המלמדת אדם דעת חלקי הז' אקלימים ושלש חלקי הישוב אסיאה אפריקה ואיברופה:

ידבר ג"כ על האיים הרחוקים אשר מקרוב מצאו ספינות פורטוגאל עם הקוטב הדרומי:

ימצא בו מנהר סבטיון ·ומקומות היהודים הסגורים אנה איפה הם. וכל פרטי גבולי ארץ ישראל ·וגן עדן של מטה ·קשט דברי אמת:

הכינה וגם חקרה איש חיל רב פעלים ר' אברהם פריצול זצ“ל בעיר פירארה שנת רפ”ה לפ"ק:

ונדפס בעיר ויניציאה בבית זואן דיגארא תשרי שמ"ז ·כי יצב גבלת עמים למספר בני ישראל:

Con licentia d’Superiori.

הקדמה    🔗

---

להניח רבים מעצבון הטרדו' והיגונות אשר מקצתם לפעמים כאשר יבקשו להשקיט המיית עצבונ' ויגונ' ילכו לקרוא בקריאו' שירו' באהבי זמה ובספרי מלחמות קדומות אשר בקריאתם לא היו ולא נבראו אלא למשל נכתבו ובהם בכל מאד יעיינו ויעמיקו ·ובילדי נכרים יספיקו.

על כן אמרתי אני אברהם פריצול בן מרדכי מאויניון נפשו עדן גר פיררה לאהבת גבירים ידידים חשובים זרע קדש מצבתם אשר אהבתים לחבר לכבודם היום חדש חשון שנת רפה לפ"ק את דברי האגרת הזאת בכתב עברי החדשה במלאכ' קצת מהלכי עולם חקוקה וחרוש' היא הנקרא' קוסמוגראפיאה בלשון עמים לשמח נפש עגומים בפרסום הגדות אמתיות חדשות גם ישנות הנודעים למעיינים בה ובחקירות אופני האיקלימי' ורוב הישובי' והמדברות הימים והנהרות ההרים והיערות כפי מה שבינותי בקצת ספריהם ' והיהודי' אשר נמצאו מחדש ומלכיהם ומציאות הבשמי' והפלפל אשר בגלילותיהם ומקום נהר סבטיאון אשר בארץ הודו למעלה מפרס במושבותיהם ' וחדשות אחרות נמצאו מחדש בארצות כוש וגוייהם ·וזאת תהיה הגדת ספורי באגרת הזאת להגיד רוב העיקרים האלה כאשר תשיג ידי ·ולא אביט אל עניי השכל אנשי לצון הלהוטים אחרי ההבל אשר יכשר להם הלצנות הרבה ממעט שמע חכמה כזאת אשר בין חכמים תתהלל ולפני מלכים תתיצב לדעת בה מפלאי ה' אשר ברא בהבדל המקומות וחכמת הטבעי' אשר הטביע ה' במציאות ·ברזל מעפר יוקח ·ומקום לזהב יזוקו ·וארץ ספיר אבניה ·במציאות מקומות הקרובים לזריחה ·וצא ולמד כמה החכימה התורה האלהית והרחיבה נפשה במקומות הצריכים להגיד הגבולים והשוכנים בישובים בקוי הרוחות והרצועות בספר בראשית בהגדת כל תולדות העמים וגבולותיהם במושבותם לגוייהם ·ובגבולי הארץ ועריהם ·ושתי את גבולך מים סוף וגו' ·ואמר במשנה תורה פנו וסעו וגו' ·ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת ·ובאלה מסעי פרטי המסעות כלם ·ובחלוקת הארץ אמר והיו תוצאותיו הימה ·ויצא חצר אדר ועבר עצמונה ·ורבים מאלה בספר יהושע ·אמנם אוכלי הבצלים והשום המזוהמי' מכי בטן כאשר יקראו באלה ילכו עליהם ויעבורו ·כי לא ידעו מה הוא ·ובודאי דבר ה' הוא ולא לתוהו מכתבו ·וגם כי יודע אופן הישוב בו ·ופרטי פלאות ה' אשר הטביע בעולמו ·ואנכי בכל כחי אשתדל להגיד ולכתו' הדברי' העקריי' והראשיים במלאכה הזאת בדרך כללות הזכרת המקומות ·כי בפרטם פרט ופרט לא יכילם ספר ואין חקר לתבונה ואף המצרים ראשי חכמי המלאכה הזאת לא יכלו להגיד הכל אף כי נשמטו ושכחו ולא ידעו רק מה שיכלו להשיג וקראו שמות זרות דרך הסכמה עליהם ·אם שיהיו שמות קדומים או שמות חדשות אלך אחרי עקבותם ואקרא להם שמות במעט הכללי אשר אזכיר כשמות אשר גבלו ראשונים ' והמשכיל יבין במה שאכתוב כי ידעתי ייטיב למביני' וימתק לחכמי' ' ויען כי זאת האגרת תסוב עניינה על ארחות המציאו' התחתון והליכותיו ומה שנמצא מימים קדמוניות וגם מחדש היום בחכמת מלאכת המלחות בים וביבשה קראתי שם האגרת הזאת ארחות עולם ואחלקנה לפרקים קטנים נחלקים ונפרדים להודיע ולהגיד לרבים מה שבינותי ומצאתי כתוב ושמעתי מאנשי אמת וקצת מה שיזמין ה' לידי וה' יהיה בעזרתי אמן:

פרקי הספר    🔗

---

פרק א – בהזכרת אופן צורת המציאות התחתון בכללו הים והיבשה באיכותו:

פרק ב – בחלוקת הישוב אשר בצפונו של כדור לשלשה חלקים כלו לפי דעת הקדומים אשיאה אפריקה ואיברופא וסימני תחומיהם אנה הם:

פרק ג – בחלוקת הישוב הצפוני בכדור הנז' לשבעה אקלימי' ברצועה ארוכה מן המזרח אל המערב באורך ומקום מחלוקתם והתחלתם ברוחב מן הדרום אל הצפון ואי זה מקום מנוחתם:

פרק ד – יזכור בו מה שחלקו חכמי המלאכה הזאת הישוב הזה הנז' למעלות וחלקים ורצועות:

פרק ה – יודיע אורך הישוב בקו ישר עם הבלתי מיושב שבו וצורתו והים האמצעי מידיטירניאו וגבוליו וארכו מראשו לסופו:

פרק ו – בביאור המקומות אשר בכל אורך שפת ים אפריקא ובארבאריאה ממזרח למערב לאורך ישר:

פרק ז – נבאר מחוזות כלם הידועים במלכות נוצרים אשר באיברופא מתחיל מאנגליאה ואיסקוציאה וליכנס במיצר גיבילטאר עם כל אורך הים האמצעי ושפתו עד דרך מבוא ים אדריאנו המגיע לויניציאה ואיסטריאה ולא יותר:

פרק ח – בגבולים אשר אחורי גבול דרך ים אפריקא נגד יינובא ורומי מתחיל ממיצר גיבילטאר ויעבור על מצרים וגבול נילוס ומוצאו ואחר דרך ים סוף וקוטב ארץ ישראל ויפו וברוט וליציאה וציליציאה:

פרק ט – בגבולי פרס וים פרס וגלילו' הודו כלם ובבל ומדי והרי קאספיאו וים קאספיאו המת ·ויהודים סגורים לדעת הסופרים וטארפובאנה:

פרק י – להודיע גבולי ארץ ישראל לבדה וסביבותיה לארבעת רוחותיה ומעבר לאמיק ומדבר חבור אשר זה נודיע אמתתו במקום אחר:

פרק יא – לבאר גבולות הים והשוכנים למעלה מהים ללכת מויניציאה לקוסטאנטינופולי ואליספונטי והאיים הרבים בארציפיליגו וללכת ביפו או בארוט ואליכסנדריאה של מצרים:

פרק יב – לבאר המקומות העקריות והראשיות בדרך ים מויניציאה לפלאנדרי וללכת במיצר גיבילטירא ופורטו גלו ואנגליאה וסקוציאה ואיבירניאה סמוך ליבשת פלאנדריס:

פרק יג – נזכיר בו מהלך אופירה מדברי הנביאים לאחורי היבשה דרך ים איך הוא ·ואנה הוא לאחורי כתוב היא באפריקא השפלה הצריך להודיע באגרת הזאת:

פרק יד – על דבר היהודי מהי' שבטים וענינו ומהלכו אשר בא ממדבר חבור לפי המגידים ·אשר במדברות אשיאה ואראביאה פיליקס בשנת רפ“ד לפ”ק:

פרק טו – על מלחות מלך פורטוגאל בים אוקיאנוס כאשר רצה בראשונה ללכת דרך ארץ כוש השפלה בדרום היא איטיאופיאה לקאוו דיבונא ספיראנצא וכל המקומות אשר מצאו והיהודים ומדבר חבור:

פרק יו – בבאור קצת מקומות חדשות באיטיאופיאה אשר מצאו עם פורטוגאלי מן הקודם אל המתאחר ·והשמות החדשים אשר הושמו עליהם והחדושים הטובים אשר בהם:

פרק יז – על אי מאדירא ·וטעם שמה וטוב ענינה:

פרק יח – על מה שנסעו מאי מאדירא ומצאו שבעה איים נקראים קנאריאי ורוקאנאריאי¹ לאיי קאניבאל מוצא הזהב לרוב אוכלי בשר אדם והם אלו בתוך הים בימינם, והאיים קאנאריאי האלו רחוקים מן היבשה לראש לבן הוא קאוו ביאנקו:

פרק יט – על מוצא דרך יבשת דרומית לצאת מפורטוגאל עד נגד קאוו קאנטין ·וקאוו ביאנקו ·וקאוו וירדי: וביאור גלילות באמצע היבשה ובתוך ההרים וענין חלוף מלח בזהב ודברים רבים אחרים:

פרק כ – בגבולי קאוו ביאנקו לעם זינאגי ·והנהר הגדול המפסיק בין קאוו בייאנקו לקאוו וירדי התחלת השחורים האמתיים:

פרק כא – יודיע בו מנהגי גלילות קאוו וירדי וסיניגא וגאמברא ובונדומיל:

פרק כב – על משך צלעי היבשה אשר על שפת ים אוקינוס אחר עבור המקומות הנז' ·הם קאוו וירדי ונהרותיו וסיניגא ונהרותיו וגמברא ונהרותיו:

פרק כג – יודיע דרך משך אורך היבשה הזאת הכושיית השפלה וכל הנמצא בה על שפת ים אוקיינוס ונהרותיה עד דרך מבוא לשון ים סוף:

פרק כד – יבאר משך סוף גבול בארבאריקו הנז' וים סוף ושפתיו ·ומעבר הגולפו בארבאריקו נקרא לטולומיאו סינוס בארבאריקוס כי עד כאן הגיעו דבריו ולא יותר, ודרך לעבור לאמיקא וקאליקוט, ואחר אלה גלילות הודו מציאות היהודים ונהר סבאטיון:

פרק כה – מענייני קאליקוט ·מלכה ושריה וסחורותיה ·וגליל פריטיגייאני והסמוך עליו ונהר סבטיון:

פרק כו – יודיע סמיכות וקירוב לאמיקא לגולפו התחלת ים סוף ·ומציאות ראש יבשת קאליקוט סמוך למיצר התחלת ים פרס והערה מעטית לכל ארץ הודו ואיי הים בכלל ומעשה הקארוביאני ביבשה:

פרק כז – הערה נוספת על רוב איי ים אוקינוס הראשיות הקדומות הנה עם האחרונות בהודו ואיטרופבנ' וסביבות סינוס מאניוס בסוף המזרח הדרומי לפנות לצפונו של עולם:

פרק כח – על ביאור סביבות סינוס מאניוס סוף ים הודו ולהפוך סביבות היבשה המזרחית ·והיהודים הסגורים:

פרק כט – על מציאות עולם חדש הגדול ותכונתו אשר נמצא להלאה ממשוה היום ·ואם אפשר הדבר שיהיה ישוב בדרום להלאה ממנו ·היינו בלשונ' להלאה בטורידא זונא:

פרק ל – על עסק מציאות מקום הגן עדן:

פרק א: בהזכרת אופן צורת מציאות התחתון בכללו הים והיבשה באיכותן.    🔗

---

הסכימו החכמים כלם בעלי החקירות כי העולם כלו בכללו כדוריי והארץ באמצע הכל כנקודה בתוך העגולה תלויה על בלימה ברצון הבורא וסביבותיה שלשת היסודות ועליהם מספר הגלגלים כלם סובבים זה על זה כגולדי בצלים כי אין ריקות נמצא ·ובהיות מטבע המים לסבוב ולכסות כל האדמה שהיא היסוד הכבד מהכל סדר ה' בחכמתו וברצונו הקדום ובאמצעות הטבע האלהי אשר שם חול גבול לים רצה ואמר יקוו המים ותראה היבשה לדרוך להולכים בה ותשאר בזה חקירתנו כי הים והיבשה הנראים בעצמותם למטה הם יחדיו גם כן כמו כדור סובב ·והארץ תראה מעט הנה ומעט הנה בו ·אשר בחצי החלק הכדורי העליון הזה יתהלכו בו כל בני חלד ויתורו בו ויסתעפו בו מי בים והאיים ומי ביבשה או במערות מי בהרים ומי במדברות מי ביערים ומי בנהרות והנה החצי הכדור הזה כאשר יחלק לארבע' רבעיו נאמר בהם צד מזרחי וצד מערבי וצד דרומי וצד צפוני ואמרו החוקרים הראשוני' כי בקצה מזרח הדרומי כולו מעבר למשוה היום אשר יעבור קוטבו באי טאראפובאנה בים הודו לסבוב הקפת השמש בו ולרוב החמימות עליו לא כתב בו טולומיאו ישוב כלום רק קרא כוש התחתונה ארץ בלתי נודעת טירא אינקונייטא וכן לים אוקינוס הדרומי אשר סביבות אפריק' ממלכות כוש קרא האיים ההמה פורטונאטי אינסולי ומהים ההוא הסובב כל ארץ כוש לא דבר מאומה אולם הצד הצפוני כולו מהחצי הכדור העליון ממזרח למערב אשר הוא רביע הכדור הוא הישוב המפורסם וידוע לכל החכמים אשר חלקוהו לאיקלמים ולמעלות וחלקים ובו תסוב חקירתם האמת כי גם בקצה הצפוני הזה לקרירותו יתמעט הישוב בו ג“כ להיותו במדבר שממה לא תזרע ולא תצמיח ולא יכנה חום שרב ושמש כי אם מעט והוא אחר עבור איי הולאנדי לא יעבור בה איש ורגל בהמה לא בים ולא ביבשה כי קור המה ·האמנם בימים האלה כי כבר החל האדם לרוב על פני חלד נתרבו הישובים ונתישבו המדברות ונכרתו ונחשפו היערות ונתיבשו אגמי מים רבים עם נהרות באופן כי נתפשט הישוב בארבע רוחות המציאו' ועברו קו אשר גבלו ראשונים לשבת בכל צד עולמי אשר לא דברו בהם הקדומים ובפרט טולומיאו אשר ננעלו ממנו הישובים החדשים האלה הנמצאים כאשר נבאר בע”ה ·

פרק ב: בחלוקת הישוב אשר בצפונו של כדור לשלשה חלקים כולו לפי דעת הקדומים אשיאה אפריקא ואברופא וסמני התחלת תחומה ואנה ישלימו גבוליהם ורוב העמים אשר בהם.    🔗

---

אחרי אשר בארנו בפרק הקודם לזה כי כל הישוב המיושב על החצי הכדור העליוני וכלו צפוני בכדור לסבת החום הגדול אשר בדרומי להלאה ממשוה היום יאמרו המדברים כי כל הישוב הזה הצפוני ממזרח למערב נחלק לשלשה חלקים איברופה אפריקא ואשיאה כמעט רמזו באלה שם וחם ויפת שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ ·אשיאה לשם ·אפריקא לחם ·איברופא ליפת ·וכמעט הסכים בזה הסופר יוסף בן גוריון הכהן ·וידוע זה היות כוש מבני חם והוא באפריקא המיוחד בשם איטיאופיאה שהיא ארץ כוש ·ושם בן נח מלך שלם שהיא ירושלם אשר באסיאה ראש ממלכת עמים ויפת אשר בא באיטאליאה שהיא באיברופא כמבואר ביוסיפון ובספר סופלימינטום קרוניקארום ·האמנם להגיד תחומם וגבוליהם זה עם זה אנה יתחילו ואנה ישלימו ומי בתוכם היום נאמר כי אברופא מתחלת ביבשה מצד המערבי אשר בספרד ממיצר גיבלטירא ברימון ספרד היא במלכות גראנאטא ויבא ויתארך על כל סוף איטאליאה והאיים הנדבקים בה ·ויסוב ויחבק כל גלילות הארציפיליגו ליון עד למעלה צפונו של ים אלינספונטי בנהר לטאנאס גלילות רוסיאה וזה הנהר הוא סוף כל האיברופא: הפרטות אשר בזאת האיברופ' הוא כל ספרד וצרפת וכל אשכנז ודאציאה וטורקיאה ואונגריאה ופולאקיא וכל יון ומצידוניאה ודלמאציאה טראציאה קורבאקיאה וכל האיטאליא עם כל האיים המתיחסי' אתה ובאמונת רומא כגון אנגליא אסקוציא מאיוריקא מינוריקא קורסיק' סארדינייה שציליא צפרי רודי קאנדיא' ·גבול האפריק' מתחיל כנגד רמון ספרד מעבר לים במיצר גיבלטאר הנ' מאבריטאניא' ציסארי דרך טאנייר וארזילא' פיס ויסוב כל ארץ כוש העליונ' והתחתונ' למטה ממדברי חול עד לאחו' בים אוקינוס הגדול וילך ויגיע עד הכנסת ים אוקינוס בתוך היבשה להתחיל ים סוף לבא מצרים הוא ים אראביקוס הנקרא המקום הזה מלכו' בארבאריקוס וים בארבאריקוס ויעלה למצא נהר נילוס היורד בדאמיאטא ושם ישלים גבולו עד קרוב להר סיני וזאת האפריק' היא מיוחסת לחם בן נח ותסובב כל הבארבאריאה מאליכסאנדרי עד סוף ים מבריטניאה ובו נכללו מלכיות גדולות מבארבאריא ציריני טוניס ואורן ופיס וזולתם מלבד מה שמצאו המלחים החדשים אחורי האפריקא התחתונה בסבוב הים וביבשה אשר אין לזה מספר כמו שמבוא' בפרקים הבאים ·אולם גבול האסיאה אשר הוא גדול כפלי כפלים מהשני חלקים האחרים מתחיל לצד דרום לסוף נילוס ומנהר טאנאס הנז' לצד צפון וילך לו מכל צד ומכל פנה דרום וצפון עד סוף העולם המזרחי לסינוס מאניוס וסינארום רגיאו כולו ובזה תכנס פלשתים וכנען וכל ארץ ישר' אדום עמון ומואב ושעיר דמשק בבל מדי ופרס ועוץ ופריסטיגאני והיהודי' הסגורי' ונהר סאבטיון וגומר ומגוג וים אירקניאו וסארמאציא והכלב הגדול וכל יתר העמים הנדבקים באלה עד אין מספר עד סינוס מאניוס הנז':

פרק ג: בחלוקת הישוב הצפוני בכדור הנז' לשבעה אקלמים ברצועות באורך וברוחב מן המזרח אל המערב:    🔗

---

כל החכמים הקדומים הסכימו וחלקו כל הישוב הזה אשר בצפון הכדור באורך ממזרח למערב ורחבו שהוא ממשוה היום העובר על אי טראפובנא אשר בים הודו ויתרחב עד ים אוקיאנוס להולאנדי אשר בצפון אשכנז הנק' מאנייא גירמאניא חלקוה לשבעה אקלמים אשר נבאר מספרם ומקום תחנותם ואורך הימים הארוכים אשר לכל אחד מהם כפי מה שראיתי מהקדומים ואם יש חלוקות אחרות ואופני' אחרים אשר ראיתי לאנשי זאת המלאכ' מ“מ נטיתי לבי ללכת אחרי עקבות טולומיאו וציוריו להיותו מפורסם אצל חכמי הנוכרים וגם מחכמי ישראל המתעסקים בחכמת התכונה אשר החכמה הזאת הכרחית למשפטיהם בעיון מסיבות הגלגלים על אנה יסובו בלכתם אשר על זה לא דבר כלל אלדד הדני ובעל המסעות ·רק בהליכותיו ובמאורעות לו ·ואומר בחלוקותם כי האקלים הראשון עובר קוטב אורכו על מירואי אשר הוא באמצע נהר נילוס ·ר”ל אי אחת גדולה כמו פוליסינו של יבשה אשר בו ישוב ומלכות גדול וארוך ונילוס יחלק הנה והנה ומתארך בכל שני צדדיו וישוב להיות אחד בסוף האי הזאת וילך האקלים הזה ממזרח למערב ויכנסו תחתיו תחת השמים עמים רבים ומדברות ארוכו' וישובי' גדולים ועובר על קצת ים הודו ואצל טרפובאנא וכוש וליביאה ואיטיאופיאה אינפריאור עד סבוב פורטונאטי אינסולי ויומו הארוך י“ב שעות ג”ר יען מעברו סמוך לקו משוה היום מלמעלה עד היבשה:

האיקלים השני עובר קוטב אורכו ממזרח למערב על סיניס באיגיפטו אשר בגליל מצרים ויומו הארוך י"ג שעות ורביע ויכנסו תחתיו עמים רבים ממזרח למערב אורך ארץ הודו ויעבור נגד השמי' על נהרי גאנגיי וסיינוס פירסיקוס הוא ים פרס וכל ארביאה פיליקס ויעבור על רוחב ים סוף הוא ים אריביקוס ויעבו' כל ארץ מצרי' וכוש עד סמוך הרי מבריטאניאה ציסארי ויכנס בים אוקייאנו' המערבי למעלה מהאיי' פורטונאטי:

האיקלים השלישי יעבור קוטבו ממזרח ללכת אל המערב ויעבור על אלכסנדריא וכל מלכיות הברבאריא' ויומו הארוך י“ג שעות ג”ר ויעבור למעלה בשמים על ארביאה פיליקש וסמוך לזה הולך ועובר סמוך ליודיאה היא ארץ ישראל שהיא סמוך תוך אילקים² שלישי וחצי והוא באמצע הישוב על טבור הארץ כאשר נבאר במקומו ב"ה:

האיקלים הרביעי בתחלתו יעבור סמוך לארץ ישראל דרך ים אולם מעברו עובר על רודי לפי השם המיוחד לו לחכמי המלאכה ויעבור קוטבו דרך השמים ולמטה בארץ תחתיו מדי ודראגיאנאה וקארמניאה ומדברות אריאה וטראציא וציפריאה ורודי אשר הוא מסומן עליו כאמור ויתארך באורך ים האמצעי דרך סיציליא' וסרדיניי' עד קרוב לים ספרד וקאטלוניי' ·ויומו הארוך י"ד שעות ורביע:

האיקלים החמישי יעבור מדרך מזרח על רומי ותחתיו מהתחלת המזרח כל מלכיות סאקא וארץ מדי ומתחת לים אירקאניאו הוא ים קספיאו ותארך סמוך לארציפליגו כלו ויון וישוטט על רומי וילך באורך האיטאליאה עד ספרד ויומו הארוך י"ד שעות ג' רביעים:

האיקלים הששי יסוב ויעבור ממזרח למערב על בוריסטניס בארצות אשכנז ·ויעבור מתחלת המזרח ממדי באוזיאנא ובאמצע ים קאספיאו ועל אליספונטי ופונציאוס איבזיניאוס למעלה מקוסטאנטינופולי ויכנס באורך אשכנז כלו עד גבול פלאנדריס ויומו הארוך ט"ו שעות ורביע:

האיקלים השביעי יבא ממזרח על הרי אזירפאה בקצות אשכנז ויבא ויתארך ממזרח למע' על כל גלילו' סיריקאה וסקיטאניאה סופיריאור הנקרא גומר ומגוג ועל כל הסרמציאה סופיריאור ועל ערי הולאנאדי והאיי' הצפוניים ועל יתר פלאנדריס ואנגליאה וסקוציאה ואיברניאה ויומו הארוך ט"ו שעות ג' רביעים ויתארך בים אוקיינוס עד סוף העולם ·הנה אלה הם הז' האיקלימי' נחלקים לפי מה שבינותי מדברי טולומיאו והמחוזות הנמצאו' תחת קו חלוקת האיקילמים ההם לפי חלוקתו בצייוריו וספריו ושמות אשר קרא להם אולם מצאתי סדר אחר נבדל מזה ולא ישר כי ראיתי רוב היודעים נוטים לאלה ובזה אספיק:

פרק ד: יזכור בו מה שחלקו חכמי המלאכה הזאת הישוב הזה הנזכר למעלות ולחלקים ולרצועות:    🔗

---

חכמי המלאכה הזאת חלקו הישוב הזה לשבע' איקלימים הנז' עם המדברות והיערות והבלתי מיושב אשר בו וזה לתועלות רבות כמלאכה ובחכמת התכונ' למען יודעו המקומות והגלילות כלם בפרטות בכמה מעלות מוצאם ובאיזו רצועה ייוחסו ישובם הן באורך או ברוחב הישוב הנז' ולפי חלוקת טולומיאו לפי מה שנתבאר אצלו ואשר כתב הוא בספריו ובמה שידע ונתגלה לפניו מאורך הישוב כתב וחקק ממזרח למערב תשעים חלקים ויש באלו גם כן רצועות הנקראו זוני או ליניאי או פראלילי וברוחב הישוב אשר מדרום לצפון סידר בו ששים וחמש מעלות אשר במעלות האלה וברצועות ובריבועים האלו ישתטח וישוטט בהם הישוב כלו עם הבלתי מיושב אשר בו באופן כי מי שיקרא במלאכה הזאת ומי שיעיין במפא מונדו היינו בצורת הישוב ימצא כל גליל וגליל וממלכה ראשיית וכל מחוז גדול שיהיה או איזו מן האיים אשר בים ובאי זה שיהיה ימצא מקום מנוחתו ·וזה אחד מן הדברים הראשיים אשר בזאת המלאכה כאילו תאמר יודיאה שהיא ארץ ישראל אשר באמצע הישוב על טבור הארץ וכן הוא בודאי תמצאנה מצויירת בין הל“ג או ל”ד מעלות מרוחב הישוב מצפון לדרום ·וכן ציורה והנחתה היא סמוך לרצועה ארבעים וחמשה באורך ממזרח למערב ·וכן כל מלכות ומלכות מצוייר במקומו האמתי לו בציור ·אמרו כי אורך האיטאליאה נצבת בכך מעלות ·ואורך הבארבאריאה בכך מעלות ואמרו כי אי טאפרובאנא תחת משוה היום בס"ה מעלות באורך ממזרח למערב ·וכן לכל מקום לכלם ·ומי שיעיין בספרים המצויירים או במפא מונדי האמתיים ימצא מספר המעלות והרצועות לכלם:

פרק ה: יודיע אורך הישוב בקו ישר עם הבלתי מיושב אשר בו וצורתו והים האמצעי וארכו וגבוליו מראשו ועד רגליו:    🔗

---

הכוונה בפרק זה להודיע בראשונה כי אורך הישוב הארציי ביבשה מן המזרח למערב הוא זה מתחלת המזרח באינדיאה איסטרא ·וסינוס מאניוס בים ·וביבש' סינארוס ריגיאו המזרחי וימשך ארכו עד סוף מיצר גיבאלטאר ·היינו הנק' מצד הדרום מאבריטאניא ציסארי אשר בסוף הברבאריאה באפריק' אשר כנגד זה לצד הצפוני מעבר לים האמצעי באיברופ' שם גלילות גראנאטה היא רמון ספרד ופורטו גאלו ופיניס טירא בארץ אדום ·והקו הזה הארציי יוכל אדם לרכוב עליו באורך תמיד מראשו ועד רגליו מבלי יצטרך לעבור שום ים רק ביבשה תמיד בדרך אראביאה ואפריקא ואמרו המדברים שהוא קרוב לשבעת אלפים מילים או שמנה: אולם היום הזה כבר אמרתי שנתארך ונתרחב ביותר הרבה ·באופן כי מצאו ישובים גדולים ומלכיות רבות מהלאה למזרח האינדיאה איסטרא הנ“ל וסינוס מאניוס ·וגם כי כבר סבבו היום הזה ספינות הנוצרים ספרדיים דרך אנייה בלב ים כל אורך הדרום ממערב למזרח ואחר סבבו היבשה ההיא מן הצד דרומי לצפוני ומצאו שם מן החדושים רבים כמו שנבאר בע”ה וכאשר ימצא כתוב בצייורי המאפא מונדו ·ובספרי המלאכה הזאת החדשה נעלמו מספרי טולומיאו אשר לא דבר בו מאומה מסינוס מאניוס והלאה בדרך הים ולא להלאה מסינארוס ריגיאו בדרך היבשה ·אולם בצורת הים עם קשר ומשך כל הימים הדבוקים ומחוברים זה עם זה נאמר איך הוא דבר אמת שהים האמצעי בכללו הנקרא מארי מידיטיראניאו מתחיל מן הצד המערבי ממיצר גיבאלטאר אשר שם התחלת ים אוקיינוס הסובב היבשה כלה ·והים הזה האמצעי ימשך באורך אל המזרח קרוב לשלשת אלפים מילין עד בארוט אשר באסיא' בגליל ארם והוא חוף הים לדמשק ·ורוחב אמצעותו הוא בגינובא וחוף פיסא ואוסטיאה אשר הוא נגד קארטאגיניא' אשר היא אצל טוניס בבארבריא' ·רחבו קרוב ליותר מאלף מילי' ·האיים הגדולים והידועים אשר בו בים הזה ·הם מן המערב אל המזרח ·היינו מאייוריק' ומינוריק' נגד קאטאלוניי' סארדיניי' נגד פרווינצא ומארסיליאה קורסיקא נגד טוסקאנא וסיציליא' נגד קאלאבריאה ·קורפו נגד מאצידוניאה וגריציאה קאנדיאה רודי וציפריאה נגד עוץ וציליציאה וארמיניאה דרך תוך היבשה ·מלבד איים רבים מאד למאות מיושבים גדולים וקטנים ובלתי מיושבים ידועים בשם ליורדי הים ·כגון האיים הקטני' הסמוכים לנאפולי ולטוניס וזולתם לאין מספר:

פרק ו: בבאור המקומות אשר בכל אורך שפת ים אפריקא וברבריאה ממזרח למערב באורך ישר:    🔗

---

המחוזות אשר על צד עבר הים האמצעי הזה אפריקאנו מן המזרח אל המערב הם אלו להתחיל מיליציאה ושיליצאה אשר בסוריא בשם רז"ל ·היא מגבול ארם וללכת על שפת הים עד סוף צד המערב הנקר' מאבריטאניאה ציסארי נגד מיצר גיבאלטאר ברמון ספרד אשר הוא קרוב לאלפים וחמש מאות מילים ויותר נמצאו בו אלו המקומות הראשיים וידועים ·בראשונה היא ליציאה ושיליציאה מארם ובארוט וצור וצידון ולבנון היורד בים ·ויפו וכל ארץ ישראל הימיית אשר לזבולון ·וירד הגבול עד כל ארץ פלשתים הימיית הנקראת צידונים ·וירד הגבול מחוז מצרים הימיי דאמיאטא ופיות לשונות סעיפי מימי נילוס ואליכסנדריאה וכל הנדבק עמה ·וירד הגבול עוד על שפת הים בכל אורך האפריקא היא כל הברבאריאה דרך טוניס היא קארטאגינא וכל המלכיו' ההם עד אשר יגיע במלכות אוראן בוגייאה ועד מלכות מבריטאניאה ציסארי הנז' אשר היא סוף הרצועה הימנית נגד רימון ספרד כאמור וקרוב הכל לשלשת אלפי מילין ·ושם במבריטאניאה מגבול אפריקא מלכיות רבות מישמעאלים ומלכות פיס וזולת אלה רבים ונכבדים וארוכים מיושבים וגם מדבר שממה:

הן כל אלה אשר זכרנו נכללו בערוג' שפת עבר הים האמצעי לכל ארכו מכל האפריקא והברבאריאה שהיא דרומית לנו אנחנו היושבים תחת ערוגת חצי האיקלים העובר על רומי אשר בכלם ילך וירכב כל איש ויעבור בארכם מארצות המזרח למערב מבלי שימצ' ים מפסיק רק נהרות רבים קטנים עם גדולי' יורדים לאין מספר היורדים מהרי אפריקא ובארבאריאה אל ים האמצעי מידיטיראניאו וכבר זכרנו מהאיים אשר בתוכו לצד ארצות אמונת אדום ·וכן נמצאו איים אחרים קטנים סמוך לטוניס אין תועלת בהזכרתם כגון איי לאזירבאס וזולתם:

פרק ז: נבאר מחוזות כלם הידועים ממלכות אדום אשר באיברופא מתחיל מאנגליאה וסקוציאה ואיבירניאה עם כל אורך הים האמצעי ושפתו עד דרך מבוא ים אדריאנו המגיע לויניציאה:    🔗

---

עקר הפרק הזה להודיע כי בסוף המערב הצפוני תוך ים אוקיאנוס נגד אחורי מלכות צרפת אשר מתחת אחורי ספרד נמצאו בים ההוא האוקיינוס הצפוני איים רבים ונכבדים כגון אינגילטור' וסקוציאה שכנתה וקרובה לה ·וגם האיבירניא' אשר מתחת לה בתוך הים הצפוני הזה ·האמנם מקצת גליל ספרד ופורטוגאל החונים על צד הים אוקינוס הם סוף הישוב בישוב המערב הארציי ואחוריהם ·צרפת היא גאליאה עד נהר רינוס הגדול העובר בקולונייא אשר שם סוף גבול גאליאה ואצלה למאנייא וגירמאניאה היא אשכנז ודאציאה פאנוניאה היא אונגאריאה עד נהר דאנוביאו וירד הגבול עד יון וטראציאה ומחוז התוג' עד קוסטאנטינופולי אשר למעלה על ים ארציפליגו האמנם בטרם נבאר זה נודיע אורך גלילות אשר על שפת הים האמצעי ממקום אשר יכנס ים אוקינוס במיצר גיבילטאר נגד רמון ספרד איך ימשך שפת הים ההוא ממיצר גיבילטאר עד סוף איטאליאה אשר בקאלאבריאה לסבוב מלכות נאפולי ויכנס בים אדריאטיקו המגיע עד ויניציאה ואיסטריאה ·ראשונה מרמון ספרד יעלה גבול ים באנדלוסיאה וקורדובא ועלה הגבול בקאטאלונייה ואלינצא דאראגון פירפינייאן מים מתים נהר רודאנוס הצרפתי פרובינצא ועלה מרסיליאה גראסא וניצא גיינובא ספיצא פיסא פיומבין ואוסטיאה חוף רומא ·ועלה בגאיטא ונאפולי ויכנס בפארו דימיסינא אשר באי סציליאה נגד רייו דקלאבריאה מלכות נאפולי ומשם יסוב טאראנטו וסוף איטאליאה ויכנס הים ההוא בים אדריאטיקו ויעלה עד ויניציאה ואיסטריאה ·ואלה מחוזות הים אדריאטיקו אשר באיטאליאה ·לאפולייא היינו טראני בירליט' בארי וכל גלילותיה ·לאברוצאה לאנצאנו לאמארקא דאנקונא ארציית וימיית רומאנייא פיסירו רימיני צירויאה ראוינה וקייוזא עד ויניציאה וסבב סוף הים ההוא בגולפו איסטריאנו וירד אחורנית בדאלמציאה היא סקייאבוניאה נגד למארקא וירד במצידוניאה היא אלבאניאה וערי התוגר לאוילונא ודוראצו עד גלילות יון אשר נגד אי קורפו ללכת מודון קורון אשר ליון ומשם יסוב הים לאריציפליגו אשר הוא ים עגול מלא איים רבים קטנות עם גדולות ושם יסוב סאלוניקו עד אשר יעלה הים הזה במיצר קוסטאנטינופולי ויעלה דרך הצפון במיצר אחד עד סוף ים אליספונטו ואיבזיניאוס ·עד שיגיע לצפונו של עולם בים נהר לאטאנא ים נקפה לפעמי' ברוב הקור ושם ינוח ושם תמשך היבשה למעלה בטארטריאה עד העדר הישוב דרך הצפון מרוב הקור מאד ושעירים ירקדו שם ·וראוי להודיע זה כי אורך האיטאליאה מהרי סאלוצא אשר ביימונטי עד דייוריקא דיקאלאבריאה לפי דעת יחידים סביב לאלף מילים ארכה ·ורחבה לא יעבור למאה ועשר מילים והיא נמשכת ותלויה בין שני ימים ·היינו בין הים האמצעי לים אדריאטיקו מויניציאה אשר רחבו לא יעבור ק"כ מילים ולא יגיע ובתוכו איים רבים קטנים נגד הדאלמציאה וצורים וסלעי' לחצוב אבנים לבנין בתוך ים איסטריאנו:

פרק ח: הגבולים אשר אחורי כל גבול ים אפריקאנו מתחיל ממיצר גיבילטיר ויעבור ביבשה על מצרים וגבול נילוס ומוצאו וים סוף ומוצאו עד ארץ ישראל ויפו ·ובארוט ·וציציליאה:    🔗

---

אחרי אשר בארנו במה שקדם זכרון המקומות אשר באורך שפת ים אפריקא הנקרא ים אמצעי להיותו באמצע הישוב או ים אריה ממיצר גיבילטאר עד בארוט שהוא חוף לדמשק ·נבאר ונודיע כי אחרי האפריקא אשר על שפת הים וכל הישובים ההם יש מלכיות וגלילות רבות אחוריהם מסתעפים והולכים על ההרים הרמים הנקר' אפריקא סופריאור עד כי מההרים ההמה ולמעלה יעלה הגבול באורך ורוחב בגלילו' זרות לא נודעו עד כי בימים האלו אשר החשו' מלך פורטוגאל הדריך באוניותיו בים אוקינוס אחורי היבשה בצד הדרו' ההוא התחתון ובגלילות ההם ונקרא הגליל ההוא אפריקא שפלה ·ומימי ההרים ההם המפסיקים בין הצד האפריקא שלנו יורדים בים ההוא הגדול הוא ים אוקינוס המקיף אשר נדבר ממנו בע"ה בכלל אורך הגלילות והאיים והישובים אשר מצאו בו ·אמנם נודיע בזה כי אחורי האפריקא הזאת אשר היא נגד רמון ספרד ·קאטלונייאה פרווינצה איטאליאה יש מלכיות גדולות לאחורי האפריקא היא ברבאריאה וכי ממלכות פיס ואחוריה וטוניס יגיע באורך הקו למצרים בין ביבשה רחוק מאליכסנדריאה כמו ת' מילים רחוק מהים ואצל הגליל הזה יגיעו מי נילוס היורדים מהרי הלבנה העליונים וירדו דרך מירואי שהוא איקלים ראשון ·וגם על האיקלים השני עד הגיעם למצרם וירדו מימיו אחרי כן לסעיפים רבים אצל גליל דמיאטא על חוף הים האמצעי הסמוך לאלכסנדריאה ויעלו תוצאות גליל מצרים ביבשה עד ימצא רוחב ים סוף הנקרא ים אראביקוס ·היוצא מקצוות הים הגדול המקיף הוא נקרא ים בארבאריקוס מאוקיינוס אשר שם יתחיל ים הודו ·ויגיע הים סוף הזה בתוך היבשה והמדברות אצל מדבר סיני ויעבור מעברות היבשה סביבות פלשתים ואדום ומואב הנקרא אראביאה פיליצי ויחבק הגבול הזה כל ארץ ישראל אשר אחורי ים יפו ויסוב סביבות הר הכרמל והלבנון וצור וצידון עד אחורי בארוט הוא חוף דמשק ויסוב אחורי הים ההוא כל ארץ סוריאה וארם צובה עד הגיעו לארם נהרים הנקרא מאסופוטניאה ושם ירדו מימי נהר פרת מהרי סארמציאה ונהרות אחרות יורדי' לים בבל אשר בסינוס ים פרס אשר נבאר ענינו להבא ·כי שם יתבאר מארץ כשדים ומדי ופרס אשר הם מגלילו' הסופי באשיא' מאיורי: ואולם העולה מאראביאה פיליצי לעלות ולעבור המדברות בצד הדרומי אחורי ארם ודמשק וללכת דרך מעבר הקארובאני שהם נושאי הבשמים מקדם מארצות לאמיקא וקאליקוט סמוך לים הודו הגדול שם מצב היהודים הרבים ·ושם מלכות הפריסטינייאני ·ונהר סמבטיון ביבשה ההיא וארץ עדן ומדבר חבור ·וכל החדושים אשר נזכיר להבא ·נמצא בזה במשך הספור הזה על צד האמת והתורה והסופרים שמצרים מערבית דרומית לארץ ישראל ואדום ועמלק ומואב דרומיים ממש ופרס מזרחית דרומית מעט לה ·ודמשק גם כן ·ובבל והודו וארם מזרחיים צפוניים לארץ ישראל ·וחוף יפו וצור וצידון מערביים לארץ ·ואספיק בזה כי לא אוכל להזכיר שעור המרחק ומספר המילין והפרסאות אשר בין זה לזה ·ושיעור הנטיות במרחקי הצדדין להם כי זאת מלאכה ארוכה היא מאד:

פרק ט: בגבולי פרס ·וים פרס ·וגלילות הודו כלם נקראו אינדיאה סופיריאור ואינפריאור וגאנייש ואיסטרא ובבל ומדי והרי קאסטיאו וים קספיאו המת ·והיהודי' הסגורי' לדעת הסופרי' ואי טארפובאנ':    🔗

---

ראוי שנשמר סדר הישובים והמדברות בפרק הזה להיות כי בפרק הקוד' לזה כתבנו הגלילות מאפריק' והמתגלגלו' בין היבשה מקצות המערב מהאורך בכל האפריקא עד אשר באנו אל תוך האשיאה הגדולה והזכרנו מה שזכרנו מכל ארץ ישראל וסביבותיה וארם ודמשק וסוריאה וציליציאה גלילות עוץ וארמיניאה ·נזכיר עתה מגלילות פרס והודו אשר הם מהלאה לדמשק לצד המזרחי ונאמר כי מגלילות פרס ועל ים פרס יש ישובים גדולים ומלכיות גדולות ומדברות ארוכות עד הגיע אל סוף הישוב לפי טולומיאו וכתב באורך כל גלילות הודו על ים הודו ביבשה הגלילות האלה ואלה שמותם קראמאניא סמוך לים פרס ·אשר הוא ים עגול נכנס ביבשה מים הודו ·ואחר זה אריאה וכל מלכות דראגיאנה הגדול ·אראקוסיאה ·סמוך לנהרי גאנייס הגדולים ומדברות גדולות והרים ויערות בין כל אחד מאלה הגלילות ·ואחרי אלה לרצועות המזרח הודו היא ארץ הודו בגאנייס ·ואינדיאה איסטר' ומלכות סירקא הגדול והנפלא ארץ מדברות ויערים גדולים ובשמים וחיות ועופות זרות עם שני גלילות היורדים לצפון הנקרא סקיטאניאה איסטרא בתוך משך הרים ארוכים ויהודים רבים נסגרי' שם לפי דעת הכותבי' ·אמנם למטה בדרום בצד ים הודו נגד אינדיאה גאנייס יש אי אחת גדולה בים הודו תחת משוה היום נקראת טראפובאנא הגדולה לא ישוער ערכה מרוב טובותי' וענייניה אנשיה שחורים לבושי מוך לבן חצי גופם משתחוים לאלילים ולשמים ואיים רבי' סביבותיה עד סינוס מאניוס שהוא סוף מכתב מציאות מזרחי ימיי לטולומיאו ·ומה שנזכיר ביתר ישובי המזרח הצפוניים אשר להלאה לארמניאה ועוץ וארם העליון ללכת בארצות מדי אין קצה למספר הגלילות ההם ·ומנהר טאנס והלאה התחלת האשיאה כגון גלילות סקיטאניאה התחתונה והעליונ' ואושיאנ' היא שושן הבירה ממלכות הסופי ואירקאניאה וקאראמאניאה מלכות הכלב הגדול ובגלילות הלזו שהיא מיוחסת לגומר ומגוג נמצא תוך מדברות היבשה ים גדול ועצום עגול מוקף יבשה כלו ואין לו מבוא בשום ים ולא יחס כלל באוקיינוס רק לבדו נמצא ומוקף יבשה ומימיו מרים ונהרות רבות ילכו בו מתמעט בעליי' העבים להשקות הישובים ויתמעט ג"כ דרך מבועי המעינו' הרבו' אשר תמיד יביעו ויולדו ממנו בגלילות ההם ·ונקרא ים מת לפי שהוא מומת ועומד בעצמו מבלי שיתקשר בשום ים ·וגם כי לפעמים שהוא נקפה בקרח חזק מפני הקור הגדול ·ואחר בזמן הקיץ בטבע הזלת ומרוצת מי הנהרות יעמידוהו על תלו ומוקף בישוב בהרבה מקומות ·ובו חיים רבים והוא נמצא בין הסרמאציאה לאיסקיטאניאה והרי קאספיאו ואירקניאו ולכן נקר' ים קאספיאו או ים אירקאניאו ומוקף הרים וגבעות מקרוב ומרחוק וירדו ההרים האלו סביבות מדי עד הגיעם למוצאות מי פרת וחדקל ויבא בארץ בבל הגדולה וכל המדברות ההם הגדולים עד הגיעם סמוך לגלילות דמשק:

