לֹא רָחוֹק מֵהַיַּעַר הַגָּדוֹל הִשְׂתָּרַע כְּפָר אֶחָד קָטֹּן, הַיּוֹם רַד, הַשֶּׁמֶשׁ נָטָה לַעֲרֹב וְרוּחַ חֲרִישִׁית צַחָה נָשְׁבָה וַתַּחֲלֹף בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים, וַיִּתְנוֹעֲעוּ רָאשֵׁיהֶם לְאַט לְאַט וַיַּשְׁמִיעוּ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וּנְעִימָה מְאֹד…
וּשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים זְקֵנִים יָצְאוּ מִן הַיַּעַר וַיֵּלְכוּ הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֶל בֵּית-הַחֹמֶר הָעוֹמֵד בִּקְצֵה הַיַּעַר, אֲשֶׁר בּוֹ יָשַׁב אֲחַזְיָהוּ חוֹטֵב-הָעֵצִים וְאִשְׁתּוֹ וְאַרְבָּעָה יְלָדָיו.
וְהַבַּיִת קָטָן וְשָׁפֵל וְדַל מְאֹד וּבִימֵי הַגְּשָׁמִים יֵרְדוּ הַמַּיִם מִבַּעַד חֲצִיר הַגָּג אֶל הַבַּית פְּנִימָה וְהִרְטִיבוּ אֶת הַתִּקְרָה, הָרִצְפָה וְהַקִּירוֹת.
וַיָּבֹאוּ שְׁלֹשֶׁת הַזְקֵנִים עַד פֶּתַח הַבַּיִת וַיִּדְפְּקוּ עַל הַדֶּלֶת; וְכַאֲשֶׁר פָּתַח אֲחַזְיָהוּ אֶת הַדֶּלֶת בִּקְּשׁוּהוּ, כִּי יִתֵּן לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וְגַם מָקוֹם לָלוּן הַלָּיְלָה.
– אֲהָהּ אֲנָשִׁים טוֹבִים! – עָנָה אוֹתָם חוֹטֵב-הָעֵצִים – כִּי אֵין בְּבֵיתִי בִּלְתִּי-אִם מטָּה אַחַת לִילָדַי הַקְּטַנִּים וְתַפּוּחֵי-אֲדָמָה וּפַת לֶחֶם שָׁחוֹר. אַךְ אֵין דָּבָר, בֹּאוּ-נָא הַבַּיְתָה וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם וְלִינוּ וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם!
וַיָּבֹאוּ שְׁלֹשֶת הַזְקֵנִים הַבַּיְתָה וַיֹּאכְלוּ בְּאַוַּת-נֶפֶשׁ אֶת תַּפּוּחֵי-הָאֲדָמָה הַצְּלוּיִם וַיִּשְׁכְּבוּ בַּמִּטָּה וַיֵּרָדְמוּ וַיִּישְׁנוּ וּשְׁנָתָם מָתְקָה לָהֶם, כִּי הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ.
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה הִשְׁכִּימוּ הָאֲנָשִׁים לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה. וַיֹּאמֶר הָאֶחָד אֶל חוֹטֵב-הָעֵצִים: – עַתָּה עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם לְךָ וּלְאִשְׁתְּךָ עַל טוּב-לִבְּכֶם!
– לֹא, לֹא! אֲנַחְנוּ אֲסַפְנוּכֶם הַבַּיְתָה בְּחֵפֶץ-לֵב וְחָלִילָה לָנוּ מִקַּחַת מִכֶּם דְּבַר-מָה! – עָנָה חוֹטֵב-הָעֵצִים.
– הַכֶּסֶף אָזַל מִכִּיסֵנוּ – הוֹסִיף הַזָּקֵן לְדַבֵּר, – אַךְ אֲנַחְנוּ נִתֵּן לְךָ מִנְחָה יְקָרָה מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא תְסֻלֶּא בְּכָל זָהָב וָכָסֶף.
