דברי המחבר    🔗

המאמר הזה, יסדתיהו לתנחומת עלמי אחרי אשר מתו עלי שלשה ילדים זכרים, ואשר, מתה עלי אשתי אהובתי בלדתה. אשת נעורים היתה לי, יעלת חן, גברת בית ויראת אלהים, ועוד שאר צרות סבובני בכחש הזמן. והעליתי דברי נהמתי אלה על ספר, למען יהיה לי למזכרת תמיד לשאת שבט אלוה יחיל ודומם, ולבלתי אתרעם על מדותיו הלילה. וכאשר ראיתי שהועילו לי דברי אלה להחזיק אותי במעזי, הודות והלל לה‘. אמרתי לחלקם כן לזולתי להשיב נפש איש אשר ידע לבבו. אמרו חז"ל: והשבות לו, זהו אבדת גופו (סנהדרין ע"ג). עוד יש בהם תועלת נוספת להבין על ידיהם כמה מאמרות בס’ איוב אשר נראו כסתומות או כפולות. והנני אחלה פני על קורא, לקרוא הדברים בשום לב לא כקורא פסוקים. כי גם אנכי קשרתי עם כל מלה ודבור ענין וציור מיוחד, וה' הטוב, יתן הטוב, ומחה דמעה מעל כל פנים.

 

כּוֹס הַתַּרְעֵלָה    🔗

פרק ראשון: משפלות המין האנושי.    🔗

הַיוֹם פָּנָה! עַתָּה הִנֵּה בָאָה¹ אֲחוֹתוֹ הַכּוּשִית, הִנֵּה כִסְּתָה פְּנֵי תֵבֵל בִּצְעִיף אַלְמְנוּתָהּ,² תַּחְתָּיו יָשׂרוּ דְמָמָה וָשֶקֶט, תַּחְתָּיו יִרְבַּץ כָּל עַפְעַף, יִתְעַנֵּג כָּל עַיִן עַל בִּשְמֵי תְנוּמָתוֹ; אַךְ עֵין הַיַּנְשׁוּף גַּם עֵינִי סוֹרֶרֶת, מֵאֲנָה לָנוּם. אָנָּא! הַנִּיחוּ לִי בְּנֵי שַׂרְעַפַּי, הַנִּיחוּ לִי! אַרְגִיעָה גַם אָנֹכִי מְעַט מֵרִגְשַת הַשֶּׁמֶש. אֲהָהּ! לַשָּוְא אֲחַלְכֶם, מֵאֲנוּ עֹרְקַי הַשְקֵט, וְרוּחִי מְרַחֶפֶת עַל יַם-דִּמְיוֹנוֹת אֵין קֵץ. יֶהֱמוּ יִרְעֲשוּ גַלָּיו בְּרַעַש וְרֹגֶז, יְגָרֵש עָלַי עֶשְתֹּנוֹת שׁוֹנוֹת וּפְסִילִים מַבְהִילִים, וַהֲמוֹן תְּשוּאוֹת מְלֵאָה³. עִיר-אֱלֹהִים. הֵן קֶדֶם אֶהֱלוֹךְ וְאֶשְמַע אַנְחַת מְרִירֵי יוֹם; וְאָחוֹר וְהִנֵּה יִלְלַת נִכְשָלִים לְנֶגְדִּי אִם אֶסַּק שָמַיִם, מִשָּׁם אַבִּיט שִּׁפְלוּת רֵאשִׁיתִי; וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל, שָׁם אֶחֱוֶה גּוֹרַל אַחֲרִיתִי. רֵאשִׁיתִי רֶמֶשׂ וְאַחְרִיתִי רָקָב. גַּם מָעֹז חַיַּי בֵּין שְנֵי הַקְּצָווֹת, נוֹסַד עַל אָבָק פּוֹרֵחַ; כְּקֶצֶף עַל מַיִם רָצִים נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם; יִבְטַח כִּי יְגִיחֶנּוּ שִׂבֹּלֶת הַזְּמָן וְאֵינֶנּוּ:

פרק שני: מתכונת האדם ומאורעיו כי ברע הוא.    🔗

אָנָּא אֵל רֳאִי! מָה רָאִיתָ כִּי הִזְכַּרְתַּנִי אִתְּךָ וְכִי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלוֹם? לָמָּה זֶה מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאָנֹכִי יִתּוּש נָתוּש? אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִי חֶרְפַּת יְצוּרֶיךָ כֻּלָּהַם?⁴ שְׂחוֹק לָרֶמֶשׂ אֶהְיֶה וָבוּז לְכָל נִבְרָא — עַל כֻּלָּמוֹ יוֹפִיע הוֹד חָכְמָתֶךָ כֻּלָם יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיֹאמֵרוּ כִּי אַתָּה בְרָאתָם. גַּם הָאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִיר, יָצִיץ נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשוֹ. אָכֵן בָּאָדָם, אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים! אָכֵן בָּאָדָם לְבַד עֲצָתְךָ מִתְנַכֵּרָה:

1. ⁵ אַתָּה הִרְכַּבְת אֱנוֹש כֻּלּוֹ תַהְפּוּכוֹת וּמָדוֹן; אֵין חֶלְקוֹ מַתְאִים עִם חֶלְקוֹ וְלֹֹא כֻּלוֹ עִם כֻּלוֹ. אַתָּה כוֹנַנְתָּ בוֹ לֵב מֵבִין תַּהֲלוּכוֹת חָכְמָה וּמַעְגָּלֶיהָ וּבְקִרְבּוֹ שַתָּה לוֹ מְאָרְבִים אֶל הַבְלֵי שָׁוְא,⁶ לִמְשׁוֹךְ מוֹשְכוֹת כְּסִיל וָבַעַר,⁷ בַּעֲבוּר הַרְעִימָהּ:

2. אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת עִתּוֹתָיו,⁸ קֵיצוֹ וְחָרְפּוֹ אַתָּה הִגְבַּלְתָּ — ⁹מִיָּמֶיךָ צִיִּיתָ יְמֵי צְבָאוֹ, מִסְפַּר חֳדָשָיו חָצַצְתָּ מֵעוֹלָם וּבְיוֹם הִבָּרְאוֹ, בָּרָאתָ מַשְחִית לְחַבֵּל גִּזְרָתֶךָ. מְדַדְתּוֹ בַּחֲבָלִים, חֶבֶל אֶחָד לְהַחְיוֹת וּשְנֵי חֲבָלִים לְהָמִית; כִּי נֶפֶש הוּא חוֹבֵל, אִם יְחַבֶּל אָוֶן וְיָלַד שָקֶר; אוֹ יַפִּיל חֶבְלוֹ בִּנְעִימוֹת הַזְּמָן, עוֹכֵר שְאֵרוֹ בַּחֲבָלִים וְצִירִים, וְחֶבְלֵי שְאוֹל מְנַת חֶבְלוֹ.

3. אַתָּה הֲכִינֹתָ מְאוֹר עֵינָיו לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ, וְלִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וְדִמְעַת עֲשוּקִים בְּאֵין מְנַחֵם. אָזְנַיִם כָּרִיתָ לוֹ לִשְמוֹעַ אֶת קוֹל אֱלֹהִים מִתְרוֹנֵן מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים, וְלִשְׁמוֹעַ אֶנְקַת אָסִיר וְזַעֲקַת בְּנֵי תְמוּתָה:

4. אַתָּה הוֹבַשְתָּ כָּל עֵצָה וְתוּשִיָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַשֵּׂכֶל לְמַלֵּט נֶפֶשׁ בְּעָלָיו מִנִּי שַחַת, כִּי יָבוֹא יוֹמוֹ וְנִסְפֶּה:

5. אַתָּה בָקַעְתָּ צוּר לְבָבוֹ וַיֵצְאוּ מִשָּׁם מַיִם זְדוֹנִים לְהָצִיף אִיש מְלֶאכֶת רֵעֵהו וְכָל חֶלְקָה טוֹבָה לְהַשְחִית:

6. אַתָּה רִצַּצְתָּ עָזַבְתָּ דַלִּים, חַיַּת עֲנִיִּים תִּשְכַּח לָנֶצַח; מֵאָז הִטְעַמְתָּם כּוֹס חֲמָתְךָ, לֹא יוֹסִיפו לִשְתּוֹת עֲסִיס טוּבְךָ. בַּל תִּשְׁמַע שַוְעָתָם אַף כִּי יְחַנֵּנוּ, אַף חָכְמָתָם לֹא עָמְדָה לָהֶם. מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כֶסֶף, בּוֹ רָצִיתָ, אוֹתוֹ תִבְחַר וּתְקָרֵב לְהָחִיל טוּבוֹ גַּם כִּי יַזְקִין. גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בוֹ בִּרְכַּת שָׁמַיִם לְמַכְבִּיר, ¹⁰וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת לִבְנוֹת לוֹ מִסְכְּנוֹת לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. כָּל דְרָכָיו הִסְכַּנְתָּ וְלֹא יִתְבּוֹנֵן, תַּשְׂבִּיעַ אֲסָמָיו טוֹבָה בִּבְלִי דָעַת; כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ, חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה בְעֵינֶיךְ:

7. אַתָּה פוֹרַרְתָּ קֶשֶׁר הַנְּפָשוֹת, בִּזְרוֹעַ עֻזֶּךָ פִּזַּרְתָּ אֲגוּדָתָן, לָשֵאת גּוֹי עַל גּוֹי חֶרֶב ומַכְשֵלָה, ¹¹לָצוּר עַל עָרֵי חֶמֶד וּלְהַבְקִיעָן, לִשְׁלוֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, לִצְרוֹר צְרוֹרוֹת כֶּסֶף, לִצְרוֹר ¹² אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, ¹³מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ כִּי נָפְלוּ בְּצוּר חֶרֶב, לִצְרוֹר אַלְמָנוֹת צְרוּרוֹת חֲגוּרוֹת שַׂק עַל בַּעֲלֵי נְעוּרֵיהֶן:

8. אַתָּה מֹשֵל בְּגֵאוּת ¹⁴בּנְיָנוֹת מְפֹאָרוֹת וְקִרְיוֹת בְּצוּרוֹת נִשְׂגָּבוֹת, ¹⁵ כִּפּוֹת רַעֲנַנּוֹת ¹⁶ וְהָרֵי גָזִית בְּנוּיוֹת לְתַלְפִּיוֹת עַל אַדְנֵי שֵׁש וַחַלָּמִיש. תְּשַלַּח רוּחֲךָ מִבֶּטֶן הָאָרֶץ יְנִיעֵמוֹ, תְּהוֹם נָשַף בָּהֶם, אַיֵּמוֹ?

9. אַתָּה דִכִּאתָ כֶּחָלָל לְבַב אֱנוֹש בְּיוֹם רָעַם, בְּהַרְעִישְׁךָ עָלָיו ¹⁷ יַמִּים מְעוֹפְפִים, הוֹמִים סוֹעֲרִים בְּחֹשֶךְ וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח, אֲבַדּוֹן וָמָוֶת שָטִים עַל קָדְקָדוֹ, ¹⁸ שְרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ לְהַרְתִּיחַ מַבּוּל גָּפְרִית וָמֶלַח, לִשְׁפוֹךְ עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה. נַפְשׁוֹ יָצְאָה, כִּי תַשְׁלִיךְ גַּחֲלֵי בְרָקִים מִשָּׁמַיִם אָרֶץ לִנְתוֹש וְלִנְתוֹץ אֲרָזִים וּמִגְדָּלוֹת, לְבַלַּע אוֹתוֹ וְאֶת מְסֻכָּתוֹ. סוֹף דָּבָר! אַתָּה סַבֹּתָ בְּכָל צָרָה וְצוּקָה; רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה, גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה יְדַכְּאוּ נֶפֶשׁ גֶּבֶר, מְעִמְּךָ הֵם נְסִבָּה, כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נִתָּנוּ:

פרק שלישי: יתלונן על העניות:    🔗

לָמָּה תִתֵּן אֱלֹהִים לְעָמֵל אוֹר, וְחַיִּים לְמוֹאֲסִים בּוֹ? הַאֶבְחַר בְּחַיִּים מֻשָּׂגִים מִפְּתוֹתֵי לֶחֶם נִקֻּדִּים, יִזְרְקוּ לִי לוֹעֲגֵי רָש אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת? הַאֶחְשׁוֹב בְּלוֹיֵי פִשְׁתָּן מָגֵן וְצִנָּה בִּפְנֵי חַרְבוֹת חֹרֶף וְצִנָּה? אוֹ אם¹⁹ יֵש עוֹדֵד בְּבֶגֶד עִדִּים? וְעֵדֶן, בְּבַיִת מָעֲדוּ יְסוֹדוֹתָיו, מִשְכָּן צָר לֹא מוּצָק תַּחְתָּיו, כִּי אִם רֶפֶשׁ וָטִיט רְפִידָתוֹ, בּוֹ אֶרְאֶה בְּעוֹדֶנִּי חַי דְּמוּת קִבְרִי. גַּם הַקֹּרָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, מְלֵאָה עֵינַיִם כְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת, יַחַד עָלַי יִבְכָּיוּן מֵימֵי שֶלֶג וְגֶשֶׁם, בְּדִמְעָתָם עַרְשִׂי אַמְסֶה. אָנָּא! ²⁰ צֵאוּנִי בָנַי צֵאוּנִי! נִלְאֵיתִי כַלְכֵּל, לֹא אֱעֶצוֹר רְאוֹת עוֹד מַחְסוֹרְכֶם, עֲטוּפֵי רָעָב, עֲרוּמֵי לְבוּשׁ, נֶעֶזְבֵי עֵזֶר, עַל מָה אַתֶּם בּוֹטְחִים כִּי תִסָּפְחוּ עַל מִשְׁכַּן יְגוֹנִי? ובְבֵיתִי אֵין-כֹּל בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ לִשְׂבּוֹעַ לָחֶם, הַאִם אֶל נִבְלֵי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר שָׁמָּה, אִם אֶל מַצָּעוֹת בָּלוֹת וּטְלוּאוֹת אֲשֶׁר עַל יְצוּעַי תָּשִׂימוּ מַבַּטְכֶם? אֲהָהּ, עוֹד מְעַט²¹ יְנַקְּשֵׁם נשֶׁה בְּעַד כִּכַּר לֶחֶם, הִשְׁאִילַנִּי אֱמֶש לְהַחֲיוֹת חֲצִי בְשָׂרֵנוּ. שָמָּה, בֵּין קִנֵּי עוֹרְבִים בַּקְּשׁוּ יֵשַׁע וְלֹא מִנִּי, שׁוּטוּ עַל מְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת, אוּלַי תְּרֻחָמו²² לְגֶבֶר אֲשֶׁר עֵינוֹ נִסְתָּרָה מִכָּל טוּב. הַטֶּבַע הַנְּדִיבָה, אֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי לְאַכְזָר!

פרק רביעי: מספיד שנות נעורים, ומתרעם על הזקנה.    🔗

מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי נִצְפְּנוּ לִי, יָמִים אֵין חֵפֶץ בָּם? עִתִּים כְּאִתִּים וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִים, ²³ כְּאִטִּים אִלְמִים שֶׁאֵין בָּהֶם רוּחַ חַיִּים, ²⁴ וְשָׁנִים כְּשָׁנִים, ²⁵כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. מַדּוּעַ לֹא יִמָּשֵׁךְ אֲבִיב נְעוּרַי כָּל יְמֵי צְבָאִי עַל הָאָרֶץ? וְאִם מַדּוּעַ לֹא יִשְׁלְטוּ יְמֵי חָרְפִּי עַל חֹרֶף שְׁנוֹתַי לְבִלְתִּי אֶהֱיֶה לחֲרָפוֹת? בְהִתְרַבּוֹת שְׁנוֹתַי, יְמוֹתַי יִבָּצֵרוּ וּבְהִתְרַבּוֹת יְמוֹתַי, שְׁנוֹתַי נִגְרָעוּ — כִּי בָגְדָה בִי הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא תַמְתִּיק לִי עוֹד אוֹרָהּ יוֹמָם, לֹא פְרִי מָגָדֶיהָ לְשָׁנִים תְּבַכֵּר. דָּמִי נִדְמָה, בְּתוֹךְ מַעְיָנוֹ עוֹשֶׂה שֶׂכֶר, לֹא יִרְעֲפוּן ²⁶ מַעְגָּלָיו עוֹד דֶּשֶׁן ²⁷ לְאַגְמֵי נֶפֶש ²⁸ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי לְרִיר וְלֵחָה מְלֵחָה, יְחַנְּקוּ גְרוֹנִי מִדֵּי דַּבְּרִי בָם. הֵם הֵם גּוֹרָלִי תַּחַת לְשַׁד הַשֶּׁמֶן וְדַם עֵנָב. רוּחִי זָרָה לְמַעֲדַנֵּי הַטֶּבַע. וּמַה- שָׂדֶיהָ כִּי אִינָק? כִּי אָמַרְתִּי, גַּם הָיִיתִי הַלַּילְָה בִּמְסִבַּת סוֹבְאֵי יַיִן זוֹלְלֵי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי. כִּי מִשַּׁשְׁתִּי אֶת כָּל כְּלֵי גְוִיָּתִי, הֲרִיקוֹתִי חֲנִיכֵיהֶם לִגְנוֹב מְאוּמָה לָהֶם מִכָּל נֶתַח טוֹב אָפוּי וּמְבוּשָׁל, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם: מָחָר אָנֹכִי נִצָּב לָרִיב עִם חַיֵּי רוּחִי כִּי הֶחְלִיתִים וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי הַכּוֹת וּפָצוֹעַ, הֲלָמוּנִי בַּל יָדַעְתִּי כִִּי אֲשַלֵּם שְנַיִם בִּגְנֵבָתִי; וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם גַּם הָיִיתִי הַַלַּיְלָה לְאִיש מַכְאוֹבוֹת.

וְרָעָה מִזֹאת, הִתְמוֹטְטוֹת שְלוֹם הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. מִדֵּי עֲלוֹת ²⁹הַלֶּקֶשׁ עַל אַדְמַת בְּשָׂרִי, כֵּן תִּצְמַחְנָה מְרִיבוֹת רוֹחִי עִם גְּויָּתִי וְכֵן תַּכְעִיסֶנָּה. רוּחִי אָזוּר חֲרִיצוּת, וְהִיא תַלְבִּישׁ נוּמָה. בְּרוּחִי אַבְקִיעַ שְׁחָקִים אֶדַּמֶה לְעֶלְיוֹן לַעֲשׂוֹת פְּלָאִים לַחֲצּוֹב לַהֲבוֹת אֵשׁ דַּעַת וּתְבוּנָה; וָהִיא, נִדְמָה כַּבְּהֵמָה בַבִּקְעָה, תֵּרֵד פְּלָאִים לַחֲצוֹב לָהּ פֹּה קָבֶר, יוֹמָם יְצַוֶה: יְהִי אוֹר; והִיא, תָּשֶׁת חֹׁשֶךְ וּתְהִי לָיְלָה. וּבַלַּיְלָה³⁰ שִירָהּ עִמּוֹ ³¹מִכִּיחָהּ וְנִיעָהּ בְּרוּחַ צָפוֹן וְרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּילָה, וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר וּמָחְרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ וְיָאֹר אֶת הַלַּיְלָה.

פרק חמישי: יבכה על מות אשת נעורים    🔗

מִמַּעֲמַקֵּי יְגוֹנִי ³² אַתְלִיל אֲנָחוֹת כְּהָרֵי בַגִּלְבּוֹעַ. כִּי שָׁם גֹעֲלוּ חֲמֻדוֹת כָּל עִּתּוֹתַי, הָיוּ לְבָרוֹת לְמַלְתְּעוֹת הַזְּמָן. אַיֶּכָּה אַתְּ רַעֲיָתִי נָעֵמָה? אַיֶכָּה, מְנוֹרַת הַבָּיִת? אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֵךְ, לְשַׁמָּה תִהְיֶה אִם לֹא חָמְלָה לָקַחַת יִפְעָתֵךְ מִיָּדִי. אוֹי לָעֵינַיִם רָאוּךְ בָּאָה עַד מַשְׁבֵּר כַּשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, עוֹדֶנִּי תִכְלֶינָה עֵינַי אֶל עֶזְרַת חוֹלֵל אַיָּלוֹת לְמַלְּטֵךְ מֵחֲבָלַיְכִי, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי מָוֶת, אֲהָהּ! מַלְאֲכֵי מָוֶת לְנֶגְדִּי מַר יִבְכָּיוּן: נָפְלָה נָפְלָה אֵם הַבָּנִים, נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם. הוֹי יָגוֹן הֶרֶף מִמֶּנִּי פֶּן אֶשְׂבָּעֶךָ וְכִחַשְתִּי לאֵל מִמָּעַל. שַדַּי! אֵיךְ עָרַכְתָּ לִי מַטְבֵּחַ כָּזֶה? יְשַׂדֵּד בְּעִמְקֵי לְבָבִי, בְּכָל תְּבוּאָתִי יְשָׁרֵשׁ. עֶלְיוֹן, אֵיךְ הֶעֱמַקְתָּ הִרְחַבְתָּ פְצָעַי לִמְאֹד? בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. אוֹי נָא לָכֶם עֶדְרֵי בֵיתִי, כִּי הוּדַחְתֶּם כְּצֹאן אֹבְדוֹת. אַיֶּה רוֹעַתְכֶם? אַיֶּהָ³³ הַצְּפִירָה הָאוֹמֶנֶת גְּדִיּוֹתֶיהָ עַל צֶמֶר צַחַר עִם עֲדָנִים? הֲלֹא כִבְנֵי כוּשִיִּים אַתֶּם לִי עֲנִיֵּי הַצֹּאן! אַיֵּה מְנַקָּה צַחְנַת יַּלְדּוּתְכֶם וּמִי יְכַבֵּס סוּתְכֶם מִטֶּנֶף וָכֶתֶם? מִי יְחַנְּכֵכֶם בְּאֹרַח מִישׁוֹר, יִנְחֲכֶם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק, כְּאִיש אֲשֶׁר אִמּוֹ תְיַסְּרֶנּוּ לֶאֱחוֹז בְּסַנְסִנֵּי מוּסָר וֶאֱמוּנָה, לְמַעַן תֶּאֱהֲבוּ וְתֵאָהֲבוּ. גַּם אָנֹכִי אַלְלַי לִי, כִּי נִגְדַּע קֶרֶן גַּאֲוָתִי הָיָה לִי לְעֵזֶר. מִי יַחְלִיץ עַצְמוֹתַי בִּלְבוּש יָקָר צַח מִשֶּׁלֶג, יַלְבִּישֵנִי מַחֲלָצוֹת? גַּם כָּל מְלַאכְתִּי נְמִבְזָה וְנָמֵס, עֲבֻדָּתִי אָבְדָה, אַדְמָתִי נִדְמְתָה, תִּשָׁאֶה שְמָמָה, יַחַד תְּלָמֶיָה יִבְכָּיוּן בְּאֵין מְנַהֵל וּמשְגִּיחַ:

עוֹדֵךְ חַיָּה בְרוּחִי, גְּבֶרֶת הַנָּשִׁים! עוֹד אֶרְאֵךְ בַּמַּחְזֶה וַחֲלוֹם לַיְלָה, פּוֹרַחַת עֲלֵי אָהֳלִי כְּשׁוֹשַׁנָּה עֲלֵי חוֹחַ, צֵאתֵךְ בִּמְלֶאכֶת הַבַּיִת כִּבִמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. הַכֹּל מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר סְבִיבוֹתַיִךְ, הַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּלִי לֵאוֹת וְרֶגֶשׁ. אַף בְּכָל זָוִית וּפִנָּה עִקְבוֹת גְּבִירְיוּתֵךְ נוֹדָעוּ.

וַיִּתְמַרְמַר עָלַי כְּלַעְנָה זִכְרוֹן נֹעַם בְּרִיתֵךְ אִתִּי אֲשֶׁר הוּפָרָה, כְּלִילַת אַהֲבָתֵנוּ פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה, בְּצוּרָה כְּחוֹמַת בַּרְזֶל. אֲגוּדָתֵנו עַל אֶרֶץ יְסָדוּהָ מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, וּרְצוֹן אֱלֹהִים זֵר לָהּ סָבִיב, מִמָּרוֹם שָׁלַח אַחֲדוּת בִּזְבוּלֵנוּ וַיִרְדֶנָּה. וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן³⁴ לִשְׁתֵּי לִבּוֹת מַתְאִימוֹת וּדְמוּת אֶחָד לָהֵנָּה, אוֹפַנֵּיהֶם, מַעֲשֵׂיהֶם וַחֲשׁוּקֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפָן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן. אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה רוּחַ הָאֶחָד לָלֶכֶת פְּנֵי הַשֵּׁנִי מוּעָדוֹת, וְכִמְלֹאת שֶׂפֶק זֶה, תַּאֲוַת הַשֵּׁנִי נִהְיָה. עַד כֹּה הִגִּיעַ עֱזוּז אַהֲבָתֵנוּ רַעְיָה נֶחְמָדָה! וְעַתָּה עַל מִי נָטַשְׁתְּ רַעֲיוּתֵךְ לְמִי הוֹרַשְׁתְּ, מְנַת חֶלְקֵךְ בְּאַהֲבָה, וּמִמִּי אֲקַוֶּה מְחִירָה? ³⁵ הֲתַמְצִיאֶנָה מְלָכוֹת כָּפְרֵךְ, וְאִם תֵּעָרַכְנָה בְנוֹת מְלָכִים בִּיקְרוֹתַיִךְ? אַךְ בָּךְ לְבַד צָלְחוּ יְדֵי אָמָן הַטֶּבַע לַחֲצוֹב לָהֶן אֶבֶן חֵן לבַּעַל וְאֶבֶן בֹחַן לִבְנוֹת חָיִל.

תִּכּוֹן נָא מַשְּׁאַת אַנְחוֹתַי קְטֹרֶת לְפָנַיִךְ נֶפֶשׁ עֲדִינָה! קְחִי נִסְכֵי עֵינַי כְּנִסְכֵי קָרְבָּן כִּי קָדֵשׁוּ, אַחֲרִית נְשִׁמָתִי יְהִי קֹדֶשׁ הִלוּלִים לְזִכְרֵךְ. בְּסֵתֶר בְּצֵל כַּנְפֵי שַׁדַי, שָׁם חֲסִי נֶפֶשׁ טְהוֹרָה. מָקוֹם לֹא שְזָפַתָּהּ עַיִן בּוֹכָה וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל-מָוֶת.

פרק ששי: יתאבל על מות בן יחיד נחמד להשכיל.    🔗

אַל תִּרְאוּנִי עוֹבְרֵי דֶרֶךְ, כִּי קוֹדֵר אֵלֵךְ בְּלחץ לְבָבִי, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי עֵין ה' לְרָעָה, שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה, עַל בְּנִי יְחִידִי אֶתְאַבֵּל, מַה נָּעַמְתָּ לִי פְּרִי בִטְנִי כְּבִכּוּרָה בְטֶרֶם קַיִץ; כְּגַרְגַּר יְחִידִי בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן.³⁶ שָׁמַנְתָּ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים בְּנֵר נִשְׁמָתְךָ, אָבִיתָ לִשְׁמוֹעַ בַּלִּמּוּדִים, כָּסִיתָ מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לַה', עוֹדְךָ בֹסֶר גּוֹמֵל עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב בִּינָתְךָ נִבֵּאתָ. וַיְּהִי כָּל רוֹאֶיךָ שָׂמְחוּ לְךָ בְּלֶכְתְךָ מַעֲדַנּוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר, עַל צְעָדֶיךָ חֵן וְתִפְאֶרֶת רָפַדְתָּ, בְּהִפָּתֵחַ דַּלְתוֹתַי לִקְרַאת בּוֹאֶךָ אָמַרְתִּי: נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת הֵילֵל בֶּן-שַׁחַר יָקָר הוֹלֵךְ לְנֶגְדִּי. קְוֻצּוֹתֶיךָ תַּלְתַּלִּים, ³⁷ עֵינֶיךָ מַבְרִיקוֹת הוֹד וְהָדָר וּשְׂפָתֶיךָ תַּבַּעְנָה שֶׁמֶן רוֹקֵחַ. אוֹי לִי! כִּי כִמְעַט רֶגַע סָפוּ נָמַקּוּ ³⁸חֲמוּדוֹתַי כֻּלָּנָה. שָׁם הָשְׁלְכָה כָּל תִּקְוָתִי בֵּין רְגָבִים, מִי יִמְצָאֶנָּה? הָטְבְּעָה בַבֹּץ עָמֹק עָמֹק מִי יְקִימֶנָּה? אֹרוּ אָרוֹר יוֹשְׁבֵי גִלְעָד כָּל בֹּשֶׂם שְׁבָא, כִּי מַדּוּעַ לֹא הֱעֶלוּ אֲרוּכַת צְבִי חִשְׁקִי? לָמָה זֶה לִי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים וְכָל סְגֻלַּת אוֹפִיר לְמִי אֲנִיחֶנָּה? וּמִגֵּז כְּבָשַי יִתְחַמְּמוּ זָרִים אֲשֶׁר לֹא יְבָרְכוּנִי חַלָּצֵיהֶם. זְהָבִי לְנִדָּה יִהְיֶה, אִם לֹא הָיָה נֵדֶה לִבְכוֹר מָוֶת לְהָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ. הוֹי חֶרֶב זוֹלֵלָה, עַד אָנָה לֹא תִשְׁבָּעִי? הַמְעַט מִמֵךָ אֲרוּחַת אִישׁ עָשִׁיר אֲשֶׁר לוֹ צֹאן רַבּוֹת, כִּי הִתְאַוִּית גַּם אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָשׁ יְהִידַת בָּיִת? הַמְעַט קַחְתֵּךְ תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים וַהֲדַר זְקֵנִים וְלָקַחַת גַּם אֶת דוּדָאֵי בְנִי?

אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי: הִנֵּה נָא לִי מַקֵּל נַעם לְמִשְׁעֶנֶת, וְאַחֲרֵי בְלוֹתִי בַּעֲפַר מָוֶת, הֲלֹא אָצַלְתִּי לִי בְרֵכָה להַשְׁקוֹת מִמֶּנָּה יַעַר צוֹמֵחַ נְטִיעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם וְיוֹנַקְתִּי לֹא תֶחְדָּל. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית גַּם אַחֲרִית פְּרִי אַדְמָתִי כָּלִיל לַה', וּמַה חֶפְצִי עוֹד בְּבֵיתִי אַחְרָי?

אֵלֶיךָ אֱלֹהִים! הוֹמָה נַפְשִׁי, אֶזְעַק חָמָס וָשׁוֹד עַל הַמָּוֶת אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי. מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ! חֲמָסִי עָלֶיךָ מָוֶת, ועַל מֶמְשַׁלְתְּךָ! כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בְּיָדְךָ נִתָּנוּ וּמָשַׁלְתָּ בְגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא תִמְשׁול. מִי יִתְּנֵנִי שַׂר וְשׁוֹפֵט בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְהָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לְבַתֵּר אוֹתְךָ בְּחַרְבֶּךָ. אֱהִי³⁹ דְבָרֶיךָ מָוֶת, אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל, ולָקָחְתִּי מִיָדְךָ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה:

 

כּוֹס תַּנְחוּמִים    🔗

פרק ראשון: יתנצל ברעת העולם, בבחינת שהרע המועט אינו נחשב לכלום בערך הטוב המרובה שנמצא בו:    🔗

