סיפור דוד וגולית / אלמוני/ת / יוסף יואל ריבלין

סיפור דוד וגולית

אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מארמית)

x מוגש ברשות פרסום

tשירה

שפת מקור: ארמית

פרטי מהדורת מקור: דפוס י"א ווייס, תר"ץ

2 לפריט הקודם

לפריט הבא 1

השיר הזה הוא אפוס, שיש בו גם מן הדרמה, על־אדות מלחמת¹ דוד וגלית, בלשון התרגום, הלשון החיה בפי אחינו היהודים יושבי כּורדיסתאן החל בגבולות בבל וכלה בגבולות פרס האחרונים, ואם אמנם כי איננו רשׁום בכתב אצל היהודים דוברי ארמית, הנה חי הוא בפיהם ונפוץ מאד. כמובן שזה שהוא נמסר בעל־פה גורם לשנויים רבים ושונים שמכניסים בו מפעם לפעם ומדור לדור. כאן בירושלם שמעתי מפי אנשים שונים נוסחאות שונות, על־פי הרוב השנויים קלים. את השיר הזה רשם בשבילי ידידי החכם המקובל מה“ר אליהו אברהם דהוכי מזרחי הי”ו, מדהוך הקרובה לזאכו, וגם נקדו לפי הבטוי שבני שבטו מבטאים אותו. הנני מוסר בית אחד המתאים לבית ז" בשיר, שרשם בשבילי חכם אליהו מעמדיה הי“ו. מלבד זה הואיל בטובו החכם הנכבד מר ד”ר קלאר ששהה לפני שנתיים איזה חדשים בערי כּורדיסתאן למסור לי בתים אחדים שרשמם שם על המקום מפי השמיעה. את השיר תרגמתי לעברית, ואת הבתים שמסר לי מר ד"ר קלאר הנני מוסר בתרגומו כפי שמסר לי. השיר הזה נחלק לבתים, כאשר מסרתי אותם, ובסוף כל בית ובית ישנו “חוזר” החוזר תמיד מיד. ואולם אין הבתים שוים בגדלם, היות שהשיר נתון לשנויים ולתמורות במשך הדורות. משום זה אין גם החרוז קבוע ועומד. והשורות אינן שוות בגדל. משקל שיר אין למצוא כאן. התאמצתי למצוא את החרוז, ולקבוע על־ידי זה את השורות, ואולם לא תמיד הצליח הדבר בידי, ואפשר ששגיתי בזה פה ושם; יבוא בעל־טעם טוב ממני ויקבעם על מתכנתם. הנני נמנע כאן מלמסור הערות פילולוגיות. על הרבה מהן יוכל החכם לעמוד מתוך התרגום, שאת הדיוק בו שויתי לנגד עיני. ואת השאר הנני שומר להזדמנות אחרת בהיות לאל ידי לתת מלון מקיף יותר וראשי פרקי הדקדוק לדיאליקט ארמי זה, אחרי בדקי את החומר הרב הנמצא בידי².

לבסוף הנני להעיר עוד במה שנוגע לתכן השירה. הוא לקוח ברובו מתוך ספור התנ“ך, תוכו רצוף גם מן האגדה³ ולעתים קוי אגדה נוספים מתוך חיי השבט היהודי הזה והשקפותיו, לתשומת לב מיוחדה ראויה האגדה הנזכרת בבית י”ז, שאין אני יודע מקורה. אמנם נזכר באגדה שבת־שבע אשת אוריה החתי היתה ראויה לדוד מששת ימי בראשית (סנה' קז' ע"א), ואולם זר הוא הספור הנמסר כאן שבשעה שנפל גלית⁴, ועמד דוד לכרות את ראשו לא מצא חרב, ובקש מהערל אויה החתי לתת לו חרב. אך הוא התנה אתו תנאי, שתמורת חרבו יתן לו אשה מבנות היהודים. דוד הבטיח לו לתת לו. אך באותה שעה יצאה בת־קול ואמרה לו: אתה הבטחת לו אשה מבנות ישראל; חייך שאיני נותן לו אלא את האשה היעודה לך מתחלתה. אגדה זו מתנגדת למקרא מפורש האומר, שדוד הרג את גלית בחרב גלית (ש“ח י”ז ד). וכן זרה האגדה שאבני דוד נהפכו לאבן אחת (בית כ"ד) אפשר שהיא לקוחה מאבני יעקב (חולין צא' ע"ב). בית כ"ה האגדה שעקר גלית הר לקוחה מאגדת עוג מלך הבשן ומשה (ברכות נ“ד ע”ב).

אציין עוד לאחרונה את ההופעה שהיהודים אמיצי־לב אלה האמונים על הטבע החפשי יצרו⁵ להם מלבד פיוטים שונים וקנות לט"ב, שני שירים היוצאים ללמד על תכונת הגבורה הנוססת בהם, והם שירה זו על דוד וגלית ושיר אחר על דבר שמשון הגבור שני שירים אשר אם גם רוח הדת מחופפת עליהם, הנה יש בהם⁶ הרבה מהבעת הגבורה הנוססת בלבם.

