רקע
יהודה קרני
יוֹנַי הַשְׁתַּיִם
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

זוּג בְּנֵי יוֹנִים, צִבְעָם אָרֹד

וּזְהַבְהַבּוֹת הַכֹּתָרוֹת,

אֶל אֶדֶן חַלּוֹנִי, שֶׁלֶּחָצֵר נִשְׁקָף,

יָרְדוּ בְּצָהֳרֵי יוֹם לְשֵׁם מִשְׁכַּב

מְנוּחָה: וּמָה אֶשְׂמַח, כִּי שְׁתַּיִם הַיּוֹנִים

מֵאָז יום־יוֹם תִּבְחַרְנָה חַלּוֹנִי מֵחַלּוֹנִים

רַפֵּד עָלָיו עִם לַהַט שֶׁמֶשׁ יְצוּעִים

אוֹ סְתָם לָשֶׁבֶת וּלְגַעְגֵּעַ גַּעְגּוּעִים.

הָיְתָה לִי גַם תִּקְוָה כְּמוּסָה, כִּי בֵּעָטֵף

רוּחָן תַּסְכֵּמְנָה לְשַׁתֵּף

בִּיגוֹנֵיהֶן גַּם יְגוֹנָי.

וּמָה אֶעֱשׂה וְלֹא עָשִׂיתִי לְיוֹנָי?

גַּרְעִינִים? – יַעַזְרֵנִי כָּכָה אֱלֹהֵי אָבִי,

אִם לֹא מִמִּשְׁמַנֵּי שָׂדֶה לָהֶן אָבִיא,

וּמֵי מַעְיָן כַּבְּדֹלַח בַּבְּקָרִים הַשְׁכֵּם

בִּיקַר כֵּלַי אַשְׁקֵן,

וְשׁוּב יַעַזְרֵנִי אֱלֹהֵי אָבִי וְגַם אִמִּי,

אִם חָלִילָה מַחֲשָׁבָה זָרָה הָיְתָה עִמִּי

בַּקֵּשׁ שָׂכָר מֵהֵנָה חֵלֶף עֲמָלִי,

וְאַף שַׂעֲרַת־זָהָב אֶחָת! אַךְ רֹעַ מַזָּלִי

פִּתַּנִי וָאֶפָּת (וְלִכְאוֹרָה הֲרֵי טִבְעִי זֶה וּמוּבָן: )

לַבִּיעַ לַיּוֹנִים תּוֹדָה עַל שֶׁגָּמְלוּ טוּבָן

עִם אֶשְׁנַבִּי מִכָּל הָאֶשְׁנַבִּים.

וּמָה רָצִיתִי? לְלַטֵּף אוֹתָן בְּרַחֲמִים רַבִּים!

וַיְהִי אַךְ קְצֵה יָדִי אֶל הַאַחַת מֵהֶן שֻׁגַּר –

וַתִּתְפָּרֵץ כְּמוֹ שְׁבוּיָה מִתּוֹךְ סוּגַר

וְהַשְּׁנִיָּה אַף הִיא פָּרְחָה בְּכָל אוֹנָהּ,

וְכָךְ מִשְּׁתַּיִם הַיּוֹנִים לֹא נִשְׁאֲרָה יוֹנָה,

רֵיקָם שָׁבָה, אֵיפוֹא, יָדִי

וָאִוָּתֵר בַּצָּהֳרַיִם לְבַדִּי.

הוֹי, לָמָּה זֶה נִגְרַם לִי עִלָּבוֹן,

הַאִם הָיָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי אַף קֹרֶט מֶעָוֹן?

הֲרֵי לָהֶן יָדוּעַ, כִּי חִלַּקְתִּי עִמָּהֶן פִּתִּי

וְזוֹ וְזוֹ הָיְתָה לִי כְּאָחוֹת, אוּלַי אֲפִילוּ כְּבִתִּי.

יוֹנַי הַחֲמוּדוֹת, וַדַּאי אֵי־שָׁם יֶשְׁכֶן,

מְאֹד מְאֹד אֲבַקֶּשְׁכֶן

לָשׁוּב אֵלַי וּבֵאלֹהִים נִשְׁבָּע אֲנִי

לִבְלִי בָּכֶן לִנְגֹּעַ אַף בְּקָטֳנִי,

רַק מֵרָחוֹק אַבִּיט וְגַם אֶשְׁמַע

אֶת הֶמְיַתְכֶן וְיַחַד עִמָּכֶן לַחֲסָדִים אֶכְמַהּ.

שׁוּבוֹ נָא אֵלַי וְטוֹב יִהְיֶה לָכֶן

וְטוֹב גַם לִי בַּצָּהֳרַיִם בִּגְלַלְכָן.

המלצות קוראים
תגיות