לונדון ה' טבת ה’תרע"ג 🔗
אדוני וידידי,
לא ארבה במליצות, רק אומר לך כי רבות למדתי מדבריך ועוד יותר, אולי, מתקופת השתיקה שבאה אחרי תקופת השירה בחייך. אם אינני טועה, יותר מכל צער אחר, המריד את לבך מראה הנבלים שלמדו בעל־פה את תפילתך, אשר לימדתם, ונשארו נבלים כשהיו, אקוה שאותי תוציא מהכלל הזה: את המרד העברי שלמדתי משיריך ניסיתי להגשים, לא הצלחתי, ואולם אנסה עוד, סלח לי שביום שכזה הנני כותב על אודותי, לא על אודותיך, אבל יודע אני, כי אין למורה מתנה נעימה מזאת – אם מציגים לפניו תלמיד המאמין בשיעוריו.
ומשתיקתך למדתי, כי בזמן שאין לעמנו די חוטבי־עצים, חייב גם הכהן הגדול לחטוב עצים, אף בקרבן כהונתו.
מוקירך
ז. ז’בוטינסקי
פט“ג1 כ' אייר תרע”ד 🔗
אדוני היקר והנכבד,
לפני שבועיים ימים פניתי אליך בשתי שאלות, וכמובן לא קיבלתי כל תשובה. הנני שונה היום את שתי השאלות הקדומות ומוסיף עליהן עוד שתיים – מי יודע, הלא יש שיקרה פלא בעולם, אולי הפעם תזכני בתשובתך.
א) כתבתי לך, כי שני מו“לים עשירים דפה הסכימו לתת כל מיני “קלישאות” בחינם – דעוריען הידוע, ההוצאה היותר טובה לספרי־ילדים שיש ברוסיה, וה”פראסוועשטשעניע“, כמדומני, צריך היה להשתמש בהזדמנות הזאת להוציא לאור ספרי־ילדים אחדים (סיפורים, מעשיות וגם תיאורי־טבע) עם ציורים משובחים, שלא נראו עדיין כמותם ליופי בשוק הספרים שלנו, מבלי להוציא אף פרוטה בעד הציורים והקלישאות. צריך להעיר, חוץ מזה, שאת הצעתי זו הצעתי לך לא רק בעד ה”תורגמן“2 החורגא, אלא גם בעד ה”מוריה"3, הבת היקירה וילדת־השעשועים. מה תאמר?
ב) שאלתי אותך ע“ד מצבו של ה”תורגמן". מה הכנתם לדפוס ומה מסרתם למסדרים? איך נמכרו הספרים בחורף? אני מצטער מאוד, שגם על שאלתי זו לא קיבלתי תשובה, הלא צריך להביא בחשבון גם את מצבי הבלתי־נעים לעומת הגברת צייטלין4. אם לא תמצא לנחוץ להשיב על כל יתר שאלותי, על השאלה הזאת אולי לא תמנע מלענות בהקדם האפשרי.
ג) קראתי בעיתונים ע"ד האסיפה בה הצעת ליסד מין “תורגמן” שני, טוב מאוד, מי יתן והיו לנו אפילו מאה מוסדות ממין זה, ואתה בראש כולם, אבל הייתי רוצה לדעת בדיוק, באיזה אופן אתה חושב לשתף או לצרף את החברה שהצעת ליסד עם המוסד המתקיים כבר.
ד) אם יש תקוה, כי יופיע החלק השני ל“אלף לילה ולילה”, הנני מחדש באופן רשמי את הצעתי להוציא את הספר בניקוד שלם ובאותיות יותר גדולות, ולו גם הוכרחנו להעלות את המחיר.
שלום למר רבניצקי.
בידידות
ובברכת ציון
ז. ז’בוטינסקי
לונדון 20/10/1921 🔗
אדוני הנכבד והיקר,
מסרתי להנהלת קרן היסוד את דבריך. אמרתי להם, כי יש עליך התחייבויות בנוגע ל“מוריה” שאין אתה ראשי לוותר עליהן, וכי המינימום הנחוץ להתחלת העבודה הוא, לפי הערכתך, 3000 לי"ש. ההנהלה הסכימה בעיקר, אלא שמפני חוסר האמצעים לא תוכל להלוות ברגע זה יותר מ־1500, החצי. במובן זה טלגרפנו למר סוקולוב.
נדמה לי, כי בסכום הזה אפשר להתחיל את העבודה. הנני פונה אליך בבקשה נמרצה כי תסכים לתנאים האלה ותסע לאמריקה עם משלחתנו הראשונה. אין כל צורך שאגיד לך מה חשובה השתתפותך בעיני כולנו, ובעיני אני גם־כן.
מה שנוגע ל“דביר”, אני מציע – כמו שהצעתי לך בברלין – לקבל את הסכמת ההנהלה של קרן היסוד ושתקרא בניו־יורק אספה מצומצמת של חובבי ספרותנו המוקדשה אך ורק לעניני ה“דביר”.
בעברך דרך לונדון היינו יכולים לסדר את הענין הזה בלי קושי.
אני מקוה כי תסכים.
שלום לך ולגברת רעיתך
ז. ז’בוטינסקי
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.