ארמית	עברית
קיצטית דוד וגלית	ספור דוד וגלית
א	א
דֵי אִישְׁמוֹאוֹן יַא כֻילוֹכוֹן⁷ מְחוְּבֶי דִידִי	הוי שמעו אתם כלכם חביבים שלי,
דֵי מְצִיתֻוןְ כֻולוּ עְזִיזֶי דִידִי	הנה האזינו כל יקירים שלי,
אֶל דֵיהַא נְצֻותֶית דַוִד וְגוֹלְיַית פְלִישְׁתַיַיא	לזאת מלחמת דוד וגלית הפלשתי,
דִאִנְצֵילֵי בֶית דַשְׁתֶית מְגִידוֹ	שנלחם בשדות מגדו
הַאיי חֶיפ וְצַט חֶיפ	הוי חבל ומאה פעמים חבל,
יַא חֶיפ וִגַבִינֶי תַא דַוִד שֻׁולְטַאנַא	הנה חבל וחבל לדוד המלך.
ב	ב
דֵי גְֹמִעְלוּ כֻולוּ פְלִישְׁתַאיֶי	הוי נאספו הפלשתים כלם
וְתֵֹילֵי אִימוֹהוֹן גוֹלְיַית מִן גִיתַאיֶי	ובא לו עמהם⁸ גלית מן הגתים
גֵימִר אַנַא בַאזֵינַא מַכִֹלְצִנוּ	אמר אני אלך אכלה (אבטל)
יִשְׂרַאֶל מִן שַרְעַאיֶי וִידַעוַואיֶי	את ישראל מדת ומתפלה.
יא חיפ
נוסחאות אחרות: לבית ב'
——	—-
גמעלו ותילו כלו פלשתאי רישד טורא	נאספו ובאו כל הפלשתים בראש ההר
גולית פלשתאה מכנזרה מכואתד כזוראגלית⁹	הפלשתי גועה (נוחר) כמו זיר
גימיר דארן גו שונאי ישראל צורא מוראן.	אומר אשים בישראל סם מר,
—-	—-
ג	ג
אֵיגַאר שַׁאֻוול שֻׁולְטַאנַא צְרִיכְלֵי וִיבְכֵילֵי	אז שאול המלך צרח ובכה,
גֵימֶיר אַזֶיל גוֹלְיַית פְלִישִׁתַיַיא קַאטִילֶי	אמר כל מי שילך את גלית הפלשית יהרג,
בְלִי מִיכַל בִירַאתִי בִיַיאוִינַא טַאלֶי	אכן את מכיל בתי אתן לו,
וְהַם כֹא סַאהְמַא מִן חִיכֻום דִידִי פַאוֶי אִילֵי יא חיפ	וגם חלק אחד ממלכתי יהיה לו
נוסחאות אחרות: לבית ג'
—	—
שאול שלטנא צריכלה בכילה	שאול המלך צוח ובוכה
גימר כות אדיו אזל גלית פלשתאה קאטללה	אמר: מי שילך היום אל גלית הפלישתי ויהרגנו
מיכל בראתי פיאונאלה	(את) מיכל בתי אתן לו
סהמא מנגד חכם דידי פאוילה. חיף	וחלק ממלכותי יהיה לו.
ד	ד
דַוִיד שִׁיבַֹאנֶית אִירְבֵי וֵילֵי	דוד רועה צאן היה
אִיכַֹלַא אֶלִיאַב אַכוֹנֶי טַאלֶי מוֹתֵֹילֵי	אכל לאליאב אחיו אליו הביא
אֵיזַא דַוִיד מִירֶי תַא אֶלִיאַב אַכוֹֹנֶי מֻוחְכילֶי¹⁰	אז דוד אמר לאליאב אחיו, הגיד.¹¹
מַרִי אוֹהַב קַאלַא מַן אֵיכַא תִילֵי	אמור לי הקול הזה מהיכן בא.
וְחִיפ¹² תַא דַוִדֹ שׁולְטַנַא
נוסחאות אחרות לבית ד'
—	—
דוד שולטאנא שיואנד ברכי וילה	דוד המלך רועה צאן היה
אליאב אכונה גדאיא תאלה מותילה (ל)	אליאב אחיו פת שחרית מביא לו.
דוד מיררה יא אכוני איא קאלא מיכא תילה	דוד אמר לו אחי, זה הקול מהיכן בא
ה	ה
שַׁאֻול וְיִשְׂרַאֶל גַיצַרְכִֹיוַוא מִן קְמוֹהוֹן	שאול וישראל היו צורחים מפניהם.
כֻוד יוֹמַא גִיִזיִווַא גִידוֹקִיוַא דַרְגַהֶית כְנִישְׁיַיאַתַֹא	כל יום היו הולכים אוחזים בדלת דוֹהוֹן בית־הכנסת שלהם
קְרִיאַת שְֹמַע אַרְבִי יוֹמִי מִיבֻוטְלַא מִינוֹהוֹן	קריאת שמע ארבעים יום בטלה מהם.
אִיתַֹאוֻון אִינְצַאֻון אִימֵינִי גִימְרִיוַוא טִלוֹהוֹן	בואו, הלחמו עמנו היו אומרים להם.
יא חיפ
ו	ו
יִשְׁרַאֶל כֻולֻו גְמִעְלוּ	ישראל כלם נתאספו,
רַאבַא, גוֹ אִידְֹגַֹאדֶֹי זִילוּ וְתֵֹילוּ	הרבה ביחד¹³ הלכו ובאו.
כַֹא גִֹיוַואב תַא גוֹלְיַית פְלִישְׁתַיַיא לַא מִיצֵילוּ הֻוִילוּ	תשובה אחת לגלית הפלשתי לא יכלו¹⁴ לתת.
יא חיפ
ז	ז
גוֹלְיַת פְלִישְׁתַיַיא יִרְכֹֻֻותֹ דִידֶי 6 דִירַאֶי דוהוֹן	גלית הפלשתי ארך שלו 6 אמות שלהם וזרת
וִיכַֹא סִיטַא וֵילֵי	אחת היה.
וְלְוִישַׁא זִירִי וְכֻום זִירִי; מִיתְֹקַאלֶי כַֹמְשׁא	ולבוש שריון וקבע שריון משקלו חמשת
אַלְפֶי דִיד צִיפֶֹיר וֵילֶי	אלפים של נחשת היה.
וְשֻולְפֶית רֻומְחֶי אִישְׁתַא אִימַאהֶי מִיתְֹקַאלֶי,	ולהב חניתו שש מאות משקלו של ברזל היה
דִיד פְרִיזְלַא וֵילֵי, וְטַאַנֶית סִלַאחֶי גֵיזִלְוַוא אֶל קַאמֶי	ונושא זינו היה הולך לפניו.
נוסחאות אחרות^:¹⁵ לבית ז. מאת חכם אליהו מעמידיה
—	—
דויד שיווניד אירבי וילי	דוד רועה צאן היה.
זוודא טאלי אליאב אכוֹניה מותילי	מזון לאליאב¹⁶ אחיו הביא¹⁷
מריה יא אכוני אוהא קאלא מיכא יתילי	אמר; הוי אחי הקול הזה מהיכן יבוא?
קטע שהביא הא' דר' קלאר מערי קורדיסטאן. לבית ז'
—	—
דה שמואון כלו יראני דידי	הידד, שמעו כל ידידַי,
דה שמואון כלו גוזיני דידי	הידד שמעו כל רעַי,
נצותד נציאואלה גוליית פלשתאה ודוד שולטנא	מלחמה שנלחם גלות הפלשתי בדוד המלך
אלד דשתד מגדי חיף ומגבינד שולטנאנא	על שדה מגדו; הלואי ולא היה מת דוד המלך.
ח	ח
גוֹלְיַיאת פְלִישְׁתַאיַיא אִחְמִילֵי רֶישׁ טְוַרא¹⁸	גולית הפלשתי עמד בראש הר.
וְאֶל יִשׂרַאֶל אִצְרִכְלֶי וְמִירֶי	ואל ישראל קרא ואמר:
טְמַהַא אַכְֹתֻוֹן זוֹרֵי	כיצד אתם קטנים
גִינַפְקֵיתֻון וְנִינַצֵיטֻון אִימִי	תצאי ותלחמו אחי?
הְלַא אַנַא פְלִישְׁתַאיַיא וֵינַא¹⁹	הלא אני הפלשתי הנני.
ט	ט
מִן שִׁינֶי קְמַאיֶי וְזְמַאנֶי	משנים קדמוניות וזמנים
דִיד זִילִי אֶל יְלוֹנְכֶית עֶילִי כֹהֶן²⁰ דוֹכוֹן	שהלכתי אל בני עלי הכהן שלכם.
וקַם קַטְלִינוּ וְבֵיתֹוֹהוֹן קַמַכְרִיוִינֶי	והרגתים וביתם החרבתי
וְנְהִבְלִי סַנְדֻוקֶת תוֹרֵה דוֹכוֹן	ושביתי את ארון התורה שלכם
וְפִישְׁלַא גוֹ בֵיתִֹי שׁואָה יַרְכֶֹי	ונשאר בתוך ביתי שבעת ירחים
וְקַדֶיר דֻוקְלִי טַאלֶי וְקַם עַזִיזִנֶי	וכבוד נהגתי בו וכבדתיו.
אַנַא אוֹקַאד וֵינַא אְוִידַֹא תַא מִלִיתַא דִידִי נַאמֻוסֶי	אני כל־כך עשיתי לעמי כבוד;
בְלֶי שַׁאֻול חְכוֹמַה דוֹכוֹן	אך שאול המלך שלכם
כַֹא נַאֻמוס לֵיוֶי אְוִידַֹא טְלוֹכוֹן	כבוד אחד לא עשה לכם
וְאַכְתֻון אַתְֹקַד גִמְחִיבֵיתֻולֶי	ואתם עד כדי כך אוהבים אותו.
בְלֶי סַאֻון מארֻון טַאלֶי	אכן לכו אמרו לו,
שֻות אִמְגַאבֶי כַֹא גְבַרַא אַתֶי קַאמִי, מַחְמִילֶי	שימצא גבור לפני, ועמיד,
וְכַֹאזִינַא דִית אֵינַא מְנִילֶי	ואראה שאדע מי הוא.
י	י
גוֹלְיַיאת מִירֶי טְלוֹהוֹן	גולית אמר אליהם:
כֵילֶי אַוּ גְבַארַא דִיד מִירִי טְלוֹכוֹן	היכן הוא הגבור אמרתי אליכם,
שֻות אַתֶֹי אִינְכַאן אֶמְצֶי אִלִי מאכֵֹילִי וְקַטִלִי	שיבא נא. אם יוכל (ימצא) לי להכותני ולהרגני
כוֹ אַכְֹנַאן וְכֻולַא מִלִיתַא דֵינִי זוֹרֵי וְרִירֶי	אז אנחנו וכל העם שלנו קטנים וגדולים
בִפֵיִשַׁךאִילוֹכוֹן אוֹדֶי וְגֻולַמַתַא טַלוֹכוֹן פַאוַוכְנִי	נהיה לכם עבדים ומשרתים לכם נהיה.
וְאִנְכַאן אַנַא אִמְצִילִי אִילֶי וְקַמְקַטְלִינֶי	ואם אני אוכל לו ואהרגנו,
כוֹ חֶיפֶית שׁוֹאַה דוֹרֶי דִיד שׁוֹאַה בְבְוַותַֹא	אז גמול²¹ שבעה דורות של שבעה אבות מכן
מִינוֹכוֹן בִישַקְלַכְנִי	נקח
וִאַכְֹתֻוֹן בוֹדַֹכְֹלוֹכוֹן גֻולמְוַואתַֹא דֵינִי:וִאיכלוֹכוֹן	ואתםנעשה אתכם למשרתים שלנו ובכם
בִיחַכְמַכְנִי.	נמשול.
יא	יא
וִשַׁאֻול כִימֶית אוֹהַא כָבְרַא אִשְׁמֵיאְלֶי	ושאול אשר הדבר הזה שמע,
וְזִידוֹאְתַֹא גוֹ לִיבֶי מֻייְאִילֶי	ופחד לתוך לבו נכנס
וְמִירֶי תַא יִשְׂרַאֶל וְלוֹכוֹן	אמר לישראל: הוי לכם
אוֹהַא גוֹלְיַיאת גֻוֹרַא גוֹ דֻונְיָ, לַאת אִימְצֶי אִילָי	זה גולית איש בעולם לא יוכל לו,
יב	יב
מִן דַרחַאל כַֹא גוֹרַא מַעְקֻול מִן בֶית לֶחֶם	באותו זמן איש אחד חכם מבית לחם
יְהֻודָה וֵילֶי וְתֵֹילִי	יהודה היה ובא.
וְשִׁימֶי יִשַׁי וֵילֶי וְתִימַנְיַיא בִינוֹנֶי אִיתְֹוַואלֶי	ושמו ישיהיה ושמונה²² בנים היו לו.
וְאַיוּ אשַׁא גַאוֵית מַעְקֻולֶית וְרֻוַנֶאית יִשְׂרַאֶל	ואותו האיש בתוך חכמי וגדולי ישראל
יתִיוַוא וֵילֶי	היה יושב.
וְהַם אִטְלַהַא מִן יְלוֹנְכֶי דִידֶי אִימֶית שַׁאֻול אֶל	שלושה מבניו עם שאול אל המלחמה שלח.
נְצֻותַא מִישׁוֹדרְִווַאלֶי וְשִׁימֶית אַן אִטְלַהַא אֶלִיאַב בֻוכְֹרַא וְאְבִינָדָֹב.	ושם אלה השלשה אליאב הבכור ואבינדב
וְשֶׁמַא וֵילֶי.	ושמא היה
וְזוֹרִית כֻולוּ דַוִיד וֵילֶי.	והקטן בכולם דוד היה.
יג	יג
וְדַוִיד שיבַֹאנֶית אִירְבַא וֵילֶי	ודוד רועה צאן היה.
וִדִייארֵי תַא אֶלְיאַב אְכוֹנֶי נוֹבִילְוַואלֶי	ומתנה לאליאב אחיו הוביל.
וְשִׁמֵאלֵי קַרלֶית בִכְֹיֶית שַׁאֻול תֵילֶי	ושמע קול בכי שאול בא
וְמִירֶי תַא אְכֹוֹנֶי יַא אְכוֹנִי מַרִי	ואמר אל אחיו: הוי אחי, אמור
אוֹהַא קַאלֶית מַנִי אִילֶי.	הקול הזה של מי הוא?
נוסחאות אחרות: לבית יג' יד'
—-	—-
גימר: אִיַּא קאלא שאוּל שלטאנא וֵילֵה	אמר: זה קול שאול המלך
גימר: כוּת אדיו אזל גלית פלשתאה קאטללה	אומר: מי שילך היום אל גלית²³ הפלשתי ויהרגנו
מיכל בראתי ביַאוִנַיאלֵה	חלק ממלכותי יהיה לו.
וסהמא חכם דידי פאוילה	חלק ממלכותי יהיה לו.
יד	יד
וַמִירֶי אֶלִיאַב תַא אְכוֹנֶי יַא אַכֹוֹנִי דַוִיד	אמר אליאב לאחיו: הוי אחי דוד:
אוֹהַא קַאלֶית שַׁאֻול שֻולְטַאנַא אילֶי	זה הקול לשאול המלך הוא.
וַאל גֵימֶיר קֶמְתִי דִיד אַזֶיל אֶלגוֹלְיַית	היה אומר: כל מי שילך אל גלית
פִלִישְׁתַאיַיא וְקַטִילֶי	הפלשתי ויהרגהו,
אַנַא מִיכַל אִבְרַאתִי אֶבְיַאוִינַא טַאלֶי	אני את מיכל בתי אתן לו,
וְהַם כַֹא סַהְמַא בֶית פַלְגֻותֶֹית חִיכֻום דִידִי	וגם חלק חצי המלכות שלי אתן לו.
אֶבְיַאוִינֶי טַאלֶי וְהַם וְזִירֶית יַמֶי דִידִי אֶבְדַרִינֶי.	וגם וזיר ימינו אשימנו.
טו	טו
וַמִירֶי דַוִיד תַא אַכֹוֹנֶי אַנַא בַזֵינַא	ואמר דוד אל אחיו; אני אלך
וְבֶית אִילַהֶית יִשְׂרַאֶל אֶבְתַכְלֵינַא	ועל אלהי ישראל אשען
וְאִדְיוֹ נְצֻותַֹא קַם פְלִישְׁתַאיָי אֶמְרַזְגֵינָא	והיום מלחמה לפני הפלשתי אערוך.
ושִׁימֶית אִילַהַא גוֹהוֹן אִמְתַבְלֵינָא	ושם אלהים בתוכם אשר,
וְרֵישֶׁית גוֹלְיַת אֶבְקַטְאֶינַא	וראש גלית אכרות,
וְתַא אִסְתַאדִֹי שַׁאֻול אֶבְנַבְלֵינַא.	ולאדוני שאול אובילנו.
נוסחאות נוספות לבית טו וראה סוף כא
——	——
גּימר דוד שלטאנא:	אומר דוד המלך:
אדיו אנא באזֵינָא	היום אני הולך
גלית פלשתאה קַטְלֵנא	והורג את גלית הפלשתי.
פִסְרָא דידה טֵירִיד שִׁמֵּי פְּיַאוֵינַא	בשרו לעוף השמים אתן.
נוסחא נוספת לבית טו
—-	—–
דוד שׁולּטאנא גימר אדיו אנא באזינא	דוד המלך אמר: היום אני מלך.
זָכֹותִד בַאבַאוַאתַא פְּתַּכְּלֵינַַא	בוטח בזכות אבות.
פִסְרִד גלית פלשתאא תא טֵירִד שִׁמֵּי פְּיַאוינא־חיף	בשר גלית הפלשתי לעוף השמים אתן.
טז	טז
וְאֶלִיאַב אַלֶית אְכֹוֹנֵי דַוִיד גְֹגִרֵי וְכִרִבְלֵי	ואליאב על אחיו דוד כעס²⁴ וזעם.
וִיכַֹא שׁוֹמַא אֶבְרֵישֵׁית דַוִיד אֶמְכֵילֶי	ויכה על ראש דוד הכה.
וְגֵימִירְוַוא וַאיִי בַאבוֹ וַאִי דַאיֶי	והיה אומר: הוי אבי, הוי אמי,
אוֹהַא דַוִיד זוֹרַא וַל גֶימֶיר	זה דוד הקטן אומר
בַאזֶין אֶל גוֹלְיַית גְבַארַא	אלך אל גלית הגבור
וְגוֹרַא וְיְירִיכַֹא בַקַטְילֵינַא	והאיש והארוך, אהרגנו;
