רקע
חנניה ריכמן
הַכְּסוּת הַלְּבָנָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל-אביב: יוסף שרברק; תשכ"ז 1967.

(ע"פ מ.מִיכַאיְלוֹב - על-פִי מ. הַרְטְמַן)

*

בְּתָא חָשׁוּךְ כָּבוּל אָצִיל

מִבְּנֵי הוּנְגַרְיָה הַמּוֹרֶדֶת.

הוּא קָם לִגְאוֹל וּלְהַצִּיל

אֶת מוֹלַדְתּוֹ הַמְּשֻׁעְבֶּדֶת.

צָעִיר גֵּא-נֶפֶשׁ וְנִלְהָב,

הוּא לֹא רָצָה לִחְיוֹת כְּעֶבֶד,

אֲבָל נִשְׁבָּה בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב,

וּגְזַר-דִּינוֹ – תְּלִיָּה נִתְעֶבֶת.


רַק בֶּן-עֶשְׂרִים הוּא – וְאוּלָם

עָלָיו לִנְטוֹשׁ אֶת הָעוֹלָם.

אַךְ לֹא מִיתָה אוֹתוֹ מַפְחֶדֶת:

חַיָּיו הֵם קֹדֶשׁ לַמּוֹלֶדֶת.

מָרָה הַבֹּשֶׁת: הוּא יָמוּת

עַל עֵץ תְּלִיָּה וְלֹא בַּחֶרֶב…

וְעִם קִצּוֹ אֵלָיו תָּעוּט

עֲדַת עוֹרְבִים צְמֵאִים לַטֶּרֶף…


בָּא לֵיל. נִרְדַּם גַּם הָאָסִיר –

וַחֲזָקָה הִיא שְׁנַת-צָעִיר.

*

לְמָחֳרַת אִמּוֹ הִשְׁכִּימָה

לְבֵית-הַכֶּלֶא, לִפְרֵדָה.

“שָׁלוֹם! שָׁלוֹם לַנֶּצַח, אִמָּא!” –

אָמַר לָאֵם הַחֲרֵדָה:

"מָחָר אָמוּת. בְּאֵין לִי יֶלֶד,

יֹאבַד בְּלִי זֵכֶר שְׁמִי בַּחֶלֶד;

אַךְ מְאֵימַת הַחִדָּלוֹן

מַר שִׁבְעָתַיִם הַקָּלון.

בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב לֹא חַשְׁתִּי רֶטֶט,

מוּל אֵשׁ הָיָה לִבִּי שָׁלֵו –

אַךְ אֶתְוַדֶּה: אוֹתִי מַבְעֶתֶת

מִיתַת-חֶרְפָּה עַד רַעַד-לֵב".


– “בְּנִי, אַל יְאוּשׁ! אַל חִיל! קַוֵּה-נָא!” –

עַל לֵב הַבֵּן דִּבְּרָה הָאֵם:

"לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶתְחַנֵּנָה –

אַפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁיִּרַחֵם!

זַעֲקָתָהּ שֶׁל אֵם תַּגִּיעַ

גַּם אֶל רָשָע וּקְשׁוּחַ-לֵב!

מָחָר בַּבֹּקֶר אֶתְיַצֵּב

מוּל הַגַּרְדּוֹם עַל הַיָּצִיעַ.

אִם אֶתְעַטֵּף בִּכְּסוּת שְׁחוֹרָה,

דַּע: אֵין מִפְלָט מִן הַגְּזֵרָה…


בִּי אֵין סָפֵק: גַּם אָז הַמָּוְתָה

תִּצְעַד בְּאֹמֶץ וְכָבוֹד –

וְלֹא תַּכְלִים גְּבוּרַת-אָבוֹת

וְאַרְצְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ!

אַךְ אִם כְּסוּתִי הִיא לְבָנָה,

דַּע כִּי נִתְּנָה הַחֲנִינָה.

אָז אַל תִּירָא: בְּטֶרֶם פֶּגַע,

צַוְּרוֹן-תְּלִיָּה יוּסַר בִּן-רֶגַע".


הַבֵּן נִרְגַּע. בְּהֵרָדְמוֹ,

שָׁלְוָה שְׁנָתוֹ עַד אוֹר-הַשַּחַר:

בַּחֲלוֹמוֹ נִצְּבָה אִמּוֹ

עַל הַגְּזֻזְטְרָה בִּכְסוּת-שֶׁל-צַחַר.

*

נוֹהֵם, רוֹעֵם הַפַּעֲמוֹן.

אֶל הַכִּכָּר נוֹהֵר הָמוֹן –

וְהַנִּדּוֹן, מֻקַּף-מִשְׁמֶרֶת,

מוּבָל לְאַט בִּרְחוֹב-הַקֶּרֶת.


הַחַלּוֹנוֹת כֻּלָּם פְּתוּחִים;

וְלֹא עַלְמָה אַחַת בַּדֶּרֶךְ

מִן הַחַלּוֹן זָרְקָה לוֹ פֶּרַח –

אַךְ אֵין לִבּוֹ אֶל הַפְּרָחִים.


הוּא לַכִּכָּר צוֹפֶה קָדִימָה…

שָׁם, עַל גְּזֻזְטְרָה, נִצֶּבֶת אִמָּא,

וְהִיא שְׁקֵטָה, שַׁאֲנַנָּה –

וְתִלְבָּשְׁתָהּ הִיא לְבָנָה!


לִבּוֹ נִמְלָא שִׂמְחָה שׁוֹפַעַת –

וְהַצּוֹפִים הִבִּיטוּ דֹם

עַל דְּמוּת-הַגֶּבֶר, הַפּוֹסַעַת

קוֹמְמִיוּת אֶל הַגַּרְדּוֹם.

… הוּא עַד הַסּוֹף חִיֵּך בְּשֶׁקֶט

בַּעֲנִיבַת-תַּלְיָן חוֹנֶקֶת…


וּמַה הַכְּסוּת הַלְּבָנָה?

הוֹ, שֶׁקֶר-קֹדֶשׁ! כָּךְ יוֹדַעַת

לִכְזוֹב רַק אֵם, כְּדֵי שֶׁבְּנָהּ

יִפְגּוֹשׁ מוֹתוֹ בְּלִי חִיל וָרַעַד!

המלצות קוראים
תגיות