

הַשַּׁיִשׁ הַלָּבָן, הַשַּׁיִשׁ הַלָּבָן
כְּבָר נֶחֱשַׂף מִמּוּלִי;
אַךְ כֹּחַ הַיְצִירָה בַּנֶּפֶשׁ עֲדַיִן
רַק כֹּחַ הִיּוּלִי.
וְחֶרֶט לֹא עָלָה בַּשַּׁיִשׁ עֲדַיִן,
בַּשַּׁיִשׁ הַחוֹלֵם;
כָּךְ מְחַכֶּה הַחֹמֶר לַיּוֹצֵר כִּי יָבוֹא,
וּלְפַיְטָן — הָעוֹלָם.
לִי נָתַן הַיּוֹצֵר הֲזָיָה וָחֶרֶט,
אַךְ טֶרֶם נִמְשַׁחְתִּי;
אֵיךְ אַעַל לְדוּכָן, אֵיךְ אַקְדִּישׁ אֶת־שֵׁישִׁי
אִם אֶקְטַן מִמְּלַאכְתִּי?
וּשְׂפָתַי עוֹד טְמֵאוֹת וְיָמַי עוֹד חֻלִּין,
לֹא מִקְרָא וָחֹדֶשׁ;
וְאֵיךְ זֶה אֲשַׂרְטֵט בַּשַּׁיִשׁ שִׂרְטוּטִים
שֶׁל דְּמֻיּוֹת הַקֹּדֶשׁ?…
רֶגֶב גָּלוּם אָנִי. חֹמֶר קַדְמוֹן כֻּלִּי,
הַיּוֹם נִתְגַּלְגְּלָה נִשְׁמָתִי לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֵךְ;
אֶל גָּלְמֵי עוֹלָמוֹתַי חָרַד שֵׁמַע הוֹדֵךְ
וַיֶּחֱרַד בֵּית הַיּוֹצֵר הַחֹמֶר הַהִיּוּלִי.
אַתְּ, הַלָּשָׁה צוּרוֹת בְּדוֹמְמִים וּגְלוּמִים,
עוֹלָם לָךְ מִתְחַנֵּן מִתּוֹךְ תַּרְדֵּמַת רְגָבִים;
בְּהֶגֶה פִּיךְ יִקָּלְפוּ שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים,
וּמֵרֶגֶב לִבִּי יִצְמַח צִיץ עֲלוּמִים.
עֶדְנַת זִיוָנִית עֶדְנָתֵךְ
וְרֵיחָהּ לִי מַעֲלֶה שְׁמֵךְ;
כִּי עֶדְנַת עֲלוּמַי וְרֵיחָם
בָּאוּנִי מִמֵּךְ, רַק מִמֵּךְ.
וּשְׂבֵעַת כָּל־חֵן וְכֹל נֹעַם
עָלִית בִּצְנִיעוּתֵךְ וַתִּיף;
וּבְלִבִּי נִתְגַּלּוּ נִצָּנִים,
בַּיְשָׁנִים כְּפַעֲמוֹנֵי הַזִּיו.
עֶדְנַת זִיוָנִית עֶדְנָתֵךְ
וּדְמוּת הַזִּיוָנִית לָךְ דְּמוּת;
מִצּוּף פַּעֲמוֹנַיִּךְ שָׁאַבְתִּי
לַבְּקָרִים אֶת צְנִיעוּת הֶחָרוּז.
אַף הַחֲבַצֶּלֶת אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךְ הִיא גְאֵיוֹנָה וּלְבָנָה;
יָדַעְתִּי: אֲצִילוּת מָתְנַיִךְ
בְּגִבְעוֹל הַפֶּרַח נִתָּנָה.
גְּבִיעֶיהָ עוֹד טֶרֶם נִפְתָּחוּ
וּכְבָר בָּא אֶל אַפִּי הַבֹּשֶׂם;
וּכְבָר הֲמָמוּנִי הָרֵיחוֹת
וְנֵשֶׁב חֲלוֹמֵךְ הַקּוֹסֵם.
אַף הַחֲבַצֶּלֶת אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךְ הִיא לְבָנָה, גְּאֵיוֹנָה;
אֵין זֹאת, מִצּוּף שִׂפְתוֹתַיִךְ
הוּצַק בָּהּ נֹעַם שְׂשׂוֹנָהּ.
