פרויקט בן־יהודה

מַעֲשֶׂה בְּרַב שִׁימִי שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת עֵץ.

הָיָה פִּיו פָּעוּר וְהוּא נוֹחֵר נְחִירוֹת אַדִּירוֹת.

בָּא נָחָשׁ קָטָן וְסַקְרָן וְיָשָׁב עַל פִּיו.

בָּלַע אוֹתוֹ רַב שִׁימִי.

הָיָה הַנָּחָשׁ קָטָן, אְבָל מְסֻכָּן, וְהִכִּישׁ אֶת רַב שִׁימִי בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ.

וְלֹא יָדַע רַב שִׁימִי

דָבָר עַל הַנָּחָשׁ שֶׁבָּלַע, וְהָיָה צוֹוֵחַ מֵרֹב כְּאֵב:

– הַצִּילוּ!

הִתְאַסְּפוּ אֲנָשִׁים סְבִיבוֹ, נִסּוּ לְהַצִּילוֹ וְלֹא יָדְעוּ מַה יַּעֲשׂוּ.

מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ שֶׁבָּלַע אָדָם נָחָשׁ.

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְרָאָה שָׁם בַּשָֹּדֶה צֶמַח אֶחָד, “כְּשׁוּת” שְׁמוֹ,

שֶׁהוּא מִין חֲבַלְבָּל הַמְטַפֵּס עַל קִטְנִיּוֹת בַּשָּׂדֶה.

קָטַף אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִן הַכְּשׁוּת,

נָתַן עָלָיו הַרְבֵּה מֶלַח וְאָמַר לְרַב שִׁימִי:

– אֱכֹל כְּשׁוּת זוֹ וְיֵצֵא הַנָּחָשׁ מִמֵּעֶיךָ!

אָכַל רַב שִׁימִי אֶת הַכְּשׁוּת בְּמֶלַח,

וְיָצָא הַנָּחָשׁ מִמֵּעָיו וְנִצַּל מִמָּוֶת.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת

אִישׁ חָסִיד הָיָה,

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

הָלַךְ וְהִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַחֲרשׁ בַּשָּׂדֶה,

כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּרְנֵס.

הִזְדַּמֵּן לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, בִּדְמוּת עַרְבִי.

אָמַר הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, לֶחָסִיד:

– רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁעָנִי וְרָעֵב אַתָּה.

רוֹצֶה אַתָּה, שֶׁאֶתֵּן לְךָ שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת?

יִהְיוּ לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל טוּב, שֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת.

הַגֵּד לִי רַק זֹאת,

מָתַי אַתָּה רוֹצֶה אֶת שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטוֹבוֹת הָאֵלּוּ:

תֵּכֶף וּמִיָּד, אוֹ כְּשֶׁתִּהְיֶה זָקֵן, בְּסוֹף יָמֶיךָ?

חָשַׁב הֶחָסִּיד שֶׁהָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הוּא מְכַשֵּׁף…

אָמַר לוֹ:

– הָנַח לִי וְלֵךְ לְדַרְכְּךָ.

אֵין לִי אֲפִלּוּ אֲגוֹרָה אַחַת לָתֵת לְךָ בְּעַד דְּבָרֶיךָ…

הָלַךְ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, לְדַרְכּוֹ.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים, שָׁב אֶל הֶחָסִיד,

שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה, וְאָמַר לוֹ:

– רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁעֲדַיִן אַתָּה עָנִי וְרָעֵב,

רוֹצֶה אַתָּה בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת?

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– הָנַח לִי וְלֵךְ לְדַרְכְּךָ.

אֵין לִי אֲפִלּוּ אֲגוֹרָה אַחַת לָתֵת לְךָ עַל דְּבָרֶיךָ…

הָלַךְ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, לְדַרְכּוֹ.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים שָׁב, בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, וְאָמַר לֶחָסִיד:

– רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁעֲדַיִן אַתָּה עָנִי וְרָעֵב.

רוֹצֶה אַתָּה בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת?

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– כֵּיוָן שֶׁחָזַרְתָּ אֵלַי בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית,

אֵלֵךְ לְבֵיתִי, אֶל אִשְׁתִּי, וְאֶשְׁאַל אוֹתָהּ.

אָמַר לוֹ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– לֵךְ, וַאֲנִי מַמְתִּין לְךָ בַּשָּׂדֶה.

הָלַךְ הֶחָסִיד וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ עַל הָעַרְבִי וְעַל דְּבָרָיו.

אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:

– הֲרֵי אֵין לָנוּ מַה לְהַפְסִיד!

לֵךְ אֶל אוֹתוֹ עַרְבִי וֶאֱמֹר לוֹ,

שֶׁרוֹצֶה אַתָּה, שֶׁתָּבֹאנָה שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד!

שָׁב הֶחָסִיד אֶל הַשָּׂדֶה

וּמָצָא אֶת הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מַמְתִּין לוֹ.

שָׁאַל אוֹתוֹ הָעַרְבִי:

– מָה אָמְרָה לְךָ אִשְׁתְּךָ?

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– אִשְׁתִּי אָמְרָה “שֶׁתָּבֹאנָה שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת תכף וּמִיָּד”.

אָמַר לוֹ הָעַרְבִי, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– לֵךְ, שׁוּב לְבֵיתְךָ וּכְבָר אַתָּה עָשִׁיר גָּדוֹל.

שָׁב הֶחָסִיד לְבֵיתוֹ וְהִנֵּה סִפְּרוּ לוֹ בָּנָיו,

שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִים בֶּעָפָר וּמָצְאוּ מַטְמוֹן בְּתוֹכוֹ.

אָמְרוּ הֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ זֶה לָזֶה:

– לֹא עַרְבִי הָיָה הָאִישׁ וְלֹא מְכַשֵּׂף,

אֶלָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

יְבֹרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנָּתַן לָנוּ מִטּוּבוֹ.

אֲנַחְנוּ נִתֵּן מִכַּסְפֵּנוּ לָעֲנִיִּים,

שֶׁלֹא יִהְיוּ עוֹד רְעֵבִים בִּמְקוֹמֵנוּ,

כְּפִי שֶׁהָיִינוּ אֲנַחְנוּ.

נָתְנוּ הֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ נְדָבוֹת וּגְמִילוּת־חֲסָדִים לַעֲנִיֵּי עִירָם

וְלַעֲנִיִּים מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

הֶחָסִיד וּבְנֵי בֵּיתוֹ גָרוּ בְּבַיִת גָּדוֹל וָרָם,

אָכְלוּ וְשָׁתוּ, הִתְפַּלְּלוּ וְלָמְדוּ תּוֹרָה,

שְׂמֵחִים עַל מַזָּלָם הַטּוֹב.

כָּךְ עָבְרוּ שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה,

עַד שֶׁנִּגְמְרוּ וְהָלְכוּ כָּל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת.

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לֶחָסִיד:

– שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – עָבְרוּ, חָלְפוּ…

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

– כְּשֵׁם שֶׁהָלַכְתִּי אָז לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אִשְׁתִּי,

כֵּן אֵלֵךְ גַּם עַכְשָׁו, לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיהָ.

הָלַךְ הֶחָסִיד אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ:

– אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא אֵלַי וְאָמַר לִי

שֶׁשֶּׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת עָבְרוּ, חָלְפוּ…

אָמְרָה לוֹ:

– לֵךְ אֶל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וֶאֱמֹר לוֹ:

"אִם מָצָאת אֲנָשִׁים נוֹתְנֵי נְדָבוֹת וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים –

טוֹבִים מֵאִתָּנוּ, קַח אֶת כַּסְפֵּנוּ וְאֶת זְהָבֵנוּ וְתֵן לָהֶם,

שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם לִבְרִיאוּת, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה".

הָלַךְ הֶחָסִיד אֶל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

וְאָמַר לוֹ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁטּוֹבִים הֵם וּנְכוֹנִים.

הִשְׁאִיר בִּידֵי הֶחָסִיד אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ.

הָיוּ הֶחָסִיד וְאִשְׁתּוֹ נוֹתְנִים נְדָבוֹת וְגוֹמְלִים חֲסָדִים לָעֲנִיִּים,

כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וּכְמוֹתָם עָשׂוּ בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם,

עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְכָל זֹאת בְּזְכוּתוֹ שֶּל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים וְגַן הַבְּשָׂמִים

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד זָקֵן אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ גַן,

שֶׁעֵצִים וְשִׂיחִים נוֹתְנֵי בְּשָׂמִים צָמְחוּ בּוֹ.

כְּשֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת, קָרָא לִשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם:

– בָּנַי הַיְקָרִים, רוֹאִים אַתֶּם, שֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתִּי לָמוּת.

מַנִּיחַ אֲנִי לָכֶם בִּירֻשָּׁה אֶת גַּן הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּי.

מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם שְׁלשָׁה דְבָרִים:

שִׁמְרוּ עַל הַגַּן מִכָּל מִשְׁמָר;

אַל תָּרִיבוּ זֶה עִם זֶה;

הֱיוּ חֲסִידִים לוֹמְדֵי תּוֹרָה, נְדִיבִים, אוֹהֲבֵי אָדָם

וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקְכֶם.

אָמְרוּ לוֹ הַבָּנִים:

– שׁוֹמְעִים אָנוּ אֶת דְּבָרֶיךָ וּנְקַיֵּם אוֹתָם כְּתֻמָּם.

מֵת הֶחָסִיד וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים שׁוֹמְרִים עַל גַּן הַבְּשָׂמִים,

בְּכָל לַיְלָה בֵּן אַחֵר בְּתוֹרוֹ.

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן – שָׁמַר הַבֵּן הַבְּכוֹר.

בָּא לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ,

קַח מֵהֶם דָּבָר אֶחָד!

הָרִאשׁוֹן – שֶׁתִּהְיֶה לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה;

הַשֵּׁנִי – שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל;

הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁתִּזְכֶּה בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

בַּמָּה אַתָּה בּוֹחֵר?

בָּחַר הַבֵּן הַבְּכוֹר לִהְיוֹת עָשִׁיר גָּדוֹל.

נָתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַטְבֵּעַ זָהָב.

קָנָה בּוֹ הַבֵּן הַבְּכוֹר סְחוֹרָה וּמָכַר אוֹתָה בְּרֶוַח,

קָנָה וּמָכַר, מָכַר וְקָנָה,

עַד שֶׁהָיָה לְעָשִׁיר גָּדוֹל.

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי – שָׁמַר הַבֵּן הַבֵּינוֹנִי.

בָּא לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ,

קַח מֵהֶם דָּבָר אֶחָד!

הָרִאשׁוֹן – שֶׁתִּהְיֶה לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה;

הַשֵּׁנִי – שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל;

הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁתִּזְכֶּה בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

בַּמָּה אַתָּה בּוֹחֵר?

בָּחַר הַבֵּן הַשֵּׁנִי, הַבֵּינוֹנִי, לִהְיוֹת לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.

נָתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא סֵפֶר בְּיַדוֹ, לָמַד בּוֹ הַבֵּן הַבֵּינוֹנִי

עַד שֶׁהָיָה לְרַב גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.

הָיוּ תַּלְמִידִים נוֹהֲרִים אֵלָיו מִכָּל קַצְווֹת הַמְּדִינָה.

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי – שָׁמַר הַבֵּן הַצָּעִיר.

בָּא לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, שְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ,

קַח מֵהֶם דָּבָר אֶחָד!

הָרִאשׁוֹן – שֶׁתִּהְיֶה לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה;

הַשֵּׁנִי – שֶׁתִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל;

הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁתֹּזְכֶּה בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

בַּמָּה אַתָּה בּוֹחֵר?

בָּחַר הַבּן הַצָּעִיר לִזְכּוֹת בְּאִשָּׁה יָפָה וְטוֹבָה.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– אִם כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת אִתִּי.

שָׁמְרוּ שְׁנֵי הַבָּנִים עַל גַּן הַבְּשָׂמִים

וְהַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי הָלַךְ עִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לָנוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם,

שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יָפָה.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת מְקַרְקְרוֹת:

– בַּמָּה חָטָא הַצָּעִיר הַזֶּה,

שֶׁיִשָּׂא אֶת בַּת אֲדוֹנֵנוּ לְאִשָּׁה?

קָמוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי לָנוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם שֵׁנִי,

שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יָפָה.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הָאַוָּזִים מְגַעְגְּעִים:

– אֵיזֶה רָשָׁע הוּא צָעִיר זֶה,

שֶׁיִשָּׂא לוֹ אֶת בַּת אֲדוֹנֵנוּ הָרָעָה לְאִשָּׁה?

קָמוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי לָנוּ אֵצֶל אָדָם שְׁלִישִׁי,

שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יָפָה.

שָׁמַע אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַיּוֹנִים הוֹמִיּוֹת:

– בַּמֶּה זָכָה צָעִיר זֶה,

שֶׁיִּשָּׂא אֶת בַּת אֲדוֹנֵנוּ הַנָּאָה וְהַחֲסוּדָה לְאִשָּׁה?

קָמוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְנִשְׁאֲרוּ בְּבֵית הַמְאָרֵחַ.

בִּקֵּשׁ הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי

אֶת יָדָהּ שֶׁל הַבַּת הַנָּאָה וְהַחֲסוּדָה מִידֵי אָבִיהָּ.

נָשָׂא אוֹתָהּ הַבֵּן לְאִשָּׁה,

וְהָאָב הַמְאָרֵחַ שָׁלַח אֶת בִּתּוֹ לְבֵית בַּעֲלָהּ,

עִם עֲגָלוֹת עֲמוּסוֹת כָּרִים וּכְסָתוֹת, רָהִיטִים וְכֵלִים.
הָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר עָשִׁיר גָּדוֹל,

חָסִיד וְנָדִיב, כִּרְצוֹן אָבִיו,

וְשָׂמַח בְּחֶלְקוֹ.

הָיָה הַבֵּן הַשֵּׁנִי, הַבֵּינוֹנִי,

לַמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה,

חָסִיד וְנָדִיב, כִּרְצוֹן אָבִיו,

וְשָׂמַח בְּחֶלְקוֹ.

הָיָה הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר,

בַּעֲלָהּ שֶׁל אִשָּׁה נָאָה וַחֲסוּדָה,

חָסִיד וְנָדִיב, כִּרְצוֹן אָבִיו,

וְשָׂמַח בְּחֶלְקוֹ.

שָׁמְרוּ שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים,

בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם

עַל גַּן הַבְּשָׂמִים,

עֲשִׁירִים וּמְאֻשָּׁרִים

כָּל הַיָּמִים.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l עָשִׁיר, לַמְדָן וּבַעַל הַמִּרְשַׁעַת

בְּעִיר אַחַת גְּדוֹלָה הָיוּ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים:

הָאֶחָד – עָשִׁיר גָּדוֹל,

הַשֵּׁנִי – לַמְדָן גָּדוֹל,

הַשְּׁלִישִׁי – אִישׁ טוֹב־לֵב וְנָדִיב.

וְהִנֵּה צָרוֹת גְּדוֹלוֹת עֲלֵיהֶם:

הֶעָשִׁיר – נַעֲשָׂה עָנִי, בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה,

הַלַּמְדָן – נַעֲשָׂה עָנִי, בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה,

וְהַשְּׁלִישִׁי – אִשָּׁה מִרְשַׁעַת הָיְתָה לוֹ, שֶׁמֵּרְרָה אֶת חַיָּיו כָּל הַיָּמִים.

הִשְׁאִיר לָהּ הָאִישׁ הַטּוֹב אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כַּסְפּוֹ

וְהָיָה עָנִי, בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

אָמַר הֶעָשִׁיר שֶׁנַּעֲשָׂה עָנִי לְאִשְׁתּוֹ:

– מְשַּׁנֶּה מָקוֹם מְשַּׁנֶּה מַזָּל, נָכוֹן?

אוּלַי אֵלֵךְ מִכָּאן לְמָקוֹם אַחֵר

וְאֶמְצָא לָנוּ פַּרְנָסָה?

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

– לֵךְ לְשָׁלוֹם, וְהַלְוַאי שֶׁתִּפְגּשׁ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב.

הָלַךְ הָאִישׁ וְעָמַד בַּשּׁוּק, לְחַפֵּשׂ לוֹ חֲבֵרִים לַדֶּרֶךְ.

אָמַר הַלַּמְדָן לְאִשְׁתּוֹ:

– מְשַׁנֶּה מָקוֹם, מְשַּׁנֶּה מַזָּל, נָכוֹן?

רְאִי, הִנֵּה נְשְׁאַרְנוּ בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

אֲפִלּוּ הַסְּפָרִים, שֶׁבָּהֶם לָמַדְתִּי תּוֹרָה, כְּבָר מָכַרְתִּי

בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל.

אוּלַי אֵלֵךְ מִכָּאן לְמָקוֹם אַחֵר,

וְאֶמְצָא לָנוּ פַּרְנָסָה?

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

– לֵךְ לְשָׁלוֹם, וְהַלְוַאי שֶׁתִּפְגּשׁ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב.

הָלַךְ הָאִישׁ וְעָמַד בַּשּׁוּק, לְחַפֵּשׂ לוֹ חֲבֵרִים לַדֶּרֶךְ.

אָמַר הָאִישׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה טוֹב־לֵב וְנָדִיב, אֶל עַצְמוֹ:

– מְשַּׁנֶּה מָקוֹם, מְשַׁנֶּה מַזָּל, נָכוֹן?

אוּלַי אֵלֵךְ מִכָּאן לְמָקוֹם אַחֵר, אֶמְצָא לִי פַּרְנָסָה

וְאֶתְפַּטֵּר מֵאִשְׁתִּי הַמִּרְשַׁעַת?

הָלַךְ גַּם הוּא לַשּׁוּק וְרָאָה שָׁם שְׁנֵי יְהוּדִים עוֹמְדִים.

