רקע
אהרן פולאק
מכתבים למערכת

האומה – שבועון בלתי תלוי ו' בטבת 30 בדצמבר 1954


לא תבשל גדי בחלב אמו

אדוני העורך, עם הופעת מאמרי ב“האומה” על מהות הכתוב “לא תבשל גדי בחלב אמו”, תקפוני רבים ממכירי בהשגות שונות, שאת תמציתן אני רואה לנכון ליתן בזה כדקלמן:

א) בכל מקום מתרגם אונקלוס את הפסוק דלעיל: “לא תיכלון בשר בחלב”, ופרט זה לכשעצמו סותר את הנחתי מעיקרה.

ב) יש יסוד לטענת החוקרים (עם הרמב"ם בראש) כי המדובר במנהג אלילי, שאם לא כן, מה טעם הזכרה כאן התורה את גדי העזים דוקא?

ג) אילו היה קיים במזרח מנהג-רועים שלא לשחוט את הרך בצאן, היו עומדים על כך מזמן. אין זה מתקבל על הדעת, שעלה בידי למצוא תגלית שנעלמה מעין חכמי הדורות במשך אלפיים שנה כמעט.

ד) כל הפרוש שלי על פסוק זה הולם את הפתגם הידוע: “יפה מדי שיהא בו משום האמת”. ועתה, כיוון ששאלוני כעניין, אני חייב להשיב כהלכה:

1. במקרה זה אין המתרגם יכול לשמש ראיה לסתור, מאחר שבוודאי הושפע בו בעניין מדעת חכמינו ז"ל, הן מבני זמנו והן מאלה שקדמו לו בהרבה.

2. התיבה “גדי” אינה באה להורות על שגר העז בלבד, אלא על כל רך מן הצאן, כמוכח מן הכתוב: “אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן” (בראשית לח, 17). מהפרוט המודגש בפסוק זה ניכר ובולט שסתם “גדי” אין בו משמעות הוולד מן העז דוקא, שאם לא כן היה יהודה מסתפק ואומר: “אנכי אשלח גדי”. סברה זו אף היא עתיקת ימים, כמוכח מדברי ר' אלעזר; “נאמר כאן גדי עזים, הא כל מקום שנאמר גדי סתם, אפילו פרה ורחל במשמע” (חולין קי"ג, עמ' א' יב).

מאידך גיסא, גם אם נסכים שאין גדי אלא מעז, אין בכך משום סתירה כלשהי להסברי אני. מאד יתכן שהמחבר המקראי השתמש כאן בתיבה “גדי”, משום הריבוי הנפוץ של עדרי עזים בארצנו, כמוכח מהנאמר: “שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד,שיניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה” (שיר-השירים ו' 6, 5).

בודאי שהמשלת השער לעדר עזים באה לו לפיטן מפאת השפע שבדימוי, ואילו השינים נמשלו לעדר רחלים על היותן קבועות ויציבות במספר, כניכר מסיפא דקרא “שכולם מתאימות ושכולה אין בהם”.

לאור זה גופו יש להבין את הכתוב “וישסעהו כשסע הגדי” (שופטים יד, 6), ואף את הפתגם התלמודי “הגדיים נעשו תיישים” (ירושלמי, סנהדרין, פרק א, הלכה ב).

3. אשר לשאר ההשגות דלעיל, איני משכיל לראות בהן חומר מדעי המצריך עיון.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47288 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!