בַּקְּשׁוּ נָא וּרְאוּ אֵיפוֹ, מַה קּוֹל עֲנוֹת הַלָּזֶה אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ? לֹֹא לִּבִּי הָלַךְ, כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת בְתַחְבּוּלוֹתָיו אֶת בִּרְכַּת אֱלֹהִים לִקְלָלָה וּבְטוּב הָעוֹלָם יִתֵּן דֹּפִי. וְהוּא מְסִבּוֹת מֵסֵב קִיקָלוֹן עַל כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו; מֵסֵב עֵינָיו אֶל פְּעוּלוֹת ה' לְהַבִּיט אֶל מְעוֹרֵיהֶם. מִי אַתָּה רֶמֶשׂ נִבְזֶה, אֲסִיר עֹנִי, מִתְגּוֹלֵל שָׁמָּה בַּעֲפַר שִׁפְלוּתוֹ, כִּי תִתְפָאֵר לְהִתְגּוֹלֵל דִּבְרֵי דִיבוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ הַנִּדְכָּאִים, עַל אֵל אֵלִים? לֶאֱסוֹר מִלְחָמָה עִם מַמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם לְהַעֲצִיבָהּ, מַה תִּתְגָּאֶה זוֹחֵל עָפָר, לְדַבֵּר גְּבֹהָה עַל גָּבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ? תֶּאֱזוֹר נְכֵה רַגְלַיִם מָתְנֶיךָ, לָרוּץ אֶת רוֹכֵב עַל עָב קַל, לְהַלְאוֹת בְּרוּחַ בָּעֵר, הַמְּהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ אֱנוֹשׁ וּמַטֵּהוּ לִתְחִיָה? פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעַת הַעוֹלָם וּלְשׁוֹנְךָ תַצְמִיד חֶסְרוֹנָיו לְמִינֵיהֶם. מַה תִּתְהַלֵּל הוֹלֵל, בְּרָעָה קְטַנָּה מְמֻשֶׁכֶת רֶגַע אֶחָד עַל שַׁעַל עָפָר, לְעֻמַּת הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה הַמִּתְהַלֶּכֶת מְלוֹא רֹחַב אַרְצְךָ כָּל יְמֵי עוֹלָם? כָּל הַשׁוֹמֵעַ יִצְחַק לְךָ סָכָל. רוֹאֶה פִסַת בַּר שִׁדָפוֹן, וַיּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ. עֲרוֹךְ נָא עֵרֶךְ חֶסְרוֹנוֹת הַטֶּבַע אֶל תֹּקֶף תִּפְאֶרֶת יְשׁוּתָה, וְתִמְצָא עֵרֶךְ חוּרֵי הַנְּמָלִים אֶל עִגּוּל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, אֲשֶׁר אֵין נִגְרָע מִכַּדּוּרִיּוּתָהּ דָּבָר בִּגְלָלָם. שְׁאַל נָא לְיַרְכְּתֵי אֶרֶץ וּפַאֲתֵי יָם וַהֲמוֹן אִיִּים רְחוֹקִים כֻּלָּם יַעֲנוּ בִמְחוֹלוֹת לְךָ, בְּשִׂמְחָה וּבְשִירִים: כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלֶךָ, שָׁם תַּעֲגֹב הַטֶּבַע לִקְרָאתֶךָ; עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ, טָבְחָה טִבְחָה וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ. שָׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ אִם עֵינַיִם לְךָ, וּרְאֵה אֶת עֹשֶׂר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ מִמֶּגֶד תְּבוּאַת שֶׁמֶשׁ וְגֶרֶשׁ יְרָחִים, וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו הַשְּׁפָלִים וּמַעְמַד מְשָׁרְתָיו הַגְּבֹהִים ומַלְבוּשֵׁיהֶם אֵשׁ לוֹהֵט לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וּמַשְׁקָיו גִּשְׁמֵי נְדָבָה, וְעוֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה מְסִלּוֹת שְׁקוּלוֹת⁴⁰ וּפְלוּסוֹת פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר⁴¹ מָנֶה, וַחֲלָקִים מִתְחַלְּקִים לַבְּקָרִִים וְלָרְגָעִים בְּמִשְׁמְרוֹתָם לִמְנוֹת יָמֵינוּ ושְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם אֶל הַשְּׂעָרָה וְלֹא יַחְטִיא, אוֹ כִּי רַב מִמְּךָ הַדֶּרֶך לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל וְתוֹרֶךָ גַּם הִיא נִפְלְאוֹת בּוֹרְאָהּ וְטוּבוֹ, וְאִם בָּרַע הַמּוּעָט בָּחֲלָה נַפְשֶׁךָ, גַּם אֶת הַטּוֹב הַמְּרֻבֶּה לֹא תְקַבֵּל. כִּי רַע וְטוֹב אַחִים תְּאוֹמִים בְּבֶטֶן הַטֶּבַע מַעֲשֶׂה ליוֹת וְלֹא יִתְפָּרְדוּ, פְּרָקִים מִצְרָנִים הֵם בְּשַׁלְשֶׁלֶת הַבְּרִיאָה הַתַּכְלִיתִית, מְקוֹם שֶזֶּה כָלָה זֶה מַתְחִיל, מִשְׁמָר יוֹצֵא וּמִשְׁמָר נִכְנָס, דַּיֶּךָ אִם מָצָאתָ דְבָש הַרְבֵּה בְּיַעֲרֹת הַטֶּבַע, וּבְהֵלֶךְ מְרֹרַת פְּתָנָיו לֹא טָבַלְתָּ כִּי אִם קְצֵה הַמַּטֶּה:

פרק שני: מסלק תלונת רעת העולם במה שאין לו מציאות פרדיי עומד בפני עצמו,והוא ממאמר המצטרף משוער מן המושג בדמיון והצטירות המשיג.    🔗

וְאַף גַּם זֹאת תֵּדַע נֶאֱמָנָה, כִּי גַם חֶלְאַת הַטֶּבַע וְזֹהֲמָתָהּ מַיִם חַיִּים הֵן לְמוֹצָאֶיהָ וּמוֹבָאֶיהָ לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן צִמְחֵי תְבוּאָתָהּ, אוּלָם הֵם מָוֶת בְּסִיר אִישׁ אֱלֹהִים, חַי מְדַבֵּר בִּלְבָד, שָׁטִים בְּאַוִּיר מַחֲשַׁבְתּוֹ וְעַל רוּחַ דִּמְיוֹנוֹ וְחִקּוּיוֹ בְּהַרְכָּבַת נוֹשֵׂא עִם נְשׂוּאוֹ. מָאוֹס בָּזֶה וּבָחוֹר בָּזֶה, כְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלֶנּוּ נַפְשׁוֹ הַעֲמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה, כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ הוּא הָאָדָם, נָזוֹן⁴² מִשְׁנֵים עָשָׂר נְצִיבִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, פְּקִידִים עַל הָאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַּחַת וְכִלְכְּלוּהוּ אִישׁ יוֹמוֹ.⁴³ וְלוֹ מְשָׁרְתִים חֲמִשָּׁה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ חֲלוּצֵי חוּשִׁים וְשׁוֹמְרֵי הַסָּף. בְּאַוַּתָם, יָבוֹא כָל אִישׁ מֵאיִשֵׁי הַטֶּבַע אֶל דְּבִיר הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה, וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נֶגַע. מִדֵּי בוֹא אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת וּמִקְטַרְתּוֹ בְיָדוֹ לַעֲשׂות רֵיחַ נִיחוֹח יַעַצְרוּהוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף, אִם בַּחֲלָקוֹת יָשִׁית לָמוֹ בִּלְבוֹנָה זַכָּה אֲשֶׁר בְּמִקְטַרְתּוֹ, וְהֶחֱזִיקוּ בוֹ וְנָשְּׁקוּ לוֹ וְהֵבִיאוּ אַזְכָּרָתוֹ לְטוֹבָה אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה, אוֹ יִתְּנוּ לוֹ מִגְרָעוֹת לְבִלְתִּי אֲחוֹז בְּקִירוֹת מַצָּבָם בַּהֲרִיחָם רֵיחַ חֶלְבְּנָתוֹ אֲשֶּׁר יַמְרֶה אֶת רוּחָם, וְקָרְאוּ לוֹ גְּבוּל רִשְׁעָה, רַע רַע יֹאמְרוּ לוֹ, וְהַמֶּלֶךְ גַּם הוּא בַקּשְׁרִים עִם הַחוּשִׁים לִקְשׁוֹר הַמַּעֲדַנּוֹת, וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּמַאֲמָרֵי הַחוּשִׁים, וּבְיָדוֹ קְנֵה הַמִּדָּה מְשֹרֶטֶת בְשִׂרְטוּטֵי⁴⁴ הַמָּתַי וְהָאֵיפוֹ, אֵיךְ וכַמָּה לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מָחְשֶׁבֶת הַטּוֹבָה הִיא אִם רָעָה, מְצֻמְצָם⁴⁵ וְנֶעֱרָךְ אֶל הַסְכְּמַת הַחוּשִׁים וְהִתְנגְּדוּתָם בַּהֲכָנָה וְהַרְכָּבָה זוּלַת הֲכָנָה וְהַרְכָּבָה, הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלָיו הִשְׂכִּיל.

אָכֵן בִּלְעֲדֵי אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג, אֵין אִישׁ מֵאִישֵׁי ⁴⁶הַטֶּבַע יוֹדֵעַ בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, כֻּלָּם הזיִם דּוֹמְמִים מֵתִים, אֵיָנם יֹודְעִים מְאוּמָה מִטּוֹב וְרָע, מַר אוֹ מָתוֹק. הכֹּל שָׁלוֹם בְּמַחֲנוֹתָם וְהַכֹּל טוֹב כִּמְגוּרָתָם; אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבוֹתָם, וְלֹא שֶׁקֶר בִּשְׁכוּנָתָם, זוּלַת הַתְּנוּעָה וְהַמְּנוּחָה הֵן הֵן נַחֲלָתָם. וְכָל אֲשֶׁר עוֹשִׂים שָׁם וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, הֵם מַשְׁלִימִים רְצוֹן קוֹנָם וּמְסַפְּרִים כְּבוֹדוֹ. אֵין שָׁם לֹא אַהֲבָה וָאֵיבָה, לֹא יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַנִּכְבָּד; הָאֵזוֹב לֹא יְקַנֵּא בָאֶרֶז, וְהָאֶרֶז לֹא יִתְגָּאֶה עַל הָאֵזוֹב; גַּם הִנֵּה הָעֵץ לֹא יִשְׂמַח בְּעוֹד עָלֵהוּ רַעֲנָן, וְלֹא יֶאֱבַל אִם יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁו; לֹא יִתְבּוֹנֵן אִם עוֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים, אוֹ אִם תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכַּב נוֹפֵל בַּשָׂדֶה; מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל שָׁם יְהוּא, וְלֹא יֵדַעַ בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמו.

וְאִם כֵּן אֵיפוֹ! כַּאֲשֶׁר מָאַסְתָּ בֶן אָדָם בְּרַע הָעוֹלָם, עִם יְדִיעָתְךָ כִּי בְעֶרְכְּךָ לְבַד הָרָעָה נוֹגַעַת; הִנֵּה אַחַת מִשְּׁתַיִם שָׁאַלְתָּ מֵאֵת ה'; אִם שֶׁתִּהְיֶה תְּכוּנַת הָעוֹלָם מְסֻלֶּקֶת מִכָּל מַה שֶּׁיַמְרֶה אֶת רוּחֶךָ, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה תְּכוּנָתְךָ מְסֻלֶּקֶת מִמְּקַבְּלָיו. וְחָפַצְתָּ בָזֶה אִם שִׁנוּי סֵדֶר עוֹלָם הַפוֹעֵל. או שִׁנוּי מִזְגְּךָ הַמִּתְפָּעֵל, וּבִשְׁתֵּיהֶן הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל⁴⁷ כִּי בִלְעֲדֵי שֶׁהוּא דָבָר נִמְנָע מִצַּד עַצְמוֹ לִהְיוֹת הִשְׁתַּנּוֹת אֶחָד מֵהַנּוֹשְׂאִים שֶׁזָּכַרְתָּ מִתְפַּשֶּׁטֶת וּמַקֶּפֶת בְּשָׁוֶה עַל כָּל פִּרְטֵי הַמִּשְׁתַּנִּים בְּלִי שׁוּם חִלּוּף וְהַבְדֵּל, עִם עֹצֶם הִתְחַלְּפוּתָם וְהַבְדְּלָתָם זֶה מִזֶּה בְּעֵרֶךְ חִלּוּפֵי מְקוֹמָם וּזְמָנָּם שֶׁלֹא יְצֻיַּר מְצִיאוּת דָּבָר טִבְעִי בִּלְעָדָם, וְלֹא הוֹעַלְתָּ אִם כֵּן בְּבַקָּשַׁת הַהִשְׁתַּנּוֹת, אַחַר שֶׁלֹּא תִתְפַּשֵׁט עַל כָּל חֶלְקֵי נוֹשְׂאֶיהָ. ⁴⁸כִּי גַּם הַיַּחַס הַמְּחַיֵּב קִשׁוּר שְׁניֵ דְבָרִים בְּשִׁלּוּב מְחַיֵּב גַּם כֵּן אוֹ חִיּוּב שְׁנֵיהֶם אוֹ הַעֲדֵר שְׁנֵיהֶם. וְאַחְרֵי שֶׁהַהַוָּיָה הַַנֹּכְחִית הִתְחַיְּבָה קִשּׁוּר וְהִשְׁתַּלְּבוּת אֵיכִיּוּת הָאָדָם וְהָעוֹלָם בָּאֹפֶן הַַנֹּכְחִי. כְּבָר הִסְכַּלְתָּ לִשְׁאוֹל לְךָ סוֹתֵר הָאֶחָד עִם הַשְׁאָרַת קִיּוּם הַשֵׁנִי, כִּי הִמָּנַע סְתִירַת קְצָתוֹ שֶׁל קֶשֶׁר מְשֻׁלָּב זוּלַת קְצָתוֹ, יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ.

וְאִם אוּלַי תִּתְעָרֵב לְבַקֵּשׁ לְךָ סְתִירַת גַּם שְׁנֵיהֶם? כִּי עַתָּה גַּם עוֹלָם אַחֵר בִּכְלָלוֹ חָפַצְתָּ. וּמִי יוֹדעֵַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעְתָּ לְמַדְרֵגָה טוֹבָה כְּמַדְרְגָתְךָ בַּהַוָּיָה הַנֹּכְחִית הַמֻּבְחֶרֶת שֶׁבְּהַוָּיַת הָאֶפְשָׁרִיּוּת? אוֹ אִם הָיִיתָ עוֹלֶה בְּגוֹרַל הַמְּצִיאוּת כְּלָל?

אוּלַי תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ בִּשְׁאֵלַת⁴⁹ מַה זֹּאת? גַּם אָנֹכִי אֶעֱנֶךָ: בָּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' אֶל הַמְּצִיאוּת. וּמָה הִמְרִיצָתְךָ שְׁאֵלָתְךָ? לָכֵן אָחִי! הִכָּבֵד וְשֵׁב שַׁאֲנָן, וְלֹא תַעֲזֹב נַפְשְׁךָ לִשְׁאוֹל שְׁאֵלָה שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵע לִשְׁאוֹל! וְתֵן כָּבוֹד לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.

פרק שלישי: מצדיק רעת העולם מפאת שכל מה שהוא רע לזה הוא נוח לשני אבל האדם קצר ההשגה לראות את הכל:    🔗

וְהַשְׁלִישִׁית, לֹא צָדְקְתָּ קְצַר רֹאִי, בְּחַסֶּדְךָ מַּעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן אֲשֶׁר תִּרְאֶה אֶפֶס קָצֵהוּ בֶּאֱמָרְךָ, שֻׁלְחַן ה' מְגֹאָל, כִּי רָאִיתָ עָלָיו מְרוֹרִים, וְאֶל הַמַּטְעַמִּים שֶׁבַּעֲבוּרָם הוּכָנוּ אֵלֶּה, (לְמַעַן הטְעִימֵם וּלְעַכְּלֵם) לֹא פָקַחְתָּ עֵינֶיךָ. לוּ הָיִיתָ בְּעוֹרְכֵי הַשֻּׁלְחָן, יָדַעְתִּי כִּי עַתָּה גַּם עַל הַמְּרוֹרִים הוֹסַפְתָּ בִרְאוֹתְךָ מַעֲרֶכֶת הַמַּטְעַמִּים, (אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה בְּלִי מְרוֹרִים,) כִּי רַבָּה הִיא, כִּי חָסַרְתָּ פֶלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁקָל, כֵּאלֹהִים יוֹדֵע לְפַלֵּס מִשְׁקְלֵי הַנֶּעֱרָכִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, לְמַלְּאוֹת יִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל, מְהִתְחַלְּקוֹת הַמָּנוֹת לְאִישָׁיו הַפְּרָטִים, וַיִּשָּׂא מַשְּׂאֵת מֵאֵת פְּנֵי אֱלֹהִים לָזֶה עשֶׁר וְכָבוֹד וְלָזֶה אֹרֶךְ יָמִים, לָזֶה בָּנִים נֶחֱמָדִים וְלָזֶה אִשָׁה מַשְׂכֶּלֶת, גַּם טוֹבָתָם גַּם רָעָתָם הַכֹּל מְצֻמְצָם וְנֶעֱרָךְ בְּצֶדֶק וּבְמִישׁוֹר לְטוֹבַת הַכְּלָל, וַיִּלְקְטוּ אותו אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ כַּאֲשֶׁר יֵאוֹת לוֹ לְפִי זְמַנּוֹ וּמְקוֹמוֹ וְכַאֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת וְלֹא יַעֲדִיף הַמַּרְבֶּה וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יַחְסִיר הַמַּמְעִיט וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם:

הִנֵּה נָא בַּהֲמוֹת שָׂדַי אֲשֶׁר עִמְּךָ, הִשָּׁה אֱלֹהַּ חָכְמָה לְטוֹבַת מְלַאכְתְּךָ בַּבַּיִת וּבַשָׂדֶה, וְאוֹתְךָ הִשָׂה אֱלֹהַּ טוֹבָה לְטוֹבַת מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּךָ, אֲשֶׁר לֹא תֵדַע עִתּוֹ וּמְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ; וּמֵאלֹהַּ תִּשָׁא בְרָכָה, כִּי בְעָנְיְךָ הֲכִינוֹתָ לזְוּלָתְךָ מִחְיָה וּשְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, עַל כֵּן לֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב לָקַחַת אֶת הַכֹּל. אֳנִיָּתְךָ נִשְׁבְּרָה עַל מִשְׁבְּרֵי יַם רְחוֹקִים, וּבְרוֹב הַיָּמִים יִמְצְאוּהָ יוֹשְׁבֵי אִיִּים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךָ. לְעֻמַּת זֶה, נָטְעוּ אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם יוֹשְׁבֵי תֵימָן עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר ואֲהָלוֹת עִם כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים, וְאַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ בְּאֶרֶץ צָפוֹן יֹאכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן. הִנְּךָ שׁוֹמֵם עַל מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה, בַּל יָדַעְתָּ כִּי לְיָמִים תִרְדֶּה דְבָשׁ מִגְּוִיָתוֹ,; וְעַל מַפֶּלֶת הָרִים, בְּלִי תָבִין כִּי מוּפָז שָׁמוּר לְךָ בְתַחְתִּיתָם, כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם נִצָּב וּבְיָדו אֲנָךָ לְהַיְשַׁר עֲקֹבֵי וְרוּכְסֵי הָעִתִּים וְהַמַּצָּבִים כֻּלָּם כְּאֶחָד, לְכָל כּשֵׁל בַּבְּרִיאָה, וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן לְטוֹבַת הָרַבִּים, וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ שָׁמוּר לְמוֹעֵד יַגִּיעַךָ מְנת חֶלְקְךָ אִם רַב וְאִם מְעַט, עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים.

