רקע
תקוה שריג
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מֵבִיא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; תשל"ז

כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא חָבוּשׁ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים עַל יְדֵי

הָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים,

שֶׁסָּרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל,

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו וּמָצָא

שֶׁמֵּת בְּיִסּוּרָיו.

הָיָה זֶה בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים.

הָלַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, בִּדְמוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט,

אֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי ִעֲקִיבָא.

דָּפַק עַל דַּלְתּוֹ וְאָמַר לוֹ:

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ!

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי!

וְכִי צָרִיךְ אַתָּה מַשֶּׁהוּ?

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– בָּאתִי לוֹמַר לְךָ,

שֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית-הָאֲסוּרִים.

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְבֵית-הָאֲסוּרִים וְרָאוּ,

שֶׁכָּל הַשּׁוֹמְרִים יְשֵׁנִים וְכָל הַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים.

נָטְלוּ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא וְהוֹלִיכוּ אוֹתָהּ כָּל

הַלַּיְלָה,

עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר וּשְׁמָהּ קִצְרָה.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, עָלוּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת וְיָרְדוּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת

וְנִפְתְּחָה מְעָרָה לִפְנֵיהֶם.

רָאוּ שָׁם בַּמְּעָרָה

כִּסֵּא וְסַפְסָל, שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה וּמִטָּה אַחַת מֻצַּעַת.

הִשְׁכִּיבוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצְאוּ.

וְהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק.

כְּשֶׁיָּצְאוּ, נִסְתְּמָה הַמְּעָרָה אַחֲרֵיהֶם.

אָמְרוּ:

– אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא,

שֶׁנִּמְצָא לְךָ מְלוֹן-לַיְלָה בִּשְׁעַת מִיתָתְךָ.

וְלֹא יָדַע רַבִּי יְהוֹשֻעַ,

שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל,

בִּמְעָרָה שֶׁדּוֹלֵק בָּהּ נֵר תָּמִיד,

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לְטוֹב


המלצות קוראים
תגיות