וּבְדַבְּרוֹ הוֹצִיא מִכִּיס בִּגְדוֹ חָלִיל קָטָן וַיִּתְּנֵהוּ לְאֲחַזְיָהוּ וַיֹּאמֶר:
– כַּאֲשֶׁרׁ תַּחְפֹּץ נַפְשְׁךָ דְּבַר מָה, תִּקַּח אֶת הֶחָלִיל הַזֶה וְתָקַעְתָּ בּוֹ, וְחֶפְצְךָ יִמָּלֵא כְּרָגַע. אַךְ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְתִקְפֹּץ יָדְךָ מֵהָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.
* *
וַיַּעַזְבוּ שְׁלֹשֶׁת הַזְּקֵנִים אֶת בֵּית-הַחֹמֶר וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם וְעַד מְהֵרָה חָלְפוּ וַיֵּעָלְמוּ מֵעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הַבָּיִת.
אֲחַזְיָהוּ הִבִּיט בִּשְׁאָט-נֶפֶשׁ אֶל הֶחָלִיל וַיֹּאמֶר לְאִשְׁתּוֹ: – לוּ נָתְנוּ לָנוּ הַסְּכָלִים הָאֵלֶּה לַמִּצְעָר דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר יֵשׁ חֵפֶץ בּוֹ, וְלֹא אֶת הֶחָלִיל הַפָּשׁוּט הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל… אַךְ הָבָה אֲנַסֶּה לִתְקֹעַ בּוֹ!…
וַיִּקְרָא אֲחַזְיָהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל:
– אֲנִי רוֹצֶה, כִּי כְרֶגַע תִּהְיֶה עֲרוּכָה לְפָנַי אֲרֻחַת-הַבֹּקֶר: לֶחֶם-סֹלֶת, נֵתַח בָּשָׂר צָלוּי וּבַקְבּוּק יַיִן טוֹב!
וְאַחֲרֵי-כֵן הֵחֵל לִתְקֹעַ בֶּחָלִיל. וּמַה הִשְׁתּוֹמֵם אֲחַזְיָהוּ לְמַרְאֵה עֵינָיו, הִנֵּה – שֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנָיו, וְהוּא מְכֻסֶּה מַפָּה לְבָנָה וְעָלָיו לֶחֶם-סֹלֶת, נֵתַח צָלִי וִיַיִן טוֹב. וַיָּבֶן אֲחַזְיָהוּ, כִּי אָמְנָם לֹא יִבָּצֵר מֵהֶחָלִיל הַקָּטָן הַזֶּה לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, וַיָּחֶל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת וַיְנַגֵּן בֶּחָלִיל מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, וְכָל דָּבָר אֲשֶׁר הִתְאַוָּה לִבּוֹ בָא כְרָגַע.
וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאִישׁ אֲחַזְיָהוּ, אֲשֶׁר גָּוַע בָּרָעָב שֶׁבַע בַּיּוֹם, עָשָׂה עֹשֶׁר רַב בְּלִי כָל דְּאָגָה וִיגִיעָה, וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד וַעֲבֻדָּה רַבָּה וְגַם כֶּסֶף וְזָהָב הָיָה לוֹ לָרֹב, וַיִּתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל יוֹשְׁבֵי הַכְּפָרִים וְהֶעָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב. בִּמְקוֹם בֵּית-הַחֹמֶר הַקָּטָן אֲשֶׁר מָט לִנְפֹּל עָמַד אַרְמוֹן מְפֹאָר וְנֶחְמָד לְמַרְאֶה. וּבְיוֹם הִשָּׁלֵם בִּנְיַן הָאַרְמוֹן עָשָׂה אֲחַזְיָהוּ מִשְׁתֶה גָּדוֹל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְכָל אוֹהֲבָיו וִידִידָיו, אֲשֶׁר רַבּוּ מִיוֹם לְיוֹם, וַיָּחֹג אֶת חַג חֲנֻכַּת הַבַּיִת בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר.
וְסָבִיב לַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ בְּכָל מַעֲדַנִּים וּמִגְדָּנוֹת נֶאֶסְפוּ כָל שְׁכֵנָיו שֶׁל אֲחַזְיָהוּ, אַדִּירֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וַאֲחַזְיָהוּ יָשַׁב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וְלִימִינוֹ אִשְׁתּוֹ הַלְּבוּשָׁה בִגְדֵי-מֶשִׁי מְרֻקָּמִים זָהָב וּמְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ מְקֻשָּׁטוֹת בְּזֵרֵי-פְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחַ. וְעַל יְצִיעַ הָאוּלָם עָמְדָה מַקְהֵלַת שָׁרִים וּמְנַגְּנִים לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאוֹרְחִים.
