גמול עתליה

מליצה היא כוללת דברי הימים

ליואש המלך

מיום גנוב גונב בידי יהושבע אשת יהוידע

הכהן עד הריגת המרשעת הנ"ל

בחרב כהני ה':

חברתיה אני הצעיר באלפי יהודה: דוד ן' החכם

והעניו כה"ר אברהם פראנקו מינדיס:

פה העיר העליזה והמעוטרה אמשטירדם * אי"ע:

והוגה בעיון נמרץ על ידי הצעיר יצחק בכ"ר אליהו

חזקיהו הכהן בלינפאנטי ס"ט:

– – – – – –

באמשטרדם

בשנת מכתם לדוד לפ"ק:

ברשות שרי המעמד ה’י

נדפס על ידי גירארד יוהאן יאנסון

ובבית הבחור ישראל מונדווי יצ"ו:

– – – – – – – –

 

הסכמת    🔗

הרב המובהק * הגאון המפורסם * סיני ועוקר הרים * כבוד מורנו ורבנו שלמה שלם אב ב“ד ור”מ בק“ק ת”ת באמשטירדם ה“י ויחייהו * וימשול על כסאו נס”ו כי"ר:

מה מתקו עלי דברי דודים * חרוזים ושירים נחמדים * מלאי דעת ויראת ה' והיו לאחדים * ממיטב האר“ש וזה פריה * ס' גמול עתליה * סלת נקיה * בשיר ומליצה גפן פוריה * שירים כאלה שירי שבח והודיה * בחר לו יה * מגיד לאדם ישרו * להיות הצדק אזורו * והיושר חגורו * ועל הכל יראת ה' היא אוצרו * ומחברו א”ח טוב לישראל הוא פי צדיק ינוב דעת ותבונה * ויהי ידיו אמונה * ללמד צדק משפט ומישרים * במוסרים ישרים על שקל השירים * כאחד מן המשוררים * ההרים הרמים הרים גבנונים * תורה וגדולה במקום אחד חונים * ה“ה כרוב נאדר * פרי עץ הדר * כפת תמרים * נודע שמו שערים * וענף עץ אבות * בחכמה בעושר וביהדות משולבות * אחד המיוחד לשם ולתפארת ולתהלה * אהובי וחביבי החכם הנעלה * הן גביר דגמיר וסביר כהר”ר דוד פראנקו מינדיז ישמרהו אל נורא עלילה * ויצילהו מכל נזק ומחלה * ונוה צדיקים יברך בקול ששון וגילה * ולמען לא יהיה למדפיס היזק ובמקום הגמול לא יבא לו תקלה * הנני בא בלאו הניתן לאזהרה איש או אשה אשר יעשה בזדון ובתחבולה * לחזור ולהדפיסו שנית תוך משך זמן עשרה שנים בלי רשות המדפיס ורבצה בו כל האלה * והשומע לנו ישכון בטח ושאנן ובצל שדי יתלונן אל המנוחה ואל הנחלה * ומדי דברי במחבר יצ“ו זכור אזכרנו עוד בזאת השירה * קלה כמות שהיא במדה במשקל ובמשורה * כי אהבתו בלבי כאש עצורה * ותהלה לד”וד ערוכה בק“ול וזמ”ורה:

צַחוּת לְשׁוֹנָךְְ מַה מְאֹד גּוֹבֶרֶת

תִּנְעַם לְכָל-עוֹמֵד בְּצֵל צַחֶךָ

תִּמְשׁוֹךְ לְבָבֵנוּ * וְחֵן אוֹגֶרֶת

יִפְעַת מְלִיצָתָךְ וְנִיב שִׂיחֶךָ

כָּל-פֶּה וְכָל-לָשׁוֹן לְךָ אוֹמֶרֶת

בִּרְאוֹת פְּרִי לִקְחָךָ וְיֵין רִקְחֶךָ

מָה מָתְקוּ דִבְרֵי זְמִירוֹתֶיךָ

מִצוּף * וְהוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ:

כ“ד העומד על התורה ועל העבודה תוך אמוני עם סגולה ק”ק תלמוד תורה יע“א החותם באמשטרדם טו”בה למטמונים:

בשנת מכתם לדו"ד לפ"ק:

שלמה שלם

הסכמת המאור הגדול הגאון המפורסם כבוד מורי ורבי שאול בחיר ה' אב ב“ד ור”מ בק“ק אשכנזים אשר באמשטרדם יצ”ו וכסאו לעד יכון אוכי"ר:

לכבוד הגאון המפורסם השלם בתורתו נר“ו נתתי את ידי גם אני על כל הכתוב למעלה וחתמתי שמי ביום ב' כ”ח למב“י תקלמ”ד לפ"ק:

הקטן שאול תו' בק"ק אשכנזים יצו

אחד משבעה רועי אדם יושב בשבת תחכמוני החכם הכולל הדיין המצויין תפארת המשוררים ומהולל מאד כבוד מורי ורבי שמחה קלימני מורה צדק בק“ק ת”ת אשר בויניציאה נר“ו לא ידעך ולכסאו יהיה שלום נס”ו אמן:

דָּוִד בְּעָמְדִי עַל זְמִירוֹתֶיךָ

נוֹפֶת אֱלֵי חִכִּי וְצוּף טָעַמְתִּי

כָּל-עוֹד עֲלֵיהֶם אֶת מְאוֹרִי שַׂמְתִּי

מַה נִפְלְאָה אֵלַי מְלִיצָתֶךָ:

בִּגְמוּל עֲתַלְיָה גָלְתָה דַעְתֶּךָ

רֹחַב לְבָבָךְ רָם * וּבָהּ חָכַמְתִּי

כִּי נִיב שְׂרָפִים אֵל (הֲכִי הִסְכַּמְתִּי)

נוֹתֵן בְּפִי אִישִׁים וְהוּא אִתֶּךָ:

מִי לֵב אֱנוֹשׁ הֵעֵיר בְּאִמְרֵי פִיהוּ

לָרוּץ דְאָבָה. אוֹ לְמַרֵר רוּחַ.

לִירָא וְלִבְטוֹחַ כְּשִׁירִים שַׂרְתָּ?

הֵמָּה לְמַעְלָה אוֹתְךָ יַשִּׂיאוּ

מִשּׁוֹרֲרִים כּלָּם. וּמִכָּל רוּחַ

תִּיקַר. כְּמוֹ אִתִּי כְבַר יָקַרְתָּ:

קול שמחה

בט“ו לחדש אני לדודי ודודי לי בסדר ובאו אליך כל הברכות האלה והשיגוך: שנת התק”ט:

השיר הזה חיבר בלשון הולנדים הנבון והחכם הפייטן המפואר הגביר הנעלה בה“ר אברהם שימיניס פיריירה י”ז והועתקה ללשון המקודש מאחד מאוהביו (המסתיר שמו) למען יבינו בני עמו בכל מקום יקר המצאתו ולמען לכל הכתוב בספר הזה קדוש יאמר לו:

שיר זהב

בִּמְלוֹך עֲתַלְיָה בִיהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים

הָאוֹהֶבֶת לִשְׁפּוֹךְ דַּם זֶרַע נֶאְמָנִים

בִּבְזוֹת לְכָל-יִרְאֵי שֵׁם שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי מַעַל

וּבְתֵת כְּבוֹדָם אֶל זֵדִים עַבְדֵי הַבַּעַל:

הֵעִיר אֱלֹהִים אִישׁ עִזוּז בִּגְבוּרָתוֹ

רוֹעֶה אֱמוּנָה אִישׁ נוֹקֵם אֶת נִקְמָתוֹ

וַיַּרְא לְכָל-הָעָם יַחַד עָשִׁיר וָהֶלֶךְ

בֵין נוֹשְׂאֵי צִנָּה הַיָתוֹם¹ בֵּן הַמֶּלֶךְ:

כּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד חִישׁ בָּאוּ בִשְׁבוּעָה

וַיִקְרְאוּ יִהְיֶה הַנָּשִׂיא בִּתְרוּעָה

הִיא מִהֲרָה לָנוּס וּבְרִשְׁעָתָהּ הוּמָתָה:

כָּל-זֹאת בְּשִׁיר נִכְבַּד פּה יַד פרַאנְקוֹ עָשָׂתָה

כִּתְרֵי שְׁבָחִים כָּל-לָשׁוֹן אֵלָיו הֵבִיאָה

וּלְמַעֲנוֹ קִנְאָה תִדּוֹם גַּם תִּקְפּוֹץ פִּיהָ:

מהרופא המובהק הפייטן המשובח החכם הנעלה כה"ר שמואל ברוך בינאוינטי גם ברוך יהיה בבני חיי ומזוני:

מזמור לתודה

לכבוד החכם הנעלה המשורר המרומם האלוף המהולל כה"ר

דוד פראנקו מינדיס כשיצא לאור העולם מבורך

הנחמד והנעים אשר קראו גמול עתליה:

כַּמָּה יְדִידִי שִׁירֶיךָ נָעֵמוּ

כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק הֵם! מִפָּז יָקָרוּ!

כָּל-מַחְשְׁבוֹתֶיךָ מַה הִתְאָמָרוּ!

כָּל-אִמְרוֹתֶיךָ כַּמָּה עָצֵמוּ!

כָּל-בַּעֲלֵי שִׁירִים כָּל-תֹּפְשֵׂי נֶבֶל

עִנְיָן כְּפִי יָדָם לָהֶם בָּחָרוּ

עָלָיו בְּשִׁיר לִכְתוֹב עוֹז הִתְאָזָרוּ

אָמְנָם בְּזוּלָתוֹ אֵין לָהֶם חֶבֶל:

אֵלֶּה לְדִבְרֵי חֵשֶׁק לִבָּם שָׂמוּ

שִׁירֵי עֲגָבִים נֶחְמָדִים חִבֵּרוּ

אֵלֶּה נְעִים חַיֵּי רוֹעִים זִמֵּרוּ

וּנְכוֹן מְנוּחוֹת הַשָּׂדֶה נָאָמוּ:

אֵלֶּה תְּהִלּוֹת לִמְלָכִים נָתָנוּ

אֵלֶּה גְבוּרוֹת עָרִיצִים כָּתָבוּ

אֵלֶּה בְרַעיוֹנָם מֵהֶם נִשְׂגָּבוּ

וַיְזַמְרוּ לִכְבוֹד הָאֵל עָשָׂנוּ:

אֵלֶּה מְלִיצוֹת מִלִּבָּם הִמְצִיאוּ

בָּהֶם לְעוֹרֵר הָפְעָלִיוֹתֵנוּ

וּבְהַחֲלִיף אוֹתָנוּ אֶל רֵעֵנוּ

תַּחַת דְּמוּת כָּזָב קוֹשֶׁט הֶחְבִיאוּ

אֵלֶּה זְמִירוֹת וּרְנָנוֹת הֶחְבִּירוּ

אֵלֶּה מְשָׁלִים גַּם חִידוֹת הִבִּיעוּ

אֵלֶּה בְּקִינוֹת רוּחֵנוּ הִכְנִיעוּ

אֵלֶּה דְמָעוֹת אֵלֶּה גִיל הֵעִירוּ:

כָּכָה לְמִין אֶחָד יָדָם הגְבָּלָה

לֹא יָדְעוּ דַבֵּר רַק בִּלְשׁוֹנָמוֹ

אַתָּה אֲבָל עָלִיתָ עַל כֻּלָּמוֹ

כִּי יָדְךָ דָוִד בַּכֹּל מָשָׁלָה:

שִׁירִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ מִנִּי קֶדֶם

וּגְמוּל עֲתַלְיָה זֹאת הִנֵּה יָעִידוּ

עַל כֵּן תְּהִלּוֹתֶיךָ גַם יַגִּידוּ

מִיָּם וְעַד יָם מִצָּפוֹן וָקֶדֶם:

מִי יִתְּנֵנִי אֶדָּמֶה אֵלָיךּ!

אוּכַל לְהַלֶּלְךָ * עַתָּה נִמְנַעְתִּי

כִּי קָצְרָה יָדִי * גַם כִּי יָדַעְתִּי

כִּי לֹא יְדַבֵּר פֶּה כָּל-הִלּוּלֶיךָ:

הצעיר שמואל ברוך בינאוינטי שנה והיית לנו לראש לפ"ק

מהחכם הנעלה והיקר הבקי בלשונות שונות המשורר הנחמד כמה“ר מרדכי תמה כירח יכון עולם וכל אשר יעשה יצליח נס”ו:

א

הִנֵּה בְחֶזְיוֹן לֵיל לִי קוֹל אוֹמֶרֶת

הָה! מַה לְךָ נִרְדַּמְתָּ?

יוֹם זֶה וְלֹא תַגִּיעַ

אֶל בֵּית יְדִיד נַפְשֶׁךָ

דָּוִד יְדִיד נֶפֶשׁ גֶּפֶן אַדֶּרֶת

הַמְעָט אֲשֶׁר נָאַמְתָּ?

קוּם נָא בְשִׁיר הָרִיעַ

כִּי זֶה מְצוֹא חָפְצֶךָ

הַמְשׁוֹרְרִים הַבֵּט כּלָּם נִקְבָּצוּ

לָבֹא בְשִׁירֵיהֶם הֵם נִתְאָמָצוּ:

ב

אָז בַּחֲלוֹמִי הֵן מַהֵר שִׁוַּעְתִּי

כִּי אֵין בְּיָדִי סֵפֶר

אֵיפֹה וְזֹאת הַפָּעַם

הֵן כָּל-סְעִיפַי נָסוּ!

מַה אוֹמְרָה אֵיפֹה אִם לֹא יָדַעְתִי

דַּבֵּר בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר

חוּשַׁי בְּסֵתֶר רַעַם

בָּרְחוּ וְגַם נָמָסוּ!

קוּמָה עֲלֵי עָמְדָּךְ אֵלַי הִבִּיעַ

וּבְצִלְצְלֵי שָׁמַע אֵלָיו הִשְׁמִיעַ:

ג

הֵן אַחֲרֵי רוֹאִי מֵאָז מִקֶּדֶם

כָּל-מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ

כִּי מַה מְאֹד נִשָּׂאוּ

וּנְעִים זְמִירוֹתֶיךָ

נִשְׁמַע לְמֶרָחוֹק אֶל אֶרַץ קֶדַם

אִם מֵהֲמוֹן שִׁירֶיךָ

הֵם תָּמְהוּ נִפְלָאוּ

צַק חֵן בּשִׂפְתוֹתֶיךָ

מַה יֹאמְרוּ בִרְאוֹת דָּבָר אָסַפְתָּ?

עַל הַשְּׁמוּעָה עַד לִמְאֹד הוֹסַפְתָּ:

ד

הַיּוֹם בְּנוֹת הַשִׁיר עִמָּךְ תִּשְׂמַחְנָה

יַעַן בְּךָ מָצָאוּ

אֶת כָּל-אֲשֶׁר חָשָׁקוּ

חָכָם וּמֵלִיץ יוֹשֶׁר

לָכֵן לְךָ שִׁירָה הַיוֹם תִּשְׁלַחְנָה

עֵינָם לְאֵל נָשָׂאוּ

חָמְדוּ וְיִשְׁתּוֹקָקוּ

לָךְ כָּל-יְקָר וָאוֹשָׁר

קָצִין נְגִיד עַמִּים וּפוֹרֵץ פָּרֶץ

יִתְבָּרְכוּ בָךְ כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ:

אלה דברי אחד אחוז בחבלי אהבתו * נרצע לעבודתו כל הימים אשר הוא חי על האדמה * והוא הצעיר מרדכי תמה

מהחכם הנעלה הבקי בחכמת הדקדוק המליצה והשיר דורש טוב לעמו הגביר הנחמד כמ“ר יצחק די אליהו הכהן בלינפאנטי ישא ברכה מאת ה' אורך ימים ושנות חיים נס”ו אמן:

אני אמרתי בחפ“שי באוצרות סגולות מלכים * (מאן מלכי רבנן) אבנים יקרות ליסד בית החכמה * חצבה עמודיה שבעה * והנה מצאתי הון לי * שמח לבי ויגל כבודי * בהראותו אל כל בית נכותו * איש כלבבי אוהב טהור לב * החכם המרומם * איש אמונות * מעשיו מרובים כחכמתו * תורה וגדולה במקום אחד * הגביר הנעלה כהר”ר דוד פראנקו מינדיז יצ"ו * את זו חזיתי ואספ“רה ספ”יר גזרתו * ספר אשר כוננו ידיו במליצה ושיר * מעשה ידיו להתפאר * גמול עתליה * ואורו עיני * ושאלתי ממנו רשות להביאו אל מזבח הדפוס ולהראות את העמים ואת הזר"ים את יופי לשון הקדש כי טובת מראה היא * וייטב הדבר בעיניו ויעש כן * וחפץ ה' בידו יצלח * ישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו * ארך ימים בימינו ובשמאלו עושר וכבוד *

כן יבורך גבר ירא ה' * אכי"ר:

וכאשר נגמרה בעזרת רוכב שמים * מלאכתי מלאכת ההגהה בזריזות ולא בעצלתים * נחמדת למראה וטובה לעינים * נחה עלי רוח השיר זה הים גדול ורחב ידים * אז אמרתי הכו המשוררים בסלע השיר באלפים ודוד לרבותים:

הַמְשׁוֹרֲרִים רָמִים נְבוֹנֵי לַחַשׁ

כָּל-תוֹפְשֵׂי הָעֵט * דְּיוֹ * וָסֵפֶר

בִּלְתִּי שְׂפַת עַוְלָה * בְּלִי נִיב כַּחַשׁ *

אִמְרוּ אֱמֶת הַיּוֹם בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר:

אַל תַּעֲלוּ בָהָר בְּזֹאת הַפַּעַם

לִלְקוֹט פְּנִינֵי שִׁיר חֲרוּזֵי שֶׁבַח

בִּינוּ עֲצַת מוּסָר וְדִבְרֵי טַעַם

כִּי טוֹב שְׁמוֹעַ מִזְבוֹחַ זֶבַח:

אֵין נַחֲלָה לָכֶם וְגַם אֵין חֶבֶל

בָּהָר וּבַהֵיכַל בְּנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ

כִּי שָׁוְא וְשֶׁקֶר הֵם וְרִיק וָהֶבֶל

כָּל-זֹאת בְּעֵינֵיכֶם תְּהִי כָרֶמֶשׂ;

מִמַּעְיְנוֹת חָכְמָה וְדַת תִּשְׁאָבוּ

מֵימֵי מְלִיצַת שִׁיר (דְּבַשׁ מַמְטֶרֶת)

יַיִן וְחָלָב מִמְּקוֹרָהּ זָבוּ

רַק הִיא לְשׁוֹן זָהָב וְהָאַדֶּרֶת

כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲלוֹת כּוֹלֶלֶת

חִידָה וּמָשָׁל בָּהּ וְרָז וָסֵתֶר

הִיא לַתְּבוּנָה פָתְחָה הַדֶּלֶת

הִיא אֵם לְכָל-לָשׁוֹן וְרֹאשׁ וָכֶתֶר:

דָּוִד חֲכַם לְבָב בְּהוֹד וָיֶקֶר

בָּהּ מַחֲזִיק לִבּוֹ בְתוֹם וָיוֹשֶׁר

חוֹפֵשׁ בְּמַצְפּוּנִים עֲדֵי אֵין חֵקֶר

חָפֵץ בְּמִצְוֹת אֵל עֲלֵי כָל-עוֹשֶׁר:

בֵּין הַמְּלִיצִים הוּא כְּצִיץ פּוֹרֵחַ

אֵצֶל נְגִידֵי עָם מְשׂוֹשׂ עֵינָיִם

תּוֹךְ הַחֲכָמִים הוּא כְּאוֹר זוֹרֵחַ

וּבְסוֹד יְשָׁרִים הוּא נְקִי כַפָּיִם:

עָלָה לְהַר חָכְמוֹת בְּלִי כָל-פַּחַד

מָצָא בְרִמּוֹן תּוֹךְ בְּתוֹךְ מִשְׁמֶרֶת

לָקַח לְעַצְמוֹ טוֹב וּמוֹעִיל יַחַד

זָרַק קְלִיפָתוֹ לְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת:

אִם כָּל-זְמִירוֹתָיו מְאֹד נִפְלָאוּ

נֶאְדָּר גְּמוּל הַזֶּה וְעָף שָׁמָיִם

הוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ לְסַפֵּר לָאוּ

הַמְשׁוֹרֲרִים רָמִים בְּיַרְכָּתָיִם:

פי המדבר * אהוב למחבר * צעיר המגיהים יצחק בכ“ר אליהו חזקיהו הכהן בלינפאנטי ס”ט:

 

הקדמה    🔗

בעד חרכי חקירתי נשקפתי נבהלתי מראות * שועלים קטנים מבני עמנו בשוקים וברחובות בכל פאות * שתו בשמים תפארת מליצות העמים הרכות ממחמאות * הבלי הגוים המגשי“מים אלהיהם על ההרים ועל הגבוהות * אשר פיהם דבר שוא ועשתונות טמאות * והורידו לארץ כבוד צחות לשון הקדש לשון למודים ורפואות * הקדיחו תבשילם בטע”ם לפגם ואש“ם חט”אות * לאמר שבגלותנו ירדנו פלאות * ספנו תמנו מן בלהות * להם לבדם נתנה האר“ש וס”פר צחות גם שלא נכתבו המקראות והנבואות * ללמד בני יהודה קסת והלצות נאות * רק לעשות ככל הכתוב בה מלה במלה ואות באות: עוד הרחיבו פה נגד בני עירנו זאת * העמק שאלה איה סופר איה שו“קל בתשואות מלאות * כבמקהלות אחרות הפרות ורבות מליצים וא’ף שור”רים זמירות המסולאות:

אז אמרתי שמעו נא המורים * ותראו כמה וכמה טובה ויקרה לשוננו לשון עברים * משפת אדום וישמעאלים מואב והגרים: אתם תהיו עדי כאחד חברים * אשר יתרון זה לזה כיתרון נוגה המאורים * לצלמות ואין סדרים * וכיתרון מימי שלג הטהורים * למי שיחור מי בורות נשברים: אני בעניי הכינותי פרשת אלה הדברים * דברי הימים ליואש הוא חנ“ן הנח”בה בחדרים * פלטיאל שפלטו אל מבין המדוקרים * קראתיהו גמול עתליה אף כי הוא כולל כל מקרים ומוצאות יואש בחדא מחתא לזקנים ולנערים * להיות אשר היא היתה סבת כל הדברים * עד רדתה לקברים: ואספרם לעיניכם בהלצות ושירים * בסגנון הכתובים מפי הנביאים הקדושים והטהורים * (כי אין פסוק בכל כ"ד הספרים * שלא תוציא למליצות פרחים וציצים יקרים) לא נטיתי מנתיבתם כמהפכת זרים * אף כי הארכתי לשון בדברי השרות והשרים המדברים * לתפארת והדור המאמר כדרך ומנהג כל חב“ר חב’רים מבלי ימצא בו נפתל ועקש מילדי נכרים * או מלה אחת מנגדת קבלת רז”ל הישרים.