יֵשׁ מַלְכָּה בִּפְנִים הָאוּלָם
עִם שְׂכִיּוֹת
כָּל־חֶמְדָּה בְּתוֹכוֹ, וּמֲַעֶקה יוֹצֵא מִמֶּנּוּ וְסֻלָּם —
שְׁלַבּוֹתָיו הַזָּהָב עַד אֶרֶץ מַגִּיעוֹת.
וּבְכָל־קֶרֶן זָוִית
מִשְׁתַּפְּכִים אַקָּרְדִּים
רַכְרַכִּים, וְעַד אֲשֶׁר תֵּפֶן הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲרָבִית
מִשְּׁעַת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית — עוֹלִים בְּסֻלָּם וְיוֹרְדִים
בְּנֵי מְלָכִים צְעִירִים
וְאוֹמְרִים
תִּשְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים,
וְיוֹרְדִים וְסוֹגְרִים אֶת־שַׁעַר הַבַּיִת וְשׁוֹמְרִים
עַל פִּתְחוֹ עַד בֹּקֶר.
וְהָיָה בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אִם יָבֹא אוֹרֵחַ, שֶׁכַּמָּה
בְּשָׁנִים הוּא נוֹהֵר עַד הֵנָּה וּמוֹקִיר
אֶת־רַגְלָיו מִבֹּא הָאוּלַמָּה,
יַעַן אֵין שִׁירָה בְּפִיו וְדַל הוּא וְעָנָו,
וְרָאָה: וּנְעוּלִים הַשְּׁעָרִים
וּמֵאַחֲרֵי הַבַּיִת וּלְפָנָיו
מַמְתִּינִים בְּנֵי מְלָכִים וְשָׁרִים —
לָקַח הַהֵלֶךְ וְשָׂם לִמְרַאֲשׁוֹתָיו אֲבָנִים
וְלָן עַד הַבֹּקֶר; וְהוּא רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ עוֹלָמוֹת מַזְהִירִים.
וְהָיָה הַלַּיְלָה לוֹ חֵלֶף הַשָּׁנִים,
וְהָיָה זֶה שְׂכַר מַאֲוַיָּיו הַטְּמִירִים.
אֲהַבְתִּיךְ…
וְאֶת סוֹד יֵשׁוּתֵךְ
נִכְנַסְתִּי לְבַקֵּשׁ בִּטְרַקְלִין, וּלְטַלְלֵי פִיךְ
אֲנִי צָמֵא וּלְטָהֳרַת דְּמוּתֵךְ.
וְאֶל מִי אֲדַמֵּךְ,
וְאֵי פִּנַּת אוֹרֵךְ, מִמֶּנּוּ חֻצָּבְתְּ?
אֵלֵךְ לְבַקְּשֵׁךְ בִּדְבִירוֹ שֶׁל עַמֵּךְ,
אֲשֶׁר אָהַבְתִּי וַאֲשֶׁר אָהָבְתְּ.
וְאִם הַשָּׁמַיְמָה עָלִית —
שׁוּבִי
לִהְיוֹת, אֶת אֲשֶׁר הָיִית
לִי: דְּמוּת עַמִּי וּכְרוּבִי.
וְעַל סַף הַטְּרַקְלִין יֵשׁ אֶבֶן, עִם שְׁקִיעַת
הַיּוֹם אֲנִי בָּא, וְעַל הָאֶבֶן הַזֹּאת
אֶשְׁכַּב וְאֶחְלֹם תְּחִיָּתֵךְ, שֶׁהִיא לִתְחִיַּת
עַמִּי הָאוֹת.
וּבְהִתְקַדֵּשׁ הָעֶלֶם אֶת־פְּנֵי יְחִידָתוֹ לְשַׁחֵר
וּבְנָגְעוֹ בְּכַפּוֹת הַמַּנְעוּל שֶׁל שַׁעַר הַבָּיִת —
אָז נֶהְפַּךְ הָעֶלֶם לְאַחֵר,
כִּי קָרַן אוֹר פָּנָיו, וּתְפִלָּה חֲשָׁאִית
עִם שְׂפָתוֹ
הָיָתָה. וְכִכְרֹעַ הַכֹּהֵן בְּבוֹאוֹ לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים
עֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ,
כָּךְ כָּרַע הָעֶלֶם עֲצוּב הָעֵינָיִם,
וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:
חָנֵּנִי בְּקֶרֶן מִקַּרְנֵי נְצָחִים.
