אַת, המשוררת, זאת־זאת, “שלא רואים אותה”, שאַת לא מוקדם ולא מאוחר לעולם, שאַת ההוֹוה־מן־החי, שאַת העבר־והווה־והעתיד־מן־החי, שלבּך ולבך שווים, כמוך כשירתך שלך.
את, שהננו עולים לקוֹמה הרביעית אלַיך, ומביאים לך את ספרינו מבית ספרנו בחתימת ידנו, עם קצת בוֹישנוּת, אך עם הרבה שַחצה מוסתרת: “הבאנו!” – אנו יורדים ממך אל רחוב התאונות והבדידוּת. ומנשקים את ידך, שלמעננו במעונהּ, אחותנו.
היום לביאליק חג, ואַת לא אכלת ולא שתית. היין רועד בכוסו של ביאליק. אחים קטנים מבית ספר רצים לפתוח הדלת: “הוא כבר פֹּה. סימן: היין רועד בגביע.”
“הוא יודע, ביאליק, הוא יודע, לעם ישראל יש עליית גג…”
אחים קטנים מבית ספר רצים לדלת, ושבים: “כבר פֹּה. הם בני עיר אחת. עיר משם ועיר מפֹּה. הוא בא עם אמא שלו, זכרונה לברכה.”
“הוא יודע, ביאליק, הוא יודע, שפות רבות רודפות אחרַי…”
והגביע רועד.
כסלו תשכד
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.