שנת תרמ“ח (1888). מחבר צעיר, מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, בנו של רב, בן עשרים ושלוש, מופיע בבת אחת בכתבי־העת המרכזיים של ההשכלה, גם בבטאונים תורניים, ואפילו בקובץ שנתי שבעריכתו הוא – ומעורר הדים מהדים שונים. בין הפירסומים האלה בולטים שני חיבורים מקיפים יותר, מוסבים על הישיבה המהוללת “עץ חיים” (בעיירה וולוז’ין בארץ ליטא) שמתלמידיה היה: “עולם האצילות” (ב“הכרם”, עריכת אלעזר אטלס, וארשה) ו”צרור מכתבים מאת בר־בי־רב" (בכמה המשכים במדור הפיליטון של “המליץ” בפטרבורג, בעריכתו של יל"ג).
שני החיבורים הנדירים האלה, שמאז הדפסתם עברו מאה שנה כמעט, מתפרסמים בזאת מחדש. עדותם כפולה: תמונה אותנטית של המשטר, דרכי הלימוד וטיפוסי הלומדים באחד ממבצרי הרבנות של התקופה ההיא, יחד עם זאת – דיוקן ראשיתו של סופר עברי קלאסי, שיצירתו עתידה היתה, במאמר ובמחקר, בסיפור ובאגדה, לחבוק זרועות היהדות כולה.
בתור נספח מצורפים שני קטעים ממאמרו הראשון של מי"ב – “תולדות ישיבת עץ חיים” (“האסיף”, בעריכת נחום סוקולוב, כרך ג, וארשה תרמ"ז) – כעין ניסוח ראשון, ענייני, של הסידורים ואופן ההוראה בישיבה (המאמר עצמו רובו־ככולו הוא היסטורי וביוגראפי).
הטכסטים נמסרים ככתבם וככתיבם (לרבות סטיות דקדוקיות), על הרמזים התלמודיים המרובים, הארמאיזמים וראשי־התיבות שלהם, ללא מבואות והסברים, השמורים להוצאה מבוקרת של כלל יצירת מי“ב שמלפני “שינוי ערכין”; כאן אין הכוונה אלא לאפשר לקורא המצוי אצל כתבי מי”ב את הגישה מחדש אל חומר יקר, שהיה ליקר־המציאות.
*
תודתי למר רפאל וייזר ממחלקת כתבי־היד בבית הספרים הלאומי בירושלים, על המצאת תעתיקי מקורות, ולמר אבנר הולצמן על עזרתו בהתקנת הספר לדפוס; למר אבנר שלֵו, מנהל האגף לתרבות ולאמנות במשרד החינוך והתרבות, ולד"ר אביגדור שחן, האחראי לנושא הספרות, שאיפשרו הוצאת הספר; למר חיים נחומי, בעל “רשפים”, שהוציאו לאוֹר.
חולון, תמוז תשמ"ד
ע.ב.ג.1
ציונים ביבליוגראפיים 🔗
המקורות
“תולדות ישיבת ‘עץ חיים’”, האסיף (וארשה), ג, תרמ"ז, עמ' 231–241. [חתום“: מיכה יוסף בהרב רמ”א בארדיטשעווסקי].
“עולם האצילות: השקפה על ישיבת וולוז’ין”, הכרם (וארשה), א, תרמ"ח, עמ' 63–77. [חתום: יב"ם].
“צרור מכתבים מאת בר-בי־רב”, המליץ (פטרבורג), כח, תרמ"ח, גל' יב, יט, ל, נג, נו, נט. [חתום: נמסר ע"י * * *].
בשולי המקורות
אטלס, אלעזר. “עולם ברור”, הכרם (וארשה), תרמ"ח, עמ' 77–82.
בערדיטשאווסקי, מיכה יוסף. “תשובה ל’הכורם'”, המליץ (פטרבורג), כח, תרמ"ח, גל' יז.
גורדון, י“ל. “מחי קבל”, המליץ (פטרבורג), כח, תרמ”ח, גל' יא.
על וולוז’ין ומי"ב (מבחר)
אלמגור, דן ופישמן, שמואל. “על מי”ב בישיבת וולוז’ין" [מפתח], נחלת מ"יב. תל־אביב תשמ"ב, עמ' 123.
גוברין, נורית. “התפתחות הביקורת על יצירתו הסיפורית של מי”ב“, מעגלים, רמת־גן תשל”ה, עמ' 13–14.
לאוני, אליעזר (עורך). וולוזי’ן: ספרה של עיר, תל־אביב תש"ל, עמ' 166.
מירון, דן. “ראשיתו של ברדיצ’בסקי המספר”, כיוון אורות, ירושלים ותל־אביב תש"ם. עמ' 17–35. [תשכ"ד].
מירסקי, שמואל ק. “ישיבת וולוזי’ן”, מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם (בעריכתו), ניו־יורק תשט"ז, עמ' 1–86.
פישמן, זכריה. “מי”ב: ביוגרפיה וביבליוגרפיה“, הישוב (תל־אביב), א, תרפ”ה, גל' א, ו, ח, טו.
פרנס, אברהם. “‘המתמיד’ של ביאליק ומי”ב לפני ‘שינוי ערכין’“, מבין למערכות, תל־אביב תשי”א, עמ' 9–34. [תרצ"ז].
צינוביץ, משה. “עץ חיים” – תולדות ישיבת וולוז’ין, מוריה, חייה תלמידיה ותורתה (ספר ראשון מן הסידרה: ישיבות ליטא), תל־אביב תשל"ב, עמ' 320.
קשת, ישורון. “בישיבת וולוז’ין”, מי"ב – חייו ופעלו, ירושלים תשי"ח, עמ' 53–56.
ריינס, משה. “אכסניות של תורה”, אוצר הספרות (קראקא), ג, תרמ“ט–תר”ן, עמ' 5–35.
-
עמנואל בן־גריון, בנו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בִּן־גריוֹן) ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.