(סדר הטל)

 

א    🔗

אֱלֹהַּ טוּבוֹ לֹא נִכְחָד, / כְּבוֹד טוֹבִים בְּסוֹדוֹ תֵּחָד,

בְּמַזַּל טָלֶה אֵין פָּחַד – / זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד,

אֵל בְּנִיסָן יִשָּׂא לְבָנַי / נֵס; וְהָיָה, בְּנוּס כָּל יְגוֹנָי,

שְׁאֵרִית בְּקֶרֶב מוֹנַי / כְּטַל מֵאֵת יְ-יָ.

ככתוב: והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה׳ כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם.

בְּתֵת זְבוּל לָאָרֶץ טַלּוֹ, / יַעֲלֶה צֶּמַח וְרֹב גָּדְלוֹ,

בְּמַזַּל שׁוֹר יְבֹרַךְ חֵילוֹ – / בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.

בְּאִיָּר אֵל יְעַטֵּר כְּצִנָּה / רָצוֹן עַם בַּשְּׁבִי עֻנָּה –

אָז יִמָּלֵא פִי רִנָּה, / יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה.

ככתוב: אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון.

רָעְיָה, תְּהִי מְעִיל חֵן עוֹטָה / אָהֳלָה – וְאָהֳלִיבָמָה לְמָטָּה,

בְּמַזַּל תְּאוֹמִים לֹא יֶחֱטָא – / וְהָיוּ תוֹאֲמִם מִלְּמָטָּה.

רוּחַ הוֹד מִזְּבוּלֶךָ / נוֹפֵף, לְבַשֵּׂר קְהָלֶךָ –

בְּסִיוָן אָשׁוּב אֵלֶיךָ, / עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ.

ככתוב: עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך.

הָחֵשׁ לְנוֹחֲלֵי לֵב נֹפֶשׁ / וְתַלְבִּישׁ לְעַמְּךָ סוּת חֹפֶשׁ,

בְּמַזַּל סַרְטָן, בְּלִי רֶפֶשׁ / וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ.

הוֹאֵל נָא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי / כַּאֲשֶׁר יִחַלְתָּ הֲמוֹנִי

בְּתַמּוּז לְהַרְבּוֹת שְׂשׂוֹנִי: / ׳אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי.׳

ככתוב: כי כה אמר ה׳ אשקטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר.

מִבְטָח זוּלָתְךָ אַיֵּה, / אֵל אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ אֶהְיֶה?

בְּמַזַּל אַרְיֵה בְּךָ אֶחְיֶה – / הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה!

מְשׂוֹשִׂי אַתָּה – וְאֵיךְ אֶדְאָב? / בְּךָ יְנֻחַם לֵב בְּחֹדֶשׁ אָב,

מֵאִתְּךָ מֵי גִיל אֶשְׁאַב – / הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב?

ככתוב: היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל.

בְּשִׁמְךָ לְכָל מַכָּה תְּעָלָה, / מְחַזֵּק כָּל לִבָּה אֲמוּלָה,

בְּמַזַּל בְּתוּלָה לְךָ אֲיַחֵלָה – / וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה?

בֶּאֱלוּל יִגַּע עֵת חֶמְלָה, / לְהַשְׁמִיעַ יוֹנָה הוֹד מִלָּה:

׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק: רֹאשִׁי נִמְלָא / טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לַיְלָה.׳

ככתוב: אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה.

רְצוֹנוֹ יָגֵן עַל בָּנַי / יוֹם בּוֹא לְפָנָיו זִכְרוֹנָי,

בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם דִּינָי – / וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַייָ.

רַחֲמִים אֲשֶׁר בְּאֵין קֵץ אֶדְרֹשׁ / בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, הוּא הָרֹאשׁ,

יְשִׂימֵנִי רַעֲנַן כִּבְרוֹשׁ / אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ.

ככתוב: וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל.

מָעוֹן יְיַַסֵּד דְּבִיר חָרָב – / וְאֵלָיו יְקֻבַּץ הָמוֹן רָב

בְּמַזַּל עַקְרָב, בְּלִי שָׁרָב, / נָחָשׁ, שָׂרָף וְעַקְרָב.

