רקע
חנניה ריכמן
בְּצֵל הַמּוּזוֹת

“הַיָּרִיד הַדִּיזֶנְגּוֹפִי” –

זֶה מָקוֹם שֶׁבּוֹ חוֹשְׁבִים

סַקְרָנִים תְּמִימֵי־הָאֹפִי

זֶה אֶת זֶה לְ“כוֹכָבִים”.

*

הַיְדִידוּת בֵּין אָמָּנִים

דּוֹמָה לְאַהֲבָה:

כָּךְ מְעִידָה עַל־כָּל־פָּנִים

קִנְאָה מְשֻלְהָבָה.

*

אַמְבָּט־שֶׁל־בֹּץ לְרַחֲצָה

אַתָּה מוֹצֵא בִּטְבֶרְיָה;

אַמְבָּט־שֶׁל־בֹּץ לְהַשְׁמָצָה

תִּמְצָא בְּקַפֶטֶרְיָה.

*

אָמָּן מַשְׁמִיעַ בְּזִלְזוּל

עֶלְבּוֹן לְחֶשְׁבּוֹנוֹת –

אַךְ מַה קַּפְּדָן הוּא בְּנִהוּל

חֶשְׁבּוֹן לְעֶלְבּוֹנוֹת.

*

אִם מְבַקֵּשׁ אָמָּן־“כּוֹכָב”

אֱמֶת מֵעֲמִיתוֹ –

חֶפְצוֹ לִשְׁמוֹעַ אֶת שְׁבָחָיו

וְלֹא אֶת אֲמִתּוֹ.

*

נוֹף בְּנֵי־בּוֹהֶמָה נֶחְמָדִים

מָלֵא צִיּוּרִיּוּת:

יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה מְאֹד בַּדִּים

וְשֶׁפַע שֶׁל צְבִיעוּת.

*

אֵין אִישׁ קָטָן יָכוֹל לַחְדּוֹל

מִ“נַּרְקִיסוּת” תַּמָּה;

רַק אִישִׁיּוּת אָמָּן גָּדוֹל

נִמְאֶסֶת עַל עַצְמָהּ.

*

רוֹדֵף־כָּבוֹד – יוֹבְלוֹ־שֶׁלּוֹ

הוּא בְּעֵינָיו מְעַט,

וְהוּא דוֹרֵשׁ לְהַלְלוֹ

גַּם בְּיוֹבְלוֹת־זוּלַת.

*

אַחַד פְּגָעָיו הָרָאשִׁיִּים

שֶׁל מְפֻרְסָם אֻמְלָל –

שֶׁעִנְיָנָיו הָאִישִׁיִּים

נִהְיִים עִנְיַן־הַכְּלָל.

*

זוֹכֵי־פִּרְסוּם, אָמְנָם, זוֹרְחִים

כִּזְרוֹחַ הַיָּרֵחַ –

אַךְ, כַּיָּרֵחַ, גַּם מוֹשְׁכִים

הֲמוֹן־כְּלָבִים נוֹבֵח.

*

אֵין הַשְׁמָצָה – כְּתִיבָה זוֹלָה:

רָאִינוּ דֻגְמָאוֹת

שֶׁהִיא עוֹלָה לְבַעֲלָה

בִּסְכוּם הָגוּן מְאֹד.

*

סַל־נְיָרוֹת, בְּדֶרֶךְ־כְּלָל –

תְּעוּדָתוֹ פְּרוֹזָאִית.

לֹא כֵּן הוּא סַל עוֹרֵךְ־ז’וּרְנַל:

בּוֹ יֵשׁ גַּם שֶׁפַע פַּיִט. *

אִם בּוֹחֲנִים וּמְבַקְּרִים

כְּתַב־יָד בְּלִי סַלְחָנוּת,

אָז מְקוֹמוֹ בְּרֹב מִקְרִים

הוּא סַל וְלֹא חֲנוּת.

*

פַּיְטָן מַפְעִיל עִם כָּל חִבּוּר

אֶת דִּמְיוֹנוֹ הָרַב:

הוּא מְדַמֶּה שֶּׁהַצִּבּוּר

יִקְרָא אֶת כָּל שִׁירָיו.

*

לֹא בְּנָקֵל זוֹכֶה כִּשְׁרוֹן

לְהַכָּרָה מְלֵאָה,

אִם אֵין לוֹ אֵיזֶה מִין קִשְׁרוֹן

עִם בַּעֲלֵי־דֵעָה.

*

אֵין שׁוּם תּוֹרִים בְּשׁוּק־סְפָרִים –

כִּי הַבִּקּוּשׁ כָּאן דַּל;

רַק שְׁנֵי דְבָרִים יוֹצְרִים תּוֹרִים:

סֶנְסַצְיָה וּסְקַנְדַל.

*

עִם צֵאת סִפְרוֹ, מָשׁוּל פַּיְטָן

צְמֵא קְהַל־קוֹרְאִים אוֹהֵד –

לְאִישׁ מַשְׁלִיךְ מֵהַר שׁוֹשָׁן

וּמְצַפֶּה לְהֵד.

*

“מִסְפַּר קוֹרְאַי עַכְשָׁו הֻכְפַּל” –

בִּשֵּׂר פַּיְטָן – “הֵבַנְתָּ?”

– "קַבֵּל, רֵעִי, בִּרְכַּת־מַזָּל!

מָתַי־זֶה הִתְחַתַּנְתָּ?"

*

"שִׁמְךָ, פַּיְטָן, יִחְיֶה בַּזְּמַן

שֶׁיִּשְׁתַּכַּח הוֹמֶרוֹס!

אוּלָם לֹא קֹדֶם, כְּמוּבָן" –

הוֹסִיף לֵצָן בְּאֶרֶס.

*

סָח לְפַיְטָן אָמַּן־שְׁנִינָה:

"אוֹתְךָ עָשׂוּ שִׁירֶיךָ

לְבֶן־אַלְמָוֶת בַּמְּדִינָה –

לְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ!"

*

עַל עֵסֶק־פְּרָס “בִּלְתִּי־נָקִי”

אָמְרוּ חַכְמֵי־שְׁנִינָה:

"כָּל זֵר־דַּפְנָה בִּלְתִּי־חֻקִּי

הוּא רַק "מַמְזֵר־דַּפְנָה".

