עננים קשים, הרי סערה, הצטברו על שמי הישוב. הסכנות אינן ישוביות בלבד – והן לבדן מלאות אימה – אלא גם מדיניות. ימים אלה אשר אמרנו, כי הם יהיו לנו ראשית פעולה ישובית מחודשת, נהפכו לימי אבל. ואבל זה עלול לגדול עוד אם לא יקום בנו הכח לאמר: די.
אנו נמצאים בתוך סבך איום. מעבר מזה – פקידות מחוסרת כל חכמה של הנהלת מדינה נעדרת כשרון לפתור שאלות פשוטות ביותר, שאלות הסדר הצבורי. היא מזניחה שמוּש בכוח במקום שזו חובתה להשתמש בו, ולעומת זאת היא משתמשת בכל כוחה, ללא מעצור, באכזריות ובגסות, במקום שאסור להשתמש בו. ומעבר לזה – קבוצת אנשים בקרב הישוב העברי, אשר כאילו שמה לה למטרה לערער את יסודותיו הארגוניים של הישוב. לא נחדל להאשים את הפקידות האי“ית על גסותה ואכזריותה ולא נחדל לתבוע דין וחשבון על פעולותיה מאת הממשלה המרכזית האחראית לאדמיניסטרציה שלה בארץ. ע”י יחס של הפקר לדם אזרחים לא יקום שקט בארץ. משטרה קטלנית המכה הכה ופצוע ללא הבחנה וללא דין, עליה האחריות אם מעשיה יתפרשו כקריאה לבני עולה. האשמים במעשה פשע אלה מוכרחים להמצא ולשאת את עונם. אולם חובתו של הישוב להשתחרר גם משלטון קבוצת האנשים ההיא, הממלאה תפקיד פרובוקציוני לטובת צרכיהם של צוררי התנועה הציונית ואויבי הישוב.
ע“י הפרזה והגזמה מתוך קלות ראש מדינית מבהילה, אשר בעזרתן אמרה לפתור אחת השאלות המסובכות והכואבות ביותר אשר לפנינו בארץ, הביאה הקבוצה הזאת, המתרכזת סביב העתון “דואר היום”, חלק מן הישוב להתרגזות ולהתרגשות העוברות כל מדה. האנשים האלה החליטו לנהל על אחריותם הם לפי תפיסתם הם את הפוליטיקה של האומה כולה. כל הישוב הביע את התמרמרותו להפרעת הסטאטוס קוו על יד הכותל, ואילו הפוליטיקנים האלה לא הסתפקו בכך ויצרו ועדים מיוחדים, בכוונה ברורה להפחית מסמכותם של המוסדות הלאומיים. יהודים לאלפים רבים נהרו מכל הארץ בערב תשעה באב ירושלמה והיה זה בטוי נאמן לכבוד אשר היהודים השבים לארצם רוחשים לשריד זה של עצמאותם. למחרת היום התארגנה “הפגנת רחוב” – וכמה עשרות צעירים שיצאו החוצה אך השפילו במספרם הפעוט ובהתנהגותם העלובה את כבוד האומה ואת כבוד הכותל. הפגנה זאת של יהודים המכריזים על ציונותם, היא הראשונה שעברה ברחובות הבירה מתוך קריאות איבה לממשלת הארץ, כאילו, למרות כל חטאי פקידיה, היא איננה הממשלה של הצהרת בלפור; מתוך קריאות בוז להנהלה הציונית, כאילו אין ההנהלה הזאת, למרות כל שגיאותיה, ממשלתנו, הממשלה אשר העם הציוני נתן לעצמו. ע”י ההפגנה העלובה הזאת ניתנה לפקידות האי"ית אמתלא מזויפת, אולם נוחה מדי, להרשות הפגנה אחרת אשר גרמה ליהודים עלבון קשה נוסף. לאחר שתי ההפגנות האלה רבתה המתיחות בעיר ותעמולת ההסתה לא נפסקה, אף הגיעה לפסגתה בנצול הלוית יהודי נרצח לשם הפגנה פוליטית, שהביאה אתה ללא צורך הפרת ההסכם על כיוון הלויה.
מן הסבך הזה שנוצר בישוב לא נצא לחיי שלום, לא נוציא מהלבבות את הרעל שהוכנס ביחסים שבינינו ובין העם הערבי היושב בארץ, כל עוד נמשכת ההפקרות הזאת, כל עוד קבוצות קטנות של אנשים מחוסרי־אחריות לא יכנעו לפני הישוב ולפני התנועה. כי יש בארץ ישוב מאורגן. יש לעם העברי תנועה ציונית עולמית. לאלה, בלבד, השלטון על האומה וההנהלה הפוליטית שלה. הועד העלוב ההוא, שקרא לעצמו “ועד הגנת הכותל”, צריך להתפזר להסתלק מן הענין שאינו שלו. על הנוער לעמוד לפקודת הנהלת האומה בלבד. איש אל יעיז עוד לקרוא להפגנת רחוב או לארגן אספה פומבית לשם מחאה בענין הכותל, בלי ידיעת המוסדות הלאומיים ובלי הסכמתם. תפסק תעמולת ההסתה.
ימצא נא הישוב הזה, אשר עיני האומה כולה נשואות אליו ובוֹ היא רואה ראשית ואחרית תקותה, ימצא נא הישוב הזה, המשולל כל אמצעי כפיה, כח פנימי להכריז על “המצב החמור” בקרבו. ישלוט נא על עצמו מתוך התגברות ומשמעת. אז יתפזרו העננים ודם לא יוסיף להשפך. ואז, רק אז נוכל ללחום, בדרכים ובאמצעים אשר הם לכבוד הישוב העברי בארץ ולכבוד התנועה הציונית, בעד זכויותינו ונגד מתנגדינו בכל מקום שהם.
ד. בשעה חמורה
ט“ז אב פ”ט 22.8.29
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.