שְׂפָתֵנוּ — אוּדִים עֲשֵׁנִים

בְּפִי הַדּוֹרוֹת הַזְּקֵנִים;

הַמֵּפִיחַ פְּסוּקֵי הָאָבוֹת —

כְּמַכֶּה בְּאוּדִים לֶהָבוֹת.

שְׂפָתֵנוּ — גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת

בְּפִי בַּחוּרִים, בַּחוּרוֹת;

עֵת כַּפְרִי מְסַפֵּר עִם כַּפְרִית —

וְרָשְׁפוּ גַחֲלֵי אֵשׁ עִם גָּפְרִית.

שְׂפָתֵנוּ שְׁנוּנָה כְּחִצִּים

וּבְפִי תִּינוֹקוֹת — כְּגִצִּים;

הַקּוֹלֵט אֶת גִּצֵּי הָעִבְרִית —

יִתְרַשֵּׁף כִּילָדִים — וְהִוְרִיד.

הוֹי, יַד הַזְּמָן, מָה רַב הַטּוּב אֲשֶׁר צָפַנְתְּ

לְזֶה הָאִישׁ עַל סַף גְּבוּרוֹת שָׁנָיו;

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ טִפּוּס מִטִּפּוּסֵי רֶמְבְּרַנְט

בְּכָל פַּרְצוּף פָּנָיו.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ אֶשְׁכּוֹל הָאֶשְׁכּוֹלוֹת,

רִמּוֹן הָרִמּוֹנִים;

וּבְכָל תָּאָיו עוֹד יֵשׁ רֵיחוֹת וְיֵשׁ קוֹלוֹת

שֶׁל בַּחֲרוּת עִם כָּל הַסַּמְמָנִים.

וּבִגְבוּרוֹת — זֵר הַקּוֹצִים לְגֻלְגָּלְתּוֹ עָנַד:

תָּמִיד עִם תַּרְמִילוֹ וְעִם מַקְלוֹ;

וְאִם פְּרָס לִתֵּן לְעֶלֶם יְפֵה־עֵינַיִם, נָע וָנָד —

רַק לוֹ לָתֵת, רַק לוֹ.

הוּא אֵינוֹ פַּיְטָן — וְקִרְבּוֹ שָׁרָה הָאֲדָמָה,

הוּא אֵינוֹ חוֹרֵשׁ — אַךְ הוּא חָרַשׁ כָּל רֶגֶב;

וּמִפַּרְסָה, וְעַד אַמָּה,

מִזְרָח, מַעֲרָב, צָפוֹן וָנֶגֶב,

הוּא אָמַר כַּנֵּס אֶל תַּחַת אֲשׁוּרָיו;

וְהוּא זָעַק זְעָקָה עַד לַשָּׁמַיִם,

אוּלָם קוֹלוֹ, נִשָּׂא עַל פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב,

מֵת תַּחְתָּיו בְּלֵב יְרוּשָׁלָיִם.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ צוֹעֵד כְּאִלּוּ בְּבִטְחָה, —

וְקַרְקָעוֹ תַּחְתָּיו בּוֹעֶרֶת;

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מְגַמֵּא הָאָרֶץ וְכָל שִׁטְחָהּ, —

וַאֲהָהּ, כִּי לֹא גָאַלְנוּ אֶלָּא זֶרֶת.

(במלאת שלשים שנה לעבודתו העתונאית)

מִכְתַּב יָדְךָ מֻשְׁלָם: מַסַּד, כַּרְכּוֹב וָקָרֶן;

אַךְ הוּא דַּקִּיק מְאֹד, מַמָּשׁ כְּחוּט הַשַּׂעַר;

שְׁלשִׁים שָׁנָה אַתָּה מְנַסֶּה אֶל הַצִּפֹּרֶן,

יוֹם יוֹם אֶת קְצֵה עֵטְךָ, כְּמוֹ גַלָּב — הַתַּעַר.

עֲלֵי הַנְּיָר שֶׁלְּךָ כֻּלָּם תַּמִּים בְּיַחַד

וְכָל פִּסָּה לְעַצְמָהּ כְּבַאֲנָךְ מְיֻשֶּׁרֶת;

וְאִם אֶת הַפִּסּוֹת לִתְפֹּר בְּחוּט וָמַחַט —

וְעָבְרוּ כָּל הַחַיִּים כִּבְסִינֵימָה הַסֶּרֶט.

אוּלָם הַגִּידָה נָא לִי מַהִי הַתִּשְׁלֹמֶת

וּמַה שְׂכָרָהּ שֶׁל הַ“קַּרְיֵרָה” הַמּוֹשֶׁכֶת?

הוֹי, בֶּן־אָדָם נִסְתָּר, יוֹשֵׁב בְּתַעֲלֹמֶת.

“פְּסֵבְדוֹנִים” וְ“אַנוֹנִים”, “עוֹזֵר מַעֲרֶכֶת”.

אַךְ אַתָּה אֵינְךָ בְּעֵינַי כְּאִישׁ הַשֶּׁקֶט,

וּבְזָוִית הַפֶּה שֶׁלְּךָ מֻצְנָע קַו מָרֶד;

אֲנִי מְבָרֶכְךָ, שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד פֶּקֶד

קֹר וָחֹם, וְלִפְעָמִים — צְמַרְמֹרֶת.

השיר הוקדש לסופר־העיתונאי מ. בן־אליעזר

עֲדַיִן לֹא רָאִיתִי עֲשֶׂרֶת הַכְּרָכִים,

עֲדַיִן לֹא גֵרוּנִי צִבְעֵי דְפוּסָם טָרִי,

אַךְ בְּאַפִּי עוֹלֶה כְּבָר רֵיחַ שֶׁל פְּרָחִים,

רֵיחַ צְרוֹר הַמּוֹר, נְכֹאת וְגַם צֳרִי.

כְּזַלְזַלִּים לְגֶפֶן כֵּן יֵשׁ לוֹ זַלְזַלִּים

וְאַף צַמֶּרֶת לוֹ, כְּמוֹ לְרֹאשׁ אִילָן;

לְשָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי — קְוֻצּוֹת שֶׁל תַּלְתַּלִּים

וּבְמִזְלְגוֹת יָדָיו תָּמִיד הוּא מַפְשִׁילָן.

וְאוֹפְּטִימִיסְטָן הוּא מֵאֶלֶף וּרְבָבָה,

בָּרַע אֵינוֹ מוֹדֶה, יָמָיו כֻּלָּם טוֹבִים;

אֶזְכֹּר: אוֹדֵסָה אֲדֻמָּה, רוֹפֵא הוּא בַּצָּבָא

וְעַל שִׁכְמוֹ יָבִיא הַבַּיְתָה שַׂק שְׁבָבִים.

וּבְחַדְרוֹ לָמַדְתִּי לִפְרֹט עֲלֵי פְּסַנְתֵּר,

סוֹנַטִינוֹת שׁוּמַן נִגַּנְתִּי עַל לֵב רָע;

וְהוּא עוֹד עַל גַּבִּי מַרְבֶּה תָּמִיד קַנְטֵר:

נַגֵּן, בָּחוּר, נַגֵּן, הַיְקוּם לְכָךְ נִבְרָא.

וְשׁוּב אֲנִי עוֹמֵד בְּבֵית הָאֳמָנִים,

מֵשִׂיחַ עִם עַצְמִי, דוֹבֵר אֶל כָּל צִיוּר:

הֲיִתָּכֵן, אֲשֶׁר מַכְחוֹל, צְבָעִים, שְׁמָנִים

יִדְלוּ חַיֵּי אָדָם וָנוֹף לִבְלִי שִׁיּוּר?

אֶרְאֶה תְּמוּנוֹת יַחְדָּו וְכָל אַחַת לְחוּד,

מֵהֶן שְׁרוּיוֹת בְּצֵל, מֵהֶן שְׁטוּפוֹת יַם־אוֹר;

אוּלָם אֲהָהּ: הוּקַע עַל כָּל מַסְמֵר עִם חוּט

נִיצוֹץ אֶחָד בִּלְבַד שֶׁל אִישׁ, גָּמָל, חֲמוֹר.

וּבַבִּיתָן — צַיָּר שְׁחוֹר־עַיִן מְטַיֵּל

וְהַמְבַקֵּר עִמּוֹ, צְהֹב בְּלוֹרִית הָרֹאשׁ;

דְּעוּ, עוֹד לֹא נוֹלַד אֳמָן, יֵדַע כַּיֵּל

אַף חֵשֶׁק הַנִּתּוּר שֶׁל אֶחָד פַּרְעשׁ.

הוֹ, צַיָּרִים, נַסּוּ גַם לְצַיֵּר אוֹתִי

עַל כָּל גַּוָּן שֶׁבִּי וְצֶבַע וּתְמוּרָה —

אִם לֹא תִּיגְעוּ לַשָּׁוְא (אֲפִלּוּ בְּמוֹתִי)

כְּמִי שֶׁבְּיָם סוֹעֵר יִיגַע לָצוּר צוּרָה.

שִׁשָּׁה יָשַׁבְנוּ: חֲמִשָּׁה גְבָרִים

וּגְבֶרֶת;

הָיִינוּ כְּמוֹ מִשְׁפַּחַת צַבָּרִים

סָבִיב לַוֶּרֶד.

כֻּלָּנוּ פַּיְטָנִים, אַנְשֵׁי צְלִילִים,

וְאַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַחֲדַר הַסֵּפֶר,

וְרַק אֲנִי חָטָאתִי חֵטְא פְּלִילִים:

לַגְּבֶרֶת שֶׁל הַבַּיִת דִּבַּרְתִּי דִבְרֵי שֶׁפֶר.

עַל הַשֻּׁלְחָן יָקַד שָׁם פֶּרַח אַדְמוֹנִי.

— מַה שֵּׁם הַפֶּרַח שֶׁקָּנִית?

— גְּלָדִיאוֹלוֹס, אֲדוֹנִי.

— הֶאָח, גְּבִרְתִּי, בִּלְשׁוֹנֵנוּ הוּא “הַחַלְפָנִית”.

פִּתְאֹם לְחֶבְרָתֵנוּ עוֹד נוֹסְפָה צְעִירָה,

נוֹסַף עִנְיָן, נוֹסַף עוֹד גֶּוֶן.

— הֲמִפְּרוֹבִינְצִיָּה אַתְּ אוֹ אִם מִן הַבִּירָה?

— יְלִידַת יְרוּשָׁלַיִם וּמִ“תְּקוּפַת הָאֶבֶן”.

כַּוָּנָתָהּ הָיְתָה לוֹמַר:

לֹא בַּת “קְבוּצָה” אֲנִי, לֹא זְהַב פַּרְוָיִם;

וְהִיא עוֹד לֹא יָדְעָה, שֶׁאֲנִי אָדָם, שָׁמַר

עוֹד חֶסֶד רַב לִבְנוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

כָּל הַלַּיְלָה תֵּבְךְּ הָרוּחַ,

מִתְחוֹלֶלֶת, מִשְׁתּוֹלֶלֶת;

הִיא מְסַעֶרֶת נוֹף קָרוּחַ,

הִיא מְסַעֶרֶת עִיר הַמֶּלֶט.

הִיא צְרִיפִים דַּלִּים עוֹרֶפֶת,

שַׁמּוֹת עוֹשָׂה בְּכָל צַמֶּרֶת;

סְמַרְטוּט “מְכִירָה כְּלָלִית” טוֹרֶפֶת

וּמְנַפְנַפְתּוֹ כְּאוֹת שֶׁל מֶרֶד.

כָּל הָעִיר הָיְתָה מְנֻדְנֶדֶת

מְזֻעֲזַעַת וּמְרוֹפֶפֶת;

הוֹי, עִמְדִי הָכֵן, מוֹלֶדֶת,

הִתְחַזְּקִי נָא, עִיר נִתְקֶפֶת.

*

גַּם הַיָּם גָּעַשׁ הַלַּיְלָה

עַל עִירֵנוּ הַנִּרְדֶּמֶת;

מֵעַל צוּקֵי גַלִּים קוֹפֶצֶת

שֶׁל אֲרָיוֹת עֵדָה מְרֻעֶמֶת.

הִיא צוֹרַחַת וּמְשַׁרְבֶּבֶת

אֶל הָעִיר צִפָּרְנֵי עֶשֶׁת

לְכַרְסֵם אֶת קִיר הַמֶּלֶט

וְלַהֲרוֹס אֶל הַיַּבֶּשֶׁת.

הָיְתָה זְעָקָה אַחַת רוֹתַחַת

כְּמוֹ לַבָּה שֶׁל אֵשׁ שׁוֹטֶפֶת;

הוֹי, עִמְדִי הָכֵן, מוֹלֶדֶת,

הִתְבַּצְּרִי נָא, עִיר נִתְקֶפֶת.

כֵּיצַד זֶה בֵּין מֶלֶט וָפֶלֶד

עַל חוֹל עִם יְלֵל הַתַּנִּים —

כְּפֶרַח יֻלַּד־לָנוּ יֶלֶד,

לָבוּשׁ עֲדָנִים עִם שָׁנִים?

הֶאָח, מֵהֵיכָן זֶה הַצַּחַר

בְּתוֹךְ אַרְגְּוָן מְדַמְדֵּם?

אֵין זֹאת, צַחְרוּרִים שֶׁל הַשַּׁחַר

יָנַק הַתִּינוֹק מִן הָאֵם.

עִירֵנוּ יוֹשְׁבָה בְּמוֹרֶדֶת,

וּמֶזֶג רוֹעֵשׁ לָהּ וָחָם;

אֵין זֹאת, כִּי הָאֵם הַיּוֹלֶדֶת

סָפְגָה אֶת קִצְבּוֹ שֶׁל הַיָּם.

אַךְ מַהוּ נִצְנוּץ הָעַצֶּבֶת

בְּתוֹךְ מַעֲמַקֵּי כֹּל כָּבָה?

הַאִם הַבְּשׂוֹרָה מִתְעַכֶּבֶת

וּדְבַר הֶחָזוֹן עוֹד לֹא בָּא?

גִּדְלִי, יַלְדָּתִי, עִם הַשֶּׁמֶשׁ,

וּגְדוֹל נָא, יַלְדִּי, עִם הַיָּם;

עוֹד יְרוּשָׁלַיִם קַיֶּמֶת

וּמַלְכָּהּ אַף הוּא חַי וְקַיָּם.

כָּל נַעַר עוֹבֵד,

כָּל נַעַר עָמֵל —

כְּנִצָּן הַנּוֹבֵט

וּכְנִצָּן הַקָּמֵל.

מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם

הַנְסֵר הַגַּלְגַּל;

עַד עֶרֶב תַּשְׁקֵם

זֵעַת הֶעָמָל.

הוֹי, שְׁתִיל רַעֲנָן,

וְהוֹי, עֵץ בָּאוֹת,

גֻּדְּעוּ לָךְ בַּסְּדָן

שְׁתֵּי פֹּארוֹת־אֶצְבָּעוֹת.

כְּמוֹ אֲפִיקִים הִתְאַשְּׁדוּ הַפְּלוּגוֹת

וְכִבְרָקִים הִתְנַצְּחוּ הַצְּבָעִים;

וְהָאִצְטַדְיוֹנָה, לִבְלִי הֲפוּגוֹת,

גָּלְשׁוּ בִּגְלָשִׁים — אַיָּלוֹת וּצְבָאִים.

וּבִסְאֹן הַתְּשׁוּאוֹת וְעִם תִּזְמָרוֹת

עַל מָה הִתְלַחֵשׁ אֲזַי הָאִצְטַדְיוֹן?

— יָפוֹת הַמַּחֲנוֹת, הַמַּחֲנוֹת הַפְּזוּרוֹת,

אוּלָם שִׁבְעָתַיִם יָפִים בְּנֵי צִיּוֹן.

וְשָׁם עִם אַחַת הַמַּחֲנוֹת מִי צוֹעֵד?

פָּעוֹט בְּמַדֵּי מַכַּבִּי מִתְגַּנְדֵּר;

הֶאָח, נֶחְמָדִי, עוֹד נָכוֹן לָךְ מוֹעֵד

לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר אוֹ נְבִיא הַמַּעְדֵּר.

וּרְאֵה: בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מַחֲנֵה נְעָרִים

יַלְדָּה חֲמוּדָה כְּדוֹרֶכֶת בְּאוֹן;

הֶאָח, אַיָּלָה, עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים

וַדַּאי תִּהְיִי מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן.