וַיָּקָם מִכְּרֹעַ עִם שְׁקִיעַת הַיּוֹם, כְּשֶׁשּׁוֹמֵר
הַבַּיִת נִצְטַוָּה עַל סְגִירַת הַפְּתָחִים.
וּרְגָעִים עוֹד רָעַד הַהֵיכָל מוּל עֵינֵי הַנַּעַר
בְּצֵאתוֹ;
וְעַד אוֹר הַיּוֹם לֹא נִסְתַּלְּקוּ הָאוֹר וְהַצַּעַר
מִבֵּיתוֹ.
דְּמוּת קָדְשִׁי!
לְזִכְרֵךְ בִּלְבַד אֲנִי נוֹפֵל אַפָּיִם
וְשׁוּב עַל תַּלְתַּלַּי
מְפַכִּים וְיוֹרְדִים קַרְנַיִם מֵאוֹרֵךְ;
הֵן רַבִּים בַּיָּמִים וְרַבִּים בַּלֵּילוֹת
כִּי נִפְקַד חֲזוֹנֵךְ
וְסוֹד הֲוָיָתֵךְ מִמֶּנִּי כִּי נִפְקָד.
וַיָּחְתַּל בְּאֵד בִּלְתִּי שָׁקוּף הַשְּׁבִיל, יְבִיאֵנִי אָהֳלֵךְ,
כְּמוֹ אֲשֶׁר הָחְתַּל בְּאֵדֵי הַסְּפֵקוֹת
הַנָּתִיב, הָעוֹלֶה לְהֵיכַל נִשְׁמָתִי.
— אַלְלַי לִי, אִם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ זְמַן רַב לֹא קָרָאתִי,
וּמִי יְלַמְּדֵנִי וְאֶקְרָא?
וּמִי אֲשֶׁר יִלְחַשׁ עַל לִבִּי הַחוֹלֶה — וְיֵחָם.
וּמִי אֲשֶׁר יִרְצֶה וְיִדְרֹךְ אֶת־מִפְתַּן אָהֳלִי?
לֶכְתֵּךְ מֵאִתִּי — דּוּמִיָּה, וְשׁוּבֵךְ — דּוּמִיָּה.
וּבְעוֹד טֶרֶם שׁוּבֵךְ אֶת־צַעֲדֵי אִטֵּךְ הֶאֱזַנְתִּי
מֵעֵבֶר לְאַרְבַּע אַמּוֹתַי.
וְאֵיךְ וּבַמֶּה אֲנִי יָכוֹל לְעָבְדֵךְ —
וַאֲנִי כְּבָר שָׁכַחְתִּי צֵרוּפִים רִאשׁוֹנִים לִשְׁמֵךְ, אֲשֶׁר אֶקְרָא.
וְהִנֵּה שׁוּב טַלְלֵי אוֹרֵךְ מַרְעִיפִים עַל רֹאשִׁי.
וּבְמַעֲמַקִּים שׁוּב מֵקֵר דְּבַר־מָה, לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנּוֹ.
אַךְ אֵדַע, כִּי אַחֵר לֹא תְּאַחַר הַתְּפִלָּה מִבֹּא וְלֹא תִּתְמַהְמֵהַּ.
וּרְאִי: כְּבָר מִתְגַּלְגְּלָה דִמְעָה מֵעֵינִי.
וְנוֹפְלָה לְרַגְלֵךְ,
דְּמוּת קָדְשִׁי.
אַתְּ הִיא מַלְאָכִי לְבֶן־הַכְּנָפַיִם,
אֶתְחַנֵּן אֵלָיִךְ:
עִם עֶרֶב אָהֳלִי נַא בֹּאִי וּפִרְשִׂי
עָלַי אֶת־כַּפָּיִךְ.
וְסֵפֶר הַתְּפִלּוֹת בִּכְנָפֵךְ הָבִיאִי,
עַל רֹאשִׁי פַּלֵּלִי:
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא הַשְׁרֵה חֲסָדִים
עַל לֵילוֹ וְלֵילִי.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא צַו מְנוּחָה שְׁלֵמָה
לַנְּפָשׁוֹת הַמְחַכּוֹת;
וְיֻקְדַּשׁ הָאֹהֶל בְּמַגַּע הַחֲלוֹמוֹת
וּבְסוֹד רוּחוֹת דַּקּוֹת.
תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתִי, הַטְּהוֹרָה מֵרַחֲמִים
וְזַכָּה מִשֶּׁמֶן;
וְאַתְּ, שְׁכִינַת־לַיְלָה, תְּיַשְּׁנִינוּ בִנְשִׁיקָה,
וְאִמְרִי נָא: “אָמֵן”.
תְּפִלָּה קְטַנָּה, תְּפִלָּה זַכָּה,
שׁוּבִי נָא אֵלָי;
עִם תְּסִיסָתֵךְ שׁוּב מְפַכָּה
אֱלָהוּת עָלָי,
דִּמְעָה קְטַנָּה, דִּמְעָה צְלוּלָה,
רְדִי מֵעֵינִי שׁוּב;
דֶּרֶךְ כּוּרֵךְ נַפְשִׁי כֻּלָּהּ
תִּטְהַר טֹהַר כְּרוּב.
דְּמוּת הַקֹּדֶשׁ, דְּמוּת הַנְּעוּרִים,
שׁוּב הֵרָאִי לִי;
נַפְשִׁי תָּחֹג חַג הַנְּעוּרִים,
חַג הִתְחַדְּשׁוּת בִּי.
אָנוּ עוֹמְדִים כְּרוּעֵי־בֶּרֶךְ
לִפְנֵי סַף הַדְּבִיר;
אָנוּ שׁוֹפְכִים אֶת־לִבֵּנוּ
אוֹמְרִים דִּבְרֵי שִׁיר.
וְהַנֵּרוֹת הוֹגִים רַחֲמִים,
נוֹטְפִים אוֹר וָזִיו;
כָּל־הָעוֹלָם דֹּם מִשְׁתַּחֲוֶה,
שִׁירַת אוֹר בְּפִיו.
וְהָעַיִן תִּלְאֶה לַחֲזוֹת
אָרוֹן, כְּרוּב וָנֵר;
אָנוּ חַיִּים שְׁנָת אֲרֻכָּה,
לֹא, — לִבֵּנוּ עֵר.
וְהַדְּבָרִים כֹּה יְגֵעִים,
דַּלָּה שְׂפַת הַפֶּה
מֵהַבִּיעַ אֶת־שְׁבָחַיִךְ
בְּרֶגַע קָדוֹשׁ זֶה.
מַה שֶׁלִּבִּי חָסֵר תּוֹכוֹ
אַתְּ מִלֵּאת, נָתָתְּ;
מַה שֶּׁרוּחִי הָגָה דוֹרוֹת —
אָמְרָה שְׂפָתֵךְ אָתְּ.
אָה! מִי פִּלֵּל אֶל הַפֶּלֶא,
בִּקֵּשׁ אֶת־הָאוֹת!
אָה! מַה־טּוֹבוּ חַיֵּי נֵצַח,
רֶגַע קָט הֱיוֹת.
לֹא. לֹא יִתַּם הַחִזָּיוֹן.
אוּלַי יֵשׁ לוֹ סוֹף?
בָּרוּךְ יוֹצֵר גְּדָל־הַיָּמִים,
גָּדוֹל, נֶהְדָּר, טוֹב.
בָּרוּךְ רוֹקֵם עַל שָׁמֵינוּ
פֶּלֶא אוֹת וָסוֹד;
אָנוּ חַיִּים הוֹד הַצַּעַר
צַעַר שֶׁבַּהוֹד.
אָנוּ לוֹבְשִׁים צוּרַת כְּרוּבִים,
פּוֹשְׁטִים מַלְבּוּשׁ גֵּו;
כָּךְ מְנַצְּחִים אֶת־הַיָּגוֹן
תּוֹךְ אֱמוּנַת לֵב.
רִגְעֵי נֵצַח עָפִים, דָּאִים,
רָצוֹא, בֹּא וָשׁוֹב;
לָנוּ אֵלִים שִׁלְּמוּ חוֹבָם —
אֵיךְ נְשַׁלֵּם חוֹב?
אָנוּ עוֹמְדִים כְּרוּעֵי־בֶּרֶךְ
לִפְנֵי סַף הַדְּבִיר;
וְהַשִּׁירָה טֶרֶם תַּמָּה —
טֶרֶם תַּם הַשִּׁיר.
הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַלֵּב, הִנֵּךְ זַכַּת הַדָּם —
עָלַי הִתְפַּלֵּלִי;
לָךְ עוֹד נָהִיר הַשְּׁבִיל לֵאלֹהַיִךְ וְגַם
אֶל שַׁעֲרֵי אֵלִי.
הָיָה יוֹם וְגַם פִּי יָדַע שִׂיחַ וָסוֹד
וְאַף תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ;
אַךְ לֹא אָרַךְ הַיּוֹם וְלֹא נוֹתַר בִּי עוֹד
אַף מֵאָלָה וָכַחַשׁ.
הִנֵּךְ זַכַּת הַלֵּב, הִנֵּךְ טְהוֹרַת הַגוּף,
לִבֵּךְ — דְּבִיר מַאֲוַיִּים;
קוּמִי קוּמִי בַּלֵּיל וְהִתְדַּפְּקִי כִּכְרוּב
עֲלֵי שַׁעַר שָׁמַיִם.
דִּפְקִי דוּמָם בַּחַלּוֹן אוֹ בְּדֶלֶת הַקִּיר,
עִמְדִי עִמְדִי וּשְׁמֹרִי;
וְאִם תִּשְׁמְעִי סוֹד, רַחַשׁ תְּחִנָּה אוֹ שִׁיר —
אַף אַתְּ פִּתְחִי וֶאֱמֹרִי:
אֲדֹנָי, אֲדֹנָי, בְּגַפִּי בָּאתִי הֲלוֹם
הַטֵּה אֹזֶן שׁוֹמָעַת;
נֶפֶשׁ דַּלָּה שָׁם יֵשׁ וְהִיא שְׁכוּלַת חֲלוֹם
וַעֲנִיָּה מִדָּעַת.
וְאִם יִשְׁמַע הָאֵל וִיחַיֵּנִי מְעָט
וִיצַו קֶרֶן אוֹרָה;
חֶרֶשׁ שׁוּבִי אֵלַי, לַחֲשִׁי זֹאת לִי בַּלָּאט,
פֶּן תְּמִיתֵנִי הַבְּשׂוֹרָה.
וְאִם לֹא יִשְׁמַע הָאֵל וְשַׁבְתְּ כְּמוֹ שֶׁבָּאת
וַאֲנִי נֶאֱסָף בְּרִישִׁי —
כִּבְשִׁי דְמוּתֵךְ בַּכָּף, מֵאֵלַי אָבִין הָרָז
וְכָמוֹנִי הַחֲרִישִׁי.
יָדַעְתִּי רִגְעֵי אשֶׁר סְפוּרִים,
דְּמוּתֵךְ חָפְפָה עַל אָהֳלִי;
סֵמֶל טָהֳרַת הַנְּעוּרִים,
כְּרוּב מְסוֹכֵךְ שֶׁל גּוֹרָלִי.
הָיָה בֹּקֶר אֶחָד בָּהִיר
בָּאת — וּבְשׂוֹרַת גִּיל עַל שְׂפָתֵךְ;
לִקְרַאת בְּשׂוֹרַת מַלְאָךְ צָעִיר
נִקְדַּשׁ לִבִּי וַיִּפָּתַח.
וְאֶת כָּל שֶׁהָיָה טָמִיר,
כָּל הַצָּפוּן בְּבֵית גְּנָזַי
לִבִּי גִלָּה לָּךְ וְאָמַר —
וַיִּגָּלוּ רָזֵֵי רָזַי.
תּוֹר הַנְּעוּרִים, תּוֹר הַזָּהָב
חָלַף לוֹ בְּאֵין נִחוּמִים;
לִבִּי יָדַע אָז כִּי אָהָב,
נַפְשִׁי רָחֲצָה בָּעֲלוּמִים.
מִתּוֹךְ כָּךְ הָלַכְתְּ מֵאִתִּי,
נָעוּל נִשְׁאַר לִי לְבָבֵךְ;
עָגוּם אֵלֵךְ לִי לְאִטִּי
וַאֲבַקֵּשׁ שְׁבִילֵי נָוֵךְ…
יָבֹא יוֹם וְעָזַבְתְּ אֶת־מִשְׁכָּנִי,
וְיִשְׁרֶה עָלַי רַק זִכְרוֹנֵךְ;
וְקָרָאתִי — וְאַף לֹא אֵעָנֶה,
וְהָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ עִצְּבוֹנֵךְ.
דּוּמִיָּה יָצָאתִי לִקְרָאתֵךְ,
דּוּמִיָּה אֲלַוֵּךְ לַשָּׂדֶה;
אַגָּדָה הָיִית מִתְּחִלָּתֵךְ,
וּבְסוֹפֵךְ — הֲיִי לִי אַגָּדָה.
כָּךְ יֵלֵךְ וְיִכְבֶּה אוֹר יוֹמִי
בַּזָּוִית שֶׁלִּי הַנִּשְׁכַּחַת;
בְּאַחַת הִתְהַוָּה חֲלוֹמִי.
וְיֵצֵא חֲלוֹמִי בְּאַחַת.
אַתְּ, הָרְחוֹקָה, הָעֲצוּבָה,
בֹּאִי, רְאִי:
עֵינִי כָּבְתָה, וַתִּבֹּלְנָה
שִׂפְתוֹת פִּי.
תִּקְוָה פָּרְחָה, תִּקְוָה קָמְלָה
בּוֹ בַּיּוֹם;
מִתּוֹךְ חַיִּים נוֹבְלִים בּוֹכָה
נַפְשִׁי דוֹם.
אִישׁ לֹא יִבְכֶּה, וְלֹא יְעוֹרֵר
מִסְפֵּד לִי;
אַתְּ הַרְחוֹקָה, הָעֲצוּבָה
זִכְרִי שְׁמִי.
קוֹדְרָה וְנוּגָה שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,
וּלְזֹהַר אֵינֶנִּי מְחַכֶּה;
וְאֵינִי יוֹדֵעַ, עַל מָה הֶעֱלֵיתִי עֲשָׁשִׁית
וְעוֹמֵד לְנֹכַח הַמַּעֲקֶה.
זְכוּרַנִי עֲרָבִים, וּמוּרָם אָז הָיָה הַוִּילוֹן,
וְזָלְפוּ עֲצִיצִים אֶת־רֵיחָם;
וְעַכְשָׁו — אַיֵּהוּ הַחַלּוֹן בְּהִלּוֹ?
וּנְגֹהוֹת עֲרָבַי, אַיֵּכֶם?
וְעַכְשָׁו מְסוֹכֵךְ הַוִּילוֹן, וְכֻלּוֹ בְּצֶאֱלִים עָטוּף,
וְרַגְלִי בַּמַּעֲקֶה נִכְשָׁלֶת;
וּלְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית אֲבַקֵּשׁ בַּכֹּתֶל הָרָטֹב,
אֶת מַנְעוּל הַדָּלֶת…
אֹהֶל קָטָן, חָצֵר קְטַנָּה
וּבֶחָצֵר גָּן;
סָפֵק לָבֹא פְּנִים, הַגַּנָּה,
אִם לִשָּׁאֵר כָּאן.
וּבַגָּן מִתְפַּתֵּל מִשְׁעוֹל
יָמִין וְגַם שְׂמֹאל;
“מִי בַּגָּן?”, הִרְהַבְתִּי לִשְׁאֹל —
אַךְ אֵין דְּמוּת, אֵין קוֹל.
כָּכָה שׁוֹתְקִים כָּל־הַשְּׁבִילִים
וְהַגָּן — כְּמוֹ זָר;
רַק לְרַגְלַי — תִּלֵּי תִּלִּים
פְּרָחִים נָבְלוּ כְּבָר.
וּבַקֵּשׁ לֹא בִּקַּשְׁתִּיךְ
לֹא בְּהָקִיץ וְלֹא בִּשְׁנָת;
אַךְ כְּשֶׁבָּאת — קִדַּשְׁתִּיךְ
יַעַן אֲשֶׁר בָּאת.
וְלָךְ לֹא הִתְפַּלָּלְתִּי;
כְּלוּם חָסַרְתִּי אָז?
עוֹלָם לֹא פִּלָּלְתִּי
נִגְלָה לִי כְּשֶׁבָּאת.
אַךְ בְּאַבְּדִי אוֹתָךְ
נִגְלָה כָּל הָרָז…
לָכֵן בָּרוּךְ צֵאתֵךְ
אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאת.
עַד עַתָּה פִּלַּלְתִּי אֵלַיִךְ,
מֵעַתָּה תְּפַלְּלִי אֵלָי;
וּתְבַקְשִׁינִי בְּגוּפֵךְ וּלְבָבֵךְ,
כִּי אֶהֱיֶה לָךְ לַאֲדֹנָי.
וְעִם הָנֵץ הַשַּׁחַר תִּכְרָעִי
וְיִחַלְתְּ לְהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם:
וּמַה שֶּׁחָסַרְתְּ לֹא יְמַלְּאוּ
לֹא עַם וְלֹא אָח וְלֹא אֵם.
וְעִם רֶדֶת הַלַּיְלָה בָּאֹהֶל
וְעָלִית עַל יְצוּעֵךְ בִּדְמִי;
וּבִשְׁנַת נְדוּדַיִךְ תְּגַמְגְּמִי
צֵרוּפֵי אוֹתִיוֹת שֶׁל שְׁמִי:
אַיֶּךָּ, אֲדוֹנִי וְאִישִׁי,
קְרָאתִיךָ מִיּוֹם וּמִלֵּיל;
וְחָרַדְתְּ לְכָל־קוֹל וּלְכָל־נִיעַ,
וְאֶת־לִבֵּךְ מָסַרְתְּ לְכָל־צֵל.
וְהָיָה כִּי אֶעֱלֶה לְגַרְדֹּם
וְאוֹשִׁיט לַתַּלְיָן צַוָּארִי;
וּבִקְּשׁוּ דַיָּנִים מִמֶּנִּי
אֶת־אַחֲרוֹן וִדּוּיִי וּדְבָרִי.
וְיָחֹג הֶהָמוֹן חַג עָנְשִׁי
וְיַצְדִּיק עָלַי אֶת־גְּזַר דִּינוֹ,
וְהֶעֱלָה עָלַי חֶרְפַּת בּוֹגֵד
בְּטֶרֶם שֶׁהֶעֱלָה גַרְזִנּוֹ —
הֲתָבֹא אָז, מַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ,
וְתִלְחַשׁ עַל אֹזֶן דַּיָּנִי:
לֹא נַעֲשָׂה הַבֶּגֶד, לֹא נַעֲשָׂה
וְאִם נַעֲשָׂה — הַבּוֹגֵד לֹא אָנִי.
קָרְבָּנֵךְ לֹא אֶדְרשׁ, לֹא אֶרְצֶה,
אֲנִי כְּבָר לְקָרְבָּן נִקְרַבְתִּי.
אוּלָם הֲאַתְּ אֲהַבְתִּינִי
בַּיָּמִים שֶׁאוֹתָךְ אָהַבְתִּי?
הוֹי, עַל מָה אוֹרֶבֶת אַתְּ לִצְעָדַי תָּמִיד,
אוֹ שַׁלָּמָה תְקַדְּמִינִי וְאֶת־דַּרְכִּי אַתְּ חוֹסָמֶת!
תְּמוֹל עָדִית עֲדָיֵי כַּלָּה, וְהַיּוֹם — צְעִיף אַלְמְנוּתֵךְ.
אוּלָם תָּמִיד אַתְּ אִלָּמֶת.
הֹוי, עַל מָה רוֹמֶזֶת אַתְּ לִי וְיַד יְמִינֵךְ מְקָרַבְתַנִי
וּמְרַחַקְתַנִי שְׂמֹאלֵךְ!
וכֵאלֹהִים דּוֹרֶשֶׁת קָרְבָּן אַתְּ, אֶת־דַּם קָרְבָּנֵךְ,
וְכַשֶּׂה לַטֶּבַח קָרְבַּן תְּמִידֵךְ הוֹלֵךְ.
מִי אַתְּ, חִידַת חַיִּים, מִי אַתְּ וְאֵדָעָה,
אֲשֶׁר תִּהְיִי לֵאלֹהִים לִי?
וְאִם כּוֹס רַעַל לָךְ — עָלַי אֶת כּוֹסֵךְ שְׁפֹכִי
וְאִם הַחֶסֶד לָךְ — עָלַי אֶת־חַסְדֵּךְ גְּמֹלִי.
הוֹי, עַל מָה אוֹרֶבֶת אַתְּ לִצְעָדַי תָּמִיד,
חִידַת חַיַּי, סְתוּם גּוֹרָלִי?
אֱלִילָה מִסְתַּתֶּרֶת, סוּרִי, סוּרִי מֵעַל דַּרְכִּי,
אוֹ בִּשְׁמֵךְ הַמְפֹרָשׁ לִי הִגָּלִי.
אֲנִי הוּא הַגֶּבֶר הַהוֹלֵךְ יְחִידִי בִּישִׁימוֹן הָעוֹלָם,
וְאַתְּ הִיא אַנְחָתִי;
אֲנִי הוּא הַנְּשָׁמָה הַקּוֹרְאָה לְמִסְפֵּד בְּסֵתֶר יְגוֹנָהּ,
וְאַתְּ הִיא דִמְעָתִי.
וּבְדֶרֶךְ גָּלוּתִי הָרְחָבָה כְּרַחֲבַת יְגוֹנִי הָיִית לִי
נֶחָמָתִי הָאַחַת;
כִּי טוֹבָה הַדִּמְעָה לַתּוֹעֶה וְאַנְחַת הַמְלַוָּה נָעֵמָה
לְנֶפֶשׁ נִדַּחַת.
אַךְ דֶּרֶךְ גָּלוּתִי עוֹד תֶּאֱרַךְ, וְאוּלָם נֶחָמָתִי לֹא אָרְכָה,
כִּי מֵתָה הַדִּמְעָה;
וְאִם צָלְלוּ עוֹד שִׁבְרֵי אֲנָחוֹת מֵאַחֲרֵי הַלְוָיַת דִּמְעָתִי —
אַף הֵם מֵתוּ עִמָּהּ.
וָאֶהְיֶה חֲשׂוּךְ דִּמְעָה וָלַחַשׁ בַּצַּר לִי, וּכְיָתוֹם הָיִיתִי
בְּאֵין זֹאת — בִּלְעָדָיִךְ;
מִי יִתֵּן, כִּי יָבֹא הַמְקוֹנֵן וְיִקְרָא לִשְׁנַיִם מִסְפְּדִים —
עָלַי וְעָלָיִךְ.
רוּחַ נָגְעָה בִּשְׂפָתַי, תְּמוּנָה חָלְפָה עַל פָּנַי
וְלֹא אֵדַע מַה־שְּׁמָהּ;
נֹעַ נָעוּ שִׂפְתוֹתַי, דְּבָרִים סְתוּמִים הִטִּיחוּ
כְּלַפֵּי מִי, כְּלַפֵּי מָה?
נֹעַ נָעוּ שִׂפְתוֹתַי, פֵּרוּשׁ מִלָּה לֹא אֵדַע,
דִּבְרֵי קֹדֶשׁ אוֹ חוֹל?
הַכֹּל שָׁב לִכְשֶׁהָיָה, הַכֹּל נִשְׁאַר לִי סָתוּם
כְּמִשִּׁלְשׁוֹם וּתְמוֹל.
הַטִּי אָזְנֵךְ לְקוֹלִי, אוּלַי תֵּדְעִי תָּבִינִי
מַה־פֵּרוּשׁ הָאוֹת;
מָה אֲנִי וּמַה חַיַּי וּמֶה הָיְתָה וְלָמָּה
כָּל־הַחֲרָדָה הַזֹּאת.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.