רקע
יהודה קרני
דַּפִּים מִמַּחְבֶּרֶת אֲבוּדָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

 

א. אֲנִי נֶחְפָּז מְאֹד בְּעוֹלְמֵי הָרוּחַ

אֲנִי נֶחְפָּז מְאֹד בְּעוֹלְמֵי הָרוּחַ,

אַךְ בָּאָרֶץ אֲהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל;

הַיִּעוּד וַדָּאִי: אֵי־שָׁם אֲנִי קָרוּא, אַךְ

גַּם שָׁם לֹא אֲכֻפַּר וְלֹא אֲשֻׁדַּל,

כִּי אֵין כַּפָּרָה וְשִׁדּוּל

לְחֵטְא יֵצֶר הַגִּדּוּל.

אוּלָם אִם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ

     תְּפֻתַּע וְתִכְרַע –

חַטָּאתְךָ תִּמָּחֶה וְאָבַד אֲפִלּוּ זִכְרָהּ.

כִּי כָּל מַה שֶּׁיָּזַמְתָּ לַעֲשׂוֹת

הֲרֵי כְּבָר מָעוּךְ וְדָרוּס וְאַפְסִי;

בְּרַם אַתְּ, נַפְשִׁי, אַל תִּכָּשְׁלִי בָּזֹאת

וְאַל לִכְרִיעָה תִּתָּפְשִׂי.

וּתְהִי זוֹ נֶחָמָתֵךְ, לְפָחוֹת,

כִּי בְּחַיַּיִךְ לֹא חָדְלוּ אֳרָחוֹת

אֶלָּא נָהֹה וְכָסֹף

וְהָמֹה עִם רוּחַ וְגָאֹה עִם הָר,

עַד שֶׁמֵּאֵלָיו יְפַעֲמֵן הַסּוֹף

הַמַּר וְהַנִּמְהָר.


 

ב. וְיֵשׁ שֶׁעוּקְצֵי הָעִצָּבוֹן לוֹפְתִים לִבְּךָ

וְיֵשׁ שֶׁעוּקְצֵי הָעִצָּבוֹן לוֹפְתִים לִבְּךָ,

כְּחוֹחִים אֶת הַוַּרְדִּינָה,

וְכָל יְקָר וּמַחְמָל, שֶׁרוּחֲךָ טִפְּחָה,

נִפְצַע עַד מַעֲמַקָּיו מִגְּזַר דִּינָהּ

שֶׁל אוֹתָה עַצְבוּת,

שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר וְתֵאוּר

וְאֵין לִמְצֹא לָהּ בֵּאוּר

אֶלָּא בַּתִּמָּהוֹן עַל עֶצֶם הַהִתְהַוּוּת

וְעַל תַּכְלִית הַפְּרִיחָה וְהַכְּמִישָׁה

בִּמְעֵי הָאֲדָמָה וּבְרֶחֶם הָאִשָּׁה,

וְאָבְדָה הַבְּחִינָה בֵּין תְּהוֹמוּת לְרָמוּת,

וְאִם טוֹב לִחְיוֹת מִלָּמוּת

וְנִפְרְצָה הַמְחִצָּה בֵּין קְדוּשָׁה

לְטֻמְאָה,

בֵּין מִדָּה גְדוּשָׁה

לְמִדָּה זְעוּמָה

שֶׁל רַחֲמִים וְחֶסֶד מֵאָדָם לְאָדָם

וּמַה הַהֶבְדֵּל בֵּין דָּם לְדָם

וּמֵעָצְמַת הַדְּוָיִים יֵשׁ שֶׁהַלֵּב וְהַבָּשָׂר

וְכָל חוּשֶׁיךָ קֵהִים,

וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא מִן הַמֵּצָר

לֹא לַשָּׂטָן וְלֹא לֵאלֹהִים.


 

ג. וְאַף עַל פִּי כֵן גּוֹרָלִי לֹא אָמִיר

וְאַף עַל פִּי כֵן גּוֹרָלִי לֹא אָמִיר,

בְּשׁוּם גּוֹרָל,

לֹא שֶׁל צֶמַח וְלֹא שֶׁל צִפּוֹר בָּאָמִיר

אַף לֹא שֶׁל אָדָם עִוֵּר, שֶׁהֻלַּךְ שׁוֹלָל.


כִּי אָהַבְתִּי אֶת הַמְפֻלָּשׁ לִצְמִיתוּת

וְלֹא אָפֵר עִם הַדַּעַת בְּרִיתִי,

עַד אִם שָׁתִיתִי מִכּוֹסָהּ כָּל הָאֲמִתּוּת

בְּיַחַד עִם אַחְרִיתִי.


וְכַאֲשֶׁר שֻׁסַּפְתִּי כֵּן אֲשַׁסֵּף וַאֲתַכֵּן

מְרוֹמִים וּתְהוּמִים בַּבַּרְזֶל הַמְפֻלָּד

וַאֲלַמֵּד גַּם צְמָחִים בַּגַּן וְצִפֳּרִים בַּקֵּן

לוֹמַר שִׁירָה מִתּוֹךְ דַּעַת עַצְמָם וְהַזּוּלַת.


 

ד. וְאוּלַי וְאוּלַי וְאוּלַי

וְאוּלַי וְאוּלַי וְאוּלַי

עוֹד תַּפְצִיעַ שְׁעַת גְּאוּלַי

וְנָשׁוּב כְּבַתְּחִלָּה לְזַמֵּר

כְּצִפּוֹר וּכְדֶקֶל מִתַּמֵּר.


וְהַבַּרְזֶל הַמְפֻלָּד יִלָּבֵב,

יֹאהַב נְעִימוֹת וְיֵאָהֵב,

וּמָטוֹס יְעַטֵּר מִמְרוֹמִים

אֶת הַכֹּל עִטּוּרִים שֶׁל שְׁלוֹמִים,


וְיבֹרַךְ לָעוֹלָם, כְּגֻלַּת

כֹּתַרְתּוֹ, כָּל יֶלֶד יֻלַּד

וְכָל עָשׁוּק וְכָל גֵּר וְיָתוֹם

בֶּן צֶבַע לָבָן וְשָׁחוֹר וְכָתֹם,

וְיָשְׁלַם דְּבַר אַחְרִית הַיָּמִים

לְיִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ כְּמוֹ רָמִים.


עתים, סיון תש"ז

המלצות קוראים
תגיות