רקע
גרשון שופמן
שתי דוגמאות

באחד מגליונות “מאזנים” האחרונים תמה א. מ. ברכיהו על “הביקורת שלנו, שהעלימה את עינה” מהסיפור “שמשון” לז’בוטינסקי, והריהו מעיד על עצמו: “אין אני יכול להיזכר בסיפור מן הסיפורים, שקראתי בשנים האחרונות, שכל כך תפס את לבי בשעת קריאה ולימים, ימים לאחר קריאה, – כסיפור הזה. פרצופי הגיבורים בולטים ובהירים, פרצוף הגוף ופרצוף הנפש. רחשי הנפש ופרפוריה נגלים מתוך פעולותיהם והעויות־הלוי שלהם בלי ‘פסיכולוגיה’ ואבק פסיכולוגיה. ושפע הדרמתיוּת שבסיפור! הדרמתיות שבהליכת מנוח אחרי אשתו” וכו' וכו'.

הדרמתיות ושאר המעלות אולי נמצאות בסיפור זה באמת. אבל מה לעשות, והעיקר חסר כאן: שירת משורר (בזה, כמובן, איני מתכוון להצדיק את “הביקורת שלנו, שהעלימה את עינה”). הסיפור “שמשון” אינו בעצם אלא עבודת־מוח, ללא נשיבה כלשהי מרוח־יצירה.

דבר זה, כמובן, לא ניתן להוכיח במופתים חותכים. זהו ענין שבחוש. כשם שקשה להוכיח בדברים את ההבדל שבין קריאות הקוקיאה ביער לקריאות הקוקיאה של האורלוגין.

א.מ. ברכיהו הוא ממשפחת הסופרים ההוגים שלנו, ואם בכל זאת הוא טועה כל כך ביחס ל“שמשון”, הרי לפנינו דוגמה חותכת לכך, עד כמה האינטלקט גרידא אינו מספיק בשביל הבנה בעניני שירה ויצירה. כשם שהסיפור “שמשון” עצמו יכול לשמש דוגמה גמורה של בלטריסטיקה, שנכתבה בכל האמצעים שבעולם, חוץ מברוח־הקודש.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.