רקע
אברהם אבן עזרא
בֹּקֶר אֶקֹּד וְאֶשְׁתַּחֲוֶה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים; תשל"ו 1976

 

א. רשות למגן

בֹּקֶר אֶקֹּד וְאֶשְׁתַּחֲוֶה בְּפָחַד,

אָעִיר כְּבוֹדִי לְזַמֵּר אֶחָד:

אוּלַי בִּקְהַל נִכְבָּדוֹת תֵּחָד

בְּרָן יַחַד / כּוֹכְבֵי בֹקֶר.


בֹּקֶר בָּאתִי בְּמֵיטַב הֶגְיוֹנָי,

בְּדֵרְכֵי הַשְׂכֵּל הִדְרַכְתִּי רַעְיוֹנָי;

בְּדָת אֵל דָּבַקְתִּי – וַיָּאוֹרוּ עֵינָי,

נַפְשִׁי לַייָ / מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר.


בֹּקֶר גַּלֵּה נוֹרָאִים גְּבוֹהִים,

גַּלְגִּלֵּי קָדְשְׁךָ, לְשׂוּמָם נוֹגְהִים.

גְּאַל בַּת מִמְּךָ זְמָמֶיהָ רוֹהִים,

יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים / לִפְנוֹת בֹּקֶר.


בֹּקֶר דִּמִּינוּ חַסְדֶּךָ, כִּי דָמִינוּ,

דַּל כְּבוֹדֵנוּ וְכַהֲמוֹת יָם הָמִינוּ;

דִּכְּאוּנוּ צָרִים וּבְעֵינֵיהֶם נִדְמִינוּ –

וְחִכִּינוּ / עַד אוֹר הַבֹּקֶר.


בֹּקֶר הֱיֵה זְרוֹעַ נִצֶּבֶת עַל מִשְׁמָר,

הֱשִׁמָּהּ בֶּן אֲמָתָהּ וְעָלֶיהָ יִתְמַרְמָר,

הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה וְלַיְלָה בְּלֶב מָר

תֹּאמַר: / מִי יִתֵּן בֹּקֶר!


בֹּקֶר וָעֶרֶב דּוּמִיָּה נֶעֱצָבָה

וּשְׂנוּאָה הָיְתָה אַחַר נֶאֱהָבָה

וּבְתוֹךְ לְבָאִים לוֹהֲטִים שָׁכָבָה –

וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ / כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר.


בֹּקֶר זַמֵּן שְׁנַת בּוֹא גְאוּלָי,

זְכֹר עוֹמֵד עַל אוּבַל אוּלָי:

'זֹהַר יַד יְהֹוָה הָיְתָה עָלָי

וַיֹּאמֶר אֵלַי: / עַד עֶרֶב בֹּקֶר.'


בֹּקֶר חַסְדְּךָ צַוֵּה וְהוֹתֵר

חֶבְלְךָ, וְעַד זְרוֹחַ אוֹרְךָ יִסָּתֵר

חֵץ אוֹיֵב שָׁנוּן; וְאִם לֹא לוֹ תֵעָתֵר –

אִישׁ אַל יוֹתֵר / מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר.


בֹּקֶר טוּבְךָ עָלַי יֵרָאֶה,

טֹרַח גָּלוּת לָשֵׂאת אֶלָּאֶה;

טַעֲמֵי מוֹעֲדַי סָתְמוּ כָּל נִבְּאֵי

וּמַרְאֵה / הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר.


בֹּקֶר יִשָּׁמַע קוֹל אֲרָזִים יְשַׁבֵּר,

יִשַּׁח הָרַב וְצָעִיר יְגַבֵּר;

יִשְׁאַל: מָתַי אֶרְאֶה מָה אֲשַֹבֵּר?

וָאֲדַבֵּר/ אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר.


בֹּקֶר, כְּדִבְרֵי אֵל חַי בְּלִי מֶמֶר,

כָּל הַנִּבְרָאִים בְּיָדָיו כַּחֹמֶר;

כַּאֲשֶׁר הֵחֵל כֵּן יְהִי גוֹמֵר –

אָמַר שֹׁמֵר: / אָתָא בֹקֶר!


'בֹּקֶר לְמַעֲנִי, נִדָּחָה, תָּשׁוּבִי

לְעִירֵךְ, וּמְקוֹם אָהֳלֵךְ הַרְחִיבִי!