שָׁאַל אוֹתָם:

– מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן,

אוּלַי גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר,

מִפְּנֵי צָרוֹת שֶׁבָּאוּ עֲלֵיכֶם?

אָמְרוּ לוֹ:

– כֵּן דִּבַּרְתָּ, צָרוֹת גְּדוֹלוֹת בָּאוּ עָלֵינוּ

וְרוֹצִים אָנוּ לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר, אוּלַי נִמְצָא פַּרְנָסָה.

– כָּמוֹנִי כְּמוֹכֶם – אָמַר לָהֶם הָאִישׁ

וְיָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם לַדֶּרֶךְ.

הָלְכוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים יַחַד, מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר,

צְמֵאִים, רְעֵבִים וּלְבוּשֵׁי קְרָעִים.

אֲבָל אִישׁ לְא רִחֵם עֲלֵיהֶם בְּצָרָתָם.

יוֹם אֶחָד, בָּאוּ לְשָׂדֶה אֶחָד, יָשְׁבוּ שָׁם

וְהֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִי גָדוֹל:

– אָנָּא ה', הוֹשִׁיעָה נָא, כִּי אִין עוֹד כֹּחַ בָּנוּ!

וְהִנֵּה בָּא אִישׁ זָקֵן אֲלֵיהֶם,

זְקָנוֹ לָבָן וְאָרֹךְ וְעֵינָיו טוֹבוֹת.

רָאָה אוֹתָם וְשָׁאַל:

– מַהִי הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עֲלֵיכֶם,

שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים כָּאן בַּשָּׂדֶה וּבוֹכִים בְקוֹל גָּדוֹל?

סִפְּרוּ לוֹ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים אִישׁ־אִישׁ אֶת צָרָתוֹ.

אָמַר לָהֶם אֵלִּיָּהוּ הַנָּבִיא:

– שִׁמְעוּ אֵלַי וְאַל תִּדְאֲגוּ.

הִנֵּה בָּאתִי לְהָבִיא לָכֶם יְשׁוּעָה מִכָּל צָרוֹתֵיכֶם.

אַתֶּם תָּשׁוּבוּ מִיָּד לְבָתֵּיכֶם וְתִמְצְאוּ בָּהֶם אֹשֶׁר וְטוֹבָה

לָכֶם, לִבְנֵיכֶם וְלִבְנֵי־בְּנֵיכֶם.

רַק זִכְרוּ דָבָר אֶחָד:

אַל תַּחְמְדוּ בְּלִבְּכֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּידֵיכֶם…

נָתַן הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מַטְבֵּעַ

לָאִישׁ שֶׁהָיָה עָשִׁיר, וְאָמַר לוֹ:

– שׁוּב לְבֵיתְךָ וְשִׂים אֶת הַמַּטְבֵּעַ בַּתֵּבָה

וְתֵכֶף תִּתְמַלֵּא כֻּלָּהּ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

כְּשֶׁתִּתְעַשֵׁר, תִּבְנֶה בֵּית־כְּנֶסֶת וְתוֹשִׁיב בְּתוֹכוֹ עֲשָׂרָה יְהוּדִים,

שֶׁיִּלְמְדוּ בּוֹ תּוֹרָה כָּל הַיָּמִים

וְאַתָּה תְּפַרְנֵס אוֹתָם וְאֶת בְּנֵי בֵּיתָם.

אִם זֹאת תַּעֲשֶׂה,

תִּהְיֶה הַתֵּבָה מְלֵאָה תָּמִיד מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

רַק זְכֹר, אַל תַּחְמֹד בְּלִבְּךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדְךָ…

נָתַן הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, סֵפֶר,

לְמִי שֶׁהָיָה לַמְדָן, וְאָמַר לוֹ:

– שׁוּב לְבֵיתְךָ וְשִׂים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בַּתֵּבָה

וְתֵכֶף תִּתְמַלֵּא כֻּלָּהּ סְפָרִים.

אֶת הַסְּפָרִים תִּמְכֹּר וְתִהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע.

וְאַתָּה תֵּשֵׁב, תִּלְמַד וּתְלַמֵּד תּוֹרָה כָּל הַיָּמִים.

רַק זְכֹר, אַל תַּחְמֹד בְּלִבְּךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדְךָ…

נָתַן הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, טַבַּעַת

לָאִישׁ הַטּוֹב וְהַנָּדִיב, שֶׁאִשְׁתּוֹ צַרְחָנִית וּמִרְשַׁעַת, וְאָמַר לוֹ:

– שׁוּב לְבֵיתְךָ וּתְלֵה אֶת הַטַּבַּעַת הַזּוֹ עַל מַסְמֵר.

אִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה טוֹבָה וַחֲסוּדָה

וְיִהְיוּ שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים.

רַק זְכֹר, אַל תַּחְמֹד בְּלִבְּךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדְךָ…

שָׁבוּ כָּל הַשְּלֹשָׁה לְעִירָם וּלְבָתֵּיהֶם.

מָצָא הָאִישׁ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר וְנַעֲשָׂה עָנִי,

אֶת אִשְׁתּוֹ עוֹמֶדֶת בְּפֶתַח הַבַּיִת וְּמְחַכָּה לְבַעֲלָהּ.

רָאֲתָה אוֹתוֹ, שֶׁהוּא לָבוּשׁ קְרָעִים, וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת.

אָמַר לָהּ הָאִישׁ:

– אִשְׁתִּי, לָמָּה זֶה אַתְּ בּוֹכָה?

זוֹכֶרֶת אַתְּ, שֶׁבֵּרַכְתְּ אוֹתִי,

שֶׁאֶפְגּשׁ בּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב?

הִנֵּה פָּגַשְׁתִּי בּוֹ, וְהוּא נָתַן לִי מַטְבֵּעַ שֶׁל בְּרָכָה,

וְלֹא נֵדַע עוֹד צַעַר וַאֲנָחָה;

אִם רַק אֶבְנֶה בֵּית־כְּנֵסֵת וַאֲפַרְנֵס עֲשָׂרָה יְהוּדִים,

שֶׁיֵּשְׁבוּ בּוֹ וְיִלְמְדוּ תּוֹרָה כָּל הַיָּמִים,

אִם רַק נִזְכֹּר,

שֶׁלֹּא נַחְמֹד בְּלִבֵּנוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדֵינוּ.

שָׂם הָאִישׁ אֶת הַמַּטְבֵּעַ בַּתֵּבָה

וְהִנֵּה מָלְאָה כֻּלָּהּ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.

נָתַן הֶעָשִׁיר נְדָבוֹת רַבּוֹת לָעֲנִיִּים,

אֲבָל בֵּית־כְּנֶסֶת לֹא בָּנָה…

קָנָה בְּכַסְפּוֹ סְחוֹרָה וּמָכַר אוֹתָהּ בְּכֶסֶף רַב יוֹתֵר,

קָנָה עוֹד סְחוֹרָה וּמָכַר אוֹתָה בְּכֶסֶף רַב עוֹד יוֹתֵר.

שָׁמְעוּ הָעֲנִיִּים בְּכָל הָאָרֶץ,

שֶׁיֵּשׁ עָשִׁיר הַנּוֹתֵן נְדָבוֹת לָרֹב,

הָלְכוּ אֵלָיו מִכָּל קַצְוֹות הָאָרֶץ לְקַבֵּל מִיָּדָיו נְדָבָה.

רָאֲתָה אִשְׁתּוֹ אֶת הֲמוֹן הָעֲנִיִּים, וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ:

– לָמָּה לְךָ לִסְבֹּל אֶת הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה,

שֶׁמְּקִימִים עֲנִיִּים אֵלּוּ?

בְּנֵה לְךָ אַרְמוֹן וְשֵׁב בּוֹ בִּמְנוּחָה.

שָׁמַע הֶעָשִׁיר לַעֲצַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָה לוֹ אַרְמוֹן

וְלֹא שָׁמַע עוֹד הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה, שֶׁהֵקִימוּ הָעֲנִיִּים.

יָדְעָה הָאִשָּׁה, שֶׁבַּעֲלָהּ יוֹשֵׁב לוֹ בְּאַרְמוֹנוֹ,

אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה,

הִתְחִילָה לְקַמֵּץ אֶת יָדָהּ וְנָתְנָה נְדָבוֹת קְטַנּוֹת לָעֲנִיִּים.

פַּעַם אַחַת אָמְרָה בְּלִבָּהּ:

– לָמָּה זֶה אֶתֵּן מִכַּסְפֵּנוּ וּזְהָבֵנוּ לַעֲנִיִּים אֵלּוּ?

מוּטָב שֶׁאָשִׂים אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בָּאַרְגָּזִים!

סָגְרָה אֶת דַּלְתוֹת בֵּיתָהּ וְהֶעֱמִידָה לִפְנֵיהֶן שׁוֹמֵר,

שֶׁהָיָה מְגָרֵשׁ וּמַכֶּה אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁבָּאוּ לְבַקֵּשׁ נְדָבָה.

