רקע
חנניה ריכמן
בֵּין אָזְנֵי־הָמָן לַאֲפִיקוֹמָן
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: יוסף שרברק; 1973

*

הָעַדְלַיָדַע הַ“מֵּתָה”

חִדְּשָׁה אֶת הַקַּרְיֶרָה –

וְהַצָּגַת־בְּכוֹרָתָהּ

הֲרֵיהִי פּוּרִימְיֶרָה.


 

פּוֹפּוּרִים

הָעָם שׁוֹמֵר נֶאֱמָנוֹת

מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ הַמָּנוֹת;

וְהַגּוֹיִים הָרַחְמָנִים –

מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ הֲמָנִים.

*

אִשָּׁה וָבַעַל – שֻׁתָּפִים

בַּהַמְצָאוֹת לַנְּשָׁפִים:

הִיא מַמְצִיאָה אֶת הָרַעְיוֹן –

וְהוּא מַמְצִיא אֶת הַמָּמוֹן.

*

בְּחַג־פּוּרִים מָה רַב הַנֵּס:

גַּם בַּחוּרָה נִמְאֶסֶת,

שֶׁאִישׁ אוֹתָהּ לֹא מְחַפֵּשׂ

הֲרֵיהִי מְחֻפֶּשֶׂת.

*

"מַה שֵּׁם מָצָאנוּ בַּלָּשׁוֹן

לְשִׁכּוֹרִים רוֹקְדִים?"

עָנָה פְּלוֹנִי חוֹמֵד־לָצוֹן:

חַגִּים וּמוֹעֲדִים”.


– “כֵּיצַד?” – "זֶה פֵּשֶׁר הַמִּלִּים:

הֵן שִׁכּוֹרִים רוֹקְדִים –

מִסְתּוֹבְבִים וְנִכְשָׁלִים:

חָגִים וּמוֹעֲדִים".

 

“מִבְצַע פּוּרִים”

חַג־פּוּרִים – מַעֲרָכָה:

קְרָב בֵּין עֶצֶב לְשִׂמְחָה.

*

תַּחְפּוֹשׂוֹת וְאִפּוּרִים –

הַסְוָאָה שֶׁל צְבָא־פּוּרִים.

*

הַמִּשְׁלוֹחַ שֶל מָנוֹת –

אַסְפָּקָה לַמַּחֲנוֹת.

*

מַסֵּכָה – מָגֵן עַתִּיק

נֶגֶד גַאז־עַצְבוּת מַחְנִיק.

*

רַעֲשָׁן – רִמּוֹן־שֶׁל־יָד:

פּוּרִימוֹן שֶׁל עַדְלָיָד.

*

רִקּוּדֵי־מַעְגָּלִים –

הַתְקָפוֹת שֶׁל חֵיל־רַגְלִים.

*

זִיקוּקִין בִּשְמֵי־הָעִיר –

פְּעֻלּוֹת שֶׁל חֵיל־אֲוִיר.

*

כַּת לֵצִים מְחֻפָּשָׂה –

חֵיל־הַקֻּנְדָּסָה.

*

יַד מִקְרֶה אוֹ תוֹרָשָׁה?

שָׁב תָּמִיד אוֹתוֹ רָשָׁע:

לְיַד כָּל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ

קָם הָמָן, נָחָשׁ־בְּרֹאש.

*

לְאֶסְתֵּר הָיָה הָאָב

בּוֹ בַּזְּמַן, בְּעֶצֶם… סָב:

כִּי אֶסְתֵּר בַּת־אֲבִיחַיִל,

בְּלִי סָפֵק, הָיְתָה בַּת־חַיִל.

*

מָרְדְּכַי אָהַב חָרוּז

וְחָרַז – “מֵאָה אָחוּז”:

אַחֲרֵי בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ

הוּא חִסֵּל הָמָן וָזֶרֶשׁ.

*

מָרְדְּכַי הוּא שֵׁם נָכְרִי.

יֵשׁ לִקְרוֹא לוֹ שֵׁם עִבְרִי.


אַל נַטְרִיחַ דִּמְיוֹנֵנוּ;

לְפִי נֹסַח שֶׁל זְמַנֵּנוּ,

“גִּיּוּרוֹ” שֶׁל מָרְדְּכַי

הוּא פָּשׁוּט: מַר מֶרֶד־חַי.

 

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת (דְּרוּשׁ פּוּרִים)

נִתְפַּרְסֵם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ

כְּנָדִיב מִכָּל אֱנוֹשׁ:

לְאֵסְתֵּר נָתַן הוּא זְכוּת –

עַד חֲצִי־מַלְכוּת!


אַךְ נִבְדּוֹק וְנֶחֱזֶה:

אֵין קַמְצָן כְּמֶלֶךְ זֶה!

כַּךְ רוֹמֶזֶת בְּהֶסְתֵּר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר.


בָּהּ מָצָאנוּ פְּרָט פָּעוּט:

“וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת”.

הַ’מַּלְכוּת' בַּמְּגִלָּה –

הִיא, אִם־כֵּן, שִׂמְלָה.


וּמִכָּאן, אֵפוֹא, יוּבַן

גֹּדֶל־לֵב אוֹתוֹ נַדְּבָן:

הוּא הִבְטִיחַ, בִּמְחִילָה,

עַד… חֲצִי־שִׂמְלָה.

*

 

מוֹרֶשֶׁת וַשְׁתִּי

וַשְׁתִּי – אֵם נְשֵׁי־הַמֶּרִי:

הִיא שָׁתְלָה אָז וַשְׁתִּילִים,

שֶׁהִצְמִיחוּ אֶת הַפֶּרִי

שֶׁל זִלְזוּל בַּבְּעָלִים.