פרק י: להודיע גבולי ארץ ישראל לבדה וסביבותיה לד' רוחותיה ומעבר לאמיק ומדבר חבור אשר זה נודיע אמתתו ממקום אחר:    🔗

---

גם כי הזכרנו מצב ארץ ישראל במשך ספורי קשר הגלילות באורך המערב למזרח בדרך כלל עם הגלילות האחרות אמרתי לכבוד הארץ ולהפיק רצון הקוראים ליחד הפרק הזה לארץ ישר' לבדה ואחר כן מעבר לאמיק וחבור ·ואתחיל ממקום צאת ישראל ממצרים לבא על ים סוף ולהעמידה באופן גבוליה ותחומיה ושכניה עם רחב מה ·ונאמר כי התורה ממש נתנה גבול לכל תחומיה באמת בפסוק ושתי את גבולך מים סוף וגו' ·וכן הוא כי ארץ ישראל תתחיל מנהר מצרים הוא נילוס במערב לארץ עד נהר פרת שהוא במזרחה ·וכן הוא אומר מנהר מצרי' עד הנהר הגדול נהר פרת אשר מימיו מהרי סארמאציאה והקו הזה צודק על ארץ ישראל מנהר מצרים מערבי דרומי עד נהר פרת מזרחי צפוני לה ·ואולם הצפוני לארץ ישראל לפי דברי התורה היא בבל ומדי ומקצת ארם וליציאה וציליציאה ·והדרומי לה ממקום שסבבו ישראל ים סוף לסבוב את ארץ אדום עמון ומואב ועמלק סיחון ועוג וכל אלה המקומות נקראי' היום מלכי הערב וכן דעת יוסיפון בספוריו כל זה יהיה דרומי לארץ ישראל עד הגיעם אל עבר הירדן שהוא מזרחי דרומי לה ·וזה הוא אורך ורוחב ארץ ישראל כלה ·ואף כי לא זכינו עדין לכל אלה ולא לעשר עממים עד ירחיב ה' הגבול כי פלשתים וארם ודמשק לנו הוא באמרו ודמשק מנוחתו: אולם המקומות האלה סבבו ישראל מ שנה במדבר הגדול והנורא אשר אחורי ארביאה פיליצי עד בואם אל הירדן וארץ נושבת כל הישובים והמקומות האלה מאדום ומואב וכו ה"נל הדרומיים הם נקראים ארביאה פיליצי ·ומשם במדברות האלה הוא המעבר הגדול לעבור מדברות חול וליביאה ולהגיע דרך ללכת לאמיקא עד מוצא הים הגדול ים אוקינוס אשר בין המדברו' האלה בו מדבר חבור ליהודים השוכני' כמו באהלים ובתי עצים ותוצאותיו יגיעו למדברות ערב וישמעאלים אשר שם יהודים רבים ומלכי' עד אין מספר ומוצאם ירדו על הים הגדול אוקינוס ים הודו וים לאמיק וקאליקוט במשך שפת הים ההוא ויצדק עליהם לעתיד על היהודים שישתמשו מספינותיהם הקלות להריצם ולבא ולהתקרב אצל ים סוף לבא לארץ ישראל ·וזה אמרו השולח בים צירים וכלי גומא על פני מים לכו מלאכים קלים אל עם ממושך ומורט:

פרק יא: לבאר גבולות הים והשוכני' למעלה מהים ללכת מויניציאה לסאלוניקו ולקוסטאנטינופילי ואליספונטי והאיים הרבים אשר בארציפליגו וללכת ביפו או בארוטו ואליכסנדריא של מצרים:    🔗

---

המהלך הזה מויניציאה לים קוסטנטינו ·מנהגם ללכת על שפת סקייאבוניאה ואלבניאה הנק' דאלמאציאה ומצידוניא בדרך פולא או פרינצא ·וילכו באורך הים אדריאנו עד יעברו כל אורך האלבאניאה אשר היא מאצידוניאה למקדון בדרך ראגוזא ודרך לאוילונא מהתוגר אשר כנגד אוטרונטו בסוף לאפולייא ממלכות נאפולי ויכנסו בים יון חוץ לים אדריאטיקוס ·וימצא אי קורפו ולאמוריאה ומודון וקורון ·ויגיעו לתוך ים קאנדיא' הנקרא' קריטא ויניחו אי רודי כנגד' לים ימין אשר סמוך ליבשה לאחוריה בארץ ציליציא' מארץ עוץ סמוך לגלילו' ארמיניא' וכל זה יניחו לימינ' ביבש' ויכנסו בים ארציפיליגו הגדול מלא איים רבי' אשר סאלוניק' מצוי שם ויעברו מיצר גליפולי וימצאו קוסטאנטינופולי בצד שמאל ויעברו דרך מעלה לצד הצפון ללכת לאנדרינופולי וללכ' לים איוזיניאוס ועד ים לאטאני' שהו' סוף גבול האיברופ' ושם למעל' בצפון תכלית' ים קוסטאנטינו' המגיע לגבול רוסיאה ואפילוניאה ואחר טארטריא' ·ועמי' רבים וישובי' נוראי' סביבות כל הימים האלה מכל צד ומכל פנה ·אמנם מויניציאה ללכת לארץ ישראל או למצרים כגון לבארוט או לצור או ליפו או לאליכסנדיאה³ מנהג המלחים בעברם בקורפו להגיע בקאנדיאה ומקאנדיאה לרודי ולציפריאה בעיר פאמגוסטא ·ומשם בפאמגוסטא יוכלו לסבוב ציליציא' מארץ עוץ וארם ולפנו' ללכת כאשר ירצו ·אם בבארוט הסמוך לציפריאה שהיא מול יפו או לסבוב לצור או ליפו או לסבוב עוד הים הזה מים פלשתי' עד שפת ים אלכסנדריאה דרך המערב ולהגיע בדמיאטה כפי רצון וצורך הסוחרי' להביא סחורותיהם כאשר מנהגם וצרכ' שם ·שמה יגיעו וילכו ·אמנם הערוגה אשר הזכרנו מויניציאה עד ים יון למעלה בגבולות העליונ' עם הים הם אלו מויניציאה ביבשה למעלה מחוז איסטריא' ואיסטריאנו ופריאול ·וכל הסקייאבוניא' והאונגריאה הנקר' פאנוניאה אשר למעלה ממנה ·וכל ארץ מקדון היא אלבניאה ולמעלה מזה בוסינא קורבאקיאה ואלקיאה ומדינות רבות רבו מספר וגלילות יון כלם מהתוגר הם ·וכל המעברות הימיות הנם כתובים בקלף המלחים לאות ולזכרון ליודעם ·גם אין ראוי שיעלם כי מן הצד השני לים אדריאטיקוס אשר רחבו קרוב לק“י מילין בקרוב נמצא מויניציא' דרך יבשת עד סוף האיטאליאה וברינדיסי הישובים האלה בכלל ·היינו מויניציאה לקיוזא ראוינא ·רימיני ·פיסארו ·פאנו ·סיניגאלייא ·אנקונא חוף פירמו ·טרונטו ·יוליאה נובה ·וכל לאברוצ' ·לאנצאנו ·בארי בירליטא ·טראנו ·וכל לאפולייא עד סוף מלכות נאפולי ·כי שם בברינדיצי ישלי' ים אדריאטיקוס ויכנס בסבוב בים טאראנטינוס וקאלבריאה לסיבוב האיטאליאה בצד השני הדרומי לה בדרך ים האמצעי מארי ליאוני מידיטיראניאו אשר קרוב לאי סיציליאה ורוסינא⁴ נגד רייו דקאלאבריאה כאשר נדבר בע”ה במעברות הים ללכת פלנדריאה לבא מויניציאה ונספיק בזה:

פרק יב: לבא' המקומו' העקריו' והראשיו' בדרך ים מויניציא' לפלאנדריס ללכ' במיצ' גיבילטיר' ופורטוגאלו ואנגליא' אש' היא סמוך ליבש' פלאנדריס    🔗

---

אמרו הרכבים והרצים כי מויניציאה לפלאנדריס וברוגייש וגאנס ללכת דרך יבשה הוא מהלך בקירוב לארבעים יום וזה לעבור בקוטב האיטאליאה מפאדואה לוירונא ולעיר שלשי' או כדומה לזה בקוטב אשכנז ושגויציר וכל הגלילות ההמה עם קוטב הבורגונייא והפלאנדריאה אשר על שפת ים אוקיינוס נגד איי אנגליאה סקוציאה ואיבירניאה כמהלך ארבעים יום הם בקירוב ·והאמנם ללכת מויניציאה לפלאנדריס בדוגיאו' הים עם סחורותיהם ראיתי ושמעתי כי יתמהמהו ויתאחרו לפעמי' רבים בטרם ישובו לביתם י“ח חדש ויותר משנתי' לפעמים אולם המהלך בטבע ההליכ' היומית בנשיב' הרוחו' הטבעיים והנהוגי' להתחלף ולהתחדש לא ילכו בשמנ' חדשי' ·כי המהלך הזה הוא יותר משלש' אלפי מילין וקרוב לארבע' אלפי' ·וזה עקר המהלך הראוי והטבעי לפי מציאות המקומות אשר הם נמצאי' בחיוב ·ואם אפשר שיגיעו במקומו' אחרי' למען סחורותיה' או בסבת השתנות הרוחות אשר יכריחו' ללכת' ולהגי' הנה והנה ·מ”מ זה הדרך ילכו בו כי כן יגזרהו טבע חיוב המקומו' המיוסדי' ביבשה באש' המה לעבור עליה' בים ·וזאת היא מויניציאה ירימו נס אל הרוחו' נגד המזר' דרך דאלמאציא' ומאצידוניא' היא סקייאווניא' ואלבאניא' עד צאת' מים אדריאטיקוס הוא ים ויניציאה ויפנו ברוח אחרת לצד ימינם באוטרונטו ובים טראנטינו ולסבוב את האיטאליאה ויכנסו בים האמצעי באורך הקאלאבריאה ויניחו ליצי ומונטיאלטו ביבשה לימינ' תמיד ופניהם אל המערב עתה ויכנסו במיצר מיסינא אשר היא באי שיציליא' בין מיסינא לרייו די קאלאבריאה קרוב לשמנה מילין המיצ' ביבשה היא באיטאליאה במלכות נאפולי וילכו בערוגה הזאת בים האמצעי תמיד קרוב לאלפים מילין ויותר ·היינו מריגיאו הנ“ל לסאלירנו ·נאפולי ·גאיטא ·אוסטיאה חוף רומי ·פיומבינו ·וחוף סיינא ·ליגורנו חוף פיסא ואי קורסיקא בשמאלם בים רחוק מהיבשה סארזאנא גיבונא סאוונא מוניגו ניצא דפרווינצא ואי סארדינייא בשמאלם בים רחוק מהיבשה ·מארסיליאה ונהר רודאנוס היורד מליאון ואויניון מים מתים כל ארצות ארגון פירפינייאן ואלינצא בארצלונא ואיי מאיוריקא ומינוריקא בשמאלם בים רחוק מהיבשה עד הגיעם לאנדלוסיאה ·ומלכות גראנאטא מאליקא היא רמון ספרד אשר שם מיצר גיבילטאר וכנגדו באפריקא ביבשה נגד שמאל מאבריטאניאה ציסארי הפונה במלכיות ההם מכל צד טאנייר ארזילא ·פיס אורן ·אולם בהיות הדוגיאות במיצר גיבילטיר הזה הנז' וללכת פלאנדריס צריך שיפנו לצד ימינם בדרך הצפון ובדרך היבשה ולסבוב אותה בים כל מלכות פורטוגאל ליסבונא ויסבבו כל מלכות הביסקאי עד הגיעם בין אי אנגליאה ליבשת פלאנדריס במיצר צר וכל הגלילות ההמה ויש שם מיצר צר מאד בין אי האנגליאה ליבשת פלאנדריאה לממשלת מלך צרפת בקצת מקומות האי הזאת כמעט קרוב ליבשה לעשרת מילין ומעט מזה וסמוך לאי אנגליא' הזאת נדבק כמעט אתה אי סקוציאה רק שיש סעיף מים מפסיק ביניהם ואי איבירניאה למעלה בים בצפון סמוכה להם ·וזהו שיעור המהלך הנזכר באמת לפי מציאות הישוב במקומות האלו כאשר המה ·אולם נשיבת הרוחות בחלופם לפעמים שלא כסדרן עם רצון הסוחרים יושבי הספינות והדוגיאות ·או מבריחת הלסטים השובים בים יכריחו בעלי הספינות לשנות סדור המהלך הזה ולבחור ולהגיע במקומות אחרים אמנם כלם יחוייבו לעבור במשך הסדור הזה הנז' וקרוב אליו במציאות המקומות הנזכ' ולא יחטאו אם לא יעברו מעבר הים לעבו' בדרך יבשת האפריק' במלכות טוניס אשר היא אחורי סיציליאה בדרומה וכל שפת ים הבארבאריאה ההיא עד הגיעם ג”כ במיצר גיבאלטאר הנז' כי שם מעבר כל סובב יבשת ללכת לים אוקיאנוס ואין אחר זולתו כמו שנראה ומבוא' ליודעי ספר מהלכי עולם ומלחים ·ומשם יסובבו בלכתם לצד צפון למצא אי אנגליאה ופלאנדריס ביבשה כנ"ל:

פרק יג: נזכיר בו מהלך אופירה מדברי הנביאים לאחור היבשה דרך ים סוף לאחורי כוש הנקרא אפריקא השפלה הצריך לאגרת הזאת:    🔗

---

ליודעים חן וכבוד בתורת אלהים לדעת לעות את יעף דבר במה שיתמהו היום האנשים השומעים שמע הגלילות החדשות האלה אשר נמצאו ונראה להם שהוא כמו פלא ומופת נתחדש ביבשה ובפרט כי טולומיאו החוקר הגדול לא דבר מאומה מאלה ונסתמו מעינ' ויהי כמחריש כאשר כבר דברתי ·והאמת זה הוא כי אין כל חדש תחת השמש כי מאז מקדם כאשר החלו בני האדם לרוב כבר נתפשטו ונתרבו לשבת ולהתישב בין בתוך השבעה האיקלמים המפורסמים אצלינו ובין למטה מהם בגלילות דרום ·וגם להלאה ממשוה היום כגון באיים אשר בתוך ים הודו ·אי זאנזיבאר ·יאווא מאיור ·יאווא מינור ·פיאוטם ניקור' אנגמא מאדאגאזקר שהיא נגד בארבאריקו שהם רחוקים מהיבשה מאד מאד ·וגם מה שמצאו היבשה הגדולה והנוראה בקצה הדרומי המערבי סובבת והולכת בדרומו של אוקינוס לא נודע ענינו לעולם כמעט גדולה מישוב הז' איקלמים לנו וכלם מלאים צאן אדם נשים וטף שחורים גם אדומים ובהמה רבה ודברים משונים וגדולים ונוראים ·ובזה יתמהו השומעי' ישימו יד על פה מי שמע כזאת ·והיודע וחוקר דרכי התורה ימצא מזה מה שכבר נתפשטו האומות מבני קדם להלאה מהגלילות הנעלמות היום להמונים עם מה שהזכירה מבני עדן ·והפסוק יורה עליהם באמרו בסנחריב בני עדן אשר בתלסר שהיא תחת הודו העליונה ·וגם מה שהזכירו ספרי הנביאים בו ·בצד השני מארץ כוש התחתונה אמר וישמע על תרהקה מלך כוש ·ועל כל הנה שלמה בן דוד מלכנו מצא דרך לכל המהלכי' האלה בחכמתו ובמעלתו לחדש אוניות הולכות אופירה לזהב בחוף עציון גבר בים סוף בגבול ארץ אדום אשר המקו' הזה עודנו היום בים סוף קרוב להר סיני ומשם המבוא הגדול ללכ' בארכו של ים סוף נגד פני דרומו של עולם עד דרך מלכות בארבריקו מקום ראש התחלת ים סוף מים הודו באמצע היבשה סמוך מצרים הבא באמצע היבשה עד סמוך למצרים והר סיני ויש מקו' ודרך לפנות בסופו על ימין ועל שמאל לרצון רוכבי הים על דבר הבשמים אם על ימין להגיע עד בארבאריקו ולסבוב לקאוו די בונא ספיראנצ' לסבוב את כל ארץ כוש התחתונה כלה בים אוקינוס ·ואם על שמאל לפנות בדרך לים לאמיקא וים קאליקוט וכל ארצות הודו ואיי הודו בים הודו ·מוצא הפשוטים והבשמים כלם ·והדרך הזה נתפרסם בתורה והלכו בו מלכי ישראל וגם בימי יהושפט ·גם כי נשברו האוניות בעציון גבר ·מ“מ נודע עניינו מהמהלך הזה בתורתנו ואחת לשלש שנים היו שבות הספינות נושאות כל טוב ·ובכל הגלילות האלה נתגלה הדבר למלך פורטוגאל ומלך ספרד לסבוב שמה בכל אלה ולעבור האיים הפורטונאטי ולהניחם בדרומי מערבי ולשוט בדרך היבשה קאוו קאנטין וקאוו בייאנקו וקאוו וירדי ונהרי סיניגא והפרומונטוריאו הגדול ההוא הנז' אשר נתגלה ונתפרסם היום בסוף היבשה הדרומי' מערבי' לפנות באורך כוש בים וללכת דרך המזרח בדרומה של יבשה דרך קאוו דיבונא ספיראנצא הנז' ·אמנם המיצר אשר בגיבאלטיר בין רמון ספרד למבריטאניאה בסוף כוש אשר בסוף האפריקא היא איטיאופיאה דרומית המיצר הימיי הזה הוא המבוא הגדול לצאת מן הים האמצעי המידיטיראניאו וללכת בכל המהלכים האלה כי קשר כל הימים אשר בכל הגלילות שמה יתחברו ויתקשרו יחדיו עם האוקינוס דרך מיצר גיבאלטר כאשר אמרתי פעמים רבות ואין מקום אחר זולתו מעבר שהכל תלוי בו ·וידעת לך כי אופירה הזה הכתוב בתורה ובנביאים מצאוהו באיים ההם עם פורטוגאל ומצאו בו זהב לרוב וגרגירים גדולים זהב לאין חקר ובנו שם חזקה ומגדול ועדין נקרא שמו אופירה וכן תמצאהו כתו' בספ' עולם חדש ספר רביעי קפיטולו צ”ו מתחיל הקפיטולו לו אדמיראנטי פריסי ·וזה הגליל בסמיכות האיים ·האמנם אופירה הכתוב בתורה היא ביבשה בארץ כוש התחתונה וזו נמצאת בין איי קאנאריאי לקאניבאלי ושם כתבו מה שמצאו שם החפירות הגדולות הקדומות המיוחסות לשלמה מלכנו ומשם נתעשר:

פרק יד: על דבר היהודי מהי' שבטים וענינו ומהלכו אשר בא ממדבר חבור לפי המגידים ·אשר במדברות אשיאה וארביאה פיליצי והגיע למצרים בשבת רפ“ג לפ”ק ובא ברומא:    🔗

