כְּפִיָּה

כָּפֹה יִכְפּוּנִי פַּעֲמָיִם:

לִחְיוֹת,

לָמוּת;

וּמִי שָׁמַע אִם

לֹא אֲני בִּכְיוֹת

עַל כָּל שָׂדֶה זָרוּעַ וְשָׁמוּט?

אַךְ מְאֹד הִשְׂכַּלְתִּי לֹא לְתְמֹהַּ

כִּי אִם לִקְלֹט,

וְעַל כָּרְחִי גַם לְהַקְלִיט

מְרִי אָדָם, אִלְּמוּת הָאֶבֶן וְלִכְמֹהַּ

עִם כָּל יְצוּר מִכְלוֹת

הַנֶּפֶשׁ וּמִבַּקֵּשׁ לַיֵּשׁ תַּכְלִית.

צִדּוּק

הַתְּאִימוּת וְהַבְּהִירוּת

שֶׁבַּמַּחְשָׁב,

נִגְלוּ לִי מִן הָעֲרָפֶל וְהַסְּתִירוּת

שֶׁבּוֹ וּמִכְּחָשָׁיו.

וְזוֹ הַהַשְׁלָמָה,

שֶׁבַּתְּחוּשָׁה –

בְּרִית קֹדֶשׁ הִיא אַחְרֵי הַמִּלְחָמָה,

שֶׁהָיְתָה נְטוּשָׁה.

כִּי עַל הֲגִיגִים וּמַעֲשִׂים

מָתַחְתִּי קְשִׁי דִינִים,

בְּחַנְתִּים בְּאֶלֶף הַבְּחִינוֹת;

וְכָל הַכְּעָסִים

וְהַחִנִּים

הִתַּכְתִּי בְּמַצְרֵף בִּינוֹת.

וְרָאִיתִי כִּי הַכֹּל מְשֹׁעָר וְצָפוּי,

וַאֲפִלּוּ מְנֻסֶּה וּבָדוּק;

וְיַעַן כִּי הַכֹּל כָּפוּי,

הֲרֵי הַדִּין צָדוּק.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

אֵינֶנִּי נִכְנָע.

וְעִם שֶׁמֹּחִי בִּחֵן

אֶת הַהֲוָיָה לִפְנִים מִשִּׁכְנָהּ,

אֲנִי קוֹרֵא תִגָּר

מִלְּכַתְּחִלָּה עַל הַדִּינִים,

וְכָל עוֹד לְשַׁדִּי לֹא נִגַּר

וּמְאוֹר עֵינַי לֹא דָעַךְ בַּקִּנִּים

אַטְרִידֵךְ בִּשְׁאִילוֹת

הוֹי, עִלַּת הָעִלּוֹת;

אֲנִי כֻּלִּי תְּהִיּוֹת,

וְאַתְּ כֻּלֵּךְ שְׁנִיּוּת,

סְתִירָה שֶׁבִּסְתִירָה:

חַסְדֵי רַחֲמִים עִם נְקִימָה וּנְטִירָה;

וְהוֹאִיל וּמֻקְשֶׁה עוֹלָמֵךְ

וּמֻקְשִׁים רוּחִי וְגָלְמִי

הֲרֵי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֲנִי בְּצַלְמֵךְ

אוֹ שֶׁאַתְּ בְּצַלְמִי.