לָכֵן עַד יַעֲבָר זַעַם חֲבִי,

שִׁכְבִי / עַד הַבֹּקֶר!'


בֹּקֶר, מַלְכִּי, אֶשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה

מִמְּךָ: לְהַשְׁקוֹת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה

מְתִים יְעַנּוּנִי בְּמַחֲשַׁכֵּי אֲפֵלָה,

וְנַעֲלָה / הֶעָנָן בַּבֹּקֶר.


בֹּקֶר נִפְלָאוֹת תַּפְלִיא, וִיבֻשָּׂר

נִכְאֶה כְּקֶדֶם בְּצֵאתוֹ מִמַּאֲסָר:

נְעִימוֹת הֶאֱכַלְתּוֹ וְדָבָר לֹא חָסָר –

בָּעֶרֶב בָּשָׂר / וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר.


בֹּקֶר שִׂבְּרָה לְיִשְׁעֲךָ בַּת תְּמֵהָה,

שׂוֹנְאוֹתֶיהָ מְדַבְּרוֹת גְּבֹהָה גְבֹהָה:

'סוֹרֵרָה, מַה תְּקַוִּי – וְעֵינֵךְ כֵּהָה,

וְהִנֵּה בַלָּהָה / בְּטֶרֶם בֹּקֶר?'


בֹּקֶר עָלַי חָשַׁךְ, וְהָיִיתִי

עֶבֶד נִמְכָּר, בְּיַד צָר כָּלִיתִי;

עַצְמוֹתַי יְשַׁבֵּר וְכָאֲרִי דָמִיתִי –

שִׁוִּיתִי / עַד בֹּקֶר.


בֹּקֶר פִּלְאוֹ יְגַלֶּה קְדוֹשִׁי,

פְּדוּתִי יִקְרָא וְאֵצֵא חָפְשִׁי;

פּוֹצִי מִיּוֹמַיִם יְחַיֵּנִי – וְרָם רֹאשִׁי

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי / בִּהְיֹת הַבֹּקֶר.


בֹּקֶר צוֹפִים הִתְנַבְּאוּ עֲלֵיכֶם,

צַו לָצָו הָיָה דְבָרָם לָכֶם

צֶדֶק לְבַקֵּשׁ, כִּי דְבַקְתֶּם בְּהַבְלֵיכֶם

וְחַסְדְּכֶם / כַּעֲנַן בֹּקֶר.


בֹּקֶר קָרֵב, וְלֹא יֵבשׁוּ קוֹיֵי-

קשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת שְׁלוּחֵי אֵל אֶהְיֶה!

קוּם, דּוֹדִי, וְלֵב נִרְדָּם תְּחַיֵּה

וֶהְיֵה / נָכוֹן לַבֹּקֶר!


בֹּקֶר רְצוֹנְךָ לְבַקֵּשׁ אֶחְמֹד,

רֶגַע אֶסָּפֶה אִם כְּפָעֳלִי תָּמֹד.

רְאֵה נִכְסֶפֶת דְּרָכֶיךָ לִלְמֹד

וַתָּבוֹא וַתַּעֲמוֹד / מֵאָז הַבֹּקֶר.


בֹּקֶר שְׁנָתִי הֲנִדּוֹתִי מֵעֵינָי,

שִׁחַרְתִּיךָ וְתָמִיד זִכְרְךָ לְפָנָי.

שִׁלַּמְתִּי שְׂפָתַי פָּרִים וּרְנָנָי –

עֹלוֹת לַייָ, / עֹלוֹת לַבֹּקֶר.


בֹּקֶר תִּסְלַח לְמוֹדֶה כִּי עֻצָּב,

תִּזְכֹּר בְּרִית צוּר מִמֶּנּוּ חֻצָּב.

תַּבִּיט הִתְיַצְּבִי וְהָעָם הַנֶּעֱצָב

נִצָּב / עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר.


בֹּקֶר אֲשַׁחֲרֶךָּ, אֵל כְּלָיוֹת חוֹקֵר,

בֹּקֶר בָּאתִי בְּהֵיכָלְךָ לְבַקֵּר.

בֹּקֶר רְצֵנִי, הַרְחִיקֵנִי מִדְּבַר שָׁקֶר!

יְיָ, בֹּקֶר / תִּשְׁמַע קוֹלִי!