*

בִּשְׂדֵה־רוּחַ מִתְאַזְּנִים

יְבוּלִים לְפִי הַזְּנִים:

עִם בַּצֹּרֶת בַּסִּפֹּרֶת –

מִתְרַבֶּה יְבוּל־בִּקֹּרֶת.

*

רֹב סוֹפְרִים רוֹכְשִׁים כְּבוֹדָם

בְּתֵאוּר חֻלְשׁוֹת אָדָם

וּמַרְבִּית הַמְבַקְּרִים –

בְּתֵאוּר חֻלְשׁוֹת סוֹפְרִים.

*

הַבִּקֹּרֶת הָעוֹיֶנֶת

מְרֻצָּה מֵהַצָּגָה

בְּמִדָּה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת

הִזְדַּמְּנוּת לַהֲצָקָה.

*

כָּל בַּמַּאי לִפְנֵי פְּרֶמְיֶרָה

מְקַוֶּה לְשִׂיא־קַרְיֶרָה;

בַּפְּרֶמְיֶרָה – הוּא סָחוּט;

אַחֲרֶיהָ – הוּא "שָׁחוּט".

*

הַצַּיָּר מוֹצֵא מִפְלָט

מִבִּקֹּרֶת – בַּמֻּפְשָּט:

"לֹא ‘נִקְטַלְתִּי’ – כִּי חָמַקְתִּי:

אִי־אֶפְשָׁר לִקְטוֹל אַבְּסְטְרַקְטִי!"

*

מוֹדֶרְנִיזְם מְנַסֶּה

לְצַיֵּר לְלֹא נוֹשֵׂא.

מַה חִדּוּשׁ חִדְשׁוּ פֹּה מוּזוֹת?

כָּל יַלְדֵי־הַגַּן עָשׂוּ זֹאת!

*

הַסּוֹחֵר בְּאָמָּנוּת –

יֵשׁ לוֹ קְנֵה־מִדָּה פָּשׁוּט:

אָמָּנוּת־אֱמֶת נִכֶּרֶת

בָּעֻבְדָּה שֶׁהִיא נִמְכֶּרֶת.

*

הַ“קִּשְׁקוּשׁ” – אֵינוֹ קִשְׁקוּשׁ,

אִם זוֹכֶה הוּא לְבִקּוּשׁ.

אִם קוֹנִים כָּזוֹ “אַסְכּוֹלָה” –

כָּל סוֹחֵר יַקְדִּישׁ עִסְקוֹ לָהּ.

*

מַה יִרְבּוּ הַ“חֲתָנִים”

בְּעוֹלַם הָאָמָּנִים,

אִם אֵי־פַּעַם יִתְקַבֵּל

הָרַעְיוֹן שֶׁל “פְּרָס סְנוֹבֶּל”.

*

הַסּוֹפֵר מַרְבֶּה לִטְבּוֹעַ

מַטְבְּעוֹת מִלִּים נָאוֹת

וְזוֹכֶה לִשְׂכַר־מִקְצוֹעַ

… בְּאוֹתָם הַמַּטְבְּעוֹת.

*

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת קוֹמֶדְיָה

שֶׁמַּצִּיג אוֹתּהּ בַּמַּאי –

נֶהֱפֶכֶת לִטְרַגֶדְיָה

בְּעֵינָיו שֶׁל הַקֻּפַּאי.

*

מוּל שְׁלֹשִׁים חַבְרֵי הַצֶּוֶת –

לַהֲקַת בַּמַאי נַיָּד –

בָּאוּלָם הִצְנִיעוּ שֶׁבֶת

כְּעֶשְׂרִים צוֹפִים בִּלְבָד.


לֵץ־שַׂחְקָן הֵעִיר בְּנַחַת:

"הַמַּצָּב הַפַּעַם – טוֹב:

מִקָּהָל אֵין לָנוּ פַּחַד –

כִּי אֲנַחְנוּ פֹּה הָרֹב!"


“אָלֶף־בֵּית” – מַלְאַךְ־שָׁלוֹם:

הוּא בִּלְבַד יָכוֹל לִסְתּוֹם

שֶׁצֶף־קֶצֶף שֶׁל תַּרְעֹמֶת

בֵּין “בְּנֵי־שֵׁם” עַל תּוֹר־פִּרְסֹמֶת.

*

הִתְגַּדְּלוּת עוֹלָה לַשִּׂיא

בֵּין בְּנֵי גֹבַה נַנָּסִי:

הַגָּדוֹל בְּמִילִימֶטֶר

מִתְפָּאֵר בְּגֹבַהּ־יֶתֶר.

*

לְעַז־מֵצַח שֶׁעָלַב

אִישׁ דָּגוּל – אָמְרוּ שׁוֹמְעַיו:

"שַׁל, גַּס־רוּחַ, נְעָלֶיךָ

מֵעַל כָּל אַרְבַּע רַגְלֶיךָ!"

*

הֶעֱלִיב אִישׁ־רִיב־וָסֶלֶף

אִישׁ הָגוּן בְּשֶׁקֶץ־פִּיו.

הִתְכּוֹנֵן קָרְבַּן־הָעֶלֶב

לְהָשִׁיב לַמַּעֲלִיב.


אַךְ רֵעוֹ אָמַר בְּשֶׁלֶו:

"אַל תָּשִׁיב עַל נִבּוּחוֹ!

כְּלוּם יִשּׁוֹךְ בַּר־דַּעַת כֶּלֶב

אִם הַכֶּלֶב נְשָׁכוֹ?"

*

אַל תִּכְעַס עַל הֲלָצָה,

אַל תִּסְלַח לְהַשְׁמָצָה!

*

לֵץ – הֻתְּרוּ לוֹ עֳקָצִים,

וְאוּלָם לֹא שִׁקּוּצִים.

*

צְחוֹק־הַדּוֹר – בְּרִיחָה אֶל קוֹמִי

מִן הַפַּחַד הָאַטוֹמִי.

*

אִם עָגוּם הוּא הַמַּצָּב,

הַהוּמוֹר נִהְיֶה לְצַו.

*

"אֳמוּנָה – סִמָּן שֶׁל פֶּתִי

וּמַצְפּוּן הוּא פְּגָם אֶסְתֶּטִי!" –

זֶה הַלֶּקַח שֶׁמַּגִּישׁ

לְשׁוֹמְעָיו חָכָם חָדִישׁ.

*

אֵין לְצִינִיּוּת לוֹעֶגֶת

שׁוּם “בְּעַד” – יֶשְׁנוֹ רַק “נֶגֶד”.

*

פְּרִימִיטִיב הוּא פְּרִי מֵיטִיב

לְדוֹרֵנוּ סְבוּךְ־הַטִּיב.

*

סִפְרִיָּה – כְּבֵית־מִרְקַחַת:

רְפוּאוֹת וְרַעַל יַחַד.

*

סִפְרִיָּה הִיא בֵּית־דּוֹרוֹת,

אַךְ לַבּוּר הִיא בֵּית־קְבָרוֹת.

*

עֵט־אָמָּן הוּא כְּלִי־בִּצּוּעַ;

עֵט־חוֹבֵב הוּא צַעֲצוּעַ.

*

לְשַׂחְקָן גָּדוֹל נִתַּן

לְהַגְדִּיל תַּפְקִיד קָטָן.

*

אוֹ שְׁלוֹם־בַּיִת אוֹ שְׁלוֹם־פַּיִט –

זוֹ בְּרֵרַת פַּיְטָן בַּבַּיִת.

*

הַמָּקוֹר שֶּׁאֵין בּוֹ כְּלוּם –

לֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם תַּרְגּוּם.

*

דִּין אָפְנָה: אֶתְמוֹל “רַב־מֶכֶר” –

וְהַיּוֹם כְּבָר אֵין לוֹ זֵכֶר.

*

פְּלַגִיאַט הוּא גֵזֶל גַּס

שֶׁנִּדְפַּס – וְגַם נִתְפַּס.

*

גַּס חוֹשֵׁב גִּדּוּף לְשִׂיא

הַכִּשְׁרוֹן הַפֻּלְמוֹסִי.

*

מַה חוֹמֶדֶת בַּקְרָנוּת?

קַבְּרָנוּת בְּקַבְּלָנוּת.

*

חוֹב – לֹא כֶּסֶף מְזֻמָּן

וְחוֹבֵב – אֵינוֹ אָמָּן.

*

הַפּוֹתֵחַ בְּמִזְמוֹר –

לֹא תָּמִיד אוֹמְרִים לוֹ: “גְּמוֹר!”

*

לֹא לְכָל אָמָּן־בַּדְּרָן

הַקָּהָל קוֹרֵא “הַדְרָן”.

*

“צְחוֹק” – אָמַר הַמִּתְלוֹצֵץ –

“זֶה חִיוּךְ שֶׁהִתְפּוֹצֵץ!”

*

בְּהוּמוֹר – כָּל עַם וָעַם

נֶהֱנֶה מִיבוּא־חִנָּם.

*

לֵץ מוֹדֶרְנִי מַעְתִּיק

“חָכְמוֹתָיו” מִלֵּץ עַתִּיק.

*

חָצוּף אֶחָד קִבֵּל מַכּוֹת.

הָיָה זֶה הַבַּרְנַשׁ

שֶׁבַּחֲנוּת שֶׁל עַתִּיקוֹת

שָׁאַל: “מַה יֵּשׁ חָדָש?”

*

אִם עַל בְּדוּתָה עוֹבֶרֶת

תְּקוּפָה מְכֻבָּדָה,

הִיא לְבַסּוֹף מֻכְתֶּרֶת

בְּתֹאַר אַגָּדָה.

*

יֵשׁ פְּצָצוֹת שֶׁל הֲלָצוֹת

שֶׁאֵינָן מִתְפּוֹצְצוֹת;

בִּיחוּד, אִם הֵן נוֹפְלוֹת

עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת.

*

בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ טֶרוֹר

אֵין סַטִירָה וְהוּמוֹר:

בַּהוּמוֹר – הַצְּחוֹק הוּא חֹק,

בַּטֶּרוֹר – הַחֹק הוּא צְחוֹק.

*

יֵשׁ הֶבְדֵּל עָמֹק בָּרוּחַ

בֵּין סַטִירָה לְהוּמוֹר:

זוֹ – קַרְנַיִם לְנִגּוּחַ,

זֶה – קַרְנַיִם לְמָאוֹר.

*

הַסַּטִירָה – זֶהוּ שׁוֹט

לְהַצְלִיף חֻלְשׁוֹת עִקְּשׁוֹת;

אַךְ הוּמוֹר לֹא דָן קָשׁוֹת:

נֶהֱנֶה הוּא מֵחֻלְשׁוֹת.

*

עוּל־יָמִים – יוֹתֵר זָרִיז

בִּתְפִיסַת הוּמוֹר עַלִּיז;

אַךְ קָשִׁישׁ רָגִישׁ מִנַּעַר

לְהוּמוֹר מָהוּל בְּצַעַר.

*

מוּסִיקַאי רָגִישׁ לְסֶלֶף:

בִּשְׁבִילוֹ “זִיּוּף”־צְלִילִים

הוּא עָווֹן חָמוּר פִּי־אֶלֶף

מִזִּיּוּף־מְצַלְצְלִים.

*

אֵין אָמָּן עַצְמוֹ יוֹדֵע,

מַה צּוּרָה יַלְבִּישׁ אִידֵאָה:

פְּעֻלַּת “אָמַּנְ־גָּנוֹן”

לֹא כְּפוּפָה לְתַקָּנוֹן.

*

הַשְׁרָאָה – “צְלִיחַת־הָרוּחַ”,

שֶׁסּוֹפָהּ אֵינוֹ בָּטוּחַ:

יֵשׁ וְרוּחַ זוֹ צוֹלַחַת

בְּצוּרָה בִּלְתִּי־מֻצְלַחַת.

*

לְאָמָּן יֵשׁ כֹּשֶר רַב

לְנַתֵּחַ יְצָרָיו;

אַךְ עוֹשֶׂה הוּא אַנַלִיזָה

רַק אַחַר מִלּוּי קַפְּרִיזָה.

