רקע
יצחק שמי
בעבר הירדן
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

דבר, 8.7.1926


עבר הירדן – חבל פורה זה ורחב הידיים של הארץ, שבכל הזדמנות פוליטית אין אנו שוכחים מלהודיע, כי רואים אנו בו חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, ושבזמן האחרון התברר כי גם שמירת גבולותיו נעשית בחלקה על חשבון התקציב הארץ ישראלי, חבל ארץ זה הוא לנו כספר החתום. רק הד קלוש מחמת־רחש שם מגיע אלינו לעתים דרך העיתונות הערבית – מקור שאינו מדויק ואינו נאמן ביותר. יש מפריחים שמועות שיסודן בכוונות פוליטיות ואישיות, על כל פנים – ידיעותינו הנאמנות על מצב החבל לאמתו ועל המאורעות המתרחשים בו מעטות הן מאד. על כן יש ערך מיוחד לכל הידיעות המגיעות אלינו מאת האנשים שבקרו את הארץ ושדבריהם דברי עדים נאמנים הם.

לפני חודשים מספר היה המצב בעבר הירדן קשה ורציני. מעשי השוד שלא פסקו במשך כל הזמן תכפו ונעשו להופעה קבועה המהלכת אימים. הרציחות בשל גאולת־דם וסיבות אחרות הלכו ורבו. היה חודש שקרו בו שלושים מקרי רצח שונים. רצח ליום בחשבון ממוצע. קרו התנפלויות, בפנים הארץ ועל הגבולות, שהעמידו את עבר הירדן לפני סכנת מלחמה עם השכנים. שבטי בני צקר וחוִיתאת התנפלו על שבטי הוואהבים שבקרבתם ושדדו מהם שלל רב. התנפלויות אלה קיבלו צורה רצינית יותר ויותר, עד שהגיעו לידי מקרי־התנפלות על צבא עבר הירדן, הוא הלגיון הערבי. מצב הלגיון הערבי היה ברע. כמה מאנשיו נהרגו בהתנפלויות חלקיות שונות; קרה מקרה ששבטי הבדואים הקיפו את הלגיון במעוּן, וסכנה גדולה נשקפה לו.

ממשלת האמיר עבדאללה, שמעודה לא הצטיינה בהשלטת הסדר בארץ וביצירת יחסים טובים אל המוני הבדואים, לא שלטה גם הפעם במצב ועל ידי חולשתה היא חיזקה עוד את ההפקרות והחמירה את חוסר הביטחון. החיכוכים הפנימיים שבין העומדים בראשה נתנו גם הם את אותותיהם. המצב הכספי הלך ונעשה קשה, כי הבדואים כמעט שאינם משלמים לגמרי את מסיהם לממשלה. ובערים נתגברה השפעת הפליטים מסוריה שהתיישבו בהן למאות והמשיכו כאן את תעמולתם, שלא הוסיפה כוח וכבוד לממשלת עבדאללה ולא סייעה לשקט בארץ. אולם לא רק ממשלת עבדאללה ואנשי צבאו איבדו דרך, גם השפעת האנגלים, שלא עשו כלום לתקון המצב, התחילה לרדת באופן ניכר. בעבר הירדן אין אמנם כל פלוגת צבא אנגלי, אבל יש שם פלוגת אבטומובילים משוריינים ותחנת אווירונים, והיה נדמה כי לשם הפסקת מעשי הרצח ישתמשו האנגלים גם באלה. אולם באי כוח השלטון האנגלי היו הפעם זהירים למדי ובשעה האחרונה ניסו להעמיד עוד פעם למבחן את כוחו והשפעתו של האמיר עבדאללה. והאמיר עמד, כנראה, במבחן.

בכבודו ובעצמו טרח ונסע לקוק לסלע ולעוד כמה מקומות, אסף בכל מקום את השיכים וראשי השבטים, ניהל איתם משא ומתן ממושך, והתוצאה היתה, שבחודש האחרון נחתמו חוזים בין האמיר ובין ראשי השבטים הגדולים, שלפיהם מתחייבים האחרונים לא להתנפל יותר על שבטי הוהאבים ולהשיב להם ולכל יתר הנשדדים את השלל שלוקח מהם, להימנע מעתה מכל התנקשות בכוח בינם לבין עצמם, ולשמור על השקט בארץ. המשא ומתן המוצלח הזה נסתיים כמובן במשתה שמנים, שלא חסרו בו בשר, כבשים ואורז, כי ״אִלי פַאת – מַאת (מה שעבר – מת)״

ומעתה מתחילה תקופת שלום ושלווה.

* * *

אחרי סידור העניינים האלה הוחלט גם להביא את בא כוחו של אבן סעוד, העומד להגיע בקרוב לעבר הירדן, לברר ולסדר את כל השאלות התלויות בין עבר הירדן ובין הוהאבים השכנים. אם שני הצדדים לא יוכלו בעצמם לסדר את ענייניהם, כי אז יתערבו ודאי וגם יכריעו באי כוח השלטון האנגלי.

בו בזמן חלו שינויים מכריעים במשטר ההנהלה של עבר הירדן, אשר כולם מכוונים להכניס סדר בארץ ו״משקיוּת״ בממשלה על ידי הגברת השלטון האנגלי בה. אלרכאכי הורחק סוף־סוף ממשרתו, משרת השליט בפועל והמתנשא על פני האמיר עבד־אללה. הדבר נעשה בוודאי לא רק כדי לפייס את האמיר, אלא כדי לסלק מן הארץ אישיות חזקה יותר מדי, שלא היתה מסתלקת על נקלה לחובת המשמעת החדשה ליועצים הבריטיים. כנגד זה עומד גם אלרכאכי עצמו לקבל את פיוסו. ולא לחינם, כנראה, הוא יושב בחיפה, כשם שלא לחינם הודיע רויטר, כי הוא עתיד עוד למלא תפקיד חשוב. השמועות המתהלכות במחנה הערבים על מינויו הקרוב של אלרכאכי למשרה חשובה על ידי הנציבות ודאי שיש בהן קורטוב אמת. ייתכן שבמקצת גרמו להדחתו של אלרכאכי מרבת־עמון גם החשדים שנפלו עליו בשל נטייתו למורדים הסוריים. על כל פנים, מיד לאחר צאתו משם נתבקשו גם הפליטים הסוריים לעזוב את עבר הירדן.

במקום אלרכאכי נתמנה לראשות הממשלה אדם, שהאנגלים בוטחים בו, כי לא ימרה את פיהם. שני ״תיקים״ – הכספים והמשפט – נמצאים עתה בידיהם של פקידים אנגלים, בעוד שמשאר המשרות בממשלה נמסרו שתי העיקריות בידי פקידים ערבים מארץ ישראל, אשר ניסיון הממשלה הוכיח ודאי, כי גם עליהם יש ״לסמוך״: השופט ג׳אר־אללה מירושלים ועארף אלעארף הידוע מיפו. הסמכות המחוקקת של האלמנט הערבי בממשלת עבר הירדן נצטמצמה, וצמצום זה פירושו גם הגברת הזיקה של ממשלה זו לנציבות הבריטית שבארץ ישראל. באופן כזה מסתמן בשינויים אלה כיוון בולט לקראת חיבור שני עברי הירדן לחטיבה מדינית יותר מאוחדת.


המלצות קוראים
תגיות