ככתוב: יְיָ בקר תשמע וכו‘. ונא’ להגיד בבקר חסדך וכו‘. ונא’ אחת שאלתי וכו‘. ונא’ נכספה וגם כלתה וכו‘. ונא’ שבענו בבקר חסדך וכו‘. ונא’ לאדם מערכי לב וכו'.


 

ב. פזמון

יְיָ, רְצֵה נָא מַחְמַד הִלּוּלִי

וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי –

יְיָ, בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי!


אַהֲבַת קַדְמוֹנִים וּבְרִית רִאשׁוֹנִים

בְּאַהֲבָתְךָ זְכָר נָא לְדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים;

גּוֹלֵל רַחֲמֶיךָ עַל אָבוֹת וּבָנִים,

דְּלֵם מִתּוֹךְ מְעַנִּים,

יָהּ צוּרִי וְגֹאֲלִי!


יְיָ, רְצֵה נָא עוֹמֵד לְנֶגְדֶּךָ

זוֹחֵל מִדִּינְךָ וּמֵעֹז פְּחָדֶיךָ

וּמִתְחָרֵט לְרִשְׁעוֹ נֶגְדְּךָ וְצִדֶּךָ;

שָׂא נָא, סְלַח נָא כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ,

וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ

הָפֵק מִשְׁאָלִי!


ככתוב: יְיָ בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה.


 

ג. מגן

אֱמוּנַת הַשֹּׁרֶשׁ בַּאֲמִירוֹ עוֹנָה,

בְּחַבְלֵי צִדְקָתוֹ יִתָּמֵךְ עֲדֶנָה,

גֹּדֶל טוּבוֹ שְׂפָתַי תַּעֲנֶינָה –

הִנֵּה נָא / הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר.


דַּרְכֵי הַשְׂכֵּל אֱוִילִים לֹא יָדָעוּ,

הִשְׂכִּילָם – וְעֵינוֹת חָכְמָה נָבָעוּ,

וּלְאַנְשֵׁי דוֹרוֹ קָרָא: 'מַה תִּבְעוּ?

שִׁמְעוּ / כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר!


זֶה הָעוֹלָם קָנָהוּ קוֹנֶה,

חֲשָׁבוּהוּ כְּבַיִת וְהוּא כְבוֹנֶה,

טֹבוּ מַעֲשָׂיו וּפִלְאוֹ לֹא יִמָּנֶה –

הִנֵּה / לֹא יָדַעְתִּי דַבֵּר.


יוֹצֵר הִנֹּו – וַאֲנַחְנוּ כַּחֹמֶר!'

כְּכַלּוֹתוֹ לְהוֹכִיחַ עָנוּ בְּנֵי מֶמֶר:

'לָנוּ כָזֹאת עוֹד אַל תֹּאמֵר,

הִשָּׁמֶר / לְךָ מִדַּבֵּר!'


מֵלִיץ עָנָה: ‘הַרְפּוּ מִמֶּנִּי!’

נָאַם: 'חָלִילָה לִּי לִמְרֹד בְּעוֹשֵׂנִי!

סְגוֹד לְבוּל עֵץ מַה יּוֹעִילֵנִי?

אֲנִי / אֶל שַׁדַּי אֲדַבֵּר!'


עָרִיץ תְּפָשׂוֹ לַהֲמִיתוֹ לִפְנֵי

פְּקִידָיו, אוּלַי אֶל דְּבָרוֹ יִפְנֶה;

צִוָּה אָגוּר עַל זֹאת מַעֲנֶה:

בְּאָזְנֵי / כְסִיל אַל תְּדַבֵּר!


קָמִים בְּאוּר כֶּשֶׂד הִשְׁלִיכוּהוּ יָחַד,

רָאוּ כְבוֹדוֹ בְּסוֹדָם-אַל-תֵּחַד;

שָׁלַח אֱלֹהִים, לְהַבְטִיחוֹ בַּל יִפְחָד,

אֶחָד / קָדוֹשׁ מְדַבֵּר:


'תֻּמָּתְךָ רָאִיתִי; יַעַן נָסִיתָ

אוֹר עוֹלָם, וְצִדְקוֹ לֹא כִסִּיתָ –

נְעִימֶיךָ יִרְבְּיוּן, כִּי בִי חָסִיתָ

וְעָשִׂיתָ / כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר!'