פרק רביעי: מבאר, שלא זו בלבד שהרעה מתילדת לטובה מאיש לאיש. אלא שגם באיש אחד עצמו ישתלשל רוב פעמים מרעתו היום טובה כפולה למחרתו:    🔗

וְיֵשׁ אֲשֶׁר רָעָתְךָ הָרָה הַיּוֹם בִפְרִי תְבוּאָתְךָ טוֹבָה וְהִנֵּה ⁵⁰תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. אַךְ אַתָּה אִישׁ מַר וְנִמְהָר בַל תִּסְפֹר יְרָחִים תְּמַלְּאנָּה, וְלֹא תִשְׁמוֹר עֵת לִדְתְּנָה, ⁵¹כִּי (אֵין) לְךָ רָעוֹת הָרָעָה, זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָט. חֶלְקָתְךָ שֻׁׁטָּפָה הַשָּׁׁנָה בְּזֶרֶם מַיִם עָבוֹת וּבָכִית בְאָזְנֵי ה‘, לְשָׁנָה תִּשָׂא אֲלֻמוֹתֶיהָ בְרִנָּה מֵאָה שְׁעָרִים כִּי הִנִּיחַ שֶׁטֶף הַגֶּשֶׁם אַחְרָיו בְּרָכָה. אַתָּה חוֹרֵד בְּשָׁמְעֲךָ קוֹל רַעַם דּוֹפֵק, סָכָל! קוֹל מְבַשֵּׂר אַתָּה שׁוֹמֵעַ, מְבַשׂר בְּרָכָה, מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה לִיבֹשֶׁת הַמַּיִם וּנְאוֹת גֹּרֶן וָיֶקֶב וִירַק דֶּשֶׁא וּלְטַהֵר⁵² עַבְשׁוּת אַוִּיר אֶרֶץ לֹא מְטֻהָרָה. מַדּוּעַ קִדְּמוּךָ יְמֵי עֹנִי בְּבֹקֶר יָמֶיךָ? לְמַעַן תָּנוּב שֵׂיבָתְךָ לְךָ טוֹבָה כִּפְלַיִם כְּכָל עצְבוֹן נְעוּרֶיךָ. כִּי אָז תִּתְעַנַּג עָלֶיהָ בְנַחַת וְהַשְׁקֵט אַחַר שְׁקִיעַת תְּשׁוּקוֹת וּתְשׁוּאוֹת יְמֵי חָרְפֶּךָ. הֲלֹא אִם מְנַת טוֹבָתְךָ חֲרוּצָה מֵאֵת ה’, טוֹב תִּתָּהּ אוֹתָהּ לָךְ, מֵאֲשֶׁר תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ בֵּין מִסְפַּחַת בַּחוּרִים נִסְפָּחִים עַל הַבְלֵי בְחֻרוֹתֶךָ:

כִּי אָמַרְתִּי גַם נִלְכַּדְתָּ בְחַבְלֵי עֹנִי כָּל יְמֵי חָיֶּיךָ הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. סַפְּרָה נָא לִי! מִי הִכְנִיע לִבְּךָ הַזּוֹנֶה, לְהַתְמִים עִם אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, הֲלַא עָנְיְךָ וּמְרוּדֶךָ? מִי נוֹדֵד בָּנֶיךָ לַלֶּחֶם אֶרֶץ אַחֶרֶת לְהֵעָשׂות שָׁמָּה שָׁלִישִׁים וְנִכְבְּדֵי אָרֶץ, כִּי אִם רַעֲבוֹן בֵיתֶךָ? וּמִי הֵסִיר מִלִּבָּם כָּל מֹרֶךְ וּפִנוּק לְמַעַן יוּכְלוּ סְבוֹל עַזּוּת הַזְּמָן וְרִגְשׁוֹתָיו? הֲלֹא אָבְדַן אִמָּם הָעֲנוּגָה וְרַכָּה, הַמְּפַנֶּקֶת בָּנֶיהָ עַל פִּי מִדּוֹתֶיהָ לָמוּג לֵב וְלָנוּס מִקוֹל עָלֶה נִדָּף? מִי פִּתַּח מוֹסְרוֹת יָדֶיךָ לְהַעֲנִיק מִבִּרְכָתְךָ לַעֲנִיִּים מְרוּדִים, וּלְהָבִיא בִרְכַּת חֵלְכָּאִים עַל רֹאשֶׁךָ? מִי אֵיפוֹ, אִם לֹא מוֹת בִּנְךָ יְחִידֶךָ, אֲשֶׁר לְמַעַן רְבוֹת חֵיל יְרוּשָׁתוֹ לֹא הִקְשַׁבְתָּ זַעֲקַת דַּלִּים מֵעוֹלָם? אוֹ מִי שָׁת קָצִיר לְצִמְחֵי תְשׁוּקוֹת עֲלוּמֶיךָ הַמַּהְבִּילִים? ⁵³הֶמְיַת חֲרוּלֵי יַלְדוּתְךָ מִלַּעֲלוֹת עוֹד עַל פִּרְחֵי תִּפְאֶרֶת הָאֱנוּשִׁי? הֲלֹא דִכֵּאתָ ⁵⁴יָמֶיךָ עָשְׂתָה זֹאת, אַחֲרֵי כְּלוֹת עֶדְנַת בְּשָׂרְךָ וְעֵינְךָ קָמָה מֵרְאוֹת עוֹד פְּסִילֵי אֱלִילֶיּךָ? לָכֵן אַל תָּבוּז כִּי זִקְנָה הִשִׂיגָתְךָ וְאַתָּה מְבַלֶּה שְׁאֵרִית יָמֶיךָ בַנְּעִימִים:

קְרָא נָא בְּסֵפֶר מַעֲשֵׂה ה', כִּי נוֹרָא הוּא לִרְאוֹת מִפְעֲלוֹת תְּמִים דֵּעִים, אֵיךְ מִמָּקוֹר מָשְׁחָת מַעְיְנֵי הַיְּשׁוּעָה תָּמִיד זִנְּקוּ; ⁵⁵ מִקִּנְאַת אַחִים בַּחֲלֹומוֹת ⁵⁶נַעַר עֶלֶם, הוּקַם עָל לִהְיוֹת מוֹשֵׁל וּמַשְׁבִּיר, לְהַחֲיוֹת עַם רָב; וּמֵהִתְאַכְזֵר לֵב ⁵⁷ מֶלֶך שִׁלְטוֹן בְּמַמְלָכָה שְׁפָלָה לִמְחוֹת בַּמַּיִם זֵכֶר בְּכוֹרֵי גוֹי קָדוֹשׁ, צָמְחָה הַתְּשׁוּעָה מִיּוֹשֶׁבֶת חֵיקוֹ. אַף אַתָּה אָל תִּתְמַהּ עַל חֵפֶץ אֱלֹהִים ⁵⁸בִּצְרָפְךָ בַתְּחִלָּה לְהֵיטִבְךָ בְאַחֲרִיתֶךָ.

פרק חמשי: מוכיח לאדם מומו הבחיריי שהוא רדיפתו אחר המותרות, שלא היתה עליהם כוונת הבריאה בעצם וראשונה, והם הסבות הגורמות הפסדו, והמלך וכסאו נקי.    🔗

בִּלְעַדֵי אֵלֶּה! כַּאֲשֶׁר נְשָׂאֲך לִבְּךָ לְגַלּוֹת מוּמֵי הַבְּרִיאָה וְעֶרְוַת תּוֹלְדוֹתֶיהָ, וּמַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר עַל הַמּוּמִים אֲשֶׁר אַתָּה בָרָאתָ, מוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ לְמַשְׁחִית? צֹאַת בְּנוֹת הַטֶּבַע חָשַׂפְתָּ לְעֵין כֹּל, וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתְךָ? אֱמוֹר נָא כַיּוֹם, מִי פִלַּג לְשֶׁטֶף תַּאֲוֹתֶיךָ תְּעָלָה? הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בְּמוֹתְרוֹת? ⁵⁹ קָשַׁר נַפְשְׁךָ בְּמַה שֶׁנָּקֵל הַעַדְרוֹ? לְמַעֲנָם עוֹרַרְתָּ חֶרֶב ומִלְחָמָה, תּטְבֹּל פְּעָמֶיךָ בְּדַם עֲמִיתְךָ לְמַעַן טְבוֹל בְּדַם עֵנָב, תִּרְחַץ הֲלִיכְךָ בְּחֵמָה וּמָדוֹן בִּגְלַל מַחֲמָאוֹת הַזְּמָן. מִי מָכַר נַפְשְׁךָ לִשְׁאוֹן יָם, הִשְׁבִּיר נַפְשְׁךָ לְמִשְׁבָּרָיו, לְחַפֵּשׂ מַטְמֹנוֹתָיו בִּמְחִתָּה וְאֵימוֹת מָוֶת? הִשִּׂיאֲךָ הַסַּע תָּרְנְךָ עַל שְׁבוּרֵי עֵץ לֶאֱרוֹת מוֹר וּבְשָׂמִים וְכָל אַבְנֵי חֵפֶץ בְּמוֹרָא וָרַעַד, לִירוֹת בִּמִסְתָּרִים, לִשְׁלוֹחַ מְאֵרָה בַּאֲחוּזַת עַם נָכְרִי הַיּוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתֶּךָ? אַתָּה הָאִישׁ!

מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה, אִם לֹא תַעֲדֶה עֲדִי זָהָב, תַּעֲלֶה מְעִיל אַרְגָּמָן עַל לְבוּשֶׁךָ? כִּי עָנִי אַתָּה, אִם לֹא תָפֵק לְתַפְנּוקִים נַפְשֶׁךָ, תַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם תָּבִיא בָיִת? אָז חִלַּלְתָ חֵילֶךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ, חִבַּלְתָּ רוּחֲךָ לְמַעֲנָם וְהַעֲבַטְתָּ כֹּחֲךָ בִמְחִירֵיהֶם:

מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקֶּרַח הַנּוֹרָא עַל בְּשָׂרְךָ וכָל חֹם אֵין בּוֹׁ? אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כְּפוֹר כָּאֵפֶר בְּהִתְעַטֵּף נַפְשְׁךָ וְהָיוּ הָעֲטוּפִים לְלָבָן? הֲלֹא תַזְנוּנֵי בַחֲרוּתֶיךָ! מִשָׁם הֱפִיצוֹתָ שִׁדָּפוֹן בְּכָל תְּבוּאָתְךָ וּבְכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. ⁶⁰ הִבְרַכְתָּ רָקָב וְכִלָּיוֹן בְנִצְרֵי מַטָּעֶיךָ, מַחֲלוֹן וְכִלְיוֹן, כֻּלָּם לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, כִּי מְשְׁחָתָם בָּהֶם, מוּם בָּם מִגֶּזַע מַחֲצַבְתָּם:

עָלֶיךָ אִם כֵּן וְעַל מְשׁוּבַת נַפְשֶׁךָ הִתְלוֹנֵן, לֹא עַל ה'. כִּי מִיּוֹם הִבָּרְאֱךָ עַד עַתָּה לֹא הִכְבִּיד אַכְפּוֹ עָלֶיךָ בַּעְיָם רוּחוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה. אַתָּה לְבַדְּךָ שַׁלִּיט בְּרוּחֲךָ לִכְלוֹא אֶת רוּח עִוְעִים, וּלְהַלְבִּישׁ אֹותְךָ מַחֲלָצוֹת, תִּפְאֶרֶת הַפְּאֵרוֹת וְהַצְּעָדוֹת וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וּלְחָשִׁים:

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, הִצְטַדְּקָה בְחִינָתִי בְּתַכְלִית הַצֶּדֶק כִּי טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד, רַק אִם שָׁמוֹעַ אֶשְׁמַע לְקוֹל צָלְלוּ שִׂפְתֵי הַזְּמָן וְהֶגְיוֹנָם אִם טוֹב וְאִם רַע, אִם אֲנִי אֶשּׂא וְאֶסְבּוֹל וְהָיִיתִי אַךְ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי, יַעֲנוּ גַּם הֵם חֶלְקָם וְיִתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוַת צֶדֶק, וְלִצְמָאִי יַשְׁקינִי כּוֹס תַּנְחוּמִים.

 

כּוֹס בְיַד ה'    🔗

פרק ראשון: וכוח אלהי עם האדם, שחטא עץ הדעת הוא שהפסיד ממנו כל הטובה שהתכוונה עליה החכמה האלהית ביום הבראותו. והוא נעשה בו חטא מתדבק מסבב כל רעות וצרות לאדם מפאת שנעשה משולח ונעזב אל המקרים, וקצת מצד העונש האלהי בהשגחה פרטית על חטאיו שנעשה עכשיו שטוף בהם:    🔗

אָדָם יְלוּד אִשָּׁה! שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנוֹתֶיךָ, ⁶¹רָאִיתִי אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ, הִנְנִי יוֹסִף לַהֲשִׁיבְךָ ⁶² עֲלֵיהֶן כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי:

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אָז בְּטֶרֶם יָמִים יֻלָּדוּ וְאֵין רַגְלַים לָאוֹר, בִּהְיוֹתִי אֲנִי ⁶³וְאַפְסִי, וְרִבְבוֹת עוֹלָמוֹת תֹּהוּ עוֹטְרִים עָלַי, עוֹבְרִים עַל יָדִי לְמֵאוֹת וְלָאֲלָפִים, כָּל אֶחָד רוֹבֵץ לְפֶתַח תִּקְוָה, לִשְׁמוֹעַ עֹז אִמְרָתִי: וֶהִי! וְהִנֵּה עוֹלָם חֶסֶד מִלְּפָנַי יַעֲטֹף, וְאָמַרְתִּי: יִבָּנֶה! וָאֶעֱבוֹר עָלָיו וָאֶרְאֶה דְמוּת אָדָם בְּתוֹךְ הַבָּאִים, אָז ⁶⁴חָדְלוּ פְרָזוֹן בִרְצוֹנִי, וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד אֲנִי וְהַטֶּבַע אֲשֶׁר אֵרַשְּׂתִּי לִי זֶה חֲמֵשֶת יָמִים: מַה נַּעֲשֶה לַנַּעַר הַיֻלָּד בְּצַלְמֵנוּ כִדְמוּתֵינוּ ⁶⁵חֶצְיוֹ לה' וְחֶצְיוֹ לַטֶּבַע, אֵיזֶה בַיִת נִבְנֶה לוֹ וְאֵיזֶה מְקוֹם מְנוּחָתוֹ? כִּי אִם כֹּה אוֹמַר לָעֶלֶם: בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁב בְּחֵיק אִמּוֹ הַטֶּבַע וַחֲדַר הוֹרָתוֹ, וְהִתְעַלְּלוּ בוֹ אִישֶׁיהָ רֵקִים וּפוֹחֲזִים, לֶאֱכוֹל אֶת חֹרֵיהֶם וְלִשְׁתּוֹת חֲמַת תַּנִּינִים יֵינָם, וְלֹא יֵדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבַל. וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים אָשִׂים קִנּו ⁶⁶בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, מְזֻקָּק מִמַּעֲבֵה הַגַּשְׁמִיוּת בֵּין ⁶⁷רַגְלֵי הַחַיּוֹת האוֹכְלוֹת לְמַעֲדַנִיּם לֶחֶם שָׁמַיִם, הִנֵּה מְנוּחָתוֹ בֶּאֱמֶת חֲמוּדָה לְשִׁבְתּוֹ, אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב לאֵמוֹר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם גְּנוּבִים מְתוּקִים, מִבְּאֵר בֵּית לֶחֶם סְתָרִים, אֲשֶׁר שָׁם בַּמּוֹרָד, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, כִּי חַיִּים הֵם וּמַרְפֵּא לְכָל בְּשָׂרִי. — וַיִּמְלָך-לִבִּי עָלַי לִטַּע אֹהֶל אַפַּדְנוֹ בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים נְטַעְתִּיו שׂרֵק, גַּם הוּא חֶצְיו לַה' וְחֶצְיו לַטֶּבַע. שָׁמָּה עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר פִּרְיו לְמַרְפֵּא וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה, כָּל אוֹכְלָיו יִשְׂבְּע טוֹב, וְרַע לֹא יָרֵעוּ, ⁶⁸לֹֹא יְדַבְּרו כָזָב וְתַרְמִית, לֹא יַחְפְּצּוּ שָׁוְא, לֹא יֶהְבָּלוּ הֶבֶל וְלֹא יִנָּהוּ אַחַר הַיִּתְרוֹנוֹת. מִמֶּנּוּ יֹאכַל אִישׁ אֱלֹהִים כְּאַוַּת נַפְשוֹ, וְהָיָה לֶאֱכוֹל לְשָׂבְעָה, אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהַלֵּל בְּשֵּׁם ה', וּלְסַפֵר מַעֲשָׂיו בְּרִנָָּה תָמִיד. גַּם שָׁם עֵץ הַדַּעַת, לָדַעַת אִיש נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ בְּטוֹב וָרָע, כָּל אוֹכְלָיו יֶאֱשָמוּ, רָעָה תָּבוֹא לְנַפְשָם הַמַּשְׂכֶּלֶת וְהָיָה הָעֵץ הַהוּא לְמַאֲכָל לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה וּלְכָל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה מִבַּעֲלי חַיִּים הַנִּבְרָאִים לְשַׁעְתָּם, לֶאֱכוֹל מִסְפּוֹא וּלְהוֹלִיד בְּדוֹמֶה וְאֵין לָהֶם חֵלֶק בַּבִּינָה:

וָאוֹמַר לָאָדָם, רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם עַל מִשְׁכָּן נִכְבָּד הַזֶּה, מוֹשַׁב אֱלֹהִים תֵּשֵׁב לְאֹרֶךְ יָמִים וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחְטָא. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לָךְ עֵץ הַחַיִּים וּלְכֹל אֲשֶׁר אִתְּךָ בְּדוֹמֶה לָּךְ, מִמֶּנוּ תֹאכַל וְשָׂבַעְתָּ וְהָיִיתָ אִישׁ מַצְלִיח כָּל הַיָּמִים, רַק עֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא לְיוֹדְעֵי בִינָה, מִמֶּנוּ חֲדַל לְךָ, כִּי לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם עֲצָבִים כָּזֶה, וּבְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנוּ וְהָיָה לְךָ לְזָרָא לְהָבִיא מָוֶת בְּנַפְשֶׁךָ, כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ:

כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי, אֵי שָׁמַיִם! וְהִנֵּה קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַחֲרַי מִתְנַשׂא מִתּוֹךְ הַגָּן: אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים חָטָא עַמְּךָ, אֲשֶׁר הִבְדַּלְתָּ לְךָ לְעַם סְגֻלָּה מִכָּל הֶחָי. סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹרֵתָם לְטוֹב לָהֶם, גַּם גָּנְבוּ דַעְתְּךָ גַּם כִּחֲשוּ בְחוֹבָתְךָ, גַּם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת לְהַבְרוֹת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר צִוִּיתָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִם הָאָדָם כְּסִילוּת וּפְתַיּוּת, מְהֵרָה קַל תְּקָפָהּ יִצְרָהּ הַכָּרוּךְ עָלֶיהָ כְנָחָשׁ לָתֵת דֹּפִּי בַּעֲצָתְךָ טוֹבָה וְהֶאֱמִינָה הֱיוֹתָהּ הֱיוֹת כָּמוֹךָ בְּאָכְלָהּ מֵעֵץ הַזֶּה. כִּי אָמְרָה מְקַנֵּא אַתָּה לָהּ עַל חֲצִי הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר יִנָּתֵן לָהּ בִּגְלָלוֹ, לָכֵן מְאַסְתּוֹ בְעֵינֶיהָ. וְהוּא גַם הוּא עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְתּוֹ הֱיוֹתָהּ כּאלֹהִים, וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל עִמָּהּ. וְעַתָּה הִנֵּה דֻבִּיּם וַאֲרָיוֹת וְכָל חַיְּתוֹ יַעַר הִתְרַגְּשׁוּ עֲלֵיהֶם בְּזַעַף אַף וְשָׁאטִים מִסָּבִיב לְבַלְּעָם חַיִּים, עוֹד מְעַט וְאֵינֵימוֹ. אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים! מָה אֱנוֹשׁ כִּי זְכַרְתּוֹ בֵּין יְצוּרֶיךָ, וּבֶן-אָדָם כִּי הִפְקַדְתּוֹ עַל אַרְמוֹן הַיָּקָר הַזֶּה, לְחַרְחֵר רֹגֶז עַל יוֹשְׁבָיו וּלְהַשְׁבִּית שָׁלוֹם וָשֶׁקֶט מִבֵּינֵימוֹ.

וָאֵפֶן וָאֵרֶא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים נְפוּלֵי פָנִים ושְׂבֵיעֵי קָלוֹן, נָסִים מִקּוֹל הֶמְיַת חַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת וּנְחָשִׁים צִפְעוֹנִים. גַּם שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לָהֶם וכִפַּת הַגַּן הֵנִיעָה רֹאשׁ אַחֲרֵימוֹ, בְּקוֹל רַעַם וָרַעַש וּבְרָקִים רָב לְהוּמָם וּלְאַבְּדָם, וָאֶגְעַר בְּזַעַף הַזּוֹעֲפִים הָאֵלֶה וַיָּנוּחוּ. וְאֶל הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ אָמַרְתִּי: אִישִׁים בְּנֵי מָוֶת! מָה עֲשִׂיתֶם כִּי הֶחֱרַדְתֶּם עָלַי אֶת הַמְנוּחָה הַשׁאֲנַנָּה הַזֹּאת מִקָּצֶה לְקָצֶה, הֲעֵת לָקַחַת פְּרִי תַאֲוָה לְמַלֵּא בֶטֶן, וְלָקַחַת אֲבַדּוֹן וָמָוֶת וּמִכְשׁוֹל וְכָל נֶגַע וּמַחֲלָה וּמְאֵרָה בְּמִשְׁלַח יֶדְכֶם, מִיֶּדְכֶם תִּהְיֶה זאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה וּלְצוּר מִכְשׁוֹל, וְרָעָה מִתְדַּבֶּקֶת בָּכֶם וּבְזַרְעֲכֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם. אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרְכֶם חַטָּאִים, אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לְהָקִיא אֶתְכֶם הֵנָּה, לְהַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי וְלָשִׂים אֶת מְעוֹנִי הַיָקָר לְתוֹעֵבָה:

וְאֶל הַטֶּבַע אָמַרְתִּי: הֵן הָאָדָם הָיָה לְעֵבֶר אֶחָד מִמֶּנּוּ, לִנְטוֹת אַחֲרַיִךְ הַטֶּבַע בַּעֲמָמַיִךְ לדַעַת טוֹב וָרָע, וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יַעֲשׂוּ עוֹד לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְעַתָּה מַה לָּהֶם פֹּה? יִסֹּבּו אֶל בֵּיתֵךְ וּפָנַי לֹא יִרְאוּ, וְהָיוּ בְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנֵךָ, כִּי כֵן קָרְבוּ אֵלַיִךְ לֶאֱכוֹל מִסְפּוֹא אֶת הַחֲמוֹרִים וְאֶת הַגְּמַלִּים כַּאֲשֶׁר גָּמְלוֹ לָהֶם, וְלִרְכוֹשׁ רְכוּשׁ אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הָרֶכֶשׁ. גַּם הַמָּוֶת לֹא יָפְרִיד בֵּינֵהֶם כִּי לֹא יִקַּח הָאָדָם עוֹד מִחְיָה מֵעֵץ הַחַיִּים לִהְיוֹת מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ אַךְ כְּמִקְרֵה הַבְּהֵמָה גַּם הוּא יִקְרֵהוּ, שָׁלוֹם כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְהָיָה אִישׁ מְנוּחוֹת. שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבוֹר וְהָיָה לוֹ לְמִרְמָס:

זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאוֹ נְאֻם ה‘. — גַּם אַחֲרֵי כֵן הָיְתָה עָלָיו יַד ה’ שֵׁנִית, לְקַחְתּוֹ מִן הַנָּוֶה מְאַחֲרֵי הַצֹּאן לִהְיוֹת מוֹשֵל בְּיִרְאַת אֱלהִים כִּי רִחַמְתִּיו, ואֶתֶּן לוֹ חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים יִחְיֶה בָּהֶם, וָאַבְדֵּל אוֹתוֹ מִכָּל הָחַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לָשׂוּם לוֹ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, לְמַעַן לֹא יִמַּק בַּעֲוֹנוֹ, וְהָיְתָה הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה נִיר לוֹ וּלְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וְלִשָׂא בְרָכָה. אַךְ גַּם הַפַּעַם לַשָּׁוְא שָׁקַדְתִּי, כִּי צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִיא בְּאוֹר נִשְׁמָתוֹ, אֵש עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכַל, אֲכִילָתוֹ מֵעֵץ הַדַּעַת עַד עוֹלָם תּוּקָד. וְעַתָּה יוֹסִיף לַחֲטוֹא, כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב, כְּרֻבּוֹ כֵּן חָטָא לִי לִבְנוֹת לוֹ מְסִלּוֹת בִּלְבָבוֹ לַאֲשׁוּרוֹ. שְׁרִירוּת לִבּוֹ לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ וּמִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לְבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, אוֹ נִמְכַּר לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר בַּאֲגוֹרַת כֶּסֶף, וַיְּעַקֵּר אֶת הָרֶכֶב אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם מִלָּבוֹא בַצַּר לוֹ לְעֶזְרָתָה —

וְעַתָּה בֶן-אָדָם! מַה לְּךָ כִּי נִזְעָקְתָּ וְכִי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ? יְגִיעַ כַּפֶּיךָ אַתָּה אוֹכֵל, וְאַתָּה סַבּוֹתָ בְכָל רָעוֹת מְצָאוּךָ מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְעַד בִּלְתִּי שָׁמַיִם. אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא, וְאַתָּה הוֹסַפְתָּ סָרָה. אָבִיךָ יִסֵּר אֶת נַפְשְׁךָ בַּשׁוֹטִים, וְאַתָּה תוֹסִיף לְיַסְּרָהּ בָּעַקְרַבִּים, הֲרָצוֹחַ וְגָנוֹב וְנָאוֹף, אָלָה וְכַחַשׁ וְהִשְּׁבֵעַ לַשֶׁקֶר, גָּזוֹל וְעָשׁוֹק וְהָשֵׁב דַּךְ נִכְלָם, הֲעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקוֹד נְאֻם ה‘? שָׂא לְבָבְךָ אֶל כַּפֶּיךָ וּשְׁבוֹר חֲמַס זְרוֹעוֹתֵיהֶם וַהֲדוֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתֶּךָ. הֲלֹא פָרֹס לָרָעָב לַחְמֶךָ, וְלֹא יִפְרְסוּ לְךָ עַל אֵבֶל. תִּשְׁכַּח יְמֵי מְרוּדֶךָ, אִם עֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. אִם תָּשִׁיב מִשַׁבָּת רַגְלֶיךָ, לֹא יָבוֹא בְךָ רֶגֶל זָרִים. אֶת אֲשֶׁר נָדַרְתָּ שַׁלֵּם, וְלֹא יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ. הָסֵר זְנוּנֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ לָתֵת מֵאָה שְׁעָרִים לְאָחִיךָ וּלְךָ לֹא יִהְיֶה הַזָּרַע. אַל תִּשְׂמַח בִּנְפוֹל אוֹיִבְךָ וְתִשְׂמַח בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ. נִיר לְךָ נִיר אֱמֶת, וְלֹא יִכְבֶּה נֵרֶךָ. זְרַע לְפִי חֶסֶד, וּמִזַּרְעֲךָ לֹֹא תִתֵּן ⁶⁹לְהַעֲבִיר לַמֹּלִיךְ. הֲגֵה בַתּוֹרָה, וְלֹא תֵדַע מֵהֶגֶה וָהִי. הַרְחֵק מֵחָמָס, וְלֹא יַחֲמֹס כַּגֶּפֶן בְּשָׂרְךָ. מִכָּזָב, וְלֹא יְכַזְּבוּ מֵימֶיךָ. מִתּוֹךְ, וְלֹא יִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגוֹתֶיךָ. מִמַּעֲשַׁקּוֹת הַלָּשׁוֹן, וְהֶחֱרִים ה’ אֶת לְשׁוֹן יָם וּלְשׁוֹן אֵש וּלְשׁוֹן אֶפְעֶה מִקְּצוֹף עָלֶיךָ וּמִגְּעָר בָּךְ.

כִּי כְלִי מַפֵּץ הִיא לִי הַטֶּבַע. כִּי כֵן מִשְׁפָּטְךָ חָרַצְתָּ בֶן-אָדָם. מִיּוֹם נָתַתָּ מַזְמְרוֹת זִמְרָתָהּ אֶל כֶּלְיְךָ וַהֲבֵאתָ בְכִלְיוֹתֶךָ בְּנֵי אַשְׁפָּתָהּ חֶרֶב נֹקֶמֶת הִיא לִי לְמַחֲרִיבֵי דַרְכֵי יוֹשֶׁר, גַּם שֶׁמֶשׁ וּמָגֵּן לְאוֹהֲבֵי וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתַי. וָהִיא בְּאַחַת תְּדַבֵּר עַל אָדָם וְעַל גּוֹי וּמַמְלָכָה לַהֲרוֹס וְלִבְנוֹת לַעֲקוֹר וְלִנְטוֹע כִּי יְשָׁרִים דְּרָכֶיהָ וְלֹא נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ, אַךְ צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

פרק שני: מבאר שלפי מעמד האדם אחר חטא עץ הדעת שנשתעבד למקרי הטבע הרבים והעצומים לא היה אפשר התקיים אף רגע א‘, לולא ה’ בעזרתו. ויש לו מעכשיו לשמוח ביסוריו ולחשבם כעין רמיזות אלהיות, להודיעו שהיה עליו זעף הטבע לכלותו וה' לא עזבו בידה.    🔗

וּמִּיּוֹם הֶעֱבַרְתּ נַפְשְׁךָ בְּמָסוֹרֶת הַבְּרִית עִם הַטֶּבַע, הֶיוֹתְךָ בְּמִסְפַּר מִפְקַד עֲבָדֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים, אִין רֶגַע בְּלִי פֶגַע, וְלֹא מַצָּב בְּלִי עֶצֶב. כִּי רַבִים צְבָאֶיהָ אֲשֶׁר אִתָּהּ הַצּוֹבְאִים עָלֶיךָ, וּבוֹנִים עָלֶיךָ מָצוֹר עַד רִדְתֶּךָ. הַכֹּל צָפוּי וְנִשְׁקָף לְשָׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים, כִּי אַתָּה הַמְּעַט וְהֶעָנֹג מִכָּל הָחַי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת ⁷⁰ תַּחַת תֹּמֶר תְּמוּרוֹת מְמַהֲרוֹת מֵחוֹחַ לְחוֹחַ, וּמַחֲלִיפוֹת מַאֲלִיפוֹת שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר, וַעֲדַת לְאֻמֶּיהָ תְּסוֹבְבֶךָ כַּעֲדַת דְּבוֹרִים צוֹדִים אֶת נַפְשְׁךָ לַעַנּוֹתָהּ וּלְיַסְּרָהּ, לְהַרְעִישׁ הַשָּׁמַים עָלֶיךָ וְלַחְתּוֹר בִּשְׁאוֹל תַּחְתֶּיךָ, לַהֲפִיצְךָ בָרוּחַ, לְטָמְנְךָ בֶעָפָר לִצְרָפְךָ בָאֵשׁ, וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמַּיִם, עַד הִשָּׁמֶּדְךָ; וְאַתְּ שָׁדוּד! מַה תַּעֲשֶׂה כַּהֲפוֹךְ עָלֶיךָ הֲמוֹן יַם שְׁאוֹנֶיהָ, חֵיל רוֹדְפֶיהָ מִסָּבִיב, וְעַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, עָקֹב מִכֹּל וְאָנוּשׁ, בְּשָׂרְךָ רֻטֲפַשׁ, וְנַפְשְׁךָ ⁷¹עֲדִינָה וּמְנַחֶשֶׁת, לוּלֵי שַׁדַּי ⁷²בְּצָרֶךָ וְעָפְלֶךָ, כִּי אָז גָּוַעְתָּ אָבַדְתָּ, כֻּלְּךָ הַמִּין הָאֱנוּשִי אָבָדְתָּ. וְהָיָה מִדֵּי הִתְחַדֵּשׁ עָלֶיךָ חֹדֶשׁ הַטֶּבַע לֶאֱכוֹל אֶת חֶלְקְךָ וּלְהַשְׁאִיר שְׁאֵרִיתֶךָ, אַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ: שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ! כִּי לֹא יִנָּבֵא עָלֶיךָ רַק טוֹב וָחֶסֶד מֵאֵת ה‘, אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאִיתָ, כִּי חָלוּ בְךָ יְדֵי הַטֶּבַע לְרָעָה, וְלֹא בִצְּעוּ מַעֲשֵׂיהֶם לַעֲשׂוֹת אִתְּךָ כָלָה, עִם עֹצֶם יְכָלְתָּם עָלֶיךָ; זֶה יִהְיֶה לְךָ לְאוֹת, כִּי לֹא מִקְרֶה הוּא מִמִּקְרָאֵי הַטֶּבַע וּמִשְׂחָקֶיהָ הַמִּתְלַהְלְהִים, כִּי אִם מִקְרָא קֹדֶשׁ הוּא לְךָ; וּפִתְגַּם מַעֲשֵׂה הָרָעָה, מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים וּפִתְגַּם הַמֶּלֶך ה’ צְבָאוֹת; מַעֲשֵׂי יְדֵי חָרָשׁ וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת, וְשָׁם בַּסָּתֶר עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי חָפֵץ בְּךָ ה', לֹא אָבָה הַשְׁחִיתֶךָ:

אֱמוֹֹר נָא! אוּלַי לֹא הִקִּישׁ בְּך אֶצְבַּע אֱלֹהִים לְפַעֲמֶךָ מִמֶּתֶק שְׁנָתְךָ לִפְעָמִים, מֵאַיִן הָיִיתָ יוֹדֵעַ, כִּי עֵין ה' נִכְחֲךָ לְנַשֵּׁב מִמְּךָ עֵיטֵי הַטֶּבַע, הָעוֹטְרִים עַל פִּגְרְךָ לְבַתֵּר אוֹתוֹ בַתָּוֶךְ וּלְסָחֲבוֹ? כִּי אָמַרְתָּ: מִקְרֶה טוֹב הוּא, הַיּוֹם עַל יוֹם טוֹב בָּאתִי וּמָחָר יַגִּיעֵנִי חֵיל תְּמוּרָתוֹ, וְהָיִיתָ אַךָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ בְּדַעְתְּךָ כָּל הַיָּמִים. מָשְׁלָךָ בָזֶה, לְאִיש הוֹלֵךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, בְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר יָדַע, כִּי שָׁם שׂוּחוֹת קְטַנּוֹת, אֲשֶׁר בַּמַּעֲדֵר יֵעָדֵרוּן, וְחוּצָה לָהֶן סָבִיב שׁוּחוֹת עֲמוּקוֹת, כָּל בָּאֵיהֶן לֹא יְשׁוּבוּן, וּבִלְעָדֵיהֶן אִי אֶפְשַׁר לְהַגִּיעַ אֶל הַקְטַנּוֹת. הִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְקַל בְּאַחַת מִן הַקְטַנּוֹת אוֹ בִשְׁתַּיִם וְשָׁלֹש מֵהֶן, הָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, כִּי יָדַע מֵעַכְשָׁו, כִּי נִסְתְּמוּ לְפָנָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת הָאֵלֶּה בְכַוָּנַת מְכַוֵּן וּרְצוֹן עוֹשָׂן, וְאִם לֹא אֵיפוֹ, הָיָה נוֹפֵל בָּהֶן תְּחִלָּה וְלֹֹא הִגִּיעַ אֶל הַקְּטַּנּוֹת מֵעוֹלָם, וְהֶחֱזִיק שׁוּב בְּדַרְכּוֹ לָלֶכֶת שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ. אַךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עֹשֶׂר וּנְכָסִים וְכָל טוֹב וְלֹא פְגָעוֹ רָע מִיָּמָיו, דִּמְיוֹנוֹ לְאִישׁ הַהוֹלךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ, וְלֹא נִתְקַל עֲדַיִּין בְּאַחַת הַפְּחָתִים. הִנֵּה הָאִישׁ הַהוּא לוֹ לְצַמְצֵם מַהֲלָכוֹ וְלִסְפּוֹר מִסְפַּר צְעָדָיו בִּרְתֵת וְרַעַד תָּמִיד, כָּל הַלַּיְלָה הָלוֹךְ יֵלֵךְ בְּלֹא חֶמְדָּה בַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ, אִם בֶּאֱמֶת נִסְתְּמוּ לְפָנָיו הַשּׁוּחוֹת כֻּלָּן, אוֹ אִם עֲדַיִּין לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶן, וּמָתַי יַגִּיעַ אֲלֵיהֶן וְאָבָד. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: אֵין טוֹב, מִמִּי שֶׁלֹּא אָכַל בַּטּוֹבָה כָּל יָמָיו; וְאֵין רַע, מִמִּי שֶׁלֹּא רָאָה רָעָה מִיָּמָיו.

פרק שלישי: יורה דרכו שהצת רעות באות לעורר את האדם אל הפשפוש במעשיו ואל התשובה.    🔗

עוֹד תַּשְׂכִּיל וְתֵדַע מִמּוֹצָא הַדָּבָר, כִּי רֹב הָרָעוֹת לֹא לְהָרְגְּךָ הֵם בָּאִים כִּי אִם לְהַחֲיוֹתְךָ, לְהָעִיר אוֹתְךָ מִתַּרְדֵּמַת הָאִוֶּלֶת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְחִיָּה אֱלֹהֶיךָ לְבָבְךָ בְּשֵׁבֶט מוּסָר, לֹא בְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, לְמַעַן תֶּחְכַּם וְתַשְׂכִּיל, וּלְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' כָּל הַיָּמִים:

פרק רביעי: יורה דעה. שקצת הרעות הן נסיונות אלהיות, כדי שיתפרסם לכל העולם גם למנוסה עצמו, עולם דביקותו בה', כענין שהיו נסיונות אברהם אבינו עליו השלום.    🔗

וּמֵהֶן שֶׁהֵן נִסְיוֹנוֹת מֵאֵת הָאֱלֹהִים לָדַעַת מוֹצָאֶךָ וּמוֹבָאֶךָ הַנִּסְתָּרִים, אִם יֵשׁ זָדוֹן בְּחֻבָּם לְהִתְרָעֵם עַל מִדּוֹתָיו, כַּאֲשֶׁר לֹא יִיטַב לְךָ וְהָלַכְתָּ אַף אִתּוֹ בְקֶרִי, אִם לֹא? ועִם שֶׁקָּדְמָה יְדִיעָתִי בָהֶם יְדִיעָה בְרוּרָה לְאֵין חֵקֶר וְהִנָּם, טְמוּנִים בְּתוֹךְ הָאֲהָלִי, הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים בְּכוּר הַמַּעֲשֶׂה הַבְּחִירִיִּי וְהָיוּ הַמַּעֲשֶׂה וְהַיְדִיעָה לַאֲחָדִים בְּיָּדִי, בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי ⁷³לְעֵדָה לְעֵינֵי הָעֵדָה, מַה מִָּצָאתִי בְךָ עָוֶל, כִּי רִחַקְתִּיךָ, אוֹ יֹשֶר, כִּי קֵרַבְתִּיךָ. גַּם אַתָּה לֹא תָבוֹא אֶל אֶל תַּכְלִית הַדַּעַת, מַה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחֲךָ לַעֲשׂוֹת, כְּזוּלַת שֶׁעָמַדְתָּ בְּנִסָּיוֹן עָלָיו, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵע מִמַּה שֶׁבְּמַטְמֹנוֹתָיו, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה בְּפֹעַל, וְיַגִּיעֲךָ זֶה הַנִּסָּיוֹן מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו: אִם לְחַזֵּק טַעֲנוֹתֶיךָ עַל טוֹבַת הַַבּוֹרֵא, אוֹ לְהָפִיס דַּעְתֶּךָ בְּהֵעָדְרָה:

פרק חמישי: יבין שמועה: שהרעה באה לפעמים לחנך את האדם אל המקשיות לעמוד בפני הקשה באחרית ימיו, שנפשו מרוככת מלסבול שום דבר. כמש"ה למען ענתך לנסתך להטיבך באחריתך. (דברים ה')    🔗

וּמֵהֶן נִסְיוֹנוֹת עַל צַד הַחִנּוּךְ, לְהַרְגִּיל נַפְשְׁךָ עוֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ וְאֵיתָנוֹ, לְמַה שֶיַּשִּׂיגְךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מִצַּד הַהַכְרֵחַ הַטִּבְעִי, בְּעֵת נוּס כֹּחֲךָ וְאַתָּה קְצַר יָדַיִם, נֶעֱדַר הַהֲכָנָה מִלִּסְבּוֹל אַף קוֹל עָלֶה נִדָּף בַּיָּמִים הָהֵם, אִם לֹֹא לָמַדְתָּ תְחִלָּה לָשֵׂאת אֶת רַעַשׁ הַלְּבָנוֹן וּשְׁאוֹנוֹ. וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וָחַי, לֹֹא יַטְרִידוּהוּ עוֹד עֲקִיצַת הַזְבוּבִים, מִלֶּכֶת לְלַקֵּט אוֹרוֹת מִבֵּין תַּלְמֵי הַחָכְמָה, בְּעֵת שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ צִלְלֵי הַיַּלְדּוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל: אוֹ אֵיךְ תִּתְעָרֵב לָרֶדֶת אֶל יַם הַזְּמָן מָלֵא מְהוּמוֹת. לְחַפֵּשׂ כָּל יְקָר מִבֵּין עֲבָרָיו, אִם לֹא נָשָׂאתָ נַפְשְׁךָ לסְבּוֹל חֳלִי הַיָּם תְחִלָּה? גַּם אַתָּה אִם נָשָׂאתָ בְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ, וְהָיָה דָבְאֲךָ כְּיָמֶיךָ:

פרק ששי: יודיענו דרך חבונות וילמדנו ארח משפט שראוי לאדם לקבל הפסד מועט, על מנת לפטור, או הוא, או זולתו מהפסד מרובה:    🔗

וְיֵשׁ מֵהֶן, שֶׁהֵן רִפְאוּת לְשָׂרֶיךָ; כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא בְּעִירוֹ וּבְנַחְלָתוֹ לָתֵת עוֹר בְּעַד עוֹר וְנֶפֶשׁ בְּעַד נֶפֶשׁ, אִם אֵין הָאֶחָד שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַשֵּׁנִי. וְאִם יוֹדֵע הָאֱלֹהִים עֲלוּלָתְךָ אֶל מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת, מְמַהֵר הָאֱלֹהִים לִשְׁסוֹת ⁷⁴ עֲתִידוֹתֵיהֶן בְּמֵי הַמָּרִים אֲשֶׁר בְּיָדְך, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת רוֹפֵא אָמָן עִם אָדָם בָּרִיא, בִּרְאוֹתוֹ כִּיכָלְתָה אֵלָיו צָרַעַת מַמְאֶרֶת וּמְמַהֵר לְהַשְׁקוֹתוֹ סַמִּים מָרִים בְטֶרֶם יָבוֹא הַחַרְסָה לֶאֱכוֹל חֲצִי בְשָׂרוֹ. גַּם כָּל עַם הַקָּהָל בְּעִיר אֱלֹהִים עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, לִפְטוֹר צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן עַד סוֹף הָעוֹלָם, צָרָתוֹ שֶל זֶה פּוֹטֶרֶת צָרָתוֹ שֶל חֲבֵירוֹ. הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם, לְקַבֵֵּל הַפְסֵד מוּעָט לִמְנוֹעַ הַפְסֵד מְרֻבֶּה; לִתֵּן הָאֶחָד חֲצִי נֵזֶק, וְלֹֹא יִתֵּן חֲבֵירוֹ נֵזֶק שָלֵם. כִּי כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִמְקוֹמוֹתָיו וְעִתּוֹתָיו, כְּגוּף אֶחָד מְחֻבָּר מֵאֲבָרִים וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, מִתְחַלְּפֵי הַפְּעוּלוֹת וְהַתַּכְלִיּוֹת וְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן לְקַיֵּם אֶת הַגּוּף עַל אֵיתָנוֹ וּמְכוֹנוֹ, וְצָרִיךְ עִם זֶה לִמְשׁוֹךְ לִפְעָמִים חֳלִי כָל הַגּוּף אֶל שֶׁטַח אֶחָד מִשְּׁטָחָיו, מִמֶּנּוּ יִהְיוּ תוֹצְאוֹתָיו אוֹ לְקַצֵּץ אֵבֶר אֶחָד כֻּלּוֹ וְהַשְׁאָר יִהְיוּ נְקִיִּים:

פרק שביעי: מביא את האדם אל מקדשי אל להבין לאחריתם בשכר העולם הבא שבעבורו טוב לאדם לסבול יסורין ולקבל ענשו בעה“ז. כדי לקבל שכרו משלם בעה”ב. ולא יפסיד קצת ממנו אשר אין אליו מכל חיי העה“ז. ויסיר ג”כ תלונת רשע וטוב לו צדיק ורע לו.    🔗

אַתָּה בֶן-אָדָם! הֶרְאִיתִיךָ בְּעֵינֶיךָ הַנִּגְלוֹת לְךָ וּלְכָל אֲשֶׁר אִתְּךָ בָּאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה הַלֵּזוּ. עַתָּה שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה שֶׁשָּׁם רַב טוּבִי צָפוּן לְיִרְאֵי ה‘, וְתָשׁוּב תִּרְאֶה עוֹד טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶה אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה פֹה. הֲלֹא הֵמָּה מֵעֵבֶר לְקִבְרְךָ, אַחֲרֵי דֶרֶךְ מְבוֹא שִׁמְשְׁךָ בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה, מוּל הַגִלְגוּל הַנְּשָׁמוֹת, אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה לִצְדָקָה. שָׁם יִרְאוּ צַדִּיקִים כְּבוֹד אֱלֹהִים בְּעֹז תִּפְאַרְתּוֹ, יִתְעַנְּגוּ מִזִּיו כְּבוֹדוֹ וְיֹאמֵרוּ: הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה שֶׁשָׁם, קִוִּינוּהוּ מָצָאנוּ רָאִינוּ. מִשָּׁם, יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ כְּגַן עֵדֶן לפְנֵיהֶם, עַל שְׁבָכָיו יתְהַלְּכוּ לָמוֹ סָבִיב לִבְרֵכַת מַיִם הָעֶלְיוֹנִים הָרְצוּפוֹת בְּאַבְנֵי שַיִש טָהוֹר מַעֲשֵה מוֹרָד כְּמַעַר אִיש וְליוֹת עִם מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וּבְעַד הַחֲלוֹנִים יַשְׁקִיפוּ אָל אוֹצְרוֹת בָּרָד וְשֶׁלֶג וּמַעֲשֵׂה הוּלֶדֶת טַל וּכְפוֹר. מִשָּׁם יוּבְאוּ לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה וְיָרֹנּוּ בִגְאוֹן ה’ עִם כּוֹכְבֵי בֹקֶר וּבְמָחֹל עִם שַׂרְפֵי קֹדֶש יְהַלְּלוּ שְׁמוֹ, וְיֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חַיִל לִכְרוּבִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ פֹּה יִצְהֲלוּ קוֹל מִצְהֲלוֹת הַלְלוּיָה! שָׁם יִתְרוֹנֵן קוֹל קְרִיאַת קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ! וַתְּהִי לְשִׂמְחַת אֱלֹהִים. מִשָׁם נָסְעוּ וַיַחֲנוּ בְמַקְהֵלוֹת חֲסִידִים יוֹשְׁבִים מְעֻטָּרִים כָּבוֹד וְהָדָר בְּגִנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ וה' בְּרֹאשָׁם. שָׁם, יִמָּצְאוּ רֵעִים וּמְיֻדָּעִים, אוֹהֲבִים חֲבֵירִים, יוֹשְׁבֵי גַנִּים יְחַבְּקוּ לָמוֹ בִזְרוֹעוֹת לְהַסִּבָּם עִמָּם בִּמְסִבַּת תִּפְאֶרֶת וִיקָר. לְהַזְכִּיר בְּרִנָּה עֲמַל הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל וְעִצְבוֹנוֹ וְעֹנֶג אוֹר עוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּכְבוֹדוֹ. וְיִקְרְאוּ בְּסֵפֶר הבְּרִיאָה מְפֹרָשׁ וְשׂוּם שֶׂכֶל, וְיָבִינוּ בְמִקְרֵה עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, תְּכוּנוֹתָיו, מוֹצָאָיו ומוֹבָאָיו, אֵיךְ נִקְשַׁר זֶה בָּזֶה בְּשִׁלּוּב, וְזֶה מְחִיר זֶה, זֶה תַּחַת זֶה וְזֶה לְעֻמַּת זֶה, תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים וְעֶלְיוֹנִים בַּתַּחְתּוֹנִים. וַיִּמָּצֵא כָתוּב יְחִידֵי סְגֻּלָּה הַנְּקוּבִים בַּשֵּׁמוֹת, הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַמַּלְכוּת וְהֵם הָיוּ דָוִים וּסְחוּפִים וְאֻמְלָלִים מִדַּלַַּת עַם הָאָרֶץ, וְאִישׁ לֹא זָכַר אוֹתָם בַּיָּמִים הָהֵם. וְעַל הַחֲתוּמִים, יִרְמְיָה, יְחֶזְקֵאל, דָּנִּיאֵל וְאִיּוֹב, וְכָל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם. אֵי אָדָם! בְּקָרְאֲךָ בוֹ שְׁנַיִם ושְׁלשָׁה דְלָתוֹת, וְאָמַרְתָּ בִלְבַבֶךָ: מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי שָם מֻכֶּה וּמְעֻנֶּה כָּל הַיָּמִים. בַּעֲבוּר מְלֹא כַף נַחַת אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה פֹה.

וְאַתָּה! לֵךְ לְקֵץ תְּלוּנָתְךָ וְתָנוּחַ, וְאַל תְּהִי נִבְהָל לְהָשִׁיב עַל גּוֹרַל מְנַת חֶלְקְךָ וְכוֹסְךָ כִּי כוֹס בְּיַד ה':

 

כּוֹס יְשוּעוֹת    🔗

פרק ראשון: מרנן לבקר חסדי אלהים.    🔗

הַלַּיְלָה ⁷⁵חָלָף, אוֹדְךָ אֱלֹהֵי עוֹלָם, בַּעֲבוּר הַשָּׁבַת חֲבוֹל תְּמוּנָתִי, אֲשֶׁר עֲבַטְתַּנִּי בְּעַד מַשְׂאַת תְּנוּמָתִי. הֶאָח ה' אֱלֹהִים! מֶה עָרְבָה שְׁנָתִי, אַחֲרֵי תְמוֹל עֲבוֹדָתִי, וּמָה חֲלוּצָה גְוִיָּתִי, אַחֲרֵי מֶתֶק שְׁנָתִי. עוּרָה עָצֵל! עַד מָתַי תִּשְׁכָּב? הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחְנְךָ, לִקְרוֹא אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, לַחֲרוֹשׁ חֲרִישׁוֹ, לִקְצוֹר קְצִירוֹ, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב, וְלִשְׁמוֹעַ בַּלִּמּוּדִים, וְאַתָּה מַחֲרִישׁ. עוּרוּ חֲלָצַי עוּרוּ! הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר לְהָכִין לַחֲמִי, וְנֵר אֱלֹהִים מִתְנוֹסֵס עַל אַדְמָתִי לְעָבְדָהּ. מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם אָדוֹם לִלְבוּשׁוֹ? מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח עֵין כָּל חַי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וְתִפְאֶרֶת הֵיכָלוֹ? — וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא בִמְחֹל מְשַׂחֲקִים בִּתְרוּעָה. כָּל בַּעַל כָּנָף עִם שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים נוֹסְעִים לַמִּשְפָּחוֹת, אִישׁ אֶל שֻׁלְחָנוֹ הֶעָרוּךְ מְאֶתְמוֹל. לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה אֶל עֲמָקִים מַבְרִיקִים מִשְּׁלַל צְבָעִים, וְאֶל גְּאָיוֹת בְּתִפְאֶרֶת אֲגָלִים, מַזְהִירִים בְּתַרְשִׁישׁ וְסַפִּיר מֵעַל דָּלִיּוֹתֵיהֶם. עָלָיו תִּרְנֶה אִבְחַת כָּל מַגָּל וְחֶרְמֵשׁ, וְכָל סְאוֹן סוֹאֵן בְּסִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל. בָּרוּךְ טַעֲמֵךְ הַשֶׁמֶשׁ! וּבְרוּכָה אַתְּ לְאֵל עוֹשֵׂךְ וּבוֹרְאֵךְ, אֲשֶׁר תָּעִידִי עַל גֹּדֶל תְּבוּנָתוֹ וְטוּבוֹ. בָּך אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם! מַרְפֵּא כְנָפַיִךְ יַכְנִיף אֶת רוּחִי לְהִתְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, יַרְחִיף כָּל עַצְמוֹתַי לַהֲלוֹךְ קַל כְּאַחַד הַצְּבָאִים וְזַרְזִיר מָתְנַיִם לְאוֹר חִצָיִךְ. לְקוֹל צִלְלַת הֲמוֹן שָׂרַיִךְ, אֶמְאַס בְּשָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם. הֲאֶקַּח זְהַב שְׁבָא בִּזְהַב אֶגְלֵי טַל, הַנּוֹצֵץ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתַיִךָ? וְאִם יִטְעַם לִי טַעַם מַעֲדַנּוֹת שָׂרִים הַסִּרוּחִים עַל עַרְשׂתֵיהֶם, כְּטַעַם עֻגַּת רְצָפִים תַּחַת צֵל רֹתֶם ⁷⁶בִּרְתוֹם מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֵךְ עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים? שָׁם אֶשּׂם וְאֶשְׁאַף נִשְׁמַת תֵּימָן בְּנַחַת וּלְאַט בְּלִי חָנֵף וּמֵרָע, יִשָּׁקֵנִי וַאֲנִי לוֹ הָרוֹעֶה בַשּׁוֹשַׁנִּים וְרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'. שָׁם אֲנִי נֶאֱסָף עִם מוֹרָשֵי לְבָבִי עַל צַפַּחַת מַיִם נֶאֱמָנִים, כְּיוֹרֵשׁ עֶצֶר עַל תִּירֹש וְיִצְהָר וְצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ, וְאֶשְׁקְטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי בִתְכוּנַת אֱנָשׁוּתִי וְאֵרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא:

פרק שני: ספר חסדי האל והשגחתו בפרטית על בני האדם. כי הוא המובחר בכל היצורים.    🔗

צַדִּיק אַתָּה ה' וָחֶסֶד מִשְׁפָּטֶיךָ, כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם לְהַכִּיר גָּדְלְךָ וְטוּבֶךָ. רָאִיתִי ה' מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְאָדָם אֵין בָּאָרֶץ לְהַכִּיר נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֱלֹהִים, וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם גֻּלַּת הַכֹּתֶרֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ כָּל נִבְרָא, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל עֱזוּז מִפְלְאוֹתֶיךָ צַדִּיק תָּמִים; וַתְּדַבֵּר עַל עַבְדְּךָ לִמְרָחוֹק, לָתֵת לִי שְׁאֵרִית בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, מִכָּל צְבָא הַטֶּבַע אֲשֶׁר על פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאִם בַּבְּרוּאִים הַשְּׁפָלִים נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא עַל יְצִירַת הָאָדָם וְהַרְכְּבָתוֹ, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְחָזָק מִצּוּר לְהַכְבִּיד אַכְפּוֹ עַל כָּל הַיְּצוּרִים, וְהוּא בְמִשְׂגַּבֵּי הַטֶּבַע יִתְקַלֵּס וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אֶרֶץ מִשְחָק לוֹ:

1. אַתָּה הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאש לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. קִפְאוֹן טִפַּת מַיִם הִמְשַׁלְתָּ עַל רַחֲבֵי יַמִּים, וּרְסִיס אַדְמַת עָפָר, עַל הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. קוֹמַת אִישׁ גַּמָּד הִגְבַּהְתָּ אֶל רֹאשׁ כּוֹכָבִים, חוּג שָׁמַיִם יִתְהַלֵּךְ לָחֹג חֻקֵּי מַסְלוּלָיו⁷⁷ הֲלִיכוֹתָיו ועֲתִידוֹתֵיהֶם. וְלַחֲקוֹר שֵׁעוּר קוֹמָתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. הַרְכָּבָה כֻּלָּה מִקְשָׁה אַחַת, כָּל חֵלֶק מַסְכִּים עִם חֶלְקוֹ וְכֻלּוֹ עִם כֻּלּוֹ; עַיִן רוֹאָה דְבַר חֵפֶץ לֵב חוֹמֵד, וְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ אַחֲרָיו, וְהַיָּדַיִם יִתְפְּשׂוּהוּ וֶהֱבִיאוּהוּ ⁷⁸אֶל הַשּׁוֹפֵט, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ ⁷⁹גֵּיא שְׁמָנִים מְמֻחָיִם וּמְזֻקָּקִים יוֹשֵׁב בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי בְרֹאש מְרוֹמִים עֲלֵי קָרֶת. וְלוֹ שָׁם לִשְׁכָּה קְטַנָּה בְּחַצְרֵי בֵית אֱלֹֹהִים כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, מָבְדֶלֶת בְּפָרֹכֶת הַמָּסָךְ לְהֵיכַל לַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב. וּבְלוּלִים יַעֲלוּ לוֹ אֶל הַמִּסְגְּרוֹת בֵּין הַשַּׁלַּבִּים אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ, עַל פִּיו יֵצֵאוּ וְעַל פִיו יָבוֹאוּ, הוּא וּבְנֵי שַׁרְעַפִּים אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל:

2. אַתָּה הִצַּבְתָּ לוֹ צִיּוּנִים בְּרֹאשׁ כָּל דֶּרֶךָ לְהוֹדִיעֶנּוּ אֹרַח חַיִּים וְלֹא יֶחֱטָא. בְּרֹאשׁ כָּל פִּנָּה וּמַעֲבָר קָבַעְתָּ לוֹ אוֹתוֹת הַבְּרִית וְהַתּוֹרָה ְוהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ עַל לוּחַ לִבּוֹ וְעַל לוּחֹת אֶבֶן בָּאֵר הֵיטֵב, וְהָיוּ לְאֹתוֹת לְמוֹעֲדָיו לְיָמָיו וְשָׁנָיו. גַּם בְּפִי כָּל בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ שַׂמְתָּ חָזוֹן נִפְרָץ, גַּם עוֹף הַשָּמַיִם יוֹלִיךְ אֶת קוֹל דְּבָרֶךָ, תְּאַלְּפֶנּוּ מִבַּהֲמוֹת אֶרֶץ, תְּחַכְּמֶנּוּ מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם, ⁸⁰ צְנִיעוּת מֵחָתוּל, גֶּזֶל מִנְּמָלָה. עֲרָיוֹת מִיּוֹנָה, דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ:

3. אַתָּה הֲכִינוֹתָ מְאוֹר עֵינָיו לִרְאוֹת תּנְחוּמַת עֲמֵלִים וּמְרוּדִים וְנִקְמַת הָעֲשוּקִים מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם. אָזְניִם כָּרִיתָ לוֹ לִשְׁמוֹעַ קוֹל רַעַמְךָ בְּגַלְגַּל הַחוֹזֵר, לִשְׁמוֹעַ אֶנְקַת אָסִיר וּלְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה, ויִּגֶל אָזְנוֹ לְמוּסָר, כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' אִם יְשַׁוְּעוּ וְיָשׁוּבוּ מֵאָוֶן

4. אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ כָּל עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַזְּמָן לְהוֹרִיד נֶפֶשׁ הָאָדָם לבְאֵר שַׁחַת, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ:

5. אַתָּה בָקַעתָּ צוּר לְבָבוֹ וַיֵצְאוּ מַיִם חַיִּים, לְהַשְׁקוֹת אַדְמַת אִישׁ עָנִי. הַצִּיקוֹתָ בְמַעֲבֵה עֶשְׁתֹּנוֹתָיו חֶמְלָה וַחֲנִינָה. אַהֲבָה וּנְדִיבוֹת, לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים, בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שׁוֹבְרִים.

6. אַתָּה רִצַצְתָּ עָזַבְתָּ דַלִּים בְּעוֹלָם עוֹבֵר, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע קָלוֹן, כִּי רָצִיתָ לַעֲזוֹב לָהֶם עֹפֶל עֻזָּב וָבַחַן בְּעִיר תְּהִלָּה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לְהַנְחִילֵם כִּסֵּא כָבוֹד בְּהֵיכָלְךָ מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. הֶאֱכַלְתֶּם לֶחֶם צַר בְּצַר מָעוֹן וּבְאֶרֶץ כָּבוּל ⁸¹בְּמִסְכְּנוֹת לִהְיוֹת לָהֶם מִסְכְּנוֹת בְּאֶרֶץ נְכֹחֹת רַחֲבַת יָדַיִם. אוֹ אִם אִישׁ עָנִי יוֹדֵעַ לְהַסְכִּין דְּרָכָיו בְּמוֹעֵצוֹת וָדָעַת, לְפַלֵּס צְעָדָיו עַל פִּי פֶלֶס ומֹאֹזְנֵי הַזְּמַן, לְהָסֵב אֶל אַחֲרָיו בְּשָמְעוֹ קוֹל צַעֲדַת עִתּוֹ בְּרָאשֵי הַבְּכָאִים ַעד יַעֲבֹר זַעֲמָהּ, וְאָז יֶחֱרָץ, וְהָיְתָה גַם הִיא לוֹ סֹכֶנֶת ותְּשָׁרְתֵהוּ וַתִּפְתַּח אֶת נאֹד יֵין הָרֶקַח אֲשֶׁר אִתָּהּ, וַתַּשְׁקֵהוּ אַחַר יֵין רַעַל וְתַמְתִּיק בְּפִיו רָעָה הִמְצִיאַתְהוּ. כִּי אַתָּה הַדַּעַת אָהַבְתָּ, חָכְמַת הַמִּסְכֵּן וְהָעָשִׁיר שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים בְּעֵינֶיך:

7. אַתָּה פּוֹרַרְתָּ קֶשֶר בּוֹגְדִים בִּזְרוֹע עֻזֶּךָ, שִׁבַּרְתָּ שֵׁבֶט מוֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל. פִּתַּחְתָּ חַרְצֻבֹּת רֶשַּׁע הַלּוֹחֲצִים עַם מְדִינָה וּמְדִינָה, מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל זָדוֹן בּעֹרֶף שׁוֹעִים וְנִכְבַּדֵּי אֶרֶץ וְהִכְנִיעוּם וְהִנִּיחוּם עֵירוֹם וְעֶרְיָה. עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ לְהַתִּיר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה, וַהֲקִימוֹתָ עָלָיו חֶרֶב נֹקֶמֶת לְחַלֵּל לָאָרֶץ נִזְרוֹ, וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּיךָ כִּמְעַט רֶגַע וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ כָּעָם כַּכֹּהֵן, (כִּי כָזֶה וְכָזֶה תֹּאכַל חֶרֶב לֹא תְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרָע), עַד יַעֲבוֹר עַמְּךָ ה' תַּחַת שֵבֶט צַדִּיק מוֹשֵל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים, וְנָתַתָּ שָלוֹם בָּאָרֶץ לָשֶבֶת אִישׁ תַּחַת גַפְנוֹ וּתְאֵנָתוֹ וְאֵין מַכְלִים:

8. אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הָרִים וּסְלָעִים נִשְׂגָּבִים וְצוּרִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק, אֲשֶׁר לֹא יִתְּנוּ מַעֲבָר לְכַף רֶגֶל אָדָם וּבְהֵמָה, יִגְזְלוּ מֵימֵי גֶשֶׁם וְשֶׁלֶג עָצוּר בְּעַצְמוֹתָם; תְּשַׁלַח רוּחֲךָ מִבֶּטֶן הָאָרֶץ יְנִיעֵמוֹ, תִּגַּע בָּהֶם וְיִנָּתְקוּ כְּהִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת לְהֵעָשׂוֹת בִּמְקוֹמָם אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם אֶרֶץ הַנֶּגֶב. — — הָעִיר הָעַלִּיזָה, צֹר הַמַּעֲטִירָה, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל חוֹף יַמִּים בְּתַאֲנַת רוּחָה אָמְרָה לְכָל עוֹבֵר: אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד — כִּי סַחֲרֵי וְאֶתְנַנִּי קֹדֶשׁ לָאֵל — נָטִיתָ יָדְךָ עַל מָעוֹז הַיָּם לְהַרְגִּיזָהּ וּלְבַלְּעֶנָּה מִמְּקוֹמָה:

9. אַתָּה דִכִּאתָ כְּחָלָל חֶרְדַּת וְעִצְבוֹן רוּחַ אֱנוֹשׁ בְּיוֹם רָעַם. שַׁבְתָּ מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ לְמִשְׁנֶה כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, כְּמוֹ פוֹלֵחַ וּבוֹקֵעַ בְּעָבֵי שְׁחָקִים לִקְרֹא אֵלָיו לְשָׁלוֹם. הִשְׂמַחְתָּ לְבַב כָּל אִכָּר וְעוֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת, וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי נְאוֹת דִּשְׁאָם, אֲשֶׁר פִּגְּרוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְהִנָּם פָּשִׁים כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כַּרְמֶל וְכַר נִרְחָב:

סוֹף דָּבָר, אַתָּה סַבֹּתָ בְּכָל דָּבָר טוֹב, צְדָקָה וְחֶסֶד, חַיִּים וְשָׁלוֹם, וְשֹבַע שְׂמָחוֹת יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים, מֵעִמְּךָ הֵם נְסִבָּה, כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נִתָּנוּ.

