רקע
חנניה ריכמן
חוֹפְרֵי־הַזָּהָב
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

שְׁלשָׁה נָדְדוּ אַלֶ מֵעֵבֶר לַיָּם –

זָהָב וְרֹב עשֶׁר הָיוּ פִּתּוּיָם;

שְׁלשָׁה בַּחוּרִים אַמִּיצִים, חֲסֻנִּים –

רֵעִים מְסוּרִים וְשׁוֹמְרֵי־אֱמוּנִים.


יָמִים וְלֵילוֹת הִתְיַגְּעוּ הַכּוֹרִים,

חָפְרוּ עַל הַחוֹף וְחָפְרוּ בֶּהָרִים,

בְּזַעַף יוֹם־גֶּשֶׁם, בְּלַהַט יוֹם חַם;

רָעָב וְצָמָא לֹא שָׁבְרוּ אֶת רוּחָם.


סוֹף־סוֹף, לְאַחַר יְרָחִים שֶׁל זֵעָה,

נִצְנֵץ מִן הָעֹמֶק תַּגְמוּל־יְגִיעָה:

כְּעֵין הַנָּחָשׁ הִתְבָּרֵק הַזָּהָב;

לִבָּם לְמַרְאֵהוּ הֻקְסַם וְשֻׁלְהַב.


גּוּשׁ־בֶּצֶר הוֹצִיאוּ מֵחֵיק־אֲפֵלָה;

בְּקשִׁי הַגּוּשׁ הַכָּבֵד הֹעֲלָה.

שָׁקְלוּ הָאוֹצָר – וְקָרְאוּ כְּאֶחָד:

“אַשְׁרֵינוּ, אַחִים! הִתְעַשַּׁרְנוּ! הֵידָד!”


בְּקוֹל־מִצְהָלוֹת הֵם יָצְאוּ בְּמָחוֹל

סָבִיב לַמַּתֶּכֶת – שְׁלָלָם הַגָּדוֹל.

וְלוּ לֹא רִסְּנָה אֶת יִצְרָם הַבּוּשָׁה,

הָיוּ מְנַשְּׁקִים אוֹצָרָם כִּקְדֻשָּׁה.


סָח תּוֹם, הוּא הַבְּכוֹר: "לֹא נָפַשְׁנוּ זֶה כְּבָר.

נֵיטִיב אֶת לִבֵּנוּ! לֵךְ, סֶם, אֶל הַכְּפָר!

הָבֵא לָנוּ יַיִן, הָבֵא מַטְעַמִּים!

נָחֹג וְנִשְׂמַח בְּעַד כָּל הַיָּמִים!"


סֶם זָז לְדַרְכּוֹ כְּשִׁכּוֹר מִמַּזָּל;

רֹאשׁוֹ כְּגַלְגַּל – וּמֹחוֹ מְעֻרְפָּל:

בָּרְקָה בּוֹ בַּדֶּרֶךְ מַחְשֶׁבֶת־פִּתְאֹם,

אֲשֶׁר כְּמוֹתָהּ לֹא חָשַׁב עַד הַיּוֹם.


רֵעָיו הִתְיַשְּׁבוּ בְּשִׁפּוּעַ־הָהָר.

הַבֶּצֶר בַּשֶּׁמֶשׁ הִבְהִיק וְזָהַר.

סָח בִּיל הָאַדְמוֹן: "נִצְנוּצָיו כֹּה יָפִים!

מָה צַּר לְפַצְּלוֹ בֵּין שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִים!"


– “מַה סּוֹף דַּעְתְּךָ?” – "דַּעְתִּי – פֵּרוּשָׂהּ

כִּי שְׁנֵי שֻׁתָּפִים עֲדִיפִים מִשְּׁלשָׁה.

וּבְכֵן…" – “וּבְכֵן, מַה?” – "תְּתָאֵר לְךָ, תּוֹם,

כִּי סֶם מִסְתַּלֵּק מֵאִתָּנוּ פִּתְאֹם…"


הַשְּׁנַיִם הֶחְרִישׁוּ. מִצַּד מַעֲרָב

הִצִּיתָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת פְּנֵי הַזָּהָב.

– “רְאֵה, מַה תָּלוּל הַמִּדְרוֹן” – לָחַשׁ תּוֹם:

“אִלְּמִים הָעֵצִים – וְאִלֶּמֶת הַתְּהוֹם!”


– “מַה פֵּשֶׁר דְּבָרֶיךָ?” – "בְּרוּרָה הַתְּשׁוּבָה:

הֵן שְׁנֵינוּ הָגִינוּ אוֹתָהּ מַחְשָׁבָה.

עִנְיָן לֹא גָּדוֹל הוּא: לִדְחוּף וַחֲסָל –

וּשְׁנֵינוּ בִּלְבָד נְחַלֵּק הַשָּׁלָל!"


הַשִּׂיחַ נָדַם. אוֹר־שְׁקִיעָה אֲדַמְדַּם

שִׁוָּה לַזָּהָב אֶת הַצֶּבַע שֶׁל דָּם.

בֵּינְתַיִם חָזַר אֲלֵיהֶם הֶחָבֵר.

זֵעָה טִפְטְפָה מִמִּצְחוֹ הַחִוֵּר.


הֵבִיא לָהֶם אֹכֶל וְיַיִן בְּכַד.

הוּרְקוּ כּוֹסוֹתַיִם בְּלֹגֶם אֶחָד.

שִׁבְּחוּהוּ הַשְּׁנַיִם: "יֵינְךָ כֹּה חָזָק –

כְּאֵשׁ עֲבָרָנוּ, כְּזֶרֶם־בָּזָק!


לְגוֹם גַּם אַתָּה!" – "כְּבָר שָׁתִיתִי רִאשׁוֹן!

עָיַפְתִּי בַּדֶּרֶךְ – חֶפְצִי הוּא לִישׁוֹן.

אֶשְׁכַּב בִּנְקִיק־סֶלַע". – "שֵׁנָה נְעִימָה!

וְהֵא לְךָ, רֵעַ, גַּם סַם־תַּרְדֵּמָה!"


בָּרְקוּ סַכִּינִים – כְּאֵב עַז הֲמָמוֹ…

נָפַל הַצָּעִיר מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ.

לְרֶגַע נֵעוֹרוּ חוּשָׁיו הַקֵּהִים

וַיֹּאמֶר: "דִּין־צֶדֶק חָרַץ אֱלוֹהִים!


קַמְתֶּם לְהָרְגֵנִי בִּגְלַל הַזָּהָב,

אוּלָם גַּם אַתֶּם לֹא תִּהְיוּ בְּעָלָיו!

חָמַדְתִּי לִזְכּוֹת בָּאוֹצַר לְבַדִּי –

וְרַעַל נִמְזַג לְיֵינְכֶם בְּיָדִי!"

המלצות קוראים
תגיות