יְדִיד הֵשִׁיב דִּבְרָה נוֹדְעָה:

'אֱמוּנַת אֵל הֲבִינוֹתִי וּבְחֻקָּיו אֶשְׁעָה,

בְּעוֹד רוּחִי מוּסָרוֹ לֹא אֶפְרְעָה,

אֶשְׁמְעָה/ מַה יְּדַבֵּר!'


'רוּץ אַחֲרַי וּמִצְוֹתַי – שָׁמְרֵם,

הִבָּדֵל מֵחֶבְרַת אֱלִילִים וְאַל תְּגוּרֵם!'

מְגוּרֵי אָבִיו עָזַב וַיִּגְעָרֵם,

טֶרֶם / כִּלָּה לְדַבֵּר.


חֲסָדָיו תִּזְכֹּר לְבָנָיו, בַּהֲבִיאָם

זִבְחֵי לְבָבוֹת נִשְׁבָּרִים עַל חֶטְאָם;

קַבֵּל רִנָּתָם הַיּוֹם, בְּנָשְׂאָם

קוֹל רָם, בְּקָרְאָם / בְּפָרָשַׁת ‘וַיְדַבֵּר’.


 

כ’רוג'

אַמֵּץ בֵּן רָצוּי הָגְלָה

מֵאַרְצוֹ; בְּהַקְרִיבוֹ רָנֵּי מִלָּה

אֵלֶיךָ, יְבַקֵּשׁ רְצוֹנְךָ הַנִּפְלָא –

כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ, מְאֹד נַעֲלָה.


 

ד. מחיה

אֶלְמַד אָרְחוֹת אֱלֹהַי יוֹם יוֹם,

בָּרָיו יְנַסֶּה – וְיַמְצִיאֵם פִּדְיוֹם.

גַּלְגַּל יְסַפֵּר הוֹד אֵל אָיוֹם,

יוֹם לְיוֹם / יַבִּיעַ אֹמֶר.


דִּבְרֵי אָבִי לְסַפֵּר יְקָרִים,

הוֹרָה נְכוֹחוֹת וְדִבֶּר מֵישָׁרִים

וְחָכְמָתוֹ הֵעִירָה נַפְשׁוֹת נִבְעָרִים –

בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים / בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר.


זָמַם אֵל לְנַסּוֹתוֹ בִּיחִידוֹ כְלוּלוֹ:

‘חֲמוּדְךָ – קָחֵהוּ!’ – לָקַח וְהָלַךְ לוֹ.

טַפְסְרֵי מָרוֹם נִדְבְּרוּ בְמִפְעָלוֹ

וּבְהֵיכָלוֹ / כֻּלּוֹ אֹמֵר.


יָחִיד, בְּשָׁאֳלוֹ אָב – הֱשִׁיבוֹ: ‘הִנֵּנִי!’

כַּאֲשֶׁר עֲקָדוֹ – לֹא אָמַר: עָזְבֵנִי!

'לְעוֹלָה תַּעֲלֵנִי וּבְחָזְקָה תִּקְשְׁרֵנִי,

הַלְהָרְגֵנִי / אַתָּה אֹמֵר!'


מַאֲכֶלֶת אָחַז – לִשְׁחוֹט יְחִידוֹ –

נִזְהַר מִמָּרוֹם לְבַל יִשְׁלַח יָדוֹ;

שָׂמַח בְּשָׁמְעוֹ – וַיָּגֶל כְּבוֹדוֹ –

אֶת קוֹל אֲדֹ-/ נָי אֹמֵר:


'עֵקֶב יִרְאָתְךָ אַרְבֶּה צֶאֱצָאֵי

פִּרְיְךָ, וְהָיָה יוֹם זֶה גֵּאֶה!'

צָהַל וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַנִּרְאֶה:

יְיָ יִרְאֶה, / אֲשֶׁר יֵאָמֵר.


קָשְׁטוֹ יְחַזֵּק מְעוּדֵי רַגְלָיִם,

רִחֲקוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְסוֹךְ וְשָׁרֵת וְנַעֲלָיִם;

שׁוּבֵם, וְלַנִּשְׁאָר מִלּוֹקְחֵי כִפְלָיִם –

בִּירוּשָׁלִַם / קָדוֹשׁ יֵאָמֵר.


תָּאַבְתִּי לְיֵשַׁע אֵל לִרְאוֹת בִּכְבוֹדוֹ.