*

עֲבוֹדַת הַפַּרְנָסָה –

הָאִשָּׁה הַמְּאוּסָה,

וְתַחְבִּיב – פִּילֶגֶשׁ

לְסִפּוּק הָרֶגֶשׁ.

*

קַנְאָן – בְּלִי קֹשִי תַּכִּירֶנּוּ:

בֵּין מִתְחָרִים עִם פְּעָלָיו

הוּא מְהַלֵּל נוֹפְלִים־מִמֶּנּוּ,

אוּלָם פּוֹסֵל עוֹלִים־עָלָיו.

*

אִם אִישׁ־בִּקֹּרֶת מְשַׁבֵּחַ

אָמָּן לִפְנִים מִקַו־הַדִּין –

וַדַּאי, רוֹצֶה הוּא לְנַגֵּחַ

אָמָּן אַחֵר בַּעֲקִיפִין.

*

הַמְבַקֵּר הַקּוֹנְסְטְרוּקְטִיבִי

נוֹתֵן מַקֵּל בְּיַד כּוֹשֵׁל;

הַמְבַקֵּר הָאַגְרֶסִיבִי

מֵנִיף עָלָיו אֶת הַמַּקֵּל.

*

“הַאִם יָדַעְתָּ לְצַיֵּר?” –

שָׁאַל צַיָּר נִפְגָּע בְּזַעַם.

עַל כַּךְ הֵשִׁיב הַמְבַקֵּר:

"בְּטַעֲנָה זוֹ אֵין שׁוּם טַעַם:


גַּם לְהַטִּיל בֵּיצָה זוּטָה

לִי, כְּמוּבָן, אֵין כָּל יְכֹלֶת –

אוּלָם בְּטַעַם חֲבִתָּה

אַבְחִין יוֹתֵר מִתַּרְנְגֹלֶת!"

*

יֵשׁ לְהַלֵּל צַיָּר אַבְּסְטְרַקְטִי

עַל שִׁיטָתוֹ הַחֶסְכוֹנִית:

הוּא מְקַמֵּץ בְּאֹרַח פְּרַקְטִי

אֶת מַשְׂכֻּרְתָּהּ שֶׁל דֻּגְמָנִית.

*

אָמָּן שׂוֹנֵא שִׁגְרָה פְּרוֹזָאִית;

סִגְנוֹן־בּוֹהֶמָה נֶאֱמָן

יוֹצֵר בְּכָל פִּנּוֹת־הַבַּיִת

“בַּלַגַן־עֵדֶן” שֶׁל אָמָּן.


בְּכָל מָקוֹם עַל אֲדָמָה

יֵשׁ תַּחֲרוּת וּמִלְחָמָה:

בֵּין מְיַצְּרִים – עַל הַשְּׁוָקִים

וּבֵין יוֹצְרִים – עַל הַשְּׁבָחִים.

*

פְּלוֹנִי כָּתַב חִבּוּר שָׁלֵם

בִּגְנוּת חוֹמְדִים־לְהִתְפַּרְסֵם.

יַסְבִּיר־נָא: לָמָּה הוּא עַצְמוֹ

בְּרֹאשׁ סִפְרוֹ… פִּרְסֵם אֶת שְׁמוֹ?

*

כָּל פִּילוֹסוֹף חָשׁוּב בּוֹנֶה

עוֹלָם חָדָשׁ, עוֹלָם שׁוֹנֶה –

אַךְ תַּבְנִיתוֹ תָּמִיד כָּזוֹ

שֶׁדְּמוּת־בּוֹנוֹ – בְּמֶרְכָּזוֹ.

*

פַּיְטָן קְרָאַנִי כְּשֹוֹפֵט:

“קְרָא וֶאֱמוֹר אֶת הָאֱמֶת!”

אַךְ אִם אֹמַר אֶת הָאֱמֶת,

הוּא יִקְרָאֵנִי אֶל שׁוֹפֵט!

*

שְׁלֹשָׁה חוֹמֵד כָּל בֶּן־פַּרְנַס –

וְהֵם: פְּרוּסָה, פִּרְסוּם וּפְרָס.

כִּרְחוֹק פַּרְנַס מִפַּרְנָסָה,

רָחוֹק הַפְּרָס מִן הַפְּרוּסָה.

*

כְּשֶׁטִירוֹן כּוֹתֵב שִׁירוֹן,

הוּא בְּעֵינָיו נִרְאֶה שִׂיא־רוֹן;

אַךְ מְשׁוֹרֵר יוֹצֵר שִׁיר־אוֹן –

רוֹאֶה שִׁירוֹ כְּשִׁיר־טִירוֹן

*

צְמִיחַת סִגְנוֹן מַצְרֶכֶת עֵת;

אַךְ אִם נִמְהָר הוּא בַּעַל־עֵט,

וְאֵין לוֹ חֵשֶׁק לְחַכּוֹת

הֲרֵי מַתְחִיל הוּא לְחַקּוֹת.

*

בְּלִי הִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל חֲוָיוֹת

אֵין לַפַּיְטָן מִלִּים חַיּוֹת;

רַק אִם הַנֶּפֶש חֻשְׁמְלָה,

נֵעוֹר בְּנֶפֶשׁ חוּשׁ־מִלָּה.

*

גַּם אִם מַנְחֵהוּ עִקָּרוֹן,

פַּיְטָן יוֹצֵר בְּשִׁכָּרוֹן;

גַּם אִם הַתֹּכֶן – מְחֻשָּׁב , נִגּוּן נוֹבֵעַ מֵחוּשָׁיו.

*

מַטְּרַת הוּמוֹר הִיא לְהַנּוֹת,

מַטְּרַת סַטִירָה – לְגַנּוֹת;

מַטְּרַת סִפֹּרֶת – לְתַנּוֹת,

מַטְּרַת בִּקֹרֶת – לְשַׁנוֹת.

*

אֵין לְסוֹפֵר סִפּוּק בְּאֹמֶר,

אִם מִתְרַקֵּם הוּא חִישׁ־מַהֵר;

רַק מַאֲבָק קָשֶׁה עִם חֹמֶר

נוֹתֵן לוֹ רֶגֶש שֶׁל יוֹצֵר.

*

לִלְמוֹד – אוֹמְרִים בְּרִיּוֹת בְּטַעַם –

זֶה לְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר.