העברים הביטו לראות כמה ספו להם מאליה * שני חכמים מחוכמים סורי הגפן נכריה * יודעי בינה עצה ותושיה אשר הרחיבו הנושא הזה במליצה יפיפיה * (אך סחרחורת בערך העבריה *) הא' ראסיני ממונה בחייו על אוצרות מלך צרפת במולין הקריה * והב' מיטאסטאסיו ציר האפיפיור בקרית מלך אונגריאה וויאינה הצביה: המה טחו טפל בנו קיר הדחויה * לאמר שבחג השבועות נהפכה מלכות עתליה ונשברה שבט הרשע וקשת רמיה * טובה היתה להם השתיקה ותהלי דומיה * יען כי אילו בחג המעשה היה * לא הוכרח יהוידע לקרוא בבריתו לירושלים הבנויה * חמשה ראשי האבות ובראשם עזריה * הלוא שמה עלה עלו ג"פ בשנה עם כל השבטים שבטי יה * ועוד נוכחת שיום חול ולא מועד היה * מאשר לא פטר יהוידע מחלקות כהונה ולויה. כי בחגים ובמועדים כל המשמרות שוות אוכלים ושותים יחדיו לרויה:

ירוד ירדתי אל גנת מליצתם * לתור את הא“רש ואת טיבת המצאותם * ומצאתי פעמון ורמון באמרותם * תוכם אכלתי וזרקתי קליפתם * מעניניהם הטובים ונכוחים למבין (מה מעט) בחרתי והלכתי בנתיבתם * ואשר הבל המה מעשה תעתועים שנאתי ללכת בדרך אתם: יחפשו נא הנבונים באמתחותם * ויראו את אשר בדו מלבותם * אפשריים רחוקים באמת וקרובים באמדנותם * הנה הגלו אזן עתליה בחלומותם * למען סכל עצות יהוידע ויהושבעת וסודותם: פנו מקום לעבור לעתליה פנימה לעזרת ישראל הנקדשים בקדושתם * אשר לא תבאנה בו נשים או טמאים בטומאתם * והנה האריכו למעניתם * לתת בלב המולכת ובלב יועציה המטוס עקלקלותם * להמליך בן תמורה ימיו כימי יואש תחתיו בכחשם ובערמתם * לבעבור יאמן העם בשקרותם * ולמען הגדיל מבוכת הילדים השוים בנצותם * על משפט המלוכה לבית אבותם: לא כן אנכי עמדי לא סרתי מארח הנביאים ונביאותם * אחור לא נסוגותי מדרשות רז”ל וקבלתם * לא אמרתי דבר שאינו בחק האפשרי כהמה בתנומותם * ומובטח אני שידינוני לכף זכות הישרים בלבותם:

אני טרם אכלה לדבר אל לבי כאלה רבות * ראיתי אור בקר לא עבות * מגיה חשכנו הרמ“בם פ”ד דאבות * באשר שפתותיו דובבות * שלמוד לשון הקדש מצוה עלינו בכל זמן ובכל המושבות * ותדבק נפשי בבת יעקב שפ“תנו אתנו חמדת הלבבות * קראתי שמה רחובות * באתי לעין הזמר עת צאת השואבות * שמתי אל המד”בר פני ואזני קשובות * והנה שבע שבלים עלו בסביבות * עט סופרים אשר בידי בריאות וטובות:

בכחי זאת יצאתי להתקוטט עם מדברי גבוהות * דברתי משפטים אתם ואמרתי המעט לכם הלאות * לריק כחכם בדברי שוא ושגיאות * אוי לחכמים בעיניהם ולעינים שכך רואות * היאמן כי יסופר שהלשון אשר דבר פי ה' צבאות * מיום ברוא ארץ ושמים והמאורות הנפלאות * היפיפיה כחמה בדברי וספרי נביאים ונביאות * תקל בעיני איש בארץ ותשא חן לפניו ממנה (בלתי נאוה כמוה) אחת האמהות * ואל יצא איש ממנו ממקומו לקנא קנאות * יוכיחם על פניהם ויודיעם כי טח מהשכיל לבותם ועיניהם מראות:

אכן בפתחי עמדתי מרעיד כי הרהיבוני מחשבות * הכוני פצעוני ברמחים וחרבות * באמור אלי מי אתה להעפיל ולעלות נתיבות *כאלה אליך נשגבות * מי מליצתך מי מקלה ובגדיך בלויי הסחבות * לא לך נצוח גדול כזה כי אם לחוצבי להבות * לחכמי לבב פותחי חרצובות * יושבי על מד"ין וראשי ישיבות * להם מענה לשון וגשם נדבות * או לאחד מנבוני גילך המלאים מזימות ממך לאלפי רבבות *

כמעט לקולם מטה רגלי * השיבותי ידי אחור ואתרפא במפעלי * לולי כליותי יסרוני גם תמכו גורלי * ויעצוני לגמור את אשר לעשות החלי * הן מפאת שבהתלמד לשון המוקדש יישר חילי * והן מפאת שבהצליח טר“חי ועמלי * מגדל כבודם ותסיר חרפת בני עירי ממולי * אני אודה ולא אבוש בהרימי קולי * הנני רש בבינות מכל בני גילי * נעדר המושכלות השוכבות בחיק חכמי קהלי * עסוק אני בסחורה יומי ולילי * ותהי זה חלקי מכל עמלי שיתאמרו ויבורכו המה בגללי * במקהלות אשר תחת גלגלי זבולי * כי מימיהם אני שותה כמר מדלי * ואשימם שרי מק”נה על אשר לי:

כָּכָה דִבֶּר דָּוִד מְשָׁרֵת אֵל

בֵּית מִשְׁפַּחְתוֹ חָפְשִׁי בְיִשְׂרָאֵל:

 

פתשגן המליצה    🔗

ברדת אחזיהו בן יהורם מלך שביעי למלכי יהודה יזרעאלה לראות את יורם בן אחאב דודו מלך ישראל כי חולה הוא ומתרפא שמה מן המכים אשר הכוהו ארמים ברמה בהלחמו את חזאל מלך ארם: ראה גבורת משפטי יהוא בקנאתו קנאת ה' והכותו כל הנשארים לבית אחאב * מבלי השאיר לו שריד ופליט * ויירא מאד לנפשו ויברח שומרונה ויתחבא שם כי הגידו לו אשר דורש גם הוא לנפשו ומבקש להמיתו * כל זאת לא שוה לו * כי שמה נפל ונלכד בשחיתותיו ויביאוהו בזיקים אליו וימיתהו ויקברוהו למען צדקת יהושפט אביו:

כשמוע עתליה (בת איזבל בת אתבעל מלך צדונים) אמו את שמע מיתתו * וכראותה כי אין לבית אחזיהו בנה לעצור כח לממלכה כי צעירים המה לימים * עמדה ותאבד את כל יוצאי ירכו ותשב על כסא המלוכה אשר מאת ה' היתה ראויה להם בירושה ונחלה ולא לה:

ויודע הדבר ליהושבעת אחות אחזיהו אשת יהוידע הכהן * ותרד במסילת בית ה' אל היכל המלך לידע את אשר נעשה * ותקח את יואש בן אחזיהו ותגנוב אותו מתוך בני המלך המומתים * אותו ואת מנקתו באין רואה ואין יודע * והחביאה אותם שש שנים בחדר המטות בבית האלהים: ויהי יהוידע אישה אומן אותו יום יום ויורהו התורה והמצוה אהבת ה' ויראתו וילמדהו מדות ודעות טובות וישרות * ויבינהו משפטי מלכות בהסתר ובסוד נכמס מבלי ידעה עתליה את כל מאומה:

בשנה השביעית ליואש שלח יהוידע ויקח לכרי ולרצים להכינם למשמרת המלך * ויקרא לראשי האבות ולשרי המאות לכהנים וללוים לבוא אליו בית ה' להתיעץ עמהם * ויכרות להם ברית עם ה' ועם המלך * וישבע אותם לשמוע בקולו ולנצור פקודיו ולהקימו על כסא אבותיו: וירא אותם את בן המלך ויחלק המשמרות היוצאת והנכנסת בג' ידות בחצרות בית ה' * ויתן להם את החנית ואת השלטים * והעמידם להגן על המלך סביב סביב לבלתי יפגעו בו עוזרי המולכת בחזקה ויזיקוהו: ויוציא את יואש * ויתן עליו את הנזר ואת ספר התורה * וימשח אותו למלך לעיני כל ישראל ויהודה: ויקראו בקול גדול יחי המלך * ויעמוד המלך על העמוד כמשפט * ויתקעו בחצוצרות וקול שופר וישמח כל העם:

בהבקע הארץ לקולם שמעה עתליה ויצללו אזניה * פלצות אחזתה * ותרץ בית ה' לדעה מה יעשה לה * היא ראתה כן תמהה בהניא ה' מחשבותיה ותקרע בגדיה ותקרא קשר קשר: ויתאמץ יהוידע ויצו לשרי המאות פקודי החיל לאמר הוציאוה מבין הסדרים והמערכות מבלי תמלט מידכם חוצה מחצרות הבית והמיתוה בדרך מבוא הסוסים * ויעשו כן: וילכו כל עם הארץ בית הבעל (תועבת צור וצידון) * ויתצו צלמיו ויהרגו את מתן ואת מזבחותיו הרסו * ויתצו הבית עד היסוד בה: ויורידו המלך מבית ה' אל בית המלכות וישב על כסא אבותיו * וצדק ושלום נשקו: (מלכים ב': י"א).

 

ואלה שמות המדברים    🔗

עתליה המלכה אלמנת יהורם בן יהושפט מלך יהודה מולכת בחזקה:

יהואש בן בנה אחזיהו המלך:

יהוידע כהן גדול – אומן יהואש:

זכריה בן יהוידע – אוהב נאמן ליהואש:

אביתר אוהב דבק מאח ליהוידע:

עזריה – ישמעאל – עזריהו – מעשיהו ואלישפט – שרי מאות ישראל:

כהנים במשמרותם – לוים בדוכנם – וישראל במעמדם: כרי – ורצים – אבות – וזקני העדה:

מתן כהן הבעל אבי המועצות אשר לעתליה:

עובד רעה מתן – רק לבבו ישר עם יהוידע:

פנינה ונעמה שרות היכל עתליה:

שר צבאות עתליה – שלישים ואנשי צבא למלחמה – ושוערים לדלתות:

מקום התראות פנים הוא בבית האלהים אשר בירושלים – בחצר גנת ביתן מלך יהודה ובמקדש היכלו:

 

חלק ראשון    🔗

מסיבה ההולכת תחת² הבירה והנרות דולקין מכאן ומכאן קודם עלות השחר:

אביתר הכהן מדבר בינו לבין עצמו:

מֵעֵת יְהוֹיָדָע צִוָּה לִּי אֶמֶשׁ

לָבוֹא לְהַמְתִּיק סוֹד עִמּוֹ בַּסֵּתֶר

הֵנָּה בְּטֶרֶם יִבָּקַע הַשַּׁחַר

הָמוּ כְּגַלֵּי־יָּם שַׂרְעַפַי יַחַד

בַּל יוּכְלוּ הַשְׁקֵט מִגִּיל וָפַחַד:

שָׂמַח לְבָבִי עַל כָּבוֹד נָחַלְתִּי

כִּי רַק אֲנִי אֶל סוֹד נִכְמָס נִקְרֵאתִי:

פָּחַד לְבָבִי בִי פֶּן יַשְׁמִיעֵנִי

פֹּה בַעֲלָטָה רָעָה נִפְלֵאת מֶנִּי

עוֹד מַחְשְׁבוֹתַי הָכִין לֹא יָדָעוּ

מַה זֹאת נְסִכָּה לָמֶּה לֹא נִפְטָרוּ³

הַמַּחְלְקוֹת בָּעָרֶב

אֶתְמוֹל⁴ כְּחוֹק הַמִּשְׁמָרוֹת מִקֶּדֶם?

ישמע קול קול רגלי יהוידע ההולך וקרב בנחת:

אָמְנָם צְעָדָיו אֵלֶּה

(אַף כִּי בְנַחַת נִשְׁמָעִים) הִנָּמוֹ

פָּנָיו אֲשַׁחֵר – לִקְרָאתוֹ אֵלֵכָה:

יהוידע: הָאֵל יְהִי עִמָּךְ יִשְׁמוֹר נַפְשֶׁךָ:

אביתר: אָבִי כְּלִיל רֹאשִׁי – שָׁלוֹם עָלֶיךָ:

פֹּה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ

בָּאתִי לְשַחֶרְךָ טֶרֶם יָרוֹנוּ

כָּל־כּוֹכְבֵי בֹקֶר נֹעַם שִׁירָמוֹ –

עַתָּה פְּתַח פִּיךָ אֵין אִישׁ אִתָּנוּ

וִיהִי דְבָרְךָ טוֹב וּבְרָכָה לָנו:

יהוידע: אָחִי יְדִיד נַפְשִׁי הַטֵּה אָזְנֶךָ –

אַתָּה הֲלֹא יָדַעְתָּ

אֵיכָה בְהִתְמַכֵּר אַחְאָב לַרְשִׁיעַ

הַצּוּר אֲשֶׁר כָּל־מִשְׁפָּטָיו צָדָקוּ

גָּזַר בְּדִינוֹ אֹמֶר

לַכְרִית⁵ שְׁמוֹ וּשְׁאֵרִיתוֹ מֵאָרֶץ –

וְּזכוֹר אֲנִי וָאָתָּה

כִּי יוֹם יְהוֹשָׁפָט הוֹאִיל לָקַחַת⁶

(לִהְיוֹת כְּנֶגְדּוֹ עֵזֶר)

בִּתּוֹ עֲתַלְיָה הַזֹאת הַמִּרְשַׁעַת

הִתְרָגְזָה עָלָיו מִדַּת הַצֶּדֶק

וַיְעַתְּדָה לָחֶרֶב

נַפְשׁוֹ – וְכָל־נִינֵי דָוִד הַמֶּלֶך:

אביתר: אַל נָא תְּסַפֵּר לִי אֵיךְ סָפוּ תָמוּ

כִּי לֹא פְלִיאָה דַעַת זֹאת מִמֶּנִי

מֵעַי כְבָר הָמוּ – כִּלְיוֹתַי כָּלוּ –

רַק בַּעֲלוֹת עַל לִבִּי זִכְרוֹנֵימוֹ:

לֹא הֶאֱמַנְתִּי יִבְעַר כָּזֹאת קֶצֶף

הָאֵל – בְּזֶרַע בֵּית דָוִד מַלְכֵּנוּ

אָמַר⁷ כְּיָרֵחַ יִכּוֹן לָנֶצַח:

אָמְנָם בְּאֶחָד הוּא מִי זֶה מִמֶּנּוּ

מִי זֶה בְסוֹדוֹ יָבֹא וִישִׁיבֶנּוּ:

יהוידע: הָסֵר בְּרוּךְ הָאֵל יָגוֹן מִמֶּךָ

וּשְׁמַע פְּלָאוֹתָיו וּתְחִי נַפְשֶׁךָ:

דַּע כִּי לְבֶן יִשַּׁי לֹא נִכְרַת שֹׁרֶשׁ

מֵאָן – וְעוֹד לֹא יִכָּרֵת לָנֶצַח

כִּי⁸ אֵל בְּקָדְשׁוֹ כֵּן נִשְׁבַּע וַיֶהִי

עוֹד יֵשׁ לְדָוִד נִיר צִיץ לִמְשִׁיחֵנוּ

חַי הוּא – דְּבַר עֶלְיוֹן לֹא נָפַל־אַרְצָה

רֹאשׁוֹ יְעֻטַּר טֶרֶם בֹּא הַחַרְסָה:

אביתר: אִישִׁי יְהוֹיָדָע – מַה זֶה דִבַּרְתָּ?

אוֹר נֵר לְדָוִד לֹא כָבָה? עוֹדֶנּוּ

יָאִיר כְּאוֹר יוֹמָם גֶּזַע מַלְכֵּנוּ?

מִי יַאֲמִין כָּאֵלֶּה?

מָתַי רְפָאִים קָמוּ

לִישֵׁב בְּכִסֵּא־מֶלֶך?

אָנָה וְאֵיפֹה הוּא! פָנָיו הַרְאֵנִי?

אָבִי ֹ וְאֵדַע כִּי חוֹלֵם אֵינֶנִי:

יהוידע: פֹּה הוּא בְבֵית קָדְשֵּׁנוּ

עָצוּר⁹ וְנֶחְבָּא תוֹךְ חֶדֶר עַרְשֵׁנוּ:

אביתר: נִסְתָּם וְנֶחְתָּם הַדָּבָר מִמֶּנִּי

אִם מִמְּבוּכוֹתַי לֹא תוֹצִיאֵנִי:

אֶשְׁאָלְךָ¹⁰ הוֹאֵל נָא וְּתשִׁיבֵנִי?

יוֹם הַשְּׁמוּעָה בָאָה לַסּוֹרֶרֶת

הַזֹאת – עֲתַלְיָהוּ (זֶרַע אִיזֶבֶל)

כִּי מֵת אֲחַזְיָה נִשְׁאָר מִבָּנֶיהָ.

לֹא הִכְּתָה חֶרֶב כָּל־נִינָיו יַחַד?

לֹא מָלְכָה מֵאָז בִּלְתִּי כָל־פַּחַד?

לֹא שָׁפְכָה דָּמָם אַרְצָה כַמָּיִם

הַצּוֹעֲקִים נָקָם לִמְעוֹן שָׁמָיִם?

מִי יַחֲלִיץ מִנְהָם רַגְלָיו מִדָּחִי

מִי כַאֲרִי יָקוּם יִמְשׁוֹל וַיֶּחִי?

יהוידע: יַד שׁוֹכְנִי מָרוֹם – יַד עֹשֵׂה־פֶלֶא

הִיא עָשְׂתָה כָל־אֵלֶּה – – – – – –

אַךְ לֹא אֲסַפֵּר עַתָּה

אֶת קוֹרְאוֹתָיו – אֵיכָכָה חִלַּצְנוּ

נַפְשׁוֹ וְחַיָתוֹ מֵרֶדֶת שַׁחַת

בַּל נַעְצְרָה נָא יַחַד

כִּי עַד מְאֹד נָחוּץ לָלֶכֶת אָנִי

עַל¹¹ כִּי פְּנֵי כָל־הַמִּזְרַח הֵאִירוּ

כָּעֵת עֲדֵי חֶבְרוֹן. וּבְנֵי מִשְׁמֶרֶת

לִיטוֹל¹² פְּיָסֵי שֵׁרוּתָם נֶאְסָפוּ:

עַתָּה בְּעֵת יִפְתָּחוּ

הַשּׁוֹעֲרִים דַּלְתֵי חַצְרוֹת הַבָּיִת

כָּרִי –¹³ וְרָצִים. וּנְגִידֵי עַמֵּנוּ –

אָבוֹת – וְרָאשֵׁי הַמֵּאוֹת – יָבֹאוּ

בָּם – כִּי קָרֹא קָרָאתִי

אוֹתָם – לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית – הַשַּׁעְרָה –

טֶרֶם נְטוֹת הַצֵּל בֵּין הָעַרְבָּיִם –

שָׁמָּה בְּסוֹד עֵדָה אֶגְלֶה אָזְנֵמוֹ

שָׁמָּה אֲחַיֶּה לִפְנֵיהֶם אֵיכָכָה

סוֹבֵב מְסִבּוֹת גַּלְגַּלֵי הַטֶּבַע

נוֹרָא עֲלִילוֹת – וִישׁוּעוֹת מַצְמִיחַ

לַשְׁבִּית לְהָפֵר עֵצוֹת הַמּוֹלֶכֶת

וּלְהַחֲיוֹת גֶּזַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ

שָׁם אֶשְׁאֲלָה פִיכֶם. שָׁם נִוָּעֵצָה.

אֵיכָה נְנַתֵּק אֶת מוֹטוֹת הָרֶשַׁע

מִצַוְּארֵי שִׁבְטֵי יָהּ – אַנְשֵּׁי קֹדֶשׁ

גַּם אֵיךְ עֲלֵי כִסֵּא הוֹדָיו נָרִימָה

הַדְרַת נְשִׂיאֵנוּ – – – – –

אביתר: – – – – – – – מַה שִׂמַּחְתָּנִי

אָבִי תְחִי נַפְשָׁךְ – כִּי נִחַמְתָּנִי:

כֵּן כַּאֲשֶׁר שׁוּשָׁן מַחְמַד עֵינָיִם

אַף כִּי בְצַחְצָחוֹת יִבּוֹל יִשּׁוֹחַ

יָשׁוּב וְיַפְרִיחַ מֵרֵיחַ מָיִם

יַזִּיל כְּיוֹם אֶתְמוֹל רֵיחַ נִיחוֹחַ

כָּכָה לְיִשַּׁי נִיר בִּירוּשָׁלָיִם

כִּי בָא עֲדֵי קִצּוֹ עַד אָפֵס כֹּח

עַל מֵי מְנוּחוֹת עוֹד יָשׁוּב יַפְרִיחַ

יִמְלוֹךְ בְּכָבוֹד וּצְדָקָה יַצְמִיחַ:

יהוידע: הֵן פֹּה לְךָ קָרָאתִי

לָבֹא לְשַחֵר אֶת פָנַי בַּבֹקֶר

בַּסּוֹד (יְדִיד נַפְשִׁי כִּי בָךְ בָּחָרְתִּי)

לִמְסוֹר לְךָ בַּל יֵדַע זוּלָתֵנוּ

אֵלֶּה לְלִשְּׁכַּת מָגִינֵי הַמֶּלֶךְ

פּוֹתוֹת וּמַפְתָּחוֹת – – – – – – –

אביתר: – – – – – אִישִׁי הִנֵּנִי

יהוידע: לֵךְ נָא וְהָכֵן שָׁם כּוֹבָע וָשֶׁלַח

חֵץ תַּחֲרָה שִׁרְיוֹן – כָּל־מִינֵי זָיִן –

וּתְלִי – אֲשֶׁר עַד כֹּה פָנִים לֹא כָהוּ

לָתֵת בְּיַד גִּבּוֹרֵי מִשְׁמַרְתֵּנוּ

הַכֹּהֲנִים – לִשְׁמוֹר נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ

מִצּוֹרְרָיו אַנְשֵׁי חֵיל הַמּוֹלֶכֶת

עֵת נַעֲטִיר רֹאשׁוֹ. עֵת נַמְלִיכֵהוּ

רֶגַע אֲצַוֶּה לָּךְ – – –

אביתר: – – – – – – – אִישִׁי – עַבְדֶּךָ

יִנְצוֹר בְּכָל־לֵב חֻקֵּי פִקֻּדֶיךָ:

משתחוה ויוצא

יהוידע לבדו: הַיּוֹם תְּצִילֶנָּה יַחַד אָזְנָיִךְ

מַלְכָּה עֲתַלְיָהוּ רֶגַע תִּשְׁמָעִי

כִּי עוֹד לְדָוִד נִיר. הַיּוֹם תֵּדָעִי

כִּי בָעֲרוּ חֵמוֹת הָאֵל עָלָיִךְ

הַיּוֹם בְּנַפְשֵׁךְ וּבְחַיָּיִךְ קוֹצִי

כִּי כוֹס שְׁמָרִים מִיָּדוֹ תָמוֹצִי:

ויצא החוצה:

חדר בהיכל עתליה

המלכה יושבת בכסאה ואחריה רעותיה נעמה ופנינה – ושומרי נפשה נושאי צנה ורומח בפתח השער כמשפט המלכים:

נעמה: מַלְכָּה יְפֵה פִיָה וּגְבֶרֶת חָיִל

הַדְרַת תְּהִלָּתֵנוּ

לָמֶּה כְזֹאת יוֹם וָיוֹם תִּתְעַצֵּבִי?

