רקע
חיים לֶנסקי
אִגֶּרֶת א' לְרוֹבֶּרְט לֶוִין

1


אָכֵן חֶלְקוֹ סָפַג הַשֵּׁת –

שְׁנוֹת נוֹד וּשְׁבִי. אַךְ לוּ רַק אֵלֶּה! –

עוֹד לִי מוּסָף מִנָּה הַשֵּׁד –

חָבֵר, בָּא קֵץ, לֹא אֶגָּאֵלָה.

כִּי אֵיךְ שָׁלוֹם לֹא אַחֲזִיר

לְיַד שְׁלוּחָה לֹא סְתָם כָּךְ, אֶלַָּא

מִתּוֹךְ צְלִיף שְׁטָר? נֻצַּחְתִּי, רֵעַ –

סוֹף־סוֹף הֲרֵי אֵינִי חֲזִיר,

מֵבִין אֲנִי מַה טִּיב מַטְבֵּעַ.

ווֹלֶנְס־נוֹלֶנְס, חוֹב שְׁמוֹ חוֹב!

שָׂכָר קִּבַּלְתָּ – טְבוֹל עֵט, כְּתוֹב!

שָׁלוֹם לְךָ, רֵעִי הַטּוֹב!

לְאָשְׁרְךָ, אָשְׁרִי גַּם אָנִי,

יוֹשֵׁב אֲנִי כָּלוּא בַּצְּרִיף,

לְשָׁבוּעוֹת תְּמִימִים פְּטָרַנִי

חָלְיִי מֵעֹנֶשׁ הַ“סָּעִיף”.

תּוֹדָה לַקֹּר, תְּהִלָּה לַחֹרֶף

וְשֶׁבַח לַאדֹנָי צְבָאוֹת! –

קָפְאוּ לִי שְׁתַּיִם אֶצְבָּעוֹת.

שָׁבַת נוֹגֵשׂ, זָקַפְתִּי עֹרֶף,

לְתַעֲנוּגֵךְ, נַפְשִׁי, טַיֵּלִי!

הַדֶּרֶךְ – הַלֵּוִי וְגֵתֶּה;

הַבֶּדֶקֶר – מִלּוֹן ד' יֶלִין.

כָּאֵלֶּה הֵם חַיַּי! הָא קֶטַע:

כְּתִיבָה, עִשּׁוּן, עִיּוּן בַּסֵּפֶר

וְשׁוּב כְּתִיבָה וְשׁוּב עִשּׁוּן

וּמַיִם סֵפֶל אַחַר סֵפֶל,

וְיוֹם פָּנָה וְעֵת לִישׁוֹן.

וּבְעוֹד שֶׁמְּקֻפָּלוֹת רַגְלַי

אֲנִי עוֹשֶׂה קְפִיצַת־הַדֶּרֶךְ

אֶל טוּנְדְרָתָם שֶׁל ווֹגוּלַי2

וּמֵהָתָם אֶל גְּדוֹת הַנֵּימַן

וּמִן הַנֵּימַן עַד בַּלְחַשׁ –

אֵלֶיךָ, רוֹבֶּרְט! דַּע, בַּר־נָשׁ! –

כְּקֶדֶם שׁוּב זְמִירוֹת אַנְעִימָה,

וְלֹא לַשָּׁוְא. הֲרֵי קוֹלִי

פּוֹרֵץ אֶת גֶּדֶר בֵּית־כִּלְאִי:

לַמְדָן כּוֹרְכוֹ בַּ“גִּלְיוֹנוֹת”,

עַל כַּף “מֹאזְנָיו” שׁוֹקְלֵהוּ פִיכְמָן3

עוֹד בַּת־שִׁירִי תֵּדַע עֲנוֹת

לְכָל הַשּׁוֹאֲלִים: אָבִיךָ מֵאָן?

הוּא בֶּן אוֹתוֹ מְקוֹם־מַזָּל

עַל תּוֹשָׁבָיו יִשְׂאוּ מָשָׁל:

“הַלִּיטָאִי אֵינֶנּוּ מֵת.”

נִגְזַר עָלַי – צַ’לְדּוֹן אָמוּתָה4,

אֲבָל בְּזֶה הַכְּתִיב: “אֱמֶת”.5

אֶשְׁמוֹר בְּכָל אֲשֶׁר אָנוּדָה

אֵמוּן לִשְׁלָשׁ אוֹתִיּוֹתֶיהָ6,

אֵמוּן לְיֶתֶר הַיּוּד־טֵית.

לִבִּי שָׁלֵו. אֲנִי יוֹדֵעַ:

הַדּוֹר הַבָּא יִשְׂרוֹט בָּאֶבֶן

דְּבָרִי לְזֵכֶר, אַף אֶת שְׁמִי

וְגַם שִׁמְךָ יִרְשׁוֹמוּ, לֶוִין,

קַבֵּל אֵפוֹא פְּרִישַׂת־שְׁלוֹמִי!


  1. רוברט לוין־ מידידיו של חיים לנסקי בלנינגרד. היה פעיל באיסוף ספרים רוסיים בשביל הספריה הלאומית בירושלים. גם הוא נכלא במחנה־הסגר, בְּבַלַחַשׁ שבקאזאכסטאן ("אני עושה קפיצת־הדרךְ… וּמן הנֵימן עד  ↩

    בלחשׁ").

  2. “טונדרתם של ווגולי” – רמז לאפּוֹס של שׁבט הווֹגוּלים, “ספר הטונדרה”, שתוּרגם לעברית על־ידי חיים לנסקי.  ↩

  3. “למדן כורכו ב‘גליונות’ / על כף ‘מאזניו’ שוקלהו פיכמן” – רמז לשני כתבי־העת שבארץ ישראל, שׁשׁיריו של ח.ל. נתפרסמו בהם.  ↩

  4. “נגזר עלי – צ'לדון אמותה” – בלשון העם הסיבּירית, כינוי לתושׁבים הותיקים של האזור.  ↩

  5. “אבל בזה הכתיב: ‘אמת’ ” – היבסקציה הנהיגה את הכתיב ה“פוֹנטי” של המילים העבריות באידיש, ו“עמעס” היה שם עתונהּ המרכזי במוסקבה.  ↩

  6. “אמון לשלש אותיותיה / אהון ליתר היוד־טית” – כ"ב אותיות של האלף־בית העברי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47978 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!