אֱמֶת! לָכֵן, נִדְחֶה כָּל פַּעַם

אֶת לִמּוּדֵנוּ לְמָחָר.

*


פָּנָה סַקְרָן אֶחָד תָּמֵהַּ

אֶל מִלּוֹנַאי: "הַרְשֵׁה לִשְׁאוֹל:

כֵּיצַד יָכֹלְתָּ לְבַצֵעַ

חִבּוּר מִלּוֹן כָּל־כָּךְ גָּדוֹל?"


עָנָה הָאִישׁ: "זֶה מִין שַׁרְשֶׁרֶת –

כְּמוֹ בְּרִיב עִם בַּת־הַזּוּג:

מִלָּה אַחַת מִיָּד גּוֹרֶרֶת

מִלָּה שְׁנִיָּה מִזֶה הַסּוּג!"

*

עוֹרֵךְ קַפְּדָן אֶחָד נִשְׁאַל:

"מִי, לְדַעְתְּךָ, עוֹד אַקְטוּאַלִי

מִבְּנֵי הַדּוֹר הַלִיבֶּרַלִי?"

בְּלִי כָּל הִסּוּס עָנָה: “לַסַּל!”

*

לְכָל סוֹפֵר, לְפִי חֻקָּה,

שְׁמוּרָה גַם “זְכוּת־הַעְתָּקָה” –

אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁהוּא כָּתַב

סִפְרֵי־יְצִירוֹתָיו.

*

כְּתִיבַת חִבּוּר בִּשְׁעַת מִבְחָן –

מִבְצַע־סַפְרוּת הִיא, כְּמוּבָן,

אַךְ הִיא אֵינָהּ מַעֲנִיקָה

שׁוּם “זְכוּת־הַעְתָּקָה”.


לֹא תּוֹעִיל לְךָ בַּבֹּחַן

סִפְרִיָּה בַּאֲרוֹנְךָ,

אִם תִּהְיֶה רֵיקָה מִתֹּכֶן

סִפְרִיָּה שֶׁל זִכְרוֹנְךָ.

*

בּורּ קוֹנֶה אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה –

וְאַחַר שִׁנּוּן־תֻּכִּי

מְשַׂחֵק תַּפְקִיד־קוֹמֶדְיָה

שֶׁל יוֹדֵעַ וּבָקִי.

*

אַל תַּבְרִיק, מַשְׂכִּיל צָעִיר,

בְּצִיטַטוֹת לְמַכְבִּיר –

פֶּן תָּעִיד בְּךָ צִיטַטָה

כִּי לֹא בַּנְתָּ, מַה קָרָאתָ.

*

הַדֻּגְמָה הָעִקָּרִית

לַתְּנוּעָה הַחַד־סִטְרִית

הִיא הַדֶּרֶךְ שֶׁל סִפְרֵנוּ

הַמֻּשְׁאָל לְמַכָּרֵנוּ.

*

מִמִּלּוֹן לִמְדוּ בִּינָה,

גַּנְדְּרָנִים בְּנֵי־חֶפֶז:

הֵן מִיָּד אַחַר אָפְנָה

תִּמְצְאוּ בּוֹ – אֶפֶס.

*

רַדְיוֹ טוֹב מַדְרִיךְ הַמֹּחַ

“מִיהוּ מִי וּמַהוּ מָה”

וּקְלוֹקֵל – מַדְרִיךְ מָנוֹחַ

בְּהוּמָה־וּמְהוּמָה.

*

מַקְלִיטִים פֹּה, בְּלִי גֻזְמָה,

כָּל פְּזֹמֶת שֶׁפֻּזְּמָה

אַךְ שִׁיר טוֹב, הַיּוֹם כִּתְמוֹל,

מְצַפֶּה לַשָּׁוְא לְמוֹ"ל.

*

שִׁיר רַב־תֹּכֶן־וּמִשְׁקָל

שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ חִישׁ־קַל,

אַךְ שִׁיר־הֶבֶל שֶׁהֻלְחַן

נַעֲרָץ כְּדֵי פֻּלְחָן.

*

כָּרָגִיל, זִמְרַת־אָדָם

מְחַמֶּמֶת אֶת הַדָּם.

אַךְ תְּכוּפוֹת זַמָּר מַצְלִיחַ

אֶת דָּמֵנוּ לְהַרְתִּיחַ.

*

יֵשׁ זַמֶּרֶת מְזַמֶּרֶת

נִגּוּנִים וּפִזְמוֹנִים;

יֵשׁ זַמֶּרֶת מְסַמֶּרֶת –

שַֹעֲרוֹת־מַאֲזִינִים.

*

מַהוּ גַ’ז? טֵרוּף־תִּזְמֹרֶת

הַמַּכֵּנוּ בִּ“זְמַרְמֹרֶת”,

בְּלִיל כֵּלִים מִשְׁתּוֹלְלִים,

הַ"יּוֹצְאִים מִן הַכֵּלִים".

*

מָה רָקְדוּ אֶתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם?

מְחוֹלוֹת־מַחְנַיִם.

מַה חוֹמְדִים לִרְקוֹד הַיּוֹם?

מְחוֹלוֹת־מָתְנַיִם.

*

מַה פֵּרוּשׁ רוֹמַן “בַּלָּשׁ”?

זֵהוּ רֶצַח מְשֻׁלָּשׁ:

רֶצַח־נֶפֶש בָּרוֹמַן,

רֶצַח־כֶּסֶף, רֶצַח־זְמַן.

*

מַהוּ סֶרֶט דֶּטֶקְטִיבִי?

אֶמְצָעִי חָדִישׁ מֻשְׁלָם

לַחִנּוּךְ הַדֶּפֶקְטִיבִי

שֶׁל הַנֹּעַר בָּעוֹלָם.

*

בְּנֵי חֶבְרָה לֹא־מְבֻגֶּרֶת

לֹא יַשְׁפִּילוּ אֶת עַצְמָם

עַד כְּדֵי בִּקּוּר בְּסֶרֶט

הַמֻּתָּר לִבְנֵי־גִילָם.


