רקע
אברהם אבן עזרא
אֶל מִי נַמְשִׁילֶךָ
mנחלת הכלל [?]
tשירה

מי כמוך


אֶל מִי נַמְשִׁילֶךָ? / וְאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ!

שִׂמַּחְתָּ לְבָבוֹת בְּפָעֳלֶיךָ – / נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיָּיִן!

בָּקַעְתָּ אוֹר, וַתִּרֶץ / לְהַרְקִיעַ דֹּק בְּלִי פֶרֶץ,

וְאַחַר יְבֹשֶׁת הָאָרֶץ / הוֹצִיא לֶחֶם וְיָיִן.

רִבִּיתָ מְאוֹרִים בִּמְעוֹנֶךָ / וְעוֹף וְחַיָּה בִּמְכוֹנֶךָ –

וְהַמַּכְחִישִׁים עֹז קִנְיָנֶיךָ / שָׁכְרוּ וְלֹא מִיָּיִן.

הֲכִינוֹתָ אָדָם בִּדְמוּתֶךָ / וַתַּשְׁכִּינֵם גַּן חֶמְדָּתֶךָ –

הוּא הֵיכַל נְעִימוֹתֶיךָ, / בֵּית מִשְׁתֵּה הַיָּיִן.

מִשָּׁם הוֹצִיאָם שׁוֹבָב, / לְהַשִּׁיא הָאִשָּׁה סָבַב,

כִּי הָיְתָה רַכַּת לֵבָב / וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן.

בּוֹגְדִים הָיוּ לְחֵרֶם / וְנֹחַ נִצַּל מִזֶּרֶם,

הֵחֵל וַיִּטַּע כֶּרֶם / וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיָּיִן.

רָעִים בְּרָעָה הִתְמוֹגָגוּ / וּמִגְדָּל וָעִיר פָּסָגוּ;

נִשְׁקַפְתָּ עֲלֵיהֶם – וְנִפְלָגוּ, / וְהָמוּ כְּמוֹ יָיִן.

בָּחַרְתָּ בְּאָב וְהוֹדוֹ, / נִסִּיתוֹ בִּבְנוֹ יְחִידוֹ,

וַאֲהֵבְךָ בְּכָל מְאֹדוֹ – / כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.

יָלַד נֶעֱקָד תְּאוֹמִים / וּבִזְקוּנָיו בֵּרַךְ תָּמִים,

וַיָּשֶׂם לְפָנָיו מַטְעַמִּים / וַיָּבֵא לוֹ יָיִן.

מִצְרַימָה יָרְדוּ בַּהֲמוֹנַי / וּבַיְאוֹר הָשְׁלְכוּ בָנַי,

וַיִּיקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי, / כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן.

אֱלֹהִים, הִכְבַּדְתָּ אָזְנֶיךָ / מִשְּׁמֹעַ אֶנְקַת בָּנֶיךָ,

וְצוֹרֲרֶיךָ עַל פָּנֶיךָ / אֹכְלִים וְשֹׁתִים יָיִן.

׳יָדַעְתִּי, בַּצָּרוֹת עַמִּי; / הִתְחַזֵּק, נֶאֱמָן, בִּשְׁמִי,

וְלֵךְ אֶל אִישׁ חֶרְמִי / וְקַח אֶת כּוֹס הַיָּיִן.

רַעַל מָלְאָה בַחֲמָתִי, / אוֹדִיעֵם עֹז קִנְאָתִי,

וְאִם לֹא יִשְׁלְחוּ עֲדָתִי – / וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן.

בּוֹגֵד, שַׁלַּח בָּנַי / טֶרֶם יַשְׁכִּירוּךָ חֲרוֹנַי,

כִּי הִנֵּה בְיַד אֲדֹנָי / גְּבִיעִים מְלֵאִים יָיִן.

נוֹעַץ תַּנִּין בְּעַמָּיו / וַיַּאֲֵמֵן בִּדְבַר חֲכָמָיו,

וְהִקְשׁוּ לִבּוֹ חַרְטֻמָּיו / וַיֹּאמְרוּ: ׳לֹא נִשְׁתֶּה יָיִן!׳

׳עָנָיו, מִי שׁוֹלְחֶךָ? / אֱמָר נָא, בַּמֶּה כֹּחֶךָ?

הֵעַזְתָּ לְפָנַי מִצְחֶךָ, / אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן!׳

זָע תַּנִּין, בְּכֹחוֹ צוֹעֶה, / בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹת רוֹעֶה,

וַיְהִי כְּשֶׂה תוֹעֶה / וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן.

רַבָּה יִלְלַת לוּדִים, / כִּי הָיוּ בְכוֹרֵיהֶם נִכְחָדִים –

וּבְרִנָּה יָצְאוּ יְדִידִים, / תֹּף וְחָלִיל וָיָיִן.

הִשְׁלַכְתָּ בַּיָּם מִצְרַיִם, / אַחַר נִבְקְעוּ הַמַּיִם,

וְהָיָה כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם / וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ יָיִן.

המלצות קוראים
תגיות