רקע
אחד העם
כוח המעשׂים

כוח המעשׂים / אחד העם


בוא וראה, כמה גדול כוח המעשׂים!

אלפי שנה בני אדם מריבים ומתוַכּחים זה עם זה על המון ענינים רוחניים, שאין בהם תפיסה מוחשית; דור הולך ודור בא, וכל דור ודור כל כתּה חוזרת על טענותיה ועל תשובותיה לטענות שכנגדה, אם כי בשנוי צורה לפעמים, לפי מצב ההשׂכּלה, – והמחלוקת לעולם עומדת. אבל כשהמעשׂים המוחשיים באים ומתערבים בריב הכּתּות ומכריעים ביניהן, אז לא יהיו ימים מועטים והקולות יחדלון, “גבּוֹרי המליצה” ישתתקו, ובעלי “איפכא מסתברא” בעל כרחם יענו אמן.

עוד כולנו זוכרים, איך לפני איזה זמן היו “חובבי ארגנטינא” מתנפלים בחֵמה שפוכה על כל הבא להטיל ספק בנועמו של “גן עדן התחתון” הזה. בחום והתלהבות, בלשון מדבּרת גדולות “הכּו אחוֹר” כל “מוציא דבּת הארץ רעה”, ובדעתם כי לימינם עומד אותו הכוח האדיר המושל בכּל, השפּילו להביט על מתנגדיהם, ביחוד על “חובבי ציון” העניים, ממרום האוֹלימפּס ארצה.

ובעוד הם מדבּרים דבריהם הנשׂגבים, והנה האַרבּה בא ובלי אומר ודברים משתטח על אדמת האכּרים ואוכל כל יגיעם. אך הם אינם מפסיקים בשטף מליצתם ומוסיפים להתלהב. כי במה נחשבה בריה שפלה זו לעומת אוצרותיו של “נדיב הנדיבים”? – וכה תעבור שנה אחר שנה. הם מדבּרים גדולות ומנבּאים עתידות טובים, והאַרבּה אינו מתלהב ואינו מתוַכּח, אלא בא לו בהשקט ובטחה ומשתּטח במנוחה על אדמת האכרים וקוצרמה שזרעו בדמעה, מבלי השאר להם אף מזון סעודה אחת.

וסוף סוף מי נצח: המליצה או האַרבּה?

שני מכ“ע היו להם לחובבי ארגנטינא, אחד בעברית ואחד ברוסית. האחרון עולד לפני שנה ויותר השפיל קולו מעט והתחיל לקמץ בתארים ידועים: “חשוכים”, “קנאים”, “קצרי-ראות” – שהם המה כלי-זיינו תמיד בכל מלחמותיו, יהיה עם מי שיהיה ועל מה שיהיה. אך הראשון עוד התאמץ להחזיק מעמד והוסיף לגעור בנזיפה בכל “מוציא דבּה”, עד…עד שבא עוד הפעם האַרבה, שאינו חושש לנזיפה, – והנה אנחנו קוראים עתה במכ”ע זה “מכתב מארגנטינא” מאת אחד האכּרים בקולוניא “סאן-אַנטוניא”. “לפני שתי שנים – מסַפּר הקוֹלוֹניסט בתמימות – השמעתי את קולי פעמים אחדות… להודיע את תהלוכות הישוּב בארץ הזאת… ואשמע אחרי קול תלוּנות רבים: מדוע אך את הטוב תודיע ואת הרע לא תודיע? ואנכי אמרתי… אחכּה נא עד אשר נראה שׂכר טוב בעמלנו… אבל לדאבון לבי לא באה עוד העת אשר קִויתי. וכבר עברו חמש שנים מעת באנו פה ועוד לא ראינו בטובה… בשנה השנית לא יכולנו לזרוע הרבה… את המַאיס אכל האַרבה עד כָלה, את ירקות הגנה אכל האַרבה… אז רפו ידי הקולוניסטים… עד כי בא ה' זאננענפעלד… ובשׂפתיו הנוטפות מתק חִזק את רוחנו… ובחריצות ידים עבד כל איש את אדמתו… וכל אחד זרע הרבה… וכל השׂדות כוסו כבמעטפה ירוקה… ותקוָתנו חָזקה כי שנת טובה וברכה באה לנו… אך הה!… פתאום בא אַרבּה חדש… אולם בכל זאת לא אמרנו עוד נוֹאש… אבל תקוָתנו נשארה מַעל. כי עוד ביום א' לחג הסוכות בא עוד הפעם האַרבּה ויכס את כל הארץ… ובעוד שבועות אחדים יפרה אַרבה חדש קטן אשר ישטוף כמים את כל הארץ…”

אַרבּה, אַרבּה ואַרבּה! – והרדקציא הנכבדה שותקת, ומליצות עוד אינן…

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1819 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!