בקובץ זה כוּנס מבחר מִן הבדיחות בחרוזים ושעשועי־הלשון, שפרסמתי בשנים האחרונות בשבועון “דבר־השבוע”, רוּבם – בחתימת־שם אבי־אבשלום, בצירוף חומר נוסף שעדיין לא נדפס.

נמשכתי אחרי חידודי־הלשון והבדיחות בעקבות עבודתי על פתגמים ומכתמים. בעצם, אין גבול קבוע בין סוגיו השונים של ההוּמור הלשוני. אותו רעיון היתולי או סַטירי ניתן לגיבוש בכמה צורות מקבילות. אפשר, למשל, למסור מכתם או חידוד לשוני מסוּים בצורת בדיחה – ואפשר, להפך, למַצות בדיחה בצורת מכתם. לא לחנם משַׁמש בעברית השם “משל” בשתי משמעוּיוֹת: פתגם וסיפור־מעשה שנון. שנים אלה קשורים מאז ומעולם בקשרי השפעת־גומלין: יש פתגמים עממיים שהם תמצית מגובשת של מעשיה קדומה – ויש מעשיות שנוצרו כ“תמחיז” עממי של אִמרת־חכמה מאלפת.

מנקודת־ראות זו ספר זה הוא בבחינת ‘אח’ לספר “פתגמים ומכתמים” שיצא לאור אשתקד.

* * *

בדיחות רבות בַּספר הזה בנויות לא על עלילה מבדחת אלא על “סיוּף” לשוני בין גיבוריהן. לסוג זה שייכות, למשל, הבדיחות שבמדור “תשובות כהלכה”. עיקרן – דוקרב מילולי. פלוני מנחית על איש־שׂיחו מכת־לשון – ודומה כי שוב אין לקרבנו תקומה. והנה, בכוח אמצאה שנונה ומפתיעה כאחת, הופך הנפגע כהרף־עין את הקערה על פיה, מוציא מידי התוקף את נשקו – ובנשק זה עצמו הוא מחזיר לו מהלומה ניצחת. גילוי נקודת־התורפה בדברי התוקף והפיכתם לקרש־קפיצה להתקפת־נגד מוצלחת – זהו הציר המרכזי של בדיחה מסוג זה, שבה הנעלבים נפרעים מעולביהם והרברבנים נענשים על חוצפתם.

רוב הבדיחות שעיבדתי בחרוזים נדלו “מִן הים הכללי” – מאוצר הבדיחה האוניברסלי, ואילו ה“טיפה משלי” בקובץ זה – עיקרה שעשועי־לשון. אלו הן הברקות־רגע, שנתחברו בהיסח־הדעת אגב שיחה, קריאה או כתיבה – או מתוך דחיפה חיצונית כלשהי.

הלשון העברית נתברכה בסגולות, המַקנות לה כושר מיוחד למשחקי־מלים. שלש אותיות השורש העברי עומדות ברציפותן ובליכודן בכל גלגולי הצורות הנגזרות מאותו שורש, בניגוד לשפות האירופיות, שבהן השתנות האותיות הקוֹליות (ה’ווֹקַלים'), החוצצות בין העיצוּרים (ה’קוֹנְסוֹנַנְטִים'), עלולה לפעמים לטשטש את הקִרבה המשפחתית בין צאצאיו השונים של השורש או את הצד השוה שבמלים דומות שאינן “קרובות־משפחה”.

ובאמת, אין קץ לפרחי־השעשועים בגן־לשוננו, ובכל פינה שאתה פונה מחייך לקראתך פרח חדש ואומר “קטפני”. אלא שאין דעתנו פנויה לכך. טרדותינו הרבות מעצימות את עינינו ומאטימות את אזנינו מראות פרחי־נוי אלה ומשמוע לחשם הטמיר. רק התינוקות, “בטלנים” קטנים אלה, שמוחם טרם יוּבּש בענינים “תכליתיים” ולבם עודנו ער לכל רחש דק בצמחיית־הלשון, אוהבים לשוטט להנאתם בשבילי אותו גן־פלאים, והם מוצאים בו לפעמים שלל רב ומעשירים את מילוננו האינטימי, הבלתי־רשמי בתגליות ואמצאות נחמדות. אנו המבוגרים – אין לנו חֶבֶל באותו “הֶבֶל”. מוחנו טרוד, פנינו רציניים – ולשוננו יבֵשה ונוקשה. וחבל! דיבורנו היה זוכה במידה מרובה של חן ועסיסיוּת משיבת־נפש – אילו היו עינינו פקוחות על שלל ה“מציאות” הלשוניות, המצפות לגואל, הטמונות בצלילים של מלים, בכל דימוי סמוי, בכל היקש מתבקש, בכל השוָאה – או הסוָאה.

אבותינו הקדמונים חיבבו אותו קישוט־לשון, שכּוּנה אחר־כך בשפתנו “לשון נופל על לשון”, ועקבותיו נשתמרו גם בתנ“ך. חז”ל תיבלו בו את דבריהם אף בענינים שעמדו ברומו של עולמם. משוררינו בימי־הבינים, וביחוד בתקופת־הזוהר של שירת־ספרד, היו להוטים אחרי מִשׂחק נחמד זה והקדישו לו טיפול שיטתי לשם מיצוי כל אפשרויותיו הגנוזות.

גם אצל אומות־העולם זכה ההוּמוֹר הלשוני על כל צורותו המסועפות לטיפוח נאמן. זיקוקין־די־נור של ה’קלמבּוּר' הצרפתי העליז הפיצו שביבים שובבים בכל רחבי העולם התרבותי. בכמה ארצות בימינו – וביחוד בארצות־הברית של אמריקה – נהפך טיפוח ההומור הלשוני למין ספּוֹרט עממי. כתבי־העתים מרבים לפרסם שעשועי־לשון למיניהם ומעודדים על ידי פרסים את רישומן ואיסופן של פליטות־פה מוצלחות מכל פינות־החיים ומכל שכבות־העם. לא רק ‘ליצני־הדור’, הוּמוֹריסטים שאמנותם בכך, אלא גם אנשי ההמון לָשִׁים את עיסת־הלשון להנאתם. כי, לאמיתו של דבר, כל אדם – ולאו דוקא סופר – מסוגל לגלות פנים חדשות, פנים שׂוחקות בכל מלה נדושה. כל אירוע ומקרה, המביא לפתע שני מושגים או דברים רחוקים זה מזה בקשר של אסוֹציאציה, הוא שדכן־הפלאים של זיווּגי־מלים, המעמידים לנו צאצאי־צעצועים. וכל אדם, שהרגיל את עצמו להטות אוזן קשבת לצלילי המלים המבקשות להן ‘הד אוהד’ – מגלה על כל שעל צמד־חמד חדש ו… “נופל” על “לשון נוֹפל על לשון”.

כמובן, רק “מציאה” אחת מאלף עשויה לזכּוֹת במקום־קבע באוצר “נכסי־לצון־ברזל” של הלשון, אך גם ליצורי־רגע, היפים לשעתם הקצרה, יש השפעה מהַנה ומחַיה־נפשות. ואין כל חשש כי יבוּלע, חלילה, לדקדוקי־הלשון מדגדוגי־הלצון. אדרבה! הרפתקה לשונית קלה, סטיה משעשעת מִן השִגרה מעניקה לאדם הרגשת מגע אינטימי עם מסתּרי־השפה, הרגשת קורטוב־של־שיתוף במעשי־יצירה. ודוקה אחרי ‘פּוּרקן’ כזה יֵקל וינעם שבעתיים לשוב ולשמור את מצווֹת הלשון וחומרותיה.

אשׂמח איפוא, מאוד, אם הלקט הקטן של שעשועי־הלשון, המובא בספר זה, יתרום תרומה כלשהי לפיתוח חוש “בּילוש בלשני” לגבי אפשרויות־המשחק הגנוזות בלשון, ביחוד בקרב צעירינו. יהי רצון שנערים ונערות יתנערו מרישולם הלשוני וינערו את חָצנם מזלזול בתרבות־לשון נאוֹרה. אל ילכו עוד שוֹלל אחרי ‘סלנג’ משוּלל־ערך – ושלל צבעי החידוד העברי יהיה להם לשלל.

* * *

החומר חוּלק למדורים לפי תכנו או אפיו. שעשועי־הלשון לא רוכזו בחלק מיוחד בספר, אלא פוזרו בין המדורים השונים יחד עם הבדיחות.

המדור ‘כל־בו’ כולל דברים שונים שלא נמצא להם מדור מתאים או שנוספו על החומר לאחר גמר הדפסתם של המדורים המתאימים.

* * *

תודתי הנאמנה נתונה לידידי א. ל. פאיאנס, שזיכני בהרבה הערות מועילות ותוך־כדי־קריאה בכתב־היד אף הוסיף לא פעם, כיד ההוּמוֹר הטובה עליו, נופך של חידוד והברקה משלו.

ח. ר.

כְּתִיב וּקְרִי

אִם כּוֹתְבִים אַנְשֵׁי־הַקֶּרֶת:

“הִשְׁתַּכַּנּוּ בְּכָבוֹד” –

יֵשׁ לִקְרוֹא אֶת זֹאת אַחֶרֶת:

“הִשְׁתַּקַּעְנוּ בְּחוֹבוֹת”.

מַסֶּכֶת מַכּוֹת (מֶחְקָר בַּלְשָׁנִי)

מַסְקָנַת מֶחְקַר־שְׂפָתֵנוּ

כְּלָל אֵינֶנָּה לֵצָנִית:

הָעִבְרִית, בִּמְחִילָתֵנוּ,

הִיא לָשׁוֹן מַרְבִּיצָנִית.

בְּעִבְרִית לֹא רַק יָדַיִם

מַרְבִּיצוֹת בַּאֲחֵרִים.

קְחוּ נָא שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם:

הִיא מַכָּה בְּסַנְוֵרִים!

קְחוּ אֲפִילו עֵץ בַּחֹרֶשׁ"

בְּלִי בּוּשָׁה מַכֶּה הוּא שֹׁרֶשׁ!

וְהַיָּם? יְצוּר אַלִּים:

הוּא תָּמִיד מַכֶּה גַּלִּים!

כָּל מַרְצֶה עִבְרִי – מִפְלֶצֶת:

לְשׁוֹנוֹ תּוֹרָה מַרְבֶּצֶת!

צִיּוֹנוּת עַכְשָׁו… דּוֹפְקִים!

בְּקִצּוּר, הַכֹּל מַכִּים…

אֵין פְּלִיאָה שֶׁלְּזוּת־שְׂפָתֵינוּ

הִיא מַכַּת מְדִינָתֵנוּ!

וְהִגִּיעָה כְּבָר הָעֵת

שֶׁנַּכֶּה עַל חֵטְא!

“דָּן וְרָן לֹא שָׁקְדוּ הַשָּׁנָה עָל סַפְרוּת” –

הִתְאוֹנֵן הַמּוֹרֶה בַּכִּתָּה.

אַךְ אֶתְמוֹל הֵם שָׁקְדוּ כָּל הַיּוֹם עַל סַף רוּת:

רוּת גֵּרְשָׁה אֶת שְׁנֵיהֶם מִבֵּיתָהּ.

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

– "אַחְרֵי קִצּוּץ בִּידֵי עוֹרֵךְ

גָּדַל הַשִּׁיר שֶׁלִּי כִּפְלַיִם!"

– פִּלְאֵי־פְּלָאִים! הַסְבִּירָה, אֵיךְ?"

– פָּשׁוּט: מִשִּׁיר נוֹתְרוּ שִׁירַיִם".

אֶרֶץ זָבַת שֵׂכָר וְיַ"שׁ

אָמַר שַׁתְיָן: "לְעֵבֶר־יָם

אֶת מִשְּׁכָּנֵנוּ נַעְתִּיקָה:

מַלְכוּת־פְּלָאִים קַיֶּמֶת שָׁם –

וְלָהּ שֵׁם־חֶמֶד: כּוֹס תָּרִיקָה".

שֵׁמוֹת נִרְדָּפִים

"אוּלַי תּוּכַל לוֹמַר לִי, רֵעַ,

מַה בֵּין “כְּשָׁפִים” לְבֵין “קְסָמִים”?

– "כְּלוּם יֵשׁ הֶבְדֵּל? אֵינִי יוֹדֵעַ!

זֶה הַיְנוּ הַךְ: שֵׁמוֹת דּוֹמִים".

– אִם כָּךְ, אִשְׁתִּי רַבַּת־הַחֶמֶד

כְּלָל לֹא שִׁנְּתָה אֶת פַּרְצוּפָהּ:

הִיא בֶּעָבָר הָיְתָה מַקְסֶמֶת,

וּבַהוֹוֶה – מְכַשֵּׁפָה".

“כַּמָּה פִּרְאִי כָעֵת כָּל נֶכֶד!” –

גּוֹנַחַת סָבְתָא מְחַנֶּכֶת.

אָכֵן, מַה פֶּלֶא בַּדָּבָר?

הֲרֵי כָּל נֶכֶד הוּא בַּר־בַּר.

מִפִּי הַטַּף

אָפְנָה קִצְּרָה שְׂמָלוֹת בְּלִי בּוֹשׁ,

אָמְרוּ הַתִּינוֹקוֹת:

"דּוֹדוֹת הִתְחִילוּ כְּבָר לִלְבּוֹשׁ

רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת!"

*

רָחֵל בַּת־שֶׁבַע שָׁאֲלָה

אֵת חֲבֵרָהּ יִצְחָק:

“הַגֶּד־נַא, מַה זֹאת בְּתוּלָה?”

– “אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָרַוָּק!”

*

עוֹנוֹת־הַשָּׁנָה

מוֹרֵה פָּנָה בַּ“מְּכִינָה”

אֶל בֶּן־סוֹחֵר אֶפְרַיִם:

“כַּמָּה עוֹנוֹת יֵּשׁ בַּשָּׁנָה?”

הֵשִׁיב הַיֶּלֶד: “שְׁתַּיִם”.

הוֹסִיף מוֹרוֹ חֲקוֹר־וּדְרוֹשׁ:

“מַה שְּׁמָן, בְּבַקָּשָׁה?”

עָנָה הַקָּט בְּכֹבֶד־רֹאשׁ:

“טוֹבָה” וְ“חַלָּשָׁה”"

הַגְדָּרוֹת

“מַה זֶּה חֲלוֹם?” – שָׁאַל הַדּוֹד

אֶת רוּת – יַלְדָּה שְׁנוּנָה מְּאֹד.

מִיָּד עָנְתָה הַפְּעוּטָה:

“זֶה רְאִינוֹעַ בַּמִּטָּה!”

*

"אָסָף – אָמְרָה הָאֵם לַבֵּן:

“רְאֵה אִם אַבָּא כְּבָר יָשֵׁן!”

מִקֵּץ דַּקָּה עָנָה אָסָף:

“יָשֵׁן כֻּלּוֹ – מִלְּבַד הָאַף!”

*

מוֹרוֹ שֶׁל דָּן שָׁאַל אֶת פִּיו:

“הַגֵּד, לְמַה קוֹרְאִים תַּקְצִיב?”

עָנָה לו ֹדָּן בַּאֲנָחָה:

תַּקְצִיב – זֶה רִיב בַּמִּשְׁפָּחָה".

*

מוֹרֶה בִּקֵּשׁ דֻּגְמָה חַיָּה

שֶׁל הוֹצָאָה לֹא־פּוֹרִיָה.

עָנָה תַּלְמִיד אֶחָד: "לקְנוֹת

כַּרְטִיס־קוֹלְנוֹעַ לְאָחוֹת".

פְּרָט סָתוּם

“אֵינִי תּוֹפֵס” – אָמַר יוֹאֵל –

“כֵּיצַד הָרַדְיוֹ פּוֹעֵל”.

– פָּשׁוּט מְּאֹד!" – הִסְבִּיר אַמְנוֹן –

"הוּא מְסֻדָּר כְּטֶלֶפוֹן.

יֵשׁ רַק הֶבְדֵּל אֶחָד זָעִיר:

בִּמְקוֹם חוּטִים – פּוֹעֵל אֲוִיר".

– “כֵּן, זֶה בָּרוּר!” – אָמַר יוֹאֵל –

"אוּלָם אַחַת אֲנִי שׁוֹאֵל:

בְּאֵיזֶה אֹפֶן מַצְמִידִים

אֶת הָאֲוִיר לָעַמּוּדִים?"

פִּתְרוֹן פָּשׁוּט

אָמַר מוֹרֶה: "עַכְשָׁו נַדְגִּימָה

תּוֹרַת־שְׁבָרִים. בְּבַקָּשָׁה:

שְׁנֵי תַּפּוּחִים נוֹתְרוּ לְאִמָּא –

וּבְנֵי־בֵּיתָהּ הֵם חֲמִשָּׁה.

וּבְכֵן, כֵּיצַד הִיא מְחַלֶּקֶת

לַחֲמִשְׁתָּם מָנָה צוֹדֶקֶת?"

– פָּשׁוּט מְּאֹד!" – מֵשִׁיב לוֹ ֹדָן:

“הִיא מְכִינָה לָהֶם לִפְתָּן!”

סִמָּנֵי אַלִּימוּת

הַהוֹרִים לָקְחוּ אֶת רֹנִי

לְקוֹנְצֶרְט סִימְפוֹנִי

רֹנִי חֶרֶשׁ הִסְתַּכֵּל

בְּאָדָם מֵנִיף מַקֵּל

מוּל אִשָּׁה אַחַת שֶׁרָנָה זֶמֶר־סוֹלוֹ

הוּא שָׁאַל, מֻפְתַע מְאֹד:

"אִמָּא, לָמָּה זֶה הַדּוֹד,

הַמַּחֲזִיק מַקֵּל אוֹ זֶרֶד,

מְאַיֵּם בּוֹ עַל הַגְּבֶרֶת?"

“הַס!” – שִׁתְּקָה אוֹתוֹ הָאֵם:

“הוּא אֵינֶנּוּ מְאַיֵּם”.

אַךְ הַקָּט שָׁאַל בְּפַחַד:

“וּמַדּוּעַ הִיא צוֹרַחַת?”

מַסְקָנָה הֶגְיוֹנִית

הַאֵם אָמְרָה בְּקוֹל מַפְחִיד:

"אִם שׁוּב תַּמְרִי פִּי־אִמָּא,

גַּם יְלָדַיִךְ בְּעָתִיד

יִהְיִוּ רַעִים, יָמִימָה!"

– “וּבְכֵן” – קָרְאָה בַּהֲנָאָה

הַפִּרְחָחִית יְמִימָה –

"אִם אָנֹכִי יַלְדָּה רָעָה,

אֲשֵׁמָה שֶׁלְּךָ הִיא, אִמָּא!"

*

יָצָא שְׂכָרָהּ בְּהֶפְסֵדָהּ

שָׂמְחָה יוֹכֶבֶד הַתִּינֹקֶת

שֶׁגָּזְזוּ לָהּ אֶת הָרֹאשׁ"

"עַכְשָׁו תֶחְדַּל אִמִּי לִדְרוֹשׁ

שֶׁאֶעֱשֶׂה יוֹם־יוֹם תִּסְרֹקֶת".

אַתְּ לֹא זָכִית בְּשׁוּם דָּבָר" –

הֵעִיר אָחִיהָ שֶׁל יוֹכֶבֶד:

"הֲרֵי עַכְשָׁו תִּהְיִי חַיֶּבֶת

לִרְחוֹץ יוֹם־יוֹם אֶת הַצַּוָּאַר".

חִפּוּשִׁים בְּפַנָּסִים

רָם בֶּן־שֵׁשׁ וְדָן בֶּן־שֶׁבַע –

חֲסִידִּים שֶׁל חֵיק־הַטֶּבַע.

פַּעַם לָנוּ בְּקִבּוּץ

וְשָׁכְבוּ לִישׁוֹן בַּחוּץ.

אַךְ שְׁנָתָם שֶׁל בְּנֵי־הַחַיִל

נָדְדָה בְּזֶה הַלַּיִל:

יַתּוּשִׁים – צָבָא עָצוּם –

הִתְקִיפוּם וַעֲקָצוּם.

דָּן וְרָם מָשְׁכוּ בְּפַחַד

שְׂמִיכָתָם עַד הַפַּדַּחַת,

אַךְ לִישׁוֹן בְּרֹאשׁ עָטוּף –

לֹא בָּרִיא כָּל־כָּךְ לַגּוּף.

רָאשֵׁיהֶם הַחוּצָה גָּחוּ –

וּפִתְאֹם נִרְאוּ בָּאָחוּ

נְקֻדּוֹת חַשְׁמַלִּיּוֹת:

שָׁם קִפְּצוּ גַחְלִילִיּוֹת.

רָם נִבְהַל: “הַבֵּט־נָא, דָּנִי” –

סָח בְּלַחַשׁ – "כִּמְדֻמַּנִי,

הֵם חָזְרוּ – וּמְחַפְּשִׂים

אֶת רֹאשִׁי בְּפַנָּסִים".

הִרְבִּיץ תּוֹרַת־נִמּוּס

אַמְנוֹן נִהְיָה צוֹפֶה טִירוֹן.

שָׁאַל אָחִיהוּ דֹב:

"הַאִם קִיַּמְתָּ כְּבָר, אַמְנוֹן,

מִצְוָה שֶׁל ‘פֹּעַל טוֹב’?"

– "הוֹ, כֵּן: לִמַּדְתִּי בַּת־שְׁכֵנָה

הִלְכוֹת נִמּוּס יָפֶה:

שׁוּב לֹא תֶּחְרַץ אֶת לְשׁוֹנָהּ

כְּשֶׁתִּרְאֶה צוֹפֶה!"

*

הַדּוֹר הַצָּעִיר

לַמְצַלְצֵל פָּתַח בֶּן־שֵׁשׁ.

מוּלוֹ עָמַד אִישׁ זָר.

"שָׁלוֹם עָלֶיךָ! אֲבַקֵּשׁ

מַר סֶלַע!" – הוּא אָמַר.

– “שָׁלוֹם! מַר סֶלַע זֶה אֲנִי” –

הִצִּיג עַצְמוֹ הַבֵּן:

"אוּלַי דָּרוּשׁ לַאֲדוֹנִי

מַר סֶלַע הַזָּקֵן?"

מִין מֻפְשָׁט

כְּשֶׁיְּמִימָה בַּת־שְׁנָתַיִם

חָזְרָה עִם אַבָּא מִן הַחוֹף,

סִפְּרָה לְאִמָּא: "שָׁם בַּמַּיִם

יֵשׁ תִּינוֹקִים קְטַנִּים בְּלִי סוֹף!"

– "סַפְּרִי, עִם מִי רָחַצְתְּ, יְמִימָה:

עִם יְלָדוֹת אוֹ יְלָדִים?"

– זֶה אִי־אֶפְשָׁר לָדַעַת, אִמָּא:

כֻּלָּם הָיוּ שָׁם בְּלִי בְּגָדִים".

סוֹד־הָעִבּוּר

“חִדְלִי!” – אָמְרָה לְרוּתִי אִמָּא:

הַרְפִּי מִגּוּמִי־לְעִיסָה!

אִם הוּא יַחְדּוֹר חֲלִילָה, פְּנִימָה,

סוֹפֵךְ לִתְפּוֹחַ כְּעִסָּה!"

הַפְּעוּטָה מֻכַּת־הַפַּחַד

קָלְטָה יָפֶה אֶת הָרַעְיוֹן.

לְמָחֳרָת פָּגְשָׁה אוֹרַחַת –

אִשָּׁה בִּגְמַר הַהֵרָיוֹן.

חִישׁ בָּאָה רוּתִי הַפִּקַּחַת

לַמַּסְקָנָה הַמַּעֲשִׂית:

“דּוֹדָה!” – חִיְּכָה אֶל הָאוֹרַחַת:

“אֲנִי יוֹדַעַת, מֶה עָשִׂית!”

מָסֹרֶת מִשְׁפַּחְתִּית

אִי־פַּעַם סִימָה הַתִּינֹקֶת

וַחֲבֵרָהּ הַטּוֹב עוֹדֵד

בִּלּוּ שָׁעָה לְלֹא מַחְלֹקֶת –

וְלֹא רָצוּ לְהִפָּרֵד.

– “טוֹב, אֵין דָּבָר, עוֹדֵד, הַמְתֵּן!” –

אָמְרָה לוֹ סִימָה, נֶאֱנַחַת:

"כְּשֶׁנִּגְדַּל וְנִתְחַתֵּן,

נוּכַל לִהְיוֹת תָּמִיד בְּיַחַד".

– “זֶה אִי־אֶפְשָׁר” – בְּרֹב עַצְבוּת

עָנָה הַגֶּבֶר הַפָּעוֹט:

"בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, סִימָה,

גְּבָרִים תָּמִיד נוֹשְׂאִים קְרוֹבוֹת:

הִנֵּה אָבִי נָשָׂא אֶת אִמָּא,

סָבִי אֶת סָבְתָא… הֲבִינוֹת?"

אִשָּׁה חֶלְקִית

מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת “נְשׂוּאִים?” –

שָׁאַל אִמּוֹ תִּינוֹק תָּמִים.

– "אִשָּׁה וָאִישׁ, אֲשֶׁר הִסְכִּימוּ

לִחְיוֹת בְּיַחַד בְּשָׁלוֹם".

הַקָּט הִרְהֵר: "אָז, בֶּטַח, אִמָּא,

אַתְּ נְשׂוּאָה לֹא כָּל הַיּוֹם?"

טוּב־לֵב

“אִמָּא, אִמָּא!” – צָוַח

יַעֲקֹב הַפָּעוּט:

"רוּת הוֹרֶגֶת זְבוּבִים!

אַל תַּרְשִׁי זֹאת לְרוּת!"

– “אֵיזֶה יֶלֶד טוֹב־לֵב!” –

חָשַׁב סַבָּא דָוִד

וּפָנָה בְּחִיּוּךְ

אֶל נֶכְדּוֹ הֶחָסִיד:

– "וּמַדּוּעַ זֶה רוּת

לֹא צְרִיכָה לְהָרְגֵם?"

הֱשִׁיבו ֹהַפָּעוּט:

“כִּי אֲנִי רוֹצֶה גַּם”.

*

חִדּוּשׁ בּוֹטַנִי

“מַה בֵּין שׁוֹשָׁן לְשׁוֹשַׁנָּה?” –

נִשְׁאַל פָּעוּט – וְהוּא עָנָה:

"פָּשׁוּט: שׁוֹשָׁן הוּא וֶרֶד –

וְשׁוֹשַׁנָּה הִיא גְוֶרֶד".

סוֹדוֹת

שְׁתֵּי יְלָדוֹת מִתְלַחֲשׁוֹת.

בְּפִי אַחַת – טְרוּנְיוֹת קָשׁוֹת:

נַחוּם אָמַר לְבֶן־דּוֹדִי

שֶׁאַתָּ אָמַרְתְּ לוֹ אֶת סוֹדִי,

אֲֵשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ, מִרְיָם,

שֶׁלֹּא תֹּאמְרִי לוֹ לְעוֹלָם!"

– "לְבֶן־דּוֹדִי אָמַר נַחוּם

שֶׁלֹּא יֹאמַר לִי וְלֹא־כְלוּם –

וְאַל תֹּאמְרִי־נָא בְּאָזְנָיו

מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ עַכְשָׁו!"

מְעִילָה בְּתַפְקִיד

מַכָּה וְקוֹל־בֶּכִי –

וְאַבָּא שׁוֹאֵל:

"מַדוּעַ הִרְבַּצְתָּ,

שִׁמְעוֹן, בְּיָעֵל?"

– “יָעֵל הִיא נוֹכֶלֶת” –

הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה:

"שִׂחַקְנוּ עַכְשָׁו

בְּאָדָם וְחַוָה;

כְּדִין הַמִּשְׂחָק,

הָיִיתִי בָּטוּחַ,

שֶׁהִיא תְּפַתֶּה

אוֹתִי בְּתַפּוּחַ.

וּמָה הִיא עָשְׂתָה?

פִּתְּתָה אוֹתִי? לֹא!

אָכְלָה בְּעַצְמָהּ

הַתַּפּוּחַ כֻּלּוֹ!"

*

חֲשָׁד בִּכְשֵׁרִים

רָחֵל הָיְתָה כּוֹתֶבֶת

לִצְבִי אֶת מִכְתָּבָהּ –

וּמֵאָחוֹר יוֹכֶבֶד

קָרְאָה בּוֹ בִּגְנֵבָה.

“סוֹדוֹת אֵינִי כּוֹתֶבֶת” –

כָּתְבָה רָחֵל לִצְבִי:

"כִּי חֲבֶרְתִּי יוֹכֶבֶד

קוֹרֵאת אֶת מִכְתָּבִי".

– "מַדּוּעַ אַתְּ כּוֹזֶבֶת?

זֶה שֶׁקֶר בְּהֶחְלֵט!" –

פָּרְצָה פִּתְאֹם יוֹכֶבֶד:

“הַאִם אֲנִי קוֹרֵאת?”

נְזִיפָה לְגֻזְמַאי

“הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, הִסְתַּכְּלִי!” –

קָרָא גִדְעוֹן בְּגִיל:

"כָּזֶה מִין כֶּלֶב יֵשׁ רַק לִי:

הוּא כְּבָר גָּדוֹל כַּפִּיל!"

– "חֲדָל־נָא, בְּנֵי, מֵהַפְרָזוֹת

בְּלִי שַׁחַר וּבְלִי טַעַם!

הֵן כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ זֹאת

מָאתַיִם אֶלֶף פַּעַם!"

*

מְחַנֵּךְ

שׁוֹבָב שִׁנֵּן לְפִי תֻּכִּי

כַּמָה פְּנִינֵי סִגְנוֹן שׁוּקִי.

“מַה גִּדּוּפִים בְּפִיו תָּשִׂימָה?”

– רָגְזָה הָאֵם.

– “לְהֵפֶךְ, אִמָּא” –

הֵשִׁיב אוֹתוֹ מוֹרֵה־דִּבּוּר:

“אֲנִי מַסְבִּיר לוֹ, מַה אָסוּר!”

הַלַּמְדָּן הַקָּטָן

אֶת הִלְכוֹת הַמַּדָּע

דָּן לוֹמֵד עַל בֻּרְיָן

וְאוֹהֵב לְהַרְאוֹת

כִּי הִנּוֹ בַּר־אוֹרְיָן.

הוּא פּוֹגֵשׁ אֶת

רָחֵל,

חֲבֶרְתּוֹ לַכִּתָּה,

וְשׁוֹאֵל לִשְׁלוֹמָהּ

וְלִשְׁלוֹם בְּנֵי־בֵּיתָהּ.

הַיַּלְדָּה עֲצוּבָה:

אַחְיוֹתֶיהָ חוֹלוֹת.

לְאַחַת יֵשׁ גַּם חֹם:

אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת!

דָּן לוֹבֵשׁ חֲשִׁיבוּת

וְשׁוֹאֵל אֶת רָחֵל:

"אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת?

בַּחַמָּה אוֹ בַּצֵּל?"

תְּפִלָּתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד

"מַה הַתְפִלָּה אֲשֶׁר בְּפִיךָ?

עַל מַה בִּקַּשְׁתָּ?" – שָׁאֲלָה

בְּסַקְרָנוּת הָאֵם אֶת מִיכָה,

שֶׁבִּדְבֵקוּת לָחַשׁ תְּפִלָּה.

– "בְּסוֹד אַגִּיד לָךְ: הִתְפַּלַּלְתִּי

שֶׁהַנָּהָר שֶׁשְּׁמוֹ מוֹנְבְּלַאן

יִהְיֶה זוֹרֵם לַיָּם הַבַּלְטִי…

כִּי כַּךְ כָּתַבְתִּי בַּמִּבְחָן".

*

“חֲתִימָה טוֹבָה”

כְּשֶׁגִּדְעוֹן מִן הַכִּתָּה בָּא,

שָׁאַל פִּתְאֹם קֻשְׁיָה סְתָמִית:

– "הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ, אַבָּא,

לַחְתּוֹם שִׁמְךָ מִבְּלִי הַבִּיט?"

– "וַדַּאי, גִּדְעוֹן! יָדִי מֻרְגֶּלֶת

לַחְתּוֹם אֶת שְׁמִי גַּם בְּלִי לִקְרוֹא",

– “אִם־כֵּן, חֲתוֹם!” – הוֹשִׁיט הַיֶּלֶד

תְּעוּדָתוֹ מִבֵּית־סִפְרוֹ.

עָוֶל

שְׁנֵי תַּלְמִידִים הִשְׁתּוֹבְבוּ,

וְהַמּוֹרֶה פָּסַק בְּזַעַם

אֶת דִּין עָנְשָׁם: שֶׁיִּכְתְּבוּ

אִישׁ אִישׁ אֶת שְׁמוֹ מָאתַיִם פַּעַם.

מִיָּד אֶחָד מֵהֶם פָּרַץ

בִּבְכִי גָדוֹל "הוֹי, דָּנִי, דָּנִי!

זֶה לֹא צוֹדֵק: שִׁמְךָ דָּן כַּץ,

וּשְׁמִי – אֶפְרַיִם דֻּבְדְּבָנִי".

*

בַּמַּצַּב “הָכֵן”

תַּלְמִיד נָסַע לְהִבָּחֵן.

עַל דְּבַר הַתּוֹצָאָה בָּא

מִבְרָק לָאָח: "אֲבוֹי! הָכֵן,

בְּבַקָּשָׁה אֶת אַבָּא!"

הָאָח הֵרִיץ אֶל הַלַּמְדָּן

תְּשׁוּבָה כַּהֲלָכָה:

"בְּסֵדֶר! אַבָּא כְּבָר מוּכָן.

הָכֵן אֶת עַצְמְךָ!"

רַמָּאִים מְרֻמִּים

הָיֹה הָיְתָה כִּתַּת בּוּרִים

שֶׁלֹּא לָמְדוּ בְּשִׁעוּרִים.

הֵם נָהֲגוּ לְהִתְפַּרְחֵחַ

וְאָהֲבוּ “לְהִתְפַלֵּח” –

וּמִמּוֹרָם בִּשְׁעַת שִׁעוּר

דָּרְשׁוּ פִּתְאֹם “סִפֵּר סִפּוּר!”

מוּרָם, חָכָם וְנוֹחַ־אֹפִי,

עָנָה בְּשֶׁקֶט פִילוֹסוֹפִי:

"טוֹב, אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר:

בָּא לַחֲנוֹת אַחַת בָּחוּר.

קָנָה־לוֹ שָׁם מִן הַמּוֹכֶרֶת

בִּמְחִיר יָקָר סְחוֹרָה מֻבְחֶרֶת.

הַזַּבָּנִית כָּתְבָה חֶשְׁבּוֹן,

וְהוּא שִׁלֵּם אֶת הַמָּמוֹן –

אוּלָם פִּתְאֹם, בִּמְקוֹם לָקַחַת

אֶת סְחוֹרָתוֹ הַמְשֻׁבַּחַת,

קָפַץ הַחוּצָה וְהִתְחִיל

מוּל הַחֲנוּת לִרְקוֹד בְּגִיל:

"הוֹי, הוֹי, הַבִּיטִי־נָא, הַבִּיטִי,

כַּמָה יָפֶה אוֹתָךְ רִמִּיתִי!

וַדַּאי חָשַׁבְתְּ לָךְ שֶׁאֶקַּח

אֶת הַסְּחוֹרָה אֲשֶׁר קָנִיתִי –

וַאָנֹכִי פִּתְאֹם עָשִׂיתִי

תִּמְרוֹן מֻצְלָח: “שָׁלוֹם וּבְרַח”.

צְחוֹק רָם פָּרַץ מִכָּל שְׁפָתַיִם:

"חַה־חַה, חֲמוֹר־חֲמוֹרָתַיִם!

עָזַב דָּבָר שֶׁכְּבָר שֻׁלַּם!

הוֹי, מִיהוּ, גֹּלֶם מְגֻלָּם?"

מוֹרָם הִבִּיט בָּהֶם בְּנַחַת:

"אַתֶּם בָּנַי – כֻּלְּכֶם גַּם־יַחַד.

כָּל אָב שִׁלֵּם כְּבָר שְׂכַר־תּוֹרָה,

אוּלָם אַתֶּם מִקֹּצֶר־שֵׂכֶל

דּוֹחִים בְּבוּז אֶת הַסְּחוֹרָה –

וְעוֹד חוֹשְׁבִים: זֶה שִׂיא הַנֵּכֶל!"

לֶקַח־אָב

“הֲלֹא בִּתֵּנוּ כְּבָר בּוֹגֶרֶת” –

סָח אָב מַשְׂכִּיל אֶחָד לָאֵם:

"לְפִי גִילָהּ הִיא כְּבָר מֻכְשֶׁרֶת

לִרְאוֹת חַיִּים כְּמוֹ שֶׁהֵם.

לָכֵן, דִבַּרְתִּי עִם יְמִימָה

עָל נִסְתְּרוֹת חַיֵּי־מַמָּשׁ!"

– “זֶה מְעַנְיֵן!” – הֵשִׁיבָה אִמָּא:

“לָמַדְתָּ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ?”

בְּחִינַת בַּגְרוּת

בֵּין בַּת לָאֵם נִמְשַׁךְ עַד בּוֹשׁ

וִכּוּחַ מַר מַחְרִישׁ־אָזְנַיִם:

הַנַּעֲרָה רָצְתָה לִלְבּוֹשׁ

שִׂמְלָה מוֹדֶרְנִית “בְּלִי כְּתֵפַיִם”.

– "זֶה בִּשְׁבִילֵךְ מֻקְדָּם מִדַּי!

עוֹד לֹא בָּגַרְתְּ!" – הִטִּיפָה אִמָּא.

הַבַּת בָּכְתָה וְלֹא הִסְכִּימָה:

– “רְאִי אֶת כָּל חֲבֵרוֹתַי!”

– “טוֹב, הִכָּנְסִי־נָא הַשּׂמְלָתָה” –

הִצִּיעַ אַבָּא לָהּ פְּשָׁרָה:

"אִם לֹא תִּצְנַח מִמֵּךְ לְמַטָּה,

סִמָּן שֶׁאַתְּ מִבֻגָּרָה!"

“מֶשֶׁק סוֹדִי”

הַרְבֵּה קוֹרְאוֹת תָּהוּ עָל סוֹד

פִּרְסֹמֶת־מִסְתּוֹרִין:

"מַה כָּל עַלְמָה צְרִיכָה לִלְמוֹד

לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין?"

הַהַזְמָנוֹת מִבְּנוֹת טֵית־וָו

זָרְמוּ כְּמֵי־מַבּוּל.

אַחַר יִחוּל עַד כְּלוֹת לֵבָב,

קִבְּלוּ… מַדְרִיךְ־בִּשּׁוּל.

קֻשְׁיָה

נוֹצְרִים קְטַנִּים, יַלְדָּהּ וָיֶלֶד,

קָרְאוּ סִפּוּר שֶׁהִפְחִידָם –

עַל מִסְיוֹנֶר בִּקְצֵה־הַחֶלֶד,

שֶׁאֲכָלוֹ זוֹלֵל־אָדָם.

“אֲנִי רוֹצֶה דְּבַר־מָה לִשְׁאוֹל” –

אָמְרָה הַבַּת פִּתְאֹם: "הַגֶּד־נָא:

הֵן אָב קָדוֹשׁ עוֹלֶה גַּן־עֶדְנָה –

וְקַנִיבַּל יוֹרֵד לִשְׁאוֹל?"

– “כֵּן, בְּלִי סָפֵק!” – עָנָה הַיֶּלֶד.

– “וּמָה עוֹשִׂים” – הִיא שׁוּב שׁוֹאֶלֶת –

"אִם זֶה הַכֹּמֶר הָאֻמְלָל

נִמְצָא בְּתוֹךְ הַקַּנִיבַּל?"

*

מְמַלְּאֵי־מָקוֹם

“הַגְדֵּר נָא, מַה זֶה שִׁיר־פַּיְטָן” –

נִשְׁאַל תַּלְמִיד בִּשְׁעַת הַבֹּחַן,

וְהוּא עָנָה: "חִבּוּר קָטָן

עִם חֲרוּזִים בִּמְקוֹם הַתֹּכֶן".

לֵב רַחוּם

בְּאוֹטוֹבּוּס יָשַׁב־לוֹ נַעַר.

פִּתְאֹם עָצַם אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו.

– “מַה, כְּאֵב־רֹאשׁ?” –תָּהוּ שְׁכֵנָיו.

– “לֹא, כְּאֵב־לֵב!” – עָנָה בְּצַעַר:

אֵינִי יָכוֹל לִרְאוֹת זְקֵנוֹת,

כְּשֶׁעוֹמְדוֹת הֵן, מִסְכֵּנוֹת!"

צַבִּירוּת

רָאִיתִי אֵיךְ בִּדְחָק כַּבִּיר

בְּאוֹטוֹבּוּס־כַּוֶּרֶת,

וִתֵּר צַבִּיר (צַבָּר אַבִּיר)

עַל מְקוֹמוֹ לִגְבֶרֶת.

הַיֶלֶד קָם, הֶרְאָה בַּיָּד

מוֹשָׁב שֶׁהוּא פִּנָּה לָהּ –

וְעִם חִיּוּךְ־נִמּוּס נֶחְמָד

אָמַר לַגְּבֶרֶת: “יַאלַּה!”

“אֶמִיל וְהַבַּלָּשִׁים”

בִּסְקִירָתוֹ אָמַר מַרְצֵנוּ:

זוֹלָה יָצַר סַפְרוּת גְּדוֹלָה.

אָכֵן, בְּכָל פִּנּוֹת אַרְצֵנוּ

מַרְבִּים לִקְרוֹא סַפְרוּת זוֹלָה.

מַה בֵּין סַפְרוּת מְעֻלָּה לְסַפְרוּת זוֹלָה?

עַל יְדֵי זוֹ מִתְחַנֵּךְ הַדּוֹר –

וְעַל יְדֵי זוֹ מִדַּרְדֵּר הַחִינּוּךְ.

*

מַה בֵּין בִּקֹּרֶת לִשְׁמָהּ וּבִקֹּרֶת לְשֵׂם נְקָמָה?

כַּאן – עַיִן בּוֹחֶנֶת

וְכָאן – בְּחִינָה עוֹיֶנֶת.

*

מַה בֵּין תְּמוּנוֹת בְּתַעֲרוּכָה לִנְאוּמֵי הַעֲרָכָה?

אֵלֶּה– דִּבְרֵי־צִיּוּר עָל בַּדִּים

וְאֵלֶּה – דִּבְרֵי־בַּדִּים עָל צִיּוּר.

*

מַה בֵּין כּוֹתֵב־זִכְרוֹנוֹת נֶאֱמָן לְכוֹתֵב־זִכְרוֹנוֹת רַבְרְבָן?

זֶה רוֹצֶה לִרְשׁוֹם מַעֲשִׂים

וְזֶה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רשֶׁם.

*

מַה בֵּין עַנְוְתָן לְגַאַוְתָן?

זֶה מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ –

וְזֶה מְקוֹמֵם אֶת מַכִּירָיו.

*

מַה בֵּין פַּסָּל טוֹב לְפַסָּל רַע?

זֶה מְפַסֵּל יְצִירוֹת –

וְזֶה מְיַצֵּר פְּסֹלֶת.

*

מַה בֵּין עֹנֶשׁ הַפּוֹשְׁעִים לִשְׂכַר־הַסּוֹפְרִים?

זֶה – לְפִי שׁוּרַת הַדִּין

וְזֶה – לְפִי דִּין־הַשּׁוּרָה.

*

מַה בֵּין שַׁקְרָן לְעֵט־סוֹפְרִים נֶאֱמָן?

זֶה אֵינוֹ מְקַיֵם הַבְטָחוֹת –

וְזֶה אֵינוֹ מַבְטִיחַ קִיּוּם.

*

מַה בֵּין שׁוֹמֵעַ נִלְהָב לְשׁוֹמֵעַ קְצַר־רוּחַ?

זֶה “גוֹמֵר אֶת הַהַלֵּל” –

וְזֶה מְהַלֵּל אֶת הַגּוֹמֵר.

*

מַה בֵּין גְּרִינְוִיץ ''לְהוֹלִיבוּד?

כָּאן – חוֹזִים מְחַפְּשִׂים כּוֹכָבִים

וְכָאן – “כּוֹכָבִים” מְחַפְּשִׂים חוֹזִים.

*

בַּמֶּה דּוֹמִים בַּטְלָן וְסוֹפֵר?

זֶה מְחַפֵּשׂ אֶתְמוֹל –

וְגַם זֶה מְחַפֵּשׂ אֶת מוֹ"ל.

*

בַּמֶּה דוֹמִים גְרָף טוֹלְסְטוֹי וְסוֹפֵר חֲדַל כִּשְׁרוֹן?

זֶה הָיָה גְרָף־אָמָּן –

וְגַם זֶה גְרַפוֹמָן.

שִׁפּוּר שֶׁל סִפּוּר

סוֹפֵר הֵבִיא כְּתָב־יָד תַּפוּחַ

(הוּא, כַּנִּרְאֶה, לֹא חָס עָל דְּיוֹ).

אַךְ הָעוֹרֵךְ בְּקֹצֶר־רוּחַ

פָּסַק מִיָּד: “קַצֵּץ חֶצְיוֹ!”

בָּא הַסּוֹפֵר שֵׁנִית: "רְאֵה נָא,

מִסִּפּוּרִי נוֹתַר רַק שְׁלִישׁ!"

– קַצֵּץ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה!" –

בְּלִי רַחֲמִים עָנָה הָאִישׁ.

וְהַדָּבָר חָזַר חֲלִילָה

עַד שֶׁחוֹבֶרֶת כְּתָב־הַיָּד

רָזְתָה פְּלָאִים: עַתָּה הֵכִילָה

רַק שְׁנֵי דַּפִּים אוֹ דַּף אֶחָד.

אַחַר קְרִיאַת אוֹתָהּ שִׁיּוֹרֶת,

חָרַץ עוֹרְכֵנוּ דִּין־בִּקֹּרֶת:

"הַהִתְקַדְּמוּת, אָמְנָם, רַבָּה –

אַךְ עַד לֹא־כְלוּם זֶה עוֹד לֹא בָּא".

*

הַזְכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת – וְכָל הַסְּפָרִים גַּם־כֵּן

סוֹפֵר בַרּ־וֶתֶק הִתְפָּאֵר

בְּהֶשֵּׂגָיו לִפְנֵי חָבֵר:

"שִׁבְעַת סְפָרַי יָצְאו ּלָאוֹר

בְּסַךְ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף!

וְאִם תַּחְשׁוֹד כִּי יֵשׁ כָּאן סֶלֶף,

בּוֹא לַדִּירָה שֶׁלִּי – וּסְפוֹר!"

בַּמֶּה דוֹמֶה פַּיְטָן צָעִיר לְאִשָּׁה עוֹנֶדֶת עֲנָקִים?

שְׁנֵיהֶם מִתְגַּנְדְּרִים בַּחֲרוּזִים.

*

מַה בֵּין כְּתִיבַת שִׁירִים וְהַדְפָסָתָם הַחוֹזֶרֶת?

זו ֹנַעֲשֵׂית בְּעֶזְרַת הַבָּנוֹת

וְזוֹ – בְּעֶזְרַת הָ“אִמָּהוֹת”.

*

מַה בֵּין פַּיְטָן יָשָׁן לְמוֹדֶרְנִי?

זֶה כָּתַב עָל יָרֵחַ –

וְזֶה כּוֹתֵב עָל יְרֵכַיִם.

*

מַה בֵּין בַּדַּאי לִפְלַגְיָאטוֹר?

זֶה מוֹצֵץ מֵאֶצְבָּעוֹת

וְזֶה – מֵאִצְטַבָּאוֹת.

*

מַה בֵּין פַּרְפַּר מְעוֹפֵף לְנוֹאֵם מְרַפְרֵף?

זֶה נִלְכָּד בְּנִבְרֶשֶׁת

וְזֶה נִלְכָּד בְּרֶשֶׁת־נִיב.

*

מַה חוֹמֵד מְבַקֵר תֵּאַטְרַלִי?

לְהַכּוֹת לְהָקוֹת.

*

מַהִי סִסְמָתוֹ שֶׁל מְבַקֵר תֵּאַטְרַלִי?

“בָּאתִי, רָאִיתִי – וְרָצַחְתִּי!”

*

מַהִי מָחֲלָה עִתּוֹנָאִית נְפוֹצָה?

לַחַץ־לַהֲדַּ"ם גָּבוֹהַּ.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנוֹת בְּעִבְרִית אַבְטוֹדִידַקְט?

מְעַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנוֹת תַּרְגּוּם צוֹלֵעַ?

תַּרִגִּמְגּוּם.

*

אֵיזֶה שֵׁם יָאֶה לְקֻלְמוֹס מַשְׁמִיץ?

עֵט נוֹבֵחַ.

*

אֵיזֶה שֵׁם יָאֶה לִ“פְנִינֵי” עֵט נוֹבֵחַ?

הַב – הַבְרָקוֹת,

*

מַה בֵּין בַּלְשָׁנִים לְסוֹפְרִים?

אֵלֶּה קוֹבְעִים מִנַּיִן בָּאָה הַלָּשׁוֹן

וְאֵלֶּה קוֹבְעִים לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת.

*

מַהֵן הַקַּרְנַיִם הָעוֹזְרוֹת לִרְאוֹת פְּגִימוֹת בַּעֲבוֹדַת הַיָּרִיב?

קַרְנֵי קוֹנְקוּרֶנְטְגֶן.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת הִתְיָעֲצוּת שֶׁל טִפְּשִׁים?

קוֹנְכְּסִילְיוּם.

*

אֵיךְ נִזְכָּרִים בִּבְדִיחָה לֹא־צְנוּעָה?

עַל־פִּי גַסּוֹצִיאַצְיָה.

*

מַה בֵּין סוֹד צְבָאִי לְחִדּוּד “מְמֻלָּח”?

זֶה הַס מִלְּהַזְכִּיר

וְזֶה גַּס מִלְּהַזְכִּיר.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיר סִגְנוֹן גַּס – בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה?

“לָשׁוֹן נְקִיָּה… מִלָּשׁוֹן נְקִּיה”.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת גַ’ז־בַּנְד?

– אַנְדְּרָלָמוּסִיקָה.

מַעֲשֶׂה בְּמוֹצַרְט

נַגָּן צָעִיר וּמְגֻנְדָּר

פָּנָה אֶל מוֹצַרְט וְאָמַר:

"הֲרֵי אַתָּה אָמָּן־הַרְמוֹנְיָה!

הַסְבֵּר לִי אֵיךְ כּוֹתְבִים סִימְפוֹנְיָה?"

הִבִּיט בּוֹ מוֹצַרְט וְהֵעִיר:

"הֲרֵי אַתָּה כָּל־כַּךְ צָעִיר!

אוּלַי תַּמְתִּין עוֹד וְתִלְמָדָה?

אוּלַי תִּכְתּוֹב תְּחִלָה בַּלָּדָה?"

תָּמַהּ הַכְּסִיל הָעַקְשָׁנִי:

"כְּלוּם לֹא חִבַּרְתָּ, אֲדוֹנִי,

שׁוּרַת סִימְפוֹנְיוֹת מְהֻלֶּלֶת

עוֹד כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ יֶלֶד?"

– “כֵּן” – סַח לוֹ מוֹצַרְט וְחִיֵּךְ:

“אַךְ כְּלוּם אֲנִי שָׁאַלְתִּי: אֵיךְ?”

קוֹל יָקָר

זַמָּר יָהִיר וּמְנֻפָּח

(וְגַם חוֹבֵב גֻּזְמָה וָסֶלֶף)

סִפֵּר: "הַקּוֹל שֶׁלִּי בֻּטַּח

בִּסְכוּם הָגוּן: מָאתָיִם אֶלֶף!"

־ “יָפֶה!” – עָנוּ חוֹמְדֵי־לָצוֹן:

“וּמֶה עָשִׂיתָ בַּמָּמוֹן?”

נִקְמַת הַקָּרְבָּן

בְּשׁוּט זַמָּר אֶחָד יָדוּעַ

בָּאֳנִיָּה – תָּמַהּ, מַדוּעַ

הָיְתָה פּוֹזֶמֶת הַשְּׁכֵנָה

תָּמִיד אוֹתָהּ הַמַּנְגִּינָה.

אָמְרָה שְׁכֶנְתּו ֹהַמִּתְפַּלְסֶפֶת:

"אָכֵן, פְּלִיאָה הִיא בֶּאֱמֶת:

הַמַּנְגִּינָה הַזֹּאת רוֹדֶפֶת

אֶת זִכְרוֹנִי כְּצֵל־שֶׁל־מֵת".

– “אֵין כָּל פְּלִיאָה” – הֵשִׁיב בְּנַחַת:

“הֵן אַתְּ תָּמִיד אוֹתָהּ רוֹצַחַת”.

עֵצָה

מָאֶסְטְרוֹ רוּבִּינְשְׁטֵין שָׁמַע

בְּכֹבֶד־רֹאשׁ פְּרִיטַת עַלְמָה,

שֶׁבִּהְיוֹתָהּ “חוֹבֶבֶת”

חָלְמָה לִהְיוֹת “כּוֹכֶבֶת”.

“וּבְכֵן, מָאֶסְטְרוֹ” – שָׁאֲלָה:

“מַה עֲצָתְךָ הַנַּעֲלָה?”

וְהוּא עָנָה לָהּ חִישׁ!

“לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ!”

נְּזִיל־הַזּוֹל

לְהוֹפָעָה בִּמְחִיר מוּזָל

שֶׁל לַהֲקַת־בַּלֶּט אוֹרַחַת

נִקְלַע תּוֹשָׁב פִּנָּה נִדַּחַת,

שֶׁלֹּא הִכִּיר בַּלֶּט בִּכְלָל.

הוּא לֹא שָׂבַע מִמֶּנּוּ נַחַת –

וְאַף רָגַּז וְהִתְמַרְמֵר:

"בִּמְחִיר מוּזָל –

רוֹקְדִים הֵם יַחַד,

כְּדֵי לִגְמוֹר יוּתֵר מַהֵר!"

*

פִּתְחוֹן־פֶּה

“אֶתְמוֹל שִׂחַקְתִּי כְּגָאוֹן” –

סִפֵּר שַׂחְקָן הֶדְיוֹט:

"כָּל הַקָּהָל בַּתֵּאַטְרוֹן

יָשַׁב פְּעוּר־פִּיּוֹת!"

– “מְעַט הִגְזַמְתָּ בְּלִי סָפֵק” –

הֵעִיר שׁוֹמְעוֹב ְּנַחַת:

"לֹא יִתָּכֵן שֶׁיְּפַהֵק

כָּל הַקָּהָל בְּיַחַד".

דְּבֵקוּת הַקָּהָל

“אֶתְמוֹל” – סִפֵּר שַׂחְקָן נִרְגָּשׁ –

"הִפְלֵאתִי לַעֲשׂוֹת:

אֶת הַצּוֹפִים שֶׁלִּי מַמָּשׁ

הִדְבַּקְתִּי לַכִּסְאוֹת!"

– “נִפְלָא!” – עָנָה לוֹ בַּר־שִׂיחָה:

"כָּמוֹךָ עוֹד לֹא קָם!

בְּרַם, אֵיךְ עָלָה עַל דַּעְתְּךָ

תַּכְסִיס כֹּה מְחֻכָּם?"

אֱמֶת כְּפוּלָה

סוֹפֵר טִיֵּל עִם מְבַקֵּר.

פִּתְאֹם פָּגַשׁ סוֹפֵר אַחֵר.

מִיָּד בֵּרְכוֹ: “שָׁלוֹם, קוֹלֵגַה!”

אַךְ כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ אָמָּן

מְעַט רָחַק – הוֹסִיף בִּן־רֶגַע:

“זֶה מִין מֻבְהָק שֶׁל גְרַפוֹמָן!”

בִּבְרַק־אִירוֹנְיָה בָּעֵינַיִם

הַמְּבַקֵּר עָנָה קְצָרוֹת:

"אָכֵן צָדַקְתָּ פַּעֲמַיִם –

כְּלוֹמַר, בִּשְּׁתֵּי הַהַגְדָּרוֹת!"

*

מַזָּל

אָמָּן דָּגוּל אֶחָד נִשְׁאַל,

אִם מַאֲמִין הוּא בְּמַזָּל.

הָאִישׁ נֵחַן בְּחוּשׁ־סַטִירָה.

– “וַדַּאי!” – הֵשִׁיב מִיָּד – "וַדַּאי!

שֶׁאִם לֹא כֵן – כֵּיצַד אַסְבִּירָה

הַהַצְלָחוֹת שֶׁל יְרִיבַי?"

*

אִם לֹא אֲנִי לִי, מִי לִי

הָרוֹמַנִיסְט דְיוֹמַה־הָאָב,

שֶׁבָּא לְבֵית מְיֻדָּעָיו,

מָצָא סְבִיבָה מְשַׁעֲמֶמֶת –

חֶבְרָה חִוֶּרֶת וְדוֹמֶמֶת.

לְמָחֳרָת שָׁאַל פְּלוֹנִי:

“כֵּיצַד בִּלִּיתָ אֶת הָעֶרֶב?”

הֵשִׁיב: "וַדַּאי, הָיִיתִי טֶרֶף

לַשִּׁעֲמוּם הַקַּטְלָנִי

לוּלֵא הָיִיתִי שָׁם אֲנִי!"

*

סִמֵּן־קְרִיאָה תַּרְתֵּי מַשְׁמַע

סוֹפֵר דָּגוּל וִיקְטוֹר הוּגוֹ

רָצָה לִתְהוֹת עַל הֶשֵּׂגוֹ:

כֵּיצַד הִקְבִּילוּ הַקּוֹרְאִים

אֶת פְּנֵי סִפְרוֹ “הַחֵלכָּאִים”.

וּבְכֵן, שָׁלַח פִּתְקָה לַמּוֹ"ל,

וּבָהּ – סִמַּן־שְׁאֵלָה גָדוֹל.

הַמּוֹ"ל הֵשִׁיב, מִקֵּץ שָׁעָה,

תְּשׁוּבָה יָאָה: סִמַּן־קְרִיאָה.

תַּלְמִיד מֻכְשָׁר

צַיָּר נוֹדָע טִיֵּל עִם גְּבֶרֶת –

וְהִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁבַח תָּם:

"הַבֵּט! אוֹתָם פִּרְחֵי־תִּפְאֶרֶת

נִרְאִים כְּאִלּוּ צִיַּרְתָּם!"

– “חֵן־חֵן” – חִיֵּךְ אָמַּן־הַצֶּבַע:

"אָכֵן נָכוֹנוּ הַדְּבָרִים:

עַכְשָׁו לָמַד כְּבָר גַּם הַטֶּבַע

לַהֲטוּטֵי־הַצַּיָּרִים!"

*

הַרְגָּעָה

מַרְק טְוֵין בְּבֵית צַיָּר־מַכִּיר

מִשֵׁשׁ בַּיָּד תְּמוּנָה עַל קִיר.

– “הַשְׁגַּח, לְמַעַן הַשָּׂמַיִם!” –

קָרָא הַלָּז בְּקוֹל נִסְעָר:

“הַצֶּבַע לַח עוֹד!”

– “אֵין דָּבָר!” –

הִרְגִּיעַ טְוֵין אֶת הַצַּיָּר:

“אֲנִי לוֹבֵשׁ בָּתֵּי־יָדַיִם”.

*

רוּחַ בֶּעָלִים – וְרוּחַ־בְּעָלִים

צוֹפֶה מֻקְסָם פָּעַר אֶת פִּיו

לְיַד תְּמוּנָה בְּשֵׁם “אָבִיב”.

צֻיְּרָה בָּהּ גְּבֶרֶת מְעֻנֶּגֶת,

הַמְלֻבֶּשֶת אַךְ וְרַק

“שִׂמְלָה” סִמְלִית וְאִיסְטְרַטֶגִית

בִּדְּמוּת שְׁלֹשָׁה עֲלֵי־יָרָק.

הָאִישׁ עָמַד מוּל דְּמוּת־הַחֶמֶד

עַד שֶׁאִשְׁתוֹ הַמִּתְרַעֶמֶת

נִתְּקָה אֶת חוּט חֲלוֹמוֹתָיו:

"לְמָה מַמְתִּין אַתָּה? לִסְתָו?

*

“שְׂכַר־תּוֹפְרִים”

“שִׂמְלָתֵךְ מַמָּשׁ פּוֹאֶמָה!” –

כָּךְ אָמְרוּ בִּלְשׁוֹן־פְּאֵר

לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל בֶּן־בּוֹהֶמָה,

מְשׁוֹרֵר וּמְסַפֵּר.

בְּנִימַת־רִטּוּן זוֹעֶמֶת

בַּעֲלָה תִּקֵּן מִיָּד:

"שִׂמְלָתָהּ הִיא שְׁתֵּי פּוֹאֶמוֹת

בְּצֵרוּף סִפּוּר אֶחָד!"

*

טָעוּת־רְאוּת

בְּסַלוֹן־צִיּוּר הוֹפִיעַ

קְצַר־רְאִי עִם בַּת־הַזּוּג.

מוּל פּוֹרְטְרֶט אֶחָד הִשְׁמִיעַ

הָאָדוֹן דִּבְרֵי־קִטְרוּג.

"הַמִּסְגֶּרֶת מְפֹאֶרֶת –

אַךְ הַדְּמוּת הִיא מְשֻׁנָּה!"

– “הַס, טִפֵּשׁ” – לָחְשָׁה הַגְּבֶרֶת:

“זוֹ מַרְאָה וְלֹא תְּמוּנָה!”

*

טוֹב שֶׁלֹּא לְהֶפֶךְ!

סָח לְמַכְּס לִיבֶּרְמַן יְדִיד:

"צַיָּר פְּלוֹנִי – גַּנָּב:

אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁלְּךָ תָּמִיד

הוּא מְיַחֵס אֵלָיו".

עָנָה: "הַנַּח לוֹ לִפְלוֹנִי!

הָיִיתִי נֶעֱלָב

רַק לוּ הוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי

צִיַּרְתִּי תְּמוּנוֹתָיו"?

*

שְׁאֵלָה

בַּחֲלוֹמִי – פַּיְטָן אֶחָד

נִגְלָה עָלַי פִּתְאֹם;

הוֹצִיא כְּתָב־יָד – וְשִׁיר נֶחְמָד

דִּקְלֵם לִי בַּחֲלוֹם.

עֵת הֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי

רָשַׁמְתִּי חֲרוּזָיו.

עַכְשָׁו פִּתְרוּ שְׁאֵלָתִי:

זֶה פְּלַגִיאַט אוֹ לָאו?

*

גְּבוּרַת־עוֹרֵךְ

עוֹרֵךְ־עִתּוֹן זָרִיז חָמַד

“לְרַאֲיֵן” בַּרְנַשׁ אֶחָד,

שֶּׁנִּתְפַּרְסֵם כְּבַעַל חֵרֶם

עָל עִתּוֹנִים וְרֶפּוֹרְטֶֽרִים.

נִשְׁלַח כַּתָּב, אַךְ – עֵסֶק בִּישׁ! –

מִקֵּץ שָׁעָה טִלְפֵּן הָאִישׁ:

“מַה לַּעֲשׂוֹת?” – שָׁאַל בְּבֶכִי –

הַמְנֻוָּל הִכַּנִי לֶחִי!"

– “שְׁטֻיּוֹת!” – הֵשִׁיב לוֹ הָעוֹרֵךְ:

“נַסֵּה שֵׁנִית! אֱמַץ וָלֵךְ!”

עָבְרוּ בְּעֵרֶךְ, שְׁעָתַיִם,

וְשׁוּב צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן:

"הַזֵּד עָקַר לִי שְׁתֵּי שִׁנַּיִם

וְהִשְׁלִיכַנִי מֵחַלּוֹן!"

– “שְׁטֻיּוֹת!” – חָזַר הַ’בּוֹס' בְּשֶׁלֶו:

"לֵךְ בַּשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית:

אֲנִי אַרְאֶה לְזֶה הַכֶּלֶב

שֶׁהוּא אוֹתָנוּ לֹא יַפְחִיד!"

רֶמֶז דַּק

יַצְרַן־סְרָטִים קָרָא תַּמְחִיז,

שֶׁהִתְקִינוֹ סוֹפֵר זָרִיז

“לֹא רַע” – אָמַר – "אַךְ יֵשׁ כָּאן צֹרֶךְ

בְּתִקּוּנִים בִּלְשׁוֹן דִּבּוּר:

נַסְּחֵהוּ כָּךְ – שֶׁגַּם הַבּוּר

יָבִין דּוּשִׂיחַ זֶה בְּלִי טֹרַח".

– כֵּן, אֲדוֹנִי, עִמְּךָ הַדִּין.

מִיָּד אֵשֵׁב וַאֲתַקֵּנָה" –

סָח הַסּוֹפֵר – "אוּלָם הַרְאֵה־נָא,

מַה בְּדִיּוּק אֵינְךָ מֵבִין?"

*

רָאשִׁית־חָכְמָה שֶׁל פִּילוֹסוֹף –

לִלְמוֹד מֵרֶמֶז: פִּי–לֹא סוֹף;

כְּלוֹמַר, אֵין פִּי פּוֹסֵק אַחְרוֹן,

וּלְדַעְתִי אֵין דִּין־יִתְרוֹן.

*

אָמָּן אֶבְיוֹן זוֹכֶה לִיצוֹר,

אוּלָם יָדוֹ תִּקְצַר מִקְּצוֹר.

*

אָמַר פַּיְטָן: "בְּזֶה הַדוֹר

פִּשְׁרוֹ שֶׁל מוֹ"ל: מוֹצִיא לְקֹר“”

*

יֵשׁ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל תֻּרְגְּמָן:

יֵשׁ תֻּרְגְּ־אֻמָּן וְתֻרְגְּ־אָמָן.

*

לִפְּלַגִיאַטוֹר בַּעַל־בְּלוֹף

יֵשׁ קוֹפִי־רַיְט מִשֹּׁרֶשׁ קוֹף.

*

כִּתְבֵי טִירוֹן רוֹמְזִים בְּרוּרוֹת:

“הַזְּחִיחֻיּוֹת – כֻּלָּן שְׁמוּרוֹת”.

*

לַמְבַקֵּר הַמַּרְבִּיצָן

מֵיטַב כִּבּוּד – “אָזְנֵי־אָמָּן”.

דּוּשִׂיחַ

"הַגֶּד־נָא: לָמָּה תְּפַרְסֵם

דְּבָרִים בְּלִי טַעַם וּבְלִי רֵיחַ?"

“אֲנִי מוּכְרָח לְהִתְקַיֵּם!”

– “אֵינִי רוֹאֶה אֶת הַהֶכְרֵחַ!”

פַּרְנַס–וּפַרְנָסָה

פַּיְטָן זָכָה לְרֹב פִּרְסוּם,

אַךְ לֹא לִגְמוּל נִרְאֶה־לָעַיִן –

וְהוּא הֵעִיר בִּצְחוֹק עָגוּם:

“סוֹפְרִים יוֹצְאִים בְּשֵּׁם וָאַיִּן”.

שְׁתֵּי חֵרֻיּוֹת

מַה שֵׁם “חֵרוּת־הַמְּשׁוֹרֵר”?

– לִיצֶנְצִיאָה פּוֹאֵטִיקָה.

וְשֵׁם “חֵרוּת־הַמְּבַקֵּר”?

– לִיצֶנְצִיאָה בּוֹעֵטִיקָה.

שֶׁבַח מְפֹרָשׁ

“כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!” – הֶעְתִּיר

הַמְּבַקֵּר שְׁבַחִים עַל שִׁיר –

"אַךְ הַכַּפְתּוֹר הַזֶּה תָּלוּשׁ

וְגַם הַפֶּרַח – כְּבָר כָּמוּשׁ".

יֵשׁ יוֹצֵר כְּצַו הָאֹפִי,

יֵשׁ יוֹצֵר כְּצַו אָפְנָה;

הָרִאשׁוֹן זוֹכֶה לְדֹפִי,

הַשֵּׁנִי – לְזֵר דַּפְנָה.

*

חֲסִידָיו קִטְּרוּ לוֹ קְטֹרֶת:

“הוּא נוֹאֵם וְגַם פַּיְטָן!”

מִתְנַגְּדָיו מָתְחוּ בִּקֹּרֶת:

“גְּרָמוֹפוֹן – וּגְרַפוֹמָן!”

*

זֶה עָמֵל לְמַעַן רֶוַח,

זֶה עָמֵל לְמַעַן שֶׁבַח,

וְסוֹפֵר – חֶלְקוֹ כָּפוּל:

גַּם הֶפְסֵד וְגַם זִלְזוּל.

*

בֵּין עוֹרֵךְ לְבֵין כּוֹרֵך

יֵשׁ אָמְנָם, הֶבְדֵּל חוֹתֵך:

זֶה גוֹזֵר כִּתְבֵי סוֹפֵר,

וְהַהוּא – אוֹתָם תּוֹפֵר. *

יֵשׁ מִקְרִים שֶׁהֶחָתָן

הוּא גַם בַּעַל בּוֹ בַּזְּמָן.

אַל תִּרְאוּ פֹּה רֶמֶז גַּס:

זֶה חֲתַן יוֹבֵל אוֹ פְּרָס.

חֲסוּדָה חֲשׁוּדָה

אֶת דוֹקְטוֹר ג’וֹנְסוֹן, שֶׁפִּרְסֵם

מִלּוֹן אַנְגְּלִי רַב־עֵרֶךְ,

שִׁבְּחָה גְּבִירָה מִנְּשֵׁי־הַשֵּׁם:

"נִפְלָא! כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!

וְהָעִקָּר – נִקְיוֹן־לָשׁוֹן!

הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת

שֶׁלֹּא הִכְנַסְתָּ לַמִּלוֹן

פֵּרוּשׂ מִלִּים גַּסּוֹת".

חִיֵּךְ לָהּ ג’וֹנְסוֹן וְאָמַר:

"חֵן־חֵן, גְּבִרְתִּי, חֵן־חֵן!

בְּרַם, אֵיךְ נוֹדַע לְךָ הַדָּבָר?

חִפַּשְׂתְּ אוֹתָן, לֹא כֵּן?"

תִּקוּן

אִשְׁתוֹ שֶׁל וֶבְּסְטֶר, אִישׁ־מִלּוֹן,

גִּלְתָה פִּתְאֹם תְּמוּנָה מוּזֶרֶת:

בְּמַחְבוֹא בְּצֵל וִילוֹן,

אִישָּׁהּ נָשַׁק אֶת הָעוֹזֶרֶת.

הִיא לֹא קָרְאָה שֵׁמוֹת שֶׁל גְּנַאי,

וְרַק פָּנְתָה מְזֻעֲזַעַת

אֶל בַּעֲלָהּ הַמִּלּוֹנַאי

בִּשְּׁתֵּי מִלִּים: “אֲנִי מֻפְתַּעַת!”

– “אָכֵן, שׁוֹגָה אַתְּ בְּהֶחְלֵט” –

תִּקֵּן הָאִישׁ בְּטוֹן פְלֶגְמַטִי:

"יַקִּירָתִי, אַתְּ מִתְפַּלֵּאת –

וְאָנֹכִי הוּא שֶׁהֻפְתַּעְתִּי".

*

אֹרֶךְ וְעֵרֶךְ

נַפּוֹלֵאוֹן, כּוֹבֵשׁ־הַכֶּתֶר,

לֹא הִצְטַיֵּין בְּגֹבַהּ־יֶתֶר.

אָמְרוּ לוֹ פַּעַם: "פַּלְמוֹנִי

יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מִפְּלוֹנִי".

הֵשִׁיב: "טָעוּת מֵאֵין כָּמוֹהָ:

יוֹתֵר אָרֹךְ וְלֹא גָּבוֹהַּ!"

דֻּגְמָה

“מַה הַהֶבְדֵּל” – שָׁאַל טִירוֹן

מִפִּי בַּלְשָׁן מֻסְמָךְ –

"בֵּין תְּאוּנָה לְבֵין אָסוֹן?

הַאִם זֶה הַיְנוּ הַךְ?"

– “לֹא, לֹא תָּמִיד הֵם הַיְנוּ הַךְ” –

עָנָה לוֹ הַנִּשְׁאָל:

"אִם רְצוֹנְךָ לְהִוָּכַח,

אָבִיא לְךָ מָשָׁל.

אִם אִישׁ רָשָׁע יִפּוֹל לְיָם,

זוֹ תְּאוּנָה, נָכוֹן?

אַךְ אִם יִמְשׁוּ אוֹתוֹ מִשָׁם,

זֶה בְּלִי סָפֵק, אָסוֹן".

*

מַשְׁמָעוֹ כִּפְשׁוּטוֹ

– מַה פֵּרוּשׂ צִיּוּר מֻפְשָׁט"? –

נִשְׁאֲלָה עַלְמָה אַחַת.

– “זֶה עֵירֹם” – עָנְתָה בְּנַחַת

עַלְמָתֵנוּ הַפִּקַּחַת.

מַזָּלוֹ שֶׁל בַּלְשָׁן

חוֹקֵר־פוֹלְקְלוֹר בְּעִיר פְּלוֹנִית

פָּנָה בַּשּׁוּק אֶל תַּגְרָנִית:

"אֲנִי מֵכִין עַכְשָׁו אֲסֹפֶת

שֶׁל ‘פִּלְפְּלֵי’ לְשׁוֹן־גִּדֹּפֶת –

וְאֵין כְּפִי־תַּגְרָנִיוֹת

מֵפִיק אוֹתָן מַרְגָּלִיוֹת!

וּבָכֶן, מֻמְחֵית, פִּתְחִי שְׂפָתַיִם!

הַצָּעָתִי הִיא מֵעֲשִׂית:

עַל כָּל קְלָלֹנֶת עֲסִיסִית

אֶת מְקַבֶּלֶת פְּרוּטָתַיִם!"

מִיָּד נֵעוֹר בָּהּ חוּשׁ־סוֹחֵר –

אוּלָם, אֲבוֹי! דַּוְקָה הַפַּעַם

הִיא לֹא יָכְלָה לְהִזָכֵר

בְּשׁוּם גִּדּוּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם.

– "אָכֵן, בָּטַחְתִּי בָּךָּ לַשָּׂוְא!

אִם שׁוּם דֶּבֶר אֵינֵךְ זוֹכֶרֶת,

אֶגַּשׁ אֶל מִישֶׁהִי אַחֶרֶת" –

סָח הַחוֹקֵר הַמְּאֻכְזָב.

– “מָה, בֶּן־בְּלִיַּעַל? אֶל אַחֶרֶת?” –

צָרְחָה בְּזַעַם הַמּוֹכֵרֵת:

“וּבְכֵן, צָחַקְתָּ לִי, נִבְזֶה?” –

וְכָאן שָׁפְכָה, כֻלָּהּ רוֹתַחַת,

מַבּוּל־נִבּוּל חָרִיף כָּזֶה,

שֶׁהַחוֹקֵר… נָמוֹג מִנַּחַת.

כָּךְ גַּם מִבְּלִי רוֹקֵן כִּיסוֹ,

הוּא הֶעֱשִׁיר אֶת פִּנְקָסוֹ.

לֹא כָּל דֶּבֶר מִחוּץ לָאָרֶץ

הוּא גַּם דֶּבֶר נָחוּץ לָאָרֶץ

*

לֹא כָּל הָעוֹסְקִים בְּבִקֹּרֶת כִּשְׁרוֹנוֹת

יֵשׁ לָהֶם כִּשְׁרוֹנוֹת בִּקֹרֶת.

*

אִם הָאִישׁ הוּא “חָכָם בַּלַּיְלָה”,

אַל תְּחַפְּשׂוּ בִּדְבָרָיו שַׁחַר.

*

אִם בַּעַל־פֻּלְמוֹס זוֹרֵק בְּמִתְנַגְּדוֹ אַשְׁפָּה,

סִמָּן שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ לוֹ חִצִּים.

*

אָמַר מְבַקֵר שַׁמְרָן:

"הַדּוֹר הַקּוֹדֵם הִנִּיחַ לְיוֹרְשָׁיו

עִזָּבוֹן סַפְרוּתִי רַב –

וְהַדּוֹר הֶחָדָשׁ יַנִּיחַ לְיוֹרְשָׁיו

עֲזוּבָה סַפְרוּתִית רַבָּה.

*

אָמַר בַּמַּאי מְאֻכְזָב מִן הַבִּקֹרֶת:

"לִפְנֵי הַהַצָּגָה יֵשׁ חֲזָרָה כְּלָלִית

וְאַחֲרֵי הַהַצָּגָה – חֲזִירוּת כְּלָלִית.

הַקַּבְּצָן וְהַקַּמְצָן

קַבְּצָן זוֹעֵם וְתוֹקְפָנִי,

חֲמוּשׁ אַלָּה עָבָה,

נִגַּש בִּרְחוֹב אֶל אִישׁ פְּלוֹנִי:

“הוֹ, תֵּן לִי נְדָבָה!”

אוֹתוֹ אָדָם הָיָה קַמְּצָן.

עָנָה: “לִי אֵין מָעוֹת!”

צָרַח בְּרֹגֶז הַקַּבְּצָן:

“אָז לָךְ־נָא לַעֲבוֹד!”

סְנוֹקֶרֶת לִ’סְנוֹבּ'

עָשִׁיר גָּדוֹל וּ’סְנוֹבּ' מֻפְלָג,

אֲשֶׁר עָרַךְ לוּ נֶשֶׁף־חַג

בְּדִירָתוֹ הַמְּהֻדֶּרֶת,

הִזְמִין זַמֶּרֶת מְפֹאֶרֶת –

וְהִיא, כְּדֶרֶךְ ‘אַלּוּפִים’,

בִּקְשָׁה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.

– “מַסְכִּים” – אָמַר הַמִּילְיוֹנַאי:

אוּלָם אֲנִי מַצִּיג לָךְ תְּנַאי:

לָצֵאת מִיָּד אַחֲרֵי הַזֶּמֶר

וְלֹא לָשֶׁבֶת עַד הַגֶּמֶר:

אֵין קְהַל־אוֹרְחַי רָגִיל לִסְעוֹד

עִם שַׂחְקָנֵי־תֵּאַטְרָאוֹת".

– “שְׁמַע, אֲדוֹנִי” – עָנְתָה בְּנַחַת:

"אִם לֹא אֻכְרַח לָשֶׁבֶת יַחַד

עִם קְהַל אוֹרְחֶיךָ הַיָּפִים –

אֶקַּח רַק שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים!"

*

הַמַּלְכָּה וְהַזַּמֶּרֶת

הַקֵּיסָרִית יֶקַטֶרִינָה

עָרְכָה קוֹנְצֶרְט בְּאַרְמוֹנָהּ –

וְהַזַּמֶּרֶת שֶׁהִזְמִינָה

בִּקְשָׁה שָׂכָר כָּפוּל שְׁמוֹנָה.

תַּאֲבוֹנָהּ עוֹרֵר בִּקֹּרֶת:

"אֶת יַקְּרָנִית יוֹתֵר מִדַּי:

גַּם הַגָּדוֹל בְּמֵצְבִּיאַי

לֹא יְקַבֵּל כָּזוֹ מַשְׂכֹּרֶת!"

– "אִם־כֵּן, מַה צֹּרֶךְ יֵשׁ לָךְ בִּי?

יַנְעִים לָךְ זֶמֶר הַמַּצְבִּיא!"

הַלֶּחֶם וְהַמֶּלַח

קֵיסָר שֶׁל רוּסְיָה בִּזְמַנּוֹ

הִפְלִיט מִפִּיו חִדּוּד גָּרוּעַ

בִּשְׁעַת מִשְׁתֶּה בְּאַרְמוֹנוֹ,

שֶׁבּוֹ נָכַח לֵצָן יָדוּעַ.

גֵּא עַל כֹּחוֹ הַחִדּוּדִי,

טָפַח הַצַּאר לַלֵּץ עַל שֶׁכֶם

וְסָח: "שֶָׁמַעְתָּ, יְדִידִי?

אֲנִי גּוֹזֵל מִפִּיךָ לֶחֶם"

אַךְ לְלֹא שֶׁמֶץ מְבוּכָה

עָנָה פִקֵּחַ זֶה לַמֶּלֶךְ:

"זֶה לֹא אִכְפַּת לִי, רוּם־הוֹדְךָ,

כָּל עוֹד נִשְׁאָר אֶצְלִי הַמֶּלַח"

הָעֲנָק וְהַגּוּץ

אָמַר עֲנָק לְגוּץ שָׁנוּן,

שֶׁפִּקְחוּתוֹ אוֹתוֹ הִכְעִיסָה:

"הֲרֵי יָכוֹל אֲנִי, קַטְנוּן,

פָּשׁוּט לָשִׂים אוֹתְךָ הַכִּיסָה!"

– “נָכוֹן!” – הֵשִׁיב לוּ הַזָּרִיז –

"אַתָּה יָכוֹל תַּכְלִית־יְכֹלֶת,

אַךְ אָז תִּהְיֶה לְךָ בַּכִּיס

חָכְמָה יוֹתֵר מִבַּגֻּלְגֹּלֶת!"

עֳקָצִין לְקָצִין

כְּשֶׁקֵּיסָר נַפּוֹלֵאוֹן

הָיָה קָצִין צָעִיר,

אָמַר לוּ פַּעַם בְּגָאוֹן

קְצִין־פְּרוּסִיָּה יָהִיר:

"הֲרֵי תּוֹדֶה כִּי צְבָאֲכֶם

אַךְ כֶּסֶף יַחֲמוֹד,

בְּעוֹד צְבָא־פְּרוּסִיָּה לוֹחֵם

לְמַעַן הַכָּבוֹד!"

– “נָכוֹן!” –

עָנָה נַפּוֹלֵאוֹן:

"אֱמֶת אַתָּה אוֹמֵר:

כָּל עַם וָעָם

תָּמִיד נִלְחָם

עַל מַה שֶּׁהוּא חָסֵר".

מִלָּה… מִסֶּלַע

אָמְרוּ עַל קוּלִיג' הַנָּשִׂיא

שֶׁקִּצּוּרוֹ הִשִּׂיג הַשִּׂיא

בֵּין אַלּוּפֵי דִּבּוּר לַקוֹנִי.

בְּאֵיזֶה נֶשֶׁף וָשִׁינְגְטוֹנִי

אֶל זוֹ הַדְּמוּת הַשַּׁתְקָנִית

נִגְּשָׁה גְּבִירָה הַרְפַּתְקָנִית.

“מַר קוּלִיג', סוֹד לְךָ אָשִׂיחָה” –

אִָמְרָה בְּקוֹל מָלֵא תַּחְנוּן:

"תָּקַעְתִּי כַּף עַל סְכוּם הָגוּן

כִּי שְׁתֵּי מִלִּים אוֹצִיא מִפִּיךָ

כְּלוּם תְּמָאֵן לְהֵגִּידָן?"

– “הִפְסַדְתְּ” – עָנָה לָהּ הַשַּׁתְקָן.

מְכוֹנַת הַדִּבּוּר

"הֲנָכוֹן שֶׁבָּנִיתָ, אָדוֹן אֶדִיסוֹן,

מְכוֹנָה רִאשׁוֹנָה לְדִבּוּר?"

כָּךְ נִשְׁאַל יוֹם אֶחָד הַמַּמְצִיא הַגָּאוֹן

עַל יְדֵי סַקְרָנִים בְּצִבּוּר.

– “לֹא!” – עָנָה בְּחִיּוּךְ עַרְמוּמִי לְכֻלָּם:

כַּמּוּבָן, זוֹ שְׁמוּעָה בְּטֵלָה:

מְכוֹנָה־לְדִבּוּר רִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם

נִבְנְתָה לְפָנִים – מִצֶּלָע".

חִלּוּף מַחְמָאוֹת

“אִם נִשּׂוּאִין – דֶּבֶר קָדוֹשׁ” –

אָמְרָה אִשָּׁה אַחַת לַכֹּמֶר –

"הֲרֵי יָאִים הֵם לָאֱנוֹשׁ

בְּגַן־הָעֵדֶן קַל־וָחֹמֶר!

וְלָמָּה שָׁם, בִּזְבוּל־קְדֻשָּׂה,

אֵין נִשּׂוּאֵי־זוּגוֹת? הַגֶּד־נָא!"

– "וַדַּאי מִפְּנֵי שֶׁשּׁוּם אִשָּׁה

עוֹד לֹא זָכְתָה לָבוֹא גַן־עֶדְנָה".

אַךְ הָאִשָּׁה מִבְּלִי הַרְהֵר

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ הֵשִּׁיבָה אֹמֶר:

"וְשֶׁמָּא יֵשׁ עִכּוּב אַחֵר:

שֶׁבְּגַן־עֵדֶן אֵין שׁוּם כֹּמֶר?"

“Self made man”

אֲנִי – יְצִיר כַּפַי בִּלְבַד!"

כָּךְ הִתְפָּאֵר עָשִׁיר אֶחָד

בְּשִׂיחָתוֹ עִם רֵעַ.

– "אָכֵן, פָּטַרְתָּ אֵל־שַׁדַּי

מֵאַחְרָיוּת כְּבֵדָה מִדַּי" –

עָנָה לוֹ הַשּׁוֹמֵעַ.

הַצַּדִּיקִים וְהַפּוֹשֵׁעַ

שַׁלִּיט נָאוֹר אֶחָד בִּקֵּר

בְּתָא פּוֹשְׁעִים בְּעִיר־הַפֶּלֶךְ.

צֻוּוּ הַלָּלוּ לְסַפֵּר

אֶת פִּשְׁעֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

כָּל אִישׁ וָאִישׁ הִתְחִיל לִטְעוֹן

כִּי הוּא טָהוֹר תַּכְלִית הַטֹּהַר:

רַק בִּשְׁגָגָה עַל־לֹא־עָווֹן,

אוֹתוֹ חָבְשׁוּ בְּבֵית הַסֹּהַר.

אֶחָד בִּלְבַד הִצְדִּיק הַגְּזָר,

מִבְּלִי חַפֵּשׂ בּוֹ פְּגָם אוֹ סֶדֶק:

“אָמְנָם חָטָאתִי” – הוּא אָמַר –

“וְנֶעֱנַשְׁתִּי כָּאן בְּצֶדֶק”.

– “שׁוֹמְרִים!” – נָתַן הַמֶּלֶךְ צַו:

"גָּרְשׁוּ מִיָּד אֶת הַבְּלִיַּעַל,

פֶּן יְקַלְקֵל פֹּה אֶת שְׁכֵנָיו,

הַנְּקִיִּים מֵחֵטְא וָּמַעַל!"

*

קַלְקָלָה וְכַלְכָּלָה

אָמְרָה אֵי־פַּעַם אֵיזוֹ גְּבֶרֶת

לְבֶן־מִזְרָח דִּבְרֵי־קִטְרוּג

עַל מוֹלַדְתּוֹ, הַמְבַכֶּרֶת

רִבּוּי־נָשִׂים עַל בְּרִית־שֶׁל־זוּג.

– “גְּבִרְתִּי” – עָנָה – "אֶפְשָׁר לִמְצוֹא פֹּה

בְּאַרְצְכֶם אוֹתוֹ דָּבָר,

וְרַק הֶבְדֵּל אֶחָד מִצְעָר

קַיָּם בֵינֵינוּ לְאֵירוֹפָּה:

בְּמוֹלַדְתִּי כָּל אִישׁ חַיָּב

גַּם לְפַרְנֵס אֶת כָּל נָשָׁיו!".

הַנִּמּוּס

הַנִּמּוּס הַצָּרְפָתִי

לֹא עוֹמֵד בִּפְנֵי הֵבֹּחַן:

זֶה דֶּבֶר מְלָאכוּתִי

מְנֻפָּח וְרֵיק מִתֹּכֶן".

כָּךְ בְּעֹז חָרַץ מִשְׁפָּט

בֶּן־אָמֶרִיקָה רַב־מֶרֶץ

בְּפֻלְמוֹס עִם אִישׁ־צָרְפַת

עַל נִמּוּס וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ.

הֵשִׁיבוּ הַצָּרְפָתִי:

"אִם נִנְקוֹט אוֹתוֹ הֵבֹּחַן,

גַּם צָמִיג בִּמְכוֹנִיתִי

הוּא "דָּבָר מְלָאכוּתִי,

מְנֻפָּח וְרֵיק מִתֹּכֶן" –

אַךְ בֵּינְתַיִם הוּא מַנְעִים

אֶת הַדֶרֶךְ לַנּוֹסְעִים.

כָּךְ יָקֵל וְכָךְ יַנְעִים

כָּל דַּרְכֵּי שִׁתּוּף אוֹ שֹׁכֶן

"צְמִיג־הָרוּחַ' בַּחַיִּים –

הַנִּמּוּס “הָרֵיק מִתֹּכֶּן”.

לֶקַח אֲדִיבוּת

כְּשֶׁנְּצִיב אֶחָד טִיֵּל

עִם תַּיָּרִים בַּכְּבִישׁ,

בֵּרְכוֹ כּוּשִׁי – וְהַמּוֹשֵׁל

הֵשִׁיב בְּרָכָה לָאִישׁ.

תַּיָּר יָהִיר פָּתַח אֶת פִּיו

בְּרֹב פְּלִיאָה, לֵאמוֹר:

"וְכִי יָאֶה לִכְבוֹד נְצִיב

לִדְרוֹשׁ בִּשְּׁלוֹם שָׁחוֹר?"

עָנָה לַכְסִיל לְבֶן־הָעוֹר

הַשַּׂר הַגֶּ’נְטְלְמֶנִי:

"וּכְלוּם יָאֶה לִי שֶׁ’שָּׁחוֹר'

יִהְיֶה אָדִיב מִמֶּנִי?"

נִשּׂוּאִים לְנִסּוּיִים

סוֹפֵר שָׁנוּן קִבֵּל אִגֶּרֶת

מֵאֵת כּוֹכֶבֶת נֶחְמָדָה –

וּבָהּ הִצִּיעָה לוֹ הַגְּבֶרֶת…

את לְבָבָהּ וְאֶת יָדָהּ:

"זִוּוּג כָּזֶה יַצְמִיחַ גֶּזַע,

שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לִבְרָכָה:

צֶאֱצָאֵינוּ, פְּרִי־סִינְתֶּזָה,

יִירְשׁוּ יָפְיִי וְשִׂכְלְךָ!"

לַמָּחֳרָת מִכְתַּב־תְּשׁוּבָה בָּא:

"וּמַה יִהְיֶה, יִשְׁמוֹר הַשֵּׁם,

אִם הֵם יִירְשׁוּ יָפְיָם מֵאַבָּא

וְאֶת שִׂכְלָם – מֵאֶת הַאֵם?"

חִפּוּשֵׂי־שָׁוְא

עַד אֲשֶׁר אֶמְצָא לִי, רוּתִי,

הִפּוּכִי הָאַבְּסוֹלוּטִי,

לֹא אֶחְדַּל לִהְיוֹת רַוָּק" –

בְּגִנְדּוּר אָמַר יִצְחָק.

לֹא כְּדַאי לָךְ לִטְרוֹחַ, ־

סָחָה רוּת שְׁנוּנַת־הַמֹּחַ:

"לֹא תִּמְצָא בִּמְלוֹא־עוֹלָם

מִין יְצוּר כָּל־כָּךְ מֻשְׁלָם!"

חֵַוַּת־דַּעַת וְדַעַת־חַוָּה

נָשׂוּי אֶחָד הֵחֵל לִרְטוֹן:

"נָשִׁים הֵן זֶרַע־מַעַל;

הִנֵּה קָרָאתִי בְּעִתּוֹן:

אִשָּׁה בָּגְדָה בַּבַּעַל!"

עַל קִטְרוּגוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ

עָנְתָה הַגְּבֶרֶת חִישׁ:

"עוֹד שׁוּם אִשָּׁה לֹא מָעֲלָה

בְּלִי עֶזְרָתוֹ שֶׁל אִישׁ!"

*

סִבָּה פְּשׁוּטָה

“זָכָר חָשׁוּב מִנְּקֵבָה!” –

הֵטִיחַ פִּרְחָחוֹן:

"הֲרֵי אָדָם וְלֹא חַוָּה

נִבְרָא רִאשׁוֹן, נָכוֹן?"

– “נָכוֹן” – עָנְתָה לוּ נַעֲרָה –

"וְהַסִּבָּה פְּשׁוּטָה:

יוֹצֵר, לִפְנֵי הַיְצִירָה,

תָּמִיד עוֹשֶׂה טְיוּטָה".

לֶקַח לְחָצוּף

אֵי־פַּעַם אֵשֶׁת־חֲמוּדוֹת

גִּבְהַת־קוֹמָה, רַבַּת־מִדּוֹת,

קִצּוּר־דֶּבֶר – גְּבִירָה בַּת־חַיִל,

בִּרְחוֹב־הָעִיר הָלָכָה בַּלַּיִל.

לְפֶתַע צָץ מוּלָהּ אַבְרֵךְ:

“הַאִם מֻתָּר לְלַוּוֹתֵךְ?”

וְהַבַּרְנַשׁ – בְּרִיָּה שֶׁל צֶנַע:

רָזֶה וְגוּץ – שְׁמִּינִית מִמֶּנָּה!

שָׁלְחוּ עֵינֵיהָ מַבָּטָן

בִּדְמוּת אוֹתוֹ הַרְפַּתְקָטָן.

בָּהֶן נִדְלַק נִיצוֹץ שֶׁל עֶלֶס –

וְהִיא הֵשִׁיבָה לוּ בְּקֶלֶס:

"מַה זַאֲטוּט שֶׁכְּמוֹתְךָ,

תִּפְחַד לָלֶכֶת לְבַדְּךָ?"

רֶמֶז דַּק

פְּלוֹנִי הָיָה רַבְרְבָנִי.

בִּשְׁעַת שִׂיחָה אָמְרָה לוּ גְּבֶרֶת:

"מִדֵּי אֶרְאֶה אֶת אֲדוֹנִי,

בְּאִישׁ גָּדוֹל אֲנִי נִזְכֶּרֶת!"

– "בְּמִי? – שְׁאַל בְּגַאֲוָה.

– “בְדַּרְוִין” – בָּאָה הַתְּשׁוּבָה.

רֶוַח נָקִי

אָדָם אֶחָד הִרְוִיחַ הוֹן

מִבֵּית חֲרֹשֶׁת לְסַבּוֹן.

כְּשֶׁנִּשְׁאַל בִּשְׁעַת־הַכָּשֵׁר:

“מַה מְקוֹרוֹ שֶׁל זֶה הָעֹשֶׁר?” –

עָנָה בְּאֹפֶן רְצִינִי:

“נִקְיוֹן־כַּפָּיִם, אֲדוֹנִי!”

מִי יֵלֵךְ לִשְׁאוֹל?

כּוֹפֵר כָּפְרִי נִטְפַּל לַכֹּמֶר:

"עִנְיַן יוֹנָה הוּא סֶלֶף בִּישׁ:

כְּלוּם דָּג יָכוֹל לִבְלוֹעַ אִישׁ?"

הִרְהֵר הַכֹּמֶר קְצָת וַיּאמֶר:

"כְּשֶׁאֶרְאֶה לָרִאשׁוֹנָה

בְּגַן־הָעֵדֶן אֶת יוֹנָה,

אֶגַּשׁ אֵלָיו וְאֶשְׁאָלֶנוּ!"

– “וְאִם בְּעֵדֶן הוּא אֵינֶנּוּ?”

חִיֵּךְ הַכֹּמֶר וְהֵשִׁיב:

“אֲזַי אַתָּה תִּשְׁאַל אֶת פִּיו!”

סִיּוּף בְּסִכּוֹת

"גִּיל אַרְבָּעִים – דֶּבֶר נוֹרָא!

הוּא מְעוֹרֵר בִּי חִיל וָרֶטֶט!" –

אָמְרָה אִשָּׁה לֹא־צְעִירָה

לַחֲבֶרְתָּהּ הַמְקֻמֶּטֶת.

הִרְגִּישָׁה זוֹ אֶת רַעֲלָהּ,

אוּלָם הִסְתִּירָה אֶת הַכַּעַס.

– “נוֹרָא? מַדּוּעַ?” – שָׁאֲלָה:

“סַפְּרִי־נָא מַה אוֹתָךְ קָרָה אָז?”

בְּבַדָּאוּת גְּמוּרָה

שׂוּלְיַת יַרְקָן, וּשְׁמוֹ שָׁאוּל,

וְגָד, פּוֹעֵל־סַדְנָה,

אֲשֶׁר עָרְכוּ יַחְדָּו טִיּוּל,

עָבְרוּ לְיַד גִּנָּה.

– “הַבֵּט כַּמָּה יָפֶה הַכְּרוּב!” –

הִצְבִּיעַ הַסַּדְנַאי.

– “זֶה כְּרוּב יָפֶה? זֶה כְּרוּב עָלוּב!” –

עָנָה שָׁאוּל בִּגְנַאי:

"הוֹי, לוּ רָאִיתָ גִּנָּתִי!

כָּמוֹהָ אֵין לְהֶדֶר.

גִּדַּלְתִּי בָּהּ, עַל דִבְרָתִי,

רֹאשׁ־כְּרוּב כְּגֹדֶל חֶדֶר!"

– “גַּם בַּסַּדְנָה” – הֵשִׁיב לוֹ גָּד,

שֶׁלֹּא נָבוֹךְ כְּזַיִת –

"יִצַּרְנוּ כְּלִי־עֲנָק אֶחָד:

קְדֵרָה כְּגֹדֶל בַּיִת".

– "חֲדַל־נָא, גָּד, מֵהַפְרָזוֹת!

הַסְבֵּר לִי בְּטוּבְךָ:

לְמָה דְּרוּשָׁה קְדֵרָה כָּזֹאת?"

– “בִּשְׁבִיל בִּשׁוּל כְּרוּבְךָ!”

דֶּרֶךְ פְּנוּיָה

גִּדְעוֹן דֶּבֶר, נִתַּח, שִׁכְנֵעַ –

וְרָם רָצָה לְהַרְגִּיזוֹ.

“כָּל נְאוּמְךָ” – אָמַר לָרֵעַ –

“נִכְנַס בְּזוֹ, יָצָא בְּזוֹ!”

– “זֶה בֶּאֱמֶת וִדּוּי רַב־עֵרֶךְ” –

אָמַר גִּדְעוֹן בְּקוֹל שָׁלֵוֹ:

"מַשְׁמַע בֵּין זוֹ לְזוֹ – בַדֶּרֶךְ –

חָסַר כָּל כֹּח מְעַכֵּב!"

*

לָצוֹן קוֹלֵעַ

לֵצָן שָׁלַח מִבְרַק מָהִיר

לַעֲשָׂרָה “טוֹבֵי הָעִיר”:

“הַכֹּל נִגְלָה! מַהֵר וּבְרַח!”

… כָּל עֲשַרְתָּם עָזְבוּ הַכְּרַךְ.

אָמֵּן חֲמַקְמַקּוֹת

א

מַטִּיף עָצֵל אֶחָד שָׁאַל

בַּכְּנֵסִיָּה אֶת הַקָּהָל:

"הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם מֵרֹאשׁ

אֶת הַדְּרָשָׁה אֲשֶׁר אֶדְרוֹשׁ?"

מַאֲזִינָיו הֵשִׁיבוּ “לֹא”

הִרְעִים הַכֹּמֶר בְּקוֹלוֹ:

"וּבְכֵן, אֵין טַעַם בַּדִּבּוּר

לִפְנֵי צִבּוּר שֶׁהוּא כֹּה בּוּר!"

ב

עָבְרוּ יָמִים – וְשׁוּב שָׁאַל

אוֹתוֹ דַּרְשָׁן אֶת הַקָּהָל:

"הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם מֵרֹאשׁ

אֶת הַדְּרָשָׁה אֲשֶׁר אֶדְרוֹשׁ?"

בְּפַעַם זֹאת עָנוּ לוֹ “הֵן”.

קָרְנוּ פָּנָיו שֶׁל הַכֹּהֵן:

"וּבְכֵן אֵין טַעַם בַּדִּבּוּר

עַל הַיָּדוּעַ לַצִּבּוּר!"

ג

חָלְפוּ יָמִים וְשׁוּב שָׁאַל

הָעַרְמוּמִי אֶת הַקָּהָל:

"הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם מֵרֹאשׁ

אֶת הַדְּרָשָׁה אֲשֶׁר אֶדְרוֹשׁ?"

עָנוּ זוֹכְרֵי תַּעֲלוּלָיו –

חֶצְיָם בְּ’הֵן‘, חֶצְיָם בְּ’לָאו’.

חִיֵּךְ הַכֹּמֶר לַצִּבּוּר:

“וּבְכֵן, סַפְּרוּ – בָּקִי לַבּוּר!”

סְגֻלָּה מֻצְלַחַת

אֵי־שָׁם לָקָה כַּפְרִי פְּלוֹנִי

בִּכְאֵב־שִׁנַּיִם קַטְלָנִי.

יְשִׁישׁ־הַכְּפָר, יוֹדֵעַ־נַחַשׁ,

לִמְּדוֹ סְגֻלָּה – תַּחְנוּן בְּלַחַשׁ:

"רִבּוֹן־עוֹלָם, רַחֵם עָלַי,

הַשְׁלֵךְ הַכְּאֵב לַאֲחוֹרַי!"

וְהַתַּכְלִית אָמְנָם הֻשָּׂגָה:

לְמָחֳרָת קִבֵּל לוּמְבַּגוֹ.

שְׁנֵי סַפָּרִים

שְׁנֵי סַפָּרִים בִּרְחוֹב אֶחָד

פָּתְחוּ בְּ“מִלְחָמָה”

שְׁנֵיהֶם עָשֹׁוּ לָהֶם מִיָּד

תִּסְפֹּרֶת לְדֻגְמָה.

אֶחָד בִּצַּע עַל פַּדַּחְתּוֹ

תִּסְרֹקֶת לְמוֹפֵת;

שֵׁנִי הוֹכִיחַ בִמְלַאכְתּוֹ

שֶׁהוּא סַפָּר סוּג בֵּית.

הִכְרִיז בְּיֹהַר הָרִאשׁוֹן:

"רְאוּ רֹאשִׁי שֶׁלִּי –

וּרְאוּ אֶת רֹאשׁ הַסַּפָּרוֹן

הַמִּתְיַצֵּב מִוֹּלִי!"

הִכְרִיז בַּנַּחַת הַשֵּׁנִי:

"רְאוּ אָמָּנוּתִי:

כֵּיצַד סִפַּרְתִּי אֶת שְׁכֵנִי –

וְאֵיךְ סִפֵּר אוֹתִי!"

שִׂיא מַעֲשִׂי

בְּאוֹתָה הַסִּמְטָה

בְּאַחַת הֶעָרִים

הִתְחָרוּ זֶה בָּזֶה

אַרְבָּעָה סַפָּרִים.

הַסַּפָּר הָרִאשׁוֹן

תָּלָה שֶׁלֶט כַּבִּיר –

וְכָתַב: "הַסַּפָּר

הֲכִי־טוֹב שֶׁבָּעִיר.

הַסַּפָּר הַשֵּׁנִי

הִתְפַּקַּע מִקִּנְאָה –

וְכָתַב: "הַסַּפָּר

הֲכִי־טוֹב בַּמְּדִינָה".

אָז כַּתָּב הַשְּׁלִישִׁי:

“הֲכִי־טוֹב בָּעוֹלָם”.

מֶּה עָשָׂה הָרְבִיעִי?

הֶעֱרִים עַל כֻּלָּם:

הוּא הִצְנִיעַ לִכְתּוֹב,

בְּלִי דִּבְרֵי־הַפְרָזוֹת:

"הַסַּפָּר הֲכִי־טוֹב

בַּסִּמְטֹנֶת הַזֹּאת".

טַקְט

פְּלוֹנִי נִכְנַס לְמִסְעָדָה,

יָשַׁב־לוֹ אֶל שֻׁלְחָן,

פָּרַשׂ מַפִּית – וֵעֲנָדָהּ

מִתַּחַת לַזָּקָן.

הַמִּסְעָדָה “שֻׁלְחָן עָרוּךְ”

הִקְפִידָה עַל טוּב־טַעַם.

“זֶה קַרְתָּנִי חֲסַר־חִנּוּךְ!”

סָח בַּעֲלָהּ בְּזַעַם.

וְהוּא שָׁלַח מֶלְצַר הָדוּר,

שֶׁיְּלַמְּדֵהוּ לֶקַח:

"רְמוֹז בְּטַקְט לְזֶה הַבּוּר,

שֶׁכָּאן לֹא יֵעָשֶׂה כַּךְ!"

הַדִּיפְּלוֹמָט הַמִּזְנוֹנִי

נִגַּשׂ וְסָח בְּנַחַת:

"מָּה רְצוֹנוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי?

תִּסְפֹּרֶת – אוֹ תִּגְלַחַת?"

שְׁנֵי נֶהָגִים

נֶהָג נָסַע עַל גֶּשֶׁר צַר.

נֶהָג אַחֵר קָרַב מִנֶּגֵּד.

אִישׁ־אִישׁ בִּן־רֶגַע נֶעֱצַר,

אוּלָם שְׁנֵיהֶם

סֵרְבוּ לָסֶגֶת.

וּבְכֵן, אֶחָד מֵהֶם הִדְלִיק

סִיגָר בְּעֹבִי שֶׁל נַקְנִיק

וְדֹם עִשֵּׁן אוֹתוֹ בְּלִי־הֶרֶף.

אָז הַשֵּׁנִי הוֹצִיא מִתִּיק

אֶת כְּלִי־נִשְׁקוֹ: עִתּוֹן־שֶׁל־עֶרֶב.

הוּא כְּבָר בָּטַח בַּנִּצָחוֹן,

אַךְ יְרִיבוֹ אָמַר בִּן־רֶגַע:

"כְּשֶׁתִּגְמוֹר אֶת הָעִתּוֹן,

אֲנִי מַזְמִין אוֹתוֹ, קוֹלֶגָה!"

בַּעַל דִּיפְּלוֹמָט

אִשָּׁה אָמְרָה לְבַעֲלָהּ,

אַחֲרֵי לֵדָה, כִּי כְּבָר הֵכִינָה

בִּשְׁבִיל תִּינֹקֶת שֵׁם נִפְלָא:

הִיא תִּקָּרֵא אֲלֶכְּסַנְדְּרִינָה.

אָמְנָם הָאִישׁ לֹא נִתְרַשֵּׁם

מִתִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל זֶה הַשֵּׁם,

אוּלָם יָדַע, אִשְׁתוֹ עִקֶּשֶׁת;

עַל־כֵּן הֶחְלִיט לִטְמוֹן לָהּ רֶשֶׁת.

– “כֵּן, שֵׁם נִפְלָא הוּא לַקְּטַנָּה” –

אָמַר בִּן־רֶגַע – "תָּאֲרִי נָא:

אֲהוּבָתִי הָרִאשׁוֹנָה

הָיְתָה גַּם הִיא אֲלֶכְּסַנְדְּרִינָה"

– “חַה־חַה, הִתַּלְתִּי, חֵי נַפְשִׁי” –

קָרְאָה הָאֵם – "וּמֶה חָשַׁבְתָּ?

אֲלֶכְּסַנְדְּרִינָה – שֵׁם טִפְּשִׁי.

נִקְרָא לַבַּת בְּשֵׁם שֶׁל סָבְתָא!"

גִּלוּי קְרוֹבִים

בָּחוּר צָעִיר, נְבוֹךְ־עֵינַיִם,

שֶׁהִתְגַנֵּב לְבֵית־חוֹלִים,

פָּנָה אֶל אִישׁ בְּגִיל־בֵּינַיִם

עַל סַף חֲדַר־הַמְּטַפְּלִים:

"עָלַי לִרְאוֹת עַלְמָה יוֹכֶבֶד.

בְּאֵיזֶה חֶדֶר הִיא שׁוֹכֶבֶת?"

– "אָסוּר לִגְרוֹם לִה כָּל טִרְחָה.

– “אַךְ לִי מֻתָּר: אֲנִי – אָחִיהָ!”

– “נָעִים מְאֹד לְהַכִּירְךָ!”

קָרָא הָאִישׁ: “אֲנִי – אָבִיהָ!”

תַּכְסִיס – שֶׁהֶחְטִיא אֶת הַכִּיס

‘גְבִיר’, שֶׁהִפְרִישׁ מִקְצָת הוֹנוֹ

לַבַּת הַיְּחִידָה,

רָצָה לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ

שֶׁל מְבַקֵּשׁ־יָדָהּ.

“אָמְנָם בִּתִּי יַלְדָּה טוֹבָה” –

אָמַר לַבַּחוּרוֹן –

"אַךְ כְּלוּם הָיִיתָ אוֹהֲבָהּ

לוּלֵא הָיָה לָה הוֹן?"

– “כֵּן, אֲדוֹנִי” – בְּקוֹל נִרְגָּשׁ

עָנָה לוֹ הַצָּעִיר –

וְהוּא בָּטוּחַ שֶׁכָּבַשׁ

אֶת לֵב הָאָב הַגְּבִיר.

– “דַּי, לֹא כְּדַאי לְהַאֲרִיךְ!” –

צָרַח הַגְּבִיר צְרִיחָה:

"אַתָּה פָּסוּל: אֵינִי צָרִיךְ

טִפְּשִׁים בַּמִּשְׁפָּחָה!"

אֶמְצָעֵי־זְהִירוֹת

שָׁעָה שָׁלֹשׁ אַחַר חֲצוֹת.

הַכְּרַךְ שָׁמֵם. חֶשְׁכַת מִצְרַיִם.

בְּהִצְטַלְּבוּת שֶׁל שְׁנֵי חוּצוֹת

נִשְׁמַע דּוּשִׂיחַ בֵּין גְּבָרַיִם:

"סְלִיחָה! יוֹאִיל נָא מַר לוֹמַר:

כְּלוּם אֵין שׁוֹטְרִים בְּכָל הַשֶּׁטַח?"

– "לֹא, כָּאן בַלַּיְלָה אֵין מִשְׁמָר.

אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת לָבֶטַח".

– "מוּזָר! הֵיכָן, אֵפוֹא, אֶזְרָח

יִמְצָא שׁוֹטֵר, אִם יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ?

אוּלַי בָּרְחוֹב מִצַּד מִזְרָח?"

– “לֹא, עֲבַרְתִּיו לְכָל הָאֹרֶךְ”.

– "כָּךְ… זֹאת אוֹמֶרֶת, אֵין חֲשָׁשׁ

לַהַפְרָעוֹת בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ.

וּבְכֵן, מְסוֹר נָא לִי, בַּרְנַשׁ,

אַרְנָק וְכָל דֶּבֶר־שֶׁל־עֵרֶךְ!"

כַּדּוּרִים שֶׁקָּלְעוּ בְּמַטָּרָה

יַצְרָן הַחַי עַל הַגִּנָּה

גֻּיַּס לִצְבָא־הַמְּדִינָה

בַּזְּמַן מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם –

וְגַם עוֹזְרָיו גֻּיְּסוּ כֻּלָּם.

אִשְׁתוֹ כָּתְבָה בְּמִכְתָּבָהּ

עַל גִּנָּתוֹ הָעֲזוּבָה:

מִפְּנֵי מַצַּב הַמִּלְחָמָה

הִיא תַּעַדְרֶנָּה בְּעַצְמָה.

נִרְגַּשׁ הַבַּעַל וְעָנָה:

"אֶל תַּעַדְרִי אֶת הַגִּנָּה:

זֶה לֹא מָקוֹם לְעִדּוּרִים

כָּל עוֹד טְמוּנִים בּוֹ כַּדּוּרִים".

אוֹתוֹ מִכְתָּב צֻנְזַר כַּחֹק –

וְהַצֶּנְזוּרָה הִיא לֹא צְחוֹק:

פְּלֻגָּה מֵחֵיל־הַחַפָּרִים

הָפְכָה הַגָּן בְּמַעְדְּרִים.

שׁוּב הָאִשָּׁה כָּתְבָה מִכְתָּב:

“מָּה לַּעֲשׂוֹת עָלַי עַכְשָׁו?”

הָאִישׁ הֵשִׁיב לִה בְּמִבְרָק:

“עַכְשָׁו זִרְעִי זִרְעֵי־יָרָק”.

בְּדִיחָה מִימֵי הַפִּקוּחַ

אִישׁ בַּעַל־לוּל סִפֵּר לְרֵעַ:

"אֲבוֹי, סוֹפִי – הֶפְסֵד מָמוֹן!

וּבִגְלַל מָה, אַתָּה יוֹדֵעַ?

בִּגְלַל פִּרְסֹמֶת בְּעִתּוֹן.

הוֹדַעְתִּי כָּךְ: "אֲנִי מַצִּיעַ

בַּרְוָז יָפֶה בְעֶשֶׂר לִ“י”.

וּמִי, חוֹשֵׁב אַתָּה, הוֹפִיעַ?

אַנְשֵׁי פִּקּוּחַ כַּלְכָּלִי!"

100 – “שׁוֹטֶה!” – עָנָה רֵעוֹ בְּנַחַת:

"אָכֵן צוּרַת מְכִירָתִי הָיְתָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֻצְלַחַת!

הִנֵּה לְשׁוֹן מוֹדַעָתִי:

“שְׁטָר עֶשֶׂר לִ”י אָבַד מִמֶּנִי –

וַאֲנֹכִי מַבְטִיחַ פְּרָס

לְמַחְזִירוֹ הַגֶּ’נְטְלְמֶנִי:

הוּא יְקַבֵּל לְשַׁי בַּרְוָז!"

מַדְבִּיר־דֶּבֶר

בָּא יְהוּדִי כָּפְרִי אֶל “רַבִּי”

וְהִתְיַפֵּחַ: "אַלְלַי!

מָה לּעֲשׂוֹת? פָּגְעָה צָרָה בִּי:

מִן דֶּבֶר בָּא עַל עוֹפוֹתַי".

אָמַר לוֹ: “תֵּן לָהֶם מֵי־מֶלַח!”

הָאִישׁ שָׂמַח מְאֹד – וַיֵּלֶךְ.

אוּלָם הוּא שָׁב לְמָחֳרָת:

“אֲבוֹי, הַדֶּבֶר לֹא פָּחַת!”

– “אַל דְּאָגָה! נִמְצָא עוֹד דֶּרֶךְ!”

פָּתַח הָ“רַבִּי” אֵיזֶה כֶּרֶךְ,

עִיֵּן בּוֹ רֶגַע וְאָמַר:

“עַכְשָׁו הַשְׁקֵם־נָא מֵי־סֻכָּר!”

לְמָּחֳרָת – שׁוּב זַעַק־שֶׁבֶר:

מִשְּׁנֵה־שַׁמּוֹת עוֹשֶׂה הַדֶּבֶר!

אָמַר הָ“רַבִּי”: “עֵסֶק־בִּישׁ!”

– “שׁוּב אֵין עֵצָה?” – נִבְהַל הָאִישׁ.

– “עוֹד יֵשׁ וָיֵשׁ” – הֵשִׁיב הָ“רַבִּי”:

"קֻשְׁיָה אַחֶרֶת מְנַּקְּרָה בִּי:

הַאִם יַסְפִּיקוּ הָעוֹפוֹת

לַעֲצוֹתַי הַנּוֹסָפוֹת?"

דֻּגְמָה מְשַׁכְנַעַת

“עֲנֵה לִי הֵן אוֹ לָאו בִּלְבַד!” –

דָּרַשׁ בַּדִּין מֵעֵד אֶחָד

הַקַּטֵּגוֹר זְעוּם־הָעַיִן.

– "אַךְ יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי־אֶפְשָׁר

לְפָטוּר בְּהֵן אוֹ לָאו קָצָר".

– לֹא, שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה אַיִן!"

– "הַרְשֵׁנִי, כְּבוֹד מַעֲלָתְךָ,

לְשֵׁם דֻּגְמָה לִשְׁאוֹל אוֹתְךָ".

– “שְׁאַל! אַרְאֶךָּ כִּי נִכְשַׁלְתָּ”.

– "וּבְכֵן, עֲנֵה: הַאִם חָדַלְתָּ

לִהְיוֹת רוֹצֵחַ וְגַנָּב?

בְּבַקָּשָׁה, רַק הֵן אוֹ לָאו !"

מַעֲשֶׂה בִּתְּמוּנָה

א

לְפָנִים בְּאֵיזוֹ עִיר

הִתְגּוֹרֵר אָדָם עָשִׁיר.

רָם־יִחוּס הָיָה, אֲבָל –

בַּעַל־נֵכֶל וְנָבָל.

זֶה הָאִישׁ הִזְמִין פּוֹרְטְרֶט

מִצַּיָּר אוֹהֵב־אֱמֶת.

הַצַּיָּר צִיְּרוֹ כְּחַי,

וְיָצָא פַּרְצוּף־רַמַּאי.

לֹא נָעַם לוֹ כִּי הֻצַּג

בְּלִי הַסְתִּיר כָּל תָּו וְתָג –

וְסֵרֵב הוּא בְּהֶחְלֵט

לְקַבֵּל אֶת הַפּוֹרְטְרֶט.

– “לֹא הִצְלַחְתָּ!” – כָּךְ טָעַן

בְּאָזְנָיו שֶׁל הָאָמָּן:

"לֹא דוֹמֶה לִי כָּל עִקָּר –

לֹא אֲנִי הַמְּצֻיָּר!"

– "לֹא אַתָּה? וּבְכֵן, מוּטָב

שֶׁתַּצְהִיר לִי זֹאת בִּכְתָב"!

– “לָמָּה לֹא?” – מִיָּד חָתַם

וְחָשַׁב: הַפֶּגַע תַּם.

ב

בֵּינָתַיִם נִפְתְּחָה

בְּעִירָם תַּעֲרוּכָה.

הַצַּיָּר בֵּין תְּמוּנוֹתָיו

שָׂם פּוֹרְטְרֶט בְּשֵׁם “גַּנָּב”.

וְהַכֹּל מִיָּד זִהוּ

מִי הוּא זֶה וְאֵי־זֶה הוּא.

הֶעָשִׁיר בַּחֲמָתוֹ

רָץ מִיָּד אֶל פְּרַקְלִיטוֹ.

הַצַּיָּר, אֵפוֹא, נִתְבַּע

לְמִשְׁפָּט עַל חֵטְא דִּבָּה.

אָז מָסַר הוּא לַשּׁוֹפֵט

פֶּתֶק בַּעַל הַפּוֹרְטְרֶט.

הַמִּסְמָךְ הֻצַּג מִיָּד

לַתּוֹבֵעַ הַנִּכְבָּד –

וְעֵינָיו חָשְׁכוּ־כָּהוּ

הוּא חָתַם שֶׁהוּא לֹא הוּא.

הַצַּיָּר זֻכָּה כַּחֹק,

הֶעָשִׁיר הָיָה לִצְחוֹק

… וּפָדָה אֶת הַתְּמוּנָה

בְּשָׂכָר כָּפוּל שְׁמוֹנָה.

מַעֲשֶׂה בְּטַבַּעַת

עַלְמָה הוֹפִיעָה בִּטְרַקְלִין

כֻּלָּהּ – חֶדְוָה וְנַחַת,

כְּשֶׁטַּבַּעַת־אֵרוּסִין

עַל אֶצְבָּעָהּ זוֹרַחַת.

הִיא בְּלִי הַזְנִיחַ שׁוּם תַּכְסִיס,

אֶת אֶצְבָּעָהּ הִבְלִיטָה –

אוּלָם, אֲבוֹי, כִּלְהַכְעִיס,

שׁוּם עַיִן לֹא הִבִּיטָה…

אַחֲרֵי רֹב טֹרַח מְפָרֵךְ,

הִכְרִיזָה, מִתְפַּקַּעַת:

"אֵלִי, מַה חַם פֹּה! אֶצְטָרֵךְ

לִפְשׁוֹט אֶת הַטַּבַּעַת!"

נוֹאֵם צָעִיר אָמַר בְּיֹהַר:

“אֱמֶת הִיא בַּת־זוּגִי מִנֹּעַר!”

פּוֹלִיטִיקָה– “חֲבָל!” – הֵעִיר יָרִיב לֵצָן:

“כָּל־כָּךְ צָעִיר – וּכְבָר אַלְמָן!”

“דַּיֵּנוּ!”

בַּאֲסֵפַת הַבּוֹחֲרִים

בְּעִיר אֲמֶרִיקָאִית,

צַּיָּד־קוֹלוֹת דּוֹבֵר־שְׁקָרִים

אָמַר בִּנְאוּם־הַצַּיָּד:

"סָבִי הָיָה קָצִין בַּצִּי;

אָבִי – בְּחֵיל־יַבֶּשֶׁת;

דּוֹדִי נָפַל עַל כְּבוֹד אַרְצִי

בְּהֵאָבְקוּת נוֹאֶשֶׁת;

אָחִי הָדַף אֲוִירוֹנִים

מֵעַל לָאִי הַבְּרִיטִי –

וַאֲנָכִי שָׁלֹשׁ שָׁנִים

בִּשְּׁבִי־יַפַּן הָיִיתִי!"

– “וּבְכֵן” – שִׁסְּעוּ אֶת הַבַּדַּאי –

"יָכוֹל אַתָּה לָרֶדֶת:

מִשְׁפַּחְתְּךָ עָשְׂתָה כְּבָר דַּי

לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת!"

הַבְחָנָה דַּקָּה

שָׁאֲלָה אֶת אַבָּא בַּת:

“אַבָּא מָה זֶה רֶנָגַט?”

– "רֶנָגַט קוֹרְאִים, בִּתִּי,

לְבוֹגֵד־הַבֶּגֶד,

הָעוֹבֵר מִמִּפְלַגְתִּי

לְמִפְלֶגֶת־נֶגֶד".

– “אוֹ לְהֵפֶךְ?”

– "לֹא בִּתִי!

יֵשׁ לִנְהוֹג פֹּה בֶּדֶק:

הָעוֹבֵר לְמִפְלַגְתִּי

יִקָרֵא גֵר־צֶדֶק".

*

הַגְדָּרָה

שָׁאַל יַלְדּוֹן אֶת פִּי סָבוֹ:

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת: סְטַטוּס־קְווֹ?

עָנָה הַסָּב: "זֶה שֵׁם הַבֹּץ,

בּוֹ הָעוֹלָם מוֹסִיף לִרְבּוֹץ".

נֶגֶד “גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא”

אַגַּב מַסַּע־סִיּוּר הִגִּיעָה

קְבוּצָה שֶׁל “יַנְקִים” לַמָּקוֹם,

שֶּׁנִּתְפַּרְסֵם בִּקְרָב מַכְרִיעַ

בֵּין “הַצָּפוֹן” וְ“הַדָּרוֹם”.

–“רְאוּ!” – הִכְרִיז מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ,

אֲשֶׁר הָיָה “דְרוֹמִי” נִלְהָב –

"כָּאן צְבָא־דָּרוֹם אַמִּיץ־לֵבָב

הִכָּה אֶת “יַנְקִי” שׁוֹק עַל יֶרֶךְ!"

– “סְלִיחָה!” – קָרָא תַּיָּר נִדְהָם –

"פְּלִיטַת־לָשׁוֹן הִיא מִן הַסְּתָם:

הֲרֵי לָמַד כָּל בַרּ אוֹרְיָן כִּי

בַּקְּרָב הַזֶּה נִצַּח הַ“יַּנְקִי”.

– “שְׁמַע, לֹא כְּדַאי לְהַאֲרִיךְ!” –

שִׁסְּעוֹ הַ“גִּיד” בְּקוֹל רוֹצֵחַ:

"כָּל עוֹד אֲנִי פֹּה הַמַּדְרִיךְ,

הַיַּנְקִי כָּאן לֹא יְנַצֵּחַ!"

*

תְּשׁוּבָה נִצַּחַת שֶׁל מְנַצֵּחַ

לֹא פֶּה אֶחָד בָּעָם תֻּכַּרְנָה

זְכֻיּוֹת נוֹחֵל־הַנִּצָחוֹן:

גַּם פושׁ, גִבּוֹר הַקְּרָב עַל מַרְנָה

בַּזֹּאת נוֹכַח מִנִּסָיוֹן.

חוּג־שׁוֹלְלִים קָטָן קִפֵּחַ

זְכוּתוֹ שֶׁל פוֹשׁ כִּמְנַצֵּחַ –

וְעִתּוֹנַאי אֶחָד שָׁאַל:

“עִם מִי הַצֶּדֶק, גֶּנֶרַל?”

– “לֹא לִי לִשְׁפּוֹט. רַק זֹאת אֹמַר־נָא” –

עָנָה לוֹ פוֹשׁ: "לוּ קְרָב־הַמַּרְנָה

בְּמַפַּלְתֵּנוּ נִסְתַּיֵּם,

אֲנִי הָיִיתִי הָאָשֵׁם".

הֶשֵּׁג כָּפוּל

אִישׁ דַּל־כִּשְׁרוֹן, שֶׁנִּתְמַנָּה

נָצִיג בְּאֵיזוֹ מְדִינָה,

פָּגַשׁ יְדִיד שֶׁלּוֹ מִנֹּעַר

וְהִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד הַתֹּאַר.

– "לִי, בְּלִי סָפֵק, כִּשְׁרוֹן עָצוּם

לְתַפְקִידֵי יִצּוּג פּוֹלִיטִי" –

אָמַר הָאִישׁ: "תָּמִיד רָצִיתִי

לִהְיוֹת אוֹ קוֹנְסוּל – אוֹ לֹא כְלוּם".

– “אָכֵן” – הֵעִיר שׁוֹמְעוֹ קְצָרוֹת:

“הִשַּׂגְתָּ שְׁתֵּי הַמַּטָּרוֹת!”

סִמַּן־הֶכֵּר

חוֹקֵר מַדָּע, אֲשֶׁר נָדַד

זְמַן רַב בְּתוֹךְ צִיָּה,

רָאָה בַּדֶּרֶךְ יוֹם אֶחָד

תַּבְנִית גַּרְדּוֹם־תְּלִיָה.

סָקַר הָאִישׁ חִדּוּשׁ־הַנּוֹף

בְּנַחַת אֲמִתִּית:

"בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנִי סוֹף־סוֹף,

בְּאֶרֶץ תַּרְבּוּתִית!"

פֶּלֶא בְעֵינֵי פֶּרֶא

בִימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם

נִפְגַּשׁ תַּיָּר אֶחָד נֵיטְרָלִי,

חוֹקֵר הֲוַי אוֹכְלֵי־אָדָם

עִם רֹאשׁ שֶׁל שֵׁבֶט קַנִיבַּלִי.

שְׁמוּעַת מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם,

סוֹף־סוֹף הִגִּיעָה גַּם לְשָׁם.

הַקַּנִיבַּל כְּ’אִיש־’מִקְצוֹעַ'

הָיָה תָּאֵב מְאֹד לִשְׁמוֹעַ,

כֵּיצַד מַסְפִּיק צָבָא לִזְלוֹל

הַר־הֲרוּגִים כָּל־כָּךְ גָּדוֹל?

הַמְלֻמָד הִסְבִּיר לַבַּעַר

כִּי אִישׁ־תַּרְבּוּת אֵינוֹ בֶּן־יַעַר –

כִּי בְּאֵירוֹפָּה לֹא נָהוּג

לִזְלוֹל בְּשַׂר אוֹיֵב הָרוּג.

– “מִלְחַמְתְּכֶם, אִם־כֵּן, חִידָה לִי!” –

תָּמַהּ הַשַּׂר הַקַּנִיבַּלִי:

"לִרְצוֹחַ סְתָם, בְּלִי מַטָּרָה?

הֵן זוֹ בַּרְבָּרִיּוּת גְּמוּרָה!"

מִי קָדַם לְמִי?

רוֹפֵא־חִירוּרְג – אָמַּן־נִתּוּחַ,

פּוֹלִיטִיקַאי וְאִינְזֶ’נֶר

פָּתְחוּ אֵי־פַּעַם בְּוִּכוּחַ:

מְלַאכְתּוֹ שֶׁל מִי קְדוּמָה יוֹתֵר?

"דָּבָר פָּשׁוּט הוּא וּבָטוּחַ:

הֵן בְּרֵאשִׁית הָיָה נִתּוּחַ:

עִקּוּר צֵלָע מִגּוּף אָדָם" –

סָח הָרוֹפֵא הַמְחֻכָּם.

בְּעוֹד חוֹגֵג אֶת נִצְחוֹנוֹ הוּא,

אֶת פִּיו הַמְּהַנְדֵס:

"הֵן לְאָדָם קָדַם הַנֵּס

שֶׁל יצִירַת עוֹלָם מִתֹּהוּ!

וּבְכֵן, רִאשׁוֹן הָיָה בַּנַּאי!" –

סִיֵּם, גֵּאֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

אַף כָּאן הִתְקִיף הַמְּדִינַאי:

“וּמִי יָצַר אֶת כָּל הַתֹּהוּ?”

הָרָע בְּמִעוּטוֹ

דּוּקְרָב קָשֶׁה הָיָה סוֹעֵר

בֵּין שְׁנֵי מֻעֲמָדִים.

לְיַד קַלְפִּי, אֶזְרָח־בּוֹחֵר

אָמַר לַידִידִים:

"כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת שְׁנֵיהֶם,

שָׂמַחְתִּי לַמַּזָּל

שֶׁרַק אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם

יִהְיֶה נְצִיג־הַכְּלָל!"

*

סוֹד כָּמוּס

מֵאֲסֵפָה יָצָא אֶחָד.

נִגַּשׂ אֵלָיו אַחֵר:

"שָׁמַעְתָּ דְּבַר הַמֻּעֲמָד?

עַל מָה הוּא מְדַבֵּר?"

הָאִישׁ הִרְהֵר מְעַט: "עַל מָה?

קָשָׁה לוֹמַר גַּם זֹאת!

הוּא כְּבָר דִּבֵּר שָׁעָה שְׁלֵמָה –

וְזֶה עֲדַיִן סוֹד!"

נוֹאֵם חוֹזֵר־עַל־הַדְּבָרִים

בַּאֲרִיכוּת רַבָּה

הִכְרִיז: "דְּבָרַי נֶאֱמָרִים

בִּשְּׁבִיל הַדּוֹר הַבָּא!"

– “אֲבוֹי!” – קְרָא אֶחָד בַּדְחָן:

"נִכַּר מֵרֹב פְּנִינֶיךָ,

שֶׁלֹּא תָּזוּז מִן הַדּוּכָן עַד בּוֹא מַאֲזִינֶיךָ!"

*

מָה מִתְבָּרֵר עִם סוֹף סוֹעֵר

שֶׁל הִתְנַגְּשׁוּת דֵּעִים?

אֱמֶת? חֲלִילָה! מִתְבָּרֵר

… מִסְפַּר הַנִּפְגָּעִים.

*

תָּמִיד לִפְנֵי הַבְּחִירוֹת

אֶל הָאֶזְרָח דוֹבְרִים קִירוֹת,

וְאַחֲרֵי הַבְּחִירוֹת –

הוּא מְדַבֵּר אֶל הַקִּירוֹת.

*

כְּרוּז־בְּחִירוֹת הִנּוֹ נִמְשָׁל,

בִּמְחִילָתוֹ לְקַרְנָבָל:

הַקַּרְנָבָל הוּא שִׂיא־פּוּרִים –

וְגַם הַכְּרוּז הוּא “סִפּוּרִים”.

זַעֲקַת הַבּוֹחֵר

"נְצִיג כָּל גּוּשׁ מַחְרִישׁ אָזְנַיִם

שֶׁהוּא מַצִּיל אוֹתִי! אוּלַי…

אַךְ מַי יַצִּיל אוֹתִי בֵּינְתַיִם

מֵעֵרֶבְרַב שֶׁל מַצִּילַי?"

*

מַהִי תַּעֲמוּלַת בְּחִירוֹת?

קוֹלֵי־קוֹלוֹת לְשֵׁם קוֹלוֹת.

*

מָה הֵם כְּרוּזֵי מִפְלָגוֹת?

לָשׁוֹן מִתְנַפֵּל עַל לָשׁוֹן.

*

מָה בֵּין מַנְהִיג דֶמוֹקְרַטִי

לְרוֹדָן?

זֶה מְנַצֵחַ בַּבְּחִירוֹת –

וְזֶה מְנַצֵחַ עַל הַבְּחִירוֹת.

*

מָה שֵׁם יָאֶה לְנִתּוּחֵי־

הַבְּחִירוֹת שֶׁל רוֹדָן?

בְּחִירוּרְגִיָה.

*

מָה הֵם הֶסְכֵּמֵי מִפְלָגוֹת?

מְקוֹמְבִּינַצְיוֹת.

*

מָה רוֹצָה קוֹאָלִיצְיָה?

לְחַלֵּק מֶמְשָׁלָל.

*

מָה רוֹצָה אוֹפּוֹזִיצְיָה?

לִגְרוֹם מֶמְשַׁלֶּכֶת.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

דִּיּוּן שָׁקֵט בַּפַּרְלָמֶנְט?

פֻּלְמוּסִיקָה קַלָּה.

אֵיזֶה שֵׁם יָאֶה

לְאִישׁ הַשִּׁגְרָה הַמִּפְלַגְתִּית?

פְּרוֹגְרַמוֹפוֹן.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִקְרוֹא

דֶּמָגוֹג?

תַּעְתּוּעַמְלָן.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

עִתּוֹן אוֹפּוֹזִיצְיוֹנִי?

בְּעִיטוֹן.

מָה בֵּין שָׁלוֹם לְמָדוֹן?

זֶה מַחְלִיד אֶת הַחֶרֵב –

וְזֶה מַחְרִיב אֶת הַחֶלֶד.

*

מָה בֵּין בּוֹרֵר לְמוֹשֵׁל קוֹלוֹנִיאַלִי?

זֶה מְיַשֵּׂב סִכְסוּכִים

וְזֶה מְסַכְסֵךְ יִשׁוּבִים.

*

מָה בֵּין כֶּלֶב־צַיִד לְאִימְפֶּרְיַלִיסְט?

זֶה דּוֹלֵק אַחֲרֵי רָץ

וְזֶה רָץ אַחֲרֵי דֶּלֶק.

*

מָה בֵּין עַם קוֹלוֹנִיאַלִי לְעַם אִימְפֶּרְיַלִיסְטִי?

זֶה מְבַקֵּשׁ זְכֻיּוֹת –

וְזֶה מְבַקֵּשׁ זִכְיוֹנוֹת.

*

מָה בֵּין לוּלְיָן לְפוֹלֵשׁ?

זֶה קוֹפֵץ עַל חֶבֶל מָתוּחַ –

וְזֶה קוֹפֵץ עַל חֶבֶל פָּתוּחַ.

*

מָה בֵּין הִתְפַּיְּסוּת לִכְנִיעָה?

זוֹ שְׁבִיתַת נֶשֶׁק –

וְזוֹ נְשִׁיקַת שֵׁבֶט.

מַהִי תַּרְבּוּת זְמַנֵּנוּ?

תַּקְצִיבִילִיזַצְיָה.

*

מָה זֹאת מִלְחֶמֶת־עֲצַבִּים מוֹדֶרְנִית?

מִלְחֶמֶת גּוֹג־מָגוֹג וְדֶמָגוֹג.

*

מָה הֵם שִׁדּוּרֵי־אִיּוּמִים

בַּמִּלְחָמָה הַקָּרָה?

אֶתֶרוֹרִיזְם.

*

מַהוּ מוּסָר רוֹדָנִי?

מוּסַר הוֹטֶנְטוֹטַלִיטַרִי.

*

מָה בֵּין כִימַאי לְפּוֹלִיטִיקַאי?

זֶה מֻמְחֶה לְכִימְיָה,

וְזֶה לִתְכָכִימִיָה.

*

מָה אֶפְשָׁר לוֹמַר

עַל רָשָׁע מְפֻרְסָם?

שְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו

וַ“יִּמַח שְׁמוֹ” הוֹלֵךְ אַחֲרָיו.

בַּמֶּה דוּמָה “קַבָּלָה”

לִ“נְתִינָה בַּחֲזָרָה”?

זוֹ חָכְמַת הַנִסְתָּר

וְגַם זוֹ חָכְמַת הַנִּסְטָר.

*

מָה בֵּין נִמּוּק לְאֶגְרוֹף?

זֶה שִׁכְנוּעַ לוֹגִי

וְזֶה – זוֹאוֹלוֹגִי.

*

מָה בֵּין וִכּוּחַ לְתִגְרַת־יָדַיִם?

כָּאן סוֹתְרִים שִׁקּוּלִים –

וְכָאן שׁוֹקְלִים סְטִירוֹת.

*

מָה בֵּין מִצְבָּעוּת לְמַצְבִּיעִים?

אֵלֶּה צוֹבְעוֹת חֲלִיפוֹת

וְאֵלֶּה מַחְלִיפִים צְבָעִים.

*

מָה בֵּין דְּבוֹרִים לְ“דוֹבְרִים”?

אֵלֶּה יַשְׁמִיעוּ זִמְזוּם –

וְאֵלֶּה יָזֵמּוּ שְׁמוּעוֹת.

*

מָה עוֹשֶׂה פַּרְשָׁן־רַדְיוֹ?

מְדַבֵּר בְּכָל עֶרֶב –

וּמִתְעָרֵב בְּכָל דָּבָר.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

קֻשְׁיוֹת־הֶבֶל?

קִשְׁקֻשְׁיוֹת.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

גֵּרַת־הַנּוֹאֲמִים?

גִּמְגּוּמִי־לְעִיסָה.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

רְכִילוּת עַל עַסְקָנִים?

זִכְרוֹנִיקָה עַסְקַנְדַלִית.

מָה בֵּין סוֹפֵר כַּלְכָּלִי לְצֶנְזוֹר?

זֶה מַבִּיעַ דַּעְתוֹ בְּמִסְפָּרִים –

וְזֶה מַבִּיעַ דַּעְתוֹ בְּמִסְפָּרַיִם.

*

מָה בֵּין מְנַהֵל נָבוֹן

לִבְּיוּרוֹקְרַט?

אֵצֶל זֶה הָעִקָּר – הַתְּפִיסָה,

וְאֵצֶל זֶה הָעִקָּר – הַטֹּפֶס.

*

מָה בֵּין תִּכְנוּן מַעֲשִׂי

לִבְּיוּרוֹקְרַטִי?

זֶה מִתְחַשֵּׁב גַּם בְּרוּחַ וְגֶשֶׁם –

וְזֶה מִתְחַשֵּׁב רַק בְּלוּחַ וְרֶשֶׁם.

*

מָה זֹאת פְּרוֹלֶטַרִיזַצְיָה?

הֲבָאַת בּוּרְגָּנוּת־זְעִירָה

לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת.

*

מָה זֹאת מַהְפֵּכָה?

רַעְיוֹן עַרְטִילָאִי

בַּתַּרְגּוּם אַרְטִילֶרִי.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

הַשְׁקָפוֹת שֶׁל פַּרַזִיט?

טַפִּילוֹסוֹפְיָה

מָה בֵּין שִׁוְיוֹן לִפְרוֹטֶקְצְיָה?

זֶה – כְּלָל גָּדוֹל

וְזוּ – קְלָלָה גְּדוֹלָה.

*

מָה בֵּין הִתְנַדְּבוּת לִפְרוֹטֶקְצְיָה?

זוֹ – הַקְרָבַת עֲסָקִים

וְזוֹ – הַעֲסָקַת קְרוֹבִים.

*

מָה בֵּין נַעֲנֶה לְמִשְׁתַּמֵּט?

זֶה מִתְנַדֵּב

וְזֶה מִתְנַדֵּף.

*

מָה בֵּין עוֹלֶה בַּרְרָן

לְעוֹלֶה חָלוּץ?

זֶה מַתְנֶה אֲזוֹרִים

וְזֶה אוֹזֵר מָתְנַיִם.

אֵיזוֹ דְּמוּת

יָאָה לִמְדִינָתֵנוּ?

הִתְקַ־דְּמוּת.

*

אֵיזוֹ שְׁבוּת

מֵבִיאָה כִּבּוּשׁ?

הִתְיַ־שְּׁבוּת

*

אֵיזוֹ שְׁטוּת

הִיא רֵאשִׁית־חָכְמָה לְהִתְיַשְׁבוּתֵנוּ?

הִתְפַּ־שְּׁטוּת.

*

אֵיזוֹ גְנוּת

הִיא שֶׁבַח גָּדוֹל לַמִּתְיַשְּׁבִים?

הִתְאַרְ־גְּנוּת.

*

אֵיזוֹ חָזוּת

נִתְּנָה לְיָד וְלֹא לְעַיִן?

הִתְאַ־חֲזוּת.

*

אֵיזוֹ רְשׁוּת

הִיא חוֹבָה לַחֲלוּצֵנוּ?

הִשְׁתַּ־רְשׁוּת.

אֵיזוֹ חַוָּה

דְּרוּשָׁה כָּעֵת לְכָל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל?

אַ־חֲוָה.

*

אֵיזוֹ רוּת

דְּרוּשָׁה לְכָל צָעִיר עִבְרִי?

בַּגְ־רוּת.

*

אֵיזוֹ חָנוּת

צָרִיךְ לְחַסֵּל בְּכִכַּר־הַמִּפְלָגוֹת?

נַצְ־חֲנוּת.

*

אֵיזֶה סִיס

אֵינוֹ עָף בְּקַו יָשָׁר?

תַּכְ־סִיס

*

אֵיזֶה סוּס

אֵינוֹ מֵבִיא אָדָם לְשׁוּם מָקוֹם?

הִ־סוּס

*

אֵיזוֹ סִיעָה

מוֹבִילָה קְדִימָה לְכָל הַדֵּעוֹת?

פְּסִי־עָה.

אֵיזֶה שֶׂה

הוּא גְדוֹל־הַמּוֹרִים?

מַעֲ־שֶׂה.

*

אֵיזֶה גְדִי

אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְעֵינַי?

מִתְנַ־גְּדִי.

*

אֵיזֶה טוֹן

קוֹבֵעַ בַּפּוֹלִיטִיקָה?

שִׁל־טוֹן.

*

אֵיזוֹ סִבָּה

גוֹרֶמֶת הַרְבֵּה נְאוּמִים?

מְ־סִבָּה.

*

אֵיזֶה גַּנּוֹן

דָּרוּשׁ לִמְבֻגָּרִים?

מַנְ־גָּנוֹן.

*

אֵיזֶה גַן

יָכוֹל לִפְרוֹחַ בַּשָּׁמַיִם?

מִפְ־גָּן.

הַמִּסִּים – וְהַנִּסִּים

שְׁנֵי בְּנֵי־עִיר רַטְנוּ בְּיַחַד

עַל אוֹתָהּ צָרָה נִצַּחַת:

"הוֹי מִסִּים, מִסִּים, מִסִּים!

מְרוֹקְנִים אֶת הַכִּיסִים!"

וּפִתְאֹם – מִן הַשָּׁמַיִם

בָּא שִׁקְשׁוּק עֲשְׂרוֹת כְּנָפַיִם:

לְהָקוֹת שֶׁל חֵיִל־אֲוִיר

תִּמְרְנוּ בִּשְׁמֵי הָעִיר.

אוֹן עִבְרִי פָּרַץ־הִבְקִיעַ

אֶת הַדֶּרֶךְ לָרָקִיעַ;

הוּא כָּבַשׁ אוֹתוֹ – וְשָׂם

מִטְרִיַּת־מָגֵן לָעָם.

הִסְתַּכְּלוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד –

וּפְנֵיהֶם קָרְנוּ מִנַּחַת:

"הוֹי נִסִים, נִסִים, נִסִים!

כַּדָאִים הֵם הַמִסִּים!"

*

יִעוּד רֹאשִׁי, שֶׁלֹּא קֻיַּם עוֹד,

שֶׁל הַקִּדְמָה הָעוֹלָמִית –

הִיא יְצִירַת תַּרְבּוּת דִּינַמִית

לְלֹא שִׁמוּשׁ בְּדִינַמִיט.

*

"נִקְיוֹן־מִדּוֹת שֶׁל אִישׁ פּוֹלִיטִי –

כֵּיצַד לִקְרוֹא לוֹ בְּעִבְרִית?"

כְּשֶׁנִּשְׁאַלְתִּי כָּךְ, עָנִיתִי:

“מַנְהִיגִיֶנָה צִבּוּרִית!”

*

אַף כִּי מִגִּיל־יַנְקוּת רִאשׁוֹן

אָפְיִי מְאֹד “צִיוִילִי”,

מִילִיטָרִיסְט אֲנִי מִלְּשׁוֹן:

“אִם אֵין אֲנִי לִי – מִי לִי?”

*

כָּל אִידֵאלִיוֹת – זָרָה

לְקַרְיֶרִיסְט וָתִיק:

אֶצְלוֹ “פּוֹלִיטִיקָה” גְּזוּרָה

מִשֹׁרֶשׁ “פֹּה־לִי־תִּיק”.

*

שִׁדּוּר מֶלֵא הֲפַכְפָּכוּת

גָּרַם לְהֶעָרָה:

הַתַּחֲנָה שִׁדְּרָה בְּלִי חוּט –

וְגַם בְּלִי חוּט־שִׁדְרָה!

*

רוֹדָן הוּא בַּעַל־אַלָּמוּת

שֶׁעַל עַמּוֹ גּוֹזֵר אִלְּמוּת.

*

רוֹדָן נִשְׁעָן עַל כִּידוֹנִים

וּבְּיוּרוֹקְרַט – עַל פְּקִידוֹנִים.

*

מַזְכִּיר וְ“רֹאשׁ” – יַחְדָּו פּוֹסְקִים:

זֶה מְסַכֵּם – וְזֶה מַסְכִּים.

*

הַמְּנַהֵל דּוֹחֶה בְּקַשׁ,

וְהַשַּׁמָּשׁ – בְּיָד מַמָּשׁ.

*

דָּרוּשׁ פֹּה נִיר, דָּרוּשׁ פֹּה גַן –

אַךְ לֹא דָרוּשׁ פֹּה שׁוּם נִרְגָּן.

*

בֵּין הַחוֹשְׁבִים עַצְמָם חוֹלְמִים

יֶשְׁנָם פָּשׁוּט מְנֻמְנָמִים.

*

עַכְשָׁו דָּרוּשׁ לוֹחֵם נָאוֹר:

עָבַר זְמַנּוֹ שֶׁל מִלְּחֲמוֹר.

*

אִם לֹא תִּתְ־קוֹף וְלֹא תֻּתְ־קַף,

תּוּכַל לִחְיוֹת עַד גִּיל קוֹף־כַּף.

*

דּוֹר־אַטוֹם – שִׁעְבּוּד לַדַּעַת,

הַגּוֹרֵר אִבּוּד־לָדַעַת.

*

מִי יִּתֵּן בִּנְיָן אַטוֹמִי

לְלֹא הֶרֶס אַנַטוֹמִי!

*

הַבּוֹנֶה מוֹצִיא רַעְיוֹן

מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל;

הַהוֹרֵס וְהַבִּרְיוֹן –

מִן הַכֹּחַ אֶל הַגֹּעַל.

*

לֹא קָשֶׁה לְפָרֵשׁ –

אַךְ קָשֶׁה לְפַשֵּׁר;

לֹא קָשֶׁה לְגָרֵשׁ –

אַךְ קָשֶׁה לְגַשֵּׁר.

*

הַחֵרוּת וְהַדְּרוֹר

הֵם שֵׁמוֹת נִרְדָּפִים –

בְּיִחוּד בְּמִשְׁטָר

רוֹדָנִים תַּקִּיפִים.

*

אַל נִשְׁכַּח: גַּם בְּדוֹר

דֵּמוֹקְרַטְיָה וּדְרוֹר

לֹא הֲמוֹן מַצְבִּיעִים

מְמַּנֶּה מַצְבִּיאִים.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

בַּעַל אִשָּׁה בַּזְבְּזָנִית?

תַּשְׁלוּמִיאֵל.

בִּטּוּחַ מִשְׁנֶה

סוֹחֵר נוֹכֵל, שֶׁבָּא בִּדְחָק

בַּעֲסָקָיו רַבֵּי־הַסֶּבֶךְ,

בִּקֵּשׁ עֶזְרַת “מֻמְחֶה” מֻבְהָק

לַהֲפִיכַת הֶפְסֵד לְרֶוָח.

– "אֶפְשָׁר עִסְקָה זוֹ לְסַדֵּר

בְּכָל צוּרָה וְכָל מַתְכֹּנֶת" –

אָמַר מֻמְחֵנוּ לַסּוֹחֵר:

“הַאִם בּוֹחֵר אַתָּה דְלֵקֹנֶת?”

הָאִישׁ שָׁקַע בְּמַחְשָׁבָה.

– "לֹא, מַעֲדִיף אֲנִי גְנֵבָה:

אִם בְּמִקְרֶה, חֶבְרַת־בִּטּוּחַ

תַּתְחִיל חָלִילָה בְּמִקּוּחַ,

אוֹ אִם בִּכְלָל לֹא תְּשַׁלֵּם,

יִהְיֶה הָרְכוּשׁ כֻּלּוֹ שָׁלֵם.

*

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ…

אַרְגַּז־נֵרוֹת גָּדוֹל עָבַר

מִיַּד־סַפְסָר לְיַד־סַפְסָר.

הֵם סָחֲרוּ בּוֹ בְּלִי לִטְרוֹחַ

אוֹתוֹ לִבְדּוֹק – וְאַף לִפְתּוֹחַ;

כֻּלָּם הִרְוִיחוּ – וְהַמְּחִיר

יוֹם־יוֹם עָלָה וְהֶאֱמִיר.

סוֹף־סוֹף, כִּכְלוֹת הַמְּעַרְבֹּלֶת,

אוֹתוֹ קָנָה סוֹחֵר־מַכֹּלֶת.

הַלָּז גִּלָּה גִלוּי מַבְהִיל:

כָּל נֵר וָנֵר – חָסַר לוֹ פְּתִיל!

רָץ הַסּוֹחֵר הַזֶּה בַּצַּר לוֹ

אֶל הַסַּפְסָר, אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.

– “טַעֲנָתְךָ הִיא מַצְחִיקָה” –

הֵשִׁיב הַלָּז: "וְאֵין לָהּ שַׁחַר:

כְּלוּם הֵם – נֵרוֹת לְהַדְלָקָה?

הֵם, יְדִידִי, נֵרוֹת לְסַחַר!"

פְּעֻלָּה בַּנְקָאִית

אֵם מֻדְאֶגֶת צִלְצְלָה

לַמִּשְׂרָד אֶל בַּעֲלָהּ:

"עֵסֶק בִּישׁ! אַתָּה שׁוֹמֵעַ?

אִיתָמָר בָּלַע מַטְבֵּעַ!"

– "אֵין דָּבָר! – אוֹתָה הִפְסִיק

בַּעֲלָהּ, בַּנְקַאי וָתִיק:

"נַחְסִירוֹ בְּסּוֹף־שָׁבוּעַ

מִתַּשְׁלוּם דְּמֵי־כִּיס קָבוּעַ!"

*

בְּעָיָה מוּסָרִית

אֵיזוֹ גְּבֶרֶת מְפֻזֶּרֶת

שִׁרְבְּבָה מִתּוֹךְ טָעוּת

חֲצִי־לִירָה מְיֻתֶּרֶת

לַמּוֹכֵר שֶׁבַּחֲנוּת.

אַךְ עָבְרָה אֶת סַף־הַדֶּלֶת,

סְפֵק־מוּסָר אוֹתוֹ תָּקַף:

אִם חוֹבָה עָלָיו מֻטֶּלֶת –

לְסַפֵּר זֹאת לַשֻּׁתָּף?

*

לְפָנִים, בַּדּוֹר הַבַּעַר

שׁוֹדְדִים שָׁכְנוּ בַּיַּעַר.

אַךְ דּוֹרֵנוּ מְלֻמָּד:

כָּל שׁוֹדֵד פָּתַח מִשְׂרָד.

סִפּוּרוֹ שֶׁל שֻׁתָּף

שְׁתֵּי שָׁנִים עָבַדְנוּ יַחֵד,

שֻׁתָּפִים כְּחוּט וָמַחַט:

אָנֹכִי כְּבַעַל־הוֹן,

הוּא – כְּבַעַל נִסָּיוֹן.

הִשְׁתַּתַּפְנוּ, הִשְׁתַּתַּפְנוּ

וְהַסּוֹף שֶׁנִּתְחַלַּפְנוּ:

בְיָדוֹ עַכְשָׁו הַהוֹן,

בְּיָדִי – הַנִּסָּיוֹן.

מְחִירוֹן

מֵת ‘גְבִיר’. אִשְׁתּוֹ הַקַּמְצָנִית

הָלְכָה לִשְׁכּוֹר אֶת הַמַּסְפִּיד.

אוֹתוֹ מֻמְחֶה, דַּבְּרָן רַב־כֹּחַ,

אָמַר לְאֵשֶׁת הַמָּנוֹחַ:

"אֶשָּׂא הֶסְפֵּד כָּל־כָּךְ מַרְעִישׁ,

שֶׁהַקָּהָל יִגְעֶה בְּבֶכִי:

לֹא יִשָּׁאֵר אֲפִילו אִישׁ

שֶׁלֹּא יַזִּיל דִּמְעָה עַל לֶחִי –

וְלַנָּשִׁים יִהְיִוּ צְפוּיוֹת

הַרְבֵּה־הַרְבֵּה הִתְעַלְּפוּיּוֹת…

זֶה יַעֲלֶה מָאתָיִם לִירָה!"

– “הַמְּחִיר יָקָר מִדַּי” – הֵעִירָה

הָאַלְמָנָה.

– "אוּכָל לָשֵׂאת

גַּם בְּמֵאָה – הֶסְפֵּד סוּג בֵּיִת.

מוּבָן, אֶנְהַג בְּיֶתֶר־צֶנַע:

הִתְעַלְּפֻיּוֹת כְּבָר לֹא תִּהְיֶינָה –

אוּלָם אַרְעִיד אֶת הַלְּבָבוֹת

בְּרֶטֶט צַעַר וְכָבוֹד!"

– "לֹא, בִּשְׁבִילִי יָקָר הַמְּחִיר עוֹד:

אוּכַל לָתֵת רַק עֶשֶׂר לִירוֹת".

“רַק עֶשֶׂר” טוֹב, גַּם זֶה אֶפְשָׁר!

אוּלָם הוֹאִילִי־נָא לִסְלוֹחַ:

בַּמְּחִיר הַזֶּה אֻכְרַח לוֹמַר

אֶת הָאֱמֶת עַל הַמָּנוֹחַ!"

*

הַכֹּל לְפִי… הַמְּבַיֵּץ וְהַמִּתְבַּיֵּץ

נָסִיךְ־תַּיָּר, שֶׁסָּר לִכְפָר,

סָעַד שָׁם בְּבִקְתָּה –

וְנִתְבַּקֵּשׁ לָתֵת דִּינָר

בִּמְחִיר שֶׁל חֲבִתָּה.

– "וַדַּאי, בֵּיצִים בְּזֶה הַכְּפָר –

דָּבָר מְאֹד נָדִיר?" –

שָׁאַל הָאִישׁ אֶת הָאִכָּר.

אַךְ הָאִכָּר הִסְבִּיר:"

– "טָעִיתָ, הוֹד מַעֲלָתְךָ:

בֵּיצִים פֹּה לְמַכְבִּיר –

אַךְ נְסִיכִים, בִּמְחִילָתְךָ,

הֵם כָּאן דָּבָר נָדִיר!"

*

תֵּאוּם הַשָּׂכָר

פְּלוֹנִי, פָּקִיד בְּבֵית־מִסְחָר,

בִּקֵּשׁ תּוֹסֶפֶת לַשָּׂכָר.

נִשְׁאַל הָאִישׁ: “וּמָה הַטַּעַם?”

– “שְׁנֵי טְעָמִים יֶשְׁנָם הַפַּעַם!”

– “וּמָה הֵם שְׁנֵי הַטְּעָמִים?”

– “אִשְׁתִּי יַלְדָה לִי תְּאוֹמִים!”

*

מִסְפַּר הָעוֹבְדִים

אֶל מְנַהֵל חֶבְרָה גְדוֹלָה

פָּנָה אוֹרֵחַ בִּשְׁאֵלָה:

"יַגִּיד נָא מַר, כַּמָּה פְּקִידִים,

בְּסַךְ־הַכֹּל, אֶצְלוֹ עוֹבְדִים?

“קָשֶׁה לוֹמַר!” – עָנָה הָאִישׁ:

“אֲנִי סָבוּר: בְּעֵרֶךְ, שְׁלִישׁ…”

הַטַּרְזָן וְהַחַיָּט

– "נוּ, מָתַי תִּגְמוֹר, רָשָׁע

תִּלְבָּשְׁתִּי הַחֲדָשָׁה?"

– "כַּאֲשֶׁר תִּפְרַע, בֶּן־חֶמֶד,

מְחִירָהּ שֶׁל הַקּוֹדֶמֶת!"

– פֶּרֶק־זְמַן כָּל־כָּךְ גָּדוֹל

לְחַכּוֹת אֵינִי יָכוֹל!"

יוֹדֵעַ צַדִּיק…

סוֹחֵר סִיטוֹנִי

יָדוּעַ בַּקֶרֶת

נִשְׁפַּט עִם פְּלוֹנִי

בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.

מְקוֹר הַמָּדוֹן

הָיָה מְסֻּבָּךְ.

שָׂכַר הָאָדוֹן

פְּרַקְלִיט מְשֻׁבָּח.

זָכָה הַפְּרַקְלִיט.

גֵּאֶה וְשָׂמֵחַ,

טִלְגְּרֵף חֲגִיגִית:

“הַצֶּדֶק נִצֵּחַ!”

הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ

תְּשׁוּבָה בְּמִבְרָק:

"צָרִיךְ לְהַגִּישׁ

עִרְעוּר עַל הַפְּסָק!"

*

הַשֵּׁם אָשֵׁם

אֶבְיוֹן נִכְנַס אֶל גְבִיר נָדִיב –

וּבַקָּשַׁת עֶזְרָה בְּפִיו.

– “מָה שְׁמֶךָ?”

– “גָּד”.

– “וּבְכֵן, רְאֵה־נָא” –

אָמַר נוֹתֵן־הַנְּדָבָה:

"גָּד – בְּגִימַטְרִיָּה שִׁבְעָה;

שִׁבְעָה זוּזִים, אֵפוֹא אֶתֵּנָה!"

פְּנֵי גָד לָבְשׁוּ קַדְרוּת וּדְוַי.

תָּמַהּ הִגְבִּיר: “עַל מָה כָּעַסְתָּ?”

עָנָה: "כָּעַסְתִּי עַל הוֹרַי,

שֶׁלֹּא קָרְאוּ לִי אַרְתַּחְשַׁסְתְּא!"

פִילוֹסוֹפְיָה סְפֶּקוּלַטִיבִית

טִירוֹן בִּקֵּשׁ בּוּרְסַאי זָקֵן:

“לַמְּדֵנִי סוֹד סִפְסוּר צָלֵחַ!” –

– “דִּינוֹ כְּדִין אַמְבָּט צוֹנֵן” –

עָנָה בַּנַּחַת הַפִּקֵּחַ.

– “אֵינִי מֵבִין” – אָמַר הָאִישׁ:

“מָה הָעֵצָה אֲשֶׁר תָּעוּצָה?”

– "עֵצָה פְּשׁוּטָה: קְפוֹץ פְנִימָה חִישׁ

וְעוֹד יוֹתֵר מַהֵר – הַחוּצָה!"

גִּלּוּי גִּיל

"שַׁלְּמִי! יַלְדֵּךְ כְּבָר דַּי גָּדוֹל!

“הוּא בֶּן־שָׁלֹשׁ!”

– “אַל תִּתְלוֹצֵצִי!”

– "שְׁמַע: הִתְחַתַּנְתִּי, סַךְ־הַכֹּל,

לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים וָחֵצִי!"

אַךְ גַּם סִמָּן כָּל־כָּךְ מֻבְהָק

לֹא זִעֲזַע אֶת הַנֶּהָג.

– “גְּבִרְתִּי!” – עָנָה בְּקוֹל אַרְסִי לָהּ:

"בָּזֹאת רֹאשִׁי אֵינִי מַכְנִיס!

אֵינִי דּוֹרֵשׁ וִידּוּי, חֲלִילָה:

אֲנִי דּוֹרֵשׁ רַק דְּמֵי־כַּרְטִיס!"

תּוֹרָה וּ“סְחוֹרָה”

“חַכִּי־נָא רֶגַע, אַל תַּתְחִילִי!” –

אָמְרָה אֵם סְקוֹטִית לְמוֹרָה:

"הַאִם תַּחְזִירִי אֶת כַּסְפִּי לִי,

אִם לֹא יִתְפּוֹס יַלְדִּי תּוֹרָה?"

– “לֹא, כֶּסֶף אֵין אֲנִי מַחְזֶרֶת” –

עָנְתָה בְּנַחַת הַמּוֹרָה:

אַך אֵין דָּבָר! אַל פַּחַד גְּבֶרֶת:

אֲנִי אַחְזִיר אֶת הַסְּחוֹרָה!"

מַתָּן בַּסֵּתֶר

מוֹסַד־צְדָקָה קִבֵּל מִכְתָּב

עִם צֶ’ק מָשׁוּךְ עַל בַּנְק:

"אֲנִי תּוֹרֵם בְּעֹנֶג רַב

מָאתָיִם אֶלֶף פְרַנְק.

אַךְ לַנָּדִיב הָאֲמִתִּי

יָאֶה עִלּוּם־הַשֵּׁם!

לָכֵן מִגֹּדֶּל עַנְוָתִי

עַל צֶ’ק אֵינִי חוֹתֵם".

*

“הַהִצַּלַתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?”

אִישׁ סְקוֹטִי בָּא אֶל פַּלְמוֹנִי:

"הַאִם אַתָּה הוּא אֲדוֹנִי,

שֶׁתְּמוֹל בַּצָּהֳרַיִם

מָשִׁיתָ בְּנֵי מִמַּיִם?"

– “כֵּן! מָה שְּׁלוֹמוֹ?” – בְּרֹב חִבָּה

שָׁאַל הָאִישׁ – "תּוֹדָה רַבָּה,

אַךְ רְצוֹנִי לָדַעַת,

הֵיכָן הִיא הַמִּגְבַּעַת?"

פְּקִידֵי־שׁוּמָא בְּיִשְׂרָאֵל

הֵם קַפְּדָנִים מִדַּי:

הֲרֵי אֵינָם מִבֵּית־הִלֵּל

כִּי אִם מִבֵּית־שַׁמַּאי.

*

בְּעֶצֶם, מַס־הַהַכְנָסָה –

מַכְשִׁיר־תַּרְבּוּת רַב־כֹּח:

זִכְרוּ גְדוֹלוֹת שֶׁהוּא עָשָׂה

… בִּשְׁבִיל חִדּוּד־הַמֹּחַ!

*

מַתְרִים שׁוֹלֵחַ לְאַחִים

מִכְתָּב חוֹזֵר… עַל הַפְּתָחִים.

בִּשְׁתֵּי דְרִישׁוֹת תָּכְנוֹ גָּלוּם:

דְּרִישַׁת־שָׁלוֹם, דְּרִישַׁת־שִׁלוּם.

*

לַמֶּמְשָׁלָה הַרְבֵּה כִּיסִים –

וְכָל אֶחָד דּוֹרֵשׁ מִסִּים.

*

אַל תְּלַמֵּד דָּגִים לִשְׁחוֹת,

אַל תְּלַמֵּד גּוֹבִים לִסְחוֹט.

*

הַמִּתְפַּתֶּה סוֹבֵב סְחוֹר־סְחוֹר –

וְהַמַּצְפּוּן לוֹחֵשׁ: זְכוֹר־זְכוֹר!

*

כָּל כְּלִי תּוּכָל לִקְנוֹת בְּלִ"י,

אַךְ לֹא תִּקְנֶה שׁוּם חֵפֶץ – בְּלִי…

*

אִישׁ־צֶנַע חַי לְפִי מִשְׁטָר

וּבַזְבְּזָן – מִשְּׁטָר לִשְׁטָר.

*

פַּזְּרָן קוֹנֶה מִטַּלְטְלִין,

קַמְּצָן שׁוֹמֵר מְצַלְצְלִין.

*

עָשִׁיר “טָרִי” קוֹנֶה בְּלִי סוֹף

רִהוּט בְּנֹסַח רוֹקוֹקוֹף.

בַּחֲנוּת הוֹרַנִי פֶּתַע

הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה לִי:

לֹא רַק בְּרוּטוֹ – גַּם הַנֶּטוֹ

הוּא עַכְשָׁו מְאֹד בְּרוּטַלִי.

*

כָּל חֶמְדּוֹת עוֹלָם נָאֶה,

כָּל אֲשֶׁר יָצַר יָהּ –

בַּעַל־בֶּצַע כְּסִיל רוֹאֶה

דֶּרֶךְ כַּסְפָּאקְלַרְיָה.

*

הַצָּרָה שֶׁהַנּוֹשֶׁה

לְעוֹלָם אֵינוֹ נוֹשֶׁה:

הוּא זוֹכֵר אֶת הַמַּשֶּׁה

וְלוֹחֵץ קָשֶׁה־קָשֶׁה.

*

בָּעוֹלָם יֶשְׁנוֹ פַּטִּישׁ.

אֶת כֹּחֵנוּ הוּא מַתִּישׁ.

מַהוּ שֵׁם אוֹתוֹ פַּטִּישׁ?

הוּא נִקְרָא “פַּת־אִישׁ”.

*

הָרָעָב – לִבּו נִתָּן

בֵּין פַּת־אִישׁ וּבֵין שָׂטָן.

מָה בֵּין עָנִי לְעָשִׁיר?

זֶה מַרְגִישׁ חֹסֶר –

וְזֶה חָסֵר רֶגֶשׁ.

*

מָה בֵּין הֶפְסֵד לְרֶוַח?

זֶה מְרוֹשֵׁשׁ סוֹחֵר –

וְזֶה מְסַחְרֵר רֹאשׁ.

*

מָה זֶּה דְּמֵי־מַפְתֵּחַ?

כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר,

שֶׁעוֹבֵר מִשּׁוֹכֵר לְמַשְׂכִּיר.

*

מַהוּ קְנָס לְפוֹרֵץ־דֶּלֶת?

קְנִיסָה חֻקִּית

עַל כְּנִיסָה בִּלְתִּי־חֻקִּית

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת בֵּית־מַשְׁכּוֹן?

“קֻפַּת־חוֹלִים לְחוֹלֵי־קֻפָּה”.

*

מַהִי מְכִירָה בַּהֲקָפָה?

מִשְׁעֶנֶת הַקּוֹנֶה הַרָצוּץ.

מָה בֵּין תַּפְרִיט לְתַקְצִיב?

זֶה מַתְחִיל בְּכָבֵד קָצוּץ

וְזֶה מַתְחִיל בְּקִצוּץ כָּבֵד.

*

מָה בֵּין צֶנַע לְבִזְבּוּז?

זֶה חֶסְכוֹן הוֹצָאוֹת

וְזֶה – הוֹצָאַת חֶסְכוֹנוֹת.

*

מָה בֵּין עָנָן לְדוֹלָר?

זֶה מְכַסֶּה שֶׁמֶשׁ –

וְזֶה מְשַׁמֵּשׁ כִּסּוּי.

*

מָה בֵּין נִסִּים לְמִסִּים?

אֵלֶּה – מִן הַשָּׁמַיִם

וְאֵלֶּה – מִן הַשַּׁמַּאי.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

קְבִיעַת מְחִירִים רִשְׁמִיִּים?

מְחִירוּרְגִיָה.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִקְרוֹא

חוֹב מְסֻפָּק?

סַךְ רָחוֹק.

אֵיזֶה חֶשְׁבּוֹן בַּבַּנְק

פּוֹתֵחַ בַּזְבְּזָן?

חֶשְׁבּוֹן עוֹבֵר וְלֹא שָׁב.

*

מָה בֵּין שְׁמִירַת חַיִּים

לִשְׁמִירַת כֶּסֶף?

לְזוֹ דָּרוּשׁ חַמְצָן –

וּלְזוֹ דָּרוּשׁ קַמְּצָן.

*

מָה עוֹשֶׂה קַמְּצָן?

אוֹגֵר, סוֹגֵר וְדוֹגֵר.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

קוֹנֶה מְרֻמֶּה?

מְשַׁלֶּמֶךְ.

*

מָה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבְּנָהָר וּבְרַמַּאי?

זֶה נִזּוֹן מִן הַנְּחָלִים –

וְגַם זֶה נִזּוֹן מִן הַנְּכָלִים.

*

מָה בֵּין קוֹנֶה לְגַנָּב?

זֶה מַמְשִׁיךְ בִּקְנִיָּה –

וְזֶה קוֹנֶה בִּמְשִׁיכָה.

*

מָה בֵּין כַּיָּס לְיַתּוּשׁ?

זֶה קוֹנֶה דָּמִים בִּמְשִׁיכָה –

וְזֶה קוֹנֶה דָּמִים בִּנְשִׁיכָה.

*

עַל מָה מִתְאוֹנְנִים הַגַּנָּבִים?

עַל יְרִידָה בְּמַצַּב תַּעֲשׁוּקָה.

*

מָה בֵּין עָמֵל לְגַנָּב?

זֶה מִשְׂתַּכֵּר בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה –

וְזֶה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קֻפַּנְדְּרִיָּה.

מָה בֵּין בַּיִת בְּשִׁיר

לְבַיִת בְּעִיר?

זֶה עִנְיַן לְסַפְרוּת

וְזֶה עִנְיַן לְסַפְסָרוּת.

*

מָה בֵּין סוֹחֵר הָגוּן לְסַפְסָר?

זֶה בַּעַל בְּעַמָּיו –

וְזֶה רַעַל בְּעַמָּיו.

*

מָה בֵּין נָזִיר לְסַפְסָר?

זֶה פּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר –

וְזֶה צוֹבֵר מִן “הַהֶפְרֵשׁ”.

*

מָה שֵׁם יָאֶה לְסַפְסָר?

עַשְׁקָן צִבּוּרִי.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

חִשׁוּב שֶׁל סַפְסָר?

קִלְקוּלַצְיָה.

*

אֵיזוֹ תְהִלָּה

קוֹסֶמֶת לְעָשִׁיר?

מָמוֹנִיטִין.

אֵיזֶה רָשׁ

חָבִיב עַל עָשִׁיר?

מִג־רָשׁ.

*

אֵיזֶה דַל

מֵבִיא לִידֵי דְּמָעוֹת אֲפִילו רָשָׁע?

חַר־דָּל.

*

אֵיזֶה צַר

רָצוּי לְכָל אִישׁ?

אוֹ־צָר.

*

אֵיזוֹ רָעָה

מְקַבֵּל כָּל אָדָם בְּאַהֲבָה?

מִפ־רָעָה.

*

אֵיזוֹ מִדָּה

אֵינָהּ יוֹדַעַת מִדָּה?

חֲ־מִידָה.

*

אֵיזוֹ שִׁיטָה

אֵינָהּ בְּרִיאָה לָרֶגֶל?

פְּ־שִׁיטָה.

*

אֵיזֶה מָמוֹן

מְפַזֵּר טַרְחָן?

שִׁ־מָמוֹן.

*

אֵיזֶה רִישׁ

מְפַרְנֵס אֶת בְּעָלָיו?

חָ־רִישׁ.

*

אֵיזֶה רָשׁ

אָשֵׁם בְּעַצְמוֹ בְּצָרוֹתָיו?

רָשׁ־לָן.

*

אֵיזֶה מָג

יוֹצֵר מַטְבְּעוֹת?

מַג־בִּית.

*

אֵיזֶה קוֹף

קוֹבֵעַ מְחִירִים בַּשּׁוּק?

קוֹפ־צִים.

*

אֵיזֶה אוֹר

מַחְשִׁיךְ אֶת עֵינֵי הַקַּמְצָן?

אורְ־חִים.

מוֹכֵר הָגוּן

סְפּוֹרְטַאי־חוֹבֵב לוֹמֵד –לִצְנוֹחַ

בָּא לַחֲנוֹת לִקְנוֹת מִצְנָח.

“הוּא טוֹב?” – שָׁאַל בְּאִי־מָנוֹחַ:

“מָה אִם פִּתְאֹם לֹא יִפָּתַח?”

– “אַתָּה יָכוֹל לִסְמוֹךְ עָלֵינּוּ” –

עָנָה בְּנַחַת הַמּוֹכֵר:

"אִם זֶה יִקְרֶה, תַּחֲזוֹר אֵלֵינוּ –

וְנַחְלִיפֶנּוּ בָּאַחֵר!"

*

שִׁקּוּל פְּרִי – וּפְרִי־שִׁקּוּל

אִשָּׁה אָמְרָה לְחֶנְוָנִי:

"יֵשׁ בְמֹאזְנֶיךָ פְּגָם:

בַּפְּרִי, אֲשֶׁר הֵבִיא לִי בְּנִי,

חָסְרוּ מָאתַיִם גְרַם!"

אַךְ לְמִשְׁמַע הַקֻּבְלָנָה

הַחֶנְוָנִי חִיֵּךְ:

“מֹאזְנַי בְּסֵדֶר” – הוּא עָנָה –

“הַאִם שָׁקַלְתְּ אֶת בְּנֵךְ?”

מָה בֵּין שְׂמָלוֹת נוֹשׁנוֹת –

לְמוֹדֶרְנִיּוֹת?

מֵאֵלֶּה הָיְתָה מִתְפַּרְנֶסֶת חֲנוּת־בַּד

וּמֵאֵלֶּה מִתְפַּרְנֶסֶת בַּדְחָנוּת.

מָה בֵּין גֶּבֶר קַל־דַּעַת לְאִשָּׁה קַלַת־דַּעַת?

אֶת זֶה אֶפְשָׁר לִמְשׁוֹךְ

בְּכָל אֹפֶן שֶׁהוּא,

וְאֶת זוֹ – בְּכָל אָפְנָה שֶׁהִיא.

*

מָה בֵּין נְשֵׁי־הֶעָבָר לִנְשֵׁי־זְמַנֵנוּ?

אֵלֶּה נִתְחַנְּכוּ עַל “צְאֶינָה וּרְאֶינָה”

וְאֵלֶּה – עַל “צאֶינָה וְהֵרָאֶינָה”.

*

מָה בֵּין צֶנַע לִצְנִיעוּת?

זֶה אוֹסֵר מְלַאי מֻפְרָז

וְזוֹ אוֹסֶרֶת גְּלַאי מֻפְרָז.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

שִׂמְלָה עִם גְּלַאי מֻפְרָז?

שִׂמְלַת־עֶרֶו.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

הֲמוֹן־מִתְרַחֲצִים עַל חוֹף־הַיָּם?

חֲשַׂפְשׂוּף.

*

מָה שֵׁם יָאֶה

לְתַהְפּוּכוֹת שֶׁל אָפְנַת־נָשִׂים?

גַּנְדְּרָלָמוּסְיָה.

*

מַהוּ שְׂפָתוֹן?

תִּקוּן חִימִי

לְחֶסְרוֹן פִיסִי.

*

מַהִי אָפְנַת קַיִץ?

תֹּכֶן גַּשְׁמִי

בְּצוּרָה מֻפְשֶׁטֶת.

*

מָה הֵן מִצְווֹת

הָאָפְנָה הַחֲדִישָׁה?

תּוֹרָה מִסִּינַיְלוֹן.

*

מַהוּ עִתּוֹן לְאָפְנַת־נָשִׂים?

אָפְנַת־פַּעְנֵחַ.

*

מָה בֵּין אָמָּנוּת לְקוֹסְמֶטִיקָה?

זוֹ – מְלָאכָה יָפָה

וְזוּ – יֹפִי מְלָאכוּתִי.

*

מָה בֵּין חוֹמֶדֶת־בֶּגֶד לְבוֹגֶדֶת־בֶּגֶד?

כָּאן – אֱמוּנָה בִּמְּעִיל

וְכָאן – מְעִילָה בְאֵמוּן.

אָפְנָה בְּעֵינֵי הַטַּף

אֵם מוֹדֶרְנִית, גְּבֶרֶת־חֶמֶד

בְּתִלְבֹּשֶׁת “מִתְקַדֶּמֶת”,

נִכְנְסָה אֶל בָּנָהּ־קְטַנָּהּ

לְנַשְּׁקוֹ לִפְנֵי שֵׁנָה.

– “לַּיְלָה טוֹב! עָלַי לִנְסוֹעַ!”

– “אָנָה, אִמָּא?” – לְקוֹלְנוֹעַ".

הוּא הִבִּיט בָּהּ וְחִיֵּךְ:

“וְאִם מִישֶׁהוּ יִרְאֵךְ?”

*

חֹר אֶחָד בְּנַעַל־גְּבֶרֶת –

זֶה סִמָּן עָצוּב שֶׁל רִישׁ;

כָּל הַנַּעַל מְחֶרֶרת –

זֶה סִמַּן סִגְנוֹן חָדִישׁ.

*

מָה הֶבְדֵּל בֵּין אִישׁ לִגְבֶרֶת

בַּחֲנוּת שֶׁל מִגְבָּעוֹת?

הַסְּטָטִיסְטִיקָה אוֹמֶרֶת:

הַהֶבְדֵּל הוּא – שְׁתֵּי שָׁעוֹת.

שְׁנֵי נִמּוּקִים

אֶתְמוֹל הֶחְלִיטָה הָאִשָּׁה

לִרְכּוֹשׁ מִגְבַּעַת חֲדָשָׁה –

וְהַנִּמּוּק לָרְכִישָׁה:

כָּזֹאת כְִּבָר יֵשׁ לְכָל אִשָּׁה!

הַיּוֹם רוֹצָה אוֹתָהּ אִשָּׁה

לִרְכּוֹשׁ מִגְבַּעַת חֲדִישָׁה –

וְהַנִּמּוּק לָרְכִישָׁה

כָּזֹאת עוֹד אֵין לְשׁוּם אִשָּׁה!

מְעוּף הָאָפְנָה

בְּנֶשֶׁף־גִּיל אִשָּׁה יָפָה

עָנְדָה – עַל גְּלַאי מֻפְרָז –

שַׁרְשֶׁרֶת־נוֹי, שֶׁבְּסוֹפָה

תָּלוּי מָטוֹס־שֶׁל־פָּז.

בָּחוּר צָעִיר, שֶׁנִּזְדַּמֵּן

(מִקְּרִית אוֹ בִּמְגֻנָּב)

בְּקִרְבָתָהּ שֶׁל בַּת־הַחֵן,

נָעַץ בָּהּ אֶת עֵינָיו.

– “אֲנִי רוֹאָה” – מִבְּלִי לִכְעוֹס

אָמְרָה לַמִּתְבּוֹנֵן –

"כִּי בְעֵינֶיךָ הַמָּטוֹס

מוֹצָא חֵן־רַב, לֹא כֵן?"

– “וַדַּאי” – עָנָה הַבָּחוּרוֹן

לַגְּבֶרֶת הַיָּפָה –

"וְלֹא כָּל־כָּךְ הָאֲוִירוֹן

כִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה".

*

בְּקִרְיַת־תֶּפֶר

הָרְחוֹב, מַמָּשׁ כְּמוֹ"ל נִכְבָּד,

מַלְבִּישׁ כָּל בַּת כְּרִיכוֹת שֶׁל בַּד.

הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מַהֲדוּרוֹת –

וְהַכְּרִיכוֹת מָה הֲדּוּרוֹת!

אַךְ בְּלִי סָפֵק, הַפְּליַז' שֶׁל חוֹל

הִנֵּהוּ מוֹ"ל יוֹתֵר גָּדוֹל:

הוּא אֶת כֻּלָּן מוֹצִיא לָאוֹר

רַק בִּכְרִיכוֹת שֶׁל עוֹר.

*

בְּ“פִלוּחִין” – וּבְחִלּוּפִין

"בִּצַּעְתָּ שְׁתֵּי פְּרִיצוֹת חוֹזְרוֹת

לְבֵית־מִסְחָר בִּגְדֵי גְבָרוֹת" –

אָמַר שׁוֹפֵט: "וּבְכֵן, תּוֹדֶה־נָא:

כַּמָּה שְׂמָלוֹת גָּנַבְתָּ שָׁם?"

– “אַחַת!” – הֵשִׁיב הַנֶּאֱשָׁם:

אִשְׁתִּי דָּרְשָׁה שֶׁאַחְלִיפֶנָה!"

*

פְּלוֹנִי, קַמְּצָן לְפִי הָאֹפִי,

אָמַר אַחֲרֵי שֶׁהִתְחַתֵּן

עִם בַּחוּרָה חֲסְרַת־כָּל־חֵן,

אַךְ בַּעֲלַת… מָכוֹן לְיֹפִי:

"אֲנִי חָסִיד שֶׁל נוֹי מַכְנִיס –

וְלֹא שֶׁל נוֹי מוֹצִיא־מִכִּיס!"

*

“מֻעָט מַחְזִיק הַמְרֻבֶּה” –

אָמַר תַּלְמִיד־חָכָם,

כְּשֶׁרָאָה אִשָּׁה שְׁמֵנָה

לוֹבֶשֶׁת בֶּגֶד־יָם.

*

יֵשׁ לְהַבְחִין בִּפְנֵי “יָפָה”

בֵּין אֲמִתִּי לְשָׁוְא:

בֵּין מָה שֶׁיֵּשׁ בְּפַרְצוּפָה

לְמַה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו.

*

עַל פְּנֵי גְבִרְתּוֹ – הַמְּאֹהָב

אֵינוֹ מַבְחִין בְּטִיחַ:

בִּמְקוֹם הָרֹאשׁ, עַל שְׁתֵּי כְּתֵפָיו

יוֹשֵׁב אֲהֲבַטִּיַח.

"נוּ מָה רָאִיתָ, דָּנִיּאֵל,

עִם כַּלָּתְךָ פִּתְאֹם לִבְרוֹחַ?

וְכִי הוֹרֶיהָ שֶׁל יָעֵל

הָיוּ מוֹנְעִים בְּרִיתְכֶם בְּכֹחַ?"

– "הַמַּעֲשֶׂה הֲרֵיהוּ כָּךְ:

בַּנְּדוּנְיָה לֹא הֶאֱמַנְתִּי,

וְהַרְפַּתְקָה שֶׁל “וַיִּבְרַח” –

זֶה, לְפָחוֹת, עִנְיָן רוֹמַנְטִי!"

כִּשְׁרוֹן פְּלָאִים

“אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי מְאֹד?” –

שׁוֹאֶלֶת רוּת וּמִתְפַּנֶּקֶת

בְּצִפִּיָּה לְמַחְמָאוֹת.

– “נוּ, כֵּן” – עוֹנָה לָהּ דָּן בְּשֶׁקֶט.

אַךְ כַּמּוּבָן לֹא דַּי לְרוּת

בְּמַעֲנֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט.

– “אַתָּה חוֹשֵׁב” – הִיא שׁוּב שׁוֹאֶלֶת –

"שֶׁאֵין מָשְׁלִי בִּבְנוֹת־הַחֶלֶד?

שֶׁיָּפְיָפִיתִי מִכֻּלָּן?"

– “נָכוֹן מְאֹד” – עוֹנֶה לָהּ דָּן.

– “אַתָּה חוֹשֵׁב” – הִיא שׁוּב שׁוֹאֶלֶת –

"כִּי שְׁתֵּי עֵינַי הֵן יָם־שֶׁל־תְּכֵלֶת?

כִּי שִׂפְתוֹתַי – פִּרְחֵי־שׁוֹשָׁן?"

– “מֵאָה אָחוּז!” – עוֹנֶה לָהּ דָּן.

– "הוֹ, דָּן!' – בְּנֶפֶשׁ מִתְמוֹגֶגֶת,

אוֹמֶרֶת רוּת, כֻּלָּהּ חוֹגֶגֶת:

"הוֹ, דָּן! לְךָ כִּשְׁרוֹן־פְּלָאִים

לוֹמַר דְּבָרִים כָּל־כָּךְ נָאִים!.."

*

עוֹנַת־חִשּׁוּב – וְעוֹנַת־כִּשּׂוּף

בִּסְתָו אָמְרָה לַחֲתָנָהּ

עַלְמָה יוֹכֶבֶד: "לֹא אַתִּיר עוֹד

שׁוּם דִּבּוּרִים עַל חֲתֻנָּה

עַד שֶׁתַּחְסוֹךְ אַלְפַּיִם לִירוֹת!"

בָּא הָאָבִיב הַמְלַבְלֵב,

הַמְעוֹרֵר עֶרְגָּה בַּלֵּב.

הַבַּחוּרָה בִּקְשָׁה: "עֲנֵה־נָא:

כַּמָּה חָסַכְתָּ לִי עַד הֵנָה?"

– “אוֹי וַאֲבוֹי! שְׁלֹשִׂים וָשֵׁשׁ” –

עָנָה הָעֶלֶם מִתְיָאֵשׁ.

– “שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ?” – חָזְרָה יוֹכֶבֶד,

וְעוֹר־פָנֶיהָ קְצָת הִסְמִיק:

"שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת

שֶׁזֶּה, בְּעֵרֶךְ, כְּבָר מַסְפִּיק".

*

תְּפִלַת עַלְמָה

“אֵלִי!” – נָשְׂאָה תְּפִלָּה עַלְמָה

עַל אֲהוּבָהּ בַּמִּלְחָמָה:

"הַחְזֵר אוֹתוֹ מִמַּאֲבָק

בָּרִיא, שָׂמֵחַ – וְרַוָּק!"

סְחוֹר־סְחוֹר

בֶּן־כְּפָר בַּיְשָׁן רוֹצֶה לִשְׁפּוֹךְ

רִגְשֵׁי לִבּוֹ – אַךְ הוּא נָבוֹךְ.

“עַל מָה חוֹשֵׁב אַתָּה, אֵיתָן?” –

שׁוֹאֶלֶת רוּת אֶת הַבַּיְשָׁן.
– "אִם… יַסְכִּים אָחִי שַׁבְּתַי

לַחְלוֹב תַּחְתַּי אֶת פָּרוֹתַי…"
– “הַאִם נִהְיֵיתָ כֹּה חַלָּשׁ?”

– “עָלַי לָצֵאת לְיֶרַח־דְּבַשׁ!”
– “אַתָּה עוֹמֵד לְהִתְחַתֵּן?”

– “כֵּן… אִם תֹּאמְרִי לִי, רוּתִי, כֵּן!”

*

סִמָּן מֻבְהָק

הוּא ‘הִתְוַדָּה’ וְהֶחֱרִישׁ.

הִיא שָׁאֲלָה בִּבְרַק־עֵינַיִם:

"מָתָי הִתְחַלְתָּ לְהַרְגִּישׁ

כִּי הִתְאַהַבְתָּ בִּי, אֶפְרַיִם?"

– "עֵת שַׂמְתִּי לֵב לָרִאשׁוֹנָה

כִּי הִתְרַגַּזְתִּי עַל מַכֶּרֶת,

אֲשֶׁר חָזְרָה וְטָעֲנָה

כִּי אַתְּ טִפְּשָׁה וּמְכֹעֶרֶת".

*

בְּרוּכִים הַבּוֹרְחִים!

הַכֹּל תֻּכְנַן כַּהֲלָכָה.

הִגִּיעַ עֶרֶב הַבְּרִיחָה.
אַמְנוֹן הִכְנִיס רֹאשׁוֹ אֶשְׁנַבָּה.

מַהֵר!" – קָרָא בְּקוֹל מַבְהִיל.

הַבַּחוּרָה קָפְצָה בְּחִיל:

– “הַס! אַל תִּצְעַק! תָּעִיר אֶת אַבָּא!”

צָחַק: "שַׁטְיָה שֶׁבָּעוֹלָם,

אָבִיךְ מַחְזִיק אֶת הַסֻּלָּם!"

עֵצוֹת¹

"הוֹי, עוּצָה לִי, רֵעַ, כַּדָּת וְכַדִּין

עֵצָה שֶׁל בַּר־דֵּעַ בִּדְבַר נִשּׂוּאִין.

עָכְרָה אֶת נַפְשִׁי הַבְּדִידוּת הַבִּישָׁה…"

– וּבְכֵן, יְדִידִי – עֵת לָקַחַת אִשָּׁה.

"וּמָה אִם, חָלִילָה, אֶטְעֶה בִּבְחִירָה?

הֲרֵי הָעִנְיָן יִגָּמֵר בְּכִי־רָע.

אִשָּׁה, יְדִידִי, לֹא כְּפָפָה, לֹא אַרְנָק…"

– אִם כֵּן, יְדִידִי, הִשָּׁאֶר־נָא רַוָּק!

"רַוָּק? וְהַחֵשֶׁק גָּדוֹל הוּא כָּל־כָּךְ…

הֲרֵי הִיא נֶחְמֶדֶת, טוֹבָה כְּמַלְאָךְ,

תַּמָּה, בַּיְשָׁנִית, עֲדִינָה, רְגִישָׁה…"

– וּבְכֵן, יְדִידִי, קָח אוֹתָהּ לְאִשָּׁה!

"וּמָה אִם יָבוֹא אֵיזֶה גֶּבֶר אַחֵר

וְרֹאשׁ זוּגָתִי, מְנֻּוָּל, יְסַחְרֵר?

הֲרֵי בְּקַרְנַיִם רֹאשִׁי לֹא חָשַׁק…"

– "אִם כֵּן, יְדִידִי, הִשָּׁאֶר־נָא רַוָּק!

"כֵּן, קַל לְהַגִּיד!.. לוּ יָדַעְתָּ, מָה קַּר

לִחְיוֹת בְּעוֹלָם עֲרִירִי וְעָקָר.

וְיַד הָאִשָּׁה כֵּנָה חַמָּה וּגְמִישָׁה…"

– וּבְכֵן, יְדִידִי, יֵשׁ לָקַחַת אִשָּׁה!

"וּמָה אִם אִשְׁתִּי תְּבַלְבֵּל אֶת רֹאשִׁי?

וּמָה אִם תִּגְזוֹל מְנוּחָה מִנַּפְשִׁי?

קַפְּרִיסוֹת־אִשָּׁה הֵן דִּבּוּק מְדֻבָּק…"

– אִם כֵּן, יְדִידִי, הִשָּׁאֶר־נָא רַוָּק!

"כֵּן, קַל לְהַגִּיד… וַאֲנִי כֹּה לָהוּט

אַחֲרֵי אוֹתוֹ עֹנֶג נִפְלָא שֶׁל אַבְהוּת.

הַבֵּן הַיּוֹרֵשׁ הוּא עַצְמוֹ יְרֻשָּׁה…"

– וּבְכֵן, מָה תַּמְתִּין? אוּץ לָקַחַת אִשָּׁה!

"וּמָה אִם כָּל פַּעַם תֵּלֵד תְּאוֹמִים?

הֲרֵי גַּם כָּזֹאת יֶאֱרַע לִפְעָמִים.

מִנַּיִן מָמוֹן לְכֻלָּם יְסֻפַּק?.."

– אִם כֵּן, יְדִידִי, הִשָּׁאֶר־נָא רַוָּק!

"אַךְ אִם יִגְדְּלוּ הַבָּנִים אַחְרֵי־כֵן

הֲרֵי זוֹ מִשְׁעֶנֶת לָאָב הַזָּקֵן.

מִכָּל הַצָּרוֹת בִּזְכוּתָם אֶוָּשַׁע…"

– וּבְכֵן, אַל פִּקְפּוּק: לֵךְ וּזְכֵה בְּאִשָּׁה!

"וּמָה אִם תִפּוֹל הָאִשָּׁה לְמִשְׁכָּב?

הֲרֵי כָּל הָעֹל אָז יִפּוֹל עַל הָאָב.

כֵּיצַד אֲטַפֵּל בְּתִּינוֹק וְדַרְדַּק?.."

– אִם כֵּן, יְדִידִי, הִשָּׁאֶר־נָא רַוָּק!

"יוֹעֵץ שֶׁכָּמוֹךָ! חֶרְפָּה וּבוּשָׁה!

אִם כָּכָה, אֵלֵךְ וְאֶשָּׂא לִי אִשָּׁה!

בָּרְכֵנִי־נָא, רֵעַ, מֵיטַב הַבְּרָכוֹת –

וּשְׁלַח עֲצוֹתֶיךָ לְכָל הָרוּחוֹת!"

שְׁתֵּי פְּלִיאוֹת

כַּלָּה אַחַת לֹא־צְעִירָה –

וְלָהּ “עָבָר” גָּדוֹל –

אָמְרָה "סִפַּרְתִּי בְּלִי מוֹרָא

לַחֲתָנִי הַכֹּל!"

אַחַת מִבְּנוֹת־הַחֲבוּרָה

קָרְאָה: “הוֹי, אֵיזֶה מִין גְּבוּרָה!”

וְהַשְׁנִיָה – בְּתִמָּהוֹן:

הוֹי, אֵיזֶה זִכָּרוֹן!"

*

רֶמֶז דַּק לְרַוָּק

הַמְּחַזֵּר הָיָה בַּיְשָׁן,

וְהָעַלְמָה – זְרִיזָה.

לָכֵן אָמְרָה לוֹ לַבַּטְלָן

בְּדֶרֶךְ־רְמִיזָה:

"יֵשׁ בַּלִּבִּי סָפֵק גָּדוֹל:

הַאִם מִן הָרָאוּי,

שֶׁאֶתְהַלֵּךְ לְעֵין־הַכֹּל

עִם אִישׁ בִּלְתִּי־נָשׂוּי".

עָתִיד מַזְהִיר

בָּחוּר נָשַׁק לְבַחוּרָה.

מִיָּד חִיְּכָה לוֹ וְאָמְרָה:

"נַשְּׁקֵנִי שׁוּב, בָּחוּר עַז־מֵצַח,

וְאָנֹכִי – שֶׁלְּךָ לָנֶצַח!"

– “שָׁלוֹם!” הֵשִׁיב לָהּ בִּקְצָרָה:

“תּוֹדֶה בְּעַד הָאַזְהָרָה!”

רִאשׁוֹן־רִאשׁוֹן חָבִיב

“אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת?” –

שָׁאַל שִׁמְשׁוֹן אֶת פִּי יוֹכֶבֶד.

– "הוֹי, מִפְּנֵי מָה כֻּלְכֶם, שִׁמְשׁוֹן,

פּוֹזְמִים תָּמִיד אוֹתוֹ פִּזְמוֹן?

וַדַּאי, אַתָּה הוּא הָרִאשׁוֹן!"

בְּרֵרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת

בָּחוּר קָרָא מִתּוֹךְ תִּגְנַחַת:

“אֵיךְ אֶעֱזוֹב אוֹתָךְ, מִרְיָם?”

הַבַּחוּרָה עָנְתָה בְּנַחַת:

“בְיַבָּשָׁה, אֲוִיר – אוֹ יָם!”

עֶבֶד נִרְצָע שֶׁלֹּא נִרְצָה

“גְּבִרְתִּי!” – קָרָא אוֹהֵב טַרְחָן:

“אֲנִי עַבְדֵּךְ הַנֶּאֱמָן!”

– יָפֶה! אֵם כָּךְ הוּא הַדָּבָר,

אַתָּה כְּבָר עֶבֶד מְשֻׁחְרָר!"

*

שְׂפָתַיִם מְחַפְּשׂוֹת שָׂפָה

"פִּי מְחַפֵּשׂ, יֵקִירָתִי,

מִלִּים לְרֹב אַהֲבָתִי!"
– וּבְכֵן, סָבוּר אַתָּה כְּסִילוֹן,

שֶׁלְּחָיַי הִנָּן מִלּוֹן?"

*

כָּרָגִיל

“הֲתִתְאַבֵּד, אִם אֲסָרֵב?” –

הִיא שָׁאֲלָה בְּרַעַד־לֵב.

– “וַדַּאי!” – הֵשִׁיב לַשְּׁאֵלָה:

“זוֹ תְּגוּבָתִי הַרְגִּילָה!”

*

הַבָּחוּר הַמְאֹהֵב:

“זִיו־ּיָפְיָהּ – כְּאוֹר־כּוֹכָב!”

חַבֵרוֹ: "עִרְבַּבְתָּ, פֶּתִי,

קֶסֶם קוֹסְמִי – וְקוֹסְמֶטִי!"

*

לַחֲנוּת נִכְנַס פִּרְחָח:

“עִפָּרוֹן!”

– “קָשֶׁה אוֹ רַךְ?”

– “רַךְ!” – עָנָה בְּגַאֲוָה:

“לְמִכְתָּב שֶׁל אַהֲבָה!”

*

לְעוֹלֶה חָדָשׁ יָגַע

הַשַּׁדְּכָן לִמְצוֹא זוּגָה.

– "שְׁמַע! – הֵשִׁיב לוֹ: "אַל תִּדְאַג:

אָנֹכִי כְּבָר מְזוּגָג!"

*

“מְזוּגָג” מִשֹׁרֶשׁ זוּג –

זֶה, אָמְנָם, סִלּוּף דִּקְדוּק,

אַךְ גַּם בּוֹ – רַמְזוּז טָמִיר:

גַּם זִוּוּג – דָּבָר שָּבִיר.

*

הָאָבִיב הוּא הַתְּקוּפָה

שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַתְּקוּפָה.

הַדָּבָר הַזֶּה אָמוּר

בַּתּוֹקֵף שֶׁשְּׁמוֹ אַמוּר.

*

אַל תִּלְעַג־נָא, עוּל־יָמִים,

לְסִבְלוֹת אוֹהֵב תָּמִים:

בְּאַשְׁפַּת חִצֵּי־אַמוֹר

גַּם לְךָ אֶחָד שָׁמוֹר.

*

בַּתְּקוּפָה שֶׁל הַחִזּוּר

גַּם קַמְּצָן נוֹהֵג פִּזּוּר,

אַךְ בּוֹחֵל בּוֹ בִּמְהִירוּת –

וְחוֹזֵר לַחֲזִירוּת.

*

דַּעְתֵּנוּ מִתְלַהֶבֶת –

נִשְׁמָתֵנוּ מִתְאַהֶבֶת;

דַּעְתֵּנוּ מִתְקָרֶרֶת –

טָעוּתֵנוּ מִתְבָּרֶרֶת.

הַמִּכְשׁוֹל הַיְחִידִי

נָשׂוּי אֶחָד קִיֵּם מִצְוָה

שֶׁל אֱמוּנִים… לַאֲהוּבָה:

כִּמְעַט עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּלִי־הֶרֶף

הָלַךְ אֵלֶיהָ עֶרֶב־עֶרֶב.

בְּמוֹת אִשְׁתּוֹ, אָמְרוּ רֵעָיו,

בַּהֲסִבָּם עִמּוֹ בְּצַוְתָּא:

"וּבְכֵן, יָכוֹל אַתָּה עַכְשָׁו

לָשֵׂאת אֶת זוֹ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ!"

– “לֹא, יְדִידַי הַחֲבִיבִים!” –

עָנָה הָאִישׁ.

– “וּמָה הַמֶּנַע?”

– פָּשׁוּט מְאֹד: אִם אֶשָּׂאֶנָּה,

לְאָן אֵלֵךְ בָעֲרָבִים?"

*

קֵרֵח מִכָּאן וּמִכָּאן

אִשָּׁה נִקְרֵאת “חֶצְיוֹ” שֶׁל אִישׁ.

לָכֵן, אִם בַּעַל־חֶפֶז

נוֹשֵׂא לוֹ שְׁתַּיִם – עֵסֶק בִּישׁ:

הוּא נַעֲשֶׂה לְאֶפֶס.

תּוֹלְדוֹת זוּג

בְּעוֹדֵנוּ “מְחַזֵּר”,

הִיא שָׁמְעָה – וְהוּא דִּבֵּר;

בִּהְיוֹתָם אִשָּׁה וְאִישׁ,

הִיא דִבְּרָה – וְהוּא הֶחְרִישׁ;

וּבַסּוֹף “דִּבְּרוּ” שְׁנֵיהֶם –

וְהִקְשִׁיבוּ שְׁכֵנֵיהֶם.

*

הֶבְדֵּל דַּק

אִם הַגְּבֶרֶת מֵאַחֶרֶת,

סָח הַבַּעַל: “מַה קָרָה?”

וְהַאִם הוּא אֵחֵר הַבַּיְתָה,

הִיא שׁוֹאֶלֶת: “מַכָּרָה?”

שָׂכָר שֶׁל תִּקוּן־זָכָר

מֵפִיר־נִדְרוֹ הוּבָא לְדִין

עַל הִשְׁתַּמְּטוּת מִנִּשּׂוּאִין.

אַחַר טִעוּן הַבַּחוּרָה,

הֵחֵל שׁוֹפְטָם בַּחֲקִירָה:

– "הַאִם חָדַלְתָּ לְעַשֵּׁן

בְּהַשְׁפָּעַת עַלְמָה זוֹ?" – “כֵּן!”

"הַאִם הִצְלִיחָה לְרַסֵּן

אֶת שִׁכְרוּתְךָ הַכְרוֹנִית?" – “כֵּן!”

"הַאִם הִצְלִיחָה לְתַקֵּן

אֶת סִגְנוֹנְךָ הַגַּס?" – “כֵּן, כֵּן!”

– "וּבְכֵן, מַדוּעַ תְּמָאֵן

עִמָּהּ עַכְשָׁו לְהִתְחַתֵּן?"

עַל כָּךְ הֵשִׁיב לוֹ הַנִּתְבָּע

בְּהוֹקָרָה עַצְמִית רַבָּה:

– "אֲנִי, אַחְרֵי כָּזֶה תִּקוּן,

שֶׁוֶּה שִׁדוּךְ יוֹתֵר הָגוּן!"

בֵּין חֻפָּה לְקֻפָּה

*

רוֹדֵף מָמוֹן “נָפַל בַּפַּח”:

אֲרוּסָתוֹ יְפַת־הָעַיִן

חָסְרָה נָדָן – וְהוּא גָנַח:

“אֲנִי יוֹצֵא בְּחֵן וָאַיִן!”

*

לִפְנֵי חֻפָּה דָּרַשׁ חָתָן

נָדָן מִבַּת־הַזּוּג:

“אֶצְלִי הָעֵסֶק” – הוּא טָעַן –

“קוֹדֵם לַתַּעֲנוּג!”

*

קֻשְׁיַת רַוָּק

"דָּבָר מוּזָר! הֲרֵי תַּרְבּוּת

גִּלְּתָה כָּל סוֹד כָּמוּס:

פָּנָס בְּלִי נֵפְט, מִבְרָק בְּלִי חוּט

וַעֲגָלָה בְּלִי סוּס;

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַתַּרְבּוּת

אֵינֶנָּה יְכוֹלָה

לִמְצוֹא דָּבָר כָּל־כָּךְ פָּשׁוּט:

נָדָן לְלֹא כַּלָּה?"

הוֹן־מְחַזֵּר

"הַמְּחַזֵּר שֶׁלִּי אִבֵּד

אֶת כָּל כַּסְפּוֹ" – סִפְּרָה בַּת־חֶמֶד.

– “מָה תַּעֲשִׂי, אֵפוֹא, כָּעֵת?” –

קָרְאָה שׁוֹמַעַת מְרַחֶמֶת.

– "אַשְׁקִיעַ שְׁלִישׁ בְּהַגְרָלוֹת –

וּבַיִּתְרָה אֶקְנֶה שְׂמָלוֹת!"

*

מִשְׁתַּמֵּט

“נוֹכֵל!” – רָטְנָה לִיזֶטָה – “בְּלוֹפֵר!”

– “מִי?”

– "בַּחוּרִי! תְּבַעְתִּיו לְדִין

עַל הִתְחַמְּקוּת מִנִּשּׂוּאִין;

הָיָה חַיָּב לָתֵת לִי כֹּפֶר,

אַךְ הוּא קַמְּצָן – וְהִשְׁתַּמֵּט…"

– “כֵּיצַד?”

– “הִסְכִּים אוֹתִי לָשֵׂאת”.

מְהַלֵּךְ בִּגְדוֹלוֹת

בֵּין שְׁנֵי רֵעִים נָפְלָה שִׂיחָה

עַל דְּבַר סִדְרֵי־הַמִּשְׁפָּחָה.

“אֵין לְאִשְׁתִּי דֵעָה כְּזַיּת” –

אָמַר שִׁמְעוֹן: "אֲנִי גוֹרֵס

כִּי רַק עָלַי לִמְשׁוֹל בַּבַּיִת:

הֲרֵי אֲנִי הַמְפַרְנֵס!"

– “לֹא, לֹא! חֲבָל עַל הָאִשָּׁה לִי” –

עָנָה לוֹ גָד בְּפַתּוֹס רַב:

"לָכֵן, בְּאֹרַח לִיבֶּרַלִי,

קָבַעְתִּי סֵדֶר מְעֹרָב:

אֲנִי בִּלְבַד מַחְלִיט בְּשֶׁקֶט

בְּכָל גְּדוֹלֵי־הָעִנְיָנִים –

וְהָאִשָּׁה שֶׁלִּי פּוֹסֶקֶת

בְּעִנְיָנֵי יוֹם־יוֹם קְטַנִּים".

– “וּמָה הַגְּבוּל, אֵפוֹא, עֲנֵה־נָא!”

וְגָד עָנָה בְּשֵׁפֶל־קוֹל:

"מֵחֲתֻנָּה שֶׁלִּי עַד הֵנָּה

עוֹד לֹא קָרָה עִנְיָן גָּדוֹל".

הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת

אָמַר הַבַּעַל הַצָּעִיר

בְּ“יֶרַח־דְּבַשׁ” לַגְּבֶרֶת:

"שׁוּב לֹא אַבִּיט בְּכָל הָעִיר

עַל שׁוּם אִשָּׁה אַחֶרֶת!"

– “תַּבִּיט, אִישִׁי הַנֶּאֱהָב”

עָנְתָה אִשְׁתּוֹ בְּנַחַת:

"אִמִּי הֶחְלִיטָה מֵעַכְשָׁו

לָדוּר עִמָּנוּ יַחַד!"

בָּא לַעֲקוֹץ – וְנֶעֱקַץ

כִּכְלוֹת מַסָּע שֶׁל “יֶרַח־דְּבַשׁ” אָמַר הַבַּעַל הֶחָדָשׁ:

"יַקִּירָתִי, בִּמְלוֹא הַחֶלֶד

אֵין שׁוּם יְצוּר בְּלִי חֶסְרוֹנוֹת!

אָכֵן, יִהְיֶה זֶה לְתוֹעֶלֶת,

אִם, בִּרְשׁוּתֵךְ, אַתְחִיל לִמְנוֹת

מִגְרְעוֹתַיִךְ הַקְּטַנּוֹת…"

בְּרַם, נְאוּמוֹ הַגֶּ’נְטֶלְמֶנִי

שֻׁסַּע מִיָּד בְּקוֹל חָרִיף:

"הֵן יְדוּעוֹת לִי – אַל תַּטִּיף

הֲלֹא הֵן־הֵן מָנְעוּ מִמֶּנִּי

לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ עָדִיף!"

הַבַּעַל הַטָּרוּד

– "צָפוּי לִי, מֹתֶק, עֶרֶב־טֹרַח.

אִם לֹא אֶחְזוֹר לָאֲרוּחָה,

אֶשְׁלַח פִּתְקָה".

– "תּוֹדָה! אֵין צֹרֶךְ

כְּבָר מְצָאתִיהָ בְּכִיסְךָ".

דֵּעוֹת נָעוֹת – וְרִיב יַצִּיב

פִּתְאֹם (קָשֶׁה לוֹמַר, מַדּוּעַ)

קָם בֵּין אִשָּׁה לַבַּעַל רִיב –

וּשְׁמוֹת־חִבָּה מִמִּין יָדוּעַ

פָּרְחוּ מִפִּיהָ וּמִפִּיו.

סוֹף־סוֹף, הַבַּעַל הִתְפַּכַּח:

“נֶחְדַּל מֵרִיב” – אָמַר בְּשֶׁקֶט:

"הֵן זֶה עִנְיָן שֶׁל מַה בְּכָךְ.

אֲנִי מוֹדֶה שֶׁאַתְּ צוֹדֶקֶת".

– אַתָּה מוֹדֶה בְּצִדְקָתִי?" –

רָגְזָה הַגְּבֶרֶת שִׁבְעָתַיִם –

"זֶה לֹא יַצִּיל אוֹתְךָ: בֵּינְתַיִם

אֲנִי שִׁנִּיתִי דַעְתִּי!"

מַחְמָאָה שֶׁל עַנְוְתָן

נָשׂוּי הוֹדָה וִדּוּי מַתְמִיהַּ:

"יִתְרוֹן־הַטַּעַם לְאִשְׁתִּי!

הָרְאָיָה – שֶׁבְּחַרְתִּיהָ,

בְּעוֹד שֶׁהִיא – בָּחְרָה אוֹתִי!"

סֶלַע הַמַּחְלֹקֶת

פְּלוֹנִי צִלְצֵל לְיַד הַדֶּלֶת –

וְכַאֲשֶׁר פָּתַח לוֹ יֶלֶד,

בִּקֵּשׁ: "הוֹאֵל נָא בְּטוּבְךָ,

לִקְרוֹא לְרֹאשׁ־הַמִּשְׁפָּחָה!"

בְּרֶגַע זֶה הֻפְרַע הַשֶּׁקֶט:

בְּתַעֲרֹבֶת מַחְרִישָׁה

פָּרְצוּ מִדֶּלֶת מְרֻחֶקֶת

קוֹלוֹת שֶׁל גֶּבֶר וְאִשָּׁה.

אָמַר הַיֶּלֶד: "בּוֹא־נָא פְּנִימָה

וְשֵׁב־הַמְתֵּן שָׁעָה קַלָּה:

זוֹ בְּדִיּוּק הַשְּׁאֵלָה,

שֶׁבָּה עוֹסְקִים אָבִי וְאִמָּא!"

נִסֵּי־נִשּׂוּאִין

בְּרִית צֶמֶד־חֶמֶד מְלֻכָּד

הוֹפֶכֶת שְׁנַיִם לְאֶחָד:

דּוּקְרָב שְׂפָתַיִם – נֶשֶׁק חַד –

קוֹבֵעַ, מִיהוּ הָאֶחָד.

אֵרוּחַ נְדִיב־רוּחַ

אֲדוֹן־הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ

נִכְנַס אֶל הַטַּבַּחַת:

"מָחָר תַּגִּיעַ חוֹתַנְתִּי.

הִכּוֹנִי לָאוֹרַחַת!

הֵא רְשִׁימַת מַאֲכָלִים

הָעֲרֵבִים לַגְּבֶרֶת:

אִם תַּעֲשִׂי אֶחָד מֵהֶם,

חַפְּשִׂי מִשְׂרָה אַחֶרֶת!"

אַחַת מִשְׁתַּיִם

בְּמִסְעָדָה בַּצָּהֳרַיִם

פָּגַשׁ יוֹסֵף רֵעוֹ אֶפְרַיִם.

בֵּין מַאֲכָל לְמַאֲכָל

סָקַר יוֹסֵף אֶת הַקָּהָל.

“הַבֵּט” – אָמַר: "תְּמוּנָה מוּזֶרֶת!

הִנֵּה יוֹשְׁבִים אָדוֹן וּגְבֶרֶת –

וְהוּא עֲדַיִן לֹא אָמַר

לְבַת־זוּגוֹ חֲצִי־דָבָר".

– “אֵין כָּל פְּלִיאָה” – הֵשִׁיב אֶפְרַיִם:

"בָּרוּר שֶׁכָּאן אַחַת מִשְׁתַּיִם:

אוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּירָהּ –

אוֹ זֹאת אִשְׁתּוֹ הַיַּקִּירָה".

מְחִיר הַיֹּפִי

פְּלוֹנִי פָּגַשׁ יְדִיד מִנֹּעַר,

נָשׂוּי לִגְבֶרֶת יְפַת־תֹּאַר.

מִפְּגִישָׁתָם הָאַחְרוֹנָה

חָלְפוּ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

– "מָה אִשְׁתְּךָ? הַאִם עוֹדֶנָּה

כָּל־כָּךְ יָפָה וְנֶחְמָדָה?"

– "הוֹ, כֵּן… אַךְ זֶה דוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה

עַכְשָׁו כִּפְלַיִם עֲבוֹדָה".

פְּלִיטַת־פֶּה שֶׁל נָשׂוּי

בְּהַצָּגָה שֶׁל אֵיזֶה סֶרֶט

יָשְׁבָה אִשָּׁה עִם בַּת בּוֹגֶרֶת

אַךְ בֵּינֵיהֶן הִפְרִיד כִּטְרִיז

זָר, שֶׁהִקְדִּים לִקְנוֹת כַּרְטִיס.

בַּהַפְסָקָה הִפְצִירָה אִמָּא:

"יַרְשֵׁנִי מַר לָשֶׁבֶת פְּנִימָה:

אֲנִי תִּקְוָה כִּי יְרַחֵם

וְלֹא יַפְרִיד בֵּין בַּת לָאֵם!"

הָאִישׁ קָפַץ מִיָּד הַצִּדָּה:

"וַדַּאי, וַדַּאי שֶׁלֹּא אַפְרִידָה:

חָטָאתִי פַּעַם זֶה הַחֵטְא –

וְלֹא אֶחְדַּל מֵהִתְחָרֵט!"

יְדִיד אַלְמוֹנִי

"אִשְׁתִּי בָּרְחָה מִמֶּנִּי, רֵעַ,

עִם יְדִידִי הֲכִי־חָבִיב!"

– “הוּא אִישׁ יָפֶה?”

– "אֵינִי יוֹדֵעַ –

כִּי מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו".

צִפִּיָּה בְּתֵלָה

אִשָּׁה חִכְּתָה לְבַעֲלָהּ

וְכָעֲסָה מְאֹד:

"אֵין עוֹד כָּמוֹנִי אֻמְלָלָה,

הַמְחַכָּה שָׁעוֹת!"

– “הִגְזַמְתְּ!” – עָנְתָה לָהּ רַוָּקָה,

בִּתָּם שֶׁל הַשְּׁכֵנִים:

"הִנֵּה אֲנִי כְּבָר מְחַכָּה

לְבַעֲלִי שָׁנִים".

טָעוּת־שֵׁם שֶׁל חוֹלֵם

אִשָּׁה, בְּקוֹל גֵּאֶה מְאֹד, הֵשִׂיחָה לַשְּׁכֵנָה: "אִישִׁי אוֹמֵר לִי מַחְמָאוֹת אֲפִילוּ בְּשֵׁנָה!

אַךְ, כַּמּוּבָן, אָדָם יָשֵׁן לֹא אֶת הַכֹּל זוֹכֵר: תָּמִיד קוֹרֵא לִי הַמִּסְכֵּן בְּאֵיזֶה שֵׁם אַחֵר".

הַקַּפְּדָנִית וְהַ“קִּפּוֹד”

– “לֹא הִתְגַּלַּחְתָּ?” – צָעֲקָה

בְּקוֹל נִרְגָּז מְאֹד

אִשָּׁה אַחַר הַנְּשִׁיקָה:

“אֵין פְּנַאי לְךָ, קִפּוֹד?”

נָבוֹךְ הַבַּעַל וְהִסְבִּיר:

"זֶה לֹא עִנְיָן שֶׁל פְּנַאי –

אַךְ הַגִּלּוּחַ הַתָּדִיר

מַכְאִיב אֶת עוֹר־פָּנַי!"

– “וּבְכֵן, דּוֹקְרָן, הֱיֵה זָהִיר” –

עָנְתָה בְּקוֹל־שֶׁל־גְּנַאי –

"וּזְכוֹר: גִּלּוּחַ לֹא־תָּדִיר

מַכְאִיב אֶת עוֹר־פָּנַי!"

שִׁגְגַת בַּעַל

"שְׁמַע! עוֹזַרְתִּי מֵרֹב עֶלְבּוֹן

פָּרְשָׁה מֵעֲבוֹדָה:

בְּשִׂיחָתְךָ בְּטֶלֶפוֹן

פָּגַעְתָּ בִּכְבוֹדָהּ!"

– "חֲבָל! אַךְ זוֹ הָיְתָה שְׁגָגָה,

בִּלְבּוּל־יוֹצְרוֹת מֻחְלָט!" –

עָנָה הַבַּעַל לַזּוּגָה:

“חָשַׁבְתִּי כִּי זוֹ אַתְּ!”

זִכְרוֹנוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת

בְּיוֹם זִכְרוֹן כְּלוּלוֹתֵיהֶם

שֶׁל רוּת וְאִיתָמָר

סָקְרוּ הַשְּׁנַיִם חַיֵּיהֶם,

וְאִיתָמָר אָמַר:

"הַרְבֵּה מֵאַז הַחֲתֻנָּה

זָרְמוּ הַיָּמָּה מַיִם:

לִי אָז מָלְאוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה

וְלָךְ – עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם.

אֵין הִזְדַּקְּנוּת דָּבָר נָעִים,

אַךְ אֵין מִמֶּנּוּ יֵשַׁע:

עַכְשָׁו מָלְאוּ לִי אַרְבָּעִים

וְלָךְ – עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע".

יוֹבֵל

אָמְרוּ עַל גְּבֶרֶת, הַמַּסְתֶּרֶת

חֶשְׁבּוֹן גִּילָהּ מֵאֲחֵרִים,

שֶׁבְּקָרוֹב תָּחֹג הַגְּבֶרֶת

חֲצִי־יוֹבֵל שֶׁל גִּיל־עֶשְׂרִים.

שְׁנֵי סוּגִים

קָבַל נָשׂוּי אֶחָד “עָגוּן”:

"יֵשׁ סוּג נָשִׁים בִּלְתִּי־הָגוּן:

בּוֹרְחוֹת מִבַּעַל נֶאֱמָן –

וְעוֹד לוֹקְחוֹת הַכֹּל עִמָּן!"

עָנָה נָשׂוּי “בִּלְתִּי־עָגוּן”:

"יֵשׁ סוּג יוֹתֵר בִּלְתִּי־הָגוּן:

אָכֵן, גַּם הֵן הַכֹּל לוֹקְחוֹת –

אוּלָם, אֲבוֹי, אֵינָן בּוֹרְחוֹת!"

וִדּוּי בַּדוּי

לִפְנֵי שׁוֹפֵט הוֹפִיעוּ שְׁנַיִם:

אִישׁ דַּל־בָּשָׂר וּקְטַן־קוֹמָה –

וְגִבּוֹרָה־גִּבּוֹרָתַיִם,

אִשָּׁה־גָלְיַת רַבַּת־אֵימָה.

– “אִישִׁי הִכָּה אוֹתִי” – הִצְהִירָה.

– “אַתָּה מוֹדֶה עַל הֶעָווֹן?”

– “מוֹדֶה!” – צָהַל הַבַּעֲלוֹן.

– “אֲנִי קוֹנֵס אוֹתְךָ בְּלִירָה!”

הַזּוּג יָצָא – וְהַמַּזְכִּיר

שֶׁל בֵּית־הַדִּין הִרְבָּה לִתְמוֹהַּ:

"כְּלוּם בֶּאֱמֶת כָּזֶה גַבְרִיר

הִכָּה מִפְלֶצֶת שֶׁכָּמוֹהָ?"

– “בָּרוּר שֶׁלֹּא!”

– “וּבְכֵן?”

– "פָּשׁוּט:

קְנַסְתִּיו עַל חֵטְא הִתְפָּאֲרוּת".

“נָא לְחַכּוֹת חָמֵשׁ דַּקוֹת!”

"אוֹי וַאֲבוֹי! עֶשְׂרִים לִשְׁתַּיִם –

וְעוֹד אֵין פַּת־הַצָּהֳרַיִם!

לֹא, אֵין לִי פְּנַאי לְבִשּׁוּלֵךְ:

לְמִסְעָדָה אֲנִי הוֹלֵךְ!"

כָּךְ לְאִשְׁתּוֹ, בְּקוֹל נִרְגָּז,

קָרָא הַבַּעַל הַנֶּחְפָּז –

וּכְבָר הָפַךְ פָּנָיו לַדֶּלֶת.

– "שִׁמְעוֹן, הוֹאֵל נָא לְחַכּוֹת

בְּרֹב טוּבְךָ חָמֵשׁ דַּקּוֹת!" –

בִּקְשָׁה גְבִרְתּוֹ הַמְרֻשֶּׁלֶת.

– "וְכִי תַּסְפִּיקִי לְהַגִּישׁ

כָּל־כָּךְ מַהֵר?" – תָּמַהּ הָאִישׁ.

– “לֹא, יַקִּירִי!” – עָנְתָה בְּנַחַת:

"אַךְ אִם תּוֹאִילָה לְחַכּוֹת,

נוּכַל בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת

לַמִּסְעָדָה לָלֶכֶת יַחַד!"

עֶלְבּוֹן – וְחֶשְׁבּוֹן

"דּוֹדָה מִרְיָם לֹא נִכְנְסָה

אֵלֵינוּ כְּבָר שָׁבוּעַ:

הִיא נֶעֶלְבָה אוֹ כָּעֲסָה –

וְלֹא אֵדַע מַדּוּעַ!"

– "כְּדַאי לִמְצוֹא אֶת הַסִּבָּה:

אָז נְנַצְּלָהּ גַּם לְהַבָּא!"

אָנֹכִיוּת

– “וּבְכֵן, אִשְׁתִּי, אַל תִּתְעַגְּמִי” –

אָמַר נָשׂוּי אֶחָד:

"הַיּוֹם בִּטַּחְתִּי אֶת עַצְמִי

בִּסְכוּם מְאֹד נִכְבָּד!"

– “הוֹי, אֶגוֹאִיסְט חֲסַר־בּוּשָׁה!” –

קָרְאָה בְּכַעַס הָאִשָּׁה:

"תָּמִיד חוֹשֵׁב אַתָּה, רָשָׁע,

עַל עַצְמְךָ בִּלְבָד!"

בֶּהָלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת

אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שְׁלשָׁה.

הָאָב, נָבוֹךְ מְאֹד,

מִהֵר לִמְסוֹר הַחֲדָשָׁה

בְּטֶלֶפוֹן לַדּוֹד.

רִשְׁרוּשׁ בַּקַּו פִּתְאֹם שָׁבַר

אֶת רִאשׁוֹנֵי־דְבָרָיו.

– “אוּלַי תַּחְזוֹר עַל הַדָּבָר?”

– “לֹא, דַּי!” – נִבְהַל הָאָב.

מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם

שְׁנֵי מִתְנַדְּבִים יָשְׁבוּ בְּצַוְתָּא

עַל מִשְׁמַרְתָּם בִּגְדוּד פְּלוֹנִי.

– “מַדּוּעַ, גּ’וֹנִי, הִתְנַדַּבְתָּ?” –

שָׁאַל אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

"צוּרַת חַיַּי הָיְתָה פְּרוֹזָאִית,

שָׂנֵאתִי שֶׁבֶת בַּמָּקוֹם.

לִי לֹא הָיְתָה אִשָּׁה בַּבַּיִת –

וְאָנֹכִי אוֹהֵב לִלְחוֹם!"

– “וְלִי אֵין יֵצֶר־קְרָב כַּזַּיִת”.

– “וּמָה הֵבִיא אוֹתְךָ הֲלוֹם?”

– "אוֹי, לִי הָיְתָה אִשָּׁה בַּבַּיִת –

וְאָנֹכִי אוֹהֵב שָׁלוֹם!"

הֲפוּגוֹת

כּוֹכֶבֶת אִיכְּס בִּקְשָׁה דַרְכּוֹן.

הֵחֵל מִלּוּי הַשְּׁאֵלוֹן.

– “פְּנוּיָה?” – שָׁאַל פָּקִיד תָּמִים.

עָנְתָה הַגְּבֶרֶת: “לִפְעָמִים”.

כּוֹכָבִים – וּמַזָּלוֹת

שְׁתֵּי מְשָׁרְתוֹת בְּבֵית “כּוֹכֶבֶת”

שָׁקְעוּ בְּשִׂיחַ חֲרִישִׁי

עַל בַּעֲלָהּ הַחֲמִישִׁי.

אָמְרָה אַחַת: "מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת

עַל אַחְרִיתוֹ שֶׁל הַדָּבָר:

הוּא יִשָּׁאֵר אוֹ יְפֻטַּר?"

קְפִיצָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ קוֹפְצִים

בְּתוֹךְ גּוֹרֵד־שְׁחָקִים נְיוּ־יוֹרְקִי

בָּחוּר צָעִיר חִבֵּק אִשָּׁה.

פִּתְאֹם נִשְׁמַעַת נְקִישָׁה.

– "אֲבוֹי, הָיָה עָלַי לִזְכּוֹר כִּי

לְבַעֲלִי הַיּוֹם חֻפְשָׁה" –

לוֹחֶשֶת הִיא בְּיֵאוּשָׁה –

"ג’וֹן, אֵין בְּרֵרָה הַפַּעַם: אוּצָה

אֶל הַחַלּוֹן – וּקְפוֹץ הַחוּצָה!"

– "מַה מְּדַבֶּרֶת אַתְּ? הֲרֵי

זוֹ הַקּוֹמָה הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה!"

– שְׁמַע, יַקִּירִי" – עוֹנָה בְּרֶטֶט

הַמְאַהֶבֶת הַנִּבְעֶתֶת –

"אַל תִּתְחַשֵּׁב לְעֵת כָּזֹאת

בֶּאֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת!"

הַצָּעָה מְשֻׁנָּה

"בְּצֵאת מַר פִּיק לַעֲבוֹדָה,

נוֹשֵׁק כָּל בֹּקֶר אֶת אִשְׁתּוֹ הוּא.

מַדּוּעַ, גָּד, בִּשְׁעַת פְּרִידָה

לֹא תַּעֲשֶׂה אַתָּה כָּמוֹהוּ?"

– "כֵּיצַד רַעְיוֹן כָּל־כָּךְ מַצְחִיק

עַל דַּעְתֵּך לְפֶתַע יַעַל?" –

לְזוּגָתוֹ עָנָה הַבַּעַל –

“הֵן לֹא אַכִּיר אֶת גְּבֶרֶת פִּיק!”

הַצָּעָה מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת

“מָה אֲקַבֵּל לְ’שַׁחֲרִת'?” –

שָׁאַל יִצְחָק אֶת פִּי נוּרִית,

וּכְבָר לִקֵּק שְׂפָתָיו בְּנַחַת.

– "אֲבוֹי, הָיְתָה דַיְסָה יָפָה,

אַךְ עוֹזַרְתִּי אוֹתָהּ שָׂרְפָה" –

עָנְתָה הַגְּבֶרֶת, נֶאֱנַחַת.

– “גָּרְשִׁי אוֹתָהּ מֵעֲבוֹדָה!”

– "לֹא, הִיא יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה,

וְאַל נַחְמִיר עִמָּהּ, חָלִילָה!

אוּלַי, הַפַּעַם מַסְפִּיקָה

בִּמְקוֹם דַּיְסָה זוֹ – נְשִׁיקָה?"

הוּא קְצָת הִרְהֵר:

– “נוּ, טוֹב – קִרְאִי לָהּ!”

פְּשָׁרָה

“עִם אִשְׁתִּי” – סִפֵּר נָשׂוּי –

קֹדֶם רַבְתִּי רִיב גָּלוּי:

הִתְפַּלְמַסְנוּ, הִתְוַכַּחְנוּ,

הִתְרַגַּזְנוּ, הִסְתַּכְסַכְנוּ –

עַד שֶׁקַּצְנוּ בַּצָּרָה

וְהִגַּעְנוּ לִפְשָׁרָה.

כְּלָל פָּשׁוּט מָצָאנוּ לָנוּ.

זֶה הַכְּלָל אֲשֶׁר קָבַעְנוּ:

"אִם הִסְכַּמְנוּ – אֵין סָפֵק

שֶׁאֲנִי הוּא הַצּוֹדֵק; <>

אִם דַּעְתֵּנוּ מְחֻלֶּקֶת –

זֶה סִמָּן שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת".

פְּלִיאַת נָשׂוּי

"אִם אִשָּׁה מִמְּךָ וְהָלְאָה –

הִיא נִדְמֵית מַלְאָךְ־שֶׁל־מַעְלָה;

אִם, סוֹף־סוֹף, אוֹתָהּ נָשָׂאתָ –

הִיא נִגְלֵית כְּשֵׁד־שֶׁל־מַטָּה".

דּוּשִׂיחַ אַרְסִי

רְשָׁעָה אַחַת צָרְחָה

עַל שָׁכֵן: "הוֹ, בֶּן־בְּלִיַּעַל!

לוּ הָיִיתִי אִשְׁתְּךָ,

הִשְׁקִיתִיךָ סֵפֶל־רַעַל!"

הַשָּׁכֵן שֶׁלָּהּ חִיֵּךְ:

"לוּ אָמְנָם הָיִיתִי בַּעַל

לִ’קְלִפָּה' שֶׁכְּמוֹתֵךְ,

בְּעַצְמִי שָׁתִיתִי רַעַל!"

בַּעַל כָּשֵׁר

אֵיזֶה גֶבֶר מְדֻכְדָּךְ

בַּחֲנוּת בָּחַר אֶקְדָּח.

הַמּוֹכֵר אָמַר: "יֻרְשֶׁה לִי

לְהַמְלִיץ עַל זֶה הַכֶּלִי:

לֹא גָדוֹל הִנּוֹ – אַךְ רַב

מִסְפָּרָם שֶׁל כַּדּוּרָיו!"

הַקּוֹנֶה עָנָה בְּקֶצֶף,

כְּמֵשִׁיב עַל רֶמֶז־חֶצֶף:

"מָה? סָבוּר אַתָּה, אוּלַי,

שֶׁאֲנִי פּוֹלִיגַמַאי?"

נֶשֶׁק כַּלְכָּלִי

“טִבְעֲכֶן הוּא טֶבַע צִינִי!” –

סָח הַבַּעַל בְּחָרוֹן:

"לְעוֹלָם לֹא תְּנַשְּׁקִינִי,

אִם אֵינֵךְ רוֹצָה מָמוֹן!"

– “כֵּן” – עָנְתָה אִשְׁתּוֹ בְּשֶׁקֶט:

"אַךְ עָלֶיךָ לְהוֹדוֹת,

שֶׁאֲנִי אוֹתְךָ נוֹשֶׁקֶת

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְאֹד!"

סִבָּה מַסְפֶּקֶת

אֶל פְּרַקְלִיט נוֹדָע בַּקֶּרֶת

בָּאָה גְבֶרֶת מְהֻדֶּרֶת:

"רְצוֹנִי לִבְדּוֹק אִם יֵשׁ

לִי יְסוֹד לְהִתְגָּרֵשׁ".

– יֵשׁ לָךְ בַּעַל, זֹאת אוֹמֶרֶת?"

– “כַּמּוּבָן!” – עָנְתָה הַגְּבֶרֶת.

הוּא חִיֵּךְ: "אָז יֵשׁ וָיֵשׁ

לָךְ יְסוֹד לְהִתְגָּרֵשׁ!"

פְּלִיטַת־פֶּה שֶׁל סָבְתָא

בַּ’חֲתֻנַּת־זָהָב' כְּבוּדָה,

אַגַּב שְׁתִיַּת הַיַּיִן,

פָּנְתָה לְפֶתַע הַנֶּכְדָּה

אֶל סָבְתָא בַּת־הָעַיִ"ן:

"הַאִם בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים

שְׁנוֹת חַיֵּיכֶם בְּצַוְתָּא

שׁוּם מַחְשָׁבָה עַל גֵּרוּשִׁים

לֹא נִצְנְצָה בָּךְ, סָבְתָא?"

כְּאִישׁ זוֹכֵר־נִשְׁכְּחוֹתָיו,

קִמְּטָה־לָהּ סָבְתָא מֶצַח:

"עַל גֵּרוּשִׁים? חָלִילָה, לָאו!

אַךְ לִפְעָמִים… עַל רֶצַח".

מַעֲשֶׂה בְּגֵט (בְּדִיחָה עֲמָמִית)

זוּג יְשִׁישִׁים, סָבָה וְסָב,

מִיָּד אַחַר “כְּלוּלוֹת־זָהָב”,

בִּקְשׁוּ… לְהִתְגָּרֵשׁ.

כְּשֶׁגִּלּוּ חֶפְצָם לָרַב –

נִדְהַם וְהִתְרַגֵּשׁ.

"מָה הַדִּבּוּק אֲשֶׁר שֻׁלַּח

בָּכֶם לְעֵת־זִקְנָה?"

– "אֲנַחְנוּ – זוּג בִּלְתִּי־מֻצְלָח,

שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה!"

– "סוֹד זֶה נִגְלָה דַוְקָה עַכְשָׁו?

הַסְבִּירוּ־נָא כַּדִּין!"

– “אֵין כָּל פְּלִיאָה” – עָנָה הַסָּב –

"שְׁמַע, רַבִּי; וְתָבִין:

*

מִן הַחֻפָּה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

חָלַף יוֹבֵל־שָׁנִים שָׁלֵם –

וְכָל אוֹתָם יְמֵי־עָבָר

טְרוּדִים הָיִינוּ עַד צַוָּאר.

תְּחִלָּה הָיִינוּ שִׁכּוֹרִים

מִיֶּרַח־דְּבַש וּבִקּוּרִים…

אַחַר – הֵחֵלּוּ יְלָדִים…

וּמַחֲלוֹת… וְלִמּוּדִים…

רַבִּים שְׁלַבֵּי אוֹתוֹ סֻלָּם –

בָּנִים וְצַעַר־גִּדּוּלָם!

אַךְ, בְּעֶזְרַת בּוֹרֵא־עוֹלָם,

סוֹף־סוֹף הִשֵּׂאנוּ אֶת כֻּלָּם.

עִם נִשּׂוּאֵי הַיְלָדִים

הֵחֵל הַתּוֹר שֶׁל נְכָדִים…

שׁוּב מְהוּמָה… קוֹלֵי־קוֹלוֹת…

וְלִמּוּדִים… וּמַחֲלוֹת…

מִן הַחִתּוּל עַד הַחִתּוּן,

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מֶרְחָק הָגוּן,

אַךְ, בְּעֶזְרַת בּוֹרֵא־עוֹלָם,

גַּם הֵם בָּגְרוּ, סוֹף־סוֹף, כֻּלָּם.

*

עַתָּה, בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה,

נִשְׁאַרְנוּ זֶה עִם זֹאת –

וְנִפְקְחוּ לָאַחְרוֹנָה

עֵינֵינוּ לַחֲזוֹת.

וְרַק עַכְשָׁו, אֵפוֹא, יוֹדְעִים

אֲנַחְנוּ בְּהֶחְלֵט

שֶׁאָנוּ – זוּג בִּלְתִּי־מַתְאִים…

הַב לָנוּ, רַבִּי, גֵּט!"

*

בַּמֶּה דוֹמֶה מְאֹהָב לַכַּר?

שְׁנֵיהֶם שְׁרוּיִים בְּצִפִּיָּה.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

קֹצֶר־רוּחַ שֶׁל חָתָן וְכַלָּה?

חֻפָּזוֹן.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

הַבְטָחוֹת־נִשּׂוּאִין?

אֲהַבְטָחוֹת.

*

מַה שֵּׁם אֶפְשָׁר לִקְרוֹא לָאָדָם

הַנִּשְׁבָּע אֱמוּנִים לִשְׁתֵּי נָשִׁים?

דּוּ־שְׁבוּעוֹן.

*

אֵיזֶה חוּשׁ אוֹמֵר לְעַלְמָה,

שֶׁלַּבָּחוּר “כַּוָּנוֹת רְצִינִיּוֹת”?

נִשּׂוּאִינְטוּאִיצְיָה.

*

מַה שֵּׁם יָאֶה

לְשַׁדְכָן מוֹדֶרְנִי?

נִשּׂוּאִינְסְטַלַטוֹר.

*

מַה בֵּין בַּעַל מָסוּר לְקַל־דַּעַת?

זֶה – אִשְׁתּוֹ בְּרֹאשׁ דַּאֲגוֹתָיו

וְזֶה – דַּאֲגוֹתָיו בְּרֹאשׁ אִשְׁתּוֹ.

*

מַה בֵּין מַצְלִיחַ בְּמִשְׂחָק

לְנִכְשָּׁל בְּנִשּׂוּאִין?

זֶה זוֹכֶה לִקְלָף הָגוּן –

וְזֶה זוֹכֶה לִ“קְלִפָּה” הֲגוּנָה.

*

מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל רוֹדֵף־נְדוּנְיָה?

לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה הוּא מְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה עִם עֵסֶק –

וְאַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה יֵשׁ לוֹ עֵסֶק עִם אִשָּׁה.

*

מַה בֵּין רַוָּק וַתְּרָן

לְנָשׂוּי וַתְּרָן?

זֶה מְוַתֵּר כִּי הוּא נוֹחַ לְרְָצוֹת –

וְזֶה מְוַתֵּר כִּי הוּא רוֹצֶה לָנוּחַ.

*

מַה בֵּין בַּעַל־עֲגָלָה מְאַחֵר לָצֵאת

לְבַעַל־אִשָּׁה מְאַחֵר לָשׁוּב?

זֶה דוֹפֵק בְּסוּס –

וְזֶה מְהַסֵּס בִּדְפִיקָה.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

אֵשֶׁת מוֹשֵׁל, הַמּוֹשֶׁלֶת בְּבַעֲלָּהּ?

“הוֹד בַּעֲלָתוֹ שֶׁל הוֹד מַעֲלָתוֹ”.

*

מַה בֵּין בַּמַּאי לְחוֹבֵב־נָשִׁים?

זֶה מְיַפֶּה אַחֲרֵי הַחֲזָרוֹת –

וְזֶה חוֹזֵר אַחֲרֵי הַיָּפוֹת.

*

מַה בֵּין טְרַקְטוֹר לְזוּג אוֹהֲבִים?

זֶה חוֹרֵשׁ לְעֹמֶק –

וְזֶה מַעֲמִיק לְחֹרֶשׁ.

*

מַה בֵּין מִלְחֶמֶת־צָבָא

לְמִלְחֶמֶת־אַהֲבָה?

זוֹ מִסְתַּיֶּמֶת בִּשְׁבִיתַת־נֶשֶׁק

וְזוֹ – בִּשְׁבִיתַת־חֵשֶׁק.

*

מַה בֵּין גִּיל־עֲלוּמִים

לְגִיל־בַּגְרוּת?

לָזֶה יֵשׁ רְכוּשׁ חוּשָׁנִי –

וְלָזֶה יֵשׁ חוּשׁ רְכוּשָׁנִי.

*

מַה בֵּין אַהֲבָה פְּלַטוֹנִית

לְתַאַוְתָנוּת?

זוֹ שׁוֹאֶפֶת אֶל הַרְמוֹנְיָה –

וְזוֹ שׁוֹאֶפֶת אֶל הַרְמוֹן.

*

מַה בֵּין אַהֲבָה אַחַת

לְהִתְאַהֲבוּת מַתְמֶדֶת?

זֶה מִינִימוּם

וְזֶה מוּם מִינִי.

*

מַה בֵּין לְשׁוֹן־דִּיפְּלוֹמַט

לְעַלְמָה מְאֹהֶבֶת?

זוֹ מְחַפָּה עַל מַחְשָׁבָה –

וְזוֹ חוֹשֶׁבֶת עַל חֻפָּה.

*

מַה בֵּין עַלְמָה בֶּעָבָר

לְעַלְמָה בְּיָמֵינוּ?

זוֹ הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “כָּךְ רוֹצֶה אָבִי”

וְזוֹ אוֹמֶרֶת: “כָּךְ אוֹבֶה רְצוֹנִי”.

*

מַה בֵּין בַּחוּרָה אַמִּיצָה

לְבַחוּרָה חֲמוּצָה?

זוֹ עֲשׂוּיָה לִבְלִי חָת –

וְזוֹ עֲשׂוּיָה לִבְלִי חָתָן.

*

מַה בֵּין אֵשֶׁת־אִישׁ

לְבַחוּרָה בְּלִי חָתָן?

זוֹ אִשָּׁה מְאִיֶּשֶׁת –

וְזוֹ אִשָּׁה מְיֻאֶשֶׁת.

*

מַה בֵּין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם לַאֲהוּבָתוֹ?

זוֹ הַ“פְּלוֹנִית” שֶׁלּוֹ –

וְזוֹ הָאַלְמוֹנִית שֶׁלּוֹ.

*

אֵיזֶה חֹדֶשׁ קָצָר לִפְעָמִים מִשָּׁבוּעַ?

יֶרַח־הַדְּבַשׁ.

*

מָה הַצַּד הַשָּׁוֶה

שֶׁבִּנְזִירָה וּבִסְתָם־שַׁתְקָנִית?

נְזִירָה הִיא אִשָּׁה מִמִּנְזָר –

וְגַם שַׁתְקָנִית הִיא אִשָּׁה מִמִּין זָר.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת אִשָּׁה,

הַ“מְנַגֶּנֶת” עַל עֲצַבֵּי בַּעֲלָהּ?

קְלִפַּתֶּפוֹן.

*

מָה אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ עַל יְפֵיפִיָּה רָעַת־לֵב?

הַרְבֵּה מַחְמָאוֹת לְיָפְיָהּ –

וְהַרְבֵּה יִמַחְשְׁמָאוֹת לְאָפְיָהּ.

*

מַה בֵּין אִשָּׁה צְנוּעָה לְבִלְתִּי־צְנוּעָה?

זוֹ רוֹצָה נַעֲלַיִם –

וְזוֹ רוֹצָה בַּעֲלַיִם.

*

מַה יִתְרוֹן לְצִמְחוֹנִי בִּלְשׁוֹנֵנוּ?

בְּעִבְרִית גַּם צִמְחוֹנִי אֵינוֹ חַיָּב

לְוַתֵּר עַל תַּעֲנוּגוֹת־בָּשָׂר.

*

לְאֵיזֶה קָרְבָּן מוּכָנָה רַוָּקָה וְתִיקָה?

לִמְסוֹר אֶת עַצְמָהּ עַל חִדּוּשׁ־הַשֵּׁם.

אֵיזוֹ רִיבָה מְבִיאָה

שְׁנֵי גְבָרִים לִידֵי דוּקְרָב?

מְ־רִיבָה.

אֵיזֶה תַּן אֵינוֹ מְיַלֵּל

כִּי אִם צוֹהֵל?

חָ־תָן.

אֵיזוֹ כַּלָּה

יָאָה לְכָל בָּחוּר?

הַשְׂ־כָּלָה.

אֵיזֶה זֵר נָעִים בְּיוֹתֵר

לְכָל בַּחוּרָה?

מְחַ־זֵּר.

*

בְּנֵי־בְּלִי־זוּג הֵם קָרְבָּנוֹת

הַסּוֹבְלִים מִקֹּר בָּנוֹת.

*

אַהֲבָה – דָּבָר מֻרְכָּב:

דּוּ־קִרְבָה וְגַם דּוּ־קְרָב.

*

כָּל צָרָה, כָּל שֹׁד וָשֶׁבֶר

מְקַבֵּל נָשׂוּי כַּגֶּבֶר:

הַיְנוּ, כָּל חִצֵּי קַשְׁתּוֹ

מְכַוֵּן הוּא אֶל אִשְׁתּוֹ.

*

הָאוֹהֵב – לִבּוֹ נִתָּן

בֵּין פַּטִּישׁ וּבֵין סַדָּן;

וְלִבּוֹ שֶׁל הַחַמְדָן –

בֵּין בַּת־אִישׁ וּבֵין נִדָן.

*

"מַה תַּעֲשֶׂה אִם עַלְמָתְךָ

בְּאִישׁ אַחֵר בּוֹחֶרֶת?"

– “אֶשְׁלַח יָדִי…”

– “בְּנַפְשְׁךָ?”

– “לֹא, בִּנְדוּנְיָה אַחֶרֶת!”

*

מַה חֲזָקִים הַיְצָרִים!

מַה חַלָּשִׁים הַיְצוּרִים!

*

בָּחוּר נוֹשֵׂא בַּהוֹצָאוֹת

וּבַחוּרָה – בַּתּוֹצָאוֹת.

*

סוֹף־אַהֲבָה – בִּלְבּוּל־יוֹצְרוֹת:

זְכָרִים – נוֹשִׁים, נָשִׁים – זוֹכְרוֹת.

*

בְּכָל אִשָּׁה, אַחְרֵי חֻפָּה,

יֵשׁ טִפּ־טִפָּה… שֶׁל קְלִפּ־קְלִפָּה.

*

דִּמְעוֹת־נָשִׁים – עֵדוּת לְכָךְ

שֶׁלַּחַץ בָּא מִשֹּׁרֶשׁ לַח.

*

נִשְׁאַל לֵצָן חָרִיף אֶחָד:

“מַה דַּעְתְּךָ עַל ‘מִין נֶחְמָד’?”

הֵשִׁיב הַלֵּץ לַשְּׁאֵלָה

בִּשְׂחוֹק־מִלִּים קוֹלֵעַ:

"מַה שֶּׁנִּבְרָא מִתּוֹךְ צֵלָע

מֻכְרָח לִהְיוֹת צוֹלֵעַ".

*

עָבְרָה שָׁנָה מֵהִתְאָרְסוֹ

שֶׁל הַסְּסָן מַחְרִישׁ.

“זֶהוּ מַצָּב לְלֹא נְשׂוֹא!” –

סִכְּמָה כַּלַּת־הָאִישׁ.

*

נִשְׁאַל הַבַּעַל, מַה מָּצָא

לָשֵׂאת דַּוְקָה אִשָּׁה גוּצָה?

הֵשִׁיב: "הַטַּעַם – כִּפְשׁוּטוֹ:

לִתְפּוֹס הָרַע בְּמִעוּטוֹ!"

*

זוּגַת קַלְפָּן וּבֶן־בְּלִיַּעַל

אָמְרָה בִּבְרוֹחַ בַּעֲלָהּ:

"אִם יְעַגֵּן אוֹתִי הַבַּעַל,

יִהְיֶה זֶה עֹגֶן־הַצָּלָה!"

*

“אִישִׁי – דּוֹמֶה הוּא לַחַמָּה!”

– “הַאִם פָּנָיו קוֹרְנוֹת בְּלִי־הֶרֶף?”

– "לֹא, צוּרָתוֹ הִיא זְעוּמָה –

אַךְ נֶעֱלָם הוּא עֶרֶב־עֶרֶב!"