רקע
זאב ז'בוטינסקי
"עִיר שָׁלוֹם"

1

קוֹל בַּסֵּתֶר מִתְיַפֵּחַ

וּבוֹכֶה בָכֹה וָרֹן.

צֵל־אִשָּׁה צָחוֹר כַּשֶּׁלֶג

מְרַחֵף מֵעַל צִיּוֹן.


– שֵׁיךְ, הַבֵּט, הַגֵּד לִי, מַֿה־זֶּה! –

הוּא הֵקִיץ וְלֹא עָנָה לִי:

חִיל־יִרְאָה פִּתְאֹם הִכְרִיעַ

אֶת בִּרְכַָּיו שֶׁל אִבְּן־עַלִי.


וָאֶכְרַע בְּהֶסַּח־דַּעַת

גַּם אֲנִי עַל יַד הַשֵּׁיךְ –

עַד הִמּוֹג, עִם הֵד־הַבֶּכִי,

זִיו הַצֶּלֶם הַדּוֹעֵךְ.


וּבְלָחְשׁוֹ אִמְרוֹת־הַקֹּדֶשׁ

נָד־הִרְכִּין הַסָּב בַּמֵּצַח:

"יִתְבָּרֵךְ אֲדוֹן הָאָרֶץ

שֶׁהֶרְאָנוּ פֶּלֶא־נֵֶצַח.


“עִיר־שָׁלוֹם” קוֹרְאִים מִקֶּדֶם

לַדְּמוּת הַלְּבָנָה.

יֵשׁ אוֹמְרִים: נִשְׁמַע מִפִּיהָ

שִׁיר־קִינָה מִדֵּי שָׁנָה.


מִזִּקְנֵי עַמִּי שָׁמַעְתִּי:

בְּיָצְרוֹ כָּל עַם וָשֵׁבֶט,

אֵל נָדַר, כִּי פֹה בָאָרֶץ

עַם עִבְרִי יִזְכֶּה לָשֶׁבֶת.


אֵין רִבּוֹן מִלְבַד אֱלֹהַּ –

לַא אִלַּהִ אִיל אַלְלָהּ!

נֵדֶר־אִישׁ – עָפָר וָאֵפֵר,

אֵל – צוּר־עֹז בְּכָל מִלָּה.


אַךְ דּוֹרוֹת חָלְפוּ וְגָזוּ –

וְחָיוּ בְּאֶפֶס־נַחַת

הָעִבְרִים בִּמְלוֹא הַחֶלֶד

חוּץ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.


הֵם גָּלוּ מִן הַמּוֹלֶדֶת,

וְגָלָה מֵהֵֶם כָּבוֹד;

רַק אַחַת לָהֶם הִצִּילוּ –

אֱמוּנָה מִימֵי אָבוֹת.


“עִיר־שָׁלוֹם” – אִשָּׁה פּוֹרַחַת –

זוֹ הָאֵם שֶׁל עַם־הַדֶּחִי.

כָּל שָׁנָה עַל עִיר־הַקֹּדֶשׁ

הִיא נוֹשֵׂאת מִסְפֵּד וָבֶכִי


דֹּם מֵעַל לִמְדוּרָתֵנוּ

מַכְחִילָה כִּפַּת־שָׁמַיִם.

חֶרֶשׁ נָם בִּקְצֵה הָאֹפֶק

צֵל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם.


מַדְרִיכִי, שֵׁיךְ אִבְּן־עַלִי,

צֶאֱצָא רוֹזְנֵי עֲרָב,

מִסְתַּכֵּל בִּצְבָא־שָׁמַיִם

וּבוֹדֵק בְּכוֹכָבָיו.


“עֵת־חֲצוֹת” – הוּא שָׂח בְּלַחַשׁ,

מִתְנַמְנֵם וְנָע בְּקֶצֶב.

תַּרְדֵּמָה סָבִיב בָּעֵמֶק

רַב־הָאֵלֶם, רַב־הָעֶצֶב…


שֶׁקֶט־מָוֶת מַפְחִידֵנִי:

לִי נִדְמֶה כִּי שָׁם בַּגַּי

קוֹל־לֹא־קוֹל גּוֹנֵחַ חֶרֶשׁ

וּמַגִּיעַ לְאָזְנַי.


הָס! אֵי־שָׁם, בְּלֵב־הַחשֶׁךְ

נִשְׁמְעָה הֶמְיַת פִּי־נֵבֶל.

מֵיתָרִים מָרֵי־הַנֶּפֶשׁ

מְשִׂיחִים תּוּגָה וָאֵבֶל.


וְקוֹרֵאת לִשְׂדוֹת־מוֹלֶדֶת,

מֵאַפְסֵי־גָלוּת כֵּהִים,

עִם בָּנִים נִלְאֵי־הַנֶּפֶשׁ

מִמּוּסַר הָאֱלֹהִים…."


  1. על השיר “עיר–שלום” כותב זאב ז‘בוטינסקי ב“סיפור ימי”: גם את פעולתי הספרותית בתור ציוני התחלתי באותו הקיץ [1898] – –: בירחון הפטרבורגי “ווֹסכוֹד” הודפס שירי “עיר השלום”. אני חושש כי שכחתי את תורת רבניצקי [שהיה מורהו הראשון לעברית] ואת האות ע’ שבמלת “עיר”, והאמנתי בתומי כי “ירושלם” תרגומו “עיר השלום”: עתה, כמובן, אני כבר יודע שאין זה מתאים לא לכתיב ולא למציאות… – –  ↩

המלצות קוראים
1 קוראות וקוראים אהבו את היצירה
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות