אוֹדְךָ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב

שֶׁלֹּא דִלַּלְתָּ מַעְיָנַי

וְעוֹד אָקֵר אוֹתְךָ

מִכָּל אוֹנַי.

נִסִּיתַנִי אִם אֶכְפֹּר בְּךָ,

אַךְ לֹא אֶכְפֹּר;

מִתְּהוֹם כַּחְשִׁי

אֶת יֵשׁוּתְךָ אֶחְפֹּר.

וְאִם זַעְמִי לֹא תִזְעַם

וְלֹא תִמְחֶה דִמְעִי –

רֵד אֵלַי

לְהֵעָקֵד עִמִּי.

הַלְלוּהוּ בְּפֶלֶד

הַלְלוּהוּ בִּנְחֹשֶׁת,

בְּטֹהַר הַיֶּלֶד

וּבְצַעַר הַבֹּשֶׁת,

הַלְלוּהוּ בְּסַעַר,

הַלְלוּהוּ בְּשֶׁלֶו,

בְּמַעַר וּבְיַעַר

וּבְהַרְרֵי אֶלֶף.

הַלְלוּהוּ בְּצֶבַע

הַלְלוּהוּ בְּשֵׁמַע;

הַלְלוּהוּ פִּי שֶׁבַע

בְּאֵלֶם הַכֵּמַהּ.

אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ בְּאֵלֶם,

וּבְלֹא מִלִּים לְךָ אֲשַׁוַּע,

כִּי לְשׁוֹנִי דָבְקָה לְחִכִּי וַתֵּלֶא

לְהֵעָנוֹת לַמַּחֲשָׁבַה;

כִּי לְשׁוֹן הַבְּכִי לְיִרְמְיָהוּ

וּלְשׁוֹן אִיּוֹב הַחַרְבִּית

דָּהוּ וְקָהוּ

מֵרִיב וּמִבְּכִי שַׁחֲרִית וְעַרְבִית,

עַל כֵּן אָמַרְתִּי: אַחֲרִישׁ

אוּלַי אִלְמִי שָׁמֶיךָ יַרְעִישׁ.

מִתוֹךְ מַחְבֶּרֶת אֲבוּדָה

הֶעֱמַקְתָּ הֲוָיָתִי כָּל כָּךְ,

שֶׁסַּכָּנָה לָרֶדֶת

אֶל תַּחְתִּית הַמַּעֲמָק,

כִּי מֵהֵיכָן שָׁם יָלְקַח

לְרַגְלִי הַמּוֹעֶדֶת

מַעֲמַד קַרְקַע מֻצָּק?

גַּם שִׁסַּפְתָּ הַכֹּל עַד זַעֲוָה

וְאֵימַת הַמַחְשׂוֹף,

וַאֲנִי לֹא בִּקַּשְׁתִּי אֶלָּא הֶאָרָה

בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה

וְעַמְקוּת – שֶׁלֹּא עַד הַסּוֹף

וְהָאֵינוּת הַקָּרָה.

בִּקַּשְׁתִּי קְצָת תְּמִימוּת וּתְעִיּוּת

אוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֶלֶד

כְּעִוֵּר וְחֵרֵשׁ.

אַךְ אַתָּה גָזַלְתָּ מִמֶּנִּי פַּשְׁטוּת הַחִיּוּת,

זוֹ שֶׁלַּצִּפּוֹר וְלַיֶּלֶד

וְלַצֶּמַח וְלָאֵשׁ.

הארץ, 16.2.45

א. אֲנִי נֶחְפָּז מְאֹד בְּעוֹלְמֵי הָרוּחַ

אֲנִי נֶחְפָּז מְאֹד בְּעוֹלְמֵי הָרוּחַ,

אַךְ בָּאָרֶץ אֲהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל;

הַיִּעוּד וַדָּאִי: אֵי־שָׁם אֲנִי קָרוּא, אַךְ

גַּם שָׁם לֹא אֲכֻפַּר וְלֹא אֲשֻׁדַּל,

כִּי אֵין כַּפָּרָה וְשִׁדּוּל

לְחֵטְא יֵצֶר הַגִּדּוּל.