מִמַּעֲלֵה הָרְחוֹב שֶׁל הֶס

לְאַלֶנְבִּי בְּיֶרֶד

גּוֹלֵשׁ יְהוּדִי, וְלֹא עַל נֵס,

כִּי אִם עַל גַּב שֶׁל פֶּרֶד.

פָּנָיו שְׁזוּפִים, זְקָנוֹ קָלוּשׁ

וּמְעִיל לוֹ בְּלִי שׁוּלַיִם;

רֹאשׁוֹ תָּחוּב בְּ“קַפֵּלוּשׁ”

רַגְלָיו — בְּנַעֲלָיִם.

בְּאַחַת יָדוֹ מַלְמַד בָּקָר

לְשֵׁם זֵרוּז הַפֶּרֶד,

וּבַשְׁנִיָּה — דָּבָר יָקָר:

שׁוֹשָׁן אוֹ חֲבַצֶּלֶת.

בֶּן הַחֲמוֹר נוֹעֵר, נוֹהֵק,

עִקֵּשׁ מַצְרִיחַ צֶרַח;

וְעִם כָּל נַהַק — הַנּוֹהֵג

מֵרִיחַ מִן הַפֶּרַח.

הוּא סְפַרְדִי אוֹ תֵּימָנִי?

אַךְ מִי הַסּוֹד יָשִׂיחַ?

וּכְלוּם עַל בֶּן חֲמוֹר עָנִי

רוֹכֵב כַּיּוֹם מָשִׁיחַ?

הֵן הוּא יוֹשֵׁב בְּאַבְטוֹבּוּס

רוֹכֵב עַל אוֹפַנַּיִם

וְלַחֲמוֹר עַכְשָׁו הַבּוּז

וְלַעַג מְלֹא חָפְנַיִם.

אוּלָם הָאִישׁ בְּגַנְדְּרָנוּת

יוֹשֵׁב עַל גַּב הַפֶּרֶד

וּבְאַלֶנְבִּי מוּל כָּל חֲנוּת

מֵרִים הוּא אוֹת שֶׁל מֶרֶד.

הוּא מְנַפְנֵף בִּצְרוֹר הַמּוֹר

מְנַעְנֵעַ בַּחֲבַצֶּלֶת:

"הֶאָח, אֶרְכַּב עוֹד עַל חֲמוֹר,

אִישַׁן עוֹד עַל מַחְצֶלֶת!"

צַהֲלִי מִלֵּב שָׂמֵחַ,

תֵּל־אָבִיב עַל כָּל עַמָּהּ,

כִּי נַהֲפֹךְ כְּגַן פּוֹרֵחַ

כָּל מִגְרָשׁ בָּךְ, כָּל אַמָּה;

וְיַרְחִיב נָא כָּל אוֹרֵחַ

גְּבוּלוֹתֶיהָ פִּי כַּמָּה

וּבְיָמֵינוּ תִּשְׁתַּטֵּחַ

לְאָרְכּוֹ שֶׁל כָּל יַמָּהּ.

אַךְ נִשְׂמַח בִּימֵי חַגֵּינוּ,

אַךְ נַעֲבֹד בִּימוֹת הַחֹל,

וְנַשְׁכִּין בְּצֵל גַּגֵּנוּ

שִׁיר עָמָל עִם שִׁיר מָחוֹל.

יִתְבָּרֵךְ נָא זֶה הַטֹּרַח,

שֶׁהָשְׁקַע בְּעִיר מַחְמָל

וְיָשֹׁק כְּכָל הַצֹּרֶךְ

מֵ“עוֹלִים” כָּל הַנָּמָל;

אַף יוּבָא מָמוֹן שֶׁל קֹרַח

בִּסְפִינָה וְעַל גָּמָל

וְעָשִׂינוּ יַחַד “כּוֹרֵךְ”

שֶׁל הַהוֹן וְהֶעָמָל.

אַךְ נִשְׂמַח בִּימֵי חַגֵּינוּ,

אַךְ נַעֲבֹד בִּימוֹת הַחֹל,

וְנַשְׁכִּין בְּצֵל גַּגֵּנוּ

שִׁיר עָמָל עִם שִׁיר מָחוֹל.

עַל כֵּלִים עַתִּיקִים

הַמְנַגְנִים — חֲדָשִׁים,

הַכֵּלִים — עַתִּיקִים;

הֵם אֵינָם רוֹעֲשִׁים,

אַךְ סוֹדוֹת מַמְתִּיקִים.

וּבִימֵי מִלְחָמָה

בֵּין יַפָּן וּבֵין סִין

מַה שָּׁקְטָה הַנְּשָׁמָה

עִם זִמְזוּם “קְלַוִיסִין”.

וְזֶה הַ“קְּוִינְטוֹן”

עִם “וְיוֹלָה דְ’אַמוּר” —

כָּל רֹךְ יַקִּינְטוֹן

בְּקִרְבָּם עוֹד שָׁמוּר.

פַּיְטָנִית בַּת טוֹבִים

כָּךְ מִשְּׁלָה בַּחֲרוּז:

"נְגִינָה שֶׁל זְבוּבִים

בְּשַׁבָּת שֶׁל תַּמּוּז".

אַךְ הַנֶּפֶשׁ רָוְתָה

עִם קַזַדִיזִֽי

מִשִּׁירֵי הַסַּבְתָּא

עַל עַרְשִׂי וְעִזִּי.

כִּי אַחֲרֵי הַנְּגִינָה,

שֶׁנֻּגְּנָה בִּמְתִיקָה,

יָשַׁנְתִּי שֵׁנָה

עֲמֻקָּה, עַתִּיקָה.

