשר שם, אור זרוע בין כל סִבְכֵי העצים לחמדת עינים, וְגֻלוֹת עִלִיוֹת תהימינה בהמיה נעימה להשמעות אזנים, וקול כלי זמרה יהֻגה פלאים, וּמֵעַל לכל החמודות ההן יגיה הירח אור נוֹגַהּ, והכוכבים יָשוּרו מִמְרוֹמֵיהֶם וירזמון בעיני אהבה, ונפש האדם מרחפת בגיא חזיון וְתִמָלֵא רִגְשֵׁי עוֹז וחדוה המעֻלפים סודות ורזים אשר לא יתֹארו בניב שפתים –.

עוד שני מקומות סביבות העיר לשעשועים וְעוֹנֶג בימי הקיץ, הלא הם טיפֿאָלי ופאַוולאָווסק. טיפֿאָלי רחוק פרסאות אחדות מהעיר, וגם בו ימצאו הפעטערבורגים גנים נחמדים ופרדסים, להקות מנגנים ומשוררים, חבל משחקים המפליאים עיני הרואים במעשה להטיהם, חוֹזי חזיונות, מחוללים ומחוללות, ועוד רבות כאלה. בני מְרוֹם העם ונכבדיהם יבחרו יותר להתעלס בפרדס המהולל ובבית המָשוש (Vauxhall) אשר בפאַוולאָווסק. בית המשוש ההוא גדול הוא מאד ורחב ידים, וחדרי הזמרה גם חדרי האֹכל אשר בתוכו, יכילו בקרבם יותר מאלף אנשים, ובפרדס הנחמד אשר שם, ינַצחו בנגינות מֵיטִיבֵי נַגֵן מהֻללים, וְהַמְנַצֵחַ עליהם הוא המנַגן המשובח והמפֹאר יאָהאַן שטרויס.