רקע
גרשום שופמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות

עשרים שנה למות י. ח. ברנר

עליו אין לומר: עבר זמנו. כלל וכלל לא. להיפך: הזמן נוטה לצדו יותר ויותר. הזמן זמנו. כל המוצאות אותנו שם לא באו, כביכול, אלא להוכיח, כמה הרחיק־העמיק ראות, להוכיח, כי לא בכיין סתם היה האיש, אלא… רואה.

קברניט שסוקר באוקינוס הלילי את הקטסטרופה המתקרבת בה בשעה שבירכתי הספינה, בטרקלין המואר, רוקדים הנוסעים טנגוֹ.

אזעקה היתה כתיבתו, אזעקה נאמנה – וּלאות־ארגעה איך נאמין, אם לא הוא יתנהוּ?!!


המלצות קוראים
תגיות