כָּזֹאת קָרָה גַם לַלַּמְדָן, שֶׁתֵּבָתוֹ מְלֵאָה סְפָרִים.

הוּא נִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב מִמְכִירַת סְפָרִים,

אֲבָל תּוֹרָה לֹא לָמַד וְלֹאּ לִמֵּד.

וְהָאִישׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהָיָה טוֹב־לֵב וְנָדִיב,

שָׁב גַּם הוּא לְבֵיתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַטַּבַּעַת.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ הַמִּרְשַּׁעַת מֵרָחוֹק, הִתְחִילָה לִצְרֹחַ:

– רְאוּ, בַּעֲלִי הַבַּטְלָן, הַקַּבְּצָן,

הִנֵּה הוּא בָּא!

סָגְרָה אֶת דַּלְתוֹת הַבַּיִת וְלֹא נָתְנַה לְבַעֲלָהּ, לְהִכָּנֵס.

הָלַךְ הָאִישׁ אֶל שְׁכֵנוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ,

שֶׁיֵּלֵךְ הוּא אֶל בֵּיתוֹ

וְיִתְלֶה אֶת הַטַּבַּעַת עַל הַקִּיר בִּמְקוֹם סֵתֶר.

הָלַךְ הַשָּׁכֵן אֶל בֵּית הָאִישׁ הַטּוֹב וְהַנָּדִיב

וְתָלָה אֶת הַטַּבַּעַת עַל אַחַד הַקִּירוֹת, בִּמְקוֹם סֵתֶר.

חָדְלָה הָאִשָּׁה לִצְרֹחַ, נֶעֶשְׂתָה טוֹבָה וְרַכָּה כְּחֶמְאָה

וְקָרְאָה לוֹ, לְבַעֲלָהּ, לָשׁוּב לְבֵיתוֹ.

הִתְחִיל הָאִישׁ לַעֲבֹד, הָיְתָה לוֹ פַּרְנָסָה,

אֲבָל עָשִׁיר לֹא הָיָה.

נָתַן נְדָבוֹת, הִתְפַּלֵּל וְלָמַד תּוֹרָה

וְחַי עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בְּטוֹבָה וּבְשַׁלְוָה.

מֵעוֹלָם לֹא חָמְדוּ הַשְּׁנַיִם בְּלִבָּם דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדָם.

יוֹם אֶחָד, בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לָעִיר הַזֹּאת.

בָּא לְבֵית הֶעָשִׁיר וְהִנֵּה שׁוֹמֵר עוֹמֵד עַל פִּתְחוֹ,

מְגָרֵשׁ וּמַכֶּה אֶת הַעֲנִיִּים.

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי הֶעָשִׁיר וְאָמַר לוֹ:

– הַאִם לָזֹאת נָתַתִּי לְךָ אֶת הַמַּטְבֵּעַ,

שֶׁתִּבְנֶה לְךָ בָתִּים וְאַרְמוֹנוֹת, בִּמְקוֹם שֶׁתִּבְנֶה בֵּית־כְּנֶסֶת,

וְעוֹד תְּגָרֵשׁ אֶת הָעֲנִיִּים מִפֶּתַח בֵּיתְךָ?

הָשֵׁב לִי מִיָּד אֶת הַמַּטְבֵּעַ!

רָעַד הֶעָשִׁיר בְּכָל אֲבָרָיו,

הוֹצִיא אֶת הַמַּטְבֵּעַ, שֶׁנָּתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ, מִתַּחְתִּית תֵּבַת הָאוֹצָרוֹת

וְנָתַן אוֹתָה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

מִיָּד פָּרַח כָּל הָאוֹצָר וְנֶעְלַם

וְשָׁבוּ הֶעָשִׁיר וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִהְיוֹת עֲנִיִּים,

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

הָלַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבֵית הַלַּמְדָן –

וְהִנֵּה הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ יוֹשְׁבִים בָּאַרְמוֹן, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים,

תּוֹרָה אֵינָם לוֹמְדִים וְאֵינָם מְלַמְּדִים.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– הַאִם לָזֹאת נָתַתִּי לְךָ אֶת הַסֵּפֶר,

שֶׁתֹּאכַל וְתִּשְׁתֶּה וְתָגוּר בָּאַרְמוֹן,

וְתוֹרָה לֹא תִּלְמַד וְלֹא תְּלַמֵּד?

הָשֵׁב לִי מִיָּד אֶת הַסֵּפֶר!

רָעַד הַלַּמְדָן בְּכָל אֲבָרָיו,

הוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר, שֶׁנָּתַן לוֹ אֵלִיָּהוּ, מִתַּחְתִּית הַתֵּבָה

וְנָתַן אוֹתוֹ לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

מִיָּד פָּרַח כָּל הָאוֹצָר וְנֶעְלַם

וְשָׁבוּ הַלַּמְדָן וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִהְיוֹת עֲנִיִּים,

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

הָלַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבֵית הָאִישׁ הַטּוֹב וְהַנָּדִיב,

בַּעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַמִּרְשַׁעַת,

וְהִנֵּה לֹא הָיָה הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ.

פָּתְחָה לוֹ הָאִשָּׁה אֶת הַדֶּלֶת וְקִבְּלָה אֶת פָּנָיו

בְּכָבוֹד רַב, בְּמַאֲכָל וְבְמִשְׁתֶּה.

הָיְתָה מְדַבֶּרֶת בְּנֹעַם וְקוֹלָה בְּנַחַת נִשְׁמָע.

שָׁב הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וּמָצָא אֶת אֵלִיָּהוּ יוֹשֵׁב לְשֻׁלְחָנוֹ.

קִבֵּל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד,

מִיָּד עָמַד עָלָיו גַּם הוּא לְשָׁרְתוֹ.

אָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

– הֶעָשִׁיר, שֶׁקִּבֵּל מִיָּדִי מַטְבֵּעַ וְלֹא שָׁמַר דְּבָרִי אֵלָיו –

שָׁב וְהָיָה לְעָנִי,

הַלַּמְדָן, שֶׁקִּבֵּל מִיָּדִי סֵפֶר וְלֹא שָׁמַר דְּבָרִי אֵלָיו –

שָׁב וְהָיָה לְעָנִי,

אַתָּה, שֶׁקִּבַּלְתָּ מִיָּדִי טַבַּעַת וְשָׁמַרְתָּ דְּבָרִי אֵלֶיךָ –

תְּקַבֵּל מִיָּדִי הַיּוֹם

גַּם אֶת הַמַּטְבֵּעַ וְגַם אֶת הַסֵּפֶר

שֶׁלָּקַחְתִּי מִידֵיהֶם.

תִּהְיֶה עָשִׁיר גָּדוֹל, לַמְדָן מְפֻרְסָם,

וְאַתָּה וְאִשְׁתְּךָ הַטּוֹבָה תְּגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיכֶם

וְאֶת בְּנֵי־בְּנֵיכֶם,

לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים

הָלַךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְדַרְכּוֹ.

בָּאוּ הַסָּרְבָנִים עַל עָנְשָׁם

וּבָאִישׁ שֶׁשָּׁמַע לְדִבְרִי אֵלִיָּהוּ

נִתְקַיְּמָה הַבְּרָכָה כְּתֻמָּהּ.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l מַעֲשֶׂה בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב

אִישׁ חָסִיד הָיָה

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה.

לֹא רָצָה הֶחָסִיד לְקַבֵּל מִיַּד אָדָם

כָּל נְדָבָה, אוֹ מַתָּנָה.

הָיָה מִתְהַלֵּךְ בְּאַשְפַּתּוֹת הָעִיר

וּמְלַקֵּט מֵהֶן מָזוֹן לִבְנֵי בֵּיתוֹ וְלוֹ.

יוֹם אֶחָד, מָצָא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

שֶׁהִתְהַלֵּךְ בַּשׁוּק כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים,

אֶת הֶחָסִיד עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת.

חִכָּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַד שֶׁסִּיֵּם הֶחָסִיד אֶת תְּפִלָּתוֹ.

כְּשֶׁפָּקַח הֶחָסִיד אֶת עֵינָיו, אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- רוֹצֶה אַתָּה? קַח מִיָּדִי

אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב בְּהַלְוָאָה.

לֹא רָצָה הֶחָסִיד לְקַבֵּל אֶת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב מִיַּד הָאִישׁ,

שֶלֹא הִכִּיר בּוֹ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְאָמַר:

- בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֵין אֲנִי לוֹקֵחַ דָּבָר מִידֵי אָדָם!

אָמַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֶחָסִיד:

- זְכֹר אֶת יְלָדֶיךָ הָרְעֵבִים, הַמִּתְגּוֹלְלִים בָּאַשְׁפָּה,

וְאֶת אִשְׁתְּךָ הַבּוֹכָה.

הַאֵין בְּלִבְּךָ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם?

וַהֲרֵי אֵין זוֹ נְדָבָה וְאֵין זוֹ מַתָּנָה,

אֶלָּא הַלְוָאָה!

