א. לָמֶה, לָמֶה לֹא תָנוּחוּ

לָמֶה, לָמֶה לֹא תָנוּחוּ

עַצְמוֹתַי הַמִּזְדַּמְּרִים;

הַיָּמִים הֲלֹא יָפוּחוּ

וְדָמַי עוֹד בִּי מַמְרִים.

לָמֶה כָּל הַיּוֹם אָנוּעַ

כַּשִּׁכּוֹר בְּאֵין מָשׁוֹט

תּוֹךְ סִירָה עַל יָם פָּרוּעַ –

יָם שֶׁל רִבּוֹאוֹת שְׁמָשׁוֹת.

אַף עִם שַׁחַר עַל יָצּוּעַ

אֵיךְ שֵׁנָה לִי תֶעֱרַב

אִם הַשַּׁחַק כְּבָר פָּצוּעַ

וּפְצָעָיו נוֹטְפִים זָהָב.

ב. שִׁירָה יְשָׁנָה־חֲדָשָׁה

שִׁירָה יְשָׁנָה־חֲדָשָׁה

עַל שֶׁמֶשׁ כָּלוּל וְחָזָק;

נָבְטָה בַּשְּׁחָקִים עֲדָשָׁה

וַתִּפְרֹץ כְּמוֹ לַהַב עָתָק.

וָאַשְׁכִּים אֶל רֹאשׁ צוּק בְּצִיּוֹן

וָאֱהִי כִּבְשַׁלְהֶבֶת נִצָּב

וּכְרַב־הַחוֹבְלִים שֶׁל צִי אוֹן

אַפְלִיג עַל אִשָּׁיו וְגִצָּיו.

אָז אֱהִי כִּמְלַהֵט וּמְנַסֵּר

בֵּין דּוֹלְקֵי־דוֹהֲרֵי מֶרְכָּבָה,

אֲשֶׁר בָּהּ הַמַּצְבִּיא, הַמְבַשֵׂר

חֲסָדָיו לִישִׁימוֹן עֲרָבָה.

גֶּשֶׁם סַחַף, גֶּשֶׁם שֶׁטֶף –

וּמָחָר יִיבַשׁ עַד נֵטֶף

אֵיזֶה מֶרֶד רָן עִם רוּחַ –

וְהַיּוֹם הַזֶּה יָפוּחַ.

גִּיל מִשֹּׁרֶשׁ עַד צַמֶּרֶת –

וּמָחָר יִבְכֶּה כָּל זֶרֶד.

צַהַל רְוָי לְיַד הַשֹּׁקֶת –

וּמָחָר יִקֹּב כָּאן שָׁקֶט.

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, שֶׁמֶשׁ, שָׁמֶש –

כְּלוּם עוֹד יֵשׁ בָּאָרֶץ כָּמֶשׁ?

כּוֹכְבֵי־לֶכֶת, כּוֹכְבֵי־שָׁבֶת –

כְּלוּם עוֹד יֵשׁ בָּאָרֶץ מָוֶת?

כָּל הַיְגוֹנִים הַמְזַמְּרִים

בַּעֲצָמַי וּבְשָׂרִי

הָפְכוּ לָחֳרִי

שֶׁל דָּמִים מַמְרִים.

כָּל הַסְפֵקוֹת הַמְיַגְּעִים

יוֹם וָלַיְלָה מֹחִי

הָפְכוּ תּוֹךְ־תּוֹכִי

לְקוֹלוֹת מְשַׁגְּעִים.

אֲנִי חַי בְּאִלְמוּת

וּבְשַׁאֲגַת יְצָרִים;

בִּי בְּאוֹן מִתְגָּרִים

גִּיל הֱיוֹת וְגִיל מוּת.

לַיְלָה רַד.

עֶצֶב רַד,

צַעַר בִּלְבָבִי;

לָמָּה זֶה

שְׁנָתְךָ תִּדַּד

כּמוֹנִי, כּוֹכָבִי?

לָמָּה רַק אֲנַחְנוּ

עִם הַיְקוּם לֹא נַחְנוּ?

לַיְלָה רַד,

עֶצֶב רַד.

בְּרֹאשׁ דְּרָכִים סְלוּלוֹת

הִלַּכְתִּי חַתְחַתִּים;

שַׁדְמוֹת חַיַּי כְּקַרְקָעוֹת בְּתוּלוֹת,

שֶׁזִּעְזַעְתִּין וְהֶעֱלוּ נְבָטִים.

שַׁדְמוֹת חַיַּי כֻּלָּן טְרָשִׁים,

כְּמִיהוֹת גְּלוּמוֹת;

עוֹד לֹא טמֵּאתִי קָדָשִׁים

וְלֹא קִדַּשְׁתִּי הַטֻּמְאוֹת.

וּבְמַצְרְפִי בְּיַחַד מִתְיַקְּדִים

הַבָּרִי וְהָאוּלַי;

וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לְמָה מַקְדִּים –

הִיּוּלֵי עוֹלָם אוֹ הִיּוּלַי.

