רקע
חנניה ריכמן
מַעֲשֶׂה בְּעַכְבָּרוֹן
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

(עַל־פִּי לַה־פוֹנְטֶן)


הוֹ, יְלָדִים, עוֵּלי־יָמִים,

מָה מְּסֻכָּן הוּא גִּיל תָּמִים!


*

עַל עַכְבָּרוֹן אֶחָד, צָעִיר מִהְיוֹת בַּר־דֵּעַ,

עָבַר מִקְרֶה מְזַעֲזֵעַ;

וְכָךְ סִפֵּר אוֹתוֹ שׁוֹבָב

עַל הָאֵרוּעַ לִקְרוֹבָיו:


הַיּוֹם הִרְהַבְתִּי עֹז לָצֵאת מִן הַמַּחְתֶּרֶת;

עָבַרְתִּי אֶת הַגְּבוּל מִתּוֹךְ רִיצָה נִמְהֶרֶת:

רָצִיתִי לְהַרְאוֹת כִּי שׁוּב אֵינִי תִּינוֹק.

פִּתְאֹם רָאִיתִי מֵרָחוֹק

שְׁנֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים מִסּוּג בִּלְתִּי־יָדוּעַ:

אֶחָד הָיָה כָּל־כָּךְ צָנוּעַ,

נְעִים־הִלּוּךְ, חָבִיב, שָׁלֵו,

כֹּה יְפֵה־תֹאַר וְטוֹב־לֵב!

וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי – חֻצְפָּן, צַרְחָן פָּרוּעַ.

זְנָבוֹ – כְּוָו, וְנוֹצוֹתָיו

סְמוּרוֹת כְּאִלּוּ בָּא מִקְּרָב.

מֵעַל רֹאשׁוֹ תְּפִיחָה צוֹמַחַת,

צִבְעָהּ כָּאֵשׁ – אֵימָה וָפַחַד!

אוֹתוֹ יְצוּר נוֹרָא נִפְנֵף

בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת כְּמִתְעוֹפֵף –

וּבְקוֹל כֹּה עַז הִתְחִיל לִצְרוֹחַ,

שֶׁאַף כִּי אֵין אֲנִי פַּחְדָן,

אַרְבַּע רַגְלַי, בְּרַעֲדָן,

מֵאֲלֵיהֶן חָפְזוּ לִבְרוֹחַ.

מָה רַב דַּאֲבוֹנִי! לוּ לֹא אוֹתוֹ הַזֵּד,

וַדַּאי עִם הַשֵּׁנִי הָיִיתִי מִתְיַדֵּד.

יָכֹלְתִּי בּוֹ לִמְצוֹא מַדְרִיךְ מוֹעִיל וָרֵעַ:

עֵינָיו אוֹמְרוֹת חִבָּה וְחֵשֶׁק לְסַיֵּעַ.

וּבְאֵיזוֹ עֲדִינוּת זְנָבוֹ מִתְנַעֲנֵעַ!

צַמְרוֹ חָלָק כְּשֶׁל עַכְבָּר,

אַךְ סַסְגּוֹנִי וּמְנֻמָּר –

וְעַל גַּבּוֹ רָקוּם צִיּוּר מַרְהִיב־עֵינַיִם!

דּוֹמֶה לְשֶׁל עַכְבָּר גַּם תֹּאַר הָאָזְנַיִם.

אָכֵן, אֲנִי מַסִּיק מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים

כִּי הוּא אוֹהֵד מְאֹד אֶת עַם־הָעַכְבָּרִים!"


– “בְּנִי, אֶת הַשְּׁנַיִם כְּבָר זִהֵיתִי!” –

שִׁסְּעָה אִמּוֹ

אֶת נְאוּמוֹ:

"וּבְכֵן, עַכְשָׁו שְׁמָעֵנִי, פֶּתִי:

אוֹתוֹ עָנָו, צַדִּיק תָּמִים,

אֲשֶׁר כָּל־כָּךְ אוֹתְךָ הִקְסִים –

קָרוּי חָתוּל, וְהוּא רוֹצֵחַ

וְצוֹרְרֵנוּ הַגָּדוֹל;

וְהַשֵּׁנִי הוּא תַּרְנְגוֹל,

אוֹהֵב־שָׁלוֹם, יְדִיד לַכֹּל,

עַל אַף קוֹלוֹ זֶה הַצּוֹרֵחַ.

שׁוּב אַל תִּשְׁפּוֹט, יַלְדִּי הַתָּם,

טִיב הַבְּרִיּוֹת עַל־פִּי דְּמוּתָם!"

המלצות קוראים
תגיות