שָמַע הֶחָסִיד לְדִבְרֵי הָאִישׁ, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

שָׁקַע בְּמַחֲשָבוֹת עֲמֻקּוֹת וְאָמַר:

- אֶשְמַע לִדְבָרֶיךָ וְאֶקַּח מִיָּדְךָ אֶת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב בְּהַלְוָאָה.

כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי פַּרְנָסָה, אָשִיב לְךָ אוֹתָן.

קִבֵּל הֶחָסִיד מִידֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב

וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.

עָמַד הֶחָסִיד וְחָשַׁב, מַה יִּהְיֶה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן,

שֶׁיִּקְנֶה בַּזָּהָב שֶׁבְּיָדוֹ.

הָלַך לַשּׁוּק וְקָנָה טַלִּית לִתְפִלָּה.

פָּגַש אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לוֹ:

- מְכֹר לִי טַלִּית זוֹ שֶׁעָלֶיךָ!

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

- לָמָּה לְךָ טַלִּית זוֹ?

לֵךְ לַשּׁוּק וּקְנֵה לְךָ טַלִּית אַחֶרֶת!

הִתְעַקֵּש אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לֶחָסִיד:

- לֹא. דַּוְקָא טַלִּית זוֹ שֶׁעָלֶיךָ, רוֹצֶה אֲנִי לִקְנוֹת.

אֶתֵּן לְךָ עֲבוּרָהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב!

חָשַׁב הֶחָסִיד בְּלִבּוֹ:

- אֶמְכֹּר לוֹ טַלִּית שֶׁלִּי וְאֶקְנֶּה טַלִּית אַחֶרֶת,

וְעוֹד יִשָּׁאֲרוּ בְּיָדַי מַטְבְּעוֹת זָהָב רַבּוֹת, לְצָרְכֵי מָזוֹן וּמִחְיָה.

מָכַר הֶחָסִיד לְאוֹתוֹ אָדָם אֶת טַלִּיתוֹ.

מִן הַמַּטְבְּעוֹת, שֶׁנָּתַן לוֹ אוֹתוֹ אָדָם,

קָנָה לוֹ טַלִּית אַחֶרֶת, בְּגָדִים

וְצָרְכֵי מָזוֹן וּמִחְיָה לָרֹב.

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, וְנִתְעַשֵּׁר הֶחָסִיד.

הָיוּ לוֹ בָּתִּים וַחֲנֻיּוֹת וּסְפִינוֹת מְהַלְּכוֹת בַּיָּם,

נוֹשְׂאוֹת כָּל טוּב.

אֲבָל,

כְּשֶׁהָיָה הֶחָסִיד בְּלִי מָזוֹן וּבְלִי מִחְיָה,

הִתְפַּלֵּל וְלָמַד תּוֹרָה.

וְהִנֵּה עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיָה עָשִׁיר, לֹא מָצָא זְמַן לִתְפִלָּה

וְלִמּוּד תּוֹרָה.

דָּחָה אוֹתָם מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, דָּחָה מִיּוֹם לְיוֹם,

עַד שֶׁשָּׁכַח לְהִתְַפַּלֵּל וְשָׁכַח לִלְמֹד תּוֹרָה

וְלֹא הָיָה כְּבָר חָסִיד…

יוֹם אֶחָד, בָּא אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

בִּדְמוּת אָדָם אֶחָד מִן הַשּׁוּק,

וּמָצָא אֶת מִי־שֶהָיָה־חָסִיד יוֹשֵׁב בָּטֵל בְּכֻרְסַת זָהָב.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- שָׁלוֹם לְךָ, מִי־שֶהָיָה־חָסִיד!

נִבְהַל מִי־שֶׁהָיָה־חָסִיד וְהֵשִׁיב לוֹ:

- שָׁלוֹם לְךָ, מִי אַתָּה? דּוֹמַנִי, שֶׁאֵינִי מַכִּירְךָ.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַָנָּבִיא:

- עֲשֵׂה לִי טוֹבָה וְהַחֲזֵר לִי אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב,

שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּהַלְוָאָה.

אָמַר לוֹ מִי־שֶׁהָיָה־חָסִיד:

- אֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?!

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

זוֹכֵר אַתָּה, שֶׁהָיִיתָ אִיש חָסִיד וְעָנִי,

בְּלִי מָזוֹן וּבְלִי מִחְיָה,

וְהָיִיתָ מְלַקֵּט בָּאַשְׁפַּתּוֹת?

יוֹם אֶחָד בָּאתִי לְפָנֶיךָ וְרָאִיתִי אוֹתְךָ עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל.

חִכִּיתִי עַד שֶׁתְּסַיֵּם תְּפִלָּתְךָ וְדִבַּרְתִּי עַל לִבְּךָ,

לְקַבֵּל מִיָּדַי אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב בְּהַלְוָאָה.

אָמַר לוֹ מִי־שֶׁהָיָה חָסִיד:

- יָפֶה, הִזְכַּרְתָּ אוֹתִי!

קַח לְךָ אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת זָהָב.

הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַטְבְּעוֹת וְרָצָה לָתֵת לוֹ.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- לֹא סְתָם אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת אֲנִי רוֹצֶה,

אֶלָּא דַוְקָא אוֹתָן מַטְבְּעוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ.

אָמַר לוֹ מִי־שֶׁהָיָה־חָסִיד:

- וְאֵיךְ אֶמְצָא אוֹתָן? מִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הַמַּטְבֵּעַ,

שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת מִיָּד לְיָד, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם?

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- הָבֵא לְפָנַי אֶת אַרְנָקְךָ וַאֲנִי כְּבָר אַכִּיר אוֹתָן!

הֵבִיא מִי־שֶׁהָיָה־חָסִיד לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת אַרְנָקוֹ

וְשָׂם אוֹתוֹ לִפְנֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

מָצָא בּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב.

לָקַח אוֹתָן וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

מֵאוֹתוֹ יוֹם, נִתְמַעֵט עָשְׁרוֹ שֶׁל מִי־שֶׁהָיָה־חָסִיד.

אָבְדוּ בָּתָּיו וַחֲנֻיּוֹתָיו וְטָבְעוּ כָּל סְפִינוֹתָיו בַּיָּם,

וְשָׁב לִהְיוֹת אִישׁ חָסִיד, בְּלִי מָזוֹן וּבְלִי מִחְיָה…

שָׁב לָאַשְׁפַּתּוֹת, לְחַטֵּט וְלִמְצֹא בָּהֶן מָזוֹן לִבְנֵי בֵּיתוֹ וְלוֹ.

הָיָה מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְחָרֵט בְּלִבּוֹ,

עַל שֶׁשָּׁכַח תְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּוֹרָה, כְּשֶׁהָיָה עָשִׁיר…

בָּא אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ:

- רוֹצֶה אַתָּה, שֶׁאֶתֵּן לְךָ עֶשֶׂר מַטְבְּעוֹת זָהָב?

שָׁתַק הֶחָסִיד.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- רוֹאֶה אֲנִי, שֶפּוֹחֵד אַתָּה לָשׁוּב וְלִהְיוֹת עָשִׁיר,

שֶׁמָּא תָּשׁוּב וְתִשְׁכַּח תְּפִלָּה וְלִמּוּד תּוֹרָה

וְשׁוּב לֹא תִּהְיֶה חָסִיד…

אַל תְּפַחֵד! בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁלֹא תִּשְׁכַּח לְעוֹלָם

אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ,

קַח מִיָּדִי אֶת הַמַּטְבְּעוֹת,

וְשׁוּב לֹא תְּבַטֵּל תְּפִלָּתְךָ וְלִמּוּדְךָ לְעוֹלָם.

מַסְכִּים אַתָּה?

קִבֵּל הֶחָסִיד אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְיָדוֹ.

שָׁב הֶחָסִיד וְנִתְעַשֵּׁר, וְשׁוּב הָיוּ לוֹ בָּתִּים וַחֲנֻיּוֹת

וָאֳנִיּוֹת מְהַלְּכוֹת בַּיָּם, נוֹשְׂאוֹת כָּל טוּב.

הָיָה הֶחָסִיד מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד תּוֹרָה יוֹם־יוֹם

וְכָךְ עָשׂוּ בָּנָיו וּבְנֵי־בָּנָיו

וְהָיוּ עֲשִׁירִים וּמְאֻשָּׁרִים כָּל הַיָּמִים,

עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l רֵיחוֹ שֶׁל מִי רַע בֶּאֱמֶת?

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ.

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהָלַךְ עִמּוֹ.

הָיוּ מְהַלְכִים יַחְדָּו

וְהִנֵּה רָאוּ נְבֵלָה שֶׁל סוּס מֻשְׁלֶכֶת בְּצַד הַדֶּרֶךְ.

סָתַם הֶחָסִיד אֶת אַפּוֹ מִפְּנֵי הַסִּרְחוֹן,

וְאֵלִיָּהוּ הָלַךְ לוֹ וּפָנָיו שְׁקֵטוֹת.

הָלְכוּ עוֹד מְעַט.