וְכַטֶּבַע זֶה מָלֵאתִי חֲסָדִים

וְכָמוֹהוּ נְקָמוֹת לִי וְשִׁלְּמִים;

וְאִם עֲדַיִן לֹא קְבַעְתֶּם לִי מְמַדִּים –

הֲרֵי עִוְּרִים אַתֶּם, חֵרְשִׁים־אִלְּמִים.

גָּזַרְתִּי עַל פִּי מִדַּבֵּר וְעַל עֵינִי מִדְּמֹעַ

וְעַל לִבִּי מִתְּמֹהַּ,

כִּי נִגְלָה לִי סוֹד מִלִּפְנַי וְלִפְנִים,

מִמִּקְדָּשִׁים הֲרוּסִים וְנִבְנִים.

כִּי תִכַּנְתִּי רוּחִי הַנִּסְעָרָה

הַמִּתְלַבֶּטֶת בְּסוּגָרָהּ,

מַמְרִיאָה לִמְרוֹמִים

וְשׁוֹקַעַת תְּהוֹמִים

וּבִלְבַד לְשַׁכֵּךְ הַדָּם הָרוֹתֵחַ.

עַל עַצְמִי דִין קָשֶׁה אֲנִי מוֹתֵחַ:

נִכְנָע וּמִתְמָרֵד,

מְקַשֵּׁר הַנִּפְרָד וְהַמְקֻשָּׁר מְפָרֵד.

יֵשׁ לֵילוֹת מַרְנִינִים הַדָּם,

מַנְגִּינִים הַלֵּב

וְעֶרְגוֹן הָאַהֲבָה, שֶׁרָדַם

בַּטָּמוּן, מִשְׁתַּלְהֵב,

אֲזַי גַּם שָׂטָן, לֹא נִחֵם וְלֹא נֻחַם,

יִכְמַהּ לִמְנַחֵם וּמְלַטֵּף.

כְּפִיָּה

כָּפֹה יִכְפּוּנִי פַּעֲמָיִם:

לִחְיוֹת,

לָמוּת;

וּמִי שָׁמַע אִם

לֹא אֲני בִּכְיוֹת

עַל כָּל שָׂדֶה זָרוּעַ וְשָׁמוּט?

אַךְ מְאֹד הִשְׂכַּלְתִּי לֹא לְתְמֹהַּ

כִּי אִם לִקְלֹט,

וְעַל כָּרְחִי גַם לְהַקְלִיט

מְרִי אָדָם, אִלְּמוּת הָאֶבֶן וְלִכְמֹהַּ

עִם כָּל יְצוּר מִכְלוֹת

הַנֶּפֶשׁ וּמִבַּקֵּשׁ לַיֵּשׁ תַּכְלִית.

צִדּוּק

הַתְּאִימוּת וְהַבְּהִירוּת

שֶׁבַּמַּחְשָׁב,

נִגְלוּ לִי מִן הָעֲרָפֶל וְהַסְּתִירוּת

שֶׁבּוֹ וּמִכְּחָשָׁיו.

וְזוֹ הַהַשְׁלָמָה,

שֶׁבַּתְּחוּשָׁה –

בְּרִית קֹדֶשׁ הִיא אַחְרֵי הַמִּלְחָמָה,

שֶׁהָיְתָה נְטוּשָׁה.

כִּי עַל הֲגִיגִים וּמַעֲשִׂים

מָתַחְתִּי קְשִׁי דִינִים,

בְּחַנְתִּים בְּאֶלֶף הַבְּחִינוֹת;

וְכָל הַכְּעָסִים

וְהַחִנִּים

הִתַּכְתִּי בְּמַצְרֵף בִּינוֹת.

וְרָאִיתִי כִּי הַכֹּל מְשֹׁעָר וְצָפוּי,

וַאֲפִלּוּ מְנֻסֶּה וּבָדוּק;

וְיַעַן כִּי הַכֹּל כָּפוּי,

הֲרֵי הַדִּין צָדוּק.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן

אֵינֶנִּי נִכְנָע.

וְעִם שֶׁמֹּחִי בִּחֵן

אֶת הַהֲוָיָה לִפְנִים מִשִּׁכְנָהּ,

אֲנִי קוֹרֵא תִגָּר

מִלְּכַתְּחִלָּה עַל הַדִּינִים,

וְכָל עוֹד לְשַׁדִּי לֹא נִגַּר

וּמְאוֹר עֵינַי לֹא דָעַךְ בַּקִּנִּים

אַטְרִידֵךְ בִּשְׁאִילוֹת

הוֹי, עִלַּת הָעִלּוֹת;

אֲנִי כֻּלִּי תְּהִיּוֹת,

וְאַתְּ כֻּלֵּךְ שְׁנִיּוּת,

סְתִירָה שֶׁבִּסְתִירָה:

חַסְדֵי רַחֲמִים עִם נְקִימָה וּנְטִירָה;

וְהוֹאִיל וּמֻקְשֶׁה עוֹלָמֵךְ

וּמֻקְשִׁים רוּחִי וְגָלְמִי

הֲרֵי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֲנִי בְּצַלְמֵךְ

אוֹ שֶׁאַתְּ בְּצַלְמִי.