לָמֶּה לְבָכֵךְ יֵרָע?

מֵה זֹּאת יְבַצֵּר לָךְ מִמַּאְוַיָּיִךְ?

אוֹ מִי יְמָאֵן לִנְצוֹר פִקּוָּדיִךְ?

עתליה: רֹאשִׁי! אֲהָה רֹאשִׁי כָּבֵד מִמֶּנִי!

נעמה: אֵיךְ תֹּאמְרִי יוֹם וָיוֹם לִבַּבְתִּנִי

הַנַעֲמָה כִּשְׁמֵךְ גַּם טוֹבַת שֵׂכֶל

וִיגוֹן לְבָבֵךְ זֶה הֶעְלַמְתְּ מִמֶּנִּי?

גִּדְעִי בְּרִיחֵי דוּמִיָה – דַּבֵּרִי –

עוּרִי וְלִבְשִׁי עוֹז. נָא הַשְׁמִיעִינִי

שִׁבְרֵךְ וּמַכְאוֹבָיִךְ

אוּלַי בְּדָבְרֵך בָּם לִבֵּךְ תַּרְחִיבִי:

עתליה: מַה עָרְבוּ לִי רַעְיָתִי דוֹדָיִךְ

מִצּוף בְּפִי אִמְרוֹתַיִךְ נִמְתָּקוּ

בִּתִּי יְדִידָתִי. לֹא נִכְחָד מֶנִּי

יוֹשֶׁר לְבָבֵךְ – גַּם מַה רִחַמְתִּנִי

אָמְנָם אֲהָה לִי! תִּקְוָתִי נֻחָלָה!

כּוֹבֶד עֲטֶרֶת פָּז – אוֹת הַמֶּמְשֶׁלֶת

הַזֹאת – לְמַשָׂא לִי כַלכֵּל נִלְאֵתִי

קַצְתִּי בְחַיָּי – וִיגוֹנוֹתַי אֵלֶּה

אֶחְשׂוֹךְ שְׂפָתַי מִסַּפֵר אֵלָיִךְ

יַעַן לְנָשִׁים אַף אִם חַכְמוֹת הֵנָּה

נִכְלֵי אֱנוֹשׁ חָדֵלוּ

תִּגַּע תְּבוּנָתָן – יַד שִׂכְלָן תֵּלֶה

לָבֹא בְעֵצוֹת בִמְבוּכוֹת כָּאֵלֶּה:

פנינה: לֹא עָלְתָה עַל לִבִּי כִּי תַחְפִירִי

כָּך אֶת פְּנֵי כָל־שִׁפְחוֹתַיִךְ אֵלֶּה

הַדּוֹרְשׁוֹת חֶפְצָיִךְ

הֵן כָּאֲנָשִׁים יֵשׁ לֵב בָּשָׂר בָּנוּ –

חֵלֶק הֲלוֹא גַם בַּכִּינוֹת יֵשׁ לָנוּ:

עתליה: לֵכְנָה בְנוֹתַי – הַרְפֶּנָּה מִמֶּנִּי:

כִּי רֻתְּחוּ מֵעַי – אוֹי כִּי חֻלֵּיתִי!

חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבּוּנִי

פֹה – אֶת קְשִׁי יוֹמִי בָּדָד אָהִימָה

כִּי חָשְׁכָה עֵינִי – בִּרְכִּי כָשֵׁלָה

מִי יִתְּנֵנִי לוּן בַּמִּדְבָּר סֶלָה:

אִם כָּל־יְגוֹנוֹת נִשְׁמָתִי תֵדָעִי

יִמַּס לְבָבֵך – תִּרְפֶנָּה יָדָיִךְ

תִּתִנַצְּלִי עֶדְיֵךְ – וּבְמַר תִּדְמָעִי

אַף אִם כְּבַרְזֶל וּנְחשֶׁת מֵעָיִךְ:

נעמה: צַר לִי מְאֹד מַלְכָּה – צַר לִי עָלָיִךְ –

מַה אֶתְּנָה לָדַעַת

אֵיפוֹא צֳרִי – אֵיפוֹא מַרְפֵּא אֵלָיִךְ

פנינה: רוֹאָה בְעַד זֹאת הָאֶשְׁנָב אָנֹכִי

רֶכֶב וּפָרָשִׁים – – – – –

נעמה: – – – – – אָנָה דָרְכָּמוֹ?

פנינה: הָלוֹך וְקָרֵב הֵם בָּאִים אֶצְלֵנוּ:

עתליה: אוֹי לִי בְנוֹתַי – אוֹי לִי – מַה־יִּקְרֵנִי

עַתָּה כְאוֹר הַבֹּקֶר?

פנינה: הַשַּׁעֲרָה קָרָאוּ – – –

עתליה: מִי הֵם וּמַה טוּבָם חוּשִׁי הַגִּידִי?

פנינה: אַנְשֵּׁי סְגֻלָּה הֵמָּה

שָׂרֵי עֲצָתֵךְ – מִלּוּאֵי יָדָיִךְ –

מַתָּן וְעוֹבֵד – עוֹרְכֵי מַעְרָכָיִךְ:

נעמה: לעתליה: אִמְצִי לְבָבֵךְ כִּי מִשִּׂפְתוֹתֵימוֹ

תִּתְבַּשְּׂרִי רַק טוֹב – כִּי טוֹבִים הֵמָּה:

לפנינה: נֵלֵךְ פְּנִינָה לַלִּשְׁכָּה חֻבָּרָה

אוּלַי בְּפָנֵינוּ עֵצָה נַעְצוֹרָה:

פנינה: לנעמה: רַעְיָה אֲהוּבָה הַשְׂמִילִי הֵימִינִי

אֵלֵך לְרַגְלֵךְ אֹרַח זוּ תַנְחִינִי:

מתן נושא אפוד בד וציץ הזהב על מצחו ועובד עמו:

מתן: לָךְ הַגְּבִירָה שָׂרָתִי אֶכְרָעָה

כִּי מַחֲסִי אַתְּ בִּזְרוֹעֵך בָּטָחְתִּי:

עובד: מַלְכַּת מְלָכוֹת עָלִית עַל כֻּלָּנָה

שַׁלְוָה – שְׁנוֹת חַיִּים – וָגִיל תּוֹסִיפִי:

עתליה: שָׂרִים יְשָׁרִים – רַק בָּכֶם בָּחָרְתִּי

מִכָּל־בְּנֵי עַמֵּנוּ

כִּי נֶאֱמָנִים לִי אַתֶּם מִקֶּדֶם –

מַה נִהְיְתָה! לָמָּה הִשְׁכַּמְתֶם עַתָּה?

לָבֹא בְהֵיכָלִי עֵת צֵאת הַשָּׁמֶשׁ?

חִישׁ סַפְּרוּ נָא לִי – – –

מתן: – – – – מַלְכָּה הַקְשִׁיבִי

מִיּוֹם בְיוֹשֶׁר מִשְׁפָּטֵךְ הִשְׁמַדְנוּ

נִינֵי אֲחַזְיָהוּ (לִבְלִי יָקוּמוּ

תַּחְתָּיו עֲלֵי כִּסְאוֹ לִמְשׁוֹל עָלָיִךְ)

הָיוּ פְּנֵי הָעָם רָעִים אֵלֵינוּ

וַיִּשְׁפְטוּנוּ יַחְדָּו מִשְׁפַּט מָוֶת

אֵלֶּה בְאַף אָמְרוּ לִרְגוֹם אוֹתָנוּ

אֵלֶּה בְקִנְאָתָם יַחַד הֵעִיזוּ

כָּל־גּוֹאֲלֵי דָמִים – לִפְגוֹעַ בָּנוּ

עוֹד רָגְנוּ אַנְשֵׁי מַצּוּתֵךְ יַחַד

לַמְרוֹת בְּמַלְכוּתֵךְ – בִּנְאוּמֵי פִימוֹ

כִּי כֵן בְּתוֹרָתָם כָּתוּב מָצָאוּ

מֶלֶךְ (¹⁴ וְלֹא מַלְכָּה) תָּשִׂים עָלֶיךָ:

יַד כֹּהֲנֵי עֶלְיוֹן. יַד שָׂרֵי קֹדֶשׁ.

הִיא הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה בַּמַּעַל?

זִכְרִי וְלֹא תִשְׁכָּחִי

אֵיכָה לְנֶגְדָּם שַׂמְתִּי

נַפְשִׁי בְּכַפִּי. וּכְבוֹדֵך קִנֵּאתִי

וָאֶעֱמוֹד בַּפֶרֶץ

עִם כָּל־חֲסִידַי אַנְשֵׁי בֵית הַבַּעַל

עַד כִּי בְחֹזֶק יָד עָלִית לָשֶׁבֶת

מוֹשַׁב מְלָכִים – וָכֶתֶר עֻטַּרְתְ:

רוֹאֵי גְדֻלָּתֵךְ – לַמְרוֹת רוּחָמוֹ

בִּכְדַי כְּלִימָה אֶת כַּפָּם תָּקָעוּ

לָסוּר בְּכָל־לִבָּם אֶל מִשְׁמַעְתָּיִךְ

לִרְדוֹף בְּאַף – וּלְהַשְׁמִיד אֶת עָרָיִךְ:

עתליה: תִּשְׁכַּח יְמִינִי – אִם זֹאת לֹא אֶזְכּוֹרָה:

מתן: אָכֵן בְּאֵלֶּה לֹא נָחָה רוֵּחנוּ

כַּחַשׁ שְׂפָתָם זֶה לֹא שָׁוָה־לָּנוּ

לָבַשׁ בְּשָׂרֵנוּ יִרְאָה. זָחַלְנוּ

מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם – אוּלַי יַסְכִּימוּ

עֹול סֻבֳּלֵךְ לָסוּר מֵעַל שִּׁכְמָמוֹ

הַצּוֹרְרִים וּנְלוֹזִים בִּלְבָבָּמוֹ:

זִכְרִי גְבִירָה אַל תִּנְשִׁי אֵיכָכָה

אֶת כָּל־מְשִׁיבֵי טַעַם

אַנְשֵׁי בְרִיתִי בִזְרִיזוּת אָסַפְתִּי

בָּאתִי בְעֵצוֹת עִמָּהֶם נִמְלַכְתִּי

מַה לַעֲשׂוֹת לָךְ עוֹד לִשְׁכּוֹן לָבֶטַח

אִם הָרְחוֹקִים בִּשְׁלוֹמֵךְ תַּקְרִיבִי

אוֹ אִם בְּרָעוֹת נַפְשׁוֹתָם תַּכְאִיבִי

וַיַּעֲנוּ כֻלָּמוֹ

מָּלְכִי בְזַעַף – בָּהֶם אַל תִּבְטָחִי –

כִּי אֵין אֱמוּנָה בָם – וִימִינָם שָׁקֶר –

מִיּוֹם לְיוֹם הַכְבִּידִי אֶת עֻלָּמוֹ

אַל תִּקְרְבִי אֶל שַׁעַר מִקְדָּשָׁמוֹ –

גַּם אַתְּ כְּדִבְרֵיהֶם עָשׂה עָשִׂית:

מֵאָז פְּנֵי הַבַּיִת לֹא רָאִית

שַׁבָּת וּמוֹעֵד יוֹם צוֹם וִימֵי חֹדֶשׁ

רַק שַׁעֲרֵי בֵית הַבַּעַל בִּקַּרְתְּ

כָּל־עֵת – וְיִפְעַת מַצַּבְתּוֹ הִגְדַּלְתְּ

כִּי נֶאֱמָן עִמָּנוּ

לִבֵּךְ כְּלֵב אַחְאָב וּכְלֵב אִיזֶבֶל:

חִישׁ כֹּהֲנֵי הַבַּעַל

קָטוֹן וְגָדוֹל בָּמוֹ

עִם הַשְּׁלֵמִים וּשְׁלֵוִים אִתָּנוּ

בִּקְשׁוּ שְׁלוֹמֵךְ – פִּימוֹ כִלְבָבָמוֹ –

גַּם נִשְׁבְּעוּ לִנְצוֹר כָּל־פִּקּוּדָיִךְ

אָז הַכְּהֻנָּה לִי לָעַד הִנְחַלְתְּ

וּבְיַד צְפוֹ פָקִיד עַל הַמֶּלְתָּחָה

בִּגְדֵי פְאֵר אֶת כָּל־אַחַי הִלְבַּשְׁתְּ

כֶּסֶף וְזָהָב מִקָּדְשֵׁי הַבָּיִת

הֵרַמְתְּ – לְפָאֵר הַדְרַת הֵיכָלֵּנוּ

שָׁמָּה לְאוֹרֵךְ בָּאוּ בִבְרְיתֵנוּ

שָׂרִים וְשָׂרוֹת – עַם רַב עַד אֵין חֵקֶר

הַשֹּׁוקְדִים יוֹם יוֹם – הֵמָּה מִלֵּאוּ

עֵת הָעֲבֹדָה פֶּה לָפֶה הַבָּיִת:

עתליה: לִמְכַבְּדַי כָּבוֹד לָעַד אַנְחִילָה:

מתן: אָמְנָם אֲהָה מַלְכָּה? מִיּוֹם מָנַעְתְּ

רַגְלֵךְ – לְבִלְתִּי בוֹא בִדְבִיר קָדְשֵּׁנוּ

בִּגְלַל יְגוֹנוֹתֵךְ וְּמגוּרוֹתָיִךְ

הַמַּאֲדִיבוֹת וּמְכַלּוֹת עֵינָיִךְ

גָּלָה כְבוֹדֵנוּ? אָבַד נִצְחֵנוּ?

כִּי נָדְדוּ הָלָכוּ

גַּם נָפְצוּ הָעָם הֵנָּה וָהֵנָּה –

אֵלֶּה לְמִקְדָּשָׁם לִירוּשׁלָיִם

אֵלֶּה לְהֵיכַל דָּן – וּלְבֵית אֵל אֵלֶּה

אֵין רַק מְעָט עוֹד בָּאִים בִּשְׁעָרֵינוּ

וּלְהַעֲלוֹת חֵמָה לַשְּׂבִיעַ רֹגֶז

אֶת מִזְבְּחִי זָנָחוּ

בָּזוּ קְטָרְתִּי – עוֹלוֹתַי נִאֵרוּ –

הִתְעַלְלוּ בִי – וּבְאַחַי בָּגָדוּ –

עַתָּה גְבִירָתִי. יָדִי הַחְזִיקִי –

הִתְעוֹרֲרִי – אַל תָּנוּם בַּת עֵינָיִךְ

אַל תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ – הִתְאַמֵּצִי –

שׁוּבִי בְרָגֶשׁ בֵּית בַּעַל עֻזֵּנוּ

קִנְאִי כְבוֹד הַבַּעַל

עוֹלוֹת וּמַתָּן רַב הָבִיאִי בָיִת

לִכְהוֹת לְעַוֵּר אֶת עֵינֵי צָרֵינו

שִׂימִי פְקוּדוֹת בִּמְסִלּוֹת דַּרְכָּמוֹ

בַּל יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לִזְבוֹחַ

זִבְחוֹ – בְּבֵית הָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם –

כִּי לוֹ כְּהֶרֶף עַיִן – וּבְעוֹד רֶגַע

מִבּוֹא בְעֶזְרָתֵנוּ תִתְבּוֹשָׁשִׁי

יָשּׁוּב לְבָבוֹ אֵלָיו כִּימֵי קֶדֶם.

כָּל־כֹּהֲנֵי הַבַּעַל יִכָּחֵדוּ

גָּם אַתְּ וּבֵית אָבִיךְ אָבוֹד תֹּאבֵדוּ:

חוּשִׁי לְנַפְשֵׁךְ נָא – מַהֵר הוֹשִׁיעִי

טֶרֶם נְהִי מִרְמָס מִדְרַך כַּף רָגֶל

הַסּוֹרְרִים אֶת הוֹד גָּדְלֵךְ תִּעֵבוּ

טֶרֶם יְנוּסוּן כַּצֵּל מִבְטָחַיִךְ

טֶרֶם כְּמוֹת נָבָל תָּמוּת נַפְשֵׁנוּ

טֶרֶם יְהִירִים יָרִיעוּ עָלֵינוּ:

עתליה: מַתָּן בְּחִירִי: מַה בִמְאֹד נִדְכֵּיתִי

עַתָּה בְדִבְרֵי פִיךָ:

עֻלָּךְ אֲנַתֵּק – אַל יִפֹל לִבֶּךָ –

אֶרְעֶה לְמִרְבָּצָךְ צֹאנִי – אָשׁוּבָה –

(אַף כִּי יְגוֹנוֹתַי קָשִׁים מִמֶּנִי)

שִׂים אוֹרְבִים לָעָם – שִׂים אַנְשֵׁי חָיִל –

שִׂים שׁוֹטְרִים לָךְ – בִּשְׁבִילֵי הַדֶּרֶךְ

לַנְחוֹת צְעָדָם בִּזְרוֹעַ עָדֶיךָ

הָרֵם¹⁵ תְּרוּמוֹת מִקָּדְשֵׁי הַבָּיִת

לַגְדִּיל פְּאֵר הַבַּעַל

לֵךְ וַעֲשֵׂה אֶת כָּל־אַוַּת נַפְשֶׁךָ

כִּי כָּל־יְכָלְתִי לֹא אֶמְנַע מִמֶּךָּ:

מתן: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי לָךְ – תִּחְיִי לָנֶצָח

וּבְצֵל גְּדֻלָּתָךְ נָרִימָה מֶצַח:

לַיְלָה בְיָם סוֹעֵר בִּמְצוּקוֹתֵינוּ

רַדְנוּ תְהוֹמוֹת שָׁמַיִם עָלֵינוּ

אַךְ עֵת פְּנֵי יִקְרַת אוֹרֵךְ רָאִינוּ

קָמָה סְעָרָה לִדְמָמָה אֵלֵינוּ

אוֹר זֶה כְכוֹכַב הַצָּפוֹן אוֹתָנוּ

יַנְחֶה לְחוֹף הָאוֹשֶׁר וָטוֹב לָנוּ:

עובד: מָתַי גְּבִרָתִי? מָתַי תִּרְוָחִי?

מֵעַצְּבַת רוּחֵךְ מִצָּרוֹתָיִךְ?

אִמְצִי – שְׂאִי קוֹלֵךְ? הַגִּידִי לָנוּ

לוּלֵי בְכֹחֵנוּ – – – – – – –

עתליה: – – – – – – – קֹמְנָה נֵלֵכָה

אֶל גַּן עֲדָנָי אַחַר בֵּית הַמֶּלֶךְ

שָׁם בָּרְחָבָה אַנְחוֹתַי תִּשְׁמָעוּ

אַךְ עַל קְשִׁי יוֹמִי דֶמַע תִּדְמָעוּ:

צָרוֹת לְבָבִי כָּאֵדִים יִבְעָרוּ

תַּחַת שְׁקַעְרוּרִית שֶׁטַח הָאָרֶץ

יִתְקוֹטְטוּ יַחְדָּו כָּל־עוֹד נֶעְצָרוּ

אָמְנָם בְּצֵאתָם חוּץ בִּפְרוֹצָם פָּרֶץ

יִמּוֹט וְיָמִיר מִסּוֹעָה מִסַּעַר

עֵמֶק וְהַר נִשְׁפֶה וָעִיר וָיַעַר:

מתן: יִתֵּן אֱלֹהִים אֹמֶר בִּשְׂפָתֵינוּ

לַשְׁבִית יְגוֹנוֹתָיִך כִּלְבָבֵנוּ:

עזרת ישראל

זכריה ויואש באים הולך ודבר:

זכריה בתפשו בבגד יואש: עַד פֹּה יְהוֹאָשׁ! עוֹד אַל תִּרְחַק הָלְאָה

כִּי פֹה עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל¹⁶ נִגְמֶרֶת:

זֶה לַעֲלות עוֹלוֹת הוּא¹⁷ הַמִּזְבֵּחַ

פֹּה תַעֲמוֹד בִּפְאַת מִזְרָח עִמָּנוּ

לִרְאוֹת בְהִקָּרֵב עֹלַת הַבֹּקֶר

אַל תַּעֲלֶה הַמַּדְרֵגָה הַלֵּזוּ

רַק לַסְּמִיכָה וּלְצָרְכֵי הַזֶּבַח

כִּי¹⁸ הִיא עֲזָרָה מֻקְדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה

לַכֹּהֲנִים הֻבְדָּלָה:

יואש: לֹא אֶעֱבוֹר אֶת־פִּיךָ

אָחִי זְכַרְיָה – הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ –

מַה מַעֲלוֹת שָׁלֹש הָהֵן מִמַּעַל

הַמַּעֲלָה אוֹ מַדְרֵגָה זָכַרְתָּ?