הַקּוֹלְנֹעַר – יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק

עַל הַבַּד תָּמִיד לִרְאוֹת

שְׁנֵי דְבָרִים: גְּבוּרוֹת־הַנֶּשֶׁק

וְנִשּׁוּק־הַגִּבּוֹרוֹת.

*

בָּעִתּוֹן – פִּרְחָח סוֹלֵחַ

לַצֶּנְזוּרָה הַשְׁמָטָה,

אַךְ בַּסֶּרֶט הַ“מּוֹתֵחַ” –

לֹא יִמְחַל לְאַשְׁמָתָה!

*

מַקְשִׁיב לְמוּסִיקָה צְרוּפָה –

רוֹאֶה בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו;

וְהַקּוֹרֵא שִׁירָה יָפָה –

שׁוֹמֵעַ בְּעֵינָיו.

*

תַּרְגּוּם שִׁירִי לֹא יִתָּכֵן

עַל פִּי דִיּוּק צַר־עַיִן:

עַלָיו לָתֵת “חֵן תַּחַת חֵן”

וְ“יַיִן תַּחַת יַיִן”.

*

הַמְתַרְגֵּם שֶׁל יְצִירָה,

כְּמוּסִיקַאי נָאוֹר,

לֹא יְבַצַּע בַּחֲצוֹצְרָה

קוֹנְצֶ’רְטוֹ לְכִנּוֹר.

*

אוּלַם־קוֹנְצֶרְט – מָקוֹם נָעִים,

אַךְ יֵשׁ בּוֹ גַם מִגְרַעַת:

תָּמִיד בְּרַעַשׁ־נַגָּנִים

שִׂיחַת־רֵעִים מֻפְרַעַת.

*

אוֹמְרִים: הַמֹּחַ – מִין מַשְׁדֵּר.

אָכֵן, כֹּחוֹ הוּא עַז,

אוּלַם כְּכָל מַשְׁדֵּר אַחֵר –

רֹב תָּכְנִיתוֹ הִיא גַ’ז.

*

סַטִירָה – מִין רְאִי כָּשׁוּף,

וְזֶה עִקַּר־קִסְמוֹ:

אָדָם מַכִּיר בּוֹ כָּל פַּרְצוּף –

חוּץ מִפַּרְצוּף־עַצְמוֹ.

*

שְׁבִילֵי סַטִירָה – מוּזָרִים:

תָּמִיד וּבְכָל מָקוֹם

דָּרוּשׁ לְשֵׁם יִשּׁוּר דְּבָרִים

דַּוְקָא רְאִי עָקֹם.

*

הֶסְבֵּר חִדּוּד אֵינוֹ דָרוּשׁ

לְבַעַל חוּש־הוּמוֹר –

וּלְמִי שָׁאֵין לוֹ זֶה הַחוּשׁ

הֶסְבֵּר לֹא יַעֲזוֹר!

*

אָדָם חֲסַר הוּמוֹר עַלִּיז

דּוֹמֶה לַעֲגָלָה

חַסְרַת־קְפִיצִים, אֲשֶׁר כָּל זִיז

גּוֹרֵם לָהּ טַלְטֵלָה.

*

לִגְלוּג אַרְסִי לֹא־מְרֻסָּן

הוּא נֶשֶׁק לֹא־קוֹלֵעַ –

וְעַל־פִּי־רֹב הוּא רַק סִמָּן

לְהִגָּיוֹן צוֹלֵעַ.

*

רַעְיוֹן־וָרֶגֶשׁ לַפַּיְטַן –

צֵרוּף שֶׁל שְׁעַת־נֵס;

רַעְיוֹן־וָרֶגֶשׁ לַמַּדְעָן –

צֵרוּף שֶׁל שַׁעַטְנֵז.

*

סוֹפֵר טִירוֹן חוֹמֵד לִזְכּוֹת

לְנֹסַח מִשֶּׁלּוֹ;

סוֹפֵר בּוֹגֵר עָמֵל קָשׁוֹת

כְּדֵי לִפְרוֹק עֻלּוֹ.

*

כָּל הַמַּרְבֶּה מִלִּים פְּשׁוּטוֹת

הֲרֵיהוּ מְשֻׁבָּח;

כָּל הַמַּרְבֶּה מִלִּים קְשׁוּטוֹת

הֲרֵיהוּ מְסֻבָּךְ.

*

קְרִיאָה נוֹתֶנֶת יְדִיעָה

בְּכָל שִׁטְחֵי הָרוּחַ;

שִׂיחָה – יְכֹלֶת־הַבָּעָה,

כְּתִיבָה – דִּיּוּק־נִסּוּחַ.

*

כֵּיצַד יִלְמַד אָדָם עִנְיָן,

שֶׁבּוֹ עוֹדֶנּוּ בּוּר?

הָאֶמְצָעִי הַמְצֻיָּן –

לִכְתוֹב עָלָיו חִבּוּר.

*

הֲרֵי לִיצוֹר אֵינְךָ יָכוֹל” –

אָמַר בְּבוּז סוֹפֵר:

“וּבְכֵן, מַה זְּכוּת לְךָ לִפְסוֹל?”

הֵשִׁיב הַמְבַקֵּר:


"אִם בְּיָדְךָ נִמְצָא כָּעֵת

דִּינָר פָּגוּם וְקַל,

הַאִם פּוֹסְלוֹ חַיָּב לָתֵת

אַחֵר, מְלֵא־מִשְׁקָל?"


“גַּם הַבִּקֹּרֶת – יְצִירָה” –

טוֹעֵן הַמְבַקֵּר.

– “אִם מְקוֹרָהּ – לֹא יֵצֶר רָע” –

מֵשִׁיב לוֹ הַסּוֹפֵר.

*

חֲכַם־בִּקֹּרֶת מְהֻלָּל

הֵעִיר בַּחֲשִׁיבוּת

לִמְמַשֵּׁל כִּי הַמָּשָׁל

הוּא “שְׁפַל סוּגֵי סַפְרוּת”.


אַךְ זֶה גָמַל לוֹ בִּמְהִירוּת

“סְנוֹקֶרֶת” נֶאֱמֶנֶת:

"טָעִיתָ: שְׁפַל סוּגֵי סַפְרוּת –

בֵּקֹּרֶת לֹא – הוֹגֶנֶת!"

