רקע
אברהם אבן עזרא
אֶחָד רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ
mנחלת הכלל [?]
tשירה

מי כמוך


אֶחָד רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ,

אֵין קֵצֶה לִתְבוּנָתֶךָ;

לְשׁוֹנִי, לְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ,

הֲלֹא מִצְעָר הִיא.


בְּטֶרֶם בְּנוֹת אַרְמוֹן,

הָיָה מֶלֶךְ קַדְמוֹן,

מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו אָמוֹן –

עֵץ חַיִּים הִיא.


רוּחוֹ עוֹשָׂה דְבָרוֹ,

וּמֵאִתּוֹ וְעָדָיו יְקָרוֹ,

׳יְהִי אוֹר!׳ נָם בְּמַאֲמָרוֹ –

וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא.


הִרְקִיעַ וְהוֹבִישׁ וְהִדְשִׁיא

וְהֵאִיר, וְהִשְׁרִיץ בַּחֲמִישִׁי,

וְחַיּוֹת יָצַר בַּשִּׁשִּׁי –

הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ, כֶּן הִיא.


מָלֵא הַכֹּל קִנְיָנָיו,

וּשְׁחָקִים כָּשְׁרוּ לְפָנָיו,

וְהָאָרֶץ יָשְׁרָה בְעֵינָיו,

כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.


בָּרָא אָדָם, וּמִצַּלְעוֹ

לָקַח רַעְיַת שַׁעֲשׁוּעוֹ,

נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, וְהוֹדִיעוֹ:

׳אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִיא!׳


רְאֵה, בַּגַּן הוֹשַׁבְתִּיךָ

וּמִפְּרִי עֲדָנָיו הֶאֱכַלְתִּיךָ,

וְתַאֲוָה אַחַת מְנַעְתִּיךָ –

בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִיא?


בְּעָרְמָה הַנָּחָשׁ נָכַל,

כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל,

פִּתָּה הָאִשָּׁה – וַתֹּאכַל,

וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא.


יָזְמָה לְהַאֲכִיל אִישָׁה;

וְאֵל – חֲטָאתָם דְּרָשָׁהּ,

עָנָה: ׳פִּתַּתְנִי הָאִשָּׁה,

צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִיא!׳


׳מָרִיתָ מִצְוַת צוּרְךָ,

לַהֲשִׁיבְךָ אֶל עֲפָרְךָ,

אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ –

אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא.


אָז יָרַד מִכְּבוֹדוֹ

הַמּוֹרֵד בְּצוּר יְלָדוֹ,

מִגַּן עֶדְנוֹ טְרָדוֹ –

וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא.


יַעַן חָטָא בְאַחַת,

בְּטֶרֶם רִדְתּוֹ לַשַּׁחַת –

שָׁב בְּשׁוּבָה וָנַחַת;

רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא.


רוֹעֶה צֹאן וְאִכָּר

הִקְרִיבוּ שְׁנֵיהֶם אֶשְׁכָּר,

רַב נֶעְכַּר וְצָעִיר נִזְכַּר –

מִנְחַת קְנָאֹת הִיא.


בּוֹגְדִים מֵאֲנוּ לְהִזָּהֵר,

הִשְׁחִיתוּ דַרְכָּם מַהֵר,

נִמְחוּ בְמַבּוּל, לְטַהֵר

אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא.


נֹחַ נִמְלַט מֵעֶבְרָה,

יָצָא בְשָׁלוֹם – וּתְשׁוּרָה

הִקְרִיב בְּהֵמָה טְהוֹרָה,

כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא.


עָשׂוּ מִגְדָּלִים פָּרִיצִים,

וְנָבְלָה שְׂפָתָם, עָרִיצִים,

וּמִשָּׁם הָיוּ נְפוֹצִים

יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא.


זָרַח אָב, וְיִרְאָתוֹ

הוֹגָה בִּפְרִי חֶמְדָּתוֹ;

נוֹדַע לַכֹּל, צִדְקָתוֹ

כִּי רַבָּה הִיא.


רַב וְצָעִיר נוֹלְדוּ

לְנֶעֱקָד, וְנִינָיו הָתְפָּקְדוּ,

וּבְשִׁבְעִים מִצְרַיְמָה יָרְדוּ –

כִּי מֵיְיָ הִיא.


הָעָבְדָה אֲגֻדַּת זַרְעוֹ,

לְאָמָה חֲשָׁבָהּ פַּרְעֹה,

וְלֹא יָדַע בְּרִשְׁעוֹ,

כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא.


חַיִל גִּבֵּר עָנָיו,

הוֹדִיעַ לְתַנִּין עִנְיָנָיו;

הֻכָּה בְעֶשֶׂר וְקִנְיָנָיו –

כִּי עֵת רָעָה הִיא.


זְרוּיֵי גֹשֶׁן נִקְהֲלוּ

וּבְיַד רָמָה עָלוּ,

וְיוֹשְׁבֵי נוֹף נִבְהֲלוּ –

הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא.


קְדוֹשִׁים בַּיַּבָּשָׁה עָבְרוּ,

הֶאֱמִינוּ בָאֵל וְשׁוֹרֲרוּ;

צָלֲלוּ צוֹרְרֵיהֶם, וְשָׁרוּ:

אֶצְבַּע הָאֱלֹהִים הִיא!

המלצות קוראים
תגיות