אֲדוֹנִים זוּלָתוֹ בְּעָלוּנִי לְנֶגְדּוֹ;

נָאַמְתִּי: הֶאָפֵס – וְאִם קָצְרָה יָדוֹ –

לָנֶצַח חַסְדּוֹ, / גָּמַר אֹמֶר?


יִשְׁרַת אָבִי שַׂמְתִּי לְפָנָי –

אוּלַי אַהֲבָתוֹ תְּכַס עַל עֲוֹנָי.

בְּגוֹאֲלִי אֶבְטַח, יִקְרָא פִדְיוֹנָי,

אֲדֹנָי / יִתֶּן אֹמֶר:


'רַעְיָתִי, הַחֲרִישִׁי! קָרוֹב קִצֵּךְ!

הֲכִי גוֹאֲלֵךְ חַי יְמַלֵּא חֶפְצֵךְ!

מְרוּדָה לֹא יִקָּרֵא לָךְ, כִּי יִרְצֵךְ,

וּלְאַרְצֵךְ / לֹא יֵאָמֵר.'


חֲרֵבָה תוֹשִׁיב; יוֹרֶדֶת פְּלָאִים

זְבָחִים תִּזְבַּח לְעֵינֵי כָל נִבְרָאִים.

קֹוִים יַגִּיעוּ – וְיִרְאוּ פְלָאִים

הָעָם הַקּוֹרְאִים: / ‘וַיֹּאמֶר’.


ככתוב: ויאמר יְיָ אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא וכו‘. ונא’ ויהי אחר הדברים האלה וכו‘. ונא’ ויאמר קח את בנך וכו‘. ונא ויקרא מלאך יְיָ וכו’. ונא' ויאמר בי נשבעתי וכו‘. ונא’ אשר כרת וכו‘. ונא’ ויעמידה ליעקב וכו'.


 

כ’רוג'

אֶל בֵּיתְךָ רַצְתִּי הָלוּם מָכְלָם

בְּזָכְרִי רֻבֵּי מַעֲוֹתַי; אוּלָם

יְקַוּוּ רַחֲמֶיךָ נִבְרְאֵי עוֹלָם –

וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם!


 

ה. משלש

אָמוֹן יוֹכַח – וְדַרְכּוֹ תְּמִימָה;

בְּפֹעַל חֲכַם לֵב אֵין לַחֲקֹר: לָמָּה,

גִּזְרָתוֹ מֵעֵין כָּל חַי נֶעֱלָמָה –

וְהַחָכְמָה / מֵאַיִן תַּבוֹא?


דִּבְרֵי אִישׁ תָּם בְּלֵב מַשְׂכִּיל נְטוּעִים,

הִזְהִירוֹ אָבִיו: 'נְצֹור חֻקִּי הַָנָּעִים

וּמִכְּנַעֲנִים לֹא תִקַּח רַעְיַת שַׁעֲשֻׁעִים –

בְּאֹרַח רְשָׁעִים / אַל תָּבֹא!


זַרְעֲךָ יֶרֶב אֵל – עָלֶיךָ תַּגְמוּלוֹהִי,

חֲסֵה בוֹ וְיָמִיר בְּהִלּוּלִים נֶהִי!'

טָהוֹר פָּגַע בְּאַדְמַת-קֹדֶשׁ-הִיא –

וַיְהִי / הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא.


'יָדַעְתִּי עַתָּה מְקוֹם מְנוּחָתִי,

כַּאֲשֶׁר נִצָּב סֻלָּם לְעֻמָּתִי.

לָאֵל אֶעֱטֹף לִשְׁמוֹר חַיָּתִי

וְשַׁוְעָתִי / לְפָנָיו תָּבוֹא.'


מִשָּׁם הָלַךְ בְּרֻבֵּי יְגוֹנָיו –

נְעִימוֹת אַחֲרֵי כֵן רָאוּ עֵינָיו –

שִׂבְרוֹ עַל אֵל שָׂם בְּתֹם רַעֲיוֹנָיו –

כִּי לֹא לְפָנָיו / חָנֵף יָבוֹא.


עַל בָּרְחוֹ רְדָפוֹ רֹאשׁ עַם שׂוֹטְנָי:

'פְּרַצְתִּיךָ, לוּלֵא שַׁרְתִּי בְרַעְיוֹנָי

צוּר הוֹכִיחַנִי, וְלָקַחַת בָּנָי

מְנָעַנִי יְיָ / מִבּוֹא.'