*

אֵשֶׁת־חַיִל מְפַטֶּמֶת

בַּעֲלָהּ בְּאֹכֶל־חֶמֶד –

וְסוֹרֶרֶת מְכַבְּדָה

בַּעֲלָהּ בְּוַשְׁתִּידָה.

*

 

פָּמַלְיָה – וְקוֹץ בָּהּ (הֲלָצַת־פּוּרִים)

אֵצֶל רָן הַחַג שָׁלֵם;

נְעָרוֹת לוֹ שְׁתַּיִם:

יֵשׁ לְרָן, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

שְׁתֵּי עַדְלָיָדַיִם!


אַךְ רוֹגְזוֹת הַנְּעָרוֹת

עַל אֲשֶׁר הֵן שְׁתַּיִם

וּשְׁתֵּיהֶן בּוֹ גּוֹעֲרוֹת:

בְּלִי עַדְלָיָדַיִם!”


 

בִּרְכַּת־פּוּרִים לְנֶהָגֵי־יִשְׂרָאֵל

(מִתּוֹךְ סַל שֶׁל“מִשְׁלוֹחַ־מָנוֹת”)


זֶה נָכוֹן שֶׁפּוּרִים, עַל נִסָּיו וּפְלָאָיו,

הוּא מִבְצַע מָרְדְּכַי וַהֲדַסָּה יַחְדָּו

וְאוּלָם תִּקְוָתֵנוּ לֹא פַּסָּה,

שֶׁאַתֶּם, נֶהָגִים, לְתוֹעֶלֶת כָּל חַי,

תְּקַיְּמוּ בַּדְּרָכִים רַק “מִבְצַע מָרְדְּכַי”,

לְלֹא כָּל שֻׁתָּפוּת עִם “הֲדַסָּה!”


 

בְּפֶסַח־הַדַּעַת…

לֵץ שָׁתוּי בְּלֵיל־הַפֶּסַח

חָשׁ בְּרַע מֵרֹב־כּוֹסוֹת –

וְעַל כָּךְ הוּא לָרוֹפֵא סָח

בְּלָשׁוֹן “פְּסוּחָה” כָּזֹאת:


"מֵחוּשִׁי אֵינוֹ תַּחְפֹּשֶׂת:

צְמַרְמָרוֹר לִי כָּל הַזְּמָן;

בַּגֻּלְגֹּלֶת – סְחַרְחֲרֹסֶת,

וּבַלֵּב – דְּפִיקוֹמָן!"

*

 

שְׁתִיָּה כַּדָּת

“הוֹי, ‘הַגָּדָה’ זוֹ מַצְמִיאָה!” –

טָעַן חֲסִיד־בַּקְבּוּק:

"צָרִיךְ בְּטֶרֶם כָּל גְּמִיעָה

לִקְרוֹא מֵאָה פָּסוּק!"


– "זֶה, בֶּאֱמֶת, חֶשְׁבּוֹן עָגוּם.

וּמַה תִּקּוּן הַפְּגָם?"

– “אֶחָד מִקְרָא, שְׁלשָׁה תַּלְגּוּם!” –

עָנָה אוֹתוֹ חָכָם.

 

פָּסוּק כְּצָרָתו

אָכֵן, מַפְתִּיעַ הַדָּבָר –

אַךְ, כַּנִּרְאֶה, עֻבְדָּה:

גַּם עַל צָרוֹת כְּרִיכַת־סְפָרִים

סֻפַּר בַּ“הַגָּדָה”.


יֵשׁ בְּהִלְכוֹת “קַדֵּשׁ וּרְחַץ”

אַרְבַּע מִלִּים רוֹמְזוֹת:

“מוֹצִיא. מַצָּה. מָרוֹר. כּוֹרֵך.”

וְהָרְמִיזָה הִיא זֹאת:


בֵּין הַ“כּוֹרֵך” וְהַ“מּוֹצִיא”

(כְּלוֹמַר, מוֹצִיא־לָאוֹר)

יֶשְׁנָהּ “מַצָּה” (דְּהַיְנוּ, רִיב)

וְכַמּוּבָן, “מָרוֹר”.

*

 

כֹּחוֹ שֶׁל פֶּה־סָח

מָה רַב כֹּחָם שֶׁל פַּרְשָׁנִים!

מַה חִישׁ בּוֹנִים הֵם בִּנְיָנִים!

הִנֵּה – מַכּוֹת־מִצְרַיִם:

בַּ“הַגָּדָה”, בִּשְׁתֵּי דַקּוֹת,

עוֹשֶׂה מֵעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת

פַּרְשָׁן זָרִיז – מָאתַיִם!

 

רִמְזֵי אַפִיקוֹמָן

עַל דְּבַר מַחְלֹקֶת אָמָּנִים

אָמְרוּ בַּפֶּסַח לֵצָנִים:

"הֵן יֵשׁ לְכָךְ סִמָּן:

בְּלִי הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית

(הֱוֵה אוֹמֵר, קְטָטָה פְּנִימִית)

אֵין שׁוּם אֲפִיק־אָמָּן.

*

 

עַל אֱגוֹזִים וַאֲנָשִׁים

בַּפֶּסַח ‘זוּג וָפֶרֶט’ –

מִשְׂחָק שֶׁל הַקְּטַנִּים;

אוּלָם בְּעֵת אַחֶרֶת –

מִשְׂחָק שֶׁל שַׁדְּכָנִים.

*

בְּעַיִן מְבֻגֶּרֶת

רוֹאִים הָאֲנָשִׁים:

שְׁנֵיהֶם – גַּם ‘זוּג’ גַּם ‘פֶּרֶט’ –

הֵם אֱגוֹזִים קָשִׁים.

*

המלצות קוראים
תגיות