וּלְמַעַן לֹא תִּפָּרַע הַשִּׂמְחָה צִוָּה אֲדוֹן הַבַּיִת לִמְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, לִבְלִי תֵת לָעֲנִיִּים הַסּוֹבְבִים עַל הַפְּתָחִים לְבַקֵּשׁ לֶחֶם חֶסֶד לָבוֹא אֶל הֶחָצֵר פְּנִימָה; וְגַם הֶעֱמִיד שְׁנֵי מְשָׁרְתִים בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִים בְּשַׁעַר הֶחָצֵר לְיַסֵּר קָשֶׁה בַּשּׁוֹטִים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם אֶת הָעֲנִיִּים חִדְלֵי-הָאִישִׁים, אֲשֶׁר יִמְלָאֵם לִבָּם לָגֶשֶׁת אֶל הַבָּיִת.
וְאוֹרְחֵי הַבַּיִת צָהֲלוּ וַיִּשְׂמְחוּ וַיִּתְהוֹלְלוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ.
* *
בַּלַּיְלָה הַהוּא שָׁבוּ שְׁלֹשֶׁת הַזְּקֵנִים מִדַּרְכָּם וַיַּעַבְרוּ לִפְנֵי הַיַּעַר וַיַּכִּירוּ אֶת הַכְּפָר אֲשֶׁר לָנוּ בוֹ; וַיִּרְאוּ אֶת הָאַרְמוֹן הַנֶּהְדָּר הַמָּלֵא מְאוֹרֵי-אֵשׁ, וַיֹּאמֶר אַחַד הַזְּקֵנִים:
– הָבָה נָסוּרָה נָּא אֶל הָאַרְמוֹן הַזֶּה וְנֵדְעָה הֲזָכוֹר יִזְכֹּר עוֹד חוֹטֵב הָעֵצִים אֶת הַבְטָחָתוֹ. אִם עוֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ לִהְיוֹת טוֹב וּמֵיטִיב לְכָל קְשֵׁה-יוֹם וּמַר-נֶפֶשׁ, אוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ לְרָעָה בְּהֶחָלִיל, אֲשֶׁר נָתַנּוּ לוֹ?
– הָבָה וְנִרְאֶה! – עָנוּ חֲבֵרָיו הַשְׁנָיִם.
וַיָּבֹאוּ הַזְּקֵנִים בְּעָרְמָה עַד לִפְנֵי הָאַרְמוֹן, וְהֵמָּה לְבוּשִׁים בְּגָדִים קְרוּעִים וּמְטֻלָּאִים, וַיֵּלְכוּ אֶל הָאַרְמוֹן וַיְבַקְּשׁוּ מֵאֵת הַשּׁוֹעֲרִים לָתֵת לָהֶם מָקוֹם לָלוּן הַלָּיְלָה. אַךְ הַשּׁוֹעֲרִים קִדְּמוּ פְנֵיהֶם בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, אַךְ הַזְּקֵנִים הֵחֵלּוּ לְהַפְצִיר בָּהֶם.
לְקוֹל הַשָּׁאוֹן הִשְׁקִיף אֲדוֹן הַבַּיִת בְּעַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא אֶת שְׁלֹשֶת הָעֲנִיִּים וַיִּקְרָא בְּקוֹל נָגִיד וּמְצַוֶּה לִמְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ לִשְׁלֹחַ בְּחִדְלֵי-הָאִישִׁים הָאֵלֶּה אֶת כַּלְבֵי הֶחָצֵר עַזֵּי הַנָּפֶשׁ. וּכְרֶגַע הִתְנַפְּלוּ כַּעֲשֶׂרֶת כְּלָבִים עַל הַזְּקֵנִים וַיָּנוּסוּ שְׁלָשְׁתָּם וַיִּמָּלְטוּ עַל נַפְשָׁם. אַךְ כֶּלֶב אֶחָד הִדְבִּיק אֶחָד מֵהֶם וַיִּשֹּׁךְ אֶת רַגְלוֹ הַיְמָנִית. וּבָאַרְמוֹן פְנִימָה הוֹסִיפוּ הָאוֹרְחִים לְהֵיטִיב אֶת לִבָּם בְּמַטְעַמִּים וָיָיִן.
פִּתְאֹם נִשְׁמַע בֶּחָצֵר קוֹל רַעַשׁ מֶרְכָּבָה רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים אַבִּירִים קַלֵּי-הַמֵּרוּץ. אֲחַזְיָהוּ קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וַיַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן, וְכִרְאוֹתוֹ אוֹרְחִים נְשׂוּאֵי-פָנִים חָרַד וַיָּרָץ לִקְרָאתָם. וְהִנֵּה בָאוּ אֶל אוּלַם הַבַּיִת שְׁלֹשֶת הַזְּקֵנִים מְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי-פְאֵר וַעֲדוּיִים שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב עַל צַוְארֵיהֶם. וַיַּכִּירֵם אֲדוֹן הַבַּיִת וַיִּפְצַר בָּהֶם לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן וְלָקַחַת חֶבֶל בְּשִׂמְחָתוֹ.
– חֵן-חֵן לְךָ אֲדֹנִי הַנִּכְבָּד! – עָנָה הָאֶחָד מֵהֶם בְּלַעַג וָבוּז – אֵין אֶת נַפְשֵנוּ לָקַחַת חֶבֶל בְּשִׂמְחַת אִישׁ הַסּוֹגֵר דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ לִפְנֵי אֲנָשִׁים אֻמְלָלִים וּמָרֵי-נָפֶשׁ! הַאִם כֹּה שָׁמַרְתָּ אֶת דְבָרֵינוּ לִהְיוֹת מָגֵן וּמַחֲסֶה לְכָל נִשְׁבְּרֵי-לֵב! – קָרָא הַשֵּׁנִי.
– אָכֵן צַדִּיק וְחָסִיד אַתָּה, אֲדֹנִי, וְאִישׁ מָהִיר לִשְׁלֹחַ אֶת מַחֲנֶה כְּלָבֶיךָ בַּאֲנָשִׁים עֲנִיִּים! – עָנָה הַשְּׁלִישִׁי חֶלְקוֹ וּבְדַבְּרוֹ גֵּרֵד בְּיָדוֹ אֶת רַגְלוֹ הַיְמָנִית אֲשֶׁר נְשָׁכָהּ הַכֶּלֶב. – אִם כֵּן הַדָּבָר, הָבָה וַאֲנַגֵּן לְךָ בְּחָלִיל שִׁיר אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה!
לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹצִיא הַזָּקֵן מִכִּיס בִּגְדוֹ חָלִיל קָטָן, אֲשֶׁר הָיָה דוֹמֶה כִּמְעַט בַּכֹּל לַחֲלִיל אֲחַזְיָהוּ, וַיָּחֶל לִתְקֹעַ בּוֹ, וּכְהֶרֶף עַיִן חָלַף וַיֵּעָלֵם הָאַרְמוֹן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְהִי כְלֹא הָיָה. וְחוֹטֵב הָעֵצִים לְבוּשׁ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת נִשְׁאַר עוֹמֵד בִקְצֵה הַיַּעַר עַל-יָד בֵּית-חָמְרוֹ הַקָּטָן וְהַשָּׁפֵל וְהַדַּל, וְאשְׁתּוֹ וְאַרְבַּעַת יְלָדָיו עוֹמְדִים לְפָנָיו וּבְגָדִים בָּלִים עֲלֵיהֶם וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם…
– עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתִי – הִתְנַחֵם חוֹטֵב-הָעֵצִים בְּלִבּוֹ – הֵן לֹא יִבָּצֵר מֵחֲלִילִי לְהָשִׁיב לִי אֶת עָשְׁרִי וּנְכָסַי וּכְבוֹדִי!
אַךְ, – אֲהָהּ! – גַּם הֶחָלִיל הַנִּפְלָא נֶעְלַם יַחַד עִם שְׁלֹשֶׁת הַזְּקֵנִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.