לֹא בִּקַּשְׁתִּיךָ בַּמִּדְבָּר

וְלֹא קְרָאתִיךָ מִישִׁימוֹן;

אָמְרוּ: אַתָּה עִם הָעַרְעָר,

אָמְרוּ: אַתָּה בְּגַעַשׁ הֶהָמוֹן,

וְעוֹד אָמְרוּ לִי: בַּתְּחוּשָׁה

אוֹ בַּבַּרְזֶל וּבַנְּחוּשָׁה

אוֹ בַּתִּפְאֶרֶת מִבַּבֹּשֶׁת,

אַךְ לֹא הָיוּ כָּל אֵלֶּה דִבְרֵי קשֶׁט.

עַל כֵּן הָלוֹךְ אֵלֵךְ וּבִקַּשְׁתִּיךָ בַּמִדְבָּר

וּקָרָאתִיךָ מִישִׁימוֹן.

אָמַרְתָּ אֶל נַפְשִׁי: חֲיִי – וַתֶּחִי

וְאַף הָלְכָה עִם שֶׁגָּזַרְתָּ: לֵכִי.

אָמַרְתָּ לִי: חַכֵּה – הֲלֹא חִכִּיתִי?

וְאַף כִּי יְצָרַי בְּכָךְ דִּכִּיתִי.

וְשׁוּב אָמַרְתָּ: לֵךְ – וְלֹא סֵרַבְתִּי

אוּלָם לִמְחוֹז־חֶפְצִי עוֹד לֹא קָרַבְתִּי.

עוֹד מְעַט וּשְׂרִיד בִּטְחוֹנִי, בִּי גָר,

יִתֹּם לְגַחֵל;

עוֹד מְעַט וְכִלְיוֹן עֵינַי נִגָּר

מִכְּמִיהָה וְיַחֵל.

וְזוֹ תְפִלָּתִי, אֲשֶׁר אוֹתִי שִׂגְּבָה

מִיגוֹנִי בְּאֹרַח נִפְלָא,

אַף הִיא תִגְוַע

וְלֹא תַּחְלִיפֶנָּה אֲפִלּוּ תִפְלָה.

וְכַיּוֹם לֹא פְּקָדַנִי מוֹשִׁיעִי וְלֹא זָכַר

וְלֹא קָשַׁב;

וְאִם יִמָּלֵךְ לְשַׁחְרֵנִי מָחָר –

וּשְׁחָרַנִי אוּּלַי לַשָּׁוְא.

בִּדְרָכִים לֹא כְּבוּשׁוֹת מָעֲדוּ קַרְסֻלַּי

וְרַגְלִי בַּחוֹלוֹת הַקּוֹדְחִים עַד הָעֶצֶם תִּשָּׂרֶף.

קָרָא קוֹל טָמִיר לִי: אוּלַי

עַד מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ תַּגִּיעַ עִם עָרֶב.

עִם עֶרֶב, כִּי אֶהְיֶה אֵין־כֹּחַ מִלֶּכֶת

וְגַחְלֵי הַפְּצָעִים עֲשֵׁנוֹת,

נִגְלָה לִי הַשַּׁעַר, עָלָיו מְסוֹכֶכֶת

הַכְּתֹבֶת: פֹּה עֵינוֹת

הַחֶדְוָה, פֹּה תַרְנִין הַדְּמָמָה

כָּל בַּת־עָיִן,

כָּל לֵב שֶׁבִּקֵּש בַּצָּמָא

אֲפִיק מַיִם – וָאָיִן.

וּמִלְמַעְלָה לַשַּׁעַר

וְלַכְּתֹבֶת מִלְּמַעְלָה

תִּרְפַּד שִׁירַת צַעַר

עַל עַנְנֵי לַיְלָה.

אֲבֵלָה,

בְּהַשְׁלִים מַחְזוֹרָהּ,

עִם תְּפִלָּה וּשְׁאֵלָה

תְּיַחֵל לְתוֹרָהּ.

וָאֶפֹּל עַל פָּנַי

וָאֶשַּׁק בְּיִרְאָה

אַדְנֵי הַשַּׁעַר – אֲדָנַי

וָאֲקַו, כִּי הַדֶּלֶת תִּסֹּב, עַל צִירָהּ

וְאֶעֱלֶה בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם

וְְכִהַנְתִּי בַּקֹּדֶשׁ מֵעָתָּה.

אַךְ הַשְּׁעָרִים נָעֲלוּ מַנְעוּלָם

וּדְמוּת לֹא הוֹפִיעָה וְיָד לֹא הוּשָׁטָה.

רָחַצְתִּי רַגְלַי וְהִדַּקְתִּי שְׂרוֹכֵי סַנְדָּלַי –

וָאָשׁוּב לְמַעְגָּלָי.

נוסח ראשון של השיר נכלל ב’עַד בּוֹקֶר' (כרך א, עמ' 98–99).