זכריה: שָׁם עוֹמְדִים בִּכְלֵי שִׁיר וּמְצִלְתָּיִם

הַמְנַגְּנִים וּלְוִיִם וּבְנֵי יַחַשׂ¹⁹

עַל קָרְבְּנוֹת הַקָּהָל בִּזְמָנָמוֹ

גַּם²⁰ בַּעֲצֶרֶת עֵת נִסּוּךְ הַמָּיִם:

יואש: מַה זֶה אֲשֶׁר עֵינִי רוֹאָה מִנֶּגֶד

כִּסֵּא וְאַפִּרְיוֹן – אֵצֶל הַשַּׁעַר –

נוֹצֵץ וּמַבְרִיק מִזָּהָב וָכָסֶף?

בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת עַל מִגְדַל שָּׁיִשׁ

זכריה: עֲלָיו בְהִקָּהֵל הָעָם בָּרָגֶל

מַלְכֵי יְהוּדָה בִגְדוּלָה יָשָּׁבוּ

לָהֶם לְבַדָּם לֹא אֶל זוּלָתֵמוֹ

פֹּה²¹ בַּעֲזָרָה הָרִשְׁיוֹן לָשָׁבֶת:

יוֹאָשׁ יְדִידִי – הָיִיתָ שָׂמֵחַ

לִרְאוֹת בְּתִפְאַרְתָּמוֹ

לוּלֵי עֲתַלְיָה אֹהֶבֶת הָעוֹשֶׁק

לֹא נָתְנָה זֶרַע דָּוִד לָטֶבַח:

יואש: יִמְלוֹךְ לְדוֹר וָדוֹר הָאֶל עָשָׂנוּ

בּוֹ נַעֲלוֹז וּכְבוֹדוֹ יִשְׂמַח בָּנוּ:

זכריה: בּוֹחֵן לְבָבוֹת וּכְלָיוֹת יִרְצֶךָ:

יואש: כַּמָּה חֲסָדִים עִמָּדִי הִפְלֵיתָ

אָחִי זְכַרְיָה – לַשְׁמִיעֵנִי אֵלֶּה

אֶלַי חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת מִמֶּנִי:

גַּלֵּה עֲדֵן נָא אֶת אָזְנִי אֵדָעָה

לָמֶּה בְכֶתֶף הַמִּזְבֵּחַ נֶגְבָּה

²² כֶּבֶשׁ מְשֻׁפַּע – בָּהּ מַדְרֵגוֹת אָיִן?

זכריה: לִבְלִי נְגַלֶּה הָעֶרְוָה עָלֶיהָ

אִם מַה מְעָט מִצְעָדֵינוּ יִרְחָבוּ:

דַּע כִּי כְּבָר אַנְשֵׁי מִשְׁמָר גָמָרוּ

²³ לִקְרוֹת שְׁמַע וּתְפִלּוֹת חוֹבוֹתֵימוֹ

²⁴ מַקְטִיר וּמֵטִיב הַנֵּרוֹת – הִנָּמוֹ

עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם יַחְדָּו שָׁבוּ:

עַתָּה לְקוֹל הַמַּגְרֵפָה שָׁמַעְתָּ

עָלוּ בְנֵי לֵוִי עַל דּוּכָנָמוֹ

וּבְנֵי שְׁכָנְיָה אֶת־נִתְחֵי²⁵ הַזֶבַח

(מִמַּחֲצִית הַכֶּבֶשׁ לִפְאַת יָמָּה)

הֶעְלוּ עֲלֵי מַעְרֶכֶת הַמִּזְבֵּחַ:

שָׁם נָשְׂאוּ²⁶ כַּפָּמוֹ

שָׁם הֶעֱלוּ סֹלֶת בָּלוּל בַּשָּׁמֶן²⁷

שָׁמָּה חֲבִיתֵי הַמִּנְחָה הִקְטִירוּ²⁸

שָׁם מַעֲלִין בַּסֵּפֶל יֵין הַנֵּסֶךְ²⁹

עַתָּה. נְעִימוֹת שִׁירָתָם נִשְׁמָעָה:³⁰

אָחִי רְאֵה – הָאִישׁ הָעוֹמֵד שָׁמָּה

הוּא הַסְּגָן – מַנִּיף סודָר לִתְקוֹע³¹

תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת עַל פִּרְקֵי הַזֶּמֶר

עַל כָּל־תְּקִיעָה וּתְקִיעָה יָרִיעוּ

נִשְׁתַּחֲוֶה נִכְרָעָה:

עַתָּה שְׁמַע כִּי הַצִּלְצֵל הֵקִישׁוּ

הַמְחַצְּצרִים פִּצֵּחוּ

גַּם הַמְנַסֵּךְ שָׁפַךְ אֶת הַיַּיִן

יַחְדָּו בְּנֵי לֵוִי נַגֵּן הִשְׂכִּילוּ

הַשִּׁיר לְרִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת הִתְחִילוּ:

השיר משורר והחצוצרות מחצצרים והלוים על הדוכן פוצחים בקול נעים ונגון יפה –מזמור טז א':

תהלים כ"ד א: כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל וּמְלֹאָה שִׁירוּ

הוֹדוּ לְשׁוֹכֵן עַד בִּמְרוֹמֵי עָרֶץ

בַּתּוֹף וּבַכִּנּוֹר שָׁחַר הָעִירוּ

מִזְמוֹר לְדָוִד לַאדֹנָי הָאָרֶץ:

ב: יַעַן עֲלֵי יַמִּים מִמְעוֹן שָׁמָיִם

יָדוֹ יְסָדָהּ קַו לָקַו בַּתֹּהוּ

גַּם עַל נְהָרוֹת עַל מַבּוּעֵי מָיִם

הֵכִין מְכוֹנֶיהָ עִם אַבְנֵי בֹהוּ:

ג: מִי יַעֲלֶה אֶל־הַר אֵל בִּכְנָפָיִם

מִי יֶחֱזֶה נֹעַם פָּנָיו בַּיֶּשַּׁע?

הָאִישׁ טְהוֹר לֵבָב וּנְקִי כַפָּיִם

יָרֵא שְׁבוּעַת שָׁוְא מִרְמָה וָפֶשַּׁע:

ד: יִשָּׂא בְרָכָה מִן הָאֵל מִמַּעַל

יִשָּׂא צְדָקָה מִיָּדוֹ בַּל תֵּלָה

דּוֹר דּוֹרְשֵּׁי עוּזוֹ – נֶעְדַּרֵי מַעַל

בֵּית יַעֲקֹב זֶרַע יִשְּׂרָאֵל סֶלָה:

ה: רוֹמוּ שְּׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם רַנֵּנוּ

רוֹמוּ (בְּבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד) מֶצַח

הִנָּשְׂאוּ פִתְחֵי עוֹלָם. וָתֵנוּ

כָּבוֹד. לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד לָנֶצַח:

ו: מִי הוּא וּמִי זֶה יָבֹא בִשְׁעָרֵינוּ

לוֹ הַגְּדֻלָּה וּגְבוּרָה בַּל תֵּלָה

עִזּוּז וְגִבּוֹר הוּא – הָאֵל עוֹשֵׂנוּ

יִמְלוֹךְ בְּכָבוֹד לָעַד נֶצַח סֶלָה:

ז: רוֹמוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם רַנֵּנוּ

רוֹמוּ (בְּבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד) מֶצַח

הִנָּשְׂאוּ פִתְחֵי עוֹלָם – וָתֵנוּ

כָּבוֹד – לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד לָנֶצַח:

ח: מִי הוּא וִּמי זֶה יָבֹא בִשְּׁעָרֵינוּ

לוֹ הַגְּדֻלָה מִסַּפֵר גַּדֵּלָה

הָאֵל צְבָאוֹת הוּא – עוֹז מִבְטָחֵנוּ –

נוֹרָא מְאֹד – מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:

 

חלק שני    🔗

גן עדנים יפה ונחמד למראה אחר בית המלך:

עתליה מתן ועובד:

עתליה נשענת על יד מתן: מַתָּן מְיֻדָּעִי – בִּרְכַּי כָשְׁלוּ –

לֹא אוּכְלָה עוֹד לֶכֶת –

נַפְשִׁי בְקִרְבִּי בָרָע הִתְמוֹגָגָה:

מוּל הַבְּכָאִים – תַּחַת

זֹאת הַתְּאֵנָה – בִּשְּׂפַת זֶה הַנַּחַל

פֹּה – אֵשְׁבָה לָנוּחַ מַה – אַבְלִיגָה

פֹּה תִּשְׁמְעוּ – – – – – – – – – –

מתן: – – – – אָנָּא מַלְכָּה הַרְגִּיעִי:

עתליה: כִּמְעַט לְשּׁוֹני אֶל חִכִּי דַבֵּקָה

וַיְמָרְרוּ חַיָּי בִּלְתִּי יִרְפּוּנִי: עתליה יושבת

מַתָּן שְׁמַע. עוֹבֵד הַטֵּה אָזְנֶךָ:

עובד: אִמְצִי לְבָבֵךְ – – – –

מתן: – – – – שּׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךְ:

עתליה: מִיוֹם הֱיוֹתִי – עַד יוֹם בּוֹ שָׁמַעְתִּי

מִיתַת אֲחַזְיָהוּ – (הַבֵּן אָהַבְתִּי)

שֵׁבֶט אֱלֹהַ עָלַי לֹא הֻנָּפָה

בָּלוּ שְׁנוֹתַי בִּשְׂמָחוֹת וָשָׁקֶט

כָּל־תַּעֲנוּגוֹת הַיְדִידוּת טָעָמְתִּי

רַק אַחֲרֵי³² עֵינַי הוֹאַלְתִּי לֶכֶת:

יָמַי בְּשִׁירִים וְּמחוֹלוֹת כִּלֵּיתִי

שֵׁנָה מְתוּקָה. וּנְדוּדִים שָׂבַעְתִּי

כָּל־רַע אֲנָחָה – וָצִיר – לֹא יָדַעְתִּי:

אָמְנָם אֲהָה לַיּוֹם! יוֹם צַר וָחשֶׁךְ!

יוֹם מַר וְנִמְהָר! יוֹם מַר לִי מִמָּוֶת!

יוֹם הַשְּׁמוּעָה בָאָה

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבִּי! טוֹבָה נָשִׁיתִי!

נֶהְפַךְ שְׂשׂוֹנִי וּמְחוֹלִי לָאֶבֶל!:

שִּׁירַי – נְגִינוֹתַי – חֶדְוָה וָשֶׁקֶט

חִישּׁ עִם אֳנִיוֹת אֵבֶה הֵם חָלָפוּ –

לַיְלָה לְלַיְלָה זִמּוֹתַי נִתָּקוּ

מֵרוֹב יְגוֹנָי – וּשְׁנָתִי נָדָדָה

כִּי אֶעֱלֶה עַל לֵב. (אוֹיָה לִי אוֹיָה)

בּשֶׁת קְלוֹנִי יוֹם בָּנָיו יִמְלוֹכוּ

תַּחְתָּיו – וְיַדִּיחוּנִי

מִהְיוֹת גְּבִירָה – בִּזְרוֹעַ כֹּחֵמוֹ

אוֹ פֶן בְּקוּם אִישׁ זָר לִמְלוֹךְ עָלֵינוּ

יִרְמוֹס כְּבוֹדִי וּכְמוֹ שֶׂה נֶאְלָמָה

פֹה אֵשְּׁבָה (אוֹי) גַּלְמוּדָה נֶאְשָׁמָה:

הָגוּת וְגַם מוֹרָשֵׁי לִבִּי אֵלֶּה

הֶעְלוּ בְּאַפִי עֶשֶּׁן אֶשׁ יוֹקֶדֶת

וְּבמוֹעֲצוֹתֵיכֶם – עֵינַי נֶחְשָׁכוּ:

חִישׁ בַּחֲרוֹנִי קָרָאתִי לָחֶרֶב

אֶת כָּל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ

בַּל נִכְמְרוּ מֵעַי מִדִּמְעוֹתֵימוֹ

בַּל הֶאֱזִינוּ אָזְנַי אֶנְקָתָמוֹ:

מֵאָז מְנוּחָה אֵלַי לֹא מָצָאתִי

לֹא שָׁקְטָה רוּחִי יוֹמָם וָלָיְלָה

יוֹמָם בְּרוּחַ הָרָעָה נִדְהָמְתִי

לַיְלָה בְחֶזְיוֹנוֹת קָשׁוֹת נִבְעֵתִי

בִּי צִלְלֵי נַפְשּׁוֹת הַנְקִיִּים אֶלֶּה

הֵם עוֹטְרִים אֶל רֹאשִׁי כַּמִּצְנֶפֶת

תָּמִיד לְהַבְהִילֵנִי:

צִלְמֵי דְמוּתָם – צוּרוֹת תַּבְנִיתָמוֹ

בָּאִים וְשָׁבִים נֶגֶד עֵינַי עַתָּה

בַּל אֶעְצְרָה כֹחַ מִמַּפַח נָפֶשׁ:

אֶתְמוֹל בְּעֵת בַּסֵּתֶר הִתְבּוֹדַדְתִּי

חֶדֶר בְּחֶדֶר לָתוּר לִי מָנוֹחַ

מִנִּי מְעוּף צוּקָה עֵינַי קָדָרוּ

וּבְמַחֲזֶה מַפְחִיד רָאֹה רָאִיתִי

עָבֵי שְׁחָקִים בִּבְרָקִים נִפְתָּחוּ

וּכְמוֹ סְעָרָה יָרַד נֶגְדִּי רוּחַ

עֹטֵה מְעִיל. מֵרֹאשׁוֹ עַד כַּף רָגֶּל

מַה זֹאת וְעַל מַה זֹאת לִידַע אִוִּיתִי

וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי

(כִּרְאוֹת פְּנֵי עוֹבֵד כִּרְאוֹת פָּנֶיךָ)

יֶלֶד מְדֻקַּר חָרֶב

תֹּאַר דְּמוּת פָּנָיו כִּבְנֵי הַמֶּלֶךְ

פּוֹרֵשׂ שְׁתֵּי יָדָיו כִּגְלִילֵי כָסֶף

אֵלַי – לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מִמֶּנִי:

זָחַל לְבָבִי. פַּלָּצוּת בָּאַתְנִי!

קַמְתִּי בְחַלְחָלָה גַּם הִתְנָעָרְתִּי

אוּלַי אֲנִי חוֹלֶמֶת. עוֹד יָשַּׁבְתִּי

לָתֵת לְרוּחִי נַחַת

אַךְ עוֹרְקַי לֹא נָחוּ לֹא שָׁקָטּוּ:

קוֹלוֹ כְרַעַם מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי

קוֹרֵא בְאָזְנַי: שִׁמְעִי בַּת הַמָּוֶת

אֶל מַאֲכֶלֶת פֵּיוֹת הִתְעַתֵּדִי

כָּעֵת לְמָחָר. וּשְׁאוֹלָה תֵרֵדִי:

כִּכְלוֹת דְּבָרָיו אֵלֶּה

נָחָה סְעָרָה וַתָּעֹף וַתֵּלֶךְ:

מִשָּׁם כְּשִׁכִוֹר נָע וָנָד עָלִיתִי

אֶל הָעֲלִיָה. אוּלַי אוּכַל שָׁמָּה

לִמְצוֹא עֲלֵי עַרְשִׁי אֶל נַפְשִׁי שָׁקֶט

אַךְ־שַּׁעֲרוֹת רֹאשִׁי אָז הִסְתַּמֵּרוּ

בִּרְאוֹת בְּעוֹד כִּמְעָט עַפְעַפָּי נָמוּ

אֶפְעֶה. שְׁפִיפוֹן. תַּנִּין. וּבְנֵי רֶשֶׁף.

לִילִית. וְאֹחִים. עָזְנִיָה. וָפֶרֶס.

אִיִּים. שְׁעִירִים. תֻּכִּיִים. וָנָשֶׁר.

הַשּׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף

שֵׁן חָרְקוּ עָלֵי קָרְעוּ לֹא דָמוּ

לִכְלוֹת בְּשָׂרִי זֶה עִם זֶה הָשְׁלָמוּ:

אָנָה מְיֻדָּעָי? אָנָה אָנוּסָה?

נַפְשִׁי עֲיֵפָה! אָמוּתָה הַפָעַם!

קַצְתִּי בְחַיָּי! אֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת

כִּי לָרְפָאִים יֵשׁ בֶּעָפָר נַחַת:

אַל נָא מְיֻדָּעִי! אַל נָא תִדְרוֹשׁוּ

נוֹחַ לְנַפְשִּׁי סֶלָה

כִּי הָרְפוּאָה אֶל שִׁבְרִי חָדֵלָה:

מתן: מַלְכָּה חֲכָמַת לֵב. טוֹבַת הַשֶּׂכֶל

כַּמָּה מְאֹד נִפְלֵאתִי

מִמַּאֲמָרָיִךְ וּמְבוּכוֹתָיִךְ

אָנָּא גְבִירָתִי – אָנָּא הַנִּיחִי –

רִגְשַּׁת פְּחָדִים אֵלֶּה

לַבּוֹעֲרִים בָּעָם לִפְתָאֵי דַעַת –

אַל יֶהֱמֶה לִבֵּךְ – אַל תִּשְׁתּוֹחָחִי

כִּי מִשְׁפְטֵי הָאֵל עָשִׂית בָּאָרֶץ:

מִי זֶה גְבִירָתִי תָפַשׂ בַּקֶּשֶּׁת³³

וַיַּךְ לְבַב יוֹרָם אָחִיךְ עַד מָוֶת?

מִי זֶה בְחַרְבּוֹ הָרַג שִּׁבְעִים³⁴ נָפֶשּׁ

כֻּלָּם בְּנֵי אַחְאָב אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ?

תּוֹךְ יִזְרְעֵאל מִי זֶה הִכָּה וַיָּמָת³⁵

כֹּהֵן מְיֻדָּע וּגְדוֹלָיו בֶּחָרֶב?

וּבְשׁוֹמְרוֹן³⁶ מִי זֶה הִשְּׁמִיד כָּל־גֶּבֶר

נִשְׁאָר לְחַיִּים מִבֵּיתוֹ בָאָרֶץ?

מִי זֶה הֲלֹא כִּי אִם קִנְאַת הַמֶּלֶךְ³⁷

אַדִּיר וְנוֹרָא כָּל־מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק:

לָכֵן גְּבִירָתִי לִבֵּךְ אַל יֵרָע

אַל תִּירְאִי – חַכִּי אֶת תַּגְמוּלוֹהִי

בַּעְשׂוֹת דְּבַר עַבְדּוֹ פִקּוּדֵי פִיהוּ:

כָּל־הַיְלָדִים אֵלֶּה

כֻּלָּם בְּנֵי מָוֶת הָיוּ מִבָּטֶן:

שִׂישִׂי וְגִילִי – אַל תִּשְׂאִי עוֹד נֶהִי

כִּי טוֹב שְׂכָרֵךְ כִּפְעוּלָתֵךְ יֶהִי:

רָמָה כְהַר תָבוֹר רָעָה יִקְרֵנּוּ

אִם הִיא בְשֶׁרֶד הַיִּרְאָה נִתְאָרָה

נִתְאַמְּצָה אַל יִמּוֹטוּ רַגְלֵינוּ

לִיפּוֹל בְּשַׁחַת לֹא לָנוּ הֻפָּרָה

נעמה ופנינה מתלחשות אשה את רעותה מרחוק בלי תראנה למלכה ורעיה:

פנינה: מִי נַעֲמָה מִמֶּנּוּ

תּגַּשׁ אֲלֵיהֶם?

נעמה: – – – – – אַתְּ לֵכִי מַהֵרִי

פנינה: לֵכִי אֲחוֹתִי רוּצִי

כִּי נֶאֱהֶבֶת אַתְּ יוֹתֵר מִמֶּנִי

מֵהַגְּבִירָה:

נעמה: – – – – – מַה טוֹבוּ דוֹדָיִךְ!

תִּגְדַּל בְּעֵינָיִךְ נַפְשִׁי לִשְּׁלוֹחַ

אוֹתִי לְמִרְבַּץ הַלְבִיאָה וָלָיִשׁ?

לֹא תַעֲמוֹדִי שׁוֹמֵמָה מִנֶּגֶד

אִם יִתְּנוּנִי אֶל שִׁנֵּיהֶם טָרֶף?

פנינה: צָדַקְתְּ בְּדָבְרֵךְ:

נעמה: – – – – – – הַשָּׁעָה עוֹבָרֶת

פנינה: לָבֹא בְסוֹדָם לֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ?

נעמה: מַה־טּוֹב – אֲבָל אֵיךְ יֵדַע

מַתָּן – בְּשׂוֹרָה הָרָצִים הֵבִיאוּ

אָצִים?

פנינה: – – – – – אֲחוֹתִי אִם כֵּן נֵלֵךְ יַחַד:

נעמה: לֹא כִי לְבַדִּי אֵלֵךְ – שִׁמְעִי מֶנִּי –

רָחַשׁ לְבָבִי דָבָר טוֹב – נָא יַחַד

חוּצָה פְּנִינָה נֵלֵךְ:

שָׁמָּה אֲגִידֵךְ תַּחְבֻּלָּה חִשַּׁבְתִּי

לָבֹא בְסוֹדוֹתֵימוֹ

פִּתְאוֹם – בְּלִי יִחַר בָּנוּ אַפֵּימוֹ

ויוצאות במהרה החוצה:

עובד: מַלְכָּה עֲדִינָה – אַף כִּי מָלְאוּ דַעַת

עֵצוֹת שְׂפַת מַתָּן – שִׁמְעִי נָא מֶנִּי

אֵלֶּה דְבָרַי – לוּ לִבֵּך יֵיטִיבוּ:

טוֹבוֹת וְרָעוֹת כָּל־רוֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ

הֵמָּה בְכֹחַ הַמְדַמֶּה יִתְפּוֹשׂוּ

הַמַּחֲלִיץ חוּשָׁיו יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח

יִשְׂחַק לְכָל־מִקְרֶה יִלְעַג לָפֶגַע

הַמַּחֲלִישׁ חוּשָׁיו – יָמוּת בָּאֹהֶל

יִרְעַד לְקוֹל עָלֶה נִדָּף כָּל־רֶגַע

לָכֵן גְבִירָה כֹּחַ הִתְאַזֵּרִי

אַל תַּעֲרוֹצִי מֵרָעָה עוֹדֶנָּה

לֹא נִהְיְתָה – וִיגוֹנוֹתֵךְ גַּרֵשִּׁי:

שִּׁכְבִי בְלִי מָגוֹר – שִׁכְכִי לָבֶטַח

כִּי הַחֲלוֹמוֹת הַבְלֵי שָׁוְא דִבֵּרוּ

הִתְכּוֹנְנִי וּבְטָחִי

עָרְכִי מְחוֹלוֹת הַרְבִּי שִׁיר וּשְׂמָחִי:

אִישׁ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בִּמְנַת חֶלְקֵהוּ

הִנּוֹ מְאֻשַּׁר מִכָּל־יֹשְׁבֵי חָלֶד

חָרֵד לְדָבָר רַע טֶרֶם בּוֹאֵהוּ

נוֹפֵל בְּרֶשֶׁת יִרְאָתוֹ כַּיָּלֶד:

פנינה מתנפלת בגנה בעד השבכה ארצה וקרא תקרא:

פנינה: אוֹי נַעֲמָה עֶזְרִינִי!