*

הוּמוֹר – אֵינוֹ שִׂמְחָה לְאֵיד:

קָהָל צוֹחֵק אִם אִיש מוֹעֵד –

אַךְ אֵין הַמַּעַד מַצְחִיקָם

אִם הַנּוֹפֵל אֵינֵנּוּ קָם.

*

אָמַר שׂוֹנֵא לְצוֹן־דִּבּוּר:

כָּל קַלַמְבּוּר הוּא “קוֹל־עַם־בּוּר”.

הֵשִׁיב לוֹ לֵץ בְּמַחְמָאוֹת:

קַלַמְבּוּרוּת יָפָה מְאֹד!”

*

אֵין הַשַּׂחְקָן הַמְחֻנָּן

לוֹבֵשׁ תַּפְקִיד מִן הַמּוּכָן:

הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹתוֹ תּוֹפֵר

(אָמְנָם, מֵאֶרֶג הַסּוֹפֵר).

*

נוֹאֵם טִירוֹן, נוֹאֵם “מַתְחִיל” –

רוֹעֵד מִבְּלִיל שֶׁל גִּיל וָחִיל;

דּוֹמֶה דְּבָרוֹ הַמְשֻׁלְהָב

לְמִכְתָּבוֹ שֶׁל מְאֹהָב:


בִּפְתִיחָתוֹ הַחֲגִיגִית

אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יַּגִּיד –

ַוְכַאֲשֶׁר סוֹף־סוֹף גָּמַר,

אֵינוֹ יוֹדֵע מָה אָמַר.

*

אִם סִמַּן־חָכְמָה – זָקָן,

יַעַל תַּיִשׁ לַדּוּכָן!

*

מִן הַדִּין הוּא לְתַכְנֵן

כָּל נְאוּם… כִּלְבוּשׁ בַּת־חֵן:

דַּי אָרֹךְ שֶׁיְּכַסֶּה

אֶת גּוּפוֹ שֶׁל הַנּוֹשֵׂא;


וְאוּלָם לֹא כֹּה אָרֹךְ –

שֶׁיַּפְסִיד כָּשְׁרוֹ לִמְשׁוֹךְ.

*

לוּ תַקָּנוֹת־הַחֹק חִיְּבוּ

אֶת כָּל הַנּוֹאֲמִים

לוֹמַר רַק מַה שֶּׁיַּחְשְּׁבוּ

הָיוּ רֻבָּם אִלְּמִים.

*

בְּכָל נְאוּם יֶשְׁנָן שָׁלֹש

גִּרְסוֹת דִּבְרֵי נוֹאֵם:

אַחַת שֶׁהוּא הֵכִין מֵרֹאשׁ,

אַחַת שֶׁהוּא גִמְגֵּם;


וְהַטּוֹבָה שֶׁבַּשָּׁלֹש –

פְּרִי הַבְרָקַת־פִּתְאֹם,

שֶׁנִּצְנְצָה אֶצְלוֹ בָּרֹאשׁ

… כְּשֶׁגָּמַר לִנְאוֹם.

*

בְּכָל נְאוּם צְרִיכִים לִהְיוֹת

פְּתִיחָה וְסוֹף טוֹבִים –

וְהָעִקָּר שֶׁזֶּה לָזֹאת

יִהְיוּ מְאֹד קְרוֹבִים.

*

יֵשׁ נוֹאֲמִים קִצְרֵי־בִּינָה

וַאֲרֻכֵּי־דִבּוּר,

שֶָמְּדַבְּרִים מִתּוֹךְ שֵׁנָה:

שְׁנָתוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר.

*

הִתְעוֹרְרוּת רַבָּה מְאֹד

לִוְּתָה אֶת סוֹף הַנְּאוּם:

כָּל הַיּוֹשְׁבִים עַל הַכִּסְאוֹת

נֵעוֹרוּ מִנִּמְנוּם.

*

רוֹפֵא שָׁאַל מַכָּרָתוֹ,

אִשָּׁה זְקֵנָה כֵּנָה,

אֵיךְ הִיא קִבְּלָה הַרְצָאָתוֹ

עַל נְדוּדֵי־שֵׁנָה?


עָנְתָה: "בְּעֹנֶג אֲמִתִּי!

אָעִיד נֶאֱמָנָה:

הַרְצָאָתְךָ רִפְּאָה אוֹתִי

מִנְּדוּדֵי־שֵׁנָה!"

*

"סְלַח, אֲדוֹנִי: הַאִם זְמַנִּי

קָצוּב לִי כָּאן מֵרֹאשׁ?"

שָׁאַל נוֹאֵם פַּטְפְּטָנִי

אֶת פִּי הַיּוֹשֵׁב־רֹאשׁ.


– “כָּאן אֵין שׁוּם סְיָג לַמְדַבְּרִים” ­

עָנָה הָאִישׁ רַכּוֹת –

"אֲבָל אֲנַחְנוּ מִתְפַּזְרִים

בְּעוֹד עֶשְׂרִים דַּקּוֹת"

*

כָּתַב אַחַד הַמְבַקְּרִים:

“מַחְצִית סוֹפְרִים הִנָּם בּוּרִים”.


דָּרְשׁוּ סוֹפְרִים בְּזַעַם רַב

שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ מִדְּבָרָיו.


הִדְפִּיס הָאִישׁ “תִּקּוּן־דְּבָרִים”:

“מַחְצִית סוֹפְרִים אֵינָם בּוּרִים”

*

הִתֵּל צַיָּר: "הַדֻּגְמָנִית –

הִנָּהּ עוֹבֶדֶת עַצְלָנִית:

הִיא מְמַלֵּאת אֶת תַּפְקִידָהּ

רַק אִם מַבִּיט מָעֲבִידָהּ".

*

צַיָּר יָשַׁב עִם דֻּגְמָנִית

בְּהֵעָדְרָהּ שֶׁל הַ“ּפְּלוֹנִית”.

הֵם נִתְכַּבְּדוּ כִּבּוּד יָפֶה

וּפִטְפְּטוּ עַל כּוֹס קָפֶה.


פִּתְאֹם עָלוּ הֵדֵי פְּסִיעוֹת –

וְהַצַּיָּר נִבְהַל מְאֹד:

"אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת? זֹאת אִשְׁתִּי!