קָם אָחִיו וְאָרַב לוֹ בְּשִׁיבָתוֹ,

רְכוּשׁוֹ חָצָה לְרֹב מְהוּמָתוֹ;

שִׁוַּע: 'הַצִּילֵנִי מִיַּד אָח וְחֶבְרָתוֹ,

כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, / פֶּן יָבוֹא!


תִּלְבּשֶׁת יֶשַׁע שַׂמְתָּ מַדֶּךָ,

אֵם עַל בָּנִים אַל אֻכֶּה לְנֶגְדֶּךָ!

בְּמַקְלִי עָבַרְתִּי – וַתְּבָרֶךְ עַבְדֶּךָ,

וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ / אָבוֹא!'


רַחֵם לְמַעֲנוֹ עַם קִיר יְגַשֵּׁשׁ,

הַנִּמְשָׁל לְעִוֵּר בָּאֲפֵלָה יְמַשֵּׁשׁ;

מְשִׁיחוֹ אֵחַר נִדָּחָיו לְקוֹשֵׁשׁ,

בֹּשֵׁשׁ / רִכְבּוֹ לָבוֹא.


בְּרִית אָב-חִלַּצְתּוֹ תִּזְכֹּר, לְרַגְלוֹ

נִינָיו תְּחַלֵּץ וּתְקָרֵב גּוֹאֲלוֹ.

עוֹנִים אִישׁ לְרֵעוֹ: אִם יִתְמַהְמַהּ שִׁילֹה –

חַכֵּה לוֹ, / כִּי בֹא יָבֹא!


זוֹחֲלִים הִבְטַחְתָּ, בְּךָ יָתוֹם יְרֻחָם.

רוּחַ נִשְׁבָּרָה יְבִיאוּן תַּחַת זִבְחָם –

אֲלֵיהֶם תִּשְׁעֶה בְּשָׁפְכָם שִׂיחָם,

בְּפָתְחָם / ‘בְּזֹאת יָבֹא’.


ככתוב: בזאת יבא אהרן וכו‘. ונא’ ויברח יעקב שדה ארם וכו‘. ונא’ וישר אל מלאך ויוכל וכו‘. ונא’ מתהלך בתמו צדיק וכו‘. ונא’ רבות רעות צדיק וכו‘. ונא’ ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.


 

ו. פזמון

אָפֵס גְּאוֹן עֻזִּי וְאֵין כֹּהֵן וְחוֹזֶה

וָאַעַל נַפְשִׁי לְעוֹלָה בְּיוֹם זֶה,

וְדָמִי תַּחַת דָּם אֲשֶׁר הַמְכַפֵּר יַזֶּה –

לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה.


בַּת כָּאוֹר בָּרָה, / בְּמַחֲשַׁכִּים סְגוּרָה,

נַפְשָׁהּ לָהּ מָרָה – / כִּי רוּחַ אֵל סָרָה

מֵעִמָּהּ, וְעֵרָה / יְסוֹד מִקְדָּשׁ נוֹרָא;

וּמִכָּל תִּפְאָרָה / תְּפִלָּה נִשְׁאָרָה –

זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה,

כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח בְּגָלוּת הַחֵל הַזֶּה.


רוּמָה, אֵל, וּגְלִיל- / שְׁחָקֶיךָ יְהִי פָלִיל,

עַד יַחֲלֹף כָּלִיל / מִתֵּבֵל שֵׁם הָאֱלִיל!

וְהָבֵא בֵּן חַכְלִיל / לְעָם צָרוּף בַּעֲלִיל,

וִיחַלֵּל בְּחָלִיל / בְּשׁוּבוֹ אֶל הַר גָּלִיל –

אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל,

וּשְׁבוּתֵנוּ בְּשׁוּבְךָ עַיִן בְּעַיִן נֶחֱזֶה.


 

ז. מסתג’אב

וּבְכֵן קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב.


אַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, / אוּלַי אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ,

וְתִהְיֶינָה קַשּׁוּבוֹת אָזְנֶיךָ, / לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב.

בֶּאֱמוּנָה, אָבִי, עִנִּיתָנִי, / עַל עָבְרִי חֹק צִוִּיתָנִי,

בְּמַקֵּל אַף הִכִּיתָנִי / וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב.

רָחַשׁ לִבִּי, וְרַעְיוֹנַי רוֹהִים: / אִם יָרַדְתִּי מִמַּעֲלַת גְּבוֹהִים –

מָגִנִּי עַל אֱלֹהִים / מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב.