עתליה: לעובד מִי נָפְלָה (אוֹי) שֶׁמָּה מִשֶּׁלָּנוּ?

עובד: בִּתֵּךְ פְּנִינָה – – – –

פנינה: בקול מר – – – – – אֵיפֹה אַתְּ עֶזְרִינִי!

עתליה: בִּתִּי פְּנִינָה – נִגַּפְתְּ קַרְסֻלָיִךְ?

פנינה: רַק מַה מְעָט.

עתליה: – – – – – – מֵעַי הָמוּ עָלָיִךְ:

פנינה: תִּחְיִי גְבִירָתִי – תִּחְיִי לָנֶצַח:

עתליה: קוּמִי פְנִינָה קוּמִי?

עתליה: לעובד לֵךְ הַחֲזֵק יָדֶיהָ – (עובד שולח ידו להעמידה)

נעמה: יוצאת מבלי התראות רק למתן ולוחשת באזנו

הַשַּׁעֲרָה רָצִים אָצִים הִגִּיעוּ:

אִישִּׁי – בְּשׂוּרָה לַשְּׁמִיעַ אֵלֶיךָ

אַל נָא תְאַחֵר מִלֶּכֶת עָדֵימוֹ:

מתן: לנעמה בחשאי אֵלֵךְ וְאָשּׁוּב – מתן יוצא ונעמה אחריו

עתליה: לפנינה – – – – – בִּתִּי מַה נִהְיָתָה?

פנינה: זֶה מַה מְעַט יָרַדְתִּי

לִרְעוֹת בְּגַנֵּךְ לִרְאוֹת בִּשְּׁלָחָיִךְ

אִם פָּרְחָה הַגָּפֶן:

וּכְמוֹ כְבוֹדֵךְ מֵרָחוֹק רָאִיתִי

עִם נֶאֱמָנָיִךְ סוֹד מִסְתַּתֶּרֶת

שַׁבְתִּי לְאָחוֹר – וּבְשׁוּבִי כָשַׁלְתִּי

הִתְמַעֲדוּ קַרְסֻלָּי גַּם נָפָלְתִּי:

עתליה: בִּתִּי עֲלִי הֶחָדְרָה

וּקְחִי צֳרִי לִתְרוּפַת מַכְאוֹבָיִךְ

גַּם נוֹזְלִים קָרִים – אַל תִּתְמַהְמֵהִי:

פנינה: צולעת על ירכה נשענת על יד עובד עד צאתה לחוץ:

פנינה: לעתליה מַלְכָּה תְחִי נַפְשֵׁךְ:

וזאת לעובד בחשאי – – – – – – – – כָּל־זֹאת הֶעְרַמְנוּ

לָתֵת בְּשׂוֹרָה אֶל מַתָּן בַּסָּתֶר: ויוצאת:

מתן שב מדבר בינו לבין עצמו נבוך במחשבותיו:

מתן: מִשְׁמָר בְּמִשְׁמָר יוֹם אֶתְמוֹל אֻחָדוּ?

כָּרִי וְרָצִים וּנְגִידִים נֶאְסָפוּ?

אָבוֹת וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת נוֹעָדוּ?

אֵין זֶה הֲלֹא רַק קֶשֶׁר

הַמּוֹרְדִים!

עתליה: – – – – – – מַתָּן? אָנָה הָלַכְתָּ?

מַה רוּחֲךָ סָרָה? גַם מַה מִלַּלְתָּ

בֵּינָךְ לְבֵין עַצְמָךְ?

מתן: – – – – – – – – מַלְכָּה – יָצָאתִי

חוּצָה לְשַּׁעַר הַפַּרְדֵּס – לִשְּׁמוֹעַ

פִּי רָץ לְּהוֹדִיעֵנִי בָא בַסָּתֶר

כַּמָּה חֲדָשׁוֹת – אֶת רוּחִי הִבְהִילוּ:

עתליה: מַה הַחֲדָשׁוֹת הֵן?

מתן: רָעָה אֲשֶׁר יָגוֹרְתִי

עוֹלָה וּבָאָה כַּסּוּפָה נֶגְדֵּנוּ:

שֵּׁשֶׁת שְׁנוֹת מַלְכוּתֵךְ אֵלֶּה – שַּׂמְתִּי

לָנוּ מְרַגְלֵי חָרֶשׁ

מוּל מִפְרְצוֹת הַבָּיִת³⁸

(בִּקְעֵי יְדֵי בָנָיִךְ)

לָבוֹא לְגַלּוֹת אֶת־אָזְנִי בַסָּתֶר

אֵת כָּל־אֲשֶּׁר עוֹשִׂים שָׁמָּה לִפְנִימָה

הַכֹּהֲנִים אוֹ הָעָם: עַתָּה בָאוּ

רָצִים לְהוֹדִיעֵנִי –

כִּי שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת

הַיּוֹצְאִים הַשַּׁבָּת לֹא נִפְטָרוּ

רָצִים וְכָרִי כָּל־גִּבּוֹרֵי חָיִל

שָׂרִים וְרָאשֵׁי הַמֵּאוֹת נֶאְסָפוּ

הַיּוֹם לְהִקָּהֵל בִּירוּשָּׁלָיִם

בִּלְתִּי זְמַן הָרָגֶל –

אֵין זֹאת גְּבִירָה – רַק חֻקֵּךְ לִפְרוֹעַ

לִמְרוֹד בְּמַלְכוּתֵךְ. מַהֵר נָעִיזָה

כָּל־יוֹעֲצַיִךְ גַּם כָּל־יֹשְבֵי שַּׁעַר

בַּל נֹאבְדָה יַחְדָּו זָקֵן וָנַעַר:

עתליה: עֵצָה נְכוֹנָה הִיא: נַפְשִׁי סוֹעֵרָה?

דָּמָם בְּרֹאשָׁם. הַמָּוֶת אָהָבוּ

יִתָּפְשּׂוּ בִמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ:

אוֹי נַעֲמָה! אוֹי עוֹבֵד! מַה־יִקְרֵנו!

למתן מַתָּן? קְרָא מַהֵר כַּאְשֶׁר דִּבַּרְתָּ

אַנְשֵׁי עֲצָתִי! רָאשֵׁי צִבְאוֹתֵינוּ!

שָׂרַי וְשָׁלִישַׁי כָּל־גִּבּוֹר חָיִל!

נֵלֵךְ לְמִקְדָּשָׁם. נִלְחָמָה בָמוֹ –

נֵלֵך – נְנַתֵּק מֵיתְרֵי מוֹסְרוֹתֵימוֹ

גַּם נִלְכְּדָה נַפְשָׁם בִּשְׁחִיתוֹתֵימוֹ:

מתן אִתֵּךְ גְּבִירָה אֵרֵד גֵּיא צַלְמָוֶת?

בֵּינִי וּבֵינֵך רַק יַפְרִיד הַמָּוֶת:

לשכת בית המקדש

זכריה הולך הנה והנה מדבר בינו לבין עצמו:

זכריה: אָיוֹם וְנוֹרָא הַיּוֹם הַזֶּה יֶהִי

הַיּוֹם פְנֵי צָרֵינוּ

(עוֹזְרֵי עֲתַלְיָהוּ) בּשֶׁת יִלְבָּשׁוּ

מַה־יֶהֱמוּ מֵעֶיהָ

בִּרְאוֹת עֲלִילוֹת הָאֵל צוּר יִשְׁעֵנוּ – – –

יואש: בהתפחזות חוּשָׁה זְכַרְיָה! חוּשָׁה!

זכריה: מַה לָךְ יְהוֹאָשׁ. עַל מַה זֶה סוֹעָרֶת

כֵּן רוּחֲךָ? הַגֵּד לִי מַה נִהְיָתָה!

יואש: עֵינַי וְלֹא זָר רָאוּ – – – – –

זכריה: מַה זֹאת (אֱמוֹר) רָאִיתָ?

יואש: כָּל־כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר רָאֹה רָאִיתִי

(עַתָּה) לְבוּשֵׁי מִכְלוֹלֵי מִלְחֶמֶת

וּבּוֹא נָא רְאֵה אָחִי כִּי תַפְלִיא פֶלֶא

לֹא רָאֲתָה עַיִן עוֹלָם כָּאֵלֶּה:

אֵלֶּה בְמָגֵן וּבְצִנָּה הֶחְזִיקוּ

אֵלֶּה שְׁלָטִים וּרְמָחִים הֵרִיקוּ

אֵלֶּה פְתִיחוֹת בִּימִינָם תָּפָשׂוּ

אֵלֶּה חֲנִיתִים בִּשְׂמֹאלָם נָשָׂאוּ

אֵלֶּה בְכִידוֹן – אֵלֶּה דוֹרְכֵי קָשֶׁת

חֵץ תַּחֲרָה שִׁרְיוֹן³⁹ קֵן וְּכִלי נָשֶּׁקּ

מַה זֶה וְעַל מַה זֶה עוֹד לֹא שָׁאַלְתִּי

בַּל אֶעֱצוֹר רֶגַע לָבוֹא עָדֶיךָ:

זכריה: אָחִי יְהוֹאָשׁ הַחְזֵק אֶת לִבֶּךָ

שָׁלוֹם לְךָ אַל תִּירָא וּשְׁכוֹן בֶּטַח

כִּי לֹא תְאֻנֶּה דָבָר רָע אֵלֶיךָ:

יהואש: אָחִי לְנַפְשִׁי לֹא יָרֵא אָנֹכִי

רַק פֵּן יְחֻלַּל מִקְדַּשׁ תִּפְאַרְתֵּנוּ:

זכריה: לֹא כִי לְאִבְחַת חַרְבּוֹתָם יָרֵאתָ:

יואש: מִמִּי זְכַרְיָה אֶפְחַד? מַה אָגוּרָה?

אִם שׁוֹמְרִי גָבוֹהָ עַל גָּבוֹהָ

כִּי כֵן פְּעָמִים רַבּוֹת הִבְטַחְתָּנִי:

זכריה: אָנִי? וּמָתַי?

יואש: – – – – – – אַתָּה

אָחִי – וְאֶתְמוֹל: עֵת יַחְדָּו קָרִינוּ

אֶת מוֹצְאוֹת הֶעָנָיו מִכָּל־גָּבֶר

לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל נָבִיא כָמוֹהוּ

אֵיכָה בְיוֹם הוּשַׁם בִּשְּׂפַת הַיְאוֹרָה

בַּסּוֹף בְּתֵיבַת גּוֹמֶא

עַד שַּׁעֲרֵי מָוֶת חַיָּיו הִגִּיעוּ:

הַסְכֵּת יְהוֹאָשׁ לִדְבָרַי (אָמַרְתָּ)

(וּבְדָבְרְךָ בָכִיתָ)

אַתָּה כְמוֹתוֹ בִּידֵי נֵס נִצַּלְתָּ:

בֵּינָךְ וּבֵין הַמָּוֶת

הָיָה כְפֶשַּׂע לוּלֵי אֵל שָׁמָיִם

שׁוֹמֵר אֱמוּנִים – פָּצָה אֶת נַפְשֶׁךָ

מִידֵי אֲדוֹנִים כַּבִּירִים מִמֶּךָּ:

זכריה: כֵּן הוּא יְדִידִי מִמֶּנִּי צָדַקְתָּ

יַשְׂכִּילְךָ אֵל רָם – אַךְ טוֹב וָחֶסֶד

כֵּן יִרְדְּפוּךָ עַד: אָמְנָם נָרוּצָה

עַתָּה לְלִשְׁכַּת הַמַּלְבּוּשׁ גַּם יַחַד

כִּי שָׁם יְהוֹיָדָע אָבִי צִוָּנִי

מַהֵר לְהַלְבִּישֶׁךָ

אֶת מַחֲלָצוֹת טוֹבוֹת לִכְבוֹדֶךָ

כִּי עוֹד מְעָט לִפְנֵי זִקְנֵי הַשַּׁעְרָה

אָמַר לְהַעְלוֹתֶךָ:

אוֹת כִּי קְשׁוּרָה נַפְשׁוֹ עִם נַפְשֶׁךָ:

יואש: יוֹסִיף שְׁנוֹתָיו הָאֵל וִיחַיֵּיהוּ

וּגְמוּל חֲסָדָיו עִמִּי יַנְחִילֵהוּ:

לשכת הגזית

שמה יעמדו כסאות למשפט כאגן הסהר לאב בית דין ולסנהדרין בחציה החיצונה במערב הר הבית ולפניהם כסא נכון לנשיא מרוקס בזהב ובכסף בחציה הפנימית לעזרה אשר רק עליו ישבו מלכי בית דוד כי המקום אשר הוא עומד עליו למקום קדש נחשב: ויצא יצאו שומרי השער נושאי החניתים והשלמים ויעמדו על משמרתם – אחריהם יבואו השופטים שרי האבות הזקנים וראשי העדה וזכריה ובראשם יהוידע הכהן הגדול ואב בית דין הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו מתנהלים בלהט ובקול דממה דקה וישבו איש איש על כסאו בגדולה וכבוד ואזניהם לקול דברי יהוידע:

יהוידע: אִישִׁים חֲכָמִים וִידוּעֵי שִׁבְטֵנוּ

אָבוֹת וְראשֵׁי מֵאוֹת שָׂרֵי קֹדֶשׁ

זַכִּים – חֲסִידִים – בִּלְתִּי חֵטְא וָפֶשַׁע

אַנְשֵׁי אֱמֶת וָחַיִל שׂוֹנְאֵי בֶצַע!

מִי⁴⁰ שֶׁשְּׁמוֹ שָׁכַן תּוֹךְ זֶה הַבָּיִת

יַשְׁכֵּן שְׁלוֹמוֹ בֵּינֵיכֶם עַד נֶצַח:

הַיּוֹם חֲסִידַי אֶתְכֶם פֹּה הִקְהַלְתִּי

לַשְׁמִיעֲכֶם סִתְרֵי אֵל רָם וָפֶלֶא

כִּי לִבְּכֶם יָדַעְתִּי

שָׁלֵם כְּנַפְשִׁי עִם זֶרַע מַלְכֵּנוּ:

עֵדָה קְדוֹשָׁה – אַתֶּם שׁוֹפְטֵי צֶדֶק –

הַנֶּאֱמָנִים – יִרְאֵי אֵל וָמֶלֶךְ:

הִתְבַּשְּׂרוּ מִמֶּנִּי

כִּי עוֹד לְדָוִד נִיר חַי עַל הָאָרֶץ –

עֹשֶׂה פְלָאוֹת יוֹם יוֹם עַד אֵין חֵקֶר

פָּדָה בְיָדֵינוּ נַפְשׁוֹ מֵרֶדֶת

בַּדֵּי שְׁאוֹל וָשַׁחַת

מִיַּד בְּנֵי נֵכָר עַבְדֵּי הַבַּעַל

בִּפְקוֹד עֲתַלְיָה לַשְׁמִיד אֶת נֶכְדֶּיהָ:

נָא סַמְּכוּנִי וֵהְיוּ לִבְנֵי חָיִל

נִתְאַמְּצָה – נָקִימָה לִנְשִׂיאֵנוּ

עַל נַחֲלַת הוֹרָיו כַּדָּת וָצֶדֶק

הַיּוֹם לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ

וּלְעֵין עֲתַלְיָה עוֹכֶרֶת אַרְצֵנוּ:

נִתְאוֹשְׁשָׁה נַשְׁלִיכָה

עוֹל סֻבֳּלָה הַכָּבֵד מִשִּׁכְמֵנוּ

דָּמָהּ בְּרֹאשָׁהּ כִּי מָעוֹל מָעָלָה

בִּדְרוֹךְ בְּרַגְלֶיהָ כִּסֵּא מַלְכֵּנוּ

גַּם כֵּן בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מָרָדָה

(לִמְחוֹת שְׁמוֹ) – עֵת יָדֶיהָ שָׁלָחָה

בִּדְמֵי נְשִׂיאֵנוּ נֶעְדָּרֵי פֶשַּׁע

כִּזְאֵב עֲרָבוֹת שׁוֹאֵג לִטְרָף־טָרֶף

אַל תִּפְחֲדוּ אַל תִּרְהוּ אַל תֵּחָתוּ

מִגַּעֲרָתָהּ אוֹ מֵאַף צָרֵינוּ

⁴¹כִּי אֵל נְקָמוֹת יָרִיב אֶת רִיבֵנוּ:

עזריה בן ירוחם: בָּרוְּך שְׁמוֹ וּמְבֹרָךְ הוּא לָנֶצַח

וָעֶד: אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית גֹּואֵל לָנוּ

מֵקִים דְּבָרוֹ אֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ

לַתְמִיד שְׁאֵרִיתוֹ כִּשְׁמֵי שָׁמָיִם:

ישמעאל בן יהוחנן: מִי יַאֲמִין כָּאֵלֶּה

אִישִׁי יְהוֹיָדָע מִזוּלָתֶךָ –

הַגְדֵּל חֲסָדֶיךָ נָא עוֹד עִמָּנוּ

לֵאמֹר לְסַפֵּר כֹּה נֶגֶד אַחֵינוּ

כָּל־קוֹרְאוֹתָיו – וּתְחִי עוֹד נַפְשֵׁנוּ:

יהוידע: כָּל־חֶפְצְכֶם אַשְׁלִים – לָכֶם הִנֵּנִי:

אלישפט בן זברי: דַּבֵּר וְנִשְׁמָע אֶת־אִמְרוֹת צִדְקֶךָ:

יהוידע: אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם וִידַעְתֶּם כָּמוֹנִי

אֶת מוֹצְאוֹת מַלְכֵּנוּ

הָאַחֲרוֹן לִיהוּדָה בַמֶּמְשֶׁלֶת

הַשַּׂר⁴² אֲחַזְיָה – יוֹם יָצָא בָרָכֶב

לִפְקוֹד לְיוֹרָם בֶּן־אַחְאָב דּוֹדֵהוּ

תּוֹךְ⁴³ יִזְרְעֵאל הָעִיר – כִּי שָׁמַע שָּׁמָּה

הָלַך לְהִתְרַפֵּא מִמַּכּוֹת חָרֶב⁴⁴

הֻכָּה בְמִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָדָה:

אֵיכָה בְצֵאתוֹ עִם יוֹרָם בַּדָּרֶךְ⁴⁵

רָאָה בְהַכּוֹתוֹ יֵהוּא בַקָּשֶּׁת

כִּי אַחֲרָיו גַּם הוּא רוֹדֵף וַיָּנָס

אֶל־מַעֲלֵה גוּר: שָׁמָּה הִשִּׂיגוּהוּ

רָצִים. בְּצַוּוֹת יֵהוּא עָלָיו מָוֶת

וּכְבֹא מְגִידוֹ נָפַל שָׁדוּד שָׁמָּה:

אַתֶּם רְאִיתֶם וּסְפַדְתֶּם עִמָּנוּ

יוֹם עָמְדָה אִמּוֹ כִּשְׁמוֹעַ אֵלֶּה

וַתַּהֲרֹג כָּל־מַחְמַדֵּי עֵינֵינוּ

יוֹנֵק וּבָחוּר כָּל־זֶרַע הַמֶּלֶךְ:

אֵלֶּה יְדַעְתֶּם – עַתָּה שִׁמְעוּ מֶנִּי

הַסּוֹד אֲשֶּׁר אֵינֶנוּ

יָדַע עֲדֶן אִישׁ בָּאָרֶץ בִּלְתֵּנוּ:

הִנֵּה בְּעֵת בִּשֵּׂרוּ

רָצִים דְּחוּפִים וּנְבוֹכִים אֵלֵינוּ

כִּי נָגְעָה חֶרֶב נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ

אִשְּׁתִּי יְהוֹשַׁבְעָת הֻגָּדָה סֵתֶר

אֵיךְ מַחְשְׁבוֹת הַמַּלְכָּה הַמִּרְשַׁעַת

גַּם מוֹעֵצוֹת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל

עִמְקֵי שְׁאוֹל יִתְמוֹכוּ

לַשְׁמִיד לְכַלּוֹת יַחַד

כָּל־צֶאֱצָאֵי הַמֶּלֶךְ אָחִיהָ:

לִבָּהּ לְשֵׁמַע אֹזֶן

נָד כַּאֲשֶׁר יָנוּד קָנֶה בַּמָּיִם

מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם אָז – כִּי יָרֵאָה

תִּכּוֹן כְּפִי רָשָׁע. יַד הַמְשַׂכָּלֶת

הַזּאֹת לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָמוֹ

לִמְלוֹךְ בְּלִי מַחְרִיד עַל כִּסְאוֹתָמוֹ:

חִישׁ עָטְפָה קַדְרוּת אֵבֶל לָבָשָׁה

וּבְמַעֲלוֹת בֵּית הַמַּלְכוּת יָרָדָה –

אָמְנָם בְּטֶרֶם בֹּא בַסַּף רַגְלֶיהָ

(אוֹיָה) כְּבָר שִׁלּוּחֵי הַמִּרְשַׁעַת

עָשׂוּ נְקָמוֹת בָּם – לִבָּם דָּקָרוּ:

הָלוֹךְ וָּבכֹה לֶחָצֵר נִכְנָסָה

וּלְאִישׁ וְאִישׁ פָגָשָׁה

מַה נִהְיְתָה? מַה יֵלֶד־יוֹם שָׁאָלָה –

אַךְ פֶּה וּמֵשִׁיב אֵין בָּם כִּי כֻלָּמוֹ

כִּגְדוֹל מְבוּכָתָם יַחְדָּו נֶאְלָמוּ

כֹּה יִשְׁרֵי לֵב מִפַּחַד נָמוֹגוּ

כֹּה מוֹרְדֵי אוֹר נַעְוֵי לֵב נֶאְשָׁמוּ

אֵלֶּה בְרִשְׁעַת לִבּוֹתָּם כָּשָׁלוּ

אֵלֶּה בְלֵב נִדְכֶּה נָעוּ גַם נָדוּ

גַּם עָנְתָה בָם הַכָּרָת פָנֵימוֹ

כִּי אֵין מְתוֹם בִּבְשָׂרָם מִשִּׁבְרָמוֹ:

מֵהָעֲזָרָה לָהֵיכָל נִכְנָסָה

אָז נִכְמְרוּ מֵעֵיהָ

מִקּוֹל בְּכִי וָנֶהִי

מִקּוֹל עֲשּׁוּקִים אֶנְקַת יוֹרְדֵי שַׁחַת!

שָׁם מָצְאָה לִנְשִׂיאֵי בֵית הַמֶּלֶךְ

פִּגְרֵי חֲלָלִים וּמְגוּרֵי אֶל חָרֶב

מִתְבּוֹסְסִים בִּדְמֵי מַכּוֹתָם יַחַד:

מַה נִבְהֲלָה עֵת כִּי רָאֹה רָאָתָה

שָׁם בַּהֲדוֹם רַגְלָמוֹ

חֶרֶב מְגוּאֶלֶת מִנִּי נִצְחָמוֹ –

אָז חָשְׁכוּ עֵינֶיהָ

אָז קִבְּצָה פָארוּר יִפְעַת פָּנֶיהָ:

פֹּה הָפְנְתָה לָנוּס – פֹּה הִתְמַהְמֵהָ

פֹּה יָשְׁבָה מִנֶּגֶד –

פֹּה כַף בְּכַף סִפֵּקָה –

פֹּה קָרְעָה בִגְדָהּ – פֹּה הִתְאַמָּצָה –

פֹּה קָרְאָה אִישׁ וָאִישׁ בִּשְּׁמוֹתָמוֹ

הִסְּתּוֹלְלָה כִּי אֵין עוֹנֶה אֵין קָשֶׁב:

בָכֹה וְסָפֹד צַוָּארָם חִבֵּקָה

אַף כִּי נְשָׁמָה אֵין בִּגְוִיוֹתָמוֹ

עוֹד שָׁלְחָה יַד וּבְיוֹאָשׁ הֶחְזִיקָה

נֹעַם שְׂפָתָיו אֶל חֵיקָהּ הִדְבִּיקָה –

פֶּרַח לְבָנוֹן! יֶלֶד שַׁעְשׁוּעֵינוּ!

אוֹיָה! וִּמי יִתֵּן מוּתִי תַחְתֶּיךָ

אָמְרָה – וְשִׂפְתוֹתָיו שֶׁבַע נָשָׁקָה!

עוֹדָהּ עֲלֵי הַיֶּלֶד מִתְרַפֶּקֶת

כֵּן מָצְאָה עוֹד רוַּח

חַיִּים בְּאַפּוֹ וּנְשִׁימָה נֶחְלָשָּׁה:

יָדָהּ בְּתוֹךְ חֵיקוֹ לַחְפּוֹר הֵבִיאָה

אִם יֵשׁ תְּנוּעָה עוֹד בַּלֵּב אִם אָיִן

עַד בַּדְּפִיקוֹת נִרְדָּפוֹת הִרְגִּישָׁה

כִּי חַי יְהוֹאָשׁ כִּי לֹא מֵת הַיָּלֶד –

אָז מִתְּנוּמַת עַגְמָתָה הֵקִיצָה –

אָז חָיְתָה רוּחָהּ – אוֹרוּ עֵינֶיהָ –

אָז שִּׁנְּסָה מָתְנֶיהָ

מַהֵר כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן

נַגְעֵי פְצָעָיו חִישׁ הַחְתֵּל הֶחְתִּילָה

פָּנָיו בְּכַנְפֵי הַצָּעִיף כִּסָּתָה

גַּם גָּנְבָה אוֹתוֹ – כָּל־עוֹד בֹּו רוּחַ

וּבְסוֹד בְּלִי יָדַע אִישׁ מַה – הֶעְלָּתָה

⁴⁶ אוֹתוֹ לְחֶדֶר מִטּוֹת זֶה הַבָּיִת:

אֶת מַחֲצָיו רִפִּיתִי

שׁוֹמֵר לְרֹאשׁוֹ אָנֹכִי הָיִיתִי –

מֵאָז עֲדֵי הַיּוֹם עוֹדוֹ עִמָּנוּ

נֶחְבָּא – וּמֵנַקְתּוֹ אִתּוֹ בֶחָדֶר:

בִּינָה וְיִרְאַת חֵטְא לִבּוֹ מִלֵּאתִי

יָקָר כְּבָר הִנֵּהוּ

הוֹלֵךְ בְּתוּמוֹ – וּכְמַלְאַךְ מַרְאֵהוּ:

אִמְרוּ נְגִידַי עַתָּה

מִי יַעֲצוֹר מִן הָעֵת הַזֹּאת בָּנוּ?

הַשַּׂר יְהוֹאָשּׁ עֶבֶד שׁוֹכֵן מַעַל

אוֹ זֹאת עֲתַלְיָה עוֹבֶדֶת הַבַּעַל?

כל זקני השערה: פִּינוּ כְפִיךָ וּכְיָדְךָ יָדֵנוּ:

עזריה ן' ירוחם: שׁוֹמֵר יְדִידֵנוּ בִפְלִיאוֹת אֵלֶּה

מִכַּף עֲתַלְיָה – מִשֵּׁבֶט הָרֶשַׁע

יָכִין כְּבוֹד כִּסְאוֹ דּוֹר דּוֹרִים סֶלָה:

ישמעאל ן' יהוחנן: הוּא מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ יַשְׂגִּיב חֵילֵנוּ

לִרְאוֹת בְּצָרָיו וּבְקָמִים עָלֵינוּ:

עזריהו ן' עובד: יִשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת עֶזְרוֹ מִקֹּדֶשׁ

לַגְדִּיל שְׁמוֹ וּלְהַכְרִית רִשְׁעֵי אָרֶץ:

מעשיהו ן' עדיהו: מָתַי לְיוֹאָשׁ? מָתַי לִנְשִׂיאֵנוּ?

פָנִים בְּפָנִים יַבִּיטוּ עֵינֵינוּ?

אלישפט ן' זכרי: מָתַי עֲלֵי כִסֵּא דָוִד הַמֶּלֶךְ

שָׁמָּה – מְעֻטַּר יֵשֵׁב

לָדוּן בְּצֶדֶק אֶת עַמּוֹ עִמָּנוּ?

יהוידע: כָּעֵת חֲסִידַי – אִם כָּסוֹף תִּכְסוֹפוּ:

כל זקני השערה: יָבֹא בְשָׁלוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹתֵינוּ

יָבֹא בְטֶרֶם תִּכְהֶינָה עֵינֵינוּ:

יהוידע: אָמְנָם – בְּטֶּרֶם תַבִּיטוּ אֶת פָּנָיו

הִשָּׁבְעוּ לִי הֵנָּה

נֶגֶד פְּנֵי אֵל הַנִּצָּב עָלֵינוּ

לִשְּׁמוֹר וְלִנְצוֹר אֶת נַפְשׁוֹ מִזַּעַם

עֶבְרַת עֲתַלְיָה וּזְרוֹעַ שָׂרֶיהָ:

כל זקני השערה: כֵּן נַעֲשֶׂה כֻלָּנוּ:

עזריה: קוּם נָא יְהוֹיָדָע וּכְרוֹת עִמָּנוּ

עַתָּה⁴⁷ בְּרִית עוֹלָם לָעַד בַּל תֵּפֶר

עִם הָאֱלֹהִים עִם יוֹאָשׁ מַלְכֵּנוּ:

ישמעאל: כֹּה עוֹמְדִים כֻּלָּנוּ

נֶגֶד פְּנֵי יוֹדֵעַ מַצְפּוּנֵינוּ

עַל הַשְּׁבוּעָה – עַל כָּל־מוֹצָא פִּיךָ

וַנַּעֲנֶה אָמֵן עַל אִמְרוֹתֶיךָ

יַעְרִיצְכֶם הַשּׁוֹכֵן בִּשְּׁמֵי קֶדֶם:

יקום יהוידע ויאמר – ובקומו יעמדו כל העם:

מַשְׁבִּיעֲכֶם בַּשֵּׁם הַנּוֹרָא אָנִי⁴⁸

בּוֹרֵא וְקוֹנֵה שָּׁמַיִם וָאָרֶץ

שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת רֹאשׁ יוֹאָשׁ מַלְכֵּנוּ

מִצּוֹרְרָיו בִּלְבַב שָׁלֵם וָחָיִל

בַּל תַּט אֲשׁוּרֵיכֶם מֵאִמְרֵי פִיהוּ

שֶׁתַּעֲלוּהוּ עַל כִּסֵּא הוֹרֵהוּ

לִמְלוֹךְ בְּכָבוֹד – וּכְמוֹכֶם הִנֵּהוּ

רַק אַחֲרֵי הָאֵל תֵּיטִיבוּ לֶכֶת

הָאִישׁ אֲשֶּׁר יַמְרֶה אַחַת מֵאֵלֶּה

יִהְיֶה לְאָלָה וּלְשַׁמָּה בָאָרֶץ:

כל זקני השערה: אָמֵן וְאָמֵן סֶלָה

כֹּה יַעֲשֶׂה הָאֵל כֹּה יוֹסִיף נֶצַח:

יהוידע לזכריה: קוּם לֵךְ זְכַרְיָה וּקְרָא לִנְשִׂיאֵנוּ

מַהֵר – וְיָבֹא בִכְבוֹדוֹ עָדֵינוּ:

זכריה: אָרוּץ כְּאַיָּל וּבְשׂשׂוֹן אָשׁוּבָה

עַד כֹּה וְהִצַּגְתִּיו לִפְנֵיכֶם הֵנָּה: משתחוה ויוצא:

זכריה: נִוַּעֲצָה נָא יַחַד

אֵיךְ נִשְׁמְרָה נַפְשׁוֹ עת נַמְלִיכֵהוּ

מֵאוֹיְבָיו לִבְלִי אָסוֹן יִקְרֵהוּ:

יהוידע: גַּם זֹאת כְּמוֹכֶם עַל לִבִּי עָלָתָה

לָכֵן בְּנֵי מִשְׁמֶרֶת⁴⁹

הַיוֹצְאִים שַׁבָּת זֹאת לֹא פָטָרְתִי

גַּם מַחֲצִית הַמִּשְׁמָרָה נִכְנֶסֶת

עִמָּם – בְּשָׁלֹש שָׁלִישִׁים חִלַּקְתִי⁵⁰

יַד הַשְּׁלִישִׁית תָּגִין אֶת הַמֶּלֶךְ

מִצּוֹרְרָיו כִּי רַבּוּ

יַד⁵¹ הַשְּׁלִישִׁית שַׁעַר פּוֹנֶה קֵדְמָה

לִבְלִי בְכֹחַ יָד ובְעַזּוּת מֶצַח

יִכָּנְסוּ זָרִים מֶנְהוּ וָהָלְאָה:

יַד⁵² הַשְּׁלִישִׁית שַׁעַר פּוֹנֶה נֶגְבָּה

לִהְיוֹת פְּקוּחוֹת כָּל־הַיּוֹם עֵינֵימוֹ

מוּל מִפְרְצוֹת צָרֵינוּ:

חוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ הַזֶּה יִשְׂגֶּה חָיִל

לִנְצוֹר וְגַם לִשְׁמוֹר מַסַּח הַבָּיִת:

לָהֶם⁵³ חֲנִיתִים וּשְׁלָטִים נָתַתִּי

אוֹתָם אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ דָוִד הַמֶּלֶךְ:

אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ נִצָּב בִּכְלִי נָשֶּׁק

יִהְיֶה בְעֵת צֵאת וּבְעֵת בֹּא הַמֶּלֶךְ

מִצַּד⁵⁴ וְכֶתֶף הַיְמָנִית לַבָּיִת

עַד הַשְּׂמָאלִית סָבִיב לִנְשִׂיאֵנוּ

אִישׁ זָר אֲשֶׁר יָזִיד לִקְרוֹב לָגֶשֶׁת

בֵּין⁵⁵ הַשְּׁדֵרוֹת מוֹת יוּמָת בֶּחָרֶב:

אלישפט: עִמָּךְ יְהוֹיָדָע שַׂר צִבְאוֹתֵינוּ

חוֹגֵר חֲגוּרָה יִתְהַלֵּל יָרִיעַ

עַל אוֹיְבָיו בִּתְשׁוּעָה כִּמְפַתֵּח:

אחד מן השוערים: – בִּנְךָ וּבָחוּר (אִישִׁי) בָּאִים הֵנָּה

יהוידע לשוערים: – פִּתְחוּ שְׁעָרִים – – – – – –

הנ"ל לסנהדרין: – – – – – – נֶאְמָנָי נָקוּמָה

נָא־נִתְּנָה כָבוֹד כִּי בָא מַלְכֵּנוּ

בהפתח השערים יעמדו כל זקני השערה וישתחוו ויכנס יואש וזכריה אחריו:

יואש: מביט אחריו אָחִי לְמִי זֶה הַכָּבוֹד

זכריה: – – – – – – אֵלֶיךָ

הַשַּׂר כְּלִיל רֹאשֵׁינוּ:

יהוידע: ליואש יוֹאָשׁ יְדִידִי – אַתָּה מֵעוֹדֶךָ

יָקָר כְּבֶן מֵעַי הָיֹה הָיִיתָ

יַעַן בְּתוּמָתָךְ דָּרֹךְ דָּרַכְתָּ

אֹרֵח יְשָׁרִים בַּל סַרְתָּ מִמֶּנּוּ

אֶת כָּל אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּיךָ עָשׂיתָ

וּכְבֵן יְכַבֵּד אָבִיו כִּבַּדְתָּנִי:

עַתָּה נְשִׂיאִי מִן הַיּוֹם וָהָלְאָה

כָּבוֹד אֲחַלֵּק אָנֹכִי אֵלֶיךָ

עִם הַנְּדִיבִים – עִם רָאשֵׁי שִׁבְטֵנוּ:

יהוידע: משתחוה ליואש מַלְכִּי יְהוֹאָשׁ! אַתָּה

בֵן לַאֲחַזְיָה: בֹּא עַתָּה לָרֶשֶׁת

מַלְכות יְהוּדָה כִּסֵּא בֵּית אָבִיךָ:

יהוידע: לזקנים אַנְשֵׁי סְגֻלָּתִי! אַחַי הַבִּיטוּ!

נֶגֶד⁵⁶ פְּנֵיכֶם הִנֵּה בֶן־הַמֶּלֶךְ:

כל זקני השער: יִחְיֶה יְהוֹאָשׁ – יִחְיֶה עוֹד לָנֶצַח

יִמְלוֹךְ בְּשָׁלוֹם עַד עוֹלָם עָלֵינוּ:

יואש: ליהוידע אָבִי פְּאֵר רֹאשִׁי! אַל תַּכְלִימֵנִי!

עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי בִּנְךָ אָנֹכִי:

לזקנים שָׂרִים יְשִׂישִׂים נִכְבָּדִים הַשְׂכִּילוּ –

צָעִיר לְיָמִים אָנִי

לִנְשׂוֹא עֲטָרָה – לִלְבּוֹשׁ עֶדְיֵי מֶלֶךְ!

אַקְשִׁיב תְּבוּנוֹת גַּם מִלִּין תֶּחְקָרוּ

עַד אֵדְעָה צֵאת וָבֹא עַד־אֶחְכָּמָה:

כִּי אֵיךְ יְנַהֵל נַעַר רַךְ כָּמוֹנִי

נֶעְדַּר תְּבוּנוֹת גַּם צָפוּן מִשָּׂכֶל

לֹא נִסְּתָה רַגְלוֹ הַצֵּג עַל אָרֶץ

לִמְיַשְּׁרֵי אָרְחוֹת חָכְמָה וָדַעַת?

כַּמָּה מְאֹד יָרֵאתִי גַם נִכְלַמְתִי

לִפְנֵי גְדֻלַּתְכֶם עֵת בָּאתִי הֵנָּה:

הִתְכַּבְּדוּ וָשֵׁבוּ:

זקני השער: לֹא נֵשְׁבָה תַחְתֵּנוּ

טֶרֶם עֲלֵי כִסְאוֹ יֵשֵׁב מַלְכֵּנוּ:

יהוידע ירד מכסאו ויעלה את יואש בכבוד ויושיבהו בכסא הנשיא ויברכהו:

יהוידע: יִתֵּן יְשׁוּעוֹת הָאֵל בִּימִינֶךָ

וּבְצָהֲלָה וָגִיל יִכּוֹן כִּסְאֶךָ:

כל זקני השערה עונים בשירה בפה בנעימה יפה:

יוֹאָשׁ יְדִידֵנוּ תִּקְוַת גִּילֵנוּ

יִתֵּן יְשׁוּעוֹת הָאֵל בִּימִינֶךָ

תּוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים לִמְשׁוֹל עָלֵינוּ

וּבְצָהֲלָה וָגִיל יִכּוֹן כִּסְאֶךָ:

יואש: אֵלִי כְּפִי וּבְכָל־לִבִּי אוֹדֶךָ

וַאְכַבְּדָה שִּׁמְךָ עַד עוֹלָם סֶלָה

כִּי חַסְדְּך הִגְדַּלְתָּ

עָלַי – וְנַפְשִׁי מִמָּוֶת הִצַּלְתָּ:

עָלַי אֱלֹהִים – עָלַי זֵדִים קָמוּ –

נַפְשִׁי וְחַיָּי עָרִיצִים בִּקֵּשּׁוּ

וּבְמַעֲלָם לֹא שָׂמוּ

יִרְאָתְךָ גַּם צִדְקַת מִשְׁפָּטֶיךָ

נֶגֶד פְּנֵיהֶם וּלְנֹכַח עֵינֵימוֹ:

אָנָּא אֱלֹהַי – אֵל אֶרֶך אַפָּיִם.

רַחוּם – פְּנֵה אֵלַי חַנּוּן חָנֵּנִי.

הוֹאֵל תְּנָה עוּזֶךָ

לִי בַעֲבוּר הוֹרִי דָוִד עַבְדֶּךָ

עוֹז מַחֲסִי אַתָּה – אַל תִּרְחַק מֶנִּי –

וַעְשֵׂה לְטוֹבָה עִמִּי אוֹת וָפֶלֶא

בּוֹ שׂוֹנְאַי יִרְאוּ כִּי עָזוּר אָנִי

יִכָּלְמוּ כִּי אַתָּה נִחַמְתָּנִי:

עזריה לזקנים: נִשְׁתַּחֲוֶה נִכְרָעָה

פֹה נִבְרְכָה לִפְנֵי הָאֵל עוֹשֵׂנוּ

שֶּׁהֶחֱיָינוּ אֶל־יוֹם זֶה לִשְׁמוֹע

אֵלֶּה אֲמָרוֹת מִשִּׂפְתֵי מַלְכֵּנוּ:

חֶמְדָה גְנוּזָּה כָּזֹאת הָיְתָה־לָנוּ

בַּל יָדְעָה מַה מִמֶּנָה נַפְשֵׁנוּ?

למלך כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִפְנֶה אֵלֶיךָ עֹרֶף

דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה יֵרֵד שַׁחַת

בַּמַחֲשָׁכִים אֶל עֶבְרֵי פִי פַּחַת:

יהוידע: זֹאת הַמְּלָאכָה עוֹד לִגְמוֹר עָלֵינוּ

עֵדָה קְדוֹשָׁה – טֶרֶם בֹּא הֶחַרְסָה

נִתְאַסְּפָה נָבוֹאָה

תּוֹךְ הָעֲזָרָה – שָׁמָּה

נֶגְדָּה לְכָל־עַמּוֹ – נֶגֶד אַחֵינוּ

אֶמְשַׁח יְהוֹאָשׁ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ

אָז־נַעֲנֶה כֻלָּנוּ

לָעַד יְחִי יוֹאָשׁ – יִחְיֶה מַלְכֵּנוּ

בִּגְדוֹל כְּבוֹד הוֹדוֹ תָּרוּם קַרְנֵנוּ:

כל זקני השערה: כֵּן נַעֲשֶׂה – וּלְאֵל רָם נִתְפַּלֵּלָה

נִרְאֶה בְצָרָיו בִּפְרוֹס דִּגְלוֹ סֶלָה

חתימת המשוררים:

יוֹאָשׁ יְדִידֵנו צִיץ מִבֵּית פָּרֶץ

יִשְׂאוּ גְבָעוֹת שָׁלוֹם רַב אֵלֶיךָ

יִהְיוּ כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ קָמֶיךָ

וִיאַשְּׁרוּךָ כָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ

יוֹאָשׁ יְדִידֵנוּ תִּקְוַת גִּילֵנוּ

תּוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים לִמְשׁוֹל עָלֵינוּ:

 

חלק שלישי    🔗

חצר בית המלכות:

נעמה ופנינה:

פנינה: אָן נַעֲמָה? הַגִּידִי אָן הָלָכָה.

הַיּוֹם עֲתַלְיָה?

נעמה: לַרַכָּב צִוָּתָה

לֵאמֹר – רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרָכֶשׁ

וּבְנָסְעָה לָלֶכֶת

רוּץ אָמְרָה – וְּנַהג מַהֵר הֶהָרָה

בֵּיתָה – – – וְאָמְנָה אָנָה לֹא שָּׁמָעְתִּי:

פנינה: בַּנְתִּי לְמַדַּי – דַּבֵּר אַל תּוֹסִיפִי –

הִנֵּה כְבָר יָדָעְתִּי

צֵאתָהּ וּבוֹאָהּ מֵאָז זֹאת דִּבַּרְתְּ:

נעמה: חָכַמְתְּ מְאֹד בִּתִּי! נַפְשִׁי שָׂמֵחָה!

רַק אֶשְׁמְעָה מַה זֹאת לִמְצֹא מִהַרְתְּ!

פנינה: כָּל־תּוֹעֲבַת הַשֵּׁם נַפְשָׁהּ אֹהָבֶת

עַתָּה אֲהוּבָתִי כִּי בָדָד נַחְנוּ

אִשָּׁה רְעוּתָהּ יַחַד

שִׁמְעִי וְאֶגְלֶה אֶת לִבִּי אֵלָיִךְ:

קַצְתִּי בְחַיָּי מִלֶּכֶת וָשֶׁבֶת

בֵּית פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן

הֵיכַל עֲתַלְיָה זֶה כִּסֵּא הָרֶשָׁע:

כִּי אֶעֱלֶה עַל לֵב כַּמָּה גַם כַּמָּה

הִיא הִרְבְּתָה לִפְשׁוֹעַ

תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ בִּי קִנְאָה וָכַעַס:

בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ וּבְמוֹעַל כַּפֶּיהָ.

