רקע
יהודה קרני
[הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַלֵּב]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַלֵּב, הִנֵּךְ זַכַּת הַדָּם —

עָלַי הִתְפַּלֵּלִי;

לָךְ עוֹד נָהִיר הַשְּׁבִיל לֵאלֹהַיִךְ וְגַם

אֶל שַׁעֲרֵי אֵלִי.


הָיָה יוֹם וְגַם פִּי יָדַע שִׂיחַ וָסוֹד

וְאַף תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ;

אַךְ לֹא אָרַךְ הַיּוֹם וְלֹא נוֹתַר בִּי עוֹד

אַף מֵאָלָה וָכַחַשׁ.


הִנֵּךְ זַכַּת הַלֵּב, הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַגוּף,

לִבֵּךְ — דְּבִיר מַאֲוַיִּים;

קוּמִי קוּמִי בַּלֵּיל וְהִתְדַּפְּקִי כִּכְרוּב

עֲלֵי שַׁעַר שָׁמַיִם.


דִּפְקִי דוּמָם בַּחַלּוֹן אוֹ בְּדֶלֶת הַקִּיר,

עִמְדִי עִמְדִי וּשְׁמֹרִי;

וְאִם תִּשְׁמְעִי סוֹד, רַחַשׁ תְּחִנָּה אוֹ שִׁיר —

אַף אַתְּ פִּתְחִי וֶאֱמֹרִי:


אֲדֹנָי, אֲדֹנָי, בְּגַפִּי בָּאתִי הֲלוֹם

הַטֵּה אֹזֶן שׁוֹמָעַת;

נֶפֶשׁ דַּלָּה שָׁם יֵשׁ וְהִיא שְׁכוּלַת חֲלוֹם

וַעֲנִיָּה מִדָּעַת.


וְאִם יִשְׁמַע הָאֵל וִיחַיֵּנִי מְעָט

וִיצַו קֶרֶן אוֹרָה;

חֶרֶשׁ שׁוּבִי אֵלַי, לַחֲשִׁי זֹאת לִי בַּלָּאט,

פֶּן תְּמִיתֵנִי הַבְּשׂוֹרָה.


וְאִם לֹא יִשְׁמַע הָאֵל וְשַׁבְתְּ כְּמוֹ שֶׁבָּאת

וַאֲנִי נֶאֱסָף בְּרִישִׁי —

כִּבְשִׁי דְמוּתֵךְ בַּכָּף, מֵאֵלַי אָבִין הָרָז

וְכָמוֹנִי הַחֲרִישִׁי.

המלצות קוראים
תגיות