הֵן כִּמְעַט קָט כָּלִיתִי / כִּי לִקְאַת מִדְבָּר דָּמִיתִי,

כְּכוֹס חֳרָבוֹת הָיִיתִי, / כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב,

מִגֹּדֶל שִׁבְרִי אָמָרְתִּי: / מֵאֶרֶץ חַיִּים נִגְזָרְתִּי,

לְאוֹיֵב לִצְמִיתֻת נִמְכָּרְתִּי, / נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב.

חַזֵּק יְדֵי נִדְהָמִים / וְהַחֲיֵה לִבּוֹת נִרְדָּמִים!

כֻּלָּם לִישֵׁנִים נִדְמִים – / וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב.

זְכֹר בְּשִׁפְלוּתִי וּגְאַלְתָּנִי / וּקְנֵנִי לְעֶבֶד עוֹלָם וּנְחַלְתָּנִי,

עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי – / תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב!

קַבֵּל שַׁוְעַת נִדְכָּאִים / בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאִים –

וְיִהְיוּ לָעֶרֶב יוֹצְאִים / שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב.


 

ח. תוכחה

אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי / מִפְּנֵי כֹּבֶד זְדוֹנִי;

בְּנִבְרָאֶיךָ מִי אֲנִי, / כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי?

אֵי מִזֶּה בָּאת, יְחִידָה, / וְאָן תֵּלְכִי בְּלִי צֵידָה?

וַתַּחְלִיפִי חַי בְּמֵת, / וַתֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאת.

בִּינִי בְעוֹדֵךְ שֶׁכְּבָר / נִזְהַרְתְּ, כִּי בַדִּין דְּבַר

שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר – / הֲרֹב עִם שַׁדַּי יִסּוֹר?

רְאִי, כָּל חֶמְדַּת תֵּבֵל – / רֹאשָׁהּ וְסוֹפָהּ הֶבֶל,

וְלֶעָמֵל אֵין בִּינָה; / וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא!

הַגְּוִיּוֹת – כִּשְׂמָלוֹת / בְּאוֹר הַיּוֹם מְגוֹלָלוֹת,

וּבַלַּיְלָה, עֵת מְנוּחָה, / נִבְלָתָם כַּסּוּחָה.

מִמָּרוֹם שֻׁלַּחַתְּ – / מְקוֹמֵךְ אֵיךְ שָׁכַחַתְּ?

בְּטֶרֶם יָבוֹא עִתֵּךְ / שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ!

עוּרִי לְרַצּוֹת תּוֹמֵךְ / וּבַאֲשֶׁר תִּשְׁחִי יְרִימֵךְ,

בְּמָשְׁלֵךְ בְּיֵצֶר נִשָּׂא / שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה:

זָנַח מְקוֹר חַיֵּיהוּ, / וְהָלַךְ אַחֲרֵי תֹהוּ –

וְאַחֲרָיו לִבֵּךְ אֵיךְ סָר? / וְהוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר!

רַחֲקִי מִמֵּךְ סֶלֶף – / וְאֵל יִתֵּן לָךְ, חֵלֶף

שִׁבְתֵּךְ בְּקֶרֶב אוֹבְדִים, / מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים.

אָבִי, אַל תֶּהְדֳּפֵנִי, / בְּנוּד הַגֵּו אָסְפֵנִי,

וְאִם בְּחֶטְאִי כָּשַׁלְתִּי – / לְךָ, יְיָ, הוֹחָלְתִּי!


 

ט. מסתג’אב

וּבְכֵן קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב.


אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי / וְלָשֵׂאת פָּנַי נִכְלָמְתִּי,

אָכֵן בְּךָ הִתְנַחַמְתִּי / וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב.

בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי / וּבְפַח חַטָּאתִי נִתְפָּשְׂתִּי,

וּמִמְּךָ – אֵלֶיךָ נַסְתִּי, / עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב!

גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂא / וְלִבִּי – עַל יִצְרִי חֲמָסוֹ,

לְמַעַן יֵדַע וְיַשְׂכִּיל עֲשׂה, / יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב.

דּוֹם לַייָ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, / נִלְכָּד בְּמוֹקֵשׁ מַעֲלוֹ,

וּבִידֵי אָדָם לְהֵיטִיב פָּעֳלוֹ, / גַּם יְיָ יִתֵּן הַטּוֹב.

הָבִינוּ, פְתָאיִם, עָרְמָה / וּבִינוּ הָאַחְרוֹנוֹת בִּמְזִמָּה,

אַדְרִיכְכֶם בְּדֶרֶךְ חָכְמָה – / טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב!

וּמוֹדֶה וְעֹזֵב – יְרֻחָם! / וּדְבֵקִים בְּעָשְׁרָם וְנִצְחָם –

הֲיוּכְלוּ לִפְדּוֹת רוּחָם? / קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב!

זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ, / חַטָּאֵי תֵבֵל נוֹקָשׁוּ,

וַעֲרוּמֵּי חֶסֶד – הִתְבּוֹשָׁשׁוּ! / שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ טוֹב!

חֶלְקִי יְיָ, אָמְרָה נַפְשִׁי, / אָכֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשִׁי;

יִתְהוֹלְלוּ בִי יוֹרְשֵׁי קָדְשִׁי, / יִשְׂטְמוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב.

טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם / לִישׁוּעָתְךָ, עַד תְּרוֹמָם

וְתוֹאִיל לְהוֹשִיב הַר שָׁמָם – / וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.

יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ! / נוֹשְׂאִים נַפְשׁוֹתָם אֵלֶיךָ –

שִׂבְרָם וּמִבְטֶחָם עָלֶיךָ; / רַבִּים אֹמְרִים: מִי יַרְאֵנוּ טוֹב?

כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה – / וּמֻרְכָּב מִשֹׁרֶשׁ וּתְמוּנָה

יִלְאֶה לְהַשִּׂיג הַתְּכוּנָה; / מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב.

לְךָ אָנִי, הוֹשִׁיעֵנִי / מִיַּד אוֹיֵב יְרוֹעֵנִי!

בְּרַחֲשׁוֹ בְּהֶבְלוֹ אוּלַי יַתְעֵנִי, / רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב.

מִי לֹא יִרָאֲךָ, מֶלֶךְ הַגּוֹיִם? / וּדְבָרֶיךָ יְאִירוּן פְּתָאיִם!

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, / אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע / וְלִפְנֵי בוֹרַאֲךָ אַל תִּגְרָע

שִׂיחָה, וּמוּסָר אַל תִּפְרָע, / סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב!

סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים / וּמְחַיֶּה רוּחַ שְׁפָלִים

וּפְנֵי קוֹוָיו לֹא יַכְלִים / וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב.

עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים / פֵּאֲרַנִי בְּחֻקִּים צַדִּיקִים,

מִנֹּפֶת צוּפִים מְתוּקִים – / אֱכָל, בְּנִי, דְבַשׁ כִּי טוֹב!

פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, / תְּהִלָּה הוּא לְכָל חֲסִידָיו,

עִנֵּג בְּדִשְׁנוֹ מְרוּדָיו / וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב.

צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, / נֶעְלַמְתָּ וְעַיִן לֹא תִרְאֶךָ –

וְתוֹדִיעַ בְּיַד נְבִיאֶיךָ / אֵי זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב.

קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ / וְכִסֵּא כָבוֹד תַּנְחִילָהּ,

לָדַעַת בִּנְתִיבוֹת שִׂכְלָהּ / מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב.

רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, / מַשְׁלִים לִידִידוֹ מַה יִּתְאָו,

יֶחְזְקוּ יְדֵי נְכֵאָיו / כִּי יְיָ דִּבֶּר טוֹב.

שִׁיתָה, יְיָ, מוֹרָא / לִמְכַחֲשֶׁיךָ וְגָדְלְךָ יֵרָא,

וּבְשֵׁם קוֹרֵא-לְךָ תִּקְרָא, / כִּי תְקַדְּמֶנוּ בִּרְכוֹת טוֹב.

תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, / וַאֲשֶׁר הִשְׁמַעְתִּי מִתְּהִלּוֹתֶיךָ –

קַבֵּל כְּקָרְבָּן בְּהֵיכְלוֹתֶיךָ, / הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב.


אֲמָרַי הַאֲזִינָה, ייָ, / בְּעָרְכִי רָנֵּי הֶגְיוֹנָי,

מְחֵה כָעָב פְּשָׁעַי וּזְדוֹנָי, / כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב!


המלצות קוראים
תגיות