---

לתועלת האגרת הזאת אשר חברתיה אני אברהם פריצולי לגלות לבלתי יודעים ארחות עולם ·בחרתי לכתוב הפרק הזה יסובב קוטבו על מהלכי היהודי מהשבטים או שיהיה מיהודה נקרא שמו דוד בן שלמה שר צבא ישראל אשר בא וראינוהו בגלילנו זה גליל איטאליאה איך בא ממדבר חבור לפי דבריו וענינו ·ימצאו הקוראים בו מרגוע לנפשותם פה ינוחו יגיעי חפץ כי לא אחטא בספור דברי כפי מה שידעתי מפי חשובים וראיתי במכתב אנשי אמת ·והיודע האמתי כי הוא לבדו אמת אף כי מקטני אמנה בהבלים אני ·זאת היא בשנת רפ“ג לאלף הששי שמועה שמענו מארץ הצבי דרך הדוגיאות מויניציאה במכתב עברי לאמר איך הגיע שמה יהודי אחד מהשבטים מגיד חדשות בקרב הארץ אין צורך בהגדות ההמה עד אשר עבר הים בשנת רפ”ד והגיע בויניצאה ·ועלה ברומי ·ומשם נתאמת ליודעים מהלכו וענינו ·וזה כי היהודי הזה מכת שני השבטים הוא לפי הנשמע מדבריו שאמר שהוא מן העומדים מיושבים במדברות ההם כבני הרכבים באהלים ומצבו במדבר חבור אשר באשיאה מאיורי ולמטה מהם ולהלאה תשלום הי' שבטים והם סמוך למדברות ללכת לאמיקא וגידא אשר על ים סוף ·ולהם ולכלם יש מלכים ושרים ועמים רבים כחול אשר על שפת הים ·ומוצא הבשמים והפלפל והסמים הפשוטים וכל טוב הנמצאות בידם כאשר נכתוב עוד במקומו ·האמנם בין שתי הכתות מהיהודים האלה יש ביניהם מן הישמעאלים אומה חזקה ותקיפה ועם מלכים רבים להם יזיקו לכת מהיהודים האלה ולא יניחום לעבור ולהתקרב זה אל זה ·לפי שכבר זה ימים רבים ושנים שהיו מתרחבים ובאים להתקרב זה אל זה ולא עלה לידם ·וכאשר נתגלה שמה בגלילות ההם זה ימים רבים ושנים ביאת הדוגיאות הנצריות החזקות והתקיפות והרגישו ושמעו וראו את כלי הקרב אשר בידי הנצרי' מהמתכו' החלולות לזרוק אבנים בכח האש ולהשחית כל ישוב ומצודה בחרו היהודים אשר במדבר חבור לפי דבריו לשלוח היהודי הזה למלך כל הנצרים הגדול עם סימנים מה בידו להאמין בדבריו אשר נתאמתו ונתקיימו ממלך פורטוגאל הרוכב על הגלילות ההמה ההודיים היינו אינדיאני דרך אניה בלב ים ·ויודע מציאו' מלכות יהודים שמה ·וכתב אל האפיפיור יר“ה שהיהודי הזה הנז' נאמן הוא ודבריו נאמנים ·ומ”מ ויהי מה שיהיו דבריו נאמנים או לא ·די לנו היום בגלותינו זה ובגלילותינו אשר נתאמת למלכים ושרים וברבים בחוצות רומא אשר עדין יש מציאות לשבטי ישראל הרבים מאד ומלכים רבים להם והיהודי אשר בא יהיה מה שיהיה: ובהיות אמת מציאות היהודי' ומלכיה' יתכן לומר שבא היהודי הזה בדרך הזה ובאופן הזה ממדבר חבור דרך מעבר הקארובאני כי כן המנהג וכן נכתב ונשמע עליו מפיו ועבר בקוטב אראביאה פיליצי והגיע לים סוף ·וירד מצרימה ויעל אחר זה בארץ הצבי והמתין שם הדוגיאו' מויניציאה לעבור באיטאליאה ויבא עד רומא וישב שם ברומא כשמנה חדשים עד בוא תשובת מלך פורטוגאל על אמתות דבריו וענינו ·ואמרו המגידים וגם יהודים חשובים אשר דברו אתו ·כי באמת שהיהודי הזה שאל עוד מהאפיפיור מלך הגוים שינתנו לו כלי קרב ממתכות לזרוק אבנים ואומנים טובים להביאם אתו באראביאה פיליצי להשחית שונאיהם הנז' ·ושיתן הוא ביד האפיפיור ומעלתו תועלות אחרו' לתועלת האפיפיור ירה ודרך למשול בקצת מקומות שמה בעלי אסופות ובשמים וסמי' פשוטים ·וזה למען יתקבצו ויתאחדו היהודים ההמה יחדו לבא לעבור לנחול ולכבוש את ארץ הצבי כי ירושת עולם היא לישר' ·ואת כל אלה ראו עיני בכתבי אמת ושמעו אזני מאנשים חשובים אנשי אמת ·וה' אלהים הוא האמת הגמור אשר לא ישקר ולא יכזב ולא יבושו כל החוסים בו והאמת מאליו יצמח ויעשה דרכו והיום הזה במרחשון רפ"ה שמענו אומרים איך האפיפיור קלימנטו הזה מלך הגוים דבר והסכים לפטרו ולשלחו בכבוד ובספינה רבה מלאה כלי קרב ואומנים יהודים ונצרים דרך פורטוגאל ולסדר עליו אל המלך למלאה עוד כרצונו ולצוו' לכל אומה נצרית כאשר יעבור לכבדו ולעזרו ולמלאת חפצו בדרוש הנז' וכל אלה כאשר יהיה כן יקום רק אמרתי לכתוב הדרך אשר יוכל ללכת בה בטוח לדעתו יותר מדרך אחרת אם יצדקו המגידים להוליכו לפורטוגאלי ·ומשם פורטוגאלי ירד בים אוקינוס דרך סבוב יבשת פיס ויניח בים בימינם כל דרך אינסולים פורטונאטי הנקראים היום ספאניולי וימשך דרך קאפו וירדי ביבשה ויסוב האפריק' דרך היבשה בשמאל ללכת אל המזרח עד הפרומונטוריאו הגדול הנק' קאוו דיבונא ספיראנצא ויעבור הגולפו בארבאריקו למצא מיצר ים סוף וירד ביבשה למצוא מדבר חבור כאשר יהיה וילך למקומו ·כמו שנבאר כל אלה המובאות החדשות להבא ·צורת היהודי הזה ומעשיו לפי הנשמע הוא קצר קומה ·דל בשר ·אמיץ לבב ·מתפלל גדול ·שחרחור ·מסגף נפשו בתעניות ·וכבר עמד ששה ימים רצופים אשר התענה לילה ויום לפי דברי הכותבים ·עקר לשונו בלשון קדש כמעט בלתי מובן כעלג ·לפעמים באו אנשים חשובים ברומא לבקרו בביתו ודחפם ולא קבלם ·ועל פרדה רכב ברומא לראות בחדושי הארץ ונכנס על פרדתו בארמון ס' פיירו עד המזבח הגדול ולא אבה לרדת מהפרד ואתו כעשר יהודים רצים לפניו ויותר ממאתים נצרים ·ה' ידבר טוב על ישראל:

פרק טו: על מלחות מלך פורטוגאלו בים אוקיינוס כאשר רצה בראשונה ללכת דרך ארץ כוש השפלה בדרום היא איטיאופיאה למצא קאוו דיבונא ספיראנצא וכל המקומות אשר מצאו והיהודים ומדבר חבור:    🔗

---

כבר הודעתי נאמנה כי מעבר גיבאלטיר היוצא מים האמצעי הוא ים מידיטיראניאו ברמון ספרד אל חוף ים אוקיינוס הגדול הוא המעבר הגדול לסבוב כל הארץ אם לפנות בימין היבשה ללכת אל הצפון באיי אנגליאה סקוציאה ואיבירניא' ויבשת פלאנדריס והולאנדי ·ואם לפנות בשמאל דרך מלכות פיס אשר היא חוץ למיצר גיבאלטאר וללכת בצלע היבשה ההיא השמאלית דרך איסולי פורטונאטי למצוא ישוב הדרומי ארץ כושי' ושחורי' ולסבוב היבשה ההיא בכל קרן כוש היא איטיאופיאה השפלה הנמשכת ממערב למזרח ולמצוא הקאפו דיבונא ספיראנצא הוא ראש טובה תקוה אשר מצאוה מחדש ·ובכל אלה החכם טולומיאו לא דבר מאומה מזה וקרא המקומות האלה ארץ בלתי נודעת ר“ל טירא אינקונייטא ·והטעם שקראה כן כי הים אוקיינוס ההוא נראה כיורד והארץ מכסה לספנים הבטת הטראמונטאנא או שיהיה שלא נסו המלחים ללכת שם רק עד פרימונטוריאה גדול אחד עולה תוך הים נקרא ראש לא ·ר”ל קאוו נון ·ופירושו מי שיעבור שיעו' הראש הזה לא ישוב לעולם לביתו ·וכן כתב החוקר בעל ספר עולם חדש ·ובהיות מלך פורטוגאל שונא הישמעאלים ואמונתם צוה וסידר שלש שנים רצופות ללכת במהלך הזה עם נתינת הבטחות והטבות רבות לראשי המלחים והחובלים ולהעשירם ולהעלותם שישלימו רצונו ללכת ולנסות ולחפש את אשר יוכלו למצא כי בכל התועלו' יקחו חלקם ושלשה פעמים הלכו בשלש שנים פעם אחת בכל שנה ·ולא מלאה רוחם לעבור הנטייה אשר כבר הגיעו בה כי מיראת המעברו' הימיות ומהעדר מציאות יבשה משום צד ע“כ היו שבים אחורנית ·אמנם להפיק רצון המלך ולהזיק לישמעאלי' ולבקש תועלתם הלכו בשלישית בכח גדול וביד רמה והגיעו אל המקום ההוא אשר כבר ראוהו מארץ חול לבנה ויקראו שמו קאוו בייאנקו היינו ראש לבן ליובש המקום ויתחזקו עוד ויעברו כשלש מאות מילין עוד להלאה מן הראש הנקרא קאוו נון ר”ל ראש לא ·לפי השמות אשר קראו להם והתחילו למצא ביבשה הזאת השמאלי' להם ישובים רבים מאנשים שחורים מעט כמו בריטיני הולכים ערומים נקראים אצלם אזאניגי ·ואלה הם המקומות אשר מצאו בטרם הגיעם בסוף הערוגה ההיא הדרומית הנקרא' קאוו ווירדי ·ר“ל ראש ירוק כי מצאוהו ירוק מאילנות רבות ·ונקראי' המקומות האלה ראש ·וראשים ·וקאוו ·על שם שהיבשה הגבוהה נמשכת ונכנסת בים ועושה ראש וקאוו ופרומונטוריאו בין הים הנראה למרחק לרוכבי הים ·ועל כן נקראים שמם קאוו ר”ל ראש ·ובטרם נגיד החדושים והמקומות שנמצאו בכל סבוב האיטיאופיאה הכושיית השפלה הזאת ·לצייר בדבורי זה איך נמשכות הערוגות מהמקומות ההמה ואיך יסובו בלכתם ואיך יהפכו ביבשה למען יודע למשכילי' משך הליכותיהם ואנה יהפכו לעלות או לרדת ·ולהתחיל ממקום צאת הספינות ממיצ' גיבאלטיר או בנסעם מפורטוגאל ומליסבונ' לבא לסבוב היבשה הזאת הכושיית הנז' אשר פני יושבי הספינות בנסעם יסעו פניהם אל הדרומי ושמאלם תמיד אל היבשה ·ואת ימינם אל רוחב הים הגדול והנורא ואל האיים הרבים אשר נמצאו כאן בכל צד ובכל פנה קרוב ורחוק מהיבשה וכפי השמות אשר נקראו אז בצורת המהלכים ·ואלה הם ·בראשונה ימשך פניהם לדרום כמו אלף ות“ק מילין וימצאו את אלה ודרך שמאלם תמיד אחרי צלע מלכות פיס ·אחריו קאוו דיקא שהוא במאבריטאניאה ציסארי ·קאוו דילוגאדור קאוו דילוסקבלול ·קאוו בייאנקו הנז' על שם החול ·קאוו וירדי על שם שמצאוהו ירוק ורענן מאילנות גדולות ירוקי' מרחוק ·אשר המיצר הנז' עד קאוו וירדי הירוק הזה כמו אלף ות”ק מילין הנז' מלבד האיים הרבים מלאים כל טוב אשר מצאו בתוך הים בימינם רחוקים מהיבשה אשר נזכיר ענינם להבא ומה שמצאו בהם כגון וירזין לרוב בעצי יער ·צוקרו ·שרף דם תנין ·קאסיאה בילזיואי וע“א ·ומלבד כי מצאו איים רבים מלאים יונים גדולים הגוף ·ומלאות שפנים ונחשים גדולים וחיות זרות ·ואחרי היותם בפירמונטורי' הזה הנקרא ראש ירוק הוא קאפו וירדי צריך להפוך הספינה ופני יושביה נגד המזרח כמו אלף מיל ושם ביבשה הזאת השמאלית להם מוצאות גדולות וישובי' רבים אלו שמותם כשמות הראשוני' קאסטיל דילאמינא פורטו דילאגו קאוו דילגאלו ובכלם יש הרים וגבעות ומעינות ונהרות ·וג”כ הנה יש איים רבי' בתוך הים הגדול בימינם ·ואחרי זאת הופכים הספינה ופני יושביה אל הדרומי יותר מאלף ות“ר מילין וימצאו למטה מהאיטיאופיאה הכושיית השפלה הזאת מלכות הזינאבא ·אשר שם פילין לבנים רבים וחזקים והרים גדולים ונהרות נוראים יורדים בים ההוא ·ואחריו קאוו דילארקאל ·ולמטה בסוף הירידה הזאת מהיבשה בתוך הים תמצא הפרימונטוריאו הגדול הידוע הנקרא ראש טובה תקוה ·היורד בים יותר מכל היבשה הדרומית הוא הנקרא בלשונה קאפו דיבונא ספיראנצא אשר בודאי לדעת התרים והחוקרים הוא להלאה ממשוה היום ביבשה ההיא בתוך הים אוקיינוס יותר מאלף ות”ק מילין ·וחשבתי לפי הנודע והמצוייר כי הוא באמצע כל ארץ כוש התחתונה ·ושם היה⁵ מתהפך להכנס ביבשה מאד בשמאל המלחים ויושבי הספינות אמנם הראש הזה ממנו בסופו בתוך הים הוא להלאה בדרום ורחוק ממשוה היום כאלפים מילי' לפי ציור הקו כאמור למעלה ·גם ראוי לדעת כי במקום הזה מארץ כוש היא האיטיאופיאה השפלה יש איים רבי' בתוך הים על ימינם עד אין מספר כאמו' ·ומהנה ללכת לפי משך היבשה וצלע הארץ ההיא צריך להפוך פני יושבי הספינה נגד הצפון ולעלות על פי אופן צלע היבשה קרוב לארבעת אלפים מילין וימצא ישובים גדולים ועצומים ·מריגיאו בארבריקו ולמעלה ביבש' הרבה ורחוק ריגיאו אוזאניא' ·וכל אלה יתקרבו ללכת למצוא בגולפו ולשון פה הים המתחיל להכנס בים סוף הוא ים אראביקוס ·העולה בין היבשה ודרך המדברות עד הר סיני נגד לגלילות מצרים ומעבר ההתחלה הזאת מלשון פה ראשית ים סוף הזה ולהגיע אל היבשה הנגדיית מהגולפו הזה בהכנסו ביבשה הזאת היא מחלקי אשיאה והודו ושם גלילות לאמיקא ·ולמעלה ממנה אחורי לאמיקה בתוך היבשה שם ימצאו המדברות הגדולות מיליביאה אשר באלה יגיעו למדבר חבור מקום אשר היהודים הרבים ומלכותם מצויים שם ·וקרוב לזה הוא מקום מעבר הקארובאני מהגמלים אורחות נושאי הבשמים למצרים או לדמשק ·וכל זה גליל אראביאה פיליצי המה הגלילות אשר עברו בני ישראל ארבעים שנה במדבר אחורי אדום והר שעיר ומואב ומדין וסיחון ועוג ·וארץ ישראל למעלה מכל אלה היא והולכת ועולה בצפון לכל אלה עד סמוך ים פלשתים נקרא ים ציריניאו ומידיטיראניאו ודי בזה ·וברוך אשר הגיעני הלום במכתב ישר ונשוב לדברינו בפירמונטוריאו אשר נגד גליל לאמיקא וללכת דרך ים הודו למצוא קאליקוט אשר הוא רחוק מזה בפרימונטוריאו אחר סמוך לתחלת הכנסת ים פרס בתוך היבשה אמרו המלחים הכותבים כי יש מהלך שלשי' יום מלאמיק לקאליקוט ושם בקאליקוט הוא מוצא כנוס הבשמים הבאים מרחוק ממקומות אחרות ומאיי הים אשר סביב בים הגדול ההוא אשר לפי הנמצא כתוב בספרי המלחים ההם יש יותר מאלף ות“ק איים ויש שם ג”כ יהודים רבים באיים ההמה בקצתם ·אמנם מיתר המקומות אשר ביבשת הודו ואינדיאה איסטרה עד סוף הישוב ועד סוף סינוס מאניוס אין צורך להאריך עתה בזה כי כבר הזכרתי ענינו במה שקדם וגם נזכיר בו מעט עוד ·רק נשוב לדברינו ממיצר גיבאלטר עד שמצאו מקום הזינאגי הביריטיני והשחורים אשר הזכרתי ·וככתוב מה שמצאו ברוב המקומו' אשר כתבתי עד תשלום כל המקומות אשר הלכו שם בים בימינם וביבש' בשמאלם לפי דרך יושבי הספינו' והכל דרומי לנו ולעולם ·ולפי הנשמע אצלי כמעט סבבו כל היבשה המזרחי וכן נמצא כתוב ונראה ענינו בעין הראו' בצורת העולם היינו במאפאמונדו החדש העשוי בחכמה מחכמי המלאכ' הזאת בזמן הזה אשר באו מאשכנז ומויניציאה ומיפריניצי:

פרק יו: בבאור קצת המקומות החדשות בכוש היא באיטיאופיאה אשר מצאו הפורטוגיסי מן הקודם אל המתאחר והשמות החדשים אשר הושמו עליהם ·והחדושים הטובים אשר בהם:    🔗

---

ידוע יהיה לקוראים בזה כי הספינות ממלך פורטוגאל הן היו לבדם אשר הלכו ומסרו עצמם בסכנה ללכת בראשונה במהלכים האלה מקום לא שערום קדמוניהם ·ובסבת השתנות האויר לטבעם והמזגים בלתי מסכימים לגלילות ההנה היו המלחים ויושבי הספינות מתמעטים ומתים מהם רבים עד שהרגילו לדעת הזמנים הטובים ללכת ולשוב בזמנים המתיחסי' ·ולמדו משפט המהלכים ההמה ולא היו ניזוקים כאשר בתחלה באופן כי נתברר להם לאנשי פורטוגאל דרך לעבור גאולים לסבוב את היבשה הזאת הכושיית כלה בים אוקיינוס בנקלה כמו שנתבאר בהרגל אל הויניציאני וזיניויסי ·מעברות ים מדיטיראניאו ואדריאטיקו ·והנה בראשונה בנסוע הפורטוגיסי מארצם ללכת באיטיאופיאה השפלה הנזכרת נתרחקו מן היבשה השמאלית להם ונטו דרך המערבי דרומי ומצאו בראשונ' אינסולה אחת אשר קראוהו פורטו סאנטו ·חוף קדוש אשר לא נתישבה מעולם ·ומלך פורטוגאל מלא אותה נערים ונערות וצאן ובקר עם אנשים ונשים ·שמעתי שהיו אנוסים בזמן בני הגרוש ·ומצאו בה חזירים יעריים ושפנים רבים ויונים עד אין מספר ·והיונים לא היה בטבעם טבע ודמיון לברוח מבני אדם ·גם מצאו בה דבש ושעוה לרוב ·אמרו התרים כי לא נראה כדבש ההוא מעולם ·עוד מצאו בה אילנות רבות לעשות דם תנין משרף הנוטף מהם ·ועושין אותו בזה האופן ·וזה כי האנשים העושי' המלאכה עושים חתיכות גדולות בתוך עץ האילן הנטוע בארץ בהכאת חתיכת גרזן סביביו בזמן ידוע אצלם ·ולשנה הבאה בזמן ידוע גם כן באין ומלקטין ולוקחים השרף הנוטף מן החתיכות הנזכרים ורותחין אותו ומסירים הזוהמא ממנו ועושין עגולין מזה לסחורה וזה הוא הנקרא דם תנין סאנגויניס דראגוניס ·ואמרו כי האילן הזה בחדש מרצו עושה פרי טוב ויפה כצורת גודגדניות ירקות טוב טעמם מאד ·וסביבות האי הזאת מפורטו סאנטו חוף קדוש יש מקומות לדייגים על שפתי האי ללכוד ולצוד דגים טובים וטעם יקר טוב להם מאד מה שלא ישוער ערכם ·והאי הזאת קטנה סובבת כמו כ"ה מילין ויש בה הרים ונהרות קטנים:

פרק יז: על אי מאדירא ·וטעם שמה ·וטוב עניניה:    🔗

---

מן האי הנזכר פורטו סאנטו חוף קדוש ·נסעו והלכו עוד רחוק מזה בתוך הים על ימינם דרך דרומי מערבי ומצאו אי אחרת רחוקה מזו כמו ארבעים מילין ·וקראו שם האי הזאת אי מאדירא שי“ל אי העצים ·ר”ל שהיתה אי גדולה כמו מ“ה מילין כלה מלאה עצים באופן כי לא היה בה אמה או חצי אמה קרקע שלא היה בה אילן גדול ולא היו יכולין ליהנות ממנה עד שהסכימו המלחים יושבי הספינו' לשרוף האיסולא כלה או רובה וכן עשו וישמו אש לשרוף האילנות ויגדל האש עד לב השמים עד כי הוצרכו המלחים לברוח בתוך מי הים עד צוארם ב' ימים וב' לילות ·ויצו המלך מפורטגל להושיבה ג”כ צאן אדם להיותה חשובה ונאותה בהרים ומעינות ונהרים קטנים ונטעו בה עץ כל פרי וקנים לדבש לעשות צוקארו ·ויזרעו בה חטים ושעורים וגנות ופרדסים וכרמים מגפני קאנדיאה וצפריאה העושים שם אשכלות ארוכות יותר מארבעה זרתות המתבשלות בימי הפסח ומראית צהוב לענבים לא ישוער טובם וערכם ויינם ·אחרי כן נשארו בה בקצת מקומות פאוני מדבריים לבנים וגם יונים גדולים לרוב ואינם מתפחדים מבני אדם ·עם אילנות גדולות מעצי גופר ועצי אתרוגים ליהנות מעציהם לעשות מהם לוחות וטבלאות יפות ותיבות עם מלאכת המשור החותך העצים בתנועת המשור ומהטבלאו' והלוחות והקרשי' ההם יעשו תיבות וכלים נאים אשר מהם יובאו בדרך סחורה לשרת רוב ערי מלכו' פורטוגאל ובפרט בליסבונא ·הדברים הטובים אשר באי מאדירא הוא זה ·צוקארו לרוב ·חטים יונים בלי פחד אדם חיות רבות אחרות וצאן ובקר ובשר אין קץ עם מעינות ותהומות בלי חוף בים ·ומקום צידת דגים לא יתכן ולא ישוער ערכם וסובבת כמו מ"ה מילין:

פרק יח: מה שנסעו מאי מאדירא ·ומצאו שבעה איי קאנארי ומקאנארי לאיי קאניבאלי אוכלי בשר אדם ·ומוצא הזהב לרוב ·ואיי קאנארי רחוקים מן היבשה נגד ראש לבן קאוו בייאנקו:    🔗