וְהִנֵּה פָּגְשׁוּ בָּחוּר צָעִיר וְיָפֶה,

לָבוּשׁ בְּגָדִים הֲדוּרִים וּמְבֻשָּׂמִים וְשַׂעֲרוֹ מְסֻלְסָל.

סָתַם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת אַפּוֹ

וְהֶחָסִיד – פָּנָיו אוֹרוֹת לִיפִי מַרְאֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר.

הָלְכוּ עוֹד מְעַט וְשָׁתְקוּ.

שָׁאַל הֶחָסִיד אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- לָמָּה זֶה סָתַמְתָּ אַפְּךָ,

כְּשֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי בָּחוּר יָפֶה, שֶׁרֵיחַ בְּשָׂמִים עָלָה מִמֶּנּוּ,

וְלֹא עָשִׂיתָ כֵּן, כְּשֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי פֶּגֶר הַסּוּס,

שֶׁסִּרְחוֹנוֹ גָדוֹל?

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- אַתָּה רוֹאֶה, מַה שֶּׁעֵינֶיךָ רוֹאוֹת,

וַאֲנִי רוֹאֶה לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם.

סִרְחוֹנוֹ שֶׁל בָּחוּר מְסֻלְסָל וּמְבֻשָּׂם זֶה,

שֶׁשַׁקְרָן וְגַאַוְתָן הוּא – קָשֶׁה לְאַפִּי,

מֵרֵיחַ פֶּגֶר הַסּוּס,

שֶׁהָרוּח נוֹשֵאת עִמָּהּ וְאֵינֶנּוּ.

לָמַד הֶחָסִיד רֵיחוֹ שֶׁל מִי רַע בֶּאֱמֶת,

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l סתם־כך שרים על אליהו הנביא

אֵי שָׁם, עַל הַר רָחוֹק וּמְרֻחָק,

מֻצָּב סֻלָּם בֵּין שָׁמַים וָאָרֶץ,

אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי עוֹמֵד עַל הַסֻלָּם

וּמְבַשֵּׂר לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּשִׁירָה, בַּחֲצוֹצְרָה.

אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, חַצְצֵר עוֹד!

מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד הַשָּׁבוּעַ יָבוֹא.

l הַאִם הוּא טָלֶה אוֹ גוּר כְּלָבִים?

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד לַמְדָן, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה,

שֶׁלֹא חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד כְּפִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה.

חָשַׁב הַלַּמְדָן בְּלִבּוֹ:

- מַה לִּי, כִּי אֶלְמַד תּוֹרָה

בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת,

אִם אֵין חוֹלְקִים לִי כָּבוֹד?

מוּטָּב שֶׁאֶהְיֶה סוֹחֵר עָשִׁיר, גְּבִיר,

יִצְטָרְכוּ הָאֲנָשִׁים לְעֶזְרָתִי

וְיִתְּנוּ לִי כָּבוֹד.

יוֹם אֶחָד, עָרְכוּ חַכְמֵי תּוֹרָה סְעֻדָּה

וְהִזְמִינוּ גַם אֶת הַלַּמְדָן.

בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְאוֹתָה סְעֻדָּה בִּדְמוּת רוֹעֶה

וְשָׁאַל אֶת הַחֲכָמִים, שֶׁיָּשְׁבוּ מִסָבִיב לַשֻּׁלְחָן, שְׁאֵלָה:

- אֶתְמוֹל רָאִיתִי בָּעֵדֶר שֶׁלִּי כִּבְשָׂה אַחַת, הָעוֹמֶדֶת לְהַמְלִיט.

הַבֹּקֶר בָּאתִי לִרְאוֹת אֶת הַוָּלָד,

וְהִנֵּה הוּא דוֹמֶה לְגוּר כְּלָבִים.

הַאִם הוּא טָלֶה, אוֹ גוּר כְּלָבִים?

אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים:

- אִם לֹא רָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהַכִּבְשָׂה הִמְלִיטָה וָלָד זֶה –

אֵינֶנּוּ טָלֶה וּבְשָׂרוֹ אָסוּר לַאֲכִילָה.

אָמַר אוֹתוֹ לַמְדָן לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁבָּא בִּדְמוּת רוֹעֶה:

- לֵךְ וְתֵן לִפְנֵי הַוָּלָד מַיִם.

אִם יְלַקֵּק אֶת הַמַּיִם בִּלְשׁוֹנוֹ, הוּא גוּר כְּלָבִים,

וְאִם יִשְׁתֶּה אוֹתָם בִּשְׂפָתָיו – הוּא טָלֶה.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הָ“רוֹעֶה”:

- כְּבָר עָשִׂיתִי נִסָּיוֹן זֶה פַּעֲמַיִם.

פַּעַם שָׁתָה בִּלְשׁוֹנוֹ וּפַעַם בִּשְׂפָתָיו!

אָמַר לוֹ הַלַּמְדָן:

- לֵךְ וּרְאֵה, אֵיךְ הוּא מַשְׁתִּין.

אִם יָרִים רַגְלוֹ הָאַחַת וְיַשְׁתִּין – הוּא גוּר כְּלָבִים

וְאִם יַשְׁתִּין וְאַרְבַּע רַגְלָיו עוֹמְדוֹת – הוּא טָלֶה.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הָ“רוֹעֶה”:

- כְּבָר רָאִיתִי אֵיךְ הוּא מַשְׁתִּין.

פַּעַם הוּא מֵרִים אֶת רַגְלוֹ הָאַחַת

וּפַעַם – אַרְבַּע רַגְלָיו עוֹמְדוֹת…

אָמַר לוֹ הַלַּמְדָן:

- לֵךְ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ הַגַּג.

אִם יִקְפֹּץ עַל רַגְלָיו – הוּא טָלֶה,

אִם יֵאָחֵז בְּצִפָּרְנֵי רַגְלָיו וְלֹא יִקְפֹּץ –

הוּא גוּר כְּלָבִים.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הָ“רוֹעֶה”:

- גַּם זֹאת עָשִׂיתִי כְּבָר.

פַּעַם קָפַץ עַל רַגְלָיו

וּפַעַם אָחַז בְּצִפָּרְנֵי רַגְלָיו.

אָמַר לוֹ הַלַּמְדָן:

- זֹאת עֲשֵׂה: שְׁחַט אוֹתוֹ

וְשִׂים נֵתַח מִבְּשָׂרוֹ עַל הָאֵשׁ.

אִם יִתְפַּשֵּׁט הַבָּשָׂר וְיִשָּׁאֵר חָלָק –

הוּא גוּר כְּלָבִים, וּבְשָׂרוֹ אָסוּר לַאֲכִילָה

אִם יִצְטַמֵּק וְיִתְקַמֵּט –

הוּא טָלֶה, וּבְשָׂרוֹ מֻתָּר.

אָמַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָ“רוֹעֶה” בְּקוֹל גָּדוֹל

וְהָיוּ כָּל הַחֲכָמִים מַקְשִׁיבִים לִדְבָרָיו:

- אַשְׁרֵיכֶם, שֶׁלַּמְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כָּזֶה יוֹשֵׁב בְּתוֹכְכֶם.

תְּנוּ לוֹ כָּבוֹד וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן,

כָּרָאוּי לְחָכָם כָּזֶה!

רָאוּ הַחֲכָמִים, כִּי נְכוֹנִים דִּבְרֵי הָ“רוֹעֶה”,

שָׂמוּ אֶת הַלַּמְדָן נַשִׂיא עֲלֵיהֶם

וְנָתְנוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל,

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l אַרְמוֹן פְּלָאִים בִּן רֶגַע

אִישׁ חָסִיד הָיָה,

בְּלִי מָזוֹן, בְּלִי מִחְיָה,

וְלוֹ אִשָּׁה וּבָנִים חֲמִשָּׁה

וְאַף לֹא אֲגוֹרָה אַחַת שְׁחוּקָה.

יוֹם אֶחָד אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

- צֵא לַשּׁוּק וְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה, שֶׁלֹּא נָמוּת בָּרָעָב.

יָצָא הֶחָסִיד לַשּׁוּק וְעָמַד שָׁם לְבַדּוֹ וְאֵין עוֹזֵר.

הֵרִים עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וּבָכָה:

- רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם!

יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאֵין לִי אָח וְלֹא קָרוֹב, שֶׁיַּעֲזֹר לִי בְּצָרָתִי,

שְׁלַח לִי יְשׁוּעָה!

וְהִנֵּה בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

- לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

- יְלָדַי רְעֵבִים, אִשְׁתִּי רְעֵבָה, אֲנִי רָעֵב.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- מְכֹר אוֹתִי לְעֶבֶד,

וּבַכֶּסֶף שֶׁתְּקַבֵּל עֲבוּרִי תִּתְפַּרְנְסוּ אַתָּה וּבְנֵי בֵּיתְךָ.

אָמַר לוֹ הֶחָסִיד:

- הֲלֹא כֻּלָּם יוֹדְעִים,

שֶׁאִישׁ עָנִי אֲנִי וְאֵין לִי עֲבָדִים!

אִם אֵלֵךְ לִמְכֹּר אוֹתְךָ, יַחְשְׁבוּ אוֹתְךָ לְאָדוֹן וְאוֹתִי לְעַבְדְּךָ!

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ:

- עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי וּמְכֹר אוֹתִי,

אֲבָל תִּתֵּן לִי אֲגוֹרָה אַחַת מִמְּחִירִי.

הָלְכוּ הֶחָסִיד וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יַחְדָּו

וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים חוֹשְׁבִים,

שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוּא הָאָדוֹן הַהוֹלֵךְ לִמְכֹּר אֶת עַבְדּוֹ

לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לִקְנוֹתוֹ.

עָבַר שָׁם אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶך וְרָצָה לִקְנוֹת אֶת הֶחָסִיד לְעֶבֶד.

בָּא וְשָאַל אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מַה מְּחִיר הָעֶבֶד

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ:

- הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אֲדוֹנִי וַאֲנִי עַבְדּוֹ.

שְׁאַל אוֹתוֹ מַה מְּחִירִי.

אִם תִּקְנֶה אוֹתִי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ.

שָׂמַח מְאֹד הַשַּׂר לְמִשְׁמַע אָזְנָיו,

שָׁקַל עַל יְדֵי הֶחָסִיד שְׁמוֹנִים כֶּסֶף

וְשָׂמַח בָּעֶבֶד הַנָּאֶה אֲשֶׁר קָנָה לַמֶּלֶךְ.

נָתַן הֶחָסִיד לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֲגוֹרָה אַחַת,

וְהֵם הָלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.

קָנָה הֶחָסִיד מָזוֹן וּמַשְׁקֶה, לְבוּשׁ וּכֵלִים,

וְהֵבִיא לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו, וְהֵם שָׂמְחוּ מְאֹד בְּמַזָּלָם הַטּוֹב.

הַשַּׂר הֵבִיא אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כְּעֶבֶד לַמֶּלֶך.

שָׁאַל הַמֶּלֶך אֶת הָעֶבֶד הֶחָדָשׁ:

- מַה מְּלַאכְתְּךָ?

הֵשִׁיב לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- בַּנַּאי מֻמְחֶה אֲנִי.

שָׂמַח הַמֶּלֶך מְאֹד וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

- רוֹצֶה אֲנִי, שֶׁתִּבְנֶה לִי אַרְמוֹן גָּדוֹל בִּזְמַן קָצָר.

הִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא,

שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ לְמַלֵּא אֶת חֶפְצוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

כְּשֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ, צִוָּה עַל הָעֲבָדִים, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ לְעָזְרוֹ,

לְהַתְחִיל בִּמְלֶאכֶת הַבִּנָין.

וְהִנֵּה, רַק שָׁלְחוּ יָדָם בַּמְּלָאכָה,

וּכְבָר קָם וְהָיָה אַרְמוֹן תִּפְאֶרֶת, שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם,

וְכָל זֹאת בַּלַּיְלָה, בִּן רֶגַע, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּאַרְמוֹנוֹ וְשָׁאַל עַל אֵלִיָּהוּ עַבְדּוֹ,

לְשַׁבְּחוֹ וּלְהוֹדוֹת לוֹ

נֶעְלַם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְלֹא נִמְצָא.

וְהֶחָסִיד חַי בְּעשֶׁר וּרְוָחָה כָּל יָמָיו,

וְכֵן בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

l וכך שרים הילדים בישראל

עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת

אַרְמוֹן רַב תִּפְאֶרֶת,

גַּן אֵל שָׁם נָטוּעַ

בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.

מִי גָּר שָׁם?

רַק נַעַר

כְּעוֹף בִּדְמִי יַעַר

לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא

מִפִּי אֵלִיָּהוּ.

t אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד,

שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלוֹ קַרְקָעוֹת הַרְבֵּה.

לֹא הָיוּ לוֹ שְׁוָרִים לַחֲרשׁ אַדְמָתוֹ.

לָקַח שַׂקִּיק וּמֵאָה דִינָרים בְּתוֹכוֹ, לִקְנוֹת לוֹ שְׁוָרִים.

פָּגַשׁ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָביא:

לְאָן זֶה אַתָּה הוֹלֵךְ.

אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר:

לִקְנוֹת שְׁוָרִים.

אָמַר לוֹ אֵלִיִּהוּ הַנָּבִיא:

אֱמֹר: “לִקְנוֹת שְׁוָרִים, אִם יִרְצֶה הַשֵׁם”.

אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר:

מָה עִנְיַן הַשֵׁם לְכָאן? יִרְצֶה אוֹ לֹא יִרְצֶה –

אֲנִי רוֹצֶה שְׁוָרִים וַאֲנִי אֶקְנֶה אוֹתָם.

הָלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.

אִבֵּד הֶעָשִׁיר אֶת שַׂקִּיק הַדִּינָרִים

וְלֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת אֶת הַשְּׁוָרִים.

חָזַר לְבֵיתוֹ, לָקַח דִּינָרִים אֲחֵרִים, שָׂם אוֹתָם בְּשַקִּיק

וְיָצָא בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא יִפְגּשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָבִיא.

פָּגַשׁ אוֹתוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָבִיא וְאָמַר לוֹ:

לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?

אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר:

לִקנוֹת שְׁוָרִים.

אָמַר לוּ אֵלִיָּהוּ הַנָבִיא:

אֱמֹר “לִקְנוֹת שְׁוָרִים, אִם יִרְצֶה הַשֵׁם”.

אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר:

יִרְצֶה הַשֵּׁם אוֹ לֹא יִרְצֶה,

הֲרֵי הַדִּינָרִים בְּיָדִי וְאֶקְנֶה בָּהֶם שְׁוָרִים.

שָׁכַב הָאִישׁ לָנוּח וְנָפל הַשַּׂקִּיק מִכִּיסוֹ.

כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, שָׁלַח יָדוֹ לִמְצֹא אֶת הַדִּינָרִים

וְלֹא מָצָא אוֹתָם, כִּי לָקַח אוֹתָם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

שָׁב הֶעָשִׁיר לְבֵיתוֹ, לָקַח דִּינָרִים אֲחֵרִים

וְיָצָא לַדֶּרֶךְ, לִקְנוֹת שְׁוָרִים.

פָּגַשׁ אוֹתוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, וְשָׁאַל

אוֹתוֹ:

לְאָן זֶה אַתָּה הוֹלֵךְ?

אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר:

לִקְנוֹת שְׁוָרִים, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

לֵךְ לְשָׁלוֹם!

הִכְנִיס אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת הַדִּינָרִים,

שֶׁאָבְדוּ לָאִישׁ בִּשְׁתֵּי הַפְּעָמִים הָראשׁוֹנוֹת,

לְכִיסוֹ שֶׁל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר וְהוּא לֹא הִרְגִּישׁ.

בָּא הֶעָשִׁיר לַכְּפָר וּמָצָא שָׁם שְׁתֵּי פָּרוֹת אֲדֻמּוֹת

יְפֵהפִיּוֹת

וְרָצָה מְאֹד לִקְנוֹת אוֹתָן.

שָׁאַל אֶת הַמּוֹכֵר:

מַה מְּחִירָן שֶׁל פָּרוֹת אֵלּוּ?

אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר:

מֵאָה דִינָרִים!

הִצְטַעֵר הֶעָשִׁיר צַעַר רַב, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ דִינָרִים מַסְפִּיק

בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת גַּם אֶת הַפָּרוֹת הַיָּפוֹת וְגַם אֶת הַשְׁוָרִים.

הִכְנִיס יָדוֹ לְכִיסוֹ

וְהִנֵּה מָצָא בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים.

קָנָה אֶת הַפָּרוֹת, קָנָה גַם אֶת הַשְּׁוָרִים,

וְהָלַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב לְבֵיתוֹ,

נוֹהֵג בַּפָּרוֹת וּבַשְּׁוָרִים

וְעוֹד כִּיסוֹ מָלֵא דִינָרִים!

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

t אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא נִשְׁאַר בַּחוּץ

הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָבִיא,

הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה,

בָּא לְכָל בְּרִית־מִילָה שֶֹל כָּל תִּינוֹק יְהוּדִי

הַנּוֹלָד בְּכָל מָקוֹם שֶֹבָּעוֹלָם.

פַּעַם אַחַת בָּאוּ כָּל יְהוּדֵי הָעֲיָרָה לְבֵית־הַכְּנֶסֶת,

הֵכִינוּ אֶת הַכִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ הַנָבִיא,

קָמוּ לִכְבוֹדוֹ כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּלִבָּם שֶׁהִנֵּה הוּא בָּא.

אֲבָל לֹא כֻּלָּם קָמוּ.

רַבִּי יְהוּדָה־חָסִיד נִשְׁאַר יוֹשֵב וּפָנָיו עֲצוּבוֹת.

מָלוּ אֶת הַתִּינוֹק כַּדָּת וְכַדִּין,

שָׁתוּ לְחַיִּים, שָֹרוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם,

וּבֵרְכוּ אֶת הוֹרֵי הַתִּינוֹק בְּמַזָל טוֹב, הַכֹּל כַּנָּהוּג.

בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יְהוּדָה־הֶחָסִיד

לָמָּה לֹא קָם לִכְבוֹדוֹ שֶֹל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

כְּשֶֹבָּא לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ בִּשְׁעַת הַבְּרִית.

אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה:

– הַבִּיטוּ יְהוּדִים, הַחוּצָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן,

וְתִרְאוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִסְתּוֹבֵב בַּחוּץ

וְאֵינוֹ נִכְנָס לִבְרִית הַמִּילָה שֶׁל הַתִּינוֹק הַזֶּה…

הִבִּיטוּ הַיְּהוּדִים מִבַּעַד לַחַלּוֹן

וְאָמְנָם רָאוּ יְהוּדִי זָקֵן וְלוֹ זָקָן לָבָן וְאָרֹךְ

מְשׁוֹטֵט לִפְנֵי בֵּית־הַכְּנֶסֶת וּפָנָיו עֲצוּבוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה־חָסִיד,

לָמָּה לֹא נִכְנָס אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא?!

הֵשִׁיב לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה־חָסִיד:

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, יְהוּדִים, לֹא נִכְנָס

מִפְּנֵי שֶׁתִּינוֹק זֶה, לֹא עָלֵינוּ, כְּשֶׁיִּגְדַּל,

יָמִיר אֶת דָּתוֹ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד יְהוּדִי….

הָיוּ הַיְּהוּדִים עֲצוּבִים שֶׁיָּמִיר הַתִּינוֹק אֶת דָּתוֹ

כְּשֶׁיִּהְיֶה לְאִישׁ,

אֲבָל שָׂמְחוּ בְּלִבָּם שֶׁרָאוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְכָל זֹאת

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב .

t הָאוֹרֵחַ הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה

מַעֲשֶׂה בֶּחָסִיד אֶחָד מִגְדוֹלֵי הַדּוֹר,

שֶׁעָשָׂה אָת סֵדֶר פֶּסַח

בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה־חָסִיד.

רָאָה הָאוֹרֵחַ שֶׁמְּאָרְחוֹ, רַבִּי יְהוּדָה־חָסִיד,

מָלֵא שִׂמְחָה וּפָנָיו אוֹרוֹת,

נִתְמַלֵּא גַם הוּא שִׂמְחָה גְדוֹלָה,

וּלְאַחַר הָאֲפִיקוֹמָן יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִקּוּדִים

וּמַחֲאוּ כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה.

שָׁאַל רַבִּי יְהוּדָה־חָסִיד אֶת אוֹרְחוֹ,

מַדּוּעַ הוּא שָׂמֵחַ.

הֵשִׁיב לוֹ הָאוֹרֵחַ:

– שָׂמֵח־אֲנִי שֶׁשָּׂמֵחַ אַתָּה,

שֶׁאִם אַתָּה שָׂמֵחַ, בְּוַדַּאי אַתָּה יוֹדֵעַ

שֶׁיֵּשׁ סִבָּה לִשְׂמֹחַ…

הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יְהוּדָה־חָסִיד:

צָדַקְתָּ שָׂמֵחַ אֲנִי מִשּׁוּם שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב, הֵסֵב עִמָּנוּ בַּסֵּדֶר

וְשָׁתָה מִכּוֹסוֹ, כּוֹס אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

הִצְטַעֵר הָאוֹרֵחַ הֶחָסִיד, שֶׁלֹּא זָכָה גַם הוּא

לִרְאוֹת אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהָיוּ פָּנָיו עֲצוּבוֹת.

נִחֵם אוֹתוֹ רַבִּי יְהוּדָה- חָסִיד:

אַל נָא תִּצְטַעֵר, יְדִידִי,

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הֵסֵב עַל יָדְךָ,

קָרוֹב אֵלֶיךָ יוֹתֵר מִאֲשִׁר אֵלַי,

וְהוּא סִימָן –

שֶׁאֶחָד מִשְּׁלשֶׁת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אַתָּה,

וּבֶן הָעוֹלָם־הַבָּא תִּהְיֶה!

גָּבְרָה שִׂמְחָתָם וְרָקְדוּ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

זָכוּר לַטּוֹב.

t מִי יָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ?

שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ,

יַעֲמֹד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַל הַר גָּבֹה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

יִתְקַע בְּשׁוֹפָר,

יִקְרָא וְיֹאמַר:

מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הִנֵּה הוּא בָּא,

לֹא יִשָּׁפֵךְ עוֹד דַּם אָדָם

כִּי בָּא שָׁלוֹם עַל הָעוֹלָם!

יִשְׁמְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל בַּאֲשֶׁר הֵם

אֶת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא,

יָרִימוּ עֵינֵהֶם

וְיִרְאוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ מֵרָחוֹק.

רוֹכֵב עַל חֲמוֹר לָבָן.

מִיָּד יַנִּיחַ כָּל אִישׁ אֶת מְלַאכְתּוֹ,

אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת מְקוֹמוֹ

וְיַעֲלוּ הַכֹּל וְיָבוֹאוּ לִירוּשָׁלַיִם.

הַתּוֹרָה מִימִינָם,

מַלְאָכִים מִשְּׂמֹאלָם

וְהַשְּׁכִינָה עַל רֹאשָֹם.

וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָּלַיִם,

יִתְנוֹסֵס לִפְנֵיהֶם בֵּית־הַמַּקְדָּשׁ הֶחָדָשׁ,

בָּנוּי עֲצֵי אֲרָזִים,

מְשֻׁבָּץ כֶּסֶף, זָהָב וּפְנִינִים,

וּמָלֵא כָּל הָאָרֶץ רֵיחַ עֲדָנִים.

אָז יִתְקַע אֵלִיָּהוּ שֵׁנִית בַּשּׁוֹפָר,

יִקְרָא וְיֹאמַר:

שָׁלוֹם בּוֹאֲכֶם, שָׁלוֹם!

עִצְמוּ עֵינֵיכֶם,

חַזְּקוּ לִבְּכֶם וְאַמְּצוּהוּ הֵיטֵב,

כִּי אוֹר בְּרֵאשִׁית זוֹרֵחַ עֲלֵיכֶם,

הוּא הָאוֹר שֶׁזָּרַח עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן,

שֶׁהָיָה רוֹאֶה בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

וְהָיָה הָאוֹר הַזֶּה גָּנוּז עַד קֵץ הַיָּמִים,

עַד בּוֹא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

וְעַכְשָׁו, בָּא קֵץ הַיָּמִים, בָּא!

וְיַעַמְדוּ כָּל יוֹשְבֵי תֵּבֵל עַל רַגְלֵיהֶם,

עֲצוּמֵי עֵינַיִם,

קָהָל גָּדוֹל וְרַב מְאֹד מְאֹד,

וְאֵשׁ מְנַצְנֶצֶת,

עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת,

לוֹהֶבֶת וְלוֹהֶטֶת,

תְּמַלֵּא אֶת הָעוֹלָם.

אָז יִתְקַע אֵלִיָּהוּ תְּקִיעָה שְׁלִישִׁית בַּשּׁוֹפָר,

יִקְרָא וְיֹאמַר:

פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם, כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל,

וּרְאוּ אֶת מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד,

הִנֵּהוּ נִצָּב לִפְנֵיכֶם!

אָז יִפְקְחוּ כֻּלָּם אֶת הָעֵינַיִם

וְיֶחֱזוּ בְּמָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד,

וּמְלֹא קוֹמָתוֹ מֵאֶרֶץ עַד שָׁמַיִם,

וְלֹא הָיָה עוֹד כַּמַּרְאֶה הַזֶּה

לְעֵינֵי אָדָם, מֵאָז נִבְרָא הָעוֹלָם.

וּמֵאָז שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ,

יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:

” וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ

וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ

וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו

וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה,

יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן

וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן".

וּמִי יָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ?

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

t וכך שרים בסדר־פסח

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַל כִּסְאוֹ הָרָם

כְּמֶלֶךְ בְּהוֹדוֹ בְּרֹאשׁ כָּל הָעָם

בִּימִינוֹ כּוֹס יֶשַׁע הוּא יִשָּׂא עַל כֹּל

וּבְרָכָה יְבָרֵךְ בְּרִנָּה וְקוֹל,

וְיָצְאָה הַבְּרָכָה מִיָּם עַד יָם

וְעָנָה יִשְׂרָאֵל: “אָמֵן” בְּקוֹל רָם.

אָמֵן וְאָמֵן! בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ

יַעֲלֶה וְיָבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ!

l מקורות

ספר האגדה / ביאליק-רבניצקי

אגדות היהודים / ל. גינצבורג

ספר המעשיות / מ. בן-יחזקאל

ממקור ישראל / מ.י. ברדיצ’בסקי

אור גנוז / מ. בובר

השירים המשובצים בין הסיפורים לוקטו מחוברת “ידע עם” המוקדשת לאליהו הנביא (כרך ז, 25, תשכ"ב) וכן קטע משירו של א. שלונסקי, באדיבות הוצאת “ספריית פועלים”.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.