רקע
אחד העם
נסיון שלא הצליח
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; 1956

בקונטרס אחד ישן, שרשמתי בו לפני הרבה שנים מעט מזכרונות ימי חיי, נמצאים הדברים האלה:

“המאמר לא זה הדרך1 עשׂה רושם גדול בקהל חובבי ציון, ואיזו מידידַי בעירי העירוּני לנסות גם להוציא רעיוני לפעולה. פעמים רבות התאספנו לדון בדבר זה, ואחר משׂא ומתן ארוך, יסדנו ביום ז' אדר שנת תרמ”ט אגודת בני משה, אשר תכוּנתה ומטרתה נתבארו במאמר קטן (דרך החיים), שכתבתי אני על פי בקשת רֵעַי אלה. האגודה הזאת נתקימה אחרי כן כשמונה שנים, וכמעט כל טובי חו“צ היו חבריה… כל ימי קיומה נחשבתי בעיני הקהל כעומד בראשה. אבל האמת היא, כי עמדתי בראשה בפועל רק זמן קצר, עד עת לכתי לארץ ישׂראל בשנת תרנ”א, ואחרי כן נמצאה ההנהגה בידי אחרים, מתּחלה בווארשא, ואח“כ ביפו, אלא שבהיותי נחשב למיסדה, הייתי בעיני החברים גם כראש, אך במובן המוסרי בלבד. – אולי עוד תבוא העת שאכתוב ואפרסם ברבים תולדות האגודה הזאת מראשיתה ועד אחריתה. כי עד היום מַרבּים לבדות הגדות זרות על אדותיה, ורוב העם לא ידע עוד לאמתּו את החזיון היפה הזה, שנולד “בין השמשות” והיה יכול להיות לעזר רב להתפּתחות רעיון התחיה, לולא באו סבּות מעציבות שונות… והשחיתו את הודו”.

הדברים האלה נכתבו, כאמור, לפני הרבה שנים, ובכל השנים האלה לא עזבני הרעיון לכתוב תולדות “בני משה”, זכרון לבאים אחרינו, אשר יוכלו להוציא מן הנסיון הזה לקח טוב, גם במובן החיובי וגם במובן שלילי. ולמטרתי זו בקשתי גם את חברי בארץ ישׂראל, – אשר בידם היתה הנהגת האגודה משנת תרנ“ג ואילך ובידם נשארו שמורים הכתבים והמכתבים המתיחסים אליה – לשלוח לי את החומר השמור אצלם, והם מלאו את בקשתי. החומר הזה אינו מספיק אמנם לתת על פיו ציור שלם מכל חיי האגודה, בהיות רובו הגדול מתיחס רק לתקופת-חייה האחרונה, מאז עברה ההנהגה ליפו, בעוד שהרבה כתבים חשובים ומכתבים מלאי ענין מן השנים הראשונות חסרים בו, וגם בידי לא נשמרו, ואולי בכלל אינם עוד, כי תנאי החיים ברוסיא באותן השנים לא נתנו יכולת לשמור דברים כאלה כראוי. אעפ”כ אפשר היה גם על פי החומר הזה, בצירוף הזכרונות שנשמרו בלבי, לתת מושׂג מספיק מתּכוּנותיה ומעשׂיה של האגודה וערכּה ומקומה ביחס להעבודה הלאומית בכלל. ואולם, בגשתי אל המלאכה, לסַדר את החומר ולעשׂותו כלי, נוכחתי עד מהרה, כי מצד אחד, עדיין לא הגיעה השעה לכך, לפי שכמעט כל אלו שהיו הפועלים הראשיים בעניני האגודה עודם בחיים, ואי אפשר לדון על המעשׂים מבלי להזכיר גם את העושים – ולא תמיד לשבח. ומצד אחר, לא אני האיש המוכשר למלאכה זו, כי קרוב הייתי ביותר לכל הענין, ואין לי רשות להאמין בעצמי, שיהיה משפטי משפט אמת, בלי כל נטיה ומשׂוא פנים לעצמי או לאנשים הקרובים ללבבי. הסבּות האלה הכריחוני סוף סוף לעזוב את המלאכה בכללה לאשר יבוא אחרי, איש שיהיה רחוק מן העושׂים והמעשׂים כאחד ויהיה מסוגל יותר להוציא משפט צדק על אלו ועל אלו. אבל יחד עם זה הנני מרגיש בנפשי, שלא אוּכל לחתום את החלק האחרון מקובץ מאמרי, מבלי לתת דין וחשבון לפני הקהל על יחוסי אני לאגודת “בני משה”, השתתפותי בעבודתה והשפעתי על מהלך חייה. כמו שכבר נזכר למעלה, נבראה האגודה בעת אחת עם המאמר הראשון שבקובץ הזה ולא היתה אלא תולדה מעשׂית מתוך הנחותיו העיוניות. ובמשך כמה שנים אחרי כן היתה עבודתי הספרותית אחוזה וקשורה בעבודת האגודה, משפיעה עליה ומושפעת ממנה, כמו שרמזתי על זה בכמה מקומות במאמרי, אם כי העומדים מבחוץ לא תמיד יכלו להבין את הכוָנה הצפוּנה ברמזים האלה2. ועל כן חושב אני, שיהיה הקובץ הזה חסר דבר-מה, והתמונה הספרותית של מחַבּרו לא תהיה שלמה בו, אם לא יכלול, לפחות, ראשי פרקים מעניני אגודת “בני משה” בקשר עם עבודתי בתוכה. וכדי להשׂיג את המטרה הזאת ולהנצל עם זה משני המכשולים הנזכרים למעלה, אשר הניאוני מכתוב תולדות האגודה בכלל, – הנני נותן כאן אך איזו כתבים וממכתבים ישנים, שנכתבו על ידִי עוד בחיי האגודה ושעל פיהם יוכלו הקוראים לשפוט מדעתם על מגמות האגודה, כמו שהבנתי אותן אני, ועל יחוסי לאותם הדרכים שבהם נסתה להגישם מגמותיה במעשׂה. לא הוספתי עתה כי אם הערות שונות, שנראו לי מוכרחות להבנת הדברים3.


  1. [עי' עפ“ד I י”א–י"ד].  ↩

  2. עי', למשל, מאמר “הכהנים והעם” (חלק א‘ ע’ י“ז–י”ט) ומאמר “דברי שלום” (שם ע' נ“ו ואילך, ועי”ש בהערה 2)  ↩

  3. לעומת זה השמטתי הרבה מתוך המכתבים במקומות שנוגעים במעשי אנשים פּרטיים, או כשהדברים מצד עצמם נראו לי חסרי ערך.  ↩

המלצות קוראים
תגיות