---

אחרי מציאות האי הזאת אי מאדירא הנזכ' נטו המהלך עוד באמצע הים המערבי דרומי על ימינם כמו מאתים ועשרים מיל עד שנתגלו להם איי קאנאריאי וזה תארם וענינם בתוך הים כי שבעה המה קטנות יושבות בעגול ובהקבלת העין זו לזו רחוקות כמו מ' או חמשים מילין זו מזו ולשונם נבדל זו מזו ·ארבע מהם מיושבות מעם נוצרים אשר כבש אותם מלך פורטוגאל בחזקה ושם נוצרים בתוכם ·ושלשה מהם עובדים לשניים שמש ירח וככבים מקומם של אלו תקיף וחזק מהרים רמים וחזקים ·ויש אי אחר מאלה סובבת כמו תשעים מילין וכמו ח' אלפים נפשות לא יכלו הנוצרים הפורטוגיסי להורישם ·הנמצאות אשר שם ומלבושם ומאכלם יש דברים רבים למלאכת הצביעה והגוונים והציורים ·בהמות הרבה וקורדובאני עבים וטובים בלא חטה ויין ·לחמם שעורים וקצירם בחדש מרצו ·שתייתם חלב עזים ·ובשרים הרבה יאכלו כלם ·מציאות חמורי' יעריים ·והולכים ערומים ·והנשים ערומות והפקר רק שהמלך בועל אותם בראשונה ומושחים גופם בחלב עזים עם מיץ עשב מה לחזק עור בשרם האמנ' אחר הנחת האיים מקאנריי לצד ימין בים המערבי דרומי שמו אל נגד היבשה פניהם לצד שמאל לשוב דרך קאוו בייאנקו הוא ראש לבן ·ארץ חול לבנה יבשה ומלחה ·ועברו בקוטב הים אוקיינוס הזה כמו מאתים וצ' מילין ומצאו שלשת איים אחרות והים ביניהם והיבשה רחוקה מאד בשמאלם ויש לים ההוא במקום הזה מרוצה מסוכנת ·לאשר לא ידע ערכו כי שם נראה הים כאלו רץ ויורד בסבוב האיים וההרים הנכנסים בו והספינות והמלחים יסתכנו בו ·ואלו האיים הם בהקבלת פנים בים נגד ראש קאנטין אשר ביבשה גם הוא מקביל נגד קאוו בייאנקו הנזכ' ·ויש באיים האלו מציאות דברים רבים כמו באיים האחרות ואחת מהנה קראוהו הנוצרים גאנזין על שם העופות הרבים הימיים אשר מצאו שם ·והעופות צדים ואוכלים דגים רבים במקום מעוטי המים ההם וכל מה שזכרנו מכל האיים האלה מפורטוגאל עד הנה ·כלם הם בתוך הים המערבי הדרומי רחוק מאד מהיבשה כמעט לפעמים קרוב לשלש מאות מילין ·עוד ראוי לדעת כי מאיי קאנאריאי הנזכ' נמצאו איים רחוקים מאד מהם והוא מהלך כמו חמשה ועשרי' יום לנטו' מעט מעט לאיי קאנארי במערבי צפוני ההוא אשר נקראו איי ספאניולי וזה האיש אשר מצא אותם על יד קריסטו' קולומבו גינוביסי ·ושם מוצא זהב לרוב מאד כחול היורד בנהרות האיים ההמה ואלו האיים הם נוטים מעט נגד צפוני לאיי קאנארי כאמור ·ושם אנשים משוני' וזרים מאד ·ושם תרו הנצרים מאד ומצאו זהב לרוב היורד כמו החול מהנהרות היורדים מן ההרי' הרמים ·וזאת המציאה היתה על ידי אשה אחת אשר לכדו אותה מאחת מאיי ספאניולי האלה אשר הטיבו לה והאכילוה בספינותיהם והלבישוה ונתנו לה מתנות הבלים מטפחת וצעיף ומכסה בגד פשתן של הבל ואחר החזירוה בת חורין ביבשה ·והיא היתה גרמא למה שהשיגו הנוצרים לתור במקום ההוא ולמצא זהב לרוב ועם טורח ופחד חיות רעות ·ושמעתי שהנוצרים בפשרה הניחו שמה נוצרים רבים לעמוד וללמוד וללמד מוצא תועלת המקומות האלה ובחצי תקופת שמש מתו כלם ·וראיתי בכתב אחד שאנשי המקום ההוא הרגום לגמרי ·אחרי כן נעתקו מן האי ספאניולא הזאת והלכו ושטו עוד במערבי דרומי ברוח איסטרו מהלך שלשים יום עד שמצאו איים רבים אחרים כמו ארציפיליגו היוני ושם מצאו האנשים הרעים השחורים הנקראים קאניבאלי אשר בספינותיה' העשויו' מאילנות גדולים חלולים וחקוקים בחוזק אבני סלע וצור ומעץ אחד יעשו ספינה אחת ·ובהם ילכו למרחק באיים אחרות ויחטפו משם אנשים ונשים לאכלם ופעמים רבות יסרסו האנשי' ויקשרום ויפטמו אותו וישמינוהו ויהרגוהו אחרי זאת וימלחוהו כאשר הנצרים מן החזירים ·ושם באיים האלו איים נפרדות מאד מלאות נשים לבדנה לא ישב אדם גם עד בא יום זווגם כבהמות ·פעם אחת בשנה ליחמנה עם אנשיהם וכאשר תהרינה ותלדנה זכר יגדלוהו וישלחוהו לאביהם והנקבות תחזקנה תמיד אצלן ·בכאן מוצא עניינים גדולים ואבנים טובות באיים האלה אם היה יכולת להשיגם ·אמנם יושבי הספינות הרגישו מרחק כמו שני מילין ופחות מזה אור צהוב כאבנים קטנות מצהיבות ולא היו יכולין ללכת שמה כי היו הספינות מתפחדות ממעוט המים הנראה על רוב סביבות האיים ההם ואינם יכולים להתעכב וללכת ביבשה שמה כי יושבי האיים ההם הרבים והרעים הקאניבאלי אוכלי בשר כל אדם שונאים כל איש ואשה שימצאו ·וגם לפעמים הם בעצמם האיש החזק בעת כעס ושנאה יכוף את הרפה ·וזה לפי הנשמע מארבע נשים לקחו ומצאו הנוצרים ביבשה אסורות וקשורות בחזקה והובאו במרוצה רבה בספינה ובפורטוגאל ולמדו לשון העיר והגידו כל מה שהגידו בכלל ובפרט ·אולם האי ספאניולא אשר תרו אותה ומצאו הזהב בה כאבנים ובעד סונאליו אחד אשר זרק איש אחד מהנוצרים אל אחד מיושבי האי הזאת מרחק נתנו אליו כל כך משקל זהב לי"ב דראמי וכן לכוס זכוכית וקערה אוקיא ויותר מזהב ·ובאלה המקומות לא היה יכול להתקיים איש מגלילותינו שמה בעד השתנות האויר והיו נפסדים ומתים כאמור ·ולא ידעתי אם מלחי הספינות המציאו תקון ותרופה על זה להבא:

פרק יט: באור רחב עוד על מוצא דרך יבשת דרומית לצאת מפורטוגאל עד נגד קאוו קאנטין וקאוו בייאנקו וקאוו וירדי ·וביאור גלילות רבות בין אמצע היבשה ובתוך ההרים וענין חלוף גליל מילי לקנות משקל מלח בזהב ודברים רבים אחרים:    🔗

---

ידוע במה שקדם כי במעבר הזה לבא באפריקא הזאת השפלה ולסבוב היבשה הדרומי' אשר כלה על שפת ים אוקיינוס ענינו ומהלכו להדריך הספינה בים ובצלע היבשה משמאל יושבי הספינה ופניהם אל הדרומי ·וזה לעבור מלכות פיס כאמור ולמצוא ביבשה ההיא כל הראשים היינו הקאוים הנז' האלה ·אחר עבור מלכות פיס וכל המבריטאניאה ציסארי קאוו דיקא ·קאוו דיליגאדור ·קאוו דיקאנטין ·קאוו בייאנקו חוליי על שם יובש היבש' והחול הלבן ·ואחריו ונגדו ביבשה קאוו וירדי על שם המצב ההוא המעוטר באילנות רעננים וטובים ·ואלה הקאוי והראשים מתראים ונראים בים נגד כל איים אשר הזכרנו וראוי שנבאר בפרק הזה מה שנודע ונתחזק באמת לסוחרים רוכבי הים ההוא מציאות המקום מקאוו קאנטין אשר הוא ביבשה קודם קאוו ביאנקו את צורתו וענינו היותו גבוה מאד ונכנס בים ·והרים גדולי' ועצומי' ימשכו ממנו דבוקים זה לזה וילכו קשורים ביבשה ובמדברות אשר ההרים האלה יאריכו בדיהם כל אורך ארץ כוש האמצעית המדברי' והם אשר יחלקו האיטיאופיאה שלנו אשר על פני ים מדיטיראניאו אשר לפני טוניס ואוראן לאיטיאופיאה השפלה הדרומית על ים אוקיינוס וכן המימו' והנהרו' מן ההרים אשר באמצע יבשת כושית חצים ילכו אל ים מדיטיראניאו וחצים ילכו אל ים אוקיינוס ·ומקום קאוו קאנטין הזה יש בו ישוב גדול מעם שחורים ובריטיני ·ושם הסטיפולי מכל הסחורות המתיחסו' להעלות ביבשה לישובי השחורים והעמים ההם הנמצאים בהרי' ובמדברות אשר הם תחת הערוגה הזאת ·והמקום הזה חם ויבש מאד מעט מים חסר בהמות ודגן ותירוש ויצהר אין בו ומקומות הרבה חסרי מלח ·אשר המלח עקר גדול להם ומרפא מכל מחלה ונגף כי אין להם מלח כלל ·וזאת צורת המהלך אשר בקאוו קאנטין הזה הוא מקום מוצא הסחורות ואחר מזה המקום יעלו הקארובאני תוך היבשה למדברות הגדולות למקום ישוב אחר גדול נקרא אודין ·ומאודין ימצאו טיגאזא ·ומטיגאזא לטאנבוט ומטאנבוט למלכות מילי הגדול חסרי המלח אשר הזכרתי שיש מהלך יותר משבעים יום להגיעו שמה דרך גמלים עד ההרים הגבוהים ואחר יוליכוהו אל ראש אנשים ביגיעה רבה אשר יקנוהו במחיר חליפין בכל כך מדת זהב כמדת מלח כי הוא צריך למרפא חוליים ·והם חסרים לכל דגן תירוש ויצהר ·ואין להם קור כלל ·כולם הולכים תרומים⁶ ·וברוב מאכלם מובא להם מטאנבוט והם אוכלים תמרים לרוב ·לחמם לחם שעורים ·וממילי יביאו סחורותיהם ויחליפו בחליפין זהב וכסף וענינים אחרים ויוליכו הסוחרים ממילי מה שעשו חליפין ·החלק יובא לטוניס וברבריאה והוא מהלך כשלש חדשים מקום אריות ונמרים ובנות יענה לאין מספר וביצותיהם טובים לאכול ·ובמקו' אורין הנז' המוכן גם הוא למציאות כל הסחורות האלו ועושים שם חליפין וסחורות ומכר מאנשים שחורים אשר במחיר יובאו ·וכל אלה המקומות מדבר יבש מוצאם וקאוו קאנטין הזה אשר על צלע שפת יבשת דרומית לים אוקיינוס הוא ראשית המעברות לכל המקומות והסחורות האלה ומקום מלון כל סוחרי ערב העולים לטיגאזא ·ר"ל בלשונם ארץ עמוסת הזהב ·ומשם לטאנבוט או למלכות מילי הגדול חסרי המלח הנז' למעלה והוא מקום זהב וכסף לרוב באבנים ·והוירזין בקוצי היערים בין מעונות אריות והררי נמים⁷ נחשים ותניני יבשה ומיני ארבה וגזם וילק לאין מספר ·רחוקים מטוניס מהלך כשלש חדשים ·וכל הגלילות האלו בלא בנינים ובלא בתים ואין להם חומות אבן דלתים ובריח רק שוכנים בקבוצי כפרים האנשים והנשים ערומים ושטופי זמה ·ושם מנהג מגונה בנשים להאריך השדים שלהם ומכריחים למשוך אותם בחבלים ולחלקם לשנים בכח משיכת חבל ·וזה יפיים לפי מנהגם:

פרק כ: בגבולי קאוו בייאנקו התחלת עם זינאגי ·והנהר הגדול המפסיק בין קאוו בייאנקו לקאוו וירדי התחלת השחורים האמיתיים:    🔗

---

אחרי אשר בארנו בפרקים הקודמים מציאות האיים הנזכרי' אשר מצאו המלחים מימינם בתוך הים אוקיינוס הגדול בנסעם מפורטוגאל וללכת בדרומי מערב להם ·נשוב לדרך המהלך האמתי במה שדברנו לסבוב דרך שמאל את היבשה הכושית הזאת בדרך קאוו לבן שהיא ארץ חול ולבנה ·ומציאות אנשיה דלי בשר ובריטיני והוא סוף גבול הזינאגי הבריטיני הנז' והוא מהלך ש"פ מלין בארך היבשה מראש לבן לראש קאפו וירדי ·ושם בראש קאפו וירדי מוצא נהר סיניגא ·והוא נהר גדול יורד מהרי תולדת נילוס הם הרי הלבנה אשר תולדות מימי נילוס יוצאים משם ·והנהר הגדול סיניגא עושה סעיפים רבים ונגרים בים אוקיינוס הזה והוא המפריד בין הזינאגי בריטיני לגלילו' סיניגא אנשים שחורים וחזקים ·והנה בסוף העיר הזה בהכנסו בים אוקיינוס מתרחב מאד כמעט כל אחד מסעיפיו רחב מיל אחד ·ויש להם תחום הגון לעבור בו בספינות ·והים הזה בפיות הנהר הזה יורד ועולה בכל יום בכל ששה שעות ביום ולמעלה בנהר הזה הבא מנילוס כאמור שתולדתו מהרי הלבנה יגיעו ההרים ההם במדבר הגדול הנז' והם המפרידים האיטיאופיאה השפלה אשר על ים אוקיינוס מן האיטיאופיאה העליונה אשר על ים מדיטיראניאו הוא ים טוניס ובודאי יש מהלך בקוטב המדברות וההרים האלו ללכת ביבשה מים אוקיינוס השפל הזה עד ים פלשתים וטוניס קרוב למהלך ששה חדשים ·ואלה הם מן המקומות שלא דבר בהם טולומיאו כלל ·מצאתי כתוב בטוב הנהר הזה סיניגא אשר הוא מהרי נילוס ·ומסעיפיו אשר הוא מטיב לכל הגלילות האלו ועושה ומגדיל פירות רבות אחרות ועושה פיות רבות להכנס בים אוקיינוס גדולות ורחבות מכל אלו יען נמצאו אחרי אלו בארץכוש האיטיאופיאה השפלה הזאת נהרות מזה המכוון אשר ירחבו בסמוך להכנס בים שיהיו רחבים חמשה וששה מילין האחד ויותר ·ועם איי יבשה רבים באמצע הנהרות ·וכל הגלילות אשר מהנה סיניגא עד ללכת בכל ארצות הדרום עד המזרח בצלע שפת הים אוקיינוס כלם רטובי' ורעננים בסבת ירידות רבוי הנהרות מההרים האמצעיי' ביבשה ·ובהפך הצד השני כלו אשר לאחור גליל ראש לבן הוא קאוו ביינקו יותר מש' מילים יבש הוא נקודים ·המלכות הזה הנקרא מלכות סיניגא הוא ראשית מלכות השחורים ועמים רבים וישובי' גדולים וארוכים ורחבים בתוך הגלילות הלזו ובפרט על צלעי שפתי סעיפי רבוי הנהרות הגדולים וידעת לך כי מנהר סיניגא הלזה היורד בים אוקיינוס ובמשך צלע היבש' הזאת דרך אורך הים הזה כלה ארץ רעננה וירוק' ורטובה ביותר מתשע מאות מילין והיא בלא הרים כלל סמוך לים רק כי ההרים יראו היותם רחוקים מן הים מאד בין האיטופיאה⁸ המדברית ומן המעיינות והנהרות הרבי' אשר יתהוו שם הם ומימיה' ירדו וירטיבו כל האיטיאופיאה השפלה הזאת ·וכן ירטיבו היערות הגדולות אשר באמצע ומים לשתות לכל חיתו יער וטורפי טרף:

פרק כא: יודיע בו מנהגי גלילות קאפו וירדי הוא ראש ירוק וסיניגא וגאמבארא ובונדומיל:    🔗

---

ראוי להודיע מנהגי הגלילות והעמים האלה ידיעה מספקת כללית גם פרטית מעט להפיק חשק הקוראים ונאמר כי לפי מכתב החוקרי' יאמרו כי הגלילות וכל גליל משועבד לשרי' רבים ·והשרים הרבים האלו יקימו ויקבלו עליהם מלך אחד לרצונם על כלם ומעלים ויתנו מס למלכם מסוסים ומחיה ומיני קטנית ואין להם אבנים ר“ל ללבון לבנים ולא יודעים לעשו' סיד כי אין אבני שיש בכל אלה ולפעמים יהיו למלך אחד שלשים וארבעים נשים מפוזרות בכפרים הנה והנה כי כן מנהג ישוב הגליל ·ואלה הנשים הם הנותנות סדר להחיות המלך וסיעתו ·אשר יסוב המלכות היום הנה ולאחר שמה או שבוע הנה ושבוע שמה ·ולנשים האלה עבדים רבים גם שפחות לצורך העבודות ולשרת הנשים והמלך בהגיעו אצלם ·והמלך נקרא אצלנו עני ורש ממלבושים ומזונות כי יחיה כמנהגם ממתנות ודורונות הנתונים לו ·ואם כי רבים מהם יהיו להם קצת אבנים טובות אשר אלה לא יחיו גופו ·וכאשר תהרין נשי המלך ירחיקם המלך מאצלו ·ואלה כלם הם מקומיטאני ומוך הרבה מאד להם ·והם שחורים מאד והולכי' ערומי' רוב הגוף ·כי מעט מגופם יכסוהו בבג' מוך מושלך עליה' ·ובגלילו' האלה אין להם קור וסתיו לעולם ·רק מעט מזער קרירו' כמו קרירות חדש אפרילי ליושבי איטאליה וגם המטר היורד שמה על הרוב הגשמי' חמי' ופושרי' והם נקיים בגופם מאד לפי שסדר מנהגם לטבול תמיד בכל יום ארבע' וחמשה פעמים ובטרם אכלם עכ”פ ·אפשר כי על כמו אלה אמר הנביא המתקדשים והמטהרי' אל הגנות והם בעלי דברים וקולני' ·וזה מעט הוא שהתחילו לעשות ספינות לצרכיהם מיום אשר ראו ספנוי' ודוגיאות הנוצרי' וטוב ציור' ותיקונ' אמנם הם בקיאי' מאד לשוט על פני כל מים יותר מכל בני אדם ·ובין היבשה הזאת סמוך לשפת נהר סיניגא הנזכ' יש מקום גדול אחר נקרא מלכות בונדומיל נפלא מאד וגדול וארוך ושם יש מוצא תמרי' לאין חקר והיא עקר מחייתם ונקראו תמרי בונדומיל ·ר“ל ליפלמי דיבונדומיל לפי השמו' אשר קראום תרי הארץ ומרגלים ·המלך וכל הגליל שטופי זמה ואלו הם קנאי' בנשותיהם ·ומבקשי' להרבו' תשמיש ברפואות וג”כ להגדיל ולנפח עובי אבר האמה ולהרבות עביו במשיחת מיני עשבי' או עקיצו' איזה בעל חי ידוע אצלם ·כי הנשים האלה בהביטן אל איש לא תתרצנה באנשי' עניי האב' וקטני ראש הגויה ·וכמנהג הזה נמצא במקומות רבות בארצות המזרח כאשר נזכיר ·הגליל הלז חסר מזונות מאד ·וממקומו' אחרו' יותר רטובים יובא אליהם מזון רק כי יש שם מיני קטנית יפים בתכלית וטובים אשר יצמח בארצותם עם פירות רבים וטובים ועושים יין של תמרים ·וחלב שדי הבהמות כמו מים להם ·אמנם היום זה מעט שהתחילו והשיגו לזרוע כל זרע זרוע חטה ושעורים ומתגדל מאד בתולדתו ·וגם כי התחילו להתדמות לנו בעשיית כלים רבים ומלאכו' רבות ·יש בעליית המקומו' האלו לעלו' הרבה אצל המדברות מציאות נחשים ושרפי' כקורו' באופן כי בבת אחת יאכלו צאן או עז אחת ·רק כי יושבי הגלילו' כלם אנשיה' ונשותיה' מכשפים ומכשפות וחוברי חבר ·ויש להם דרכים רבים להבריח בלטיהם ולגדור גדר להנצל מהטורפים כמה שיוכלו ·כי שם הכישוף האמתי והחברים החכמים במלאכה להבריח הנחשי' וכל המזיקים להם לשלח אותם לעזאזל המדברה ·במקום האלה יש מנהג לשרוף בעצי בושם האנשים החשובים כאשר ימותו ·ואם הוא נשוא אשה או נשים תלך אשתו בתופים ובמחולות אחרי מות בעלה להשליך גופן במדורת אש גדולה ועליהן ישליכו הקרובים קדרות מלאות חלב ושומן ושמן וגפרית למהר מיתתן ·וכל המנהגים הלה⁹ הם בגלילות סיניגא וגאמברא ובונדומיל ועוד ראוי לדעת כי גליל בונדומיל הזה אשר הוא בין היבשה הכושית ורחוק' מים אוקיינוס יש מעט צאן ובקר ·ומציאו' פילין מדבריים ההורגים את האנשים להיותם כפראים ·ויש הרבה מהפילין האלה שחורים ומטולאים לבנים ואדומים ·וגם יש מוצא הגיראפי אשר כבר ראינו אותה בזמנינו בעיר פירינצי בשנת רמ“ה לפ”ק ·הסוסים מעטים ויקרים ובמחיר יבואו ·מנהג הנשים בשמחתן והלהוטות באהבים לרקד ולכרכר לאור הלבנה בנגוני קול תופים גדולים וכנורות זרות והכאות כלים אחרים אשר בידם והניאוף גדול מצוי שם ואין כלמה בניאוף כי מצוה חשובה היא להם ·עוד ראוי לדעת כי בגלילות האלה ביבשה יש גליל אחד אשר הזכרנו ענינו הנקרא גאמבארא למעלה ממלכות סיניגא ·וחשבתי לפי מה שבינותי שהוא בודאי מגליל אופיר אשר בתורה ואשר כבר זכרתי אותו אשר שמה שלח שלמה מלכינו אוניותיו בדרך ים סוף אשר סבבו היבשה עד הנה ואמרו הולכות אופירה לזהב כי במקום הזה מוצא הזהב לאין חקר וכל אלה אשר זכרנו בפרק הזה מציאותם מראש וירדי עד הנה ·כלם תחת מלכות סיניגא הם ונכללים יחד ·והם ביבשה משמאל הים להולכי מזרח ·והנה בצלע היבשה הזאת הנמשכת מקאוו וירדי עד הנה באורך יש נהרות רבות וגדולות וטובות מעוטרות בשפתי הנהרו' מכל מיני אילנות וישובים ומציאות ספינות קטנות עשויות מאילנות חלולות:

פרק כב: על משך צלעי היבשה אשר על שפת ים אוקיינוס אחר עבור המקומות הנז' אשר המה אלו ·קאפו וירדי ונהרותיו ·סיניגא ונהרותיו ·וגאמבארא ונהרותיו הגדולים ·וכל מלכות בונדומיל ללכת לקאפו רושו ·הוא ראש אדום:    🔗

---

כתבו המדברי' בעלי המהלכים כי אחרי עבור מלכו' בונדומיל אשר ביבשה וראשי הפרומונטוריאו ההם אשר בים הזה כלם ימשכו וימצאו עוד פרומונטוריאו גדול אחר קאפו רושו ר“ל ראש אדמוני ·ויש בו גלילות רבות וישובים גדולים הן על שפת הים ובפרט על שפתי הנהרות הגדולים הנמצאים היורדים שמה מהרי איטיאופיאה אשר באמצע היבשה כאמור וההרים ההמה כבר אמרנו שהם המפרידים בין שתי האיטיאופיאי וכתבו החוקרים והתרים ההמה שיש נהר ונהרות כאלה גדולי' ועצומי' לרוחב יותר מעשרים מילין ·אשר בראשונה מרחק כבר חשבו המלחי' ויושבי הספינות התרים הנז' שיהיה סעיף ולשון ים אחד שיכנס ביבשה בטבע הים ·וכאשר רצו לחקרו מצאוהו היותו נהר גדול ומימיו מתוקים וטובים ·רצים ונגרים בים אוקיינוס ונקראו כל הנהרות האלה דרך כלל עם האחרי' נהרי קאסאמאסא וכלם קרובים לראש אדמוני הנ”ל ·והנוצרים אשר הגיעו שמה קראו להם שמות כשמות הימים ימי חגי קדושיהם ביום הגיעם שמה כגון ס' אנא ·ס' יקומו ודומיהם: וראוי לדעת כי על שפתי הנהרות האלה לעלות תוך היבשה בשמאל יושבי הספינה יש בו גם כן ישובים גדולים מאנשים שחורים ומאכלם כשאר השחורים אשר זכרנו ·רק כי אחרי עבור הנוצרים לעבור דרך הארצות האלה ועם תורגמן אשר נשאו ונתנו יחדו התחילו ללמוד דברים רבים מדרכי הנוצרים בעבודות האדמה ובזריעת מיני תבואות חטה ושעורים שקנו בחליפין ·ובקצת מלבושים ובבנינים בקצת מקומות ובכלי' להשתמש בהם ובספינות לעבור בים במקומות שלא הורגלו ולעשות הוילונים והחבלים קרוב למנהגינו ·וכן בדברים רבים אמנם בשטף הזמה לא יתבוששו יתנהגו בם תמיד והנשים תשכבנה כמעט בפרהסיא כזונות ההפקר לנו ויותר גם כי הנשים תחקורנה ותכסופנה באנשים שהיו מסורבלים בבשר אבר האמה וישתדלו להגדילו במשיחות או בעקיצות כאמור ·והנשים הערומות תלכנה מצויירות בגווני סמים ומכסים מעט שדיהן וערותן בחלק קטן בבגד מוך צר וארוך ויחקקו שריטות בבשרם ·ויש מי שתשרוט בשוקים ויש מי שתשרוט בחזה ומי בזרוע ·והחקיקות והשריטות האלה עומדות לנצח כי כתובת קעקע הוא ולא יוסר לעולם ·ולא ידעתי אם זה לשם ע“ז הוא להם ·או מנהג יופים רק פני אשה לא ישנוהו ·במקום הזה אשר אנחנו בו סביבות נהרי קאסאמאסא חשבתי לפי מה שבינותי במלאכה הזאת כי כל הנהרות האלה הנגרים ביבישה¹⁰ הזאת מהאיטיאופיאה הם נגרים מקשר ההרים האמצעיים אשר ביבשת כמו שיעשו מימי נילוס מקשר הרי הלבנה והכינה החכמה האלהית בתקון הטבע להרטיב כל חלקי שני החלקים האלה משתי האיטיאופיאי הנזכרות ·ועל כן נאמר למבינים כי הגליל הלז התחתון לפי אמתות ציורו וכל הנזכרים אצלו שהם על שפת ים אוקיינוס ·מציאותם ומקביליהם הם בקוטב היבשה העליונה בארץ כוש ואיטיאופיאה סופיריאו' לזאת נגד פלסטינא איגיפיטו צידיני‘¹¹ טוניס ואודין¹² שהם כלם למעלה על שפת מדיטיראניאו האמצעי אשר מן האיטופיאה¹³ השפלה הזאת לעבור נגד קוטב העליונה בשווי הוא מהלך ביותר מששה חדשים אם היה יכולת באדם לעבור בטוח וחי ·וגלילות היבשה וההרים האלו האמצעיים נקראים בתורה כושים פוטים ולובים ·והמקומות האלה אשר בשפתי ים אוקיינוס הזה ובכל הערוגות האלה יש להם ישובים רבים וגדולים וארוכים לאין מספר כאמור ויש להם שמות חדשות אשר קראו להם הנוצרים ואין להם מספר מלבד השמות אשר יקראו להם יושביהם בלשונם אשר אין דעתי להאריך בזכרונם כי יצטרך לספר גדול וגבוה להזכיר פרטי כל גליל וגליל וכל מחוז ומחוז ·רק אסתפק בהכרחי ובה שיכשר הידיעה ממנו העקר ·ואת הטפל אניחנו לאורך הפרטים אל האנשים המעיינים במלאכה ·ומה שנאמר בזה באלה המקומות אשר בשפתי ים אוקיינוס יש בו דברים רבים מועילים ואילנות גדולות מה שלא ישוער עביים וגודלם יען נמצאו אילנו’ שצריכים עשרים איש לחבק אחד מהם בין שיהיו אילני סרק או עושי פרי ·וזה לרוב רטיבות הנהרו' הנגרו' וטוב האקלי' במבט טוב ·אמרו המלחים כי הים במקום הזה בסביבות שפתי עגולי היבשה הזאת שהים רץ ויורד במרוצה רבה מה שלא ישוער כמו ·וצריך למלחי' להתרחב בים ולהתרחק ממרוצתו ·ויש בגלילו' האלה אלמאדיאי ר”ל ספינות רבות אשר גם הם יתרחקו מן המרוצה הזאת ·עוד ראוי לדע' כי בתוך הים הכושי הזה נגד כל המקומו' והפרומונטוריאי האלה יש איים רבים נפרדים זה מזה ·ויש מהם איים יעמדו בשלוש משולש ·גדולות וקטנות מיושבות רחוקות מהיבשה גם קרובות וגם בלתי מיושבות אשר נמצאו שם רבוי יערות הוירזין ·וע"א ונחשים גדולים ויונים רבים לאין מספר גדולים טובים ושמנים ואין פחד אדם עליהם כי לא הרגלו גם הם בראיית אדם כמו שהזכרתי באיי הים האחרים והנה עד כאן תכלית ערוגת שפת ים הכושי וקאוו רושו ראש אדמוני ונהרי קאסאמאסא:

פרק כג: יודיע עוד מה שנשאר בדרך משך היבשה הזאת הכושית וכל הנמצא בים אוקיינוס הזה והנהרות הגדולות עד דרך מבוא תחלת הכנסת לשון ים סוף ביבשת ארביאה:    🔗

---

למען נשמור סדר המהלך הזה האמתי ודרך ישובו הסוב' את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב בארץ כוש השפלה ·נודיע בזה מה שנמצא בצלע שפת הים הזה וללכ' לסבוב היבשה אשר מראש אדמוני ומלכות נהרי קאסאמאסא יש שני איים בים על ימינם בלתי מיושבות מלאות אילני וירזין ואילני קאסיאה פיסטולא ·ואחרי מלכות הנזכ' קאסאמאסא יש מקומות רבות מיושבות לאין חקר ונהרות גדולים לאין מספר ופרומונטוריאי גדולים ורבי' ואמרו המלחים במקו' הזה שיש נהרות רחבים יותר מארבעי' מילין והנהרו' נקראי' ביסיגוי ואחר נמצא פרומונטוריאו גדול בים נקרא קאוו דוירגא ראש וירגא ·ומזה מאה וארבעים מלין לקאוו סאגריס אשר כמוהו אין ביבשת צלעי הים לגבהותו ·וכל הראשים האלה מעוטרים ומכוסים מכל טוב וירוקים סביבותיהם באילנות רבות גדולות והישובים גדולים למטה קרוב לשפתי הים ויותר מיושבי בשפתי הנהרות היורדים בין היבשה ישובים ארוכים לאין קץ הנה והנה מפה ומפה והם רעננים ורטובים מימי הנהרות רק כי למעלה בין היבשה חום גדול מאד לטבענו ובמוצא מורד הנהרות מן ההרים שם הזהב והכסף ואבני הבדולח וגם אבנים טובות רבו' ·והנה במקום הזה קאוו סאגריס ר“ל ראש קדוש בנה עליו השר הנוצרי דון אוריק¹⁴ מפורטוגאל בנין גדול וחזק וכל אלו הגלילות עובדי אלילי' המה מעשה חרשים כלם אלילי עץ ואבן ·והם שחורים ·וחתומי פנים בשריטות אש כמו שעושים הביריטיני ·והולכים ערומים ומכנסים מקליפות אילן להם ובלא כלי זין להם רק קשתות לזרוק חצים ואבני קלע ·מאכלם דרך הרוב לחם אורז ודוחן וכל מיני קטנית יפים להם מאד עם פירות אחרות ובשר פרים ועזים ·ונגד הראש הקדוש סגריס הזה יש בים נגדו שתי איים קטנים מלאים כל טוב בלא ישוב ·ושם עצי וירזין ומחצבי' ועופות גדולות ופאוני ויונ' לרוב ונחשים ורמשי' זרים ורחוקות האיים כמו ששה מלין זו מזו והישוב הזה מראש סאגריס אנשיהם העשירים נושאים נזמי זהב עם אבנים טובות באזניהם ובאפם ובשפתותיהם אשר בעת האוכל יסירו אותם בנקלה כי כן דרכם להסירם ·וגם כי הנקבים אשר בבשר האנשים בעד הנזמים ומהאבנים הנז' הם נקובים ברוחב ·ואחר קאוו סאגריס הזה ארבעים מיל במצא נהר ס' ויצינצו רחבו ארבעי' מלין בראייה ונסיון ואצלו הר גדול מכוסה אילנות גדולות וירוקים ואחריו בצלע היבשה הזאת נהר ירוק וירדי ·והוא רחב מן האחר ·וגם בזה יש הר גדול ויפה ומעוטר בכל טוב ·וכנגדו בתוך הים שמנ' איים במקום הזה נגד היבשה מלאים דברים הגונים לסחורה ומלאים פראים רבים ואלו השמנה איים הם מגיעים להיות נגד היבשה למקום אחר גבוה הנקרא קאוו אליגרו ר”ל ראש שמח ·יען כי כל הסבוב הזה רטוב יפה ושמח ·ואחר זה בצלע שפתי הים ביבשה מראש שמח יש הר גבוה ותלול נקרא הר אריה ליאון ·והיא ארץ שפלה חוליית ונהר גדול אצלו נקר' נהר רושו אדמוני לפי שתחתית הנהר החול ממנו אדום ·וכן הקאוו והראש אשר הנה נקרא אדמוני ·וכן יש אי אחר בים נגד זה הראש קראוהו הנוצרים אי אדמונית ·איסולא רושא ואחר הקאוו רושו הזה הוא ראש אדמוני ימצאו נהרות רבות וראשי הרים רבים נמשכים בים הרבה מאד ·ואצל סביבותיהם יש מרוצת מים בתוך הים רבה מאד בסבת הפוך סבוב הראשים הנזכרים ורבוי מי הנהרות הנגרים ·וכן יש איים רבים נגדם בתוך הים ·וכל אלה יקראו מגבול ים אוקינוס מכוש השפלה עד שיגיע הצלע ושפת היבשה הזאת למצא פה התחלת ים סוף אשר זכרנו פעמים רבות ואשר מהר נמצא מקומו ·והוא כי אחר ראש אדמוני הזה הנז' והנהרות הנז' נמצא בשפתי הים הזה כל הראשים האלה ·והיער הגדול הנפלא בשיפולי תחתית מלכות בארבאריקו ·ואלה קצת שמות הנהרות והראשים ·נהר פאלמי מרוב תמרים אין חקר ·ועוד שתי נהרות אחרות במשך הים אורך שבעים מלין ·קאוו דימונטו ראש הר ·קאוו קורטים¹⁵ ·והיער הגדול הנזכר מלא חיות קטנות עם גדולות בסוף מלכות הנקרא ריגיאו בארבאריקו לטולומיאו ·מיושב מאנשים זרים לשונם לא נשמע לתורגמן הנוצרי ·מוצא רבוי האליקורניאי ואיים רבים בים נגד המקום הזה ·והים רחב מאד ·עם מוצא תניני ים ודגים נוראים אשר פעמים רבות יפחידו רוכבי הים באניות ויפסידום כהרף עין ·ובמקום הזה ביבשה נמצא עיר גדולה בנויה אלאמוריסקא ושמה מילינדי ·וכן שם העם הנקרא גוי מילינדי מקום מוצא כל טוב זהב וכסף ומחצבים ופשוטים ועצי וירזין ואלמוגים ·ועתה במקום הזה ראוי להודיע כי כל מה שזכרנו מפורטוגאלו עד הנה שהוא התחלת ים מלכות בארבאריקו בכאן הוא תכלית וסוף יבשת כוש השפלה הנקר' איטיאופיא באשא ·ובכאן בשפת הים בעליית מלכות בארבאריקו הזה ולעלות למעלה הוא התחלת הגולפו הגדול הזה אשר ממנו יתחיל לעשות לשון ים סוף העולה ביבשה ומיושב רובו מפה ומפה עד אצל הר סיני כשלשת אלפי מילין בארך ישר ·אמנם למטה בגולפו הזה הגדול צריך לעבור כל רחבו כמו ת"ש פרסאות ולמצוא יבשת הודו וסינוס פירסיקוס ושם עיר לאמיקא וקאליקוט ·אשר נבא' ענינם בפרק הבא ·ואחר מעבר הגולפו הגדול הזה נקרא כל החלק הארציי הוא מן האסיאה הגדולה והשפלה ותמשך לפרס ולהודו כאשר נבאר:

פרק כד: יבאר משך סוף גבול ברבאריקו הנזכר וים סוף ושפתיו ומעבר להלאה לגולפו ברבאריקו ואת כל אשר בו כי כן קראו טולומיאו ·ועד כאן פירש בספריו ולא יותר ·ומעבר לגולפו היא מציאו' לאמיקא וקאליקוט ·ואחר אלה גלילות הודו ומציאות היהודים ונהר סבטיון וכל אלה בחלק האשיאה:    🔗

---

להודיע מציאות המוצאות האלה כפי מה שכתבו המלחים החכמים במלאכה הזאת ·נאמר כי בגולפו הגדול הזה הנזכר למעלה אחרי סוף מלכות בארבאריקו ביבשה הוא התחלת לשון ים סוף אשר יכנס תוך היבשה המדברית עד הר סיני במהלך אלפים מילי' ובו בים סוף הזה איים רבים הנה והנה רובם איי קאלאמיטא הם אשר הספינות שיהיו בם ברזל לא ילכו בם בסמוך להם ·וגם הים סוף הזה מימיו אינם עמוקים ורוב החול אשר בשפתי הים הוא אדמוני וגם כי באמצע ארכו יגיעו לתחום מדברי החול ·אשר לפעמים ברוח קדים חרישית יחרוש הרוח את היבשה ההיא והחול יעלה באויר וישאהו הרו' ויגביההו ויכסה בחול אנשים רבים וימותו ·ובזה תמצא המומיאה לעוברי מדברות ·אולם על שפתי צלעי ים סוף הזה מפה ומפה יש ישובים ועירות גדולות ביבשה לסבת מוצא מי נהרות מתוקים ירדו מהרים אשר בתוך היבשה מזה ומזה וירטיבו רוב המקומו' כלם ואחרי כן כל הנחלים הולכים אל הים והנחלים והנהרות טובי' ליושבי הארץ ועתה נניח עסק ים סוף ונשוב למטה בגולפו הגדול אשר בסוף מלכות בארבאריקו האמור שהוא סוף ארץ כוש השפלה ·ללכת לאמיקא או לקאליקוט ·אשר אלה הם בגלילות יבשת האשיאה התחתונה בצלעי ים הודו אוקיינוס ·ונאמר כי צריך לעבור הגולפו הגדול הזה אשר רחבו יותר מת“ש פרסאות ושמה יגיע לבוא למצא שפתי צלעות ים לאמיקא ואחריו מהלך כמו מ' יום ארץ קאליקוט אשר דרך היבשה ההיא ימשכו ללכת לים פרס הוא סינוס פירסיקוס ואחרים ברצועה ההיא בים הודו וים גאנייש עם סוף רצוע' הים המזרחי ושם סינוס מאניוס ·אמנם לבאר פרטות המקומות הראשיות אשר על שפת ים הודו ואוקיינוס הזה ואשר למעלה מהם ביבשת היא האינדיאה העליונה נצטרך לחזור בראשונה בסדר הזה ·ונאמר כי אחר מעבר הגולפו הנזכ' ילכו ויגיעו ליבשת מחוז גליל לאמיקא אשר קרוב לים הודו ·ואם ירצו לעלות בגליל הזה העליון אשר ביבשה הזאת שם ימצאו מדברות גדולות וגם ישובים מיהודים היושבים על נהרי גאנייס כאשר כבר כתבתי על זה וכמו שנתבאר לנוצרים וכן כתוב בספרים החדשים ·כי בגלילות האלה אשר למעלה מגבולות לאמיק וכן למעלה ממדברות קאליקוט נמצאו שם יהודים רבים לאין מספר ומלכות מלכים רבים להם ונבדלי' ורחוקים אלו מאלו היינו בין היהודים אשר למעלה על קאליקוט ·כי יש מהלך רב ביניהם ·אולם בין האיים אשר בתוך ים הודו אין קצה למספרם ·ולהם בים וביבשה עושר זהב ובשמי' ·ואם יאמרו מכתבי הנוצרים האלה במכתביהם כי אם יש מקומות רבים מאלו היהודים שהישמעאלים והשחורי' ההם יצערו אותם ויבזום וירדפו' מ”מ די לומר שיש ליהודים מציאות להם בודאי בעושר ובכבוד ובמלוכה ומציאות דברים ובשמים יקרים וחשובי' בידם וכן כתב החכם החוק' הנוצרי בספ' עולם חדש נדפס זה ימי' רבי' בויניציא' ·וכן כתב בספרו עולם חדש בספר שני ·קפיטולו ששים ·אמר שם שנתגלה להם מציאות יהודים רבים ומלכים גדולים עליהם ומציאות בשמים רבים ורוב הפלפל בידם ·ומתחיל הקפיטולו בלשונם ·סביבות עניני האינדיאה ·ר“ל צירקא ליקוסי דילאינדיאה ·וכן נבאר מוצא נהר סבטיון בגלילות האינדיאה הזאת העליונה בין נהרי גאנייס אשר בלשוננו גוזן כאמרו ויגלה קירה וגו' בחלח וחבור הרי גוזן וערי מדי ·והמקומות האלה הם למעלה ביבשה על לאמיק ועל קאליקוט ·ונהר סבטיון למעלה מקאליקוט מוצאו ומפסיק בין האינדיאני ההם לקצת מלכות היהודים ושם תמצאנו בודאי ·ומי שיכפור בזה ויסכל ענינו ויהתל בדברי אשר נאמר עליו כמי שיכפור בדברי הש”ס לרז“ל ·תנא שאל קיסר לר' מה יום בימים א”ל מאן גבר בגוברין ·ואחר המשא והמתן והויכוח השיבו ואמר לו נהר סמבטיון יוכיח ואיש שלא יתרצה באלה אומר אליו בני אתה ·אם לא תתרצה במכתבי קדש עלה נא וראה מה שכתוב בספריהם ובדפוסיהם ליוסף בן גוריון הגדול להם נקרא אצלם בילו יודאיקו ·ר“ל מלחמת היהודים ·ושם בחלק שני בספר אחרון קפיטולו ל”ה בשוב טיטוס מפרס ומדי אמר שהלך ומצא את היהודים האלה מעבר לנהר בסטיון¹⁶ השובת אחד מימי השבוע ·והמתין שביתתו ועבר מעבר לנהר והיהודי' ההם כבדוהו וקבלוהו בכבו' וקר' שם הנהר סבאטינו וזה מה שארצה לדבר עתה בדרום הלז מהיהודי' ההם ומלכיהם ועושר הבשמים וזהבם וכספם וגם מנהר סבטיון ·אשר הוא והם בגלילות הודו ·ר“ל קצתם מהם על תוך יבשת קאליקוט למעלה מזה כאשר בארתי הטב¹⁷ בספרי אשר חברתי לויכוח קראתי שמו מגן אברהם בשמי ·ודברי רז”ל הם אמת ודבריהם אמת ·וכבר כתבם חכם הנוצרי הנזכר כי מצא יהודי' רבים סוחרים בקאליקוט מכל מיני בושם ודברים אחרים והם מן השבטי' אשר למעלה מקאליקוט בין הרי גוזן ונהריו ושם למעלה מהם נהר סבטיון הנז' המבדיל בין האינידאני ·ועל יבשת גליל לאמיק שם מדבר חבור מן הצד האחר היותר קרוב לנו ·ובין שתי הכתות האלה מהיהודים אשר מצבם בין הרי גוזן ונהריו ובין היהודים אשר בחבור מתחת אראביאה פיליצי יש ישובי' וגלילות רבות מפוזרות מכת ישמעאלים אשר יזיקו וימנעו היהודים האלה להדבק יחדיו כאשר בארתי למעלה ולכן אפש' לומר ולפי הנשמע מרומא כי משם בא היהודי מהשבטים באיטאליאה מחבור דרך אראביאה פיליצי שהיא למעלה מלאמיק ·ומלאמיק הזאת אשר היא למטה קרוב לים הדרומי האוקיינוס אשר הזכרנו וללכת דרך המזרח בקאליקוט דרך ים פרס להודו ·הוא קאליקוט העיר הגדולה מוצא מקום כנוס כל בשמים והסחורות וכל הענינים יקרים המובאי' שמה ממקומו' קרובו' ורחוקו' ·ושמעתי מספריהם כי מלאמיק לקאליקוט מהלך ארבעים ימים לפי דברי החוקרים והתרים אשר לדעתי יש הרבה מזה ·ועתה נדבר על קאליקוט וקצת הצריך אליו:

פרק כה: על עניני קאליקוט מלכה ושריה וסחורותיה וגליל פריטי ייאני הנסמך עליו מן הצד לנהר סבטיון הנז':    🔗

---

מצאתי כתוב בספריהם ובפרק כ“ח מספר שני מהספר הנקרא עולם חדש כי מליסבונא ראשית מלכות פורטוגאל עד קאליקוט אשר באשיאה בתחלת הודו יש שלשת אלפים ושמנה מאות פרסאות שהם כמו חמשה עשר אלף ומאתים מלין והוא מהלך ששה עשר חדש לפחות בזמן הגון ללכת ולשוב ·וכן בפרק הזה מפרש ואומר שהפריטי ייאני הוא נמצא למעלה מקאליקוט ביבשה במדינות העליונות הרחוקות מהים ·וזאת ראיה אמתית וידיעה מפורסמת על היהודים הנמצאים שמה בקרוב אל הפריטי ייאני כאשר שמענו כל ימינו מפי האחים השחורים אשר באו ובאים כל היום ומגידים בבירור מציאות יהודים רבים אצלם ·וגם מהאחים האלה יש ברומי כת אחת ממספר קרוב לשלשים יושבים בבמה אחת חדשה נתיסדה מחדש לשמם ·וכל אלה שמעתי מאנשים חכמים אשר היו בקאליקוט כשנתים ימים בשני פעמים והגידו הנה לפני הדוכוס אירקוליס פה פירארה ענין קאליקוט ולאמיק והפריטי ייאני וגם רוב היהודים הנמצאים שם ומלכיהם ומעשיהם: האמנם לדבר על עניני קאליקוט מלכה ושריה ומכהניה ומאכלה וסחורותיה הם אלה ·המלך גדול במלכות רב ומכובד מאד ·ובית תפארתו בנוי בנין יפה מאבני שיש ולבנים מחומר ·ומעוטר בכותליו מאד בבגד משי וזהב יפים ומטתו גם כן בבגדי זהב מה שלא ישוער ·ואינו אוכל דבר משום בעלי חיים אשר יהרגום ·ולא בהמה ולא חיה ·ולא עוף ·ולא דגים ·רק מאכלו פירות טובי' ומיני מאכלי דגן ושעורים ומיני קטנית יפים וטובים שמה עם צוקארו ודבש וחמאה וחלב ·העיר הזאת בנויה מבתים מאבני שיש וחומר הגונים ורובם בלא עליות ·ואין לעיר חומה ולא דלתים ובריח ·יתר העם והעמים אוכלים מה שירצו ·אולם הבהמות פרות וצאן מאד רע וקשה להם סחורות הבשמים כלם יובאו שמה מאיים רבים בים ההוא קרובים ורחוקים ·כבר נבנו וכתבו חכמי רוכבי הים ההוא אוקיינוס הגדול ההודיי שנמצאו ומצאו יותר מאלף ות”ק איים הנקראות יחדו בשם אחד איי זילויי ·איסולי זילווי ·ואלה הם הסחורות המובאות שמה בקאליקוט בספינות אשר לפעמי' יגיעו שמה בבת אחת שלש מאות וארבע מאות ספינות ·קטנו' וגדולו' כמנהגם נושאות קנמון הטוב והקאנילה ·פלפל ·גארופולי אשר הם מרחק יובאו ביותר מן איי המזרח ·לאקא ·אמברא ·בילזואי ·הנמשל כמעט לעפר להם זנגביל הרבה ונמצא ממנו צמיחתו שמה בקאליקוט ממש אגוזי מוסקאטי ·ואיגוזי הודו ·זיביטו ·ומוסקו לרוב כי שם מוצא החיות האלו מאד ·ריאו בארבארו לרוב ·וכל מיני אבנים טובות ומרגליות ·אינצינסו ·אלואי ·לרוב פורצילאני וירזין בעצי סרק ואילני יער סאנדאלי ·וע"א ופשוטי' רבים ומחצבים מה שלא ישוער ·וכל אלה למכור ביניהם לסוחרים הקוני' להוליך למקומו' הצריכי' או לסוחרי הקארובאני הרגילים לעבור המדברו' הארוכות עם רבוי גמלי' הולכי' להוריד מצרימה ·או לדמשק ·או לבארוט או לאליסנדריא' ·או שהסחורו' האלה יתנום וימכרום לנוצרי' ההולכים היום עד המקומו' ההם ·אמנם הסחורות הטובות להביא שמה מגלילותינו ·הם כל מיני מירצאריאה מפלאנדריס וממילאן וכל מיני בגדי צמר ופשתים דקים וכל מיני משי צאנדאלי וטאפאטא ·בתי עינים נמכרים שם ביוקר מאד בראשונה ונייר לכתוב ·יין טוב המשומר בכליו לימים רבים ·ומיני שמנים טובים ·ומיני כל מתכות ·וחטה ·אמרו המלחים תרי המדינות האלה כי למעלה ביבשה על קאליקוט מלך תקיף ורם מגלילות ועמי' רבי' תחתיו נצב על מחוז קאליקוט ·וזה בטרם יגיעו למלכות פריטי ייאני ומהם באים בכל עת דרך יבשה בעיר קאליקוט עם רוב הסחורות הנז' כי בארצ' ובנהרותם ובתוך יערי אילניהם מוצאם ·והם שחורים ועשירים ותקיפים ושמחים ולבושיהם מכסים חצי הגוף או רובו והם מבגדי משי שחורים או לבנים וקצת מן המעיל אשר עליהם ימשיכוהו דרך הארץ ויגררהו ואמרו שהם עובדי אלילים: ואני אומר לפי מה שחקרתי ובינותי כי הם יהודים בודאי ·לפי שחקרתי מתורגמן אחר ערבי אשר דברתי עמו פה פירארת ואמר כי בהיותו בקאליקוט בדברו עם העם הזה בעסקי סחורה שהרים ידו באצבע אחד אל השמים וישבע באחד חי העולם והתורגמן מפרס שנשבע בשמש ·לבלתי תת מעלה ליהודים ·ונכון הוא בחקם שאין ראוי לפי הקדמותיהם היום ליחס כבוד עם רב ומלכות לישראל ·עד יערה ה' רוח ממרום עלינו וחרפת עמו יסיר ושבו בני' לגבולם ודי בענין זה ·וכבר דברתי זה שלש רגלים:

פרק כו: יודיע סמיכות וקירוב לאמיקא לגולפו התחלת ים סוף ·ומציאות ראש יבשת קאליקוט סמוך למיצר התחלת ים פרס והערה כוללת לכל ארץ הודו ואיי הים בכלל ·ומעשה הקארובאני מהגמלים להעלות הבשמים ביבשה העליונה:    🔗

---

כבר בארתי על הסובבי' ביבשה מכוש השפלה בים אוקיינוס כי בהגיעו לסינוס באבאריקו¹⁸ אחר עבור היער הגדול הנזכר אשר אצל ראש אדמוני ·ואחר עבור כל פיות הנהרות הגדולות צריך שיעבור כל הגולפו בארבאריקו אשר בו למעלה מיצר התחלת ים סוף ·ואחר עבור כל אלה יסובב היבשה וירד לדרום בים וימצא ראש יבשת לאמיק ·ואל הראש השני אשר כנגדו הוא ראש יבשת קאליקוט כמו מהלך ארבעים ימים דרך ים ·ובין שני הראשים האלה מלאמיק וקאליקוט יש מיצר ים אחר הנכנס ועולה ביבשה הרבה מאד ומתרחב ועושה סבוב גדול ביבשת פרס בבל וכשדים וסובב הים הזה קרוב לאלפים מילין ונקרא סינוס פירסיקוס מארצות הסופי באמונת הנביא עלי קרוב מעט לאמונת מחמד ·ועל צלעות הצד המזרחי לים פרס הזה הוא הדרך והרצועה לעלות הודו העליונה ·במלכת דראגיאנא ·ואראגוסא ·אמנם יתר גלילות הם¹⁹ פרס הזה אשר למטה ממנה ימשכו כלם אחרי צלעי שפת ים הודו הגדול אשר טולומיאו דבר בם וקרא את שמם הודו איסטרא ·ר“ל אינדיאה איסטרא ·והודו גאנייס ·ר”ל הודו הנמצא בין נהרי גאנייס אשר בלשוננו גוזן ·וימשכו אלו המדינות מהודו עד סוף העולם דרך שפתי הים אוקיינוס הדרומי עד הגיעו בסוף הנקרא סינוס מאניוס לדברי טולומיאו וסינארוס ריגיאו ביבשה ·אולם למעלה למעלה מהגלילות האלה ההודייות ולעבור כל המדברות וללכת לצפון העולם ילך ויגיע אצל גלילות סקיטאניאה וסרמאציא סופריאור ואינפריאור עד ארץ המגוג ויסובו בלכתם לגלילו' מדי וסוסיאנה היא שושן הבירה בקארטואנה וגלילות הטארטארו הגדול ·האמנם לשוב למטה מים קאליקוט בארץ הדרום להודו עד סינוס מאניוס בסוף העולם הדרומי כלו מיושב מישובים גדולי' ומלכיו' רבות ותקיפות וכל טובות המציאות בידם ·מלבד רוב האיים אשר בים לאין חקר ואין מספר כלם כאחד בספינות ידובקו ·אלה מאת מזרח יבואו ואלה מדרומו של עולם יגיעו לעשות הסטיפולי והקבוץ הכולל מכל הסחורות לעיר קאליקוט הגדול ·שמה ינוחו יגיעי ים שמה ימצאו מרגוע לסחורותיהם אם נמכר או במחיר וזה דרכם מנהג למו ·ואחרי כן איש לדרכו ישובו עם כסף מכרם בידם או מחיריהם ·אמרו כי האיים האלה אשר סביבות קאליקוט רובם עובדי אלילים הם לפי דעתם ·ויש בהם עירות גדולות וקבוצים רבים ונהרות מושכים חול של זהב לרוב עם אבנים טובות ומרגליות ·ויש מקומות אשר יש משפט מות להורג פרה או שור או בהמה דקה ·באמרם כי יש ברכה בם ·ובאמצעותם סמוך לסינוס פירסיקוס הוא ים פרס יש שם איים מלאים יהודים לאין מספר מלאים כל טוב וסחורה רבה ·ויערי בשמים וירזי²⁰ וקאסיאה תרי הים והאיים בספינותיהם ·וראוי לדעת כי בטרם חקירות מלחי פורטוגאל יולדו זה כשלשים שנה לסבוב בים כל יבשת כוש והודו התחתונה הזאת ולבא אל קאליקוט מקום קבוץ כל הסחורות האלה היה מנהגם אצל הסוחרי' הגדולי' והרבים ההם לעשות השיירות הגדולו' עם רבוי הגמלי' הנקראים קארובאני והיו עוברים המדברות עד בואם סביבות ים סוף בעציון גבר או להר סיני ומשם היו מתחלקים קצתם להוליך לדמשק או לבארוט או ליפו ·וקצתם לאלכסנדריא של מצרים ·ומאלה המקומות היה דרך ומבוא לדוגיאות ויניציאני זינוביסי פרינטיני לקנות ולקבץ כל מיני בושם פשוטים וסמים ותרופות ולהביאם באיברופא בארצותם ·ועתה כי נתמעט הדרך והמבוא הזה משיירות הקארובאני בסבת מלחי מלך פורטוגאל ומלכי ספרד אשר נשא לבם אותם בספנותיהם ילכו לקנותם ולהביאם הם בעצמם ·ואם נתמעטו סחורות הקארובאני לא נתמעט בארצות האינדיאה וקאליקוט כי שם לא ילכו הויניציאני ולא הורגלו וגם לא יסובבו את ארץ כוש אם שיברחו מהשגת גבול למלכי ספרד מיראתם לעבור שמה ·ועל כן הויניציאני יעשו יקר מזולל למכור היום ביוקר את אשר יביאו מבארוט ויתיקרוהו לכפלים המעט אשר יביאו באמרם כי החלק המעטי המובא ביד' צריך שיספיק ולהמכר לכפלים לתושיה בסך הקדום למוצרכים למען יקבצו כל כך כסף מן הבושם המעט הזה כסך המקובץ מן הרוב הקדום ·וכן הוא באמת כי ארצות ספרד צרפת ופרווינצא בורגונייא וגם פלאנדריס ואנגליאה וסקוציאה ואיבירניאה ורוב אשכנז והולאנדי כלם מסחורות פורטוגאל יספיקו ומכל מיני בושם וסחורותיהם יחיו ויעמודו ·ואל ויניציאה לא יצטרכו ללכת כראשונה ·ומלבד כי גם חוף הים היפה אשר לעיר זינובא וליגורנו אשר באיטאליאה גם היא תושיט סחורותיה ובשמים לטוסקאנ' ופאטרימוניאו וכל צלעות המארימי ורומי ונאפולי ·ונשוב אל הקודם בעקר הערת הפרק הזה כי כל הבשמים והפשוטים ורוב המחצבים והאבנים טובות כלם מרחוק יבואו אם מארצות כוש היא האיטיאופיא' העליונה והשפלה אשר זכרנו ·ואם מהודו ומאיי הים אש' באוקיינוס הגדול והנעלה ·אשר נדבר בהם עוד מעט לתת תוספת הערה באגרת הזאת להשביע נפש שוקקה לשמוע חדשה בקרב הארץ ·לעם אשר לא שמעו אופן הישוב ומעשהו ואיך הוא וחלופי המקומות ותולדותיהם בכל הדברים הנזכרים יבוא וידע ענינו:

פרק כז: הערה נוספת על רוב איי ים אוקיינוס הראשיות הקדומות הנודעו' הנה עם האחרונות בהודו ואי טראפובאנה וסביבות סינוס מאניוס בסוף המזרחי הדרומי ולפנות לצפונו של עולם:    🔗

---

מה שנזכיר הנה בפרק הזה הוא לתת תוספת ביאור וזכירה לרוב האיים הראשיות אשר הם חוץ למיצר גיבאלט' ובדרך הצפון בראשונה ואחר בדרך הדרום למען יובן ענינם ומה הם ואנה הם ·בראשונה זכרנו למעלה על איי אנגליאה סקוציאה ואיבירניאה וזכרנו ענינם בצפון המיצר מגיבילטאר ואלה משלשת מלכים הם והם צפוניים למהלך סבוב היבשה הצפוני' מן האיברופ' בים ·אולם לדרום המיצר הנזכ' ימצאו לאין מספר אם למערבי דרומי ימצאו את אלה ·נגד פיס שם איים קטנים ·ונגד קאוו קאנטין שלשה איים ·וכן נגד קאפו בייאנקו ונגד ראש וירדי כמו ששה איים גם להתרחק מהיבשה הזאת הרבה כבר מצאו איים טובים כגון מאדירא ·איי סאפניולי הם פורטונאטי אינסולי ·איי קאנאריאי ·איסולי סאנטי ·ואחר כל אלה במרחק הרבה מאלו בים האיים הרעים מאיי קאניבאלי אוכלי בשר האנשים ואחרי אלו בשוב אחורנית לצד דרומי מעט ס' אנא ורבים מאלה עד עברם הראש הגדול ראש טובה תקוה ר“ל קאוו דיבונא ספיראנצא אשר למטה בים כוש אשר סביב לזה בים כעשרים איים הנה והנה קרובים ורחוקים מן היבשה ·עוד למטה אחר עבור סינוס בארבאריקוס בגולפו הגדול ללכת לאמיקא וקאליקוט שם מוצא האיים הגדולים והרבים אשר כל טוב המציאות בתוכם וכלם הם אשר יביאו בקאליקוט בספינותיהם הסחורות הנזכ' ואלה שמות קצת מהראשיות מן האיים האלה זאנזי באר²¹ יאווא מאיור יאווא מינור מאראקסקאר²² ·אוזים קטין וכו' ·יעלו מספרם לפי דברי ספר חדש יותר מאלף ות”ק איים ·ובתוך המספר הזה יש אי גדולה ועצומה בתוך הים וטראפובאנא שמה אשר אין ערוך אליה לגודלה ולטובה ולמוצא כל הטובות אשר בה כינוס אילני כל מיני בושם ביערי ההרים ·ואילנות גדולות ונהרותיה מושכות חול זהב ממקו' התחלת מקורי הנהרות אף כי אבניה אשר סביבו' התחלת המעינות והנהרות אבנים טובות המה אדומות ולבנות וירקות ·אפס כי עז מאד חיית היער אשר בה ועופות השמים אשר בה מעופפים ומפחדים מאד יושביה ושם מוצא הגריפוני והיערות יערי פלפל ויערי וירזין והיא נצבת בים נגד יבשת אינדיאה גאנייס והיא תחת משוה היום לדברי טולומיאו אשר הזכירה וציירה בספריו ומקומה האמתי בים אוקיינוס בין מיצר פרס לסינוס מאניוס שהוא סוף קצה ים הודו וסובבת יותר מאלפים מילין הרבה ·וכל אלה שחורים הם ·וכל טוב סחורות בידם אשר כבר זכרתי זכרם מבשמים וסמים ופשוטים ומחצבים ואבנים טובות ומרגליות ·וירזין ריאו בארברו ·פאפאגאלי ·לבנים פורצילאני ויתר הפכנים²³ אשר נשכחו מהם עתה הכל אשר בים וביבשה עד סינוס מאניוס מובא לקאליקוט העיר אשר זכרתי וסדרתי' עד הנה בסדר קטן בקוצר לזכרון עוד לקוראים:

פרק כח: על ביאור סביבות סינוס מאניוס סוף ים הודו ולהפוך סביבות היבשה המזרחית ·והיהודים הסגורים:    🔗

---

כבר בארתי כי סינוס מאניוס הגדול הוא סוף כל האינידא' דרך ים ·וביבשה על סביבות הסינוס מאניוס הזה מלכות סיריקא והרי אימאוס ·והוא סוף יבשת הודו וסוף כל הישוב אשר הגיע לדבר בם טולומיאו החכם ·אמנם להלאה מהמקומות האלה אשר במזרח לא דבר בו כלל ·ועתה ביום הזה אשר נתרחב הישוב ונתישבו המדברות וההרים והיערות נחשכו²⁴ ונשרפו ·מצאתי כתוב מה שעברו הספינות הנוצריות להלאה מהמקומות האלה הנזכרים וסבבו בים את היבשה המזרחית אחר מעבר סינוס מאניוס ומצאו איים רבים בתוכו הנה והנה אין קצה למספרם ·ואפשר שגם אלה האיים ממספר האיים הם אשר זכרתי שכלם יכולים גם הם לסבוב ולבא בקאליקוט ·וכלם מלאים כל טוב כראשונות ·ואלה קצת משמותם אשר מצאתי כתוב בספריהם ·ריגיאו לאק סמוך לגבול אינדיאה איסטרא מלכות באלור הגדול העליון לכל אלה אשר כתבו הסופרים אצלו שיהודים רבים סגורים בו והוא בצד המזרחי הצפוני ·גם נתחדשו עוד ישובים אחרים בחדושי הגלילות האלה המזרחיים ביבשה וקראום בשם יושביהם ·טיביט ·צינכא²⁵ ·בוקטארי ·עד ריאורארוסא²⁶ ·וקרוב לזה למעלה מהכל עיר גדולה לאלקים אין כמוה תחת השמים אשר כל טוב להם מהדברי' היקרי' ·ומתנהגי' כפי הטבע ואלה הם בודאי עובדי השמש ·ועד הנה נודע ונתגלה מה שנתוסף בעולם בתוספת הישוב שנתחדש מה שלא כתב בו טולומיאו וכל אלה הם בצפון המזרחי ביבשת ים אוקיינוס הצפוני מזרחי ההולך וסובב לצפון הולאנדי מהלך נפלא ועצום גדול ונורא מאד כי לא יוכל עוד איש לעבור דרך ההוא כי היבש' מדבר שממה היא ושעירים ירקדו שם מרוב הקור מאד ·וזהו סוף ותכלית כל היבשה המיושבת והמדברית אשר יוכל האדם לרכוב על סוס עליה ולרגלה ולתור אותה בדרך ים אוקיינוס ובדרך מיצר גיבאלטיר כי היא הפתח הפתוח לסבוב כל היבש' מהשבעה איקלמים אשר אנחנו בו היינו איברופא אפריקא אשיאה ·מלבד האיים אשר בימים כלם ·ועתה נדבר מעולם חדש הנמצא ·אשר אין לו קשר ודבקות אתנו ולא נודע עד היום הזה:

פרק כט: על מציאות עולם חדש הגדול והנורא ותכונתו אשר נמצא להלאה ממשוה היום ·ואם אפשר הדבר שיהיה ישוב בדרום להלאה מהמשוה הזה הנקרא טורידא זונא בלשונם הנוצרי והיוני:    🔗