הוֹי, מַהֲרִי וְהִתְפַּשְׁטִי!"

*

תַּעֲרוּכָה. שִׂיחַת־בֵּינַיִם:

– "מַדּוּעַ שַׂמְתָּ, אֲדוֹנִי,

לִגְבֶרֶת זוֹ שָׁלֹשׁ אָזְנַיִם?"

– “מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ רוֹאָה עֵינִי!”


– "אִם כָּךְ רוֹאוֹת עֵינֶיךָ – מֵילָא!

אוּלָם הַסְבֵּר לִי עוֹד דָּבָר:

כְּלוּם בְּעֵינַיִם שֶׁכָּאֵלֶּה –

אַתָּה מֻכְרָח לִהְיוֹת צַיָּר?"

*

הָאָמָּנִים יוֹצְרִים צוּרוֹת –

וְזֶה לָזֶה יוֹצְרִים צָרוֹת.

*

מִלִים – לְבוּשׁ; סוֹפֵר – חַיָּט.

חָרוּז – צִפּוֹר; פַּיְטָן – צַיָּד.

*

אוֹי לְשִׁירַת פַּיְטָן־אָמָּן

מִתַּרְגּוּמֵי תֻּרְגַּמְגְּמָן.

*

מַהִי שִׁיטַת תַּרְגּוּם פָּגוּם

“אֶחָד מִקְרֶה, אֶחָד תַּרְגּוּם”.

*

הַגְּרַפוֹמַן תָּמִיד רוֹגֵן

שֶׁמְּבֶקְּרוֹ אֵינוֹ הוֹגֵן.

*

הַפְּלַגִיאַטוֹר בְּקַלּוּת

מוֹלִיד שֵׁנִית יְצוּר יָלוּד.

*

מְקוֹרִיּוּת, רְחִימָאִי –

זֶה זוּג־עֵינַיִם עַצְמָאִי.

*

דִּמְיוֹן – כִּשְׁרוֹן, אֲשֶׁר נוֹצַר

לִהְיוֹת לְאִישׁ אוֹצָר – אוֹ צַר.

*

הוּמוֹר – קָשֶׁה לְהַגְדָּרוֹת,

כִּי הוּא עַצְּמוֹ פּוֹרֵץ־גְּדֵרוֹת.

*

מָשָׁל הוּא שֶׁקֶר וְכָזָב

לְשֵׁם מוּסַר־הַשְׂכֵּל נִשְׂגָּב.

*

גָּאוֹן – זֶה אִישׁ אֲשֶׁר גִּלָּה

סוֹכְנוּת־פִּרְסֹמֶת מְעֻלָּה

*

פִּרְסוּם רִאשׁוֹן שֶׁאִישׁ פֻּרְסַם

עָשׂוּי לִהְיוֹת אוֹ פּוּר אוֹ סַם.

*

פְּרָס לְאָמָּן – כָּבוֹד סִמְלִי,

אַךְ כָּל אֶחָד אוֹמֵר: “שִׂים לִי!”

*

שִׁבְחֵי הֶסְפֵּד – תַּשְׁלוּם־שָׂכָר

נָדִיב מְאֹד, אַךְ מְאֻחָר.

*

צֵרוּף שֶׁל “מוּזָה" וְ"אָמָּן

אֵינוֹ יוֹצֵר עוֹד “מְזֻמָּן”.

*

אָמַר סוֹפֵר: "לַחֲבֵרַי

יֵשׁ אַשְׁרָאָה, אַךְ לֹא אָשְׁרַאי".

*

גַּם בַּדֵּעוֹת הַמִּתְקַדְּמוֹת

יֵשׁ לֹא מְעַט דֵּעוֹת־קְדוּמוֹת.

*

רַעְיוֹן עָמֹק וְלֹא־תָּפוּס

נִרְאֶה לַבּוּר טָעוּת־הַדְּפוּס.

*

תַּרְבּוּת לִסְנוֹבּ – לֹא סַם־רִפּוּי

כִּי־אִם צִפּוּי לְשֵׁם יִפּוּי.

*

עָבַרְתָּ דֶּרֶךְ מִכְלָלָה?

אֵין זֹאת עֵדוּת לְהַשְׂכָּלָה;


רַק זֶה מַשְׂכִּיל הוּא דֵי־צָרְכּוֹ

שֶׁמִּכְלָלָה עָבְרָה דַרְכּוֹ.

*

אוֹצַר־חָכְמָה כֻּלוֹ צָמַח

מִגִּלּוּיֵי שִׁפּוּט מֻצְלָח.


וְהַשִּׁפּוּט? מֵהִגָּיוֹן.

וְהִגָּיוֹן? מִנִּסָּיוֹן.


וְנִסָּיוֹן מִמַּה צָמַח?

מִן הַשִּׁפּוּט הַלֹּא־מֻצְלָח.

*

חוֹתַם־אָמָּן בְּכָל תְּמוּנָה

הוּא אוֹר גָּנוּז, קְרִינָה טְמוּנָה.

*

אָמָּן הוּא עֶבֶד גּוֹרָלוֹ:

כָּשְׁרוֹ קוֹשְׁרוֹ אֶל פָּעֳלוֹ.

*

לָשׁוֹן – לְבוּשׁ הָמַּחְשָׁבוֹת.

אַל תַּלְבִּישוּן בְּלוֹיֵי־סְחָבוֹת!

*

טִיּוּט כָּרוּךְ בְּאִטִּיּוּת –

אַךְ רַב נִזְקוֹ שֶׁל אִי־טִיּוּט.

*

לִשְׁתּוֹק בְּעֶשֶׂר לְשׁוֹנוֹת –

לֹא מְסֻגָּל גַּם פּוֹלִיגְלוֹט.

*

אִם תְּלַגְלֵג עַל קְלַסְתֵּרִי,

אַתָּה לוֹעֵג לָאֵל יוֹצְרִי;


אִם – עַל צוּרַת חֲלִיפָתִי,

אַתָּה לוֹעֵג לְחַיָּטִי;


אַךְ אִם לָעַגְתָּ לְמִלַּי,

זֶה, בֶּאֱמֶת, לִגְלוּל עָלַי.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!