דַּם הַנְּשִׂיאִים הַנְקִיִּים שָׁפֵכָה:

מִצְוֹת וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים הֵפֵרָה:

גַּם כָּרְעָה לַבַּעַל:

עַתָּה מְגַמַּת פָּנֶיהָ קָדִימָה

בֵּית בַּעֲלַת אוֹב זוֹנָה ומְכַשֶּׁפֶת

לִדְרוֹשּׁ יְדִיעַת מַה נִגְזַר עָלֶיהָ

אוֹיָה לְנַפְשָׁה! – – – –

נעמה: – – – – מִתְיָראת אָנֹכִי

פֶּן נֹאבְדָה עִמָּה – – – – – –

פנינה: – – – – – – נָא אַל תִּירָאִי

אִם קָצְרָה אִם הִשִּׁיגָה יָדֵינוּ

לִפְדוֹת בְּבֹא צַר מֵרָעוֹת נַפְשֵׁנוּ:

הָאֵל אֲשֶׁר זָנָחָה

רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב הוּא יוֹדֵעַ

כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמוֹעַל יָדֵינוּ

אוֹ בַעֲצָתֵנוּ רָעָה עָשָׂתָה

נִתְיַצְבָה מִנֶּגֶד

נִגְעָהּ. וְאַל נִשְׁתָּעָה:

מַתָּן וְכָל־רֵעָיו הֵמָּה יִפְחָדוּ

מִסַּעֲרוֹת אֵל עַל רֹאשָׁם יָחוֹלוּ:

תֵּחַת עֲתַלְיָה כִּי נֶגֶד פָּנֶיהָ

רָעָה. וְיִכְלוּ בַבּשֶׁת יָמֶיהָ:

עוֹזְבֵי מְקוֹר מַיִם חַיִּים נָעֵמוּ

לִכְרוֹת וְלַחְצוֹב בּוֹר נִשְׁבָּר יֶאְשָׁמוּ

תִּדְבַּק לְשׁוֹנָם תָּמִיד אֶל חִכֵּמוֹ

יִחַר גְּרוֹנָם וּבְצָמָא יִתַּמוּ:

יצא עובד נבעת ונחפז

עובד: אוֹיָה בְּנוֹתַי! כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ

צֵאְנָה מְהֵרָה – מִן הָעִיר נָנוּסָה:

פנינה: אָנָה? וְעַל מַה זֶה?

נעמה: – – – – – – – מֶה הָיָה־לָנוּ?

עובד: נָא נִבְרְחָה הָעֵמֶק אוֹ הֶהָרָה

כִּי קוֹל תְּרוּעָה בַמִּקְדָּש תָּקָעוּ

עַתָּה כְּיוֹם הַכֶּסֶא

שָׁם נוֹעֲדוּ נִצָּבוּ

הַכֹּהֲנִים עִם רָאשֵׁי צִבְאוֹתֵינוּ

וַיִּבְאֲשׁוּ בַמַּלְכָּה וַיְסִירוּהָ

מִהְיוֹת גְּבִירָה – וּכְאֶחָד הֵקִימוּ

נַעַר יְפֵה מַרְאֶה לִמְלוֹךְ תַּחְתֶּיהָ:

קָרְאוּ יְחִי יוֹאָש זֶה יוֹרֵשׁ עֵצֶר

גֻּנַּב וְהֻסְתַּר מֵאַף הַמּוֹלֶכֶת

בִּידֵי יְהוֹשַׁבְעָת זֶה שָׁנִים שֶׁבַע

לִבְלִי כְאֶחָיו יָמוּת בִּידֵי חָרֶב:

עַתָּה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ – עִמָּנוּ

כָּל־אוֹכְלֵי שֻׁלְחַן זֹאת הַמִּרְצַחַת

הַשּׁוֹקְטִים עַל שִׁמְרֵיהֶם לָנוּחַ

יִהְיוּ כְּגַלְגָּל וּכְמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ:

נעמה: הַשְׁקֵט וְאַל תִּירָא וּתְחִי נַפְשֶׁךָ

כִּי לִבְּךָ תָמִים הוּא כִלְבָבֵנוּ

עִם הָאֱלֹהִים: הוּא עֵד הוּא יוֹדֵעַ

כִּי לֹא בְפֶשַׁע רַק מִיִּרְאַת מָוֶת

מִבְטָא שְׁפָתֶיהָ עָשׂה עָשִׂינוּ

עַבְדּוֹ יְהוֹיָדָע גַּם הוּא יוֹדֵעַ

כִּי אִישׁ אֱמוּנִים אַתָּה

מִיּוֹם אֲשֶׁר גָּלִיתָ

אָזְנִי מְזִמּוֹת סִתְרֵי הַמּוֹלֶכֶת

לִגְאוֹל בְּפֶשַׁע דַּם נָקִי כַּפֶּיהָ

וּדְבָרְךָ הוֹדַעְתִּי –

בַּסּוֹד יְהוֹשַׁבְעָת אִשְׁתּוֹ בִשְׁמֶךָ –

אָחִי – וִּמי יוֹדֵע

אוּלַי בְּצִדְקָתָהּ יוֹאָשׁ הֵצִילָה

וְּבזֹאת תְּשׁוּעָה בָאָה בִּגְלָלֶךָ

תַּחַת עֲצַת הַמַּלְכָּה וּכְמָרֶיהָ

זוּלָתְךָ לֹא הִתְבַּצֵּר מִמֶּנָּה

לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר זִמֵּמָה

לָכֵן בְּיוֹם שִׁבְרָהּ הוּא יַצִּילֶנּוּ

מִצַּר – וְרָעָה לֹא תָבֹא עָלֵינוּ

עודם מדברים תשמע קול תרועת רצין מרחוק:

עובד: אָמֵן! אֲבָל עַד אָנָה נִתְמַהְמֵהָ?

לֹא הֶאֱזַנְתֶּן פֹה עַתָּה כָמוֹנִי.

שֵׁנִית תְּרוּעָה בַשּׁוֹפָר תָּקָעוּ?

פנינה: מַה רַךְ מְאֹד מִלֵּב נָשִׁים לִבֶּךָ –

הֵן עוֹד מְעָט. נוֹס תָּנוּס מִצִּלֶּךָ:

אֵין זֹאת הֲלֹא בִלְתִּי קוֹל זִמְרַת קֶרֶן

רָץ הַמְּבַשֵּׂר לָנוּ

שִׁיבַת עֲתַלְיָה – לָכֵן בֹּא עִמָּנוּ

לִרְאוֹת צְבִי עֶדְיָהּ וּכְבוֹד שָׂרֶיהָ

הָעוֹטְרִים הָרֶכֶב

עִם הַשְּׁלָטִים וּבְרוֹשִּׁים הָרְעָלוּ

(לִפְנֵי אֱלֹהִים בִּמְהֵרָה יֹאבֵדוּ)

כִּי עוֹד כְּמוֹ רֶגַע וּכְעוּף עֵינֵינוּ

תָּשׁוּב בְּהַדְרַת מַלְכוּת בִּשְּׁעָרֵינוּ:

עזרת ישראל

וכסא המלוכה נתון אצל השער העליון על עמוד שיש: יצא יצאו הכהנים הלוים בכלי שיר דוד ויעלו לדוכן וישוררו:

הֹודוּ לָאֵל קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הַרְנִינוּ

כִּי הִגְבִּיר אֶת חַסְדּוֹ הַיּוֹם עָלֵינוּ

הוֹדוּ לָאֵל וִימַלֵּא זִמְרָה פִינוּ

כִּי מִמָּוֶת הִפְלָא נִיר לִנְשִׂיאֵנוּ:

הַיּוֹם יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד נֵצֶר

מִשָּׁרָשָׁיו: זֶה חֶשְׁכֵּנוּ יַגִּיהַ

הוּא יִמְשׁוֹל בָּנוּ כִּי הוּא יוֹרֵשׁ עֵצֶר

נֶגֶד צָרָיו: גַּם עַוְלָה תִקְפּוֹץ פִּיהָ:

לקול נעימות שיריהם תרועתם ונגינותם יצאו ראשונה נושאי דגל המלך ושלישיו הכהנים להגן את נפשו סביב סביב אנשי חיל מגן גבוריהו מאדם ובתוכם הנשיא עוטה מעיל יקרות – ואחריו יהוידע הכהן ופך שמן המשחה בידו – ואחריו הסגן נושא נזר המלך – ואחריו עזריה ראש בית אב וספר התורה בזרועו – ואחריהם השרים שרי המאות זקני יהודה וכל ישראל – ואחרונה יסעו ב' שלישים המה הכהנים לבושי מכלול ערוכי מלחמה ויעמדו על משמרתם אלה בשער הפונה קדימה ואלה בשער הפונה נגבה מכתף הבית הימנית עד השמאלית סביב למזבח כמצות יהוידע – והוא יעלה על הבימה וידבר אל העם:

יהוידע: אַחַי בְּנֵי עַמִּי: הָעֵת הִגִּיעָה

לַשְׁמִיעֲכֶם כִּי הָאֵל עֹשֶׂה־פֶלֶא

הִצִּיל בְּיָדֵינוּ מִמּוֹקְשֵׁי מָוֶת

יוֹאָשׁ נְשִׂיאֵנוּ זֶה בֶן הַמֶּלֶךְ

יוֹם הִכְּתָה הַמַּלְכָּה כָּל־נֶכְדֶּיהָ:

אוֹתוֹ עֲדֵי הָעֵת מֵאָז בַּסֶּתֶר

דֵּעוֹת וּמִדּוֹת הַטּוֹבוֹת לִמַּדְתִּי

אִתּוֹ אֱמוּנָה – נֶעְדַּר הוּא מִדּוֹפִי

אִתּוֹ תְבוּנָה כֻּלּוֹ מִכְלַל יוֹפִי:

אִם לִבְּכֶם תָּמִים עִמּוֹ כָמוֹנִי

נִתְאוֹשְׁשָׁה נִגְמוֹלָה

עִם בֵּית אֲחַזְיָהוּ מַלְכֵּנוּ חָסֶד

הַיּוֹם וְיוֹצֵא מִּמֵּעָיו נַמְּלִיכָה⁵⁷

לִישֵׁב בְּכִסְאוֹ: לֹא תִמְשׁוֹל עוֹד בָּנוּ

אִשָּׁה בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מוֹרֶדֶת:

דָּמִים נְקִיִּים יָדֶיה מִלֵּאוּ:

תּוֹרַת אֱלֹהִים הִפְרִיעָה לַרְשִׁיעַ

וַתִּכְרְעָה לַבַּעַל לֹא יוֹשִׁיעַ:

כל העם: יִחְיֶה יְהוֹאָשׁ וּמְשַׂנְאָיו יָפוּצוּ

כָּל־צוֹרְרָיו לִפְנֵי חֵילוֹ יָנוּסוּ:

יהוידע: עַתָּה בְנֵי יִשְׂרָאֵל זֶרַע קֹדֶשׁ

כִּרְתוּ בְרִית מוּל יוֹשֵׁב בִּשְׁמֵי קֶדֶם

לִהְיוֹת לְעָם לוֹ וּלְיוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ:

עַל הַשְּׁבוּעָה עִמְדוּ פֹה עִמָּנוּ

מוּל שׁוֹפְטֵנוּ הַיְשָׁרִים הָאֵלֶּה.

כֹּרְתֵי אֲמָנָה זֹאת בִּשְׁבוּעָתָמוֹ.

בַּשַּׁעֲרָה לִפְנֵי בוֹאֵינוּ הֵנָה:

הִנָּם כְּמוֹכֶם יִתְנוּ יַד יַעְמִידוּ

יוֹאָש וְדַת הָאֵל בִּמְכוּנוֹתָמוֹ

גַּם יִרְדְּפוּ צָרָיו עַד כַּלוֹתָמוֹ:

כל העם: הָאוֹמְרִים⁵⁸ יוֹאָש יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ?

יִהְיוּ כְקֹרַח וּכְרֵעָיו נֶגְדֶּנוּ:

אִם נִמְרְדָה פִיו – יוֹאֵל אֵל נֹאכֵלָה

אִישׁ אִישׁ בְּשָׂרוֹ בַצַּר אָמֵן סֶלָה:

יהוידע: תִּתְבָּרְכוּ מִכָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ

מִפִי אֱלֹהִים שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי עָרֶץ:

עַתָּה לְהַשְׁכִּית כָּל־רִיב כָּל־מַחְלוֹקֶת⁵⁹

(כַּאְשֶׁר לְפָנִים לִשְׁלֹמֹה מָשָׁחוּ)

אֶצּוֹק עֲלֵי יוֹאָשׁ מִשְׁחַת הַקֹּדֶשׁ

כָּעֵת לְעֵינֵיכֶם – – – –

כל העם: – – – – – – – – – מַלְכֵּנוּ יֶחִי

יעלה יהוידע ובניו את יואש על הבימה ויצוק כמין נזר⁶⁰ על ראשו משמן המשחה וישקהו:

יהוידע: יִצּוֹק אֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ עָלֶיךָ

לִשְׁמוֹר וְלַנְחוֹת אֶת צֹאן מַרְעִיתֶךָ:

הסגן נותן הנזר ליהוידע והוא ישימהו בראש יואש:

לִוְיַת תְּהִלָּה זֹאת כִּתְרָךְ מַלְכֵּנוּ

עַל מִצְחֲךָ לָעַד יָכִין צוּרֵנוּ:

ראש בית אב יתן ספר התורה לסגן והסגן ליהוידע ויהוידע יתנהו בזרוע יואש בימינו: ויעמידהו על העמוד כמשפט:

מַלְכִּי זְכוֹר גַּם שִׂים נָא עַל לִבֶּךָ

עֵת זֹאת אֲשֶׁר בָּה לִמְלוּכָה הִצְלַחְתָּ

אֵת כָּל־אֲשֶׁר הֵיטִיב עִמָּךְ וַיַּעַשׂ

עַד כֹּה אֱלֹהֵי קֶדֶם

אֶיכָה בְחֶמְלָתוֹ פָדָה נַפְשֶׁךָ

מִפַּח עֲתַלְיָה בִגְבוּרָה וָפֶלֶא

לַעְלוֹתְךָ עָלֹה כִּסְאוֹת הוֹרֶיךָ:

דַּע כִּי עֲלֵי מַלְכֵי הָאָרֶץ מֶלֶךְ

רוֹאֶה וְשׁוֹקֵל בַּפֶּלֶס מַעְשֵׂנוּ

בִּלְתִּי יְכַלְכֵּל בּוֹאוֹ אִישׁ מִמֶּנוּ

וּבְכֵן לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בִּדְרָכֶיךָ

תּוֹרַת אֱמֶת זֹאת לֹא תָמוּשׁ מִפִּיךָ

בָּהּ לַהֲגוֹת (מַלְכִּי) יוֹמָם וָלָיְלָה:

כֶּסֶף וְזָהָב לֹא תַרְבֶּה אֵלֶיךָ

פֶּן לִבְּךָ יָרוּם בִּרְבוֹת הוֹנֶךָ:

גַּם סוּס וְנָשִׁים לִבְלִי שׁוּב מִצְרַיְמָה

וּלְבַעֲבוּר לֹא יָסִירוּ לִבֶּךָ:

חֶסֶד גְּמוֹל אֶל עֹשֶׂה עִמָּךְ חָסֶד

וּלְגוֹמְלָךְ רַע – הִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד

וָדַע – כְּאֹרַח אִישׁ אִישׁ יַמְצִיאֶנּוּ:

הַחְזֵק בְּיָשְּׁרָךְ לִכְבוֹשׁ אֶת יִצְרֶךָ

רַק בַּעֲבוּר יִרְאַת הָאֵל עוֹשֶּׂךָ

הוּא כִסְאֲךָ וּתְהִלָּתְךָ יַצְמִיחַ

גַּם זַרְעֲךָ תַחְתָּךְ יַשְׂכִּיל יַצְלִיחַ:

יואש: דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַי – מוֹצָאֵי פִיךָ

אֶעְשֶׂה וְאֶשְׁמָע – כִּי עַבְדּוֹ אָנֹכִי:

אָבִי יְהוֹיָדָע! זִקְנֵי שִׁבְטֵנוּ!

חֵלֶק אֱלֹהִים – יִשְׂרָאֵל עַם קֹדֶשׁ!

עַתָּה כְמוֹכֶם בִּשְׁבוּעָה גַם אָנִי

עִמּוֹ וְעִמָּכֶם בִּבְרִית אָבוֹאָה:

יעמוד על רגליו: תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכַּח שָׁכֹחַ

תּוֹרַת אֱלֹהִים – גַּם אִם לֹא אֶגְמוֹלָה

חַסְדֵּי יְהוֹיָדָע אֶל זַרְעוֹ סֶלָה:

אִם לֹא בְצֶדֶק לַדַּךְ וּשְׁפַל רוַּח

אֶשְׁפּוֹט – וְאִם אֶל־עוֹשֵׁק לֹא אַכְנִיעַ

אִם אַעֲלִים עֵינִי אִם לֵב אַקְשִׁיחַ

מִשּׁוֹד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת כָּל־חֵלֶךְ

אִם אֶהֱדַר פָּנִים לִגְדוֹלֵי עֵרֶךְ

אוֹ אִם לְדַל אֶשָּׂא בִפְשׁוֹעַ פֶּשַׁע

אִם מִלְחֲמוֹת עַמִּי זוּ לֹא אֶלְחָמָה

כָּל־עוֹד נְשָּׁמָה וָרוּחַ בִּי קָמָה:

זקני העם: יִחְיֶה יְהוֹאָשׁ וּגְדֻלָּתוֹ תֵרֶב

כָּל־שׂוֹנְאָיו יָמוּתוּ בִידֵי חֶרֶב:

יהוידע לכהנים: הַכֹּהֲנִים הֵרִיעוּ

מָלַךְ יְהוֹאָשׁ בִּתְרוּעוֹת הוֹדִיעוּ:

העם מקצה מזה: יִחְיֶה נְשִׂיאֵנוּ – – – –

העם שכנגדם: – – – – – – מַלְכֵּנוּ יֶחִי:

הראשונים בתקיעת כפם: מִתְקוֹמְמָיו מִנִּי דֶחִי אֶל דֶּחִי

יִכָּשְׁלוּ לֹא יָרִימוּ עוֹד מֶצַח:

השניים: יִחְיֶה נְשִׂיאֵנוּ מַלְכֵּנוּ יֶחִי:

הראשונים: יִחְיֶה יְהוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ לָנֶצַח:

קול ענות גבורה רגשת צבא רב הולך וקרב בתרועה וקול שופר:

שוער א': כַּעְלוֹת תְּרוּעָה עַד לֵב הַשָּׁמָיִם

נָמֵס לְבָבִי בִי הָיָה לַמָּיִם:

שוער ב': מַה נִהְיתָה אָחִי?

שוער א': – – – – – – – – – – רוֹאֶה אָנֹכִי

שָׂרֵי עֲתַלְיָה גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל

בָּאִים כְּדוּבִים שַׁכֻּלִּים עָלֵינוּ!

גַּם הִיא בְרֹאשָׁם!

יהוידע לשוערים: אַחַי אַל תִּשְׁתָּעוּ

שִׁנֵּי כְפִירִים זֹאת הָעֵת יִתָּעוּ:

למחצצרים: הַמְחַצְצרִים הָרִיעוּ!

למשוררים: בֵּית אַהֲרֹן בֵּית הַלֵּוִי הַשְׁמִיעוּ

שִׁירֵי תְהִלּוֹת אֵל – פִּלְאוֹתָיו שִׂיחוּ

בִּטְחוּ בְמָעוּזוֹ – כִּי כֵן תַּצְלִיחוּ:

הלוים מנגנים בכנורות בנבלים ובמצלתים

והכהנים ישאו קולם בשיר נעים:

כִּנְצוֹר אֱנוֹשׁ בַּבַת עֵינוֹ מִפֶּגַע

גַּם כַּאֲשֶׁר עַל גּוֹזָלָיו הַנָּשֶׁר

יָסֵךְ בְּאֶבְרָתוֹ – כָּכָה כָל־רֶגַע

יָגֵן עֲדָתוֹ הָאֵל – – – – – – – –

עתליה יוצאת מבוהלת ותקרע בגדיה ותקרא: – – – – – קֶשֶׁר! קָשֶׁר! ⁶¹

עתליה לעם: הַמּוֹרְדִים בִּי לָטֶבַח תִּכְרָעוּ!

ליהוידע הַגֵּד יְהוֹיָדָע אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ?

לָקוּם לְשָּׂטָן נֶגְדִּי – וּלְהַדִּיחַ

אֶת יוֹשְׁבֵי עִירִי זֹאת לִקשׁוֹר קָשֶׁר?

דַּע כִּי בְּשָׂרְךָ אֶל עוֹף הַשָּׁמָיִם

אֶתֵּן – ובִטְנֵךְ לִבְהֵמוֹת הָאָרֶץ:

לכהנים ולשרים: הַכֹּהֲנִים וּנְסִיכִים אַנְשֵׁי רֶשַׁע

הָעוֹכְרִים מַלְכוּתִי יַלְדֵי פֶשַׁע

לָתֵת כְּבוֹדִי אֶל עוּל נֶפֶל אֵשֶׁת

גַּם מַלְכְּכֶם גַּם אַתֶּם פֹּה תִסָּפוּ:

לגבורי מלחמתה: כָּל־שׁוֹלְפֵי חֶרֶב לִקְרָב הַגִּישׁוּ

הַכּוּ לְכָל־נוֹשֵׂא אֵפוֹד וָחֹשֶׁן.

הִרְגוּ יְהוֹיָדָע הַמֵּסִית לָמוֹ

לִמְרוֹד בְּמַלְכוּתִי לִמְעוֹל בִּי מַעַל

אַל תַּחְמְלוּ עַל יוֹאָש עַל הַיֶּלֶד

תַּחְתָּי בְּעוֹדִי עַל אַפִּי הִמְלִיכוּ:

מִטַּף וְנָשִׁים מִנּוֹעָדִים אֵלֶּה

אִישׁ אַל יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ אִישׁ אַל יֶחִי!