בִּשְׁבָט בִּקֵּר שָׁרָב אֶצְלֵנוּ,

חַמְסִין נוֹשֵׁךְ, צוֹרֵב, לוֹחֵךְ.

וְהוּא יִבֵּשׁ אֶת כָּל כֵּלֵינוּ,

יִבֵּשׁ אֶת חֵךְ כָּל יֵשׁ לוֹ חֵךְ.

הַתַּיָּרִים שָׁתוּ בְּשֶׁפַע

כָּל הַיּוֹם מַשְׁקִים קָרִים,

וְהֵם רִטְּנוּ: הָאָרֶץ — יֶפַע,

לוּלֵא שְׁרָבֶיהָ הַמְגָרִים.

אוּלָם יוֹשֵׁב צִיּוֹן בְּקֶבַע

אֶל תַּיָּר אָמַר בִּצְחוֹק:

זֶה עוֹד לֹא כָּל חֵן הַטֶּבַע

וְזֶה עוֹד לֹא חַמְסִין כַּחֹק,

כִּי מֵהַחֵן שֶׁלַּשַּׁלְהֶבֶת

הַיּוֹם רַק רֶמֶז קַל רָמוּז;

תּוֹאִיל עִמָּנוּ עוֹד לָשֶׁבֶת —

וְטָעַמְתָּ שְׁרַב תַּמּוּז.

הַתַּיָּר הִרְתִּיעַ רֶגַע

וּפָנָיו חָוְרוּ כַּמֵּת;

נִדְמֶה, שֶׁהוּא מִהֵר לְהֶגֶה

שֶׁל סְפִינָה — לְהִשְׁתַּמֵּט.

אוּלָם עָבְרוּ אַךְ שְׁעָתַיִם

וְהַחַמְסִין עָבַר כָּלִיל;

הַתַּיָּר אָמַר: מָתַי אִם

לֹא עַכְשָׁו כָּל כָּךְ קַלִּיל!

נָשְׁבָה אָז רוּחַ מְשׁוֹבֶבֶת

וְהֶחְיְתָה מֵתִים וּבְעִיר;

חָדְלָה גַם כָּל פָּרָה חוֹלֶבֶת

לְהִתְגָּרֵד בְּתוֹךְ הַדִּיר.

בִּפְרֹס אָבִיב — מַה מִּשְׁתַּכֶּרֶת

כָּל אַרְצֵנוּ מֵרֵיחוֹת!

אַךְ כְּלוּם בַּחֹרֶף אֵין הַוֶּרֶד?

וּמְצִלְתַּיִם אָז פָּחוֹת?

הֶאָח, הֲרֵי זֶה יֹפִי, עֹנֶג

(אַף שֶׁזֶּה גַם קְצָת מַרְגִּיז):

גַּם בַּחֹרֶף הַבַּבֹּנֶג

וְרַק בַּחֹרֶף הַנַּרְקִיס.

בַּפְּרִיחָה כִּמְעַט אֵין פֶּסֶק

בְּחֶשְׁוָן אוֹ יֶרַח זִיו;

דַּוְקָא בַּחֹרֶף בָּא הַשֶּׁסֶק

וּבַחֹרֶף בָּא הַשְּׁזִיף.

וְהֶחָרוּב וְגַם הַסֶּלֶק,

הַכַּלָּנִית וְהַלּוּפָן,

פּוֹרְחִים דַּוְקָא בִּימֵי הַשֶּׁלֶג

עִם סוּפוֹת עַצְמָן, גּוּפָן.

גַּם בַּחֹרֶף הָרַקֶּפֶת

וְרַק בַּחֹרֶף אֲפוּנָה;

כִּי אַרְצֵנוּ הַנִּכְסֶפֶת

רַבָּה תָּמִיד בָּהּ הַתְּכוּנָה.

יְדִידִי וְרֵעִי הַמָּתוֹק וְהַמָּר,

אֶל פִּיךָ שׁוֹפָר, וּבְיָדֶיךָ קַח תֹּף

וְקָרָאתָ מֵעַל כָּל צַמֶּרֶת תָּמָר:

שִׁירֵי הָאָבִיב מַהֲרוּ נָא לַחֲטֹף.

הָאָבִיב כְּבָר הוֹצִיא מַחֲצִיתָם שֶׁל יָמָיו,

עוֹד מְעַט וְנִכְנַס לִגְבוּלֵנוּ סִיוָן,

וְאַחֲרָיו — הַתַּמּוּז, וְאַחֲרֵיהוּ — גַּם אָב,

שֶׁכֻּלָּנוּ בְּקִיאִים בְּמִזְגָּם וְטִיבָם.

שָׂדוֹת יִשָׁרְפוּ, יֵחָרְכוּ גִבְעוֹלִים,

צֹאנֵנוּ יִרְעוּ עַל גְּבָעוֹת שֶׁל קָרְחָה;

תַּיָּרִים יִשְׁאֲלוּ, יִשְׁאֲלוּ גַם עוֹלִים:

הֲזֹאת הִיא הָאָרֶץ שֶׁכֹּה נִתְבָּרְכָה?

צָרֶבֶת תִּהְיֶה מֵרֹב חֹם וְרֹב אֵשׁ,

סִתְרָה רַק תִּמְצָא בְּכוּכִים וְחוֹרִים;

וּבִשְׁעַת צֵרָבוֹן לֹא יִהְיֶה גַם חוֹבֵשׁ

לְחַבֵּשׁ אֶת פְּצָעָיו שֶׁל הַנּוֹף הַשְּׁחוֹרִים.

בְּסִיוָן פּוֹרֵחַ הַהַרְדּוּף בְּכָל גִּנָּה,

אָדֹם כַּדָּם, לָבָן כַּשֶּׁלֶג;

בַּלַּיְלָה לֹא תֹּאכְלֵהוּ הַצִּנָּה.

בַּיּוֹם — הַדֶּלֶק וְהַמֶּלֶג.

אוּלָם לְבּוֹגֵנְוִילִיאָה עַכְשָׁו עוֹנַת כְּמִישָׁה

וְהִיא דוֹהָה, צִבְעָהּ — נְחשֶׁת;

וּמֵעַל כַּרְכּוֹב אֵינֶנָּה מַגְלִישָׁה

גְּלָשִׁים שֶׁל אַרְגְּוָן מַמָּשׁ כְּאָשֶׁד.

רוּחַ, מַהֲרִי לָבֹא אֵלֵינוּ

לְהָשִׁיב כָּל לֵב מִצֶּמֶק,

לֵב זְקֵנֵינוּ וְעוּלֵינוּ,

בֵּין בָּהָר וּבֵין בָּעֵמֶק.

שַׁחַק, שְׁלַח גְּשָׁמִים עִם זֶרֶם

לְהַחֲיוֹת כָּל נִיר מִיֹּבֶשׁ,

לְרַעֲנֵן בּוֹצְרִים בַּכֶּרֶם

וְלִרְחֹץ עֵנָב כָּאֹבֶשׁ.

שֶׁמֶשׁ, דֹּם לִכְהֶרֶף עַיִן,

כִּי מֵחֹרֶב צֵל נִשְׁאָפָה;

צֶאֱלִים בָּאָרֶץ אַיִן

וִיעָרִים בָּהּ עוֹד מֵאָפַע.

אֱלֹהִים, בָּרֵךְ עִירֵנוּ

גַּם אוֹתָהּ בְּמֶתֶק יָעַר;

עַד מָתַי נִזְרֶה שִׁירֵינוּ

עַל שָׁרָב, עַל חוֹל וָמָעַר?

צָהֳרַיִם, הָעִיר כְּמוֹ בְּתוֹךְ שַׁלְהֶבֶת.

אֶל מִרְפַּסְתִּי, אֲשֶׁר בְּצֵל שְׁרוּיָה,

עוֹלָה אוֹרַחַת וּלְשׁוֹנָה מְשֻׁרְבֶּבֶת:

כַּלְבָּה מְצֵרָה, דְּווּיָה.

הָאוֹרַחַת בִּי בְּלִי הֶרֶף מִסְתַּכֶּלֶת

וּבְאֵלֶם תִּתְחַנֵּן:

אָדוֹן, הַיּוֹם בּוֹעֵר, יוֹקְדִים כְּבִישֵׁי הַמֶּלֶט,

בְּצֵל מִרְפַּסְתְּךָ אֶשְׁכַּב וְאֶצְטַנֵּן.

אֲנִי מַסְכִּים, אֲנִי נִכְנָס לַחֶדֶר,

אַךְ הִיא אַחֲרַי נִגְרֶרֶת בְּדִכָּאוֹן:

אָדוֹן, כָּל קְרָבַי, הָעֶצֶם וְהַפֶּדֶר

זוֹעֲקִים לְמַיִם לִשְׁבֹּר הַצִּמָּאוֹן.

אֲנִי מַגִּישׁ לָהּ בְּצַלַּחַת מַיִם,

הִיא שׁוֹתָה וּמִתְלַקֶּקֶת;

הֶאָח, הֻצְּלוּ בִּשְׁרַב הַצָּהֳרַיִם

כַּלְבָּה עַל עֻבָּרֶיהָ מִדַּלֶּקֶת.

אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת מַה זֶּה בֹּסֶר? —

הִכָּנֵס

בְּמַר־חֶשְׁוָן אֶל הַפַּרְדֵּס,

לִקְטֹף מִמֶּנּוּ אֵין אוֹנֵס

לֹא בַּיָּד וְלֹא בְּצֶבֶת

וּפְשִׁיטָא — שֶׁלֹּא בְּשֵׁן תּוֹתֶבֶת,

כִּי קָשֶׁה הַפְּרִי, צָרִיךְ לִנְסֹר אוֹתוֹ בְּנָסֶר.

מָה עַכְשָׁו מַרְאֵה פֵּרוֹת עֲצֵי־תַּפּוּחַ? —

יְרֻקִּים

וּמְרוּקִים,

פְּרָאִים, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ חֻקִּים:

אַבְנֵי קֶלַע וּפְצָצוֹת

בַּגַּנִּים עַכְשָׁו צָצוֹת,

לֹא יִשָּׂא אוֹתָן כָּל רוּחַ.

מָה עַכְשָׁו הַטַּעַם שֶׁל הַפֶּרִי?

מִיץ תָּאִים

אֵינוֹ טָעִים.

אַךְ אַתֶּם כֻּלְּכֶם טוֹעִים

אִם אוֹמְרִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ

מִבְּלִי שֶׁשִּׁנֵּיכֶם תִּקְהֶינָה —

בֹּסֶר הוּא, לֹא מֹתֶק בּוֹ, לֹא מֶרִי.

אַךְ הִנֵּה הַסְּתָו מַגִּיעַ

וְהַסְּתָו

שֶׁלָּנוּ זָב

גֶּשֶׁם טוֹב וּמִיץ זָהָב;

הַתַּפּוּחַ יִצְטַבֵּעַ,

יִתְנוֹצֵץ בִּזְהַב מַטְבֵּעַ,

וְכָל עָנָף שַׂקִּיק זָהָב יַצִּיעַ.

בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הוֹפִיעָה

חֲבַצֶּלֶת־הַשָּׁרוֹן,

וּמַרְאֶה לָהּ — כַּגָּבִיעַ,

שֶׁאָרֹךְ בּוֹ הַגָּרוֹן.

וְלֵךְ וּרְאֵה נָא בַּמִּלּוֹן

מַה שֶּׁהַמְחַבֵּר כָּתַב:

יֵשׁ עוֹד שֵׁם אֶחָד: “קְרִינוֹן”

לְזֶה הַפֶּרַח שֶׁל הַסְּתָו.

אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא נָמִיר

שֵׁם “חֲבַצֶּלֶת־הַשָּׁרוֹן”;

כָּכָה הַתַּנַ"ךְ הִגְדִּיר

וְכָךְ עַרְבִי בָּעִיר יָרֹן.

וְכָל עוֹבְרֵי הָרְחוֹב קוֹנִים

וְכָל אֶזְרָח רֵיחוֹת יָזוּב;

הַקּוֹנֶה — לְבֶן־פָּנִים,

הַמּוֹכֵר — הֶאָח, שָׁזוּף.

הַי, הַי, הַי,

אַרְצֵנוּ עֲנִיָּה;

זַמְּרִי, נִשְׁמַת כָּל חַי,

שִׁירַת עַגְבָנִיָּה.

עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה,

תְּמוֹל אַךְ בָּאנוּ בָּאֳנִיָּה

וּכְבָר הֵצַצְתְּ מֵחֲמִיצָה,

מִסַּלַט וּמִקְּצִיצָה;

גִּילָה, רִנָּה, חֶדְוָה, דִּיצָה —

כִּי הֵצַצְתְּ מֵחֲמִיצָה.

רַק, רַק, רַק,

רַק עַגְבָנִיָּה.

מִמּוֹשַׁב בְּנֵי־בְּרָק,

אוֹ מִדְּגָנִיָּה.

עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה וכו'

כָּךְ, כָּךְ, כָּךְ

בִּימֵי הָעֲלִיָּה

תּוּשַׁר בְּכָל מִטְבָּח

שִׁירַת עַגְבָנִיָּה.

עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה וכו'

הַי, הַי, הַי,

אַרְצֵנוּ עֲנִיָּה;

כְּבָר שַׁרְנוּ עַד בְּלִי דָי

שִׁירַת עַגְבָנִיָּה.

עַגְבָנִיָּה, עַגְבָנִיָּה,

תְּמוֹל אַךְ בָּאנוּ בָּאֳנִיָּה

וּכְבָר הֵצַצְתְּ מֵחֲמִיצָה,

מִסַּלַט וּמִקְּצִיצָה;

גִּילָה, רִנָּה, חֶדְוָה, דִּיצָה —

כִּי הֵצַצְתְּ מֵחֲמִיצָה.

הֵי, תַּפּוּחַ, תַּפּוּחִי,

אֶשְׁכּוֹלִית, אֶשְׁכּוֹלִיתִי,

הִתְכַּדְּרִי נָא עַד אָחִי

וְאִמְרִי: עַכְשָׁו עִתִּי.

אֶשְׁכּוֹלִית יְפַת אַרְצִי

פְּרִי גַנִּי עִם עֲמָלִי;

פְּרִי וּרְבִי וְהִתְפָּרְצִי

וּמַלְּאִי גַם נְמָלִי.

הֵי, תַּפּוּחַ, תַּפּוּחִי,

אֶשְׁכּוֹלִית, אֶשְׁכּוֹלִיתִי;

בָּךְ הִשְׁקַעְתִּי אֶת כֹּחִי,

אַךְ תִּבַּלְתִּי בָּךְ פִּתִּי.

הַכּוּ, בָּנִים, בַּחֲלִילִים,

עֲנוּ נָא בִּמְצִלְתַּיִם

עִם בִּכּוּרֵי פְּרִי הִלּוּלִים

רֵאשִׁית עֲמַל כַּפָּיִם.

בִּרְצוֹת הַשֵּׁם וְעַם גְּאוּלִים

יָשׁוּב מִכָּל אַפְסָיִם —

עָלֹה נַעֲלֶה עִם בִּכּוּרִים

בַּסָּךְ לִירוּשָׁלָיִם.

הַכּוּ, בָּנִים, בַּחֲלִילִים,

עֲנוּ נָא בִּמְצִלְתַּיִם.

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לָנוּ אוֹתִיּוֹת —

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אֲבָנִים טוֹבוֹת.

כָּל אֹות מְזֻוָּתָה וּמְצֻחְצָחָה

וּמְרֻבָּעָה וּמְחֻוָּרָה כַּ“הֲלָכָה”.

כָּל אוֹת מְהֻקְצָעָה וּמְחֻדָּדָה

וּמַבְרִיקָה כְּמוֹ שִׂפְתֵי הָ“אַגָּדָה”.

וְכָךְ כֻּלָּן: אַבְנֵי מַשְׂכִּית, אַבְנֵי גָזִית

לְעֹרֶף הַהֵיכָל וְלֶחָזִית.

וּלְכָל אַחַת לְפִי חֲזַ“ל וּלְפִי רַזַ”ל, —

בְּסֵדֶר הָעוֹלָם תַּפְקִיד, מַזָּל.

הָ“אָלֶף”, לְמָשָׁל, הָיְתָה נְתוּנָה בַּצָּרָה,

אֲשֶׁר לֹא בָּהּ הָתְחַל “בְּרֵאשִׁית בָּרָא”,

אַךְ יֵשׁ לָהּ תַּנְחוּמִים שֶׁכָּל מָזוֹר גּוֹהִים:

בְּ“אָלֶף” מַתְחִילִים “אָדָם” וְ“אלֹהִים”.

וְגַם הַ“תָּו” קֻפְּחָה בְּעֵת שֶׁבָּא תּוֹרָהּ,

אוּלָם פִּצּוּי נִתַּן לָהּ: בָּהּ תַּתְחִיל “תּוֹרָה”.

וְכָךְ כָּל אוֹת וָאוֹת — עָלֶיהָ לֹא פָּחוֹת

מִתִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל אַגָּדוֹת וַהֲלָכוֹת.

לוֹהֵט הַיּוֹם כְּמוֹ מוֹקֵד.

מִי נִפְקַד וּמִי פּוֹקֵד?

הַמַּגָּל רוֹקֵד.

וְלוֹ לָשׁוֹן קָרָה־חַמָּה,

חֲצִי עִגּוּל, אָרְכּוֹ אַמָּה,

וּמְגַפֵּף קָמָה.

כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הוּא כָּחֹל,

כְּנַף לֵיל בַּיּוֹם תַּצִּית מָחוֹל

וְאוֹהֵב שָׁכֹל

לוֹהֵט הַיּוֹם כְּמוֹ כִּבְשָׁן,

הַמַּגָּל שֻׁלַּף מִנְּדָן,

דִּין דָּן.

מִתְעַנְבְּרִים, מִתְפַּחֲמִים

גְּבִיעֵי גְפָנִים, מִתְיַחֲמִים

עִם אֶשְׁכּוֹלוֹת כְּרָמִים.

אָדֹם־לָבָן נִמְזַג, נִתָּן

בַּאֲשִׁישׁוֹת אוֹ חָבִיתָן

לַשְׁבִּיב בָּבוֹת וּלְהַצִּיתָן.

וְאִם בַּדָּם תַּזִּיל יֵינוֹת —

הָאֲהָבוֹת שׁוּב עֲשֵׁנוֹת

וְאַף מְדוֹדְדוֹת זְקֵנוֹת.

וְטוֹב הַיַּיִן מִן הַדְּבַשׁ,

יוֹתֵר יֶחְמַר, יֶהֱמֶה, יִגְעַשׁ;

וְעַז יָשָׁן, מוּעָז חָדָשׁ.

וְקַח, בּוֹצֵר, לְךָ דֻּגְמָה —

עִנְּבֵי הַגֶּפֶן: מְלֹא לֻגְמָה

תִּשְׁתֶּה מִשֶּׁמֶשׁ, לֹא פֻּגְּמָה.

צְאִי, הַנַּעֲרָה, הָעֶרֶב לְבַדֵּךְ,

וְהַבָּחוּר,

אֲשֶׁר יַמְתִּין עַל גְּבוּל שָׂדֵךְ,

יְאַוֵּךְ כְּמוֹ בִּכּוּר.

טְעִימָה אַתְּ, חֲמוּדָה אַתְּ וּוְרָדִים

מִמֵּךְ וּבָךְ;

וּמִבַּעַד לַבְּגָדִים

בּוֹרֵץ פִּרְיֵךְ הָעֲסִיסִי וְהַמְשֻׁבָּח —

עַל כֵּן יִדְבַּק בָּךְ וִיהַדְּקֵךְ

לִבְלִי רְווֹת מָתְקֵךְ.

וְאִם, הַנַּעֲרָה, עַכְשָׁו

לֹא תֵּצְאִי —

מָחָר לַשָּׁוְא

חַכּוֹת בִּקְצֵה שָׂדֶה אוֹ בֵּין עֵצִים;

הוּא לֹא יָבֹא וְלֹא יַחְמֹל

וְלֹא מְאוּם יִשְׁאַל

עִם קְמֹל,

עֵת חֶמְדָּתֵךְ תִּשַּׁל.

אֲנִי רִמּוֹן, רִמּוֹן אֲנִי

קְלִפַּת זָהָב, רִקְמַת שָׁנִי.

תּוֹכִי אָדֹם, אַךְ גַּלְעִינָיו

כְּמוֹ בְּפֶה אָהוּב — שִׁנָּיו.

כָּל צֶלַע בִּי סְגַלְגַּל, וָרֹד

כִּשְׁדֵי־חֶמְדָה שֶׁלַּנְּעָרוֹת,

וְצַמַּרְתִּי הָעֲבֻתָּה

כַּרְמִיל־חַכְלִיל תָּמִיד לוּטָה,

כִּי בַּקֵּיצִים וּבַסְּתָוִים

קִרְבִּי יֶחְמַר יֵין־אֲהָבִים,

עַל כֵּן כָּל זוּג יֵצֵא אֵלַי

לְהִתְעַלֵּס בֵּין צֶאֱלַי.

אַךְ אַל לָכֶם, שׁוֹמְרֵי חֻקִּים,

גַּלּוֹת מַחְבֹא הַחִבּוּקִים.

כִּי אָז בַּקַּיִץ וּבַסְּתָו

יִדֹּם תַּחְתַּי סוֹד “הֵן” וְ“לָאו”.

וְלֹא אֶרְאֶה בְּחִיר־לֵב נִרְדָּם

עַל מַחְמַדִּים, הֲלוּם־נִרְדָּם.

רִמּוֹן אֲנִי, אֲנִי רִמּוֹן,

וְלַדּוֹדִים — כְּאַפִּרְיוֹן.