רקע
אברהם שמואל שטיין
תִּפָּסֵק הַחַבָּלָה!

מִנַּיִן יחס אי-הידידות הגוברת והולכת של העיתונות היהודית-הקומוניסטית למדינת ישראל, מה תועלתה ומטרתה. ומדוע ישמיצו את מפעלנו הגואל ויסלפו את דמותו?

“המוני העם בישראל מתנגדים למדיניות-הכניעה של ממשלת בן-גוריון” – קובע באותיות של קידוש לבנה העיתון “דאָס נייע לעבען (מס' 33) במאמר שהועתק מהעיתונות הסובייטית. “מדינת ישראל לאור העובדות” – זו כותרת מאמרו של שמואל מיקוניס1 בביטאון הקוֹמִינפוֹרם2 שהועתק גם באכסניות אחרות. “פאָלקס-שטימע” בלודז' ו”נייע פרעסע" בפאריס וּודאי גם עיתונים אחרים ברומניה והונגריה, באמריקה וקנדה, עוסקים באותה מלאכה עצמה שמשמעות משולשת לה: א) לסרס את מהותה, מגמותיה ושאיפותיה ההיסטוריות של מדינת ישראל, שהיא הביטוי המגובש לאמנציפציה הלאומית והסוציאלית של עמנו. ב) להחליש את רצונם של המוני היהודים לעליה ולהתמזגות, ביולוגית ורוחנית עם שאר שבטי ישראל בהווי עם אחד חדש תוך התערות בעבודה, בטבע ובאדמת האבות. ג) לסכסך ולעכור את היחסים בין מדינת ישראל לבין המדינות הידידותיות במזרח אירופה.

המטרות הללו לא זו בלבד שהן מחבלות בצרכיהם החיוניים של המוני היהודים ומדינת ישראל, אלא פוגעת גם באינטרסים של השלום, הקִדמה והסוציאליזם, שישראל משמשת להם חזית קדמית במזרח התיכון.

דוגמה אחת: בעיתונות הנ“ל אתה מוצא לאחרונה תיאורים מרובים של יורדים מחמת קשיי-הקליטה (או קשיי היקלטותם) – והשמחה במעונם! ואתה תמה לשמחה-לאיד מה זה עושה. פיתוח כושר-הקליטה הלחץ העליה ובתולדה הימנה, הן זה הגיונה הפנימי של הציונות. זה היה טעם מערכתנו במשטר המנדט. זולת משקי העובדים ושטחי הקרקע ואוצרות הטבע, שְׁדוֹר יהודי שלם עשוי למצוא בהם את תיקונו, אין לנו סדן-יצירה אחר ולא נכסי מורשת. העיתונים הנ”ל יודעים זאת יפה, וכן שעוד אנו נתונים במצב מלחמה; שאין קיומה של ישראל מובטח בלא עליה והתנחלות והתקרקעות רבתי; ידועים להם חיבוטי-הקליטה והמעמסה שאנו נוטלים ברצון עלינו – ואף על פי כן… אין אף מלה על ההישגים, על הקשיים, על אופייה המתקדם של מדינת היהודים, על הישגיה המעמדיים של ההסתדרות, על ההתישבות העובדת – פאר יצירתנו. משל כאילו לא זאת היתה המהפכה הנעלה ביותר בתולדותינו והערובה האחת לעתיד היהודים ולעתיד היהודי. אכן, גם בעבר לא תפסו העיתונים האלה, שדוקא המאמץ הציוני סופו לפרוץ כבלי עול זרים, שההגמוניה הפועלית-חלוצית בציונות היא שמנעה הפיכתה של ארצנו לקולוניה של מנצלי עבודה זרה וזולה ויהודים טובים הנהנים מזיו המרכז הרוחני שאין עמו פתרון למצוקת המונים. כן אין הם משיגים כיום, שקיבוץ גלויות על יסודות העבודה והצדק הסוציאלי, של שחרור האשה וקרקע לאומית ומשק שיתופי – מוליך במישרין לסוציאליזם.