מַבּוּעֵי מַיִם גַּל, עֶלְיוֹן, / עָלָיו יְנֹהַל עַם אֶבְיוֹן –

בְּמַרְחֶשְׁוָן יָשִׁיר הִגָּיוֹן / עַל הַרֲרֵי צִיּוֹן.

ככתוב: כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם.

אָמוֹן כְּבוֹדוֹ לֹא הֶחֱלִיף – / אוֹתִי בְעַם זָר לֹא יַחֲלִיף,

בְּמַזַּל קֶשֶׁת כְּצֹאן יַאֲלִיף / וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַּחֲלִיף.

אֲמָרָיו בְּכִסְלֵו יֵאָמְנוּ / וּמְבַשְּׂרִים בְּכָל הַר יַעֲנוּ:

׳מֵתִים אֲשֶׁר בֶּעָפָר שָׁכְנוּ, / הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ!׳

ככתוב: יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל.

יוֹם יָשִׁיב שְׁבוּתִי פּוֹדִי, / אָז אֹמַר: אֵיפֹה רוֹדִי?

בְּמַזַּל גְּדִי תְּשַׁסְּעֵהוּ יָדִי / כְּשַׁסַּע הַגְּדִי.

יְשׁוּעוֹת לְפָנִים נִשְׁמָעוּ – / יִרְאוּם בְּטֵבֶת אֹם נוֹשָׁעוּ,

כִּי גְבוּרוֹתַָיו נוֹדָעוּ: / בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ.

ככתוב: בדעתו תהומות נבקעו ושחקים יערפו טל.

רָעָה לֹא תִקְרַב בְּאָהֳלִי / וּבְנִי בְכוֹרִי יִקְרָא לִי,

בְּמַזַּל דְּלִי כָּל גּוֹי לְמוּלִי / כְּמַר מִדְּלִי!

רֹב בְּרָכוֹת עַל כַּפַּיִם / יָרִיק עַל עֲמוּסֵי מֵעָיִם,

בְּתִתּוֹ בִּשְׁבָט הֲמוֹן מַיִם / מִטַּל הַשָּׁמַיִם.

ככתוב: ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש.

הִנֵּה יוֹם לַייָ בָּא – / לְהוֹצִיא בוֹ מַעְיָן נֶחְבָּא

בְּמַזַּל דָּגִים, כְּצִיר נִבָּא: / וְהָיָה הַדָּגָן רַבָּה.

אֲקַוֶּה אֶל אֵל בְּיָדוֹ רוּחִי, / אֶזְכֹּר נִפְלְאוֹתָיו – וְאֶחִי,

וּבַאֲדָר יֶעֱרַב לוֹ שִׂיחִי, / יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי.

ככתוב: יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב.

 

ב    🔗

לֵךְ לְשָׁלוֹם, גֶּשֶׁם / וּבוֹא בְשָׁלוֹם טָל –

בְּרַב לְהוֹשִׁיעַ / וּמוֹרִיד הַטָּל.

אָעִיר לִבָּתִי / וְאַגְבִּירָה שְׂפָתִי,

וְאָשִׂים דִּבְרָתִי / אֶל צוּר יְשׁוּעָתִי,

וְכַיּוֹם אִמְרָתִי / תִּזַּל כַּטָּל.

בֵּן יְקַוֶּה רַחֲמָיו, / יָשׁוּב לִשְׁלוֹמָיו

כִּימֵי עֲלוּמָיו, / וּבִרְכוֹת תְּהוֹמָיו

יִגְבְּרוּ, אַף שָׁמָיו / יַעַרְפוּ טָל.

׳נָעֳמִי אַגְדִּילָה / וְצָרִים אַבְהִילָה,

וְגֵאִים אַשְׁפִּילָה / וּבָנַי אַנְחִילָה,

נְעִימוֹת אַזִּילָה / בְּרֶדֶת הַטָּל.׳

שֵׁם כְּבוֹדְךָ, הָאֵל, / שַׁכֵּן תּוֹךְ עַם אֵל,

וְתַעֲמִיד מִיכָאֵל / לִהְיוֹת לוֹ גּוֹאֵל,

כִּדְבָרְךָ: ׳לְיִשְׂרָאֵל / אֶהְיֶה כַטָּל.׳