רקע
אברהם סולודר
הָעֲטַלֵּף
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מתוך כתב העת "עתוננו", גליון א–ב

הַבִּיטוּ־נָא הָעֲטַלֵּף

בְּאֹפֶל־עֶרֶב מְרַחֵף.

כַּצֵּל יָשׁוּט לוֹ בַּדְּמָמָה –

קוֹל־מְעוּפוֹ לֹא יִשָּׁמַע…

נִתְלָה עַל עֵץ וּבָא בַצֵּל

אֶת כְּנָפָיו יִפְרֹשׂ, וְקַל,

בְּלִי קוֹל, יָעוּף לְמַטָּה, עָל,

עַד אֶל חַלּוֹן מוּאָר יָבֹא –

וּכְרֶגַע־שוּר! אֵינֶנּוּ פֹה….


– אֱמֹר־נָא לִי, הָעֲטַלֵּף;

מַה תְּבַקֵּש, מַה תְּרַחֵף?


עָנֹה עָנָה הָעֲטַלֵּף:

אֲנִי רָעֵב, אֲנִי רָעֵב…

הֵן כָּל הַיּוֹם בַּחוֹר אִישָׁן,

עִם עֶרֶב אֲמַהֵר לַגָּן,

אוֹ לַשָּׂדֶה, שָׁם רֶמֶשׂ רָב,

אָצוּד, אֹכַל – וְלֹא אֶרְעַב

יִתּוּשׁ שָׁמֵן, שוֹבָב וְקַל –

מָה אֶחְמְדוֹ לְמַאֲכָל…


הוֹי, עֲטַלֵּף, צַיַּד־לֵיל טוֹב!

טָסִים הַיִּתּוּשִׁים בְּלִי סוֹף

בַּבַּיִת פֹּה. הוֹי, אֵין לִשְׁקֹט,

וּמֵעֵינַי שְׁנָתִי תִּדֹּד:

נָא, הַשְׁמִידֵם חִיש עַד תֻּמָּם

לְבַל אֶשְׁמַע עוֹד זִמְזוּמָם,

אָז שׁוּב אִישַׁן וְאֶחֱלֹם –

שׁוֹקֵט, עַד שֶׁיִּזְרַח הַיּוֹם.

המלצות קוראים
תגיות