אוּלָם אִם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ

     תְּפֻתַּע וְתִכְרַע –

חַטָּאתְךָ תִּמָּחֶה וְאָבַד אֲפִלּוּ זִכְרָהּ.

כִּי כָּל מַה שֶּׁיָּזַמְתָּ לַעֲשׂוֹת

הֲרֵי כְּבָר מָעוּךְ וְדָרוּס וְאַפְסִי;

בְּרַם אַתְּ, נַפְשִׁי, אַל תִּכָּשְׁלִי בָּזֹאת

וְאַל לִכְרִיעָה תִּתָּפְשִׂי.

וּתְהִי זוֹ נֶחָמָתֵךְ, לְפָחוֹת,

כִּי בְּחַיַּיִךְ לֹא חָדְלוּ אֳרָחוֹת

אֶלָּא נָהֹה וְכָסֹף

וְהָמֹה עִם רוּחַ וְגָאֹה עִם הָר,

עַד שֶׁמֵּאֵלָיו יְפַעֲמֵן הַסּוֹף

הַמַּר וְהַנִּמְהָר.

ב. וְיֵשׁ שֶׁעוּקְצֵי הָעִצָּבוֹן לוֹפְתִים לִבְּךָ

וְיֵשׁ שֶׁעוּקְצֵי הָעִצָּבוֹן לוֹפְתִים לִבְּךָ,

כְּחוֹחִים אֶת הַוַּרְדִּינָה,

וְכָל יְקָר וּמַחְמָל, שֶׁרוּחֲךָ טִפְּחָה,

נִפְצַע עַד מַעֲמַקָּיו מִגְּזַר דִּינָהּ

שֶׁל אוֹתָה עַצְבוּת,

שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר וְתֵאוּר

וְאֵין לִמְצֹא לָהּ בֵּאוּר

אֶלָּא בַּתִּמָּהוֹן עַל עֶצֶם הַהִתְהַוּוּת

וְעַל תַּכְלִית הַפְּרִיחָה וְהַכְּמִישָׁה

בִּמְעֵי הָאֲדָמָה וּבְרֶחֶם הָאִשָּׁה,

וְאָבְדָה הַבְּחִינָה בֵּין תְּהוֹמוּת לְרָמוּת,

וְאִם טוֹב לִחְיוֹת מִלָּמוּת

וְנִפְרְצָה הַמְחִצָּה בֵּין קְדוּשָׁה

לְטֻמְאָה,

בֵּין מִדָּה גְדוּשָׁה

לְמִדָּה זְעוּמָה

שֶׁל רַחֲמִים וְחֶסֶד מֵאָדָם לְאָדָם

וּמַה הַהֶבְדֵּל בֵּין דָּם לְדָם

וּמֵעָצְמַת הַדְּוָיִים יֵשׁ שֶׁהַלֵּב וְהַבָּשָׂר

וְכָל חוּשֶׁיךָ קֵהִים,

וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא מִן הַמֵּצָר

לֹא לַשָּׂטָן וְלֹא לֵאלֹהִים.

ג. וְאַף עַל פִּי כֵן גּוֹרָלִי לֹא אָמִיר

וְאַף עַל פִּי כֵן גּוֹרָלִי לֹא אָמִיר,

בְּשׁוּם גּוֹרָל,

לֹא שֶׁל צֶמַח וְלֹא שֶׁל צִפּוֹר בָּאָמִיר

אַף לֹא שֶׁל אָדָם עִוֵּר, שֶׁהֻלַּךְ שׁוֹלָל.

כִּי אָהַבְתִּי אֶת הַמְפֻלָּשׁ לִצְמִיתוּת

וְלֹא אָפֵר עִם הַדַּעַת בְּרִיתִי,

עַד אִם שָׁתִיתִי מִכּוֹסָהּ כָּל הָאֲמִתּוּת

בְּיַחַד עִם אַחְרִיתִי.

וְכַאֲשֶׁר שֻׁסַּפְתִּי כֵּן אֲשַׁסֵּף וַאֲתַכֵּן

מְרוֹמִים וּתְהוּמִים בַּבַּרְזֶל הַמְפֻלָּד

וַאֲלַמֵּד גַּם צְמָחִים בַּגַּן וְצִפֳּרִים בַּקֵּן

לוֹמַר שִׁירָה מִתּוֹךְ דַּעַת עַצְמָם וְהַזּוּלַת.

