רקע
זאב ז'בוטינסקי
מצב היהודים בקיסרות העותומנית

הרצאה באסיפה הכללית של הועד לחובבי ציון

אודיסה, 5 בפברואר 1912


בהרצאה זו מסר ז’בוטינסקי את פרי הסתכלותו מימי שהותו בתורכיה כשליח ההסתדרות הציונית העולמית. בשנת תרס"ט(1909) ביקר גם בארץ ישראל.

היהדות העוֹתוֹמנית מתחלקת לשלש קבוצות: א) יהודי ארץ-ישראל, שאתם יש לנו ענין במישרין. מבחינת הלשון מהווים הם גוף ססגוני ומספרם עולה על 100 אלף נפש.ב) היהודים דוברי ערבית, שעדיין לא נחקרו כראוי, והם מונים כ-150 אלף נפש. ולבסוף, ג) היהודים הספרדים המונים 250 אלף נפש. האוכלוסיה היהודית בתורכיה כולה מונה איפוא כמחצית מיליון נפש. אין זה, כמובן, אלא אחוז קטן לעומת כל אוכלוסי הקיסרות העוֹתוֹמנית. אבל משקלה המיוחד של האוכלוסיה היהודית רב יותר, משום שכולה יושבת בערים וממלאת תפקיד חשוב במסחר ובאותם ניצני החרושת המבצבצים עתה בתורכיה.

בדבּרנו על היהדות העוֹתוֹמנית, מתכוונים אנחנו בראש וראשונה לקבוצה הספרדית, ועליה חייבים אנו לעמוד בפרטוּת. בשטח הכלכלה תופסים היהודים הספרדים, חוץ מבודדים, את השלבים התחתונים. בכל מקום, חוץ מבמרכז אחד, מתרכזים הם בענפים הנמוכים ביותר של המסחר והמלאכה. אותו מרכז הוא סַאלוניקי. היהדות הסאַלוֹניקאית היא היחידה בעולם, שבה כל משלוחי-היד מסתעפים בצורה נכונה למדי: סחר-החוץ העליון, האומנויות, המקצועות הפרבריים, עבודות הנמל – הגבוהות והנמוכות, וגו'. דבר זה מראה, לאיזו רמה כלכלית תוכלנה להתרומם כל קהילות ישראל בתורכיה. כי כאן נעדרת הסיבה העיקרית המעכבת את התפתחות היהודים בארצות אחרות; הדיכוי ושלילת הזכויות. עד לפני זמן קצר היה שויון-הזכויות נפגע רק בצבא ובמשרות האזרחיות העליונות, אך אחרי מאורעות שנת 19081נהנים היהודים גם בשטחים אלה ממלוא-הזכויות כתושבים התורכיים.

יש לציין גם את הזכויות הרחבות, שניתנו ליהדות העוֹתוֹמנית בהנהלה עצמית פנימית. בהגדירו את תפקידיהם של ה“מג’לישאוּמוּמי”ושל החכם-בּאַשי2, מדגיש המרצה, כי מבחינה משפטית תופסים יהודי תורכיה עמדות נוחות, ואם השפעתם למעשה ומצבם הכללי בארץ אינם הולמים כלל וכלל את מצבם המשפטי, הרי הדבר מסתבר על-ידי התחרותם של שאר הלאומים ועל-ידי חולשתם מבחינה תרבותית. מבחינה זו נחשלים היהודים במרחק רב מאחורי היוונים, הארמנים ושאר לאומי הקיסרות. אלה יש להם בתי-ספר תיכוניים מצויינים, וליהודים – חוץ מבארץ-ישראל – אין בכלל בתי-ספר ממין זה. ליהודי תורכיה יש רק “חדרים”ובתי-ספר של “האַליאַנס”, ובשניהם גם יחד אין החינוך הולם את צרכיהם האמיתיים של האוכלוסים היהודים. בענין זה פתוח בפני כל ארגון שדה-פעולה נרחב. ויש כאן צד משמח מאד:שלימותה הלאומית של היהדות התורכית. האינטליגנציה הספרדית לא נטמעה בסביבתה הנכרית, היא לא פנתה עורף לשפת-האֵם שלה ולכל סביבתה החברתית העצמית. אכן, האינטליגנציה“מצוּרפתת”, היא פשטה את לבושה הלאומי, אבל לא נטמעה. היהדות רואה כאן את עצמה כחטיבה אחת, יש לה מרכזים משלה, טעם משלה, וגו'. הודות ל“אַליאַנס” באה היהדות העוֹתוֹמנית במגע עם התרבות העליונה, וזו שימשה לה כגורם מבוֹדד לגבי הסביבה הנכרית. מבחינה זו אין לשכוח את זכויות ה“אַליאַנס”. אך, מובן מאליו, שגורם מבוֹדד זה אינו מניח את דעתנו, ועתה שואפים אנחנו להמירו במבודד האמיתי, היהודי-הלאומי.

מכל בחינה רעיונית מהווה היהדות הספרדית “לוח חָלָק”לחלוטין.היא לא מסרה עדיין את נשמתה לשום כיוון. לכן לא יוכל גם רעיון התחיה לרכוש לו כאן חסידים. אמנם, לגבי היהודים העוֹתוֹמניים, אין לשאלת ההגירה והתרבות חשיבות יתרה, אך הם בכל-זאת מעונינים מאד בשאלות אלו. מסביבם רותחת בתורכיה ההיאבקות הלאומית, והיהודים אנוסים להיות נייטראַליים בהיאבקות זו. כלומר, הם אנוסים ליצור לעצמם תרבות לאומית משלהם, שהרי אם לא – נשקפת להם הסכנה של נחיתות לאומית.

הוא הדין לגבי בעית ההגירה. היהודים העוֹתוֹמניים מבינים, כי חולשתם מבחינה תרבותית, כלכלית, וכו' נובעת – בין השאר – מחולשתם הכּמותית, וכי כניסתם של יהודים חדשים תחזק את מעמדם בארץ.

לכן רואים אנו, כי הרעיון הלאומי התקדם אצלם התקדמות רבה. כן אין להפריז בערכן של השמועות המגיעות אלינו בדבר האנטישמיות. במשך כל ימי שהותו של המרצה בתורכיה היו היהודים התורכיים נוקטים עמדה נייטראַלית קפדנית לגבי הלאומים הנאבקים זה עם זה. חוגי השלטון המדיני יודעים היטב את דבר הנייטראַליות הזאת, והם רואים ביהודים מה שקרוי בגרמנית einstaatserhaltendes Element3.

התורכים ייאלצו להשען על היהודים בתורת הלאום היחיד, שאינו חולם על מרכז הנמצא מחוץ לגבולות המדינה. להיפך – מרכזו נמצא בתוך תחומי הקיסרות, בארץ-ישראל.



  1. מהפכת התורכים הצעירים. – ( המתרגם).  ↩

  2. “מג'לישאומומי” היה שמו התורכי של ועד–הקהילות האבטוֹנוֹמי של כל מיעוט דתי, גם של היהודים. ה“חכם בּאַשי” היה הרב הראשי, שעמד בראש מוסד זה. –(המתרגם).  ↩

  3. יסוד המקיים את הממלכה. – (המתרגם)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!