פרק שלישי: מהלל ומשׁבח מנעימות החברה המדינית והביתית, כי יהיה האדם ציית לחבירו.    🔗

אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַרְתָּ: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ לַעֲשׂוֹת אָדָם עֵזֶר וּמִשְׁעֶנֶת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כִּי יָדַעְתָּ אֶת מַכְאוֹבָיו וּמַחֲסוֹרָיו וְעָשִׂיתָ בְחָכְמָתְךָ, לָטַעַת בְּלֵב כָּל אֶחָד חֵפֶץ דְּבַר הַמּוֹעִיל לחֲבֵירוֹ. הִנַּחְתָּ אֶל לֵב כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים הַחֵפֶץ לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לְהַמְצִיא יַיִן וְשֵכָר לַהֲלוּמֵי יַיִן וּמָרֵי נֶפֶשׁ, וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתָּ הַתְּשׁוּקָה אֶל הַיְּדִיעָה וְהַחֲקִירָה; לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת עַל מַעֲשֵׂה הַמַּתְּכִיּוֹת, וּלְדַבֵּר עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְכָל מָעֲשֵׂה אוּמָנִיּוּת, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ הַצּוֹרְפִים וְהָאוּמָנִים מֵהֲמוֹן הָעָם, וְיַעֲשוּ גַם הֵם בְּעָרְמָה ותַחְבּוּלָה אֶת מְלַאכְתָּם כַּאֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ, וְיִצְטַיָּרוּ לָהֶם מַכֹּלֶת לְבֵיתָם וְטוֹבָה לְכָל הָעָם הַצְּרִיכִים לִמְלַאכְתָּם. הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לְעַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה בְמִלְחֶמֶת לֹא לוֹ, וַיְּהִי הַנָּקֵל לֶכְתּוֹ בְגֵיא צַלְמָוֶת אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, לֹא יִירָא מִיּרְאַת מוֹרִים וְלֹא יֵחַת מִנַּחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה, יַחֲשׁוֹב בְּנֵי אַשְׁפָּה לְאַשְׁפָּה וַעֲפַר אֶרֶץ, ורַעַשׁ כִּידוֹן יַחֲשָׁב לוֹ כְּלִי שִׁיר, וְיַעַר לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד שְׁלוֹם אֶרֶץ, אֵין לוֹ בָהּ אֲחוּזָה מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד סֻכָּה בְּכָרֶם, וּלְקַיֵּים כָּל יוֹשְׁבֶיהָ עַל מִקְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם אֵין לוֹ בְתוֹכָם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נָעַל. כִּי אַתָּה ה' נָפַחְתָּ בוֹ רוּחַ קִנְאָה לְקַנֵּא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעהוּ אָמַרְתָּ לוֹ: יְרֵה, וַיּוֹר. יוֹרֵד הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, יַעֲרֹג אֶל גַּלֵּי הַיָּם, כָּאַיִל תַּעֲרֹג אֶל אֲפִיקֵי מַיִם, וְיֵרֵד מִיָּם עַד יָם לְהָבִיא שֶׁנְהַבִּים וְכָל יְקָר, וְהוּא נִרְדַּם וַיָּעַף בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה אוֹ שׁוֹכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, לְמַעַן הַשְׁכֵּב אֶת רֵעֵהוּ עַל מִטּוֹת שֵן וִיקָר, כָּרִים וּכְסָתוֹת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן: וּבְרוֹב גְּאוֹנְךָ קָּשַׁרְתָּ לִבּוֹת כָּל עַם הָאָרֶץ בַּאֲגֻדָּה אַחַת לְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת, לִמְנוֹת עֲלֵיהֶם מְנַהֵל וּמַנְהִיג וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לָתֵת שׁוֹפְטִים וְשֹׁטְרִים בְּכָל שְׁעָרֵיהֶם, לְתַקֵּן הַדְּרָכִים וּמַעְבְּרוֹת מַיִם לְסַקֵּל כָּל מִכְשׁוֹל מִּדֶּרֶך הָעָם, וּלְצַדֵּק הַמִּשְׁקֹלוֹת וְהַמִּדּוֹת וְשַׁעֲרֵי כָּל מִסְחָר. וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים בָּתֵּי תְפִלָּה וּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת חֲכָמִים וְחִנּוּך תַּלְמִידֵיהֶם וּבָתֵּי הֶחָפְשִׁית לַעֲנִיִּים וּמְנֻגָּעִים וְאֻמְלָלִים: —

וְאֶת הָעָם הֶעֶבַרְתָּ לְמִשְׁפָּחוֹת, וְהַמִּשְׁפָחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה ה' לְיַסֵּר אִישׁ מֵאֲנָשֶׁיהָ בְּחַבְלֵי עֹנִי אוֹ הוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ, וּנְשָׂאוֹ דוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ בְּכֶסֶף וּמָזוֹן וּשְׂמָלוֹת נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, לִגְאַל מִשַּׁחַת חַיָּתוֹ אוֹ מִשְׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְּאָלֶנּוּ: — וְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה הִקְרַבְתָּ לַבָּתִּים לִהְיוֹת שְׁכֶם אֶחָד, הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֵשׁ, וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת, אֹפוֹת וְרַקָּחוֹת לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לְבַעֲלֵיהֶן, וְחָצוּ אֶת הַשָּׁלָל וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ הַבָּא אֶל הַבַּיִת כְּחֵלֶק הַיּוֹרֵד לַשּׁוֹלְלִים וְחֵלֶק הַיּוֹשֵׁב עֵל הַכֵּלִים, יַחֲדָיו יַחֲלוֹקוּ: — כִּי כִנְעִים זְמִירוֹת הַשִּׁיר יִתְרַבּוּ בְּהִתְרַבּוֹת כְּלֵי שִׁיר כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל, כֵּן תִּרְבֶּה נְעִימַת הַשְּׁכוּנָה בְּשֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד; בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה יֹאכְלוּהָ חֵלֶק כְּחֵלֶק וְשָׂמְחוּ אִישׁ בְּשִׂמְחַת רֵעֵהוּ. וְאִם הָאֶחָד יִתְקְפוֹ הַזְּמָן לִשְׁפּוֹך עָלָיו אֵשׁ עֶבְרָתוֹ, וְהָיָה עִמּוֹ עַד דְּרוֹשׁ אָחִיו אוֹתוֹ וְהֵשִׁיב אֶת שְׁבוּתוֹ בִּדְבָרִים טּוֹבִים ונִחוּמִים:

פרק רביעי: מזרז את האדם אל התקוה והתוחלת ⁸²שאפילו חרב מונחת לו בין כתפיו אל יתיאש ולא יפול לבו עליו ומכ"ש שלא ימנע עצמו מן הרחמים.    🔗

מַה יָּפָה אַתְּ רַעְיתִי תִקְוָה! וּמַה נָּעַמְתְּ, מַה יְּדִידוּת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ בַּת מְלָכִים, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ. שִׂפְתוֹתַיִךְ תִּקְוָה, כְּתִקְוַת חוּט הַשָּׁנִיּ, וּמִדְבָּרֵך נָאוֶה. מֵהָחֵל עַגְבַת כִּנּוֹרֵכִי, אֶשְׁכַּח כָּל יָגוֹן, אֶחֱשׁוֹב כָּל צַר וּמָצוֹק כְּמוֹץ הָרִים, וּמְהוּמַת גַּלְגַּל יוֹמִי כְגַלְגַּל וּכְקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלַכְתִּי חֲזַק מָתְנַיִם וְאַמִּיץ כֹּחַ אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, כִּי נֶאֱמְנוּ לִי עֵדוֹתַיִךְ מְאֹד. חֶלְקַת לְשׁוֹנֵךְ: הַלָּנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב, לֹא נִכְזְבָה מֵעוֹלָם. פְּעָמִים רַבּוֹת לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת עַל קָדְקֳדִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי, וְרוּחַ נְדִיבָה מֵאֵת ה' עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם, קִרְבוּ הֵנָּה אֲשֶׁר הֲיִיתֶם בְּפַח יָקוּשׁ לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם וְנִמְלַטְתֶּם, עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְיֵאָמְנוּ דְבָרַי. וְאִם לֹא, הַרְאוּ לי אֵיפוֹ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רְאִיתֶם מָכְשָלִים מִיוֹם הִוָּלְדָם עַד יוֹם מוֹתָם? רְאִיתֶם בִּקְעַת ה' מְלֵאָה עַצְמוֹת אָדָם, וַאֲמַרְתֶּם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? הֲיִחְיוּ מֵעֲרֵמוֹת הָעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת? וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיִפַּח בְּאַפָּם וַיִּחְיוּ כֶם אַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם עוֹשִׂים הַיּוֹם פְּרִי תְבוּאָה וְיַחֲלִיפוּ כֹחַ עִם כָּל הַיְּקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. — מִי הִבְצִיר רוּחַ נְגִידִים בְּיוֹם קְרָב (בִּנְפוֹל חַלְלֵי בַחוּרֵיהֶם כַּעֲמִיר הַקּוֹצֵר מִימִינָם ומִשְּׂמֹאלָם) לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲמוֹד עַל עָמְדָם כַּשֶּׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן עַד יִקּוֹם גּוֹי אוֹיְבָיו? מִי צָרַר מֵי הַיָּם כְּשִׂמְלָה פְרוּשָׂה, לִפְנֵי יוֹרְדָיו הַהוֹלְכִים בְּחֹשֶׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם לִמְצוֹא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, וּמָצָא לָהֶם? אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנַּת כָּל מִסְחָר וְכָל מִשְׁלַחַת יָד, לְהַשְׁלִיךְ אִישׁ אֶת כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ, צַמְרוֹ וּפִשְׁתּוֹ, שַׁמְנוֹ וְתִירֹשׁוֹ בֶּאֱלִילֵי עֵץ וָאֶבֶן מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם לְהִשְׂתַּכֵּר בָּם? הֲלֹֹא אַתְּ תִּקְוָה סְגֻלָּתִי! לָכֵן בְּכָל צָרָה וְצוּקָה אָחִישָׁה לִּי מִפְלַט לִבִּיּ, בַּת אֱלֹהִים, בָּךְ בִּקַּשְׁתִּי תָמִיד נֶחֱמָתִי — וַתֶּהִי!

פרק חמישי: מעיר את האדם אל הבטחון בה' (שהוא הנעלה על כל הנחמות), והחריצות המרפאות שבר בעליהן.    🔗

מַשְקֶה לַצָּמָא, צֳרִי לַמַּכְאוֹב, וְתִקְוָה לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה. נַעֲלֶה מִשְׁלָשְׁתָּן הַבִּטָחוֹן בַּה' לְנֶפֶש תִדְרְשֶׁנּוּ! יוֹדְעָיו לֹֹא חָזוּ רָע, חוֹזָיו לֹֹא יָדְעוּ אֲנָחָה. גַּם בַּדֶרֶךְ שֶׁהַבּוֹטֵחַ הוֹלֵךְ לִבּוֹ עִמּוֹ וְאוֹמֵר לַכֹּל: כִּי ה' מַחֲסֵהוּ. אִם ילֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹּא יִירָא; בְּיוֹם צָרָה, לֹֹא יִפְחָד; כִּי יוֹדֵע גּוֹאֲלוֹ חַי, נִמְצָא, מַשְׁגִּיחַ, וְכָל כּחַ לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנוּ לֹא יְקַוֶּה לִתְשׁוּעָה וְלֹא יְיַחֵל לְעֶזְרָה, כִּי יְשׁוּעָתוֹ אִתּוֹ וְעֶזְרָתוֹ לְפָנָיו הוֹלֵךְ נִכְחוֹ. — עֵץ חַיִּים הַבִּטָּחוֹן, עוֹמֵד בֵּין ה' וּבֵין הָאָדָם בְּאַחַת יָדוֹ עוֹשֶׂה בִּמְלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת בְּעֵץ הַחַיִּים, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לְהָבִיא עֶצֶב בִּמְלַאכְתּוֹ. לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶּן קֶשֶׁת רְמִיָּה מְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת, וְלֹא תְלַהֲטֵהוּ לַהַט בְּנֵי אָדָם לְשׁוֹנָם חֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמוֹר אֶת דֶרֶךְ עֵץ הַחַיִיּם. — מַה נַּעֲלֵיתָ מְאֹד, בִּטָּחוֹן! רֵשׁ וְעשֶׁר, גְּבוּרָה וְרִפְיוֹן, אֶת הַכֹּל נָתַן אֱלֹהִים בְּיָדֶךָ. אַתָּה סְגֻלַּת כָּל סְגֻלָּה, וּבִלְעָדֶיךָ! אֵין סְגֻלָּה מוֹצֵאת. אַתָּה מוֹרִישׁ אֶת הֶעָשִׁיר בִּלְעָדֶיךָ, וּמַעֲשִׁיר, אֶת הֶעָנִי עִמְּךָ. בִּלְעָדֶיךָ, אֵין גִּבּוֹר בָּאָרֶץ, וְעִמְּךָ, יֹאמַר הַחַלָּשׁ גִּבּוֹר אָנִי. וּבִימֵי קֶדֶם קַדְמוּתְךָ (בְּעוֹד שָׁרְשְׁךָ רַעֲנָן בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם), אָז גַּם עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם מָשַׁלְתָּ. ⁸³הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הִכִּירְךָ, הֶרִאָה אֹמֶץ לִבּוֹ בַגִּבּוֹרִים לִרְדוֹף בִּמְלֹא קֻמְצוֹ יְלִידֵי בַיִת אַחַר חֵיל אַרְבָּעָה מְלָכִים גִּבּורִים נוֹצְחִים, כִּי רוּח ה' סְמָכַתְהוּ עַל מְעַט חֵילו לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְקָיו. וּכְאִיש הוֹלֵךְ לְמִשְתֵּה בְנוֹ, הָלַךְ בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ לְטֶבַח מוֹרִיָּה, הִקְדִּישׁ קְרוּאָיו שְלֹשֶת יָמִים לַחֲתוּנַת בְּנוֹ יְחִידוֹ, הָרִים נָזְלוּ דְמָעוֹת עַל הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לַעֲרוֹך עָלָיו זֶבַח מִשְׁפָּחָה כָּזֶה, גַּם שָׁמַיִם נָטְפוּ בְכִי לְמַאֲכֶלֶת זָקֵן אַבִּיר לֵב, הוּחֲדָה גַּם מֹרָטָה לְהַאֲבִיד הֲמוֹן גּוֹיָיו, בִּשְׁפָּךְ דַם נֶפֶשׁ אַחַת שְׁרִידוֹ. וָהוּא, כְּתוֹם לְבָבוֹ הָלַךְ בְּרִנָּה לְמַלְאוֹת דְּבַר ה‘. — וְאַתָּה אֱנושׁ מָךְ מֵעֶרְכּוֹ! אַתָּה שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים לָקַחַת דְּמֵי בִנְךָ מִיָּדֶךָ, וְלֹא זָכַרְתָּ, כִּי הֵבֵאתָ פְּרִי בִטְנְךָ בִּכּוּרִים לִרְצֹנוֹ. לוּלֵא חָפֵץ ה’ לַהֲמִיתוֹ, אָמַר לַמַּלְאָךְ אַל תִּשְׁלַח יָּדְךָ אֶל הַנַּעַר. ⁸⁴הֲרָאִיתָ אִישׁ חֲמוּדוֹת מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהָיו בֶּטַח לְעֵינֵי רוֹאִים בְּתוֹךְ לְבָאִים, רוֹזְנִים נוֹסְדוּ יַחַד, אֶת נַפְשׁוֹ לְקַחְתָּהּ, וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבָם, אַף לֹא אֶל בּוֹר שְׁאוֹן כְּפִירִים רְעֵבִים שׁוֹאֲגִים לַטֶּרֶף, כִּי בָטַח בְּשֵׁם ה, וַיִּשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו. ואַתָּה עָמֵל! טוֹרֵף תְּפִלָּתְךָ בְפִיךָ, מִיִּרְאָה פֶּן יִטְרֹף זוּלָתְךָ טֶרֶף בֵּיתֶךָ. מִדֵּי עֲלוֹתְךָ בְּבֵית ה' לְבַקֵּשׁ טֶרֶף וּתְרוּפָה, מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בַּל תֶּרֶף. —

הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ וַעֲשֵׂה זֹאת אֵיפוֹ בְנִי! וְהִנָּצֵל מִכַּף כָּל יָגוֹן ומַכְאוֹב. בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, הֱיֵה תָמִים לוֹ, וְהִשְׁתַּמֵר מֵעֲוֹנֶיךָ, רְעֵה אֱמוּנָה, וְדַבֵּר אֱמֶת, מִצְוֹת פִּי שִׁלְטוֹן אֶרֶץ שְׁמוֹר, וְאָל תַּעֲבוֹר עַל דְּבָרָיו אַף בְּחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ. אֱהוֹב הַשָּׁלוֹם וּשְׂנָא מַשְׁבִּיתָיו, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא מעֲשַׁקּוֹת, אֱהוֹב אֶת הַבְּרִיוֹת וּשְׁנָא תַאֲוֹתֵיהֶם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר שַׁחֲרוּת יָמֶיךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם, אָז תִּקְרָא בְשֵׁם ה' וְתִשָׂא כּוֹס יְשׁוּעוֹת.