מדוע, איפוא, יחבלו בנו? כלום אין אנו מבינים, כי שעה שהם מנצלים את קשיינו הטבעייים לא במפלגה הם מחבלים ולא בממשלה, אלא במבצר קיומו של עמנו ועתידו? מדוע יבקשו לכרות תהום בין מדינת ישראל ומיליוני היהודים בעולם וממשלותיהם? אין ספק, שהממשלות הידידותיות במזרח, היודעות להעריך את רוּם ערכה של ישראל בתוך היבשת המשועבדת של המזרח התיכון, לא ישעו לעצות המתווכים הבלתי-קרואים ברחוב היהודי, ועוד יותר יהדקו את קשרי הידידות עם מדינת ישראל. דוגמה אחת: תערוכת ההסתדרות בוארשה הוחרמה על ידי נציגי הוועד היהודי המרכזי ועיתונו; ואילו נציגי התנועה המקצועית והשלטונות הפולניים ראו לבקרה ולברכה… דוגמה אחרת: מסע-החבלה של הקומוניסטים היהודים בפולין בהחלטת השלטונות להתיר עלית יהודים מפולין לישראל.

העיתונים הנ“ל אינם פוסקים להחשיד את יסוד הניטראליות בתפיסתנו המדינית. “מדינת ישראל משתעבדת יותר ויותר מבחינה כלכלית למונופולים האמריקניים והופכת בסיס צבאי של אמריקה” – כותב העיתון הסובייטי. במקום אחר נאמר: “הסוציאליסטים ה’ימניים' נוסח מפא”י הם להלכה בעד ניטראליות מדינית, ואילו למעשה הם מתאמצים וחותרים לכך, שישראל תהא מתנגדת לברית המועצות ולארצות הדמוקרטיה העממית”.זו עלילה שהוזמה כבר לא אחת על-ידי דוברים מוסמכים בישראל. למותר לציין, שאף שעל מאדמת ישראל אינו משמש בסיס צבאי לשום מדינה זרה. אין חירותנו בגדר של קניין. אילו התעמקו הכותבים בעיתונים אלה בייחודה של הניטראליות שלנו, או אז היו תופסים אולי, שאין היא בחזקת תמרון, או תופעה שבמקרה. מצב עמנו בפזוריו ויעוד קיבוץ הגלויות הם הגוזרים עלינו לשמש – באורח אובייקטיבי – חולית-קשר בין המזרח והמערב הדרוכה בשאיפת-אמת לשלום, לאחוות עמים ולאחדות פועלית בינלאומית. בנינו את ההסתדרות על אשיות הנאמנות לענייני המעמד והעם ואחדות מושתתת על חופש הדעות והמצפוּן. שכן מדינת ישראל, אשר הפועל העברי בנה אותה בדמו ובזיעתו במשך עשרות בשנים, היא בידינו פיקדון קדוש של דורות העבר והעתיד. הירדן וים המלח וירושלים ועקבה וכל שעל מאדמתנו יקרים וקדושים לנו לא פחות מאשר הוולגה והדון והדנייפר לעמי ברית-המועצות, המסיסיפי והרי קולוראדו – לבני אמריקה. וכל חד-צדדיות ביחסי-חוץ מסכנת את עתידנו.

בתבונה נהג “דבר”, שהעתיק את מאמרו של שמואל מיקוניס בלא הסברי-לוואי. הקוראים בארץ יודעים את מחברו. אין ממשלת ישראל טעונה הצדקות על נאמנותה ועמידתה על משמר חרות ישראל וריבונותה, שתנאי מוקדם להן – קיבוץ גלויות. אולם דבריו של מיקוניס, שהועתקו בכל העיתונות היהודית הקומוניסטית בתפוצות, מחבלים בתהליך קיבוץ הגלויות, שהוא תהליך קשה ומהפכני, המחייב אהבה רבה והבנה עמוקה. הם זורעים אשליות ביחס לגורלם הלאומי ועתידם הסוציאלי של יהודי הגולה ומנסים לעכר את היחסים בין ישראל וידידותיה במזרח אירופה ולחבל בעניין השלום.

עלינו לפנות לכולם בקריאה: תיפסק החבלה!



  1. (1903–1982) חבר כנסת ראשונה עד שביעית. מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). (ההערות של המקליד)  ↩

  2. ארגון קומוניסטי בינלאומי שהוקם ב–1947 על ידי סטאלין לשיתוף בין מפלגות קומוניסטיות באירופה כדי לבלום את ההתפשטות של ארה"ב. (ראה “ויקיפדיה”)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47979 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!