ד. וְאוּלַי וְאוּלַי וְאוּלַי

וְאוּלַי וְאוּלַי וְאוּלַי

עוֹד תַּפְצִיעַ שְׁעַת גְּאוּלַי

וְנָשׁוּב כְּבַתְּחִלָּה לְזַמֵּר

כְּצִפּוֹר וּכְדֶקֶל מִתַּמֵּר.

וְהַבַּרְזֶל הַמְפֻלָּד יִלָּבֵב,

יֹאהַב נְעִימוֹת וְיֵאָהֵב,

וּמָטוֹס יְעַטֵּר מִמְרוֹמִים

אֶת הַכֹּל עִטּוּרִים שֶׁל שְׁלוֹמִים,

וְיבֹרַךְ לָעוֹלָם, כְּגֻלַּת

כֹּתַרְתּוֹ, כָּל יֶלֶד יֻלַּד

וְכָל עָשׁוּק וְכָל גֵּר וְיָתוֹם

בֶּן צֶבַע לָבָן וְשָׁחוֹר וְכָתֹם,

וְיָשְׁלַם דְּבַר אַחְרִית הַיָּמִים

לְיִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ כְּמוֹ רָמִים.

עתים, סיון תש"ז

אֵין לַחְקֹר מִדַּי וְאֵין לִשְׁאֹל

לְדֶרֶךְ אוֹ מִשְׁעוֹל.

כִּי סוֹפְךָ לִהְיוֹת מִכֻּלָּם נִשּׁוֹל.

יוֹמָם גּוֹרָלְךָ לֵילֵךְ

אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ

עַד שֶׁמֵּעֲיֵפוּת תַּחְתֶּיךָ תִּשָּׁלֵךְ.

וּבַלַּיְלָה כִּי שָׁמַיְמָה תַּבִּיט

וְרָאִיתָ כּוֹכָב פָּשׁוּט אוֹ שָׁבִיט –

וְהֶאֱמַנְתָּ כִּי הוּא לְךָ קַבַּרְנִיט.

וּתְהִי נָא דַרְכְּךָ אֱמוּנָה וּבוֹטְחָה

כִּי בְּכָל נַפְשְׁךָ וּמְאֹדֶךָ

אִם חַיֶּיךָ לֹא קִיַּמְתָּ – קִיַּמְתָּ מוֹתְךָ.

זֶה כַּחֹק וְכַדָּת עַד כְּדֵי אִוֶּלֶת

וּפָשׁוּט וְרָגִיל עַד לְאֵימָה,

וְאַתָּה שָׂא לָאִוֶּלֶת וְלָאֵימָה וְעַל תֵּהָם:

עַל שְׁנַים כְּאֶחָד תִּתְהַפֵּךְ הַמַּאֲכֶלֶת –

עַל הַבְּהֵמָה

ועַל הַבֶּהָם.

רָאִיתִי הַבְּהֵמָה כְּשֶׁהִיא מָכְרַעַת

לְיַד הֶחָח בְּבֵית הַטְּבִיחָה,

וּבְבֵית־הַחוֹלִים עַל מִטָּה

מֻצַּעַת

הֻטַּל הַבֶּהָם, אֲשֶׁר עִם גְּנִיחָה

נִמְתַּח עָלָיו דִּין מִיתָה.

וְהוּא בִּקֵּשׁ יֶשַׁע, אַף הַבְּהֵמָה בִּקֵּשָׁה;

אַךְ בְּעֵינֵיהֶם הַקָּמוֹת

לַשָּׁוְא כָּל הַיְקוּם בְּעֶלְבּוֹנוֹ צָוַח:

וְעַל שְׁנֵיהֶם, נְקִיִּים מִפֶּשַׁע,

חַלַּף הַנְּקָמוֹת

הִבְרִיק – וְטָבַח.