---

הסכימו רוב התוכנים ובעלי חקירת העולם והקוסמוגריפי ובפרט טולומיאו בספריו ובציוריו כי למטה ביבש' בצד הדרום תחת ונגד משוה היום הנקרא בלשונם טורידא זונא ולהלאה מזה בצד הדרום לעולם אין ישוב נמצא ·וזה בסבת החום החזק אשר יכהו ניצוץ השמש בדרום ההוא על פני ארצה ·וכאשר נתרבו הימים ופרו ורבו החוקרי' בעולם והחכמי' והשרים אשר שלחו לתור הים למצוא חדשות בעולם ·נתבטל המונח הזה הראשון הקדום ·וחשבו אחרי מה שמצאו בגלילות קאוו דיבונא ספיראנצה שהוא להלאה הרבה ממשוה היום שאפשר למצא ארץ חדשה נוספת הרבה להלאה מזה אחר משוה היום ·ואחרי שזה היה אפשר אצלם ·אחרי כן מצאוהו מחוייב ואמתי בהיות שמצאוהו ממש עין בעין חוקרי ותרי מלך פורטוגאל זה קרוב לעשרים שנה ·ועל המונח הזה שמעתיהו מבואר במקר' בהיותי בפירנצה בימי השר לורינצו דימידיצי בזמן שהובא אליו הדרון²⁷ מהגייראפא ובשמים ובאלצימו ממלך שלטון מצרים שמעתי בביתו ושהיה בפניו פיירו בנו ·חיוב מציאות ישוב להלאה ממשוה היו' ·ובכן ראיתי פה פירארה בזמן דוכוס ארקוליס איש חשוב בקי במלאכה הזאת אשר ברח מפיומבינו ואשר רכב ים אוקיינוס הזה הדרומי הגדול קרוב לעשרים שנה ·וקיים מציאות הישוב הדרומי הגדול להלאה ממשוה היום כאשר נגיד ענינו ·ונראה לי כי כמו שיחסרו הימי' ויארכו לנו אנחנו היושבי' תוך שבע האיקלמי' הלזו אשר נתישבנו בהם ממשוה היום והנה ·ר“ל מן הדרום אל הצפון ·וגם שיתקרר הזמן ויתחמם לנו ·לפי איכות מצב האיקלמים אשר נשב בו ונקבל אנחנו הפחות והיתר בקור וחום וקוטן הימים והתארכם בסבת גלגול עליית השמש וירידתו בהתקרבו והתרחקו מעלינו ברביע הכדור הצפוני אשר אנחנו בו ·כן אפשר שימצא יבשה וישוב ברביע הכדור השני ושימצא בו ארץ מוחזקת ושישתנה להם ג”כ הזמן בעליית השמש וירידתו והתרחקו והתקרבו שמה ושיהיה להם ג“כ השתנות מה בזמנים ובימים ושיוכלו הישובים ויושביה לעמוד ולהתישב שם להלאה ממשוה היום על פי טבע תכונתם ומזגם מלידה ומבטן ומהריון ·ולהחיות הזמן הרגיל והנהוג לפי טבע הנולדים ומזג הרכנתם²⁸ ·ונאמר בודאי כי הספינות ממלך ספרד הלכו במצות המלך ויעברו מיצר גיבאלט' וילכו מהלך ששה עשר חדש על הדרוש הזה באופן כי בהיותם בקאפו וירדי הוא ראש ירוק ביבשה הדרומית בשמאל הים ·ונגדו בתוך הים האיסולי ספורטונאטי הנקראים ספאניולי ·או אינסולי קאנאריאי ·הרימו נס הוילונים על תרני ספינותיהם ושמו לרוח אוסטרו פניהם נגד הדרומי תמיד ומעט מזרחי והניחו כל האינסולי הנזכרות בימיום²⁹ בתוך הים ·ויבשת כוש השפלה על שמאלם והלכו תמיד ברוח אוסטרו הנזכ' ובצד הדרומי מזרחי מעט כאמור מהלך שני חדשי' וחצי ·ולא מצאו ולא ראו מאומה וכמעט אבדה תקותם לשוב כי כבר התחילו בעוצר ובחסרון מים ועצים בספינות עד אשר זכה אותם הרצון האלקי הקדום שראו יושבי על התורנות יבשת גדולה וארוכה וירוקה ומיושבת כלה מוכתרת בהרים ובקעות וגבעות ויערות גדולות ונהרות מים מתוקים וטובים וכאשר סבבו הצלע הזה יותר מאלף פרסאות כי חשבו אולי תהיה אי גדולה לאלקי' אחרי כן נמנו וגמרו לפי מה שראו מתך³⁰ צלע היבש' ההיא ואופני הפוך וסבוב הליכותיה שהיא ארץ מוחזקת ארוכה מארץ מדה ורחבה בתוך הים ·וקראוה עולם חדש לגודלו ואורכו ·ואלה התרים אשר השיגו ודאו³¹ מיושבי הגלילות ההמה אשר עמדו שמה הנה והנה קרוב לשני חדשים ואכלו ושתו עמהם בחברה ובדרך תורגמן ובטורח נמרץ דברו בדוחק ·העמים ההם אשר שם שחורים כלם ונוטים לאדמימות עם אדמוני עינים פני להבים פניהם ·הולכי' ערומים כלם עד יום מותם יושבים בחורים ובמחבואות ובמעונות כמו סכות מוקפות ·וחשופי שת כל שתותיהם פנים ואחור בלי כסות ומכנסים ·ומשתמשי' בנשים כבהמות וכאן הנשים הלהוטות במשגל גם כן תעשינה כמשפט הנשים אשר בתחתית כוש התחתונה להגדיל האבר במשיחות או בעקיצת איזה ב”ח להגדיל עביו ואחר תשגלנה בן תבעל אמו ·אח באחותו וכן כלם ·אין להם שר ומושל ולא תורה ולא אלהות רק נאמר שמתנהגים על פי הטבע ·ואין להם מטלטלים ונכסים שיחזיקו להם לבדם כי הכל הפקר שמה ואוכלים ומתפרנסים יחדו ·והאנשים בועלים הנשים לפעמים רבות יפטרו אותן ויעשום הפקר ללכת באשר ימצאו ולפעמים יפול שנאה ותחרות ביניהם וילחמו בשנאה איש על רעהו בחצים ובקשתות ובאבנים ובהכאות זרות כי אין להם כלי זין ·ומציאות ברזל אין בכל הגליל ההוא ·והגוברים ילכדו את אויביהם ויהרגום ויאכלו אותם וימלחו' במלח כדרך שעושין הקאניבאלי שבשר האדם טוב בפיהם ·העמים האלה בריאים הם מאד לטוב האויר ההוא והרוחות הנמשכות שמה ומאריכים ימים ליותר ממאה וחמשים שנה ואין חלאים מצואים שמה כי אם מעט ·ואם יתחלחלו בחלי מה יתרפאו מאליהם בשרשים מפורסמים להם ·ויש שם בשפתי הים מקום לצוד צידת דגים ברשתות משונות אשר להם ויש שם דגים רבים וטובים מה שלא ישוער ערכם כדמות הדגים שלנו גדולים וקטנים וגם מינים אחרים זרים לנו ·ובהרים הגדולים ההם אשר ביבשה במשך הנהרות הגדולות הנגרי' יש יערות גדולות עושי כל מיני בושם ·והיערות מלאים חיות קטנות עם גדולות הטורפים אריות ונמרים לאין מספר ונחשים כקורות וכל מיני חיות ורמשי רעים משך מימי הנהרות ההם המתוקים וטובים ימשכו זהב טוב בתוך החול לאין חקר ואבני המחצב הקטנים הם אבנים טובות ראויות לתקנן ·וסמוך לשפתי הים כלו מלא מאם המרגליות ר“ל מאטיר פירלי ·ובהיות המנהג אצלם שכל מה שימשך מטבע מוצא הגליל ההוא להיות הפקר לכל ע”כ לא יחשבו הזהב למאומ' וכל מוצאות אבנים טובות לאין ולהבל נגדם ·כלם חוברי חבר ומכשפים ולוחשי לחש להשמר מהטורפים ועם ערמות רבות אחרות ·הגליל הזה הוא תחת פולו ים אנטארטיקו בלשונם והלאה מראש גדי ·ועל פני קריע³² השמים עליהם לעת ערב יראו כוכבי מה מחוברים וקרובים זה לזה ומסומנים בקוים אחרים כמין סלסול מהופך אשר ידריכו הרואי' לרכוב בים ההוא אשר תחת הבטתם נשעננו ימים רבים והם כצורות אלו שש כוכבים גדולים נצבים בהדרכה זו שנים למעלה ושנים למטה ושנים לצדם. וי"ו קוים ותוים באמצעם ·וזאת צורת רביע היבשה אשר תרו אותם:

[כאן בא איור]

עוד בקשו עם הספינות הנזכרות לתור קצת מן האיים אשר מצאו באחד מצדי סיבשה³³ הזאת לצד דרום השפל אשר היתה שפלה בים מצהבת פעם מרחוק לאור הבקר כאור זהב ומראית יקר מאבנים קטנים על שפתיה ולא יכלו ללכת שם כי הים הולך ונקפה בשנוי תבניתו או כי לא היה שם תהום מספיק לצריך לספינות וייראו מגשת שמה ·ואת זה לא יכולתי להבין וכאשר מצאתי כתוב כן כתבתי וה' יודע ועד ישתבח שמו שתקן המציאות לרצונו ·ואומר אני ה' עושה כל:

פרק ל: על עסק מציאות מקום הגן עדן:    🔗

---

בענין ידיעת מקום גן עדן אנה מקומו ביבשה לפי פשט הכתובים נכזבו בו חכמים רבים כי לא ידעו מקומו ·ואנה אפשר שימצא ·ורז“ל אמרו כי להגיד מעשה בראשית אי אפשר להיות עקרו הציור השכלי והמקובל ממנו ·האמנם בגמרא ובב”ר אמר ר' אבהו אין מקרא יוצא מידי פשוטו ·למה שאפשר בחכמת אלקים להמציא מקום ביבשה אשר בטבע נצר מטעיו לעורר האדם בהשלמת חלקיו השכליות המורכבות בתוך החומר ולהדריכו אל הצריך לקיום החלק החומרי עם השכל ולדעת הטוב והרע ההוא הצריך אליו בטבע היצירה החומרית ולזה ייחס הכתוב נטיעת עצי הגן הזה לה' אלקים בשני שמות של קדש למעלת המקום ורומו אמר ויטע ה' אלקים גן בעדן וגו' ·ויהיה סגולת המקום הזה ונטיעותיו אלו חומריות ורוחניות בפקיחת העין לבחירת האדם ·כאשר יעשו טבעי פרטי הסמים הפשוטים והמורכבים לצורך רפואת האדם וירפאוהו ·ויהי מה גן עדן נטע ה' ·וקצת מהמדברים יאמרו שהמקו' הזה הוא מקום ממוזג ביבשה שזה האויר והמזג טוב המצב אשר לא ירע ולא ישחית המתכלכל בו והמתפרנס מצמחיו כי טוב הוא מאד ·ואני אמרתי אם הכתוב יקראהו מטע אלקים בארץ ומקדם נוכל לשאול דרך פשט הכתוב אנה הוא כי נמצאהו ·וכי תאמר שיהיה תחת נקודת משוה היום ביבשה אנה היא הנקודה הזאת כי הנקודה האמתית בכדור כדורי לא ידע אנוש ערכה לפי שהנקודה האמתית ענין אלקי הוא ·ואם תאמר כי הגן הזה הוא במזרחו של עולם באמרו גן בעדן מקדם וכמאמר פשט חכמים אמרו שם מקדם במזרחו של עולם ובאמת עדין לא נודע מקומו איו ·כי תחת משוה היום מהחו' הרב אין בו מזג שוה ·וגם מקדם בארץ המזרח בגלילות אשיאה לא נודע לנו מקום שוה ראוי ומתיחס לפשטי פסוקי התורה ·ואם תאמר שהוא בגלילות אראביאה פיליצי מכח הפסוקים על סנחריב בעדן אשר בתלסר ואמר הפסוק ארץ עדן בקרוב למקום הידוע על היהודים אשר למטה באראביאה פיליצי אשר יאמרו היום כי גליל עדן סמוך להם ·באמת כי על זה גם דרכיו פה לא יתכנו לרוב החום מאד ·וגם כי הארבעה הנהרות ממנו הנזכרים בתורה לאשר ידע מוצאם היום לא ימצאו בו מקום גן עדן לפי שארבעת הנהרות היוצאים להשקות את הגן מצאנו אותם חלוקים ורחוקים זה מזה כרחוק מזרח למערב ·בראשונה פישון שהוא נילוס היוצא מהרי הלבנה ויורד למצרים באורך רוחב כוש ואיקלים מירואי ·לא ידעתי בו גן עדן כי לא נכתב בתוכו ·וגם הנהר השני הסובב את כל ארץ כוש ואת אופיר ואת חוילה ·הנה מצאנו שם הזהב על יד התרים ולא מצאו גן עדן ·והשלישי חדקל היורד למדי אצל ים קאספיאו ונקרא בלשונם טיגריס ·כבר מצאנוהו לדניאל בספרו יושב על נהר חדקל ·וכן ציירוהו הקוסמוגריפי סמוך לסוסיאנה היא שושן הבירה ובאלה אין זהב ואין גן עדן ·והנהר הרביעי הוא פרת אשר קראוהו חכמי הנוצרים איבפראטיס והוא היורד לדרך בבל ולים פרס ·אנה נמצא אצלו גן עדן לא במקום מוצאו שחכמי הגמרא היו יורדים בו לבבל בימי מלואו באמרם שם בגמרא רבא פרת ·ולא בסופו שהוא בים פרס מים הודו ולא נמצא בו גן עדן ·ואם תאמר באורך דרך ירידתו כי רב הוא ·הנה הפרתמים אשר למלך אחשורוש ושרי המדינות אשר על אורך נהר פרת כי פרתמים שם נגזר מפרת לא מצאו בו גן עדן ולא מוצא זהב ממנו ·ואנה נמצאנו כי תאמר אלי בחכמה שא נא עיניך וראה את המקום מרחוק כי שם יושבים חנוך ואליהו ·ועוד שאלה גדולה על כל אלה על הארבעה נהרות ממש אשר ארבעתם יצאו מעדן ממקור אחד ·ואנחנו נראה פישון שהוא נילוס יוצא מארץ הדרום העליון מהרי הלבנה לדעת הכל אשר בין מדברות כוש היא איטיאופיאה ויורד למצרים ואליכסנדריאה ומימיו נוזלים על שפת ים מדיטיראניאו האמצעי באפריקא בבארבאריא ·והשני אפשר כי כן הוא שיכונה אופיר וחוילה גלילות סיניגא וגאמבארא ·אולם חדקל היורד מדרך הרי ים קאסאפיאו³⁴ בצפון הודו ולצפונו של עולם ·ופרת הנולד בהרי ארמיניאה הגדולה ויורד לים הודו ופרס בדרומו של עולם איך יתכן שיהיו מוצאם ממקום אחד מהרי הלבנה אשר באמצע כוש היא איטיאופיאה באפריקא אשר ב' מהם מציאות' שם באפריקה פנים ואחור ·והשנים האחרים חדקל ופרת התחלת מקורם באשיאה העליונה הגדולה אחד מהם והוא חדקל כמעט מהרי סקיטאניאה וסארמאציאה או בקארטואנה ·והשני מאלה הוא פרת שירד מדרך אשיאה התחתונה לבבל ולים הודו ופרס ·ואם כן הוא מה נדבר ומה נצטדק במציאות ארבעת הנהרות האלה אשר השנים פישון וגיחון יהיו בשתי גלילות אפריקא וכוש ושתי הנהרות האחרים חדקל ופרת באשיאה העליונה כרחוק מזרח ממערב ·ולשון ים מצרים הוא ים סוף וארץ ישראל וכל פלשתים וקצת ארם ביניהם וספק אחר נוסף על אלה כי מצאנו גיחון לירושלם והורדתם אותו אל גיחון ·אמרו המפרשים כי גיחון אחר הוא ·מ“מ כל הספקות מסופקים ·האמנם בכל מה שקראתי בדעות הקודמים לא נתישב דעתי בהם ואנכי אכתוב העולה על רוחי בסוף האגרת הזאת ליחס תכליתם בדברי תורה ולא אומר אל קוראי האגרת קבלו דעתי כי הרשות בידם ·רק אומר קבלו דברי תורה כפשוטן וכהלכתן ·ועל הכל קבלו דברי תורה על דרך באור חכמי האמת אשר ירמזו הכל אל הציור השכלי והמקובל ממנו ·ועל הדרכים כמו אלו נחלקו בו גדולי גאוני ישראל אחרונים במציאה אין כמותם אחריהם עד היום ה”רם והר“מבן ·האחד כתב במורה בספורי האבות על וירא אליו ה' באלוני ממרא ·והנה שלשה אנשים ·ואל הבקר רץ אברהם וגו' ·כלם מראות אלקים הם ולא כפשוטן רק כמראות הבתרים שאימה נפלה על אברם ·וכן בלוט ומצות אפה וגו' ·והר”מבן השיגו בפרשת וירא בתוכחת מגולה ואומר כי כלם כפשטן הם ·ורבים כמו אלה אליו ביניהם בחדושי התורה להר“מבן ·כן אומר מה לי עתה באגרת הזאת בספורי זה כי יהיה ספור בראשית כלו רומז אל המקובל והנסתר ממנו ולא כפשוטו ·או שיהיה כמשמעו וכדרך כל פסוקי התורה ממש ועל זה באתי ואומר שהאדם נברא למטה בארץ ·וה' הכניסו בגן לעבדה ולשמרה וזהו מקומו באופן הגון לדעתי ומתקרב לדעת האמת: הג”ע הזה הוא בגליל הרי הלבנה במקום אחד מיוחד שמה אשר הוא מקום סגולה מאת ה' אדון כל הארץ אשר לא יעבור בו איש ורגל בהמה שוה המזג וטוב המצב וגן עדן שמו אשר נטעו ה' מקדם בראשונה לנוח בו האדם אשר יצר ·ואם לא חטא כבר היה ידוע מה שימשך מזה ·ומהמקו' ההוא נהר יוצא מעדן להשקות את הגן והיה לארבעה ראשים אשר שנים מהם פישון וגיחון יסובבו הגלילות ההמה מארץ כוש העליונה והתחתונה כאשר המה עושים היום הזה ממש ·האחד נילוס היורד לארץ כוש במצרים ·והשני לכוש לדרום אופיר וחוילה אשר שם הזהב בודאי וגיחון של ירושלם גיחון אחר הוא כאשר נראה היום נהרים רבים נקראי' רינוס בצרפת ואשכנז ואיטאליאה ·והשנים האחרים חדקל ופרת ילכו קדמת אשור אסיריאה בלעז ומוסופוטאניאה ·וכן ציירוהו וכתבו עליו כל החוקרים בארחות עולם וכן כתבו החכמים בש“ס על פרת שהוא נוטה לדרך בבל וחדקל עובר בגלילות שושן הבירה אשר שם דניאל ראה מראות אלקים ·אולם לדעת איך ילכו שתי הנהרות האלה הנולדים מהרי הלבנה באמצע כוש ואפריקא והנם היום נמצאים באמצע האשיאה בארצות אשור ובבל ושושן הבירה ובין כוש ואשיאה יש לשון ים סוף למצרים וארץ פלשתים וכנען ואין נהר מהם נגרר במהלך הזה ·נאמר אנחנו בו כי הפסוק ממש מסייע אל הבאור הזה באמרו ההולך קדמת אשור וזה שילכו השתים הנהרות האלה מתחת לארץ לדרך אשור בדרך מבוע טבעי וכמשפט וטבע קצת נהרות בעולם להיות הולכים מהלך מה על הארץ ואחר יסתתרו ויהיו נובעים אל מקום אחר ·וקרוב לזה כתב הרמבן ז”ל בפרשת בראשית בחדושי התורה אשר באר ·וכן מצאתי בדברי חכמי הטבע שהים המסתיר מימיו למטה ומקבצם ומחזיק בם כבר יוליכם מרחוק ויהיו נובעים דרך המעיינות הנובעים ויתחדשו להיות מתוקים ויצאו לאור ויולידו נהר וכן מצאתי בדבריהם ממש על נהר נילוס הנוזל מהרי הלבנה כאמור ·ובאמצע המורד יפקד מקומו ויחסר ירידתו לעינים בהגיעו למעלה ממירואי בהרים הרבים והגבוהים ·וממקום אחר יצמח ויבא למצרים ·ואולי כי אפשר לבאר עוד על פי האופן הזה על חדקל ופרת אשר מקורם מהרי הלבנה עם פישון וגיחון ולא יראו החוצה עד בוא מתחת לארץ קדמת אשור ·ושם יעשו פעולת' על הארץ להראו' חדקל בשושן הבירה ובארץ בבל ·והרביעי הוא פרת ·ה' יפרנו וירבנו ·

זהו מה שכוונתי אני אברהם פריצול יצו גר פירארה לכתוב באגרת הזאת היום ר“ח כסלו רפ”ה ואתנ' שלוחים לשר חשוב בישראל לזכרון ·תם תלח: ישיממוע לק"י:

ובכן נשלם ספר ארחות עולם להחכם השלם התורני רבי אברהם פריצולו זלה"ה: ברוך אלהי עליון מראשית אחרית חוזה אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמנו לתת לנו כח להתחיל ולהשלים הספר הנחמד הזה חכו ממתקים וכלו מחמדים ואם מצער הוא ·והקוראים בו במיעוט דברים ימצאו הרבה מים קרי' על נפש עיפה שמועה טובה מארץ מרחק ·ישמח לב הקונה: ואשר זכנו בזה למען רחמיו הרבים וחסדיו הגדולים יתן ויחזור ויתן לנו עז ותעצומו' להדפיס עוד ספרים לרוב כאשר עם לבבנו ויצמיח לנו ישועה בקרוב כירא:

* * * *

* עותק סרוק (בצבע) של ההדפסה הראשונה (1586) באוסף הספריה הלאומית: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001158720/NLI

* עותק סרוק (בשחור/לבן) של ההדפסה הראשונה (1586) ב־Hebrew Books: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52556&pgnum=1

* תרגום ללטינית (מקור עברי מול תרגום לטיני) מאת Thomas Hyde, אוקספורד,

1. עותק סרוק (בצבע) ב־ Books.Google: https://books.google.co.il/books?id=HJtCAAAAcAAJ&pg=PA1#v=onepage&q&f=false

* * * *