וְגִיצַרְלִי בֵית כַֹא דַרְבַא מַנְפִילֶי	וירא אנוכי שבמכה אחת הפילנו
נוסחאות נוספות לבית טז
—–	—-
דוד שולטאנא שיואנד ברכֹי וילה	דוד המלך רועה צאן היה.
אליאב אכונה גדייא תאלה מותֹילה	(ל)אליאב אחיו פת שחרית מביא לו.
רַאבַּא אֵּלֵּה כְּרִבְּלֵה	הרבה חרה לו (לאליאב)
כַא לַאטוּמַא גוֹ רֵישִׁיד דוד מְכֵֹילה	מכה בראש דוד הכה.
גימר: אִיַּא בַּאזֶל גלית פלשּׁתאה קטללה חיף	אמר: זה הולך להרוג גלית הפלשתי.
יז	יז
וְדַוִד וֵילֶי שִׁיבַֹאנֶית אִירְבֶי	ודוד היה רועה צאן,
וְתֵֹילוּ אַרְיֶה אִימֶית דִיבֶי	ובאו האריה עם הדוב,
וְגִיבֵיוַוא מַפְקִיוַואלוּ כֻולְיַיאתֶי מִן גַוֶית	וחפצו להוציא כליותיו מתוך
תַרְבֶי וְלִיבֶי	החלב והלב.
וְקִמְלֶי אִילוֹהוֹן קַמְקַטִילו כֻותְרוֹהוֹן בִידַרְבֶי	וקם עליהם והרגם כּלם במכה.
יח	יח
וַמֻולִשְׁלֶי שַׁאוּל אֶל דַוִיד גֹֻולֶית זִרִי,	והלביש שאול את דוד לבוש ²⁵שריון
וְכוּם זִרִי דִידֶי וובע	שריונו,
וְיִסִירֵי סֵיפֶי אֶל כַֹאצֵי	וקשר חרבו אל מתניו
וְמִירֶי, דַוִד באבוֹ יְקֻורַא אִילֵי, הַאתְכַֹא	ואמר דוד: אבא; כבדים הם כל־כך
לֵיבִי וְלַאת אִיגְבַארֶי	לא אוכל ואין לי כח.
וְשְׁלִיכְֹלֶי דַוִד גֹֻולֶי	ופשט דוד הבגדים.
יט	יט
וְדַוִד דַרְחַאל אַלֶית כְּווֹרַא אְרִקְלֶי	ודוד תכף ומיד אל הנהר רץ,
וְמִיגוֹבֶילֶי כַּמְשַׁא כֵיפֶי וִדִירֶילֶי	ובקש חמש אבנים, ושם
גַוֶית אֶכְֹוֵוידַנְכֵי דִידֵי וְאֶל כַאפֶי מוֹתֶילֵתַיַיאלֶי	בתוך ילקוטו על כתפו תלהו,
וִאַלֶית גולְיַית פְלִשְׁתַאיַיא אִקְרֻולֶי	ואל גלית הפלשתי קרב,
גרסא נוספת לבית יט
—-	—
דוד שלטאנא אריקלה	דוד המלך רץ.
ארבא כֵּיפֵּיא גוֹ כְׂוִידַנְכֵּי דְרֵילֵה	ארבע אבנים בכיס הרועים(בילקוט) שם
זכותֵׂד באבאואתֵׂה תְּכִלְלֵה	בזכות אבותיו בטח.
גלית פלשתא קְטִלְלֵה. חיף.	ו(זאת) גלית הפלשתי הרג.
כ	כ
וְכִימֶית תֵּילֵי גוֹלְיַיאת פְלִשְׁתַאיַיא	וכאשר בא גלית הפלשתי,
דִיד מְנִי אֶבְנַאצֶי אִימֶי וַל אֶגְכַֹאזִי דַוִד אִילֶי	ראה שזה שילחם אותו דוד הוא,
וְכִימֶית גִּיזֵילֶי כַֹאיַאלַא זוֹרַא וְסִימוֹקְנַאיַיא אִילֶיי	וכאשר ראהו ילד קטן ואדום,
קַם כִרֶהְלֶי גֶימֶיר מוֹ כַאלְבַא דִידֶי וֵינַא	בז לו, אמר: הכלבו הנני שיצחק עלי
דִיד אְיגַכֶיך אֶלִי לֶיוֶי עִיבַּא אִלִי אַנַא חַמְלֵינָא בַרְקֻולֶי	האין זאת בושה שאעמוד²⁶ נגדו
בְלֶי מַא אוֹדֵינַא מֶן שַׁאוּל	אכן מה אעשה לשאול
דִִיד חִירֶי בֵית אֶגְיַיאנֵי דִיד לֵיבֵי אִלִי	שנבוך לבו שלא אוכל לו
וְלַא כִיאֵי מַא אַוֶיד דִיד חִירֶי אִכְחַאלֶי	ולא היה יודע מה עשה שנבוך,
דִיד גִימַחְמִילֶי בַרְקֻולִי כַֹא יַאלַא מִנְזוֹרֶי	שהעמיד נגדי ילד אחד
דִיד לַאת כִיאֶי מִן יַמִינֶי וִשְׁמַאלֶי	שאינו יודע בין ימינו לשמאלו.
כא	כא
וְמִירִי גוֹלְיַית תַא דַוִיד לַא אַמְרֵיתֶין	אמר גלית²⁷ לדוד: לא תאמר
לֵבֶי, יַאן בֶיר מַעֻקולֶי וֵיתֶין	לא אוכל אם בחכמים אתה.
בְלֶי אַנַא בֶיש קֻויַיא מִינוֹך וֵינַא	אכן אני יותר חזק ממך הנני.
אַלְפַא וְכַמִשְׁמַא וְשׁוֹאִי וְשׁוֹאַה מֻוכְֹוַאתֹוֹך	אלף וחמש מאות ושבעים ושבעה כמותך
בֵית כַֹא צִיבוֹאְתִי אִבְמַזִבְֹרֵינַא	באצבעי האחד אסובב.
וְאֶין לַאת גִימְהֵמִינֵיתִין אַתַא אֶבְכַֹזֵיתִין קֻוִיתִי	ואם אינך מאמין, עתה תראה כוחי.
אִיתַֹלוֹך דִיד פִסְרוֹך תַא חֵיוַונֶית אַרְאַה	בוא שאתן את בשרך לחית הארץ
וִתַא טֵירֶית שִימֶי אֶבְיַאוֵינַא.
כב	כב
וְמִיגֹוִיבְלֶי דַוִד אֶל גוֹלְיַית וְמִירֶי	השיב לגלית ואמר:
אַהֶית אִגַאֵיתֶין בֶית קְוִיתוֹך וְבֶית סֵיפַא	אתה מתגאה בכוחך ובחרב ומגן ורומח,
וְמִטַאלֶי וְרֻומְחֶי וְאַנַא בִיתַכְלֵינַא בֶית אִילַהֶית יִשְׁרַאֶל	ואני נשען על אלהי ישראל,
וְאִילַהַא בִמְסַלִמְלוֹך בֶית אִידִֹי וְרֵישׁוֹך	ואלוהים ימסור אותך בידי, ואת ראשך
אַנַא בִקַטְאֵינַא	אכרות.
וְאוֹרְדִית פְלִישְׁתַאיֶי בִיקַטְאֵינַא	ומחנה הפלשתים אכרית,
וִבְכַאׁזֶי כֻולוּ נַאשַׁא אַין שֻׁולַא	ויראו כל האנשים אותו המעשה
דִיד לַא הַוֵיכוּ אוֹדִֹילֶי לַאׁ גֻוֶרי וְלַא פֵֹירִסֶי	שלא יכלו לעשות לא אנשים ולא פרשים
וְלַא גְבַארֶי:	ולא גבורים.
כג	כג
וְדַוִד מִירֶי יַא גוֹלְיַיאת אַהֶית אִמְכֵֹי דַרְבַא דִידוֹך	ודוד אמר: הוי גלית²⁸ אתה הכה המכה שלך,
גִֹנְכִי וַאל פִיש כאׁ סַאעַא מִן עֻומְרוּך	כי נשארה רק שעה אחת מחייך,
וִכְֹרַאיַי אֶבְחַרְמֵיתֵין מִן מְלִיתַא דִידוֹך	ואחר־כך תכרת מעמך.
כד	כד
וְדַוִד מִּיגוֹבֵילֶי כַֹמְשַׁא כֵיפֶא וַדִירֵילֶי גַאוֶית	ודוד לקט חמשה אבנין ושם בתוך ילקוטו.
אִכְוֵדַנְכֵי דִידֶי הִיל וִילַא כַֹא סַאעַא גוֹפַלְגַא כַֹא כֵיפַא וַאל פִישְׁלֶי	עד שהלך שעה אחת באמצע אבן אחת נשארה לו,
וְדִירֵילֶי פֹֻוכְרֵי הַוַוא וְפִֹהְמְלֵי:	ושם את דעתו היטיב והבין.
כה	כה
וְגוֹלְיַת ג5ימֶר עֵיבַא אִלִי אַנַא נַצִינַא אִימֶית	וגלית אמר: בושה לי שאני אלחם עם ילד
דוֹהַא יַאלַא בֶית צִילַאחֶי	זה בנשק.
וְשִׁקְלֶי כַֹא טֻורַא קַם אַקִירֶי מִן אִיקְרֶי וַבֶית	ולקח אחד שעקרו מעיקרו ובדוד הכה.
דַוִיד אִמְכֵֹילֶי וְדַוִד מַאת וֵילֶי כְֹפִֹיפַאׁ בֶית דְקִיקַא רֵישִׁית	ודוד כמה שהיה קל ברגע לראש ההר
טֻורַא פִירֶי וִנִידֵילֶי:	ברח וקפץ.
כו	כו
וְדַוִד מֻנְדֶילֶי אִידֶֹי אֶל אַו כֵיפַא, גוֹ	ודוד שלח ידו אל אותה אבן בתוך קלעו שם
בַרְקַאנִיֶיה דִירֶילֶי טִילַהַא נַקְלֶי אִישְׁאִישַׁאלֶי וִמְכֶֹיַיאלֶי	ושלש פעמים סבב והכה.
וְכֵיפַא פִֹירֶי וְזִילֶי גוֹ גַאוֶית גוֹ בִאֶינֶית גוֹלְיַית	והאבן ברחה והלכה בתוך מצח גלית הפלשתי
פְלִישְׁתַאיַיא יִאִילֶי וְנִיצֻולֶי	ונכנסה ונצבה
הִיל אִשְׁאִשְׁלִי גִייאַנֵי גּוֹלְיַת תִירֵי וַאצְלֵי וואלֶי	עד סבב אצמו גלית שתי חתיכות היה
פִישְׁלֶי וְתַאמַא נְפִילֶי	שמה נפל.
כז	כז
וְדַמיֶת דַוִד גִיזֵילֶי גוֹלְיַית אִנְפִילֶי	וכאשר ראה דוד שגלית נפל,
וְאִרִקְלֶי דַוִד רֵישֹ גוֹלְיַית אִחִמִילֶי	ורץ דוד לראש גלית עמד.
וְמִירֶי תַא אֻורִיַה הַחִתִי סֵיפַא טַאלִי הַאלֶי	ואמר לאוריה החתי: חרב לי תן.
וְמִירֶי אִכְֹלֵיאְתַא דִידִי מִינוֹך גְבֵינַה	ואמר: תגמול שלי ממך אני מבקש.
וְמִירֶי דַוִד מַאְיילַא אִכְלֵיאְתַא דִידוֹך	ואמר דוד: מה הוא התגמול שלך?
וְמִיגוֹוִֹיבְלֶי אַנַא כַֹה בַכְֹתַא מִן הֻוַדֹאיֶי גִיבֵינַא	וענה אוריה: אני אשה אחת מהיהדים מבקש,
מִידְאֻורֶי מִירֶי הַוַוא מִיּרַדוֹךֹ אִבְמַחְצִילֵינָא	השיב ואמר: טוב רצונך אמלא.
וְמִגְוִויבְלֵי אִילַהַא וִמִירֶי תַא דַוִד אַוֶל נְצִיבוׁךֹ	וענה אלהים ואמר לדוד: מזלך הראשון
טַאלֶי אֶבְיַאוַיִנַא;	אתן לו.
כח	כח
וְדִד סֵיפֶית גלית²⁹ בִידֶֹית יַמֵי דִוִיקְלֶי	ואת חרב גלית ביד הימנית תפס.
וְרֵישֵי בְאִידֶֹית גֹפֶי אֶדְוִיקְלֶי וְשְׁקִילֶי	וראש גלית³⁰ שמאלו החזיקה, ולקח
וְגַאוֶית אוֹרְדִי דִיד יְשְׁרַאֶל אִרְקִדְלֶי	ולתוך מחנה ישראל רקד.
וְשַאוּל מִיבוֹקִרֶי וְמִירֶי מַארוּן טַאלִי	שאול שאל ואמר: אמרו לי
אוֹהַא יַאלַא בֶיר מְנִילֶי	זה הילד בן מי הוא?
דִיד הַתְכַֹא יְדוֹאַה וִשַׁהְרַזַא וִפְֹהוֹמַא דִיד נְפִיקְלֶי	שכך יודע וגבור־חיל ומבין יצא.
בְלֶי חִיכֻום דִידִי אִבְשַׁקִילֶי:	אכן ממשלה שלי יקח.
כט	כט
וְנְפִיקְלֶי כַֹבְרַא גַוִית גְֹמַעַה אוֹהַא יַאלַא מִן	ויצאה השמועה בתוך הקהלה: הילד הזה מרות
רותֹ וַאל אִבְרֵילֶי	המואביה יצא.
וְמִירוּ חְרַאם אַתֶֹי גוֹׁ יִשְׂרַאֶל גִנְכִי עַמוֹנַיַיא אִילֶי	ואמרו: אסור שיבוא בישראל³¹ משום שעמונו הוא.
וְכִימֶית אֶשְׁמֵאְלֶי עַמַסַא בֶיר יֶתֶֹר רַאבַא אֶכְרִבְלֶי	כאשר שמע עמשי בן יתר הרבה חרה לו,
וְמִירֶי כֻות אַמֶיר דִיד דַוִיד חְרַמַאלֶי	ואמר" על מי שיאמר שדוד פסול הוא,
אַתַא דִימֶי בֶית סֵיפַא בִשַׁטְיִפֹנֶי	הנה את דמו בחרב אשפוך.
גִֹנְכִי אַנַא לִפְלִי כֵס שְׁמֻואֶל הְנַבִיא	כי למדתי לפני שמואל הנביא מורי ואמר: כשר הוא.
אֶסְתַאדִֹי וִמִירֶי חְלַאלַאלֵי וְאַוַוא רִיוֶית כֻולוֹהוֹן פַּאוֶי וַואל כֻולְוכֹוֹן	והוא הגדול בכולם יהיה, ואתם כולכם ראיתם
אֶגְזִילוֹכוֹן בִאֵינוֹכוֹן תַא דוֹהַא שׁוֹלַא רִיוַוא וְתַא דוֹהַא נַמֻוס	את המעשה הגדול ההוא ואת אותו הכבוד שעשה,³²
דִיד אֶוִידְלֵי דיד אִיל7הַא קְמַרִוֵילֵי	שהאלהים³³ הגדיל אותו.
ל	ל
בַתֶֹיר דִיד דַוִד קְטִילֶי גוֹלְיַת פְלִישְתַיַיא	אחרי שדוד הרג את גלית³⁴ הפלשתי,
וְרֵישֵׁי אִקְטֵאְלֶי וְבְאִידֶי אֶדְוִיקְלֶי וְרִקִדְלֶי	וראשו כרת והחזיק בידו³⁵ ורץ,
וְגוֹ אוֹרְדִית דִיד יִשְׂרַאֶל חְמִילֶי	ובתוך מחנה ישראל עמד,
וְרֵישַׁא תַא שַׁאוּל הְוִילֶי בֶית דִיַיארִי נוֹבִלֶי	וראש גלית לשאול נתן במתנה, הוביל לו,
וְכֵיפֶֹית כֻולוּ יִשְׂרַאֶל תֵילֶי בִאַיי סַאעַא	ושמחת כל ישראל באה באותה שעה,
ושַאוּל אִפְשִקֵלֵי	ושאול שמח³⁶
וְמִירֶי שַׁאוּל אוֹהַא נַמוּס דִיד דַוִד א וִידְלֶי	ואמר שאול: הכבוד הזה שדוד עשה.
בִאַיי סַאעַא שַׁאוּל מִירֶי אוֹהַא מִיטֶילֶי	אותה שעה אמר שאול: זה, הממשלה מגיעה
חִיכֻום אִילֶי	לו.
לא	לא
בַתֶֹיר הַדַך אֶרִקְלוּ ישׂראל בַתֶיר פְלִישְׂתַאיֶי	אחרי זה רדפו ישראל³⁷ אחרי והרגו הפלשתים
קְטִילוּ וְנִהִבְלוּ	ובבזו.
וְפְלְשְתַאיֶי אֶתְוִירוּ וישראל מַאל דוֹהוֹן	הפלשתים נשברו וישראל בזזו את רכושם והביאו.
אֶנְהִבְלוּ וְמוֹתֵֹילוּ וִאַנִי וְכֻולַא דֻונְיֶיה אֶמְעוֹגִֹבְלוּ	והם וכל העולם התפלאו,
תַא דוֹהַא גוֹלְיַית פְלִישְׁתַיַיא דִיד אֶקְטִילוּ	שאת אותו גלית³⁸ הפלשתי הרגו,
וִמַאל דוֹהוֹן נְהִבְלוּ וְמִעוֹגִיבְלוּ	ואת רכושם בזזו, והתפלאו,
וְאִילַהִית יִשְׂרַאֶל כֻולוּ אֶמְפוֹצִינוּ	ואת אלהי ישראל כולם³⁹ הללו.
וְכֻולוּ מֶלִיתְיַיאתַֹא מִירוּ בַאבוֹ כִימַא	וכל העמים אמרו: (אבא) אלהים! כמה
אִילַהַא דוֹהוֹן גִיבֵוַאלוּ	אלוהיהם רוצה בהם
אַיוּ אִילוֹהוֹן רַבַא רִיוַוא אִילֶי	האלהים⁴⁰ ההוא גדול מאד הוא.
בַלֶי אַוַוא אִילֶי דִיד מִן גוֹ מִיצֶיר קְמַפִיקְלוּ	אכן אשר ממצרים הוציאם,
דִיד אֶוִידְלֶי בֻורְהַאנֶי וִעַגְֹבְוַותַֹא טְלוֹהוֹן	שעשה מופתים ונפלאות להם,
וְטְלַאתִֹי וְאִישְׁתַא חְכוֹמֵי אֶתְוִירלֶי טְלוֹהוֹן	ושלשים וששה מלכים הכניע להם
וְלְיְרֻושַׁלַיִם קְמֵתֵֹילוּ וְיַרֻושַׁלַיִם מֻומְלֻוכְלוּ	ולירושלים הביאם ואת ירושלים הנחילם,
גֹנְכִי אִימֵיוַואלֶי תַא בַבְוותוֹהוֹן	כי נשבע לאבותיהם
וְמוֹמַאתֶֹי מוֹקִמְלֶי אִימוֹהוֹן:	ושבועתו הֵקִים אִתָם

במקור “מלחמה” צ“ל ‘מלחמת דוד’ – הערת פב”י ↩
במקור “בידו”, צ“ל ‘בידי’ –הערת פב”י. ↩
במקור “האגודה”, צ“ל ‘האגדה’ – הערת פב”י ↩
במקור “גלית שנפל”, צ“ל ‘שנפל גלית’ –הערת פב”י ↩
במקור “החפשי זה יצרו” צ“ל ‘החפשי יצרו’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “ישבהם”, צ“ל ‘יש בהם’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “כְולוֹכוֹן”, צ“ל ‘כְילוֹכוֹן’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “עמחם”, צ“ל ‘עמנם’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “ גלות”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י. ↩
במקור “אַכוני”, צ“ל ‘אכוֹנֶי מֻוחְכִילֳי’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “אחיו”, צ“ל ‘אחיו, הגיד.’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “וְחִיפֹ”, צ“ל ‘וחיפֹ’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “במבוכּה”, צ“ל ‘ביחד’ – הערת פב”י ↩
במקור “ מצאו”, צ“ל ‘יכלו’ – הערת פב”י ↩
מופיע כתוספת בעמ' 119 במקור ־ הערת פב"י ↩
במקור “אליהאב”, צ“ל ‘לאליאב’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “ הביאן”, צ“ל ‘הביא’ ־ הערת פב”י. ↩
במקור “ טְוֶרַא”, צ“ל ‘טְוַרא’ – הערת פב”י ↩
במקור “ויֵנַא” ־ הערת פב"י ↩
במקור “כֹהן” – הערת פב"י ↩
במקור “אז שבעה”, צ“ל אז גמול שבעה' – הערת פב”י. ↩
במקור “ ושבעה”, צ“ל ‘ושמונה’ – הערת פב”י ↩
במקור “ גולית”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “כעם”, צ“ל ‘כעס’ –– הערת פב”י ↩
במקור “ דוד שריון”, צ“ל ‘דוד לבוש שריון’ – הערת פב”י ↩
במקור “שעמוד”, צ“ל ‘שאעמוד’ – הערת פב”י ↩
במקור “ גולית”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “ גלות”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “ גולית”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “ גלות”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י. ↩
במקור “ ישראל”, צ“ל ‘בישראל’ ־ הערת פב”י. ↩
במקור “ הכבוד”, צ“ל ‘הכבוד שעשה’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “ שעשה, שהאלהים”, צ"ל ‘שהאלהים’ ↩
במקור “ גולית”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י ↩
במקור “בירו”, צ“ל ‘בידו’ ־ הערת פב”י. ↩
במקור חסר “ושאול שמח” ־ הערת פב"י ↩
במקור חסרה המלה “ישראל” ־ הערת פב"י ↩
במקור “ גלות”, צ“ל ‘גלית’ ־ הערת פב”י. ↩
במקור “ כילם”, צ“ל ‘כולם’ ־ הערת פב”י. ↩
במקור “ האלים”, צ“ל ‘האלהים’ ־ הערת פב”י ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

קִראו עוד על אודות הפרויקט ועל איך לעזור 1

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53568 יצירות מאת 3182 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!