רקע
בנימין זאב הרצל
נאום החתימה בקונגרס הראשון

נאום החתימה בקונגרס הראשון / בנימין זאב הרצל


קׂדם כל אני מביע תודה למע“כ הרב ד”ר כהן, על שהתיצב לפנינו באמון-רוח כאיש שהתנגד לנו לפנים, ועל שאלתו הגלויה1, שעליה לא אשיב עתה לפרטיה. יכול אני להבטיח את כבודו, כי הציונות אינה מכונת לפגוע בהכרתה הדתית של איזו מפלגה שהיא בקרב היהדות.

בהמשך לאחד מסעיפי סדר-היום עלי להעיר הערה קצרה: בשנה האחרונה הגיעו אלינו תלונות שונות מארץ ישראל ע“ד קלקולים השוררים במושבות. הנני חושב להתאים עם רגשותיהם של רוב חברי הקונגרס במה שלא אכנס במשא-ומתן מפורט ע”ד התלונות האלה, אלא אמסרן ליד ועד מיוחד, שיביאן לידי ברור. הקונגרס היה בכל מהלכו כה הגון, ואין אנו רוצים להכניס בו נגינה מפריעה. מכשולים מצויים בכל דבר, בכל מפעל הנעשה בידי אדם, וגם המפעל שלפנינו. כמדומני, שמתחשב אני עם התלונות ההן, בהחליטי את מציאותן.

עתה הגענו לגמר עבודתנו, לפי שעה. עלינו להביע קׂדם כל את תודתנו לעיר הנדיבה הזאת, שקבלתנו ברצון, ולממשלה, על שהראתנו אותות הרבה של חבה, במה שהקלה לנו את עבודת ההכנה לקונגרס, ועל הכבוד שנתכבדנו, בהופיע בתוכנו נשיאה, יועץ הממשלה, פרופ' ד“ר פאול שפיזר, להקשיב לוכוחי הקונגרס. כמו כן עלינו להודות – ובודאי אין בזה סתירה לדעתי שגליתי להד”ר כהן – לציונים הנוצרים, שהנני פורט בשמותיהם: מר דוּננט, מיסד הצלב האדום, ריבנד יוהן מיטשעל, ריברנד הכלר מווינא, בא ון מַנטיפל, קולונל קונט בֶנטינק, שגם הוא לקח חלק בוכוחינו. ובודאי שנזכור גם את שמותיהם של הציונים היהודים, שעבדו לפנינו במפעל הזה. שמותיהם הנם ידועים לכלנו, ואני יכול לכוללם יחד בהכרת תודתנו.

אדוני! לעת עתה כליתי דברי. הרשוני עוד להגיד מלים אחדות בנוגע לי לעצמי. אפשר שהנהגתי בוכוחים היתה לפעמים רפויה, ולפעמים חזקה יותר מדאי, אך כונתי היתה רצויה וגם השגנו איזה דבר של ממש. הנני חושב, כי רבים ארבו כשמחים לאיד בתקותם שיעסקו פה בדברי הבל והזיות. כמדומני, שאין הציונות צריכה להתביש בקונגרס הראשון שלה. הקונגרס היה מתוּן במעשיו. אבל גם מלא מֶרֶץ. מה שיהיה בעתיד, לא נוכל להגיד היום. כי עושים אנו איזה דבר לטובת עמנו, הסובל בדרך ישר או אמצעי, במה שאנו מתיעצים על גורלו באספות כאלה – זאת יכירו לא רק חברינו, אלא גם העומדים מחוץ לאולם הזה. היש מקום לשאלה, אם יבכרו הנדכאים את העבודה על פני הדלות והרפיון, בבואנו לתת את המחרשה בידם? ישאלו-נא אותם! אבל בו ביום, שתשוב המחרשה לידו המתחזקת של האכר היהודי, תפתר שאלת היהודים.


  1. הרב מבזיל, ד"ר כהן, שאל, איך תתיחס הציונות אל היהדות האורתודוקסית.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37198 יצירות מאת 1909 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!