זוּג בְּנֵי יוֹנִים, צִבְעָם אָרֹד

וּזְהַבְהַבּוֹת הַכֹּתָרוֹת,

אֶל אֶדֶן חַלּוֹנִי, שֶׁלֶּחָצֵר נִשְׁקָף,

יָרְדוּ בְּצָהֳרֵי יוֹם לְשֵׁם מִשְׁכַּב

מְנוּחָה: וּמָה אֶשְׂמַח, כִּי שְׁתַּיִם הַיּוֹנִים

מֵאָז יום־יוֹם תִּבְחַרְנָה חַלּוֹנִי מֵחַלּוֹנִים

רַפֵּד עָלָיו עִם לַהַט שֶׁמֶשׁ יְצוּעִים

אוֹ סְתָם לָשֶׁבֶת וּלְגַעְגֵּעַ גַּעְגּוּעִים.

הָיְתָה לִי גַם תִּקְוָה כְּמוּסָה, כִּי בֵּעָטֵף

רוּחָן תַּסְכֵּמְנָה לְשַׁתֵּף

בִּיגוֹנֵיהֶן גַּם יְגוֹנָי.

וּמָה אֶעֱשׂה וְלֹא עָשִׂיתִי לְיוֹנָי?

גַּרְעִינִים? – יַעַזְרֵנִי כָּכָה אֱלֹהֵי אָבִי,

אִם לֹא מִמִּשְׁמַנֵּי שָׂדֶה לָהֶן אָבִיא,

וּמֵי מַעְיָן כַּבְּדֹלַח בַּבְּקָרִים הַשְׁכֵּם

בִּיקַר כֵּלַי אַשְׁקֵן,

וְשׁוּב יַעַזְרֵנִי אֱלֹהֵי אָבִי וְגַם אִמִּי,

אִם חָלִילָה מַחֲשָׁבָה זָרָה הָיְתָה עִמִּי

בַּקֵּשׁ שָׂכָר מֵהֵנָה חֵלֶף עֲמָלִי,

וְאַף שַׂעֲרַת־זָהָב אֶחָת! אַךְ רֹעַ מַזָּלִי

פִּתַּנִי וָאֶפָּת (וְלִכְאוֹרָה הֲרֵי טִבְעִי זֶה וּמוּבָן: )

לַבִּיעַ לַיּוֹנִים תּוֹדָה עַל שֶׁגָּמְלוּ טוּבָן

עִם אֶשְׁנַבִּי מִכָּל הָאֶשְׁנַבִּים.

וּמָה רָצִיתִי? לְלַטֵּף אוֹתָן בְּרַחֲמִים רַבִּים!

וַיְהִי אַךְ קְצֵה יָדִי אֶל הַאַחַת מֵהֶן שֻׁגַּר –

וַתִּתְפָּרֵץ כְּמוֹ שְׁבוּיָה מִתּוֹךְ סוּגַר

וְהַשְּׁנִיָּה אַף הִיא פָּרְחָה בְּכָל אוֹנָהּ,

וְכָךְ מִשְּׁתַּיִם הַיּוֹנִים לֹא נִשְׁאֲרָה יוֹנָה,

רֵיקָם שָׁבָה, אֵיפוֹא, יָדִי

וָאִוָּתֵר בַּצָּהֳרַיִם לְבַדִּי.

הוֹי, לָמָּה זֶה נִגְרַם לִי עִלָּבוֹן,

הַאִם הָיָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי אַף קֹרֶט מֶעָוֹן?

הֲרֵי לָהֶן יָדוּעַ, כִּי חִלַּקְתִּי עִמָּהֶן פִּתִּי

וְזוֹ וְזוֹ הָיְתָה לִי כְּאָחוֹת, אוּלַי אֲפִילוּ כְּבִתִּי.

יוֹנַי הַחֲמוּדוֹת, וַדַּאי אֵי־שָׁם יֶשְׁכֶן,

מְאֹד מְאֹד אֲבַקֶּשְׁכֶן

לָשׁוּב אֵלַי וּבֵאלֹהִים נִשְׁבָּע אֲנִי

לִבְלִי בָּכֶן לִנְגֹּעַ אַף בְּקָטֳנִי,

רַק מֵרָחוֹק אַבִּיט וְגַם אֶשְׁמַע

אֶת הֶמְיַתְכֶן וְיַחַד עִמָּכֶן לַחֲסָדִים אֶכְמַהּ.

שׁוּבוֹ נָא אֵלַי וְטוֹב יִהְיֶה לָכֶן

וְטוֹב גַם לִי בַּצָּהֳרַיִם בִּגְלַלְכָן.