כֻּלָּם בְּנֵי מָוֶת וּשְׁאוֹל חָטָאוּ

כִּי מָרְדוּ בַּמַּלְכָּה בַעְתַלְיָהוּ:

אָמְנָם – שְׁבוּ פֹה גִבּוֹרַי: אַל יֵצֵא

אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ: אָנֹכִי אֶעְבוֹרָה

אֶעְשֶׂה נְקָמוֹת בָּם – אֶדְקוֹר הַנַּעַר

גַּם אֶרְמְסָה קָמַי פֶּתַח הַשַּׁעַר:

יהוידע לעם: עַבְדֵי אֱלֹהִים חַי: צִבְאוֹת הַקֹּדֶשׁ:

⁶²זֹאת עֵת נְקָמָה: עַתָּה הִתְאוֹשָׁשׁוּ:

לעתליה: עִמְדִּי עֲתַלְיָה שָׁמָּה חוּץ וָבֹשִׁי

הוֹגַעְתְּ וְהִרְגַּזְתְּ הָאֵל בַּעְוֹנָיְכִי

גָּזִּי כְלִילֵךְ עֻטַּרְתְּ רַק בַּמֶּרֶד

חַתִּי – שְׁבִי דוּמָם: בֹּאִי בַחֹשֶׁךְ:

לֹא יִקְרְאוּ עוֹד לָךְ מַלְכָּה וּגְבֶרֶת.

רַק בַּת בְּלִיַּעַל – שַׁלְוָה עוֹכֶרֶת:

אֶל מַאֲכֶלֶת פֵיוֹת הִתְעַתֵּדִי.

כָּעֵת עֲתַלְיָה – וּשְׁאוֹלָה תֵרֵדִי:

עתליה מדברת ביגון אל לבה: אוֹי לִי! אֲהָה לִי! כִּי סַר מַר הַמָּוֶת?

יַעַן אֲמָרָיו אֵלֶּה

בַּמַּחֲזֶה אֶתְמוֹל אָזְנַי צִלֵּלוּ

וּפְנֵי יְהוֹאָשׁ זֶה כִּפְנֵי הַיֶּלֶד:

יהוידע: אָכֵן בְּטֶרֶם לֶעָפָר תִשְׁכָּבִי

בִנְקִיק וְגֵיא צַלְמָוֶת

בּוֹאִי בְמִשְׁפָּט עִמִּי בַּת הַמָּוֶת:

הַזֹאת מְעַט מִמֵּךְ לִגְאוֹל כַּפָּיִךְ

בִּדְמֵי בְנֵי הַמֶּלֶךְ?

לִמְלוֹךְ בְּחָזְקָה וּבְזָדוֹן עָלֵינוּ?

וּמְעוֹל בְּתִתֵּךְ אֶת־קָדְשֵׁי הַבַּיִת

אֶל הַשְּׂעִירִים עָבַדְתְּ? אֶל הַבַּעַל?

כִּי תַעֲוִי לֵב – כִּי פָנִים תָּעִיזִי

לָבֹא בְמִקְדַּשׁ אֵל – לָתֵת לָחֶרֶב

נִיר זֶה לְיִשָּׁי? שֶׁהִפְלִיא וַיָּצֶל

מֵהַלְּקוּחִים מִמֵּךְ אֶל הַמָּוֶת?

לִבְשִׁי חֲרָדוֹת – כִּי כָלוּ יָמָיִךְ

לֹא יַעֲמוֹד רֹאשֵׁךְ הַיּוֹם עָלָיִךְ:

עתליה בשגעון: מַתָּן וְעוֹבֵד נוֹשְׁקֵי פֶה הַבַּעַל

נָסוֹג לְאָחוֹר – אוֹי כַּמָּה נִסְכָּלְתִּי

לִדְרוֹךְ בְּרַגְלַי מִפְתָּן זֶה הַבַּיִת:

לשריה ולשלישיה: שָׂרַי וְשָׁלִישַׁי קִרְבּוּ נָא הֵנָּה

מַהֵר לְעֶזְרָתִי? חִישׁ הוֹשִׁיעוּנִי:

לכהנים באף וזעם: זֵדִים וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי:

לאנשי צבאותיה: נוֹשְׂאֵי כְלֵי מִלְחַמְתִּי הַצִּילוּנִי?

יַעַן אֲחָזֻנִי שָׁבָץ וָרַעַד

בצעקה: מִכֻּלְּכֶם אֵין גַּם אֶחָד יַעְנֵנִי?

תכה כפיה: אוֹי לִי! אֲהָה לִי! גַם אַחַי בָּגָדוּ

בִי? הַנְּשׂוּאִים עִמִּי מִנִּי רַחַם?

עֹרֶף וְלֹא פָנִים בַצַּר לִי פָנוּ?

אָנָה וְאָן אֶפְנֶה? אָנָה אָנוּסָה?

כָּלָה שְׁאֵרִי? זִמּוֹתָי נִתָּקוּ?

ליהוידע בגערה: יִדְרוֹשׁ אֱלוֹהַּ מַעַל

דָּמִי יְהוֹיָדָע זֶה מִיָּדֶךָ

עָשׁוּק וְרָצוּץ תִּחְיֶה כָל־יָמֶיךָ

חָרְבָּה וּמוֹקֵד אֵשׁ יִהְיֶה הָבַּיִת

הַזֶּה – עֲדֵי עַד נֶצַח

וִידֵי יְהוֹאָשׁ נִקְמָתִּי תִּנְקוֹמְנָה

בִּדְמֵי שְּׁרִידֵךְ – וּנְבוֹנִים יָשׁוֹמוּ:

יהוידע לגבורים: בּוֹאוּ פְקוּדֵי חֵילִי – הוֹצִיאוּהָ⁶³

חוּץ הַשְּׁדֵרוֹת מִמִּשְּׁכַּן קָדְשֵׁנוּ

אִישׁ אַחֲרֶיהָ יָבֹא הַכּוּ חָרֶב:

אַל תִּשְׁפְּכוּ דָמָהּ פֹּה בַּל נִטְמָאָה

נַחְנוּ – וּמִקְדַּשׁ הָאֵל בִּגְלוּלֶיהָ:

פַּנּוּ מְסִלָּה – שִׂימוּ לָהּ יָדָיִם:

דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ

שָׁמָּה עֲוֹנָהּ תִרְצֶה – תּומַת שָׁמָּה:

עתליה בצעקה גדולה ומרה: עִזְרוּ נְסִיכַי! עִזְרוּ אֶל נֶאְשָׁמָה!

הכהנים יתקעו תרועה בחצוצרות וקול שופר ויוליכוה בחזק יד על אפה וחמתה:

יהוידע: זֹאת הִיא גְמוּלֵךְ וּשְׂכַר מִפְעָלָיִךְ

מוּתִי עֲתַלְיָה – מוּתִי בִפְשָׁעָיִךְ: ⁶⁴

לקול דברי יהוידע יפול פחדו על כל אנשי חיל עתליה וישליכו איש איש כלי מלחמתו ארצה:

יהוידע: בֵּית אַהֲרֹן – בֵּית יִשְׂרָאֵל – הַבִּיטוּ

אֵיךְ רָפְתָה רוּחַ כָּל גִּבּוֹרֶיהָ

חֻלַּל גְּאוֹנָם וּכְלִימָה כִּסְתָּמוֹ

אֵין זֹאת הֲלֹא כִי בָא חֶרְדַת אֵל בָּמוֹ:

שר צבאות עתליה פתח השער: כֵּן הוּא יְהוֹיָדָע – נֶהְפַּךְ לִבֵּנוּ:

טַח מֵרְאוֹת עֵינֵינוּ

דִּבְרֵי עֲתַלְיָהוּ הֵמָּה רִמּוּנוּ

כִּי אָמְרָה בֹאוּ בִבְרִיתִי נֶצַח

כִּי עוֹד לְדָוִד נִיר בָּאָרֶץ. אָיִן:

כורע על ברכיו ושלישיו אחריו: אָמְנָם יְהוֹיָדָע: שָׂא נָא אֶת פֶּשַע

עַבְדֵי יְהוֹאָשׁ. הַשָּׁבִים אֵלֶיךָ

הַיּוֹם כְּרוּעֵי בֶרֶךְ

הַשּׁוֹאֲלִים נָא בִכְלִימַת פָּנֵימוֹ

חַסְדּוֹ – שְׁלוֹמוֹ – וּסְלִיחַת מֶרְיֵמוֹ:

יהוידע: בֹּאוּ בְשָׁלוֹם וֶחְיוּ אַל תִּירָאוּ

לֹא יַחֲשׁוֹב הַיּוֹם לָכֶם כָּל־פֶּשַׁע.

כִּי יוֹם תְּשׁוּעָה הוּא בּוֹ יִפְרַח יֶשַׁע:

כל העם: יִחְיֶה נְשִׂיאֵנוּ

הכהנים: – – – – – – – – מַּלְכֵּנוּ יֶחִי:

המשוררים: מִתְקוֹמְמָיו מִנִּי דֶחִי אֶל דֶּחִי

יִכָּשְׁלוּ לֹא יָרִימוּ עוֹד מֶצַח:

הכהנים: יִחְיֶה נְשִׂיאֵנוּ

המשוררים: – – – – – – – מַלְכֵּנוּ יֶחִי:

כלם: יִחְיֶה יְהוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ לָנֶצַח:

שוער א': מִכֹּהֲנֵי הַבַּעַל

לַמַּעֲרָכוֹת אִישׁ בָּא וַיְחַל בָּנוּ

לֵאמֹר – בְּנֵי עַמִּי אַחַי חָנֻּנִי

אַל תִּשְׁפְּכוּ דָמִי טֶרֶם אֶעְמוֹדָה

לִפְנֵי יְהוֹיָדָע – לִפְנֵי הַמֶּלֶך:

כִּי לִי דְבַר סֵתֶר לַשְׁמִיעַ לָמוֹ

מַה נַעֲשֶׂה עִמּוֹ – גִּזְרוּ נָא אֹמֶר:

יהוידע: דָּבָר בְּפִיו יַגִּיד פֶּתַח הַשַּׁעַר:

עובד: יוֹאָש שְׁמַע – וִיהוֹיָדָע הַקְשִׁיבָה –

עוֹבֵד שְׁמִי – רֵעַ מַתָּן הָיִיתִי

מִיּוֹם עֲתַלְיָה קָשְׁרָה עִמּוֹ קָשֶׁר

לֹא לַעֲבוֹד הַבַּעַל

(כִּי מִנְּעוּרַי חַף עָוֹן אָנֹכִי)

רַק לַחֲפּוֹר לָדַעַת

צֵאתָם וּבוֹאָם וּלְגַלּוֹת אָזְנֶיךָ:

אִישִׁי! שְׁפָתַי לִנְעִימָה הִגִּידוּ

סוֹד מוֹעֲצוֹתָם לַשְׁמִיד בֵּית הַמֶּלֶךְ

לָשִׂים בְּאָזְנֵי יוֹשַׁבְעָת אִשְׁתֶּךָ – – – – –

יהוידע לעובד: רַב לָךְ – אֲמִתָּךְ גַּם חַסְדָּךְ יָדַעְתִּי:

למלך: כֵּן הוּא יְהוֹאָשׁ – פִּיו הִצִּיל נַפְשֶּׁךָ:

יואש: יָסִיר בְּגָדָיו הַצּוֹאִים הָאֵלֶּה

אָז יַעֲלֶה עָלֹה עִמָּנוּ סֶלָה:

עובד: הִשְׁתַּחֲוֵיתִי מַלְכִּי – תִּחְיֶה נֶצַח:

חצוצרות מריעות ויצא אביתר וזכריה עמו:

אביתר: מֵאָז עֲתַלְיָה נִדְחָה מִפָּנֶיךָ

דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים לָמוּת שָׁמָּה

נָעוּ כְעִוְרִים בַּחוּצוֹת שָׂרֶיהָ

גַּם נִכְלְמוּ חָפוּ רֹאשָׁם נֶאְשָׁמוֹ:

וּכְבֹא בְשַּׁעַר הַסּוּסִים רַגְלֶיהָ

כָּל־בַּעֲלֵי חִצִּים (כִּזְאֵבֵי עֶרֶב

הַשּׁוֹאֲגִים לָטָרֶף)

אֶת כָּל־בְּנֵי אַשְׁפָּתֵימוֹ הֵרִיקוּ

יַחְדָּו בְּכִלְיוֹתֶיהָ:

שָׁם שָׁבְעָה בוּז וּגְאוֹנָהּ חֻלָּלָה

שָׁם שָׁכְנָה דוּמָה שָׁמָּה נָפָלָה

שָׁם הָיְתָה מִרְמַס גַּם מִדְרַךְ רֶגֶל

אֶל רוֹכְבִים אֶל רַגְלִי וּלְאִישׁ דֶּגֶל

יִוַסְרוּ בִגְמוּלָהּ הוֹלְכֵי קֶרִי

ותְהִי לְאוֹת וּלְמוֹפֵת לִבְנֵי מֶרִי:

זכריה: מִשָּׁם כְּאִישׁ אֶחָד כָּל־עַם הָאָרֶץ⁶⁵

בָּאוּ בְבֵית הַבַּעַל

עֵת הַעֲלוֹת מַתָּן שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת

נִסְכּוֹ וּמִנְחָתוֹ הִשְׁחִיתוּ אַרְצָה

וַיְשָׂחֲקוּ בוֹ – לֵאמֹר גַּם פֹּה נַחְנוּ

עַל מִזְבְּחָךְ זִבְחֵי בָּשָׂר נִזְבּוֹחַ

חֶבֶל כְּמָרָיו כִּרְאוֹת כָּל־אֵלֶּה

הִתְנַדְּבוּ פָז רָב עִם אַבְנֵי חֵפֶץ

לִמְצוֹא פְּדוּת נַפְשָׁם וּגְאוּלָתָמוֹ –

וּכְשָׁמְעָם כִּי תִעַבְנוּ כָחֶרֶם

כָּל־מַחֲמַדֵּיהֶם – אָבַד נִצְחָמוֹ –

גַּם נָפְלוּ פָנֵימוֹ

וַיְבַקְּשוּ לָנוּס אַךְ מִפְלָט אָיִן:

בָּעָם כְּמוֹ בָם הַמְבוּכָה הִגְדִּילָה

חָלַק לְבָבָם בַּצַּר. הִתְפָּרָדוּ.

קוֹל נָתְנוּ בִבְכִי וַיִּתְגּוֹדָדוּ

אֵלֶּה עֲנֵנוּ הַבַּעַל קָרָאוּ

אֵלֶּה דְמֵיהֶם בִּרְמָחִים שָׁפָכוּ

אוֹי צָעֲקוּ אוֹי מִי זֶה יַצִּילֵנוּ

מִידֵי פְתִיחוֹת מִפִּיפִיוֹת חֶרֶב

צִבְאוֹת לְבוּשֵׁי בַד קֹדֶשׁ הָאֵלֶּה:

אוֹי נוֹחֲלָה תוֹחֶלֶת

אֵין מֶעֲצוֹר לִזְרוֹעַ

אוֹיָה! כְאֶחָד פֹּה תַמְנוּ לִגְוֹעַ:

בֵּין נַאֲקָתָם אַנְשֵׁי צִבְאוֹתֵינוּ

שׁוֹפָר תְּרוּעָה לַנָּקָם הֵרִיעוּ

וַיַּעֲבִירוּ קוֹל לֵאמֹר הַשְׁמִידוּ

כָּל־עוֹבְדֵי אֶל אֵל נֵכָר גַּם יָחַד

אָז מִזְבְּחָם הָרָסוּ

כָּל־הַצְּלָמִים וּפְסִילִים שִּׁבֵּרוּ

הֵיטֵב – וְאֶת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל

לָבוּשׁ מְעִיל אַבְנֵט אֵפוֹד וּכְתֹנֶת

מוּל מִזְבְּחוֹ הָרָגוּ

כֵּן יֹאבְדוּ מַלְכִּי יוֹאָשׁ צָרֶיךָ

כֵּן יֹאבְדוּ כָּל־הַקָּמִים עָלֶיךָ:

אביתר: עוֹד לָבְשׁוּ בִגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶּׁת

אוֹתָם לְהַכּוֹת מַכַּת שׁוֹק עַל יֶרֶךְ:

גַּם עוֹד בְּזֹאת לֹא נָּחוּ

וַיִּקְרְאוּ זֶה לָזֶה – עָרוּ עָרוּ –

עַד הַיְּסוֹד בָּהּ וּזְרָעוּהָ מֶלַח:

אָז נָתְצוּ הַבַּיִת

עַד מִבְּלִי הִשְּׁאִיר אֶבֶן עַל אָבֶן:

עַתָּה בְאָבְדָם הַקִּרְיָה שָׂמֵחָה

וּמְשׁוֹרְרִים נוֹעָדוּ

לָשִׁיר תְּהִלּוֹת אַל שּׁוֹכֵן שָׁמָיִם

הַנֶּאֱמָן בִּבְרִיתוֹ עִם בֵּית פָּרֶץ

לַעְרוֹךְ בְךָ נֵר לִמְשִׁיחוֹ בָאָרֶץ:

קַח נָא בְשּׂוֹרָה זֹאת (מַטַּע תִּפְאֶרֶת)

מִפִּי לְעֵדוּת כִּי חָפֵץ עַבְדֶּךָ

לִרְאוֹת בְּטוֹבַת וְּבהֶדֶר בֵּיתֶךָ:

יואש: נוֹצֵר אֱמוּנִים יִשְּׁמָרְךָ – יָדַעְתִּי

מִפִּי יְהוֹיָדָע כִּי יָשָׁר אַתָּה

מַה גַם אֲשֶׁר עַל כָּכָה

מָסַר לְךָ הַבֹּקֶר לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ

אֶת מַפְתְּחוֹת תָּא מָגִינֵי הַמֶּלֶךְ

לָכֵן רְאֵה מֵעַתָּה הִפְקַדְתִּיךָ

שׁוֹמֵר לְרֹאשִׁי גַּם שַׂר בֵּית הַנָּשֶׁק:

אביתר משתחוה: טוֹב חַסְדְּךָ מַלְכִּי מֵחַיִּים סֶלָה

יואש לזכריה: וּלְךָ זְכַרְיָהוּ אֶשְּׁכֹּל הַכֹּפֶר

יָקָר כְּאָח לִי אֵיכָכָה אֶגְמוֹלָה

חַסְדָּךְ? וּמַה גַם כָּל־חַסְדֵּי הוֹרֶיךָ?

כָּל־הַמְּבַקֵשׁ כָּל דּוֹרֵשׁ נַפְשֶׁךָ

יִדְרוֹשּׁ יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִי:

לֹא אֶעֱזָבְךָ – עִמָּדִי מִשְׁמֶרֶת

תִּהְיֶה – וְתֹאכַל עַל שֻּׁלְחָנִי לָחֶם:

זכריה משתחוה: יוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים אֵל עַל יָמֶיךָ

וּבְגִיל וְשָׁלוֹם תִּכּוֹן מַלְכוּתֶךָ

יהוידע לזקנים: עַתָּה נְדִיבֵי הָעָם שׁוּם נָשִּׂימָה

שֹׁמְרֵי⁶⁶ פְקוּדוֹת עַל מִקְדָּשׁ קָדְשֵׁנוּ

כִּי נֵרְדָה הַמֶּלֶךְ

יַחְדָּו בְּשִׁירֵי זִמְרָה וּבְתִפְאֶרֶת

לִשְׁכּוֹן בְּהֵיכָלוֹ

עזריה: – – – – – – – – – – אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר

תִּקְרָא בְשֵׁם – תִּפְקֹד לִשְׁמוֹר מִשְׁמֶרֶת

קֹדֶשׁ אֲרִיאֵל זֹאת חֶמְדַּת עוּזֵנוּ

אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי כָל־הָעָם – אַשְׁרֵינוּ

שֶּׁרַאֲתָה עֵינֵינוּ

בִּגְמוּל עֲתַלְיָה וּבְשׁוּב הַכּוֹתֶרֶת

עַל רֹאשׁ יְהוֹאָש יוֹרֵשׁ הַמֶּמְשֶׁלֶת

מַה שָׁפְרָה חֶלְקֵנוּ

בּוֹ נַעֲלוֹס בוֹ נִשְׂמַח כָּל־יָמֵינוּ:

יהוידע: בֵּית אַהֲרֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל הַרְנִינוּ

זִמְרָה שְׂאוּ בַּתֻפִּים וּמְצִלְתָּיִם

שָׂרִים וְשָׁלִישִׁים פַּנוּ הַדֶּרֶךְ

כִי נִשְׁלְחָה אוֹתוֹ לִשְׁכּוֹן לָבֶטַח

לָעַד בְּהֵיכָלוֹ טוֹב לֵב שָׂמֵחַ:

נַעַר וְזָקֵן לוֹ כָּבוֹד יִתֵּנוּ

שָּׁמָּה – בְּשִּׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכֵּנוּ:

בעת החל הרנה יסעו בראשונה נושאי דגל המלך ושלישיו המגינים את נפשו – ואחריהם המלך יחידי – ואחריו יהוידע הכ"ג הסגנים והשרים כסדר בואם ללשכת הגזית – וישוררו המשוררים אחר נוגנים בקול רנה ותודה בהמון חוגג:

חתימת המשוררים: אָמִיר מְפוֹאָר מִשָּׁרְשֵׁי בֵית פֶּרֶץ

מַלְכוּתְךָ תִכּוֹן כִּנְכוֹן יָרֵחַ

וּבְצֵאתךָ לִלְחוֹם עִם מַלכֵי אָרֶץ

תָּבֹא * וְתִרְאֶה * בָם וּתְהִי נוֹצֵחַ *

יוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים אֵל עַל יָמֶיךָ

וּכְכֹכְבֵי עַל כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:

אַבְרֵךְ כְּלִיל יוֹפִי צִיץ מִבֵּית פָּרֶץ

תַּרְשִּׁישׁ וְאִיִים לָךְ מִנְחָה יָשִׁיבוּ

גַּם מִקְצוֹת הָאָרֶץ

מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְּׁכָּר יַקְרִיבוּ

יִתֵּן יְשּׁוּעוֹת הָאֵל בִּימִינֶךָ

וּבְצַהֲלָה וָגִיל יִרְבּוּ יָמֶיךָ:

חֹטֶר חֲמוּדוֹת מִגֶּזַע בֵּית פָּרֶץ

שֵׁב נָא שְּׁכוֹן שָׁלֵיו כִּכְפִיר בּוֹטֵחַ

יֵיטִיב אֱלֹהִים אֶת שִּׁמְךָ בָּאָרֶץ

עַד מִבְּלִי יָרֵחַ

שֵׁב נָא שְׁכוֹן שָׁלֵיו כִּכְפִיר בּוֹטֵחַ

חֹטֶר חֲמוּדוֹת מִגֶּזַע בֵּית פָּרֶץ

תושלבע

– – – – – – – –

על ידי הפועל העוסק במלכת הקדש הזעציר ליזר בן משה וואשר טרעגיר יצ"ו באמשטרדם:

על ידי הפועל הדרוקר משה אריה בר יואל ז“ל אימשבך בק”ק אמשטרדם: