רקע
יהודה קרני
חֶשְׁוָן בַּפַּרְדֵּס
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת מַה זֶּה בֹּסֶר? —

הִכָּנֵס

בְּמַר־חֶשְׁוָן אֶל הַפַּרְדֵּס,

לִקְטֹף מִמֶּנּוּ אֵין אוֹנֵס

לֹא בַּיָּד וְלֹא בְּצֶבֶת

וּפְשִׁיטָא — שֶׁלֹּא בְּשֵׁן תּוֹתֶבֶת,

כִּי קָשֶׁה הַפְּרִי, צָרִיךְ לִנְסֹר אוֹתוֹ בְּנָסֶר.


מָה עַכְשָׁו מַרְאֵה פֵּרוֹת עֲצֵי־תַּפּוּחַ? —

יְרֻקִּים

וּמְרוּקִים,

פְּרָאִים, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ חֻקִּים:

אַבְנֵי קֶלַע וּפְצָצוֹת

בַּגַּנִּים עַכְשָׁו צָצוֹת,

לֹא יִשָּׂא אוֹתָן כָּל רוּחַ.


מָה עַכְשָׁו הַטַּעַם שֶׁל הַפֶּרִי?

מִיץ תָּאִים

אֵינוֹ טָעִים.

אַךְ אַתֶּם כֻּלְּכֶם טוֹעִים

אִם אוֹמְרִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ

מִבְּלִי שֶׁשִּׁנֵּיכֶם תִּקְהֶינָה —

בֹּסֶר הוּא, לֹא מֹתֶק בּוֹ, לֹא מֶרִי.


אַךְ הִנֵּה הַסְּתָו מַגִּיעַ

וְהַסְּתָו

שֶׁלָּנוּ זָב

גֶּשֶׁם טוֹב וּמִיץ זָהָב;

הַתַּפּוּחַ יִצְטַבֵּעַ,

יִתְנוֹצֵץ בִּזְהַב מַטְבֵּעַ,

וְכָל עָנָף שַׂקִּיק זָהָב